1 00:02:08,040 --> 00:02:08,880 ‫ויקטור?‬ 2 00:02:08,920 --> 00:02:10,440 ‫זאת התשובה הנכונה!‬ 3 00:02:11,480 --> 00:02:15,440 ‫זכית ב-50 מיליון רופי. ברכותיי.‬ 4 00:02:17,040 --> 00:02:19,000 ‫נראה שהנוגדן פועל.‬ 5 00:02:19,080 --> 00:02:21,800 ‫לא ציפיתי שתזהה אותי מהר כל כך.‬ 6 00:02:22,360 --> 00:02:24,600 ‫כי אף אחד מעולם לא זיהה אותי.‬ 7 00:02:25,120 --> 00:02:28,440 ‫הם קראו לי תוקפני, מטורף ודיכאוני...‬ 8 00:02:29,440 --> 00:02:32,160 ‫במשך שישה חודשים, אושפזתי בבית חולים לחולי נפש.‬ 9 00:02:34,040 --> 00:02:35,520 ‫אבל לא הבחנתם בי אף פעם.‬ 10 00:02:36,760 --> 00:02:37,600 ‫למעשה,‬ 11 00:02:38,600 --> 00:02:42,720 ‫רק אדם אחד הבחין בי בבית החולים לחולי נפש.‬ 12 00:02:42,800 --> 00:02:44,280 ‫והוא זיהה אותי.‬ 13 00:02:45,440 --> 00:02:46,280 ‫והוא...‬ 14 00:02:47,560 --> 00:02:51,520 ‫אני מצטער, זה הזמן לתרופה שלי. לכן...‬ 15 00:02:52,000 --> 00:02:54,640 ‫אתה יודע, מחבלים ורופאים פועלים באותה דרך.‬ 16 00:02:54,720 --> 00:02:57,000 ‫הם נוקטים בקיצורי דרך לפתרון בעיות.‬ 17 00:02:57,080 --> 00:03:00,280 ‫רק שאפשר להתמודד מול מחבל, אבל מול רופא?‬ 18 00:03:01,360 --> 00:03:03,000 ‫מי יכול להתווכח עם רופאים?‬ 19 00:03:03,080 --> 00:03:05,280 ‫- אז מה... - למה אתה עושה את זה?‬ 20 00:03:05,360 --> 00:03:06,520 ‫אומר לך.‬ 21 00:03:06,600 --> 00:03:11,200 ‫מי אני? למה אני קיים? האם אני בכלל קיים? ואם כן, אז למה?‬ 22 00:03:11,960 --> 00:03:14,720 ‫בוא נגלה. תראה.‬ 23 00:03:37,920 --> 00:03:43,880 ‫לא היה קל לראות את אבהה...‬ 24 00:03:45,160 --> 00:03:46,480 ‫נוטלת חיים של אדם אחר.‬ 25 00:03:47,880 --> 00:03:51,920 ‫והיא עשתה זאת בשבילך, אבינאש.‬ 26 00:03:54,760 --> 00:03:57,280 ‫שיבולת שועל וחמוציות עם קורטוב של מלח ים.‬ 27 00:05:15,560 --> 00:05:19,440 ‫לנשום אל הצללים‬ 28 00:05:22,240 --> 00:05:27,240 ‫ניל באהל מעולם לא היה אחד מהראשים של ראוואנה.‬ 29 00:05:28,280 --> 00:05:32,920 ‫אבהה לא יכולה לסיים את המשימה שהתחלת.‬ 30 00:05:34,520 --> 00:05:39,320 ‫אתה צריך להשמיד את עשרת הראשים של ראוואנה, אבינאש.‬ 31 00:05:40,680 --> 00:05:41,800 ‫פריטפל.‬ 32 00:05:45,960 --> 00:05:46,800 ‫נטשה.‬ 33 00:05:46,880 --> 00:05:49,200 ‫תעזור לי, אבא!‬ 34 00:05:49,800 --> 00:05:50,640 ‫אנגד.‬ 35 00:05:54,720 --> 00:05:55,800 ‫אבא.‬ 36 00:05:55,880 --> 00:05:58,480 ‫אני מצטער.‬ 37 00:06:00,000 --> 00:06:03,120 ‫לפני שתשמיד את כל אחד מהראשים של ראוואנה,‬ 38 00:06:03,200 --> 00:06:08,120 ‫עליהם להרגיש את הכאב, את הייסורים,‬ 39 00:06:09,120 --> 00:06:11,240 ‫שהם גרמו לנו.‬ 40 00:06:11,720 --> 00:06:16,680 ‫כשעשרת הראשים של ראוואנה יושמדו, גם אני אושמד.‬ 41 00:06:17,320 --> 00:06:21,360 ‫כי סופו של ראוואנה הוא הסוף שלי.‬ 42 00:06:32,280 --> 00:06:33,200 ‫וואו.‬ 43 00:06:33,280 --> 00:06:36,920 ‫אדוני, הטכנולוגיה ריתקה אותי עוד מילדותי.‬ 44 00:06:37,000 --> 00:06:39,040 ‫וגם, אדוני, אני אוהב פאזלים.‬ 45 00:06:39,120 --> 00:06:41,320 ‫הכנתי את הפאזל הזה עבור מטה הסייבר.‬ 46 00:06:41,400 --> 00:06:45,280 ‫כבר ראית את התמונה הזאת.‬ 47 00:06:45,760 --> 00:06:48,320 ‫חילקתי את התמונה ל-150 חלקים.‬ 48 00:06:48,960 --> 00:06:51,960 ‫כן! ראית? בוא נשחק עם מטה הסייבר במשחק "אני רואה".‬ 49 00:06:54,800 --> 00:06:57,640 ‫בסדר. כללי המשחק פשוטים מאוד.‬ 50 00:06:57,720 --> 00:07:01,120 ‫הכלל הראשון, אסור לשלוח סרטונים לרשתות החברתיות‬ 51 00:07:01,200 --> 00:07:05,840 ‫כי ג'יי יהיה איתך כל הזמן. כלל שני, הפעם,‬ 52 00:07:05,920 --> 00:07:09,000 ‫ג'יי ואני נעזור לך. עבדך הנאמן.‬ 53 00:07:09,600 --> 00:07:11,880 ‫אז עכשיו יש לך שלוש אפשרויות.‬ 54 00:07:11,960 --> 00:07:15,480 ‫להרוג אותי איכשהו ואז לחתוך לעצמך את הוורידים.‬ 55 00:07:15,560 --> 00:07:16,480 ‫כך תסיים הכול.‬ 56 00:07:16,560 --> 00:07:21,000 ‫אבל אבהה תישלח לכלא כשמטה הסייבר יקבל את התמונה הזאת.‬ 57 00:07:21,080 --> 00:07:24,520 ‫ואז מי יזריק לסיאה את האינסולין שלה מפעם לפעם?‬ 58 00:07:25,120 --> 00:07:28,960 ‫האפשרות השנייה היא שתגרום לחזרתך לבית החולים לחולי נפש.‬ 59 00:07:29,040 --> 00:07:33,000 ‫וגם במקרה כזה, אבהה תישלח לכלא ברגע שהתמונה תגיע למטה הסייבר.‬ 60 00:07:33,080 --> 00:07:35,240 ‫ומי יזריק לסיאה את האינסולין שלה?‬ 61 00:07:35,840 --> 00:07:37,080 ‫האפשרות השלישית...‬ 62 00:07:38,960 --> 00:07:41,720 ‫להוציא לגופות את הרוח מהמפרשים.‬ 63 00:07:42,240 --> 00:07:45,600 ‫להמשיך לרצוח ולהיות נינוח.‬ 64 00:07:47,600 --> 00:07:50,320 ‫אדוני, יש לך עכשיו 30 ימים ושישה יעדים.‬ 65 00:07:51,120 --> 00:07:53,840 ‫אלו 150 חלקים בתוך 30 ימים.‬ 66 00:07:54,520 --> 00:07:56,040 ‫תחשב את זה בעצמך, אדוני.‬ 67 00:07:56,120 --> 00:07:59,600 ‫הנה החלק הראשון נשלח למטה הסייבר.‬ 68 00:07:59,680 --> 00:08:01,280 ‫העלאת חלק אחד מתוך 150‬ 69 00:08:01,360 --> 00:08:05,720 ‫אדוני, תראה, זה התחיל. בסדר? החלק הראשון בדרך.‬ 70 00:08:05,800 --> 00:08:09,800 ‫ככל שתעבוד מהר יותר, יהיה להם קשה יותר להרכיב את הפאזל.‬ 71 00:08:09,880 --> 00:08:12,200 ‫ככל שתתעכב, ככל שייקח לך זמן רב יותר,‬ 72 00:08:13,280 --> 00:08:17,720 ‫כך יתר התמונה תגיע למטה הסייבר ולמשטרה, חלק אחר חלק!‬ 73 00:08:18,440 --> 00:08:22,440 ‫עד שלבסוף הם יקבלו את הפנים של אבהה בחלק ה-150.‬ 74 00:08:23,320 --> 00:08:26,600 ‫ואז אבהה תישלח לכלא, והאינסולין של סיאה...‬ 75 00:08:27,840 --> 00:08:30,520 ‫אדוני, מילאתי את חלקי. עכשיו, תורך.‬ 76 00:08:30,600 --> 00:08:32,440 ‫והיעד הראשון שלך הוא...‬ 77 00:08:33,240 --> 00:08:35,160 ‫אגו ד"ר אינדו‬ 78 00:08:35,240 --> 00:08:36,160 ‫היא.‬ 79 00:08:45,720 --> 00:08:48,320 ‫ויקטור, אתה חושב שלהרוג אדם זה משחק?‬ 80 00:08:49,400 --> 00:08:50,960 ‫איך נעשה את זה בכלל?‬ 81 00:08:51,760 --> 00:08:54,040 ‫התקשורת והמשטרה ירדפו אחריי.‬ 82 00:08:54,120 --> 00:08:55,600 ‫נכון. תן לי לומר לך,‬ 83 00:08:55,640 --> 00:08:58,280 ‫הפשע המושלם דורש תכנון מושלם.‬ 84 00:08:58,360 --> 00:09:00,440 ‫ומי שיעזור בתוכנית המושלמת הזאת‬ 85 00:09:00,520 --> 00:09:03,880 ‫הוא סגן נשיא מפלגת השלטון, מר באסנט ראג' סינג.‬ 86 00:09:04,000 --> 00:09:07,200 ‫אדוני, מישהו שלח לך את זה. בסדר.‬ 87 00:09:08,160 --> 00:09:11,760 ‫היה צריך לחץ חזק כדי להסתיר את החדשות שלך מהתקשורת והציבור.‬ 88 00:09:12,440 --> 00:09:16,640 ‫לבניית הלחץ הזה, היינו זקוקים לאדם בולט, בעל חולשה בולטת.‬ 89 00:09:16,720 --> 00:09:19,520 ‫והחולשה של באסנט ראג' הייתה אבנטיקה רנא.‬ 90 00:09:19,640 --> 00:09:22,040 ‫קודם תן לאשתך לגעת בקוקוס.‬ 91 00:09:22,120 --> 00:09:24,120 ‫המגע של אשתך יביא לנו מזל.‬ 92 00:09:26,080 --> 00:09:30,040 ‫הוא שוכב עם אשתו של נשיא המפלגה שלו‬ 93 00:09:30,120 --> 00:09:31,760 ‫בבית החווה הסודי של אבי.‬ 94 00:09:32,520 --> 00:09:35,760 ‫אבי הכיר אותו, לכן ניצלתי את זה‬ 95 00:09:36,360 --> 00:09:39,400 ‫והזמנתי אותו לחנוך את האגף החדש של בית החולים.‬ 96 00:09:39,960 --> 00:09:42,120 ‫בקיצור, טמנתי לו מלכודת.‬ 97 00:09:43,520 --> 00:09:46,840 ‫הוא בוודאי צופה בסרטון ששלחתי לו.‬ 98 00:09:56,000 --> 00:09:58,760 ‫ברחתי מבית החולים לחולי נפש.‬ 99 00:09:58,880 --> 00:10:01,840 ‫עכשיו אתה יודע את הסוד שלי‬ 100 00:10:02,480 --> 00:10:04,960 ‫ואני יודע את שלך.‬ 101 00:10:05,520 --> 00:10:07,520 ‫ואנחנו צריכים לדאוג שלא ייחשפו.‬ 102 00:10:08,720 --> 00:10:11,880 ‫לתקשורת, לציבור, לכולם.‬ 103 00:10:15,880 --> 00:10:16,880 ‫טוב...‬ 104 00:10:18,160 --> 00:10:20,240 ‫אתה חבר ותיק מהמכללה.‬ 105 00:10:21,080 --> 00:10:23,760 ‫ואל תשכח, היית ראש הלשכה הלאומית לחקירות פשע‬ 106 00:10:23,880 --> 00:10:26,040 ‫במשך שלוש שנים בזכותי.‬ 107 00:10:26,120 --> 00:10:30,120 ‫קשה מאוד לעבוד תחת מעמסת טובה שקיבלת.‬ 108 00:10:30,880 --> 00:10:33,840 ‫- אם היה תמריץ... - תגיד לי מה התמריץ שלך.‬ 109 00:10:35,760 --> 00:10:39,880 ‫אומר לך את זה, בזמני החופשי, בפרטי פרטים.‬ 110 00:10:40,640 --> 00:10:43,960 ‫בשערורייה גדולה כל כך צריך גם לטפל במשטרה.‬ 111 00:10:44,040 --> 00:10:48,720 ‫תראה, תעשה מה שאתה צריך. אתה צריך למנוע מזה להפוך לוויראלי.‬ 112 00:11:00,960 --> 00:11:02,120 ‫כל התכנון הזה,‬ 113 00:11:02,960 --> 00:11:03,920 ‫נועד רק לך.‬ 114 00:11:06,480 --> 00:11:08,960 ‫העלאת חלק אחד מתוך 150 הושלמה‬ 115 00:11:09,040 --> 00:11:10,840 ‫מטה הסייבר, דלהי‬ 116 00:11:14,960 --> 00:11:17,840 ‫הודעה חדשה אחת, הורדת חלק אחד‬ 117 00:11:18,240 --> 00:11:19,080 ‫אדוני.‬ 118 00:11:19,640 --> 00:11:23,640 ‫מישהו שולח תמונה מפוקסלת לשרת.‬ 119 00:11:23,720 --> 00:11:27,200 ‫בשרת מתקבלים מאות קבצים. מה מיוחד בזה?‬ 120 00:11:27,280 --> 00:11:31,960 ‫ברכותיי. החלק הראשון נשלח, השני בדרך.‬ 121 00:11:32,040 --> 00:11:33,160 ‫העלאת חלק שני מ-150‬ 122 00:12:01,360 --> 00:12:02,280 ‫כן, אדוני?‬ 123 00:12:22,920 --> 00:12:26,680 ‫קפה לבנים סגולות‬ 124 00:12:32,400 --> 00:12:34,600 ‫חמוציות מצופות שוקולד, בבקשה.‬ 125 00:12:35,280 --> 00:12:37,680 ‫אנחנו סגורים היום. תחזור מחר, בבקשה.‬ 126 00:12:38,240 --> 00:12:42,640 ‫האם סיאה עדיין מסרבת לאכול עגבניות, או שהיא נהנית מהן עכשיו?‬ 127 00:12:44,640 --> 00:12:49,440 ‫בעצם, לא הצגתי את עצמי. אני ויקטור. ג'יי?‬ 128 00:12:50,440 --> 00:12:53,360 ‫אחיו של אבינאש ג'יי.‬ 129 00:12:56,880 --> 00:12:58,840 ‫אגף הפשע‬ 130 00:12:58,920 --> 00:13:04,200 ‫תכירו בבקשה את מר אבהיננדאן קאול מהסוכנות הלאומית לחקירות פשע.‬ 131 00:13:04,880 --> 00:13:09,280 ‫מר קאול יטפל בתיק של ג'יי ויוביל אותנו מכאן ואילך.‬ 132 00:13:11,960 --> 00:13:13,800 ‫מר מרוואה, לא באתי כדי להוביל.‬ 133 00:13:13,880 --> 00:13:17,280 ‫אעבוד איתכם לא כבוס אלא כעמית שלכם.‬ 134 00:13:18,320 --> 00:13:21,440 ‫אם התקשורת תשמע על הבריחה של ג'יי, תקום מהומה רבתי.‬ 135 00:13:21,520 --> 00:13:23,320 ‫המערכת תהיה בצרות.‬ 136 00:13:23,400 --> 00:13:26,800 ‫לכן הדבר החכם הוא להסתיר את החדשות האלה.‬ 137 00:13:28,360 --> 00:13:31,960 ‫שתפו את החדשות על בריחת אבינאש עם התקשורת.‬ 138 00:13:35,520 --> 00:13:37,320 ‫כולם צריכים להיות בכוננות.‬ 139 00:13:37,400 --> 00:13:41,160 ‫מי שעשו עוול לאבינאש ומי שלא.‬ 140 00:13:42,640 --> 00:13:44,960 ‫כל דלהי צריכה להיות בכוננות, בסדר?‬ 141 00:13:45,560 --> 00:13:47,640 ‫- אני צודק, ג'יפראקש? - כן, אדוני.‬ 142 00:13:48,640 --> 00:13:53,360 ‫אבל אם הכול יקרה בחופזה רבה מדי, תפרוץ בהלה, לא?‬ 143 00:13:56,200 --> 00:13:59,920 ‫אם נאחד את כל יחידות אגף הפשע,‬ 144 00:14:00,000 --> 00:14:03,320 ‫כולל מחלק המוסר, המשטרה וכל המחלקות האחרות,‬ 145 00:14:03,400 --> 00:14:07,520 ‫נגיע ל-19,000 אנשי צוות, נכון?‬ 146 00:14:08,520 --> 00:14:12,120 ‫נבקש מכולם לא להתראיין לתקשורת.‬ 147 00:14:12,200 --> 00:14:17,680 ‫אבל, אדוני, איך נוכל לערוב לכל אחד מ-19,000 חברי הצוות הללו?‬ 148 00:14:17,760 --> 00:14:21,480 ‫אם כך, תן לי להבהיר את הדברים.‬ 149 00:14:22,840 --> 00:14:26,400 ‫כולנו צריכים להתמקד רק באבינאש מהיום,‬ 150 00:14:26,480 --> 00:14:28,880 ‫אבל רק עם הצוות המצומצם שלך.‬ 151 00:14:29,880 --> 00:14:34,080 ‫תשכחו מכל מה שקרה עד עכשיו.‬ 152 00:14:35,320 --> 00:14:39,080 ‫אנחנו צריכים להחזיר את אבינאש לבית החולים לחולי נפש.‬ 153 00:14:41,160 --> 00:14:42,120 ‫זה ברור?‬ 154 00:14:48,200 --> 00:14:49,280 ‫כן, אדוני.‬ 155 00:14:53,400 --> 00:14:54,240 ‫אדוני.‬ 156 00:14:55,720 --> 00:14:56,760 ‫להתראות, אדוני.‬ 157 00:15:00,840 --> 00:15:05,280 ‫מר קאול, אני מקווה שזה הדבר הנכון לעשות.‬ 158 00:15:07,520 --> 00:15:09,360 ‫אדוני, זה נשמע לך הגיוני?‬ 159 00:15:11,680 --> 00:15:14,640 ‫אדוני, לפעמים נראה שהעבודה הזאת...‬ 160 00:15:14,720 --> 00:15:17,720 ‫כולם אכלו מאותו האוכל, למה רק הוא חלה?‬ 161 00:15:18,320 --> 00:15:20,400 ‫תשיג לי את הצילומים של הרמזורים.‬ 162 00:15:21,480 --> 00:15:25,120 ‫תעקוב אחר אבהה סבהרוול בינתיים. תציב מעקב של 24 שעות ביממה.‬ 163 00:15:48,400 --> 00:15:50,520 ‫אינדו! אינדו!‬ 164 00:15:53,600 --> 00:15:55,560 ‫זהו זה. התעייפתי.‬ 165 00:16:12,560 --> 00:16:15,760 ‫אדוני, זה היה מתוכנן. הוא החנה את האמבולנס בחצר.‬ 166 00:16:15,840 --> 00:16:19,080 ‫הוא עילף את כולם. אף אחד לא זוכר כלום.‬ 167 00:16:19,160 --> 00:16:23,000 ‫אדוני, מישהו בוודאי עזר לו לברוח באמבולנס.‬ 168 00:16:24,000 --> 00:16:26,320 ‫רק רגע, אדוני. ייתכן גם...‬ 169 00:16:26,400 --> 00:16:31,280 ‫אדוני. זה ד"ר סידהארט. הוא מטפל במקרה של מר אבינאש.‬ 170 00:16:31,360 --> 00:16:33,520 ‫- כביר, נעים מאוד. - נעים מאוד גם לי.‬ 171 00:16:33,600 --> 00:16:36,000 ‫- הצוות שלי תדרך אותך? - כן, אדוני.‬ 172 00:16:36,640 --> 00:16:39,320 ‫אדוני, אני אוודא שנשמור על החדשות האלה בסוד.‬ 173 00:16:40,720 --> 00:16:43,440 ‫עם כל הכבוד, אדוני, המצב הזה,‬ 174 00:16:44,160 --> 00:16:46,000 ‫עלול להיות קטלני לשישה אנשים.‬ 175 00:16:47,040 --> 00:16:49,280 ‫- לכן לשמור על כך בסוד... - זה שגוי.‬ 176 00:16:55,920 --> 00:16:58,720 ‫- יש פרוטוקולים... - אפשר לראות את החדר שלו?‬ 177 00:16:59,680 --> 00:17:00,920 ‫- כמובן. - תודה.‬ 178 00:17:02,360 --> 00:17:06,840 ‫מישהו ביקר אותו בקביעות? הוא דיבר על מישהו אי פעם?‬ 179 00:17:06,920 --> 00:17:10,440 ‫אולי הוא מתגעגע למישהו או... כל מה שתספר לנו עשוי לעזור.‬ 180 00:17:11,520 --> 00:17:13,720 ‫אדוני, לא עולה בדעתי דבר כזה.‬ 181 00:17:13,800 --> 00:17:16,760 ‫לפעמים, רק אבהה הגיעה לבקר את אבינאש.‬ 182 00:17:16,800 --> 00:17:20,320 ‫אני לא מדבר על אבינאש. מי בא לבקר את ג'יי?‬ 183 00:17:22,200 --> 00:17:24,680 ‫בחורה הגיעה בשנתיים הראשונות.‬ 184 00:17:24,760 --> 00:17:28,560 ‫למעשה, לעתים די קרובות. לפני שהוא הפך לרדום. שירלי.‬ 185 00:17:32,640 --> 00:17:34,560 ‫ג'יי התעקש לראות אותה.‬ 186 00:17:34,640 --> 00:17:37,560 ‫הוא התעקש? לא חשבת שזה מוזר?‬ 187 00:17:37,640 --> 00:17:41,000 ‫לא. כי הבנתי שהוא קשור אליה רגשית,‬ 188 00:17:41,080 --> 00:17:44,200 ‫ולכן זה עזר לנו בטיפול.‬ 189 00:17:44,280 --> 00:17:48,320 ‫אבל זמן קצר אחר כך, ג'יי הפך לרדום ושירלי הפסיקה לבקר.‬ 190 00:17:54,080 --> 00:17:55,160 ‫אטפל בזה, אדוני.‬ 191 00:17:58,960 --> 00:18:02,080 ‫אדוני, ביום ההולדת שלו, ג'יי השתלט על אבינאש לגמרי.‬ 192 00:18:02,160 --> 00:18:04,800 ‫כולנו חשבנו שהוא לא יחזור.‬ 193 00:18:05,560 --> 00:18:09,080 ‫אבל, אדוני, אם אוכל לדבר עם ג'יי פעם אחת,‬ 194 00:18:09,160 --> 00:18:11,720 ‫אולי אוכל לעזור לכם.‬ 195 00:18:16,560 --> 00:18:17,960 ‫בסדר, תבקש ממנה לחכות.‬ 196 00:18:18,520 --> 00:18:19,480 ‫בסדר.‬ 197 00:18:19,560 --> 00:18:21,760 ‫אדוני, השגנו את מספר הטלפון של שירלי.‬ 198 00:18:21,800 --> 00:18:24,520 ‫אמצא את הכתובת שלה עכשיו. נעשה את זה.‬ 199 00:18:24,560 --> 00:18:27,080 ‫אדוני, התיקים שביקשת.‬ 200 00:18:27,160 --> 00:18:30,000 ‫כל המטופלים ששוחררו בששת החודשים האחרונים‬ 201 00:18:30,080 --> 00:18:31,480 ‫מופיעים שם, אדוני.‬ 202 00:18:31,560 --> 00:18:33,760 ‫- תודה על עזרתך. - בסדר.‬ 203 00:18:33,800 --> 00:18:34,680 ‫אדוני.‬ 204 00:18:35,720 --> 00:18:38,480 ‫אבהה הגיעה ליחידה לפגוש אותך.‬ 205 00:18:39,800 --> 00:18:41,320 ‫אגף הפשע‬ 206 00:18:41,400 --> 00:18:44,320 ‫אני יודעת שאבי לא נמצא בבית החולים לחולי נפש.‬ 207 00:18:45,320 --> 00:18:48,560 ‫הוא בא לראות אותי אתמול בלילה.‬ 208 00:18:53,200 --> 00:18:54,080 ‫אבהה.‬ 209 00:19:02,280 --> 00:19:05,560 ‫אבי. אבי, איך זה שאתה כאן?‬ 210 00:19:14,000 --> 00:19:14,800 ‫אבי.‬ 211 00:19:17,560 --> 00:19:18,440 ‫אבהה...‬ 212 00:19:21,000 --> 00:19:26,800 ‫מה שאני עומד לספר לך, תבטיחי לי, שלא תספרי לאף אחד.‬ 213 00:19:27,400 --> 00:19:30,480 ‫אבל כביר, אני חייבת לומר לך,‬ 214 00:19:30,560 --> 00:19:32,720 ‫לאבי אין שום קשר לכל זה.‬ 215 00:19:34,400 --> 00:19:35,960 ‫הכול מעשה ידיו של ג'יי.‬ 216 00:19:36,920 --> 00:19:39,520 ‫הוא רוצה להרוג את ששת הנותרים.‬ 217 00:19:40,240 --> 00:19:42,080 ‫אתה חייב להסגיר את עצמך, אבי.‬ 218 00:19:42,680 --> 00:19:46,080 ‫- אז למה הוא לא הסגיר את עצמו? - הוא רצה, אבל...‬ 219 00:19:46,160 --> 00:19:47,160 ‫ג'יי?‬ 220 00:19:47,720 --> 00:19:49,880 ‫הוא מתכנן את זה כבר שנים.‬ 221 00:19:49,960 --> 00:19:52,320 ‫רק אני יכול לסיים את זה.‬ 222 00:19:52,920 --> 00:19:54,000 ‫ואני רוצה.‬ 223 00:19:54,080 --> 00:19:56,720 ‫כי אם אני לא יכול להציל את עצמי מזה...‬ 224 00:19:59,560 --> 00:20:00,960 ‫אז סיאה...‬ 225 00:20:02,320 --> 00:20:04,240 ‫סיאה‬ 226 00:20:34,400 --> 00:20:37,440 ‫בבקשה, כביר. אני רוצה שבעלי יהיה בטוח.‬ 227 00:20:37,520 --> 00:20:41,480 ‫אני לא רוצה שיאשימו אותו בשש הרציחות האלה.‬ 228 00:20:42,440 --> 00:20:43,640 ‫לא אתן לזה לקרות.‬ 229 00:20:45,880 --> 00:20:47,520 ‫מישהו היה איתו?‬ 230 00:20:48,560 --> 00:20:50,800 ‫ניל בהאל היה רק מלכודת בשבילך.‬ 231 00:20:50,920 --> 00:20:52,800 ‫וחוץ מזה, התמונה הזאת שלך‬ 232 00:20:52,920 --> 00:20:56,800 ‫נשלחת לאגף הפשע בחלקים.‬ 233 00:20:59,640 --> 00:21:03,080 ‫אבי בא לבד. לא ראיתי אף אחד אחר.‬ 234 00:21:03,720 --> 00:21:04,560 ‫שירלי?‬ 235 00:21:05,800 --> 00:21:06,920 ‫את מכירה את שירלי?‬ 236 00:21:11,400 --> 00:21:15,280 ‫כן, היא הייתה קרובה לג'יי.‬ 237 00:21:21,320 --> 00:21:24,960 ‫תודה על עזרתך. נהיה בקשר אם נצטרך משהו.‬ 238 00:21:25,040 --> 00:21:28,040 ‫ואסור שאף אחד ידע על זה. אני מתכוון, על אבינאש.‬ 239 00:21:28,560 --> 00:21:29,560 ‫אף אחד.‬ 240 00:21:38,000 --> 00:21:41,320 ‫מה אתה חושב, אדוני? האם היא דוברת אמת?‬ 241 00:21:46,320 --> 00:21:48,080 ‫את חייבת לגשת לכביר.‬ 242 00:21:48,160 --> 00:21:50,960 ‫תגיד לו שבאתי לראות אותך.‬ 243 00:21:51,520 --> 00:21:54,760 ‫אני בטוח שכביר ירדוף אחרייך כדי למצוא אותי.‬ 244 00:21:55,480 --> 00:21:59,040 ‫חשוב מאוד שתדאגי שהוא תמיד יהיה לצדך.‬ 245 00:22:02,720 --> 00:22:03,640 ‫ביהמ"ש המחוזי‬ 246 00:22:05,160 --> 00:22:07,960 ‫הגישו כתב אישום בדיון האחרון של אלן?‬ 247 00:22:08,040 --> 00:22:08,880 ‫לא, אדוני.‬ 248 00:22:08,960 --> 00:22:11,520 ‫- ובכן, הם... - הבטחת להתקשר למישהו.‬ 249 00:22:11,600 --> 00:22:14,280 ‫- זה לא קל כל כך! - לא קל כל כך, אבל אתה...‬ 250 00:22:14,360 --> 00:22:17,520 ‫- בבקשה, את חייבת להבין. - אלן, אתה בסדר?‬ 251 00:22:17,600 --> 00:22:21,760 ‫- אני אוציא אותך מזה. - זה לא המפקח ממחלק הסמים?‬ 252 00:22:21,840 --> 00:22:24,040 ‫אתה סומך עליי, נכון?‬ 253 00:22:26,160 --> 00:22:28,360 ‫- תראה לי את הודעת מחלק הסמים. - בסדר.‬ 254 00:22:28,440 --> 00:22:31,920 ‫- ההודעה בסוף. - מר שרוף, מתי יתחיל הדיון?‬ 255 00:22:32,000 --> 00:22:35,240 ‫זה תלוי בשופט, יש הרבה דיונים.‬ 256 00:22:35,320 --> 00:22:36,600 ‫תנסי להתאזר בסבלנות.‬ 257 00:22:38,360 --> 00:22:40,560 ‫- תשמרי על זה מתחת למסמכים. - בסדר.‬ 258 00:22:40,640 --> 00:22:42,840 ‫- שיהיה בהישג יד. - איך הכרת את ג'יי?‬ 259 00:22:45,800 --> 00:22:47,920 ‫אני מכירה גברים רבים, אדוני.‬ 260 00:22:48,000 --> 00:22:50,680 ‫את מכירה אותם היכרות שטחית בלבד.‬ 261 00:22:53,480 --> 00:22:56,640 ‫בשבעה ביולי, ב-15 באוגוסט, ב-30 באוקטובר.‬ 262 00:22:59,920 --> 00:23:01,640 ‫נפגשת עם ג'יי 3 פעמים בבי"ח,‬ 263 00:23:02,520 --> 00:23:05,000 ‫המקרה שלו שונה משל האחרים. נכון?‬ 264 00:23:06,240 --> 00:23:08,680 ‫נכון. המקרה שלו לא דומה לשל אף אחד אחר.‬ 265 00:23:10,800 --> 00:23:12,680 ‫אבל למה אתה שואל אותי את זה?‬ 266 00:23:14,480 --> 00:23:15,320 ‫הוא בסדר?‬ 267 00:23:19,360 --> 00:23:22,680 ‫איפה היית לפני יומיים בין השעות 19:00 ל-22:00?‬ 268 00:23:24,720 --> 00:23:25,800 ‫היא הייתה במשרדי.‬ 269 00:23:27,640 --> 00:23:28,480 ‫בדיוק.‬ 270 00:23:29,600 --> 00:23:30,720 ‫הייתי עם מר שרוף.‬ 271 00:23:31,280 --> 00:23:34,560 ‫זה הכול, אדוני? אני חייבת ללכת עכשיו, ברשותך.‬ 272 00:23:34,640 --> 00:23:37,400 ‫מה הסיבה שאתה שואל את השאלות האלה?‬ 273 00:23:37,480 --> 00:23:40,280 ‫- אמרנו לך שזו חקירה שגרתית. - בואי, שירלי.‬ 274 00:23:46,280 --> 00:23:49,760 ‫אדוני, החברה שלו לא עזרה לו לברוח.‬ 275 00:23:49,840 --> 00:23:52,120 ‫וגם לא אשתו.‬ 276 00:23:52,640 --> 00:23:54,120 ‫אז מי לעזאזל עזר לו?‬ 277 00:23:59,360 --> 00:24:03,000 ‫אני יכול לספר לך סוד? אני מקנא בך מאוד.‬ 278 00:24:05,120 --> 00:24:08,120 ‫אתה תבצע את כל העבודה של ג'יי.‬ 279 00:24:08,640 --> 00:24:13,400 ‫נכון, אבל מבחינה טכנית, שנינו מעורבים באותה מידה. שיהיה.‬ 280 00:24:13,480 --> 00:24:16,160 ‫- אז כשנרצח את ד"ר אינדו... - זה לא רצח.‬ 281 00:24:19,520 --> 00:24:20,560 ‫זאת תאונה.‬ 282 00:24:22,520 --> 00:24:27,080 ‫כן! מה זה משנה כל עוד היא מתה?‬ 283 00:24:29,800 --> 00:24:33,280 ‫- סליחה, גברתי, אפשר לבדוק? - אני לא יכולה לעשות את זה.‬ 284 00:25:16,880 --> 00:25:19,360 ‫רדיו גרינסיטי‬ 285 00:25:37,120 --> 00:25:40,760 ‫גברת אינדו מדברת שטויות בימי ראשון בתוכנית אירוח. תקשיב לזה.‬ 286 00:25:40,840 --> 00:25:44,520 ‫החברה מעולם לא הבינה באמת מהי בריאות הנפש.‬ 287 00:25:44,600 --> 00:25:47,600 ‫אני מניחה שאפשר לומר שאנחנו לא רוצים להבין מהי.‬ 288 00:25:47,680 --> 00:25:50,000 ‫לכן חשוב מאוד‬ 289 00:25:50,080 --> 00:25:54,000 ‫שנשוחח, שנקשיב זה לזה.‬ 290 00:25:54,080 --> 00:25:57,160 ‫מרכז בריאות הנפש אן-אס-איי‬ 291 00:25:57,240 --> 00:25:59,680 ‫לפני 14 שנה‬ 292 00:26:03,160 --> 00:26:06,480 ‫מקרה מוקדם של הפרעת התפרצות לסירוגין.‬ 293 00:26:06,560 --> 00:26:09,440 ‫ויהאן קוסלה. הוא בן עשר.‬ 294 00:26:09,960 --> 00:26:13,280 ‫הוא החל ללקות בהתקפי אלימות תדירים לפני כמה שבועות.‬ 295 00:26:13,360 --> 00:26:16,280 ‫במשפחתו חשבו שמדובר בהתקפי זעם והתעלמו מזה.‬ 296 00:26:20,120 --> 00:26:24,080 ‫הוריו הביאו אותו הנה כשההתקפים החריפו.‬ 297 00:26:24,160 --> 00:26:25,480 ‫עלינו לפעול מהר.‬ 298 00:26:25,560 --> 00:26:28,320 ‫אבינאש, עלינו להגדיל את המינון שלו.‬ 299 00:26:28,800 --> 00:26:29,680 ‫כן, גברתי.‬ 300 00:26:32,600 --> 00:26:35,320 ‫גברתי, מצבו של ויהאן מחמיר.‬ 301 00:26:35,400 --> 00:26:37,800 ‫זה לא מקרה של מחלת נפש.‬ 302 00:26:37,880 --> 00:26:41,120 ‫- אתה מנסה ללמד אותי? - אני מצטער מאוד, גברתי.‬ 303 00:26:41,800 --> 00:26:45,520 ‫אבל ההתפרצויות שלו לא נובעות מהפרעת התפרצות לסירוגין.‬ 304 00:26:45,600 --> 00:26:49,640 ‫נראה שזה מקרה של הפרעת חיסון עצמי נוירופסיכיאטרית בילדים,‬ 305 00:26:49,720 --> 00:26:52,120 ‫- זאת תוצאה של... - דלקת במוח‬ 306 00:26:52,200 --> 00:26:55,920 ‫עקב זיהום סטרפטוקוקוס חמור בגרון, נכון?‬ 307 00:26:56,000 --> 00:26:59,280 ‫אני חושב שכדאי להתייעץ עם ד"ר בגצ'י במקרה הזה.‬ 308 00:26:59,360 --> 00:27:02,960 ‫מצבו של ויהאן השתפר אחרי שבועיים בלבד של טיפול.‬ 309 00:27:03,040 --> 00:27:05,840 ‫ד"ר אינדו, אני רק רוצה שוויהאן שלי יחלים.‬ 310 00:27:06,600 --> 00:27:09,040 ‫ואם הוא חושב שזה הפתרון המתאים,‬ 311 00:27:09,120 --> 00:27:11,560 ‫אולי כדאי להמשיך עם ד"ר בגצ'י.‬ 312 00:27:14,680 --> 00:27:15,880 ‫מר קוסלה,‬ 313 00:27:16,640 --> 00:27:21,000 ‫הספקות שלך שוללים את 25 שנות הניסיון שלי.‬ 314 00:27:22,720 --> 00:27:23,800 ‫אבל אני מבינה.‬ 315 00:27:23,880 --> 00:27:28,120 ‫האמת שהמקרה הזה הפחיד את אבינאש.‬ 316 00:27:30,640 --> 00:27:34,240 ‫לא כך, אבינאש? זה בסדר אם אתה לא יכול לטפל בזה.‬ 317 00:27:37,880 --> 00:27:38,920 ‫אבל אני...‬ 318 00:27:41,200 --> 00:27:44,560 ‫אוהבת לעשות את הדברים בדרך הנכונה.‬ 319 00:27:46,720 --> 00:27:48,200 ‫ולא בדרך הקלה.‬ 320 00:27:55,920 --> 00:27:57,480 ‫דו"ח מקרה‬ 321 00:29:07,840 --> 00:29:09,640 ‫הקלד סיסמה‬ 322 00:29:15,640 --> 00:29:17,800 ‫גישה נדחתה‬ 323 00:29:43,880 --> 00:29:44,920 ‫אדוני!‬ 324 00:29:46,080 --> 00:29:46,920 ‫אדוני!‬ 325 00:29:47,600 --> 00:29:49,480 ‫אדוני, יש כאן מישהו!‬ 326 00:29:52,800 --> 00:29:55,600 ‫ממחלק הפשע, אדוני! תפתח את הדלת!‬ 327 00:30:07,000 --> 00:30:08,640 ‫אבחון רפואי. דו-קוטבי סוג 1‬ 328 00:30:08,720 --> 00:30:10,960 ‫סובל מאי שקט וחרדה‬ 329 00:30:14,080 --> 00:30:15,120 ‫לעזאזל!‬ 330 00:30:16,720 --> 00:30:20,160 ‫אושפזת במרכז לבריאות הנפש לפני כמה חודשים.‬ 331 00:30:21,360 --> 00:30:24,120 ‫כן, אדוני, סבלתי מהפרעה.‬ 332 00:30:25,640 --> 00:30:30,880 ‫ועכשיו, אחרי הטיפול, אני חושב שאני מסתדר איתה.‬ 333 00:30:30,960 --> 00:30:34,640 ‫הכרת מישהו בשם אבינאש סבהרוול שם?‬ 334 00:30:38,480 --> 00:30:40,560 ‫אבינאש סבהרוול...‬ 335 00:30:41,520 --> 00:30:43,200 ‫אני לא זוכר, אדוני.‬ 336 00:30:43,280 --> 00:30:47,120 ‫איפה היית ביום רביעי בין השעות 19:00 ל-22:00?‬ 337 00:30:47,920 --> 00:30:49,600 ‫בהלוויה של אבא שלי.‬ 338 00:30:50,480 --> 00:30:51,880 ‫הוא מת לאחרונה.‬ 339 00:30:51,960 --> 00:30:56,040 ‫אחרי מותו, לא בא לי ללכת לשום מקום ולא לראות אף אחד.‬ 340 00:30:58,240 --> 00:30:59,840 ‫סליחה, קדימה.‬ 341 00:30:59,920 --> 00:31:01,840 ‫בכל אופן, תודה.‬ 342 00:31:05,920 --> 00:31:08,840 ‫הבחור המסכן איבד את אביו בגיל צעיר כל כך.‬ 343 00:31:31,800 --> 00:31:34,720 ‫ניסית לנחש את הסיסמה שש פעמים אתמול.‬ 344 00:31:37,320 --> 00:31:39,960 ‫קיבלתי הודעה בכל פעם.‬ 345 00:31:42,040 --> 00:31:43,080 ‫למה, אדוני?‬ 346 00:31:47,720 --> 00:31:49,920 ‫אני יכול לשאול אותך את אותה השאלה.‬ 347 00:31:50,560 --> 00:31:51,400 ‫למה?‬ 348 00:31:53,160 --> 00:31:55,040 ‫למה אתה עוזר לג'יי?‬ 349 00:31:55,680 --> 00:31:59,600 ‫ויקטור, אני יודע שאובחנת בהפרעה דו-קוטבית מסוג 1.‬ 350 00:32:00,200 --> 00:32:03,440 ‫ושאתה נוטל תרופות לזה. זה מסביר את...‬ 351 00:32:03,520 --> 00:32:09,160 ‫אדוני, אבל אני יודע שחלקים רבים כבר הועלו.‬ 352 00:32:11,480 --> 00:32:13,280 ‫ג'יי רק מתמרן אותך.‬ 353 00:32:14,760 --> 00:32:17,640 ‫- הסיבה... - לא הסיבה, אלא הכלא.‬ 354 00:32:19,840 --> 00:32:21,480 ‫הוא שחרר אותי מהכלא הזה.‬ 355 00:32:22,600 --> 00:32:27,480 ‫מהכלא הזה, מהסוהר, מאבי האוהב, ממר ניל בהל.‬ 356 00:32:39,480 --> 00:32:42,520 ‫פארק ג'מאלי הישן‬ 357 00:32:46,720 --> 00:32:47,720 ‫את בסדר?‬ 358 00:32:49,000 --> 00:32:50,680 ‫- אינדו, את בסדר? - כן.‬ 359 00:32:52,400 --> 00:32:53,600 ‫- בואי נלך. - כן.‬ 360 00:33:05,080 --> 00:33:07,840 ‫אינדו? אינדו!‬ 361 00:33:07,920 --> 00:33:10,080 ‫בית החולים סאולקרסט‬ 362 00:33:23,480 --> 00:33:24,640 ‫זה ממש אירוני.‬ 363 00:33:24,720 --> 00:33:28,600 ‫באנו הנה להרוג אותה ובסוף הסענו אותה לבית החולים.‬ 364 00:33:28,680 --> 00:33:30,600 ‫- איך... - מה הרופא אמר?‬ 365 00:33:31,920 --> 00:33:35,520 ‫קוצב הלב שלה לא פעל כשורה. היא תשתחרר עד הלילה.‬ 366 00:33:35,600 --> 00:33:39,800 ‫טכנית, אילו הייתה מתה, המשימה שלנו הייתה להיט או כישלון?‬ 367 00:33:40,480 --> 00:33:42,720 ‫אני חושב שהיא הייתה להיט.‬ 368 00:33:53,640 --> 00:33:55,040 ‫תקלה בקוצב הלב‬ 369 00:33:55,560 --> 00:33:57,960 ‫הפרעה אלקטרומגנטית גורמת לתקלות.‬ 370 00:34:11,120 --> 00:34:13,240 ‫פריטפל סינג בהארט קרישנאן מורטי‬ 371 00:34:14,840 --> 00:34:16,200 ‫אנגד פנדיט נטשה גארוול‬ 372 00:34:24,440 --> 00:34:27,320 ‫הרגשות של ראוואנה‬ 373 00:34:34,480 --> 00:34:36,320 ‫אימא, את בטוחה שאת בסדר?‬ 374 00:34:36,400 --> 00:34:38,600 ‫כן, מותק. אהיה בסדר. אגיע בקרוב.‬ 375 00:34:41,840 --> 00:34:43,160 ‫שלום, תושבי דלהי!‬ 376 00:34:43,200 --> 00:34:47,640 ‫ברוכים הבאים לתוכנית של יום א' בלילה עם הפסיכיאטרית הנודעת, ד"ר אינדו ראו.‬ 377 00:34:47,680 --> 00:34:51,880 ‫היא תגיע לאולפן שלנו ותענה על כל השאלות שלכם.‬ 378 00:34:51,960 --> 00:34:55,440 ‫למה אתם מחכים? תתקשרו ותשאלו.‬ 379 00:34:55,520 --> 00:34:58,040 ‫- וכן, תזכרו תמיד. - בסדר, יופי, כן!‬ 380 00:34:58,120 --> 00:34:59,840 ‫זה בסדר לא להרגיש בסדר.‬ 381 00:34:59,920 --> 00:35:01,960 ‫נעבור עכשיו למטלפן הבא שלנו.‬ 382 00:35:03,160 --> 00:35:05,160 ‫רדיו גרינסיטי‬ 383 00:35:05,280 --> 00:35:06,800 ‫- שלום, דוקטור. - שלום.‬ 384 00:35:06,880 --> 00:35:11,160 ‫רציתי מידע בקשר למחלות נפש בילדים.‬ 385 00:35:11,200 --> 00:35:13,960 ‫זה נושא חשוב מאוד שנוטים להזניח במידה רבה.‬ 386 00:35:14,600 --> 00:35:19,600 ‫מדוע ילד בוכה, צוחק או מתרגז?‬ 387 00:35:19,640 --> 00:35:22,440 ‫אנחנו אף פעם לא מתייחסים לנושא הזה.‬ 388 00:35:22,520 --> 00:35:25,640 ‫אז אני תמיד אומרת שהאבחנה הנכונה...‬ 389 00:35:25,760 --> 00:35:30,800 ‫ד"ר, אני רוצה לדעת אם ייתכן שבעיה גופנית או נוירולוגית‬ 390 00:35:30,880 --> 00:35:35,280 ‫תאובחן בטעות כמחלת נפש?‬ 391 00:35:38,760 --> 00:35:41,960 ‫זה קורה לפעמים, אבל זה נדיר.‬ 392 00:35:42,640 --> 00:35:45,480 ‫אני מכיר מקרה כזה שלך, דוקטור.‬ 393 00:35:47,160 --> 00:35:50,040 ‫אבחנת דלקת גרון כתוצאה מסטרפטוקוקוס‬ 394 00:35:50,120 --> 00:35:51,840 ‫כמחלת נפש, לא?‬ 395 00:35:52,640 --> 00:35:55,680 ‫הילד הזה סבל מכאב רב, דוקטור.‬ 396 00:35:56,360 --> 00:35:59,000 ‫- שכחת את המקרה הזה? - המקרה של מי?‬ 397 00:35:59,080 --> 00:36:02,440 ‫אני עדיין שומע את הילד הזה בוכה.‬ 398 00:36:05,120 --> 00:36:06,680 ‫את לא שומעת אותו?‬ 399 00:36:07,480 --> 00:36:11,440 ‫את זוכרת, דוקטור, איך הילד הזה מת בצרחות?‬ 400 00:36:11,520 --> 00:36:15,640 ‫רק כי לא רצית להודות שטעית.‬ 401 00:36:15,760 --> 00:36:17,640 ‫כי לא רצית להודות‬ 402 00:36:17,760 --> 00:36:20,480 ‫שרופא אחר יכול לטפל בו טוב ממך.‬ 403 00:36:21,120 --> 00:36:25,040 ‫הילד הזה לא מת ממחלה, האגו שלך הרג אותו.‬ 404 00:36:31,200 --> 00:36:32,280 ‫ויהאן.‬ 405 00:36:33,200 --> 00:36:36,400 ‫ויהאן! ויהאן! ויהאן!‬ 406 00:36:49,080 --> 00:36:50,200 ‫מי אתה?‬ 407 00:36:50,960 --> 00:36:52,560 ‫לא משנה מי אני.‬ 408 00:36:53,400 --> 00:36:55,280 ‫- את טעית. - לא.‬ 409 00:36:56,680 --> 00:36:58,280 ‫בשום אופן לא.‬ 410 00:36:58,840 --> 00:37:01,640 ‫דלקת הסטרפטוקוקוס בגרון הייתה צירוף מקרים.‬ 411 00:37:01,680 --> 00:37:03,320 ‫הרגת אותו, ד"ר אינדו.‬ 412 00:37:03,800 --> 00:37:07,160 ‫והאגו שלך לא נתן לך להתנצל, אפילו לא פעם אחת.‬ 413 00:37:07,200 --> 00:37:09,040 ‫את קוראת לעצמך רופאה?‬ 414 00:37:09,120 --> 00:37:11,400 ‫את צריכה להתנצל באופן פומבי.‬ 415 00:37:12,040 --> 00:37:13,560 ‫למה אני צריכה להתנצל?‬ 416 00:37:13,640 --> 00:37:16,880 ‫לאף אחד אין זכות להפנות אצבע מאשימה כלפיי.‬ 417 00:37:18,640 --> 00:37:20,280 ‫מה לגבי ויהאן קוסלה?‬ 418 00:37:32,040 --> 00:37:34,840 ‫אלוהים! לדעתי השיחה הזו הייתה מתיחה.‬ 419 00:37:34,920 --> 00:37:40,520 ‫בכל אופן, נקשיב עכשיו לשיר החדש והמדובר ביותר מרדיו גרינסיטי.‬ 420 00:37:40,600 --> 00:37:44,480 ‫אני סהיבה סינג היקרה שלכם ותזכרו מה לימדתי אתכם.‬ 421 00:37:44,560 --> 00:37:46,600 ‫אני צריכה ללכת, אני מצטערת.‬ 422 00:37:57,840 --> 00:37:59,520 ‫תקשיב לי היטב.‬ 423 00:37:59,600 --> 00:38:01,640 ‫אתה צריך להשבית את אחת המעליות.‬ 424 00:38:07,520 --> 00:38:08,480 ‫מקולקלת‬ 425 00:38:12,840 --> 00:38:14,880 ‫ולכבות את הטלוויזיה במעגל סגור שם.‬ 426 00:38:14,960 --> 00:38:17,200 ‫מחר שבת, חופש, לכן יהיו פחות אנשים.‬ 427 00:38:17,320 --> 00:38:18,160 ‫תא ביטחון‬ 428 00:38:19,080 --> 00:38:21,600 ‫קוצבי לב מסדירים פעימות לב.‬ 429 00:38:21,640 --> 00:38:24,040 ‫אבל קוצב הלב ישתבש‬ 430 00:38:24,120 --> 00:38:26,760 ‫אם הוא יבוא במגע עם שדה מגנטי חזק.‬ 431 00:38:26,840 --> 00:38:31,120 ‫והניסיון לווסת את קצב הלב החריג, יהרוג אותה.‬ 432 00:38:31,160 --> 00:38:33,600 ‫אנחנו רק צריכים מקור חשמל.‬ 433 00:38:34,160 --> 00:38:37,080 ‫בשל מצבה, אני בטוח שהיא תרד במעלית.‬ 434 00:38:37,680 --> 00:38:38,760 ‫ואז אנחנו...‬ 435 00:38:43,080 --> 00:38:45,160 ‫איך הילד הזה מת בצרחות?‬ 436 00:38:45,200 --> 00:38:48,640 ‫לא רצית להודות שטעית.‬ 437 00:38:49,880 --> 00:38:53,840 ‫שרופא אחר יכול לטפל בו טוב ממך.‬ 438 00:38:54,840 --> 00:38:58,520 ‫לא מת ממחלה, האגו שלך הרג אותו.‬ 439 00:39:47,400 --> 00:39:50,920 ‫גברתי, אני לא מרגישה טוב. אפשר לכבות את המאוורר?‬ 440 00:40:12,840 --> 00:40:15,080 ‫אדוני תמנע ממנה לצאת‬ 441 00:40:15,160 --> 00:40:16,200 ‫זהירות עם החבילה.‬ 442 00:40:16,320 --> 00:40:19,200 ‫כן, אנחנו צריכים למסור את החבילה הזאת לקומה 15.‬ 443 00:40:29,000 --> 00:40:32,120 ‫- היי, תן לי לצאת קודם. - זה נעשה.‬ 444 00:40:33,160 --> 00:40:34,440 ‫תן לי לצאת.‬ 445 00:40:35,320 --> 00:40:38,080 ‫- איך אתה יכול להיכנס כך? - אני מצטער, גברתי.‬ 446 00:40:38,160 --> 00:40:41,200 ‫- תפתח את המעלית. תוציא את זה. - רצית לצאת?‬ 447 00:40:41,320 --> 00:40:42,760 ‫כן! אמרתי שתוציא...‬ 448 00:40:42,840 --> 00:40:46,360 ‫נגיע לקומה בתוך שתי דקות. אל תילחצי.‬ 449 00:41:13,680 --> 00:41:16,440 ‫סליחה שוב, דודה. תשמרי על עצמך, טוב?‬ 450 00:41:30,840 --> 00:41:32,640 ‫את מוכנה להתנצל?‬ 451 00:41:58,880 --> 00:41:59,840 ‫אימא.‬ 452 00:42:00,640 --> 00:42:03,000 ‫אבא יחלים אי פעם?‬ 453 00:43:19,160 --> 00:43:21,400 ‫הכול יהיה בסדר בקרוב.‬ 454 00:43:21,480 --> 00:43:23,560 ‫אבא יחזור הביתה.‬ 455 00:43:25,200 --> 00:43:26,920 ‫ואז איש לא יטריד אותנו.‬ 456 00:43:29,400 --> 00:43:30,440 ‫אף אחד.‬ 457 00:43:35,080 --> 00:43:36,640 ‫- אדוני! - כן?‬ 458 00:45:55,560 --> 00:45:57,560 ‫תרגום כתוביות: בתיה מולכו‬ 459 00:45:57,640 --> 00:45:59,640 ‫בקרת כתוביות שקד הרטמן‬