1
00:00:09,400 --> 00:00:12,200
‫- מלביקה, תבדוק מה עם סיקור האוניברסיטה.
- טוב.‬

2
00:00:12,280 --> 00:00:13,400
‫התקבלה הודעת וידיאו‬

3
00:00:13,480 --> 00:00:16,040
‫- נחליט לגבי חברי הפאנל בשעת השיא.
- טוב.‬

4
00:00:17,040 --> 00:00:18,160
‫רק רגע, גברתי.‬

5
00:00:18,240 --> 00:00:21,160
‫כן, הכול בסדר. הצל איננו. הכול מוכן. יופי.‬

6
00:00:21,640 --> 00:00:23,800
‫השמע במיקרופון תקין ומוכן לשימוש.‬

7
00:00:24,760 --> 00:00:26,480
‫ברוכים הבאים לחדשות 24-7.‬

8
00:00:26,560 --> 00:00:30,000
‫לצערנו לא נוכל לשדר את העימות
כי יש לנו מבזק חדשות.‬

9
00:00:30,080 --> 00:00:32,560
‫התמונות הבאות עלולות להיות מטרידות לילדים,‬

10
00:00:32,640 --> 00:00:34,600
‫מומלץ שהורים יפעילו שיקול דעת.‬

11
00:00:36,960 --> 00:00:39,440
‫מבזק חדשות
הצפייה באחריות הצופים בלבד‬

12
00:00:40,000 --> 00:00:42,080
‫אבינאש, ג'יי, מי שלא תהיה,‬

13
00:00:42,720 --> 00:00:45,360
‫אם אתה צופה בזה, תבין בבירור.‬

14
00:00:46,400 --> 00:00:48,800
‫עולמך החל להתכווץ.‬

15
00:00:49,640 --> 00:00:51,160
‫זמנך נגמר.‬

16
00:00:51,920 --> 00:00:55,880
‫רוצח הרוואנה רוצח את קורבנו ה-8‬

17
00:00:55,960 --> 00:01:00,560
‫רצית שכולם יראו את המחזה הזה.‬

18
00:01:03,640 --> 00:01:04,880
‫כך יהיה.‬

19
00:01:08,840 --> 00:01:10,680
‫עכשיו העולם יראה‬

20
00:01:12,080 --> 00:01:15,040
‫את עריפת הראש של הגאווה.‬

21
00:01:18,880 --> 00:01:21,880
‫והאדם שישלם את המחיר על הגאווה הוא...‬

22
00:01:23,280 --> 00:01:24,720
‫הירן.‬

23
00:01:30,040 --> 00:01:31,200
‫מבזק חדשות‬

24
00:01:47,440 --> 00:01:49,760
‫רוצח רוואנה, ג'יי, רוצח אנשים בבוטות.‬

25
00:01:49,840 --> 00:01:53,440
‫ומשטרת דלהי רק צופה מהצד ולא עושה דבר.‬

26
00:01:53,520 --> 00:01:57,400
‫אילו המשטרה הזהירה קודם
על בריחתו של ג'יי מבית החולים לחולי נפש,‬

27
00:01:57,480 --> 00:01:59,480
‫ניתן היה למנוע את הרציחות.‬

28
00:01:59,560 --> 00:02:04,120
‫אדוני, זה אותו הדפוס. רגש אחד, קורבן אחד.‬

29
00:02:04,200 --> 00:02:06,720
‫כלומר, ראמניש מעולם לא היה קורבן.‬

30
00:02:12,240 --> 00:02:15,240
‫והאדם שישלם את המחיר על הגאווה הוא...‬

31
00:02:16,720 --> 00:02:17,720
‫הירן.‬

32
00:02:28,800 --> 00:02:30,160
‫- שקהאר.
- כן, בוס.‬

33
00:02:30,800 --> 00:02:31,880
‫תזמין את המסלול.‬

34
00:02:33,160 --> 00:02:35,000
‫- אני חוזר הביתה.
- יופי.‬

35
00:03:58,160 --> 00:04:02,280
‫לנשום אל
הצללים‬

36
00:04:08,160 --> 00:04:09,000
‫שלום!‬

37
00:04:11,560 --> 00:04:14,040
‫אני מופתעת שאתה לא מופתע.‬

38
00:04:24,360 --> 00:04:26,360
‫אם היא אחותך, היא חמודה מאוד.‬

39
00:04:26,440 --> 00:04:29,000
‫אם היא החברה שלך, היא נראית קצת כלבה.‬

40
00:04:32,360 --> 00:04:33,480
‫היא החטא שלי.‬

41
00:04:36,600 --> 00:04:37,640
‫בגלל הטעות שלי,‬

42
00:04:37,720 --> 00:04:40,200
‫היא תשב על כיסא גלגלים למשך שארית חייה.‬

43
00:04:41,000 --> 00:04:44,920
‫מאז אני מעניש את עצמי, נאבק עם עצמי.‬

44
00:04:48,480 --> 00:04:49,760
‫בכל יום ויום.‬

45
00:04:51,240 --> 00:04:52,120
‫אתה יודע,‬

46
00:04:53,040 --> 00:04:57,240
‫אומרים שנקמה היא
הצורה הטהורה ביותר של רגש אנושי.‬

47
00:04:59,360 --> 00:05:00,200
‫אני לא מסכימה.‬

48
00:05:02,240 --> 00:05:03,600
‫אני חושבת שזאת אשמה.‬

49
00:05:04,760 --> 00:05:08,800
‫זה מה שהופך אותנו לאנושיים.‬

50
00:05:11,760 --> 00:05:13,200
‫איפה קראת את זה?‬

51
00:05:15,760 --> 00:05:18,680
‫לא קראתי את זה, אבל למדתי את זה.‬

52
00:05:19,360 --> 00:05:20,240
‫אשמה...‬

53
00:05:21,800 --> 00:05:22,720
‫ואת?‬

54
00:05:23,480 --> 00:05:26,080
‫למה? כי אני צעירה?‬

55
00:05:26,160 --> 00:05:29,080
‫כי את מיוחסת.‬

56
00:05:31,600 --> 00:05:33,920
‫אתה אומר את זה כאילו זו אשמתי.‬

57
00:05:34,640 --> 00:05:36,600
‫זה גם לא ההישג שלך.‬

58
00:05:41,440 --> 00:05:43,160
‫אם כל צעיר מיוחס‬

59
00:05:43,880 --> 00:05:46,240
‫היה מפגין רגישות לגבי זה,‬

60
00:05:47,600 --> 00:05:48,920
‫לא הייתה שום בעיה.‬

61
00:05:52,480 --> 00:05:53,360
‫אתה יודע מה?‬

62
00:05:54,680 --> 00:05:57,320
‫תודה לך. לחיים. אבל אני צריכה ללכת.‬

63
00:06:05,960 --> 00:06:07,840
‫מה עובר בראש שלך?‬

64
00:06:09,160 --> 00:06:10,000
‫תגידי לי.‬

65
00:06:13,000 --> 00:06:14,440
‫את יכולה לדבר איתי.‬

66
00:06:18,200 --> 00:06:21,920
‫אבינאש, בבקשה. אל תהרוג אותי, בבקשה.
בבקשה, אל תהרוג אותי.‬

67
00:06:22,000 --> 00:06:23,720
‫אחזיר לך את כל הכסף.‬

68
00:06:23,800 --> 00:06:26,040
‫תסלח לי. לא.‬

69
00:06:31,600 --> 00:06:35,320
‫זה אקדח צעצוע לזיקוקים,
לא כדי לירות לך בראש.‬

70
00:06:35,920 --> 00:06:38,160
‫עוד יש לך זמן. המון זמן.‬

71
00:06:42,480 --> 00:06:45,520
‫10 שנים קודם לכן‬

72
00:06:45,600 --> 00:06:46,920
‫ברוכים השבים מחזור 94‬

73
00:06:47,000 --> 00:06:48,520
‫הכול עדיין אותו הדבר.‬

74
00:06:49,040 --> 00:06:50,680
‫קראתי ספרים רבים כאן.‬

75
00:06:51,920 --> 00:06:53,440
‫ספרים או משהו אחר?‬

76
00:06:55,320 --> 00:06:58,440
‫היי, אר-בי, אתה זוכר את הספסל בספרייה?‬

77
00:06:58,520 --> 00:07:00,720
‫המורה לביולוגיה, גברת פרגאטי.‬

78
00:07:00,800 --> 00:07:01,720
‫לעזאזל!‬

79
00:07:01,800 --> 00:07:03,560
‫גם אתה כתבת את המספר שלה.‬

80
00:07:03,640 --> 00:07:06,440
‫"תתקשר אליי, בבקשה,
לשיעור פרטי בביולוגיה."‬

81
00:07:10,160 --> 00:07:13,400
‫לשיעורים פרטיים בביולוגיה,
צרו קשר עם גברת פרגאטי‬

82
00:07:17,160 --> 00:07:20,440
‫מר דב ראה אותך כותב את זה על הספסל.‬

83
00:07:21,480 --> 00:07:24,440
‫איך אתה מעז להעליב מורה, ועוד אישה?‬

84
00:07:25,000 --> 00:07:28,040
‫- אבא שלי הוא...
- חבר הנהלה. שיהיה.‬

85
00:07:28,600 --> 00:07:32,680
‫אבל אני המנהל.
ובית הספר הזה מתנהל על פי הכללים שלי.‬

86
00:07:33,800 --> 00:07:37,120
‫כל מה שאתה יכול לעשות זה להשתמש בשם אביך.‬

87
00:07:37,200 --> 00:07:38,960
‫אתה כלום בלעדיו.‬

88
00:07:39,760 --> 00:07:41,560
‫אתה אפס מאופס.‬

89
00:07:43,040 --> 00:07:44,600
‫אתה אפס מאופס.‬

90
00:07:53,120 --> 00:07:57,200
‫היא דומה לאימה.
אבל כשהיא צוחקת, היא נראית כמוך.‬

91
00:07:57,280 --> 00:07:59,040
‫איזה שם בחרת?‬

92
00:07:59,120 --> 00:08:01,400
‫- השם שהצעת.
- סיאה?‬

93
00:08:02,920 --> 00:08:03,760
‫טוב.‬

94
00:08:05,960 --> 00:08:08,800
‫הרשמת אותי, אר-בי.
הצלחת להביא שתייה חריפה גם.‬

95
00:08:08,880 --> 00:08:10,200
‫- לחיים.
- לחיים.‬

96
00:08:10,280 --> 00:08:11,120
‫לחיים.‬

97
00:08:16,120 --> 00:08:17,560
‫היה כיף, בן אדם.‬

98
00:08:19,000 --> 00:08:20,320
‫- אדוני.
- אר-בי.‬

99
00:08:20,880 --> 00:08:22,320
‫- אדוני.
- חבר'ה.‬

100
00:08:23,240 --> 00:08:24,480
‫זה בית ספר.‬

101
00:08:24,560 --> 00:08:26,360
‫- הכללים ידועים לכם.
- תירגע.‬

102
00:08:27,160 --> 00:08:30,280
‫אין ילדים בסביבה.
לא נפגשנו זמן רב.‬

103
00:08:30,360 --> 00:08:32,160
‫כן. זאת מסיבה.‬

104
00:08:33,240 --> 00:08:35,680
‫אבל יש דרכים אחרות ליהנות ממנה.‬

105
00:08:35,760 --> 00:08:39,320
‫- אנחנו כבר לא תלמידים, אדוני.
- אבל אני עדיין המנהל.‬

106
00:08:39,400 --> 00:08:40,760
‫כן, כולנו יודעים את זה.‬

107
00:08:42,160 --> 00:08:45,520
‫כי זה כל מה שאתה. כישלון.‬

108
00:08:46,320 --> 00:08:48,320
‫אתה זוכר מה אמרת לי כשהייתי ילד?‬

109
00:08:48,400 --> 00:08:50,880
‫שאני אפס בלי השם של אבא שלי.‬

110
00:08:51,840 --> 00:08:53,160
‫תסתכל עליי היום.‬

111
00:08:54,240 --> 00:08:57,400
‫היום, אני משפר
את הרכבים היקרים ביותר בהודו.‬

112
00:08:58,160 --> 00:09:01,000
‫היום, אנשים מכירים את אבא שלי בזכות שמי.‬

113
00:09:01,880 --> 00:09:04,520
‫איך זה בתור "אתה אפס מאופס"?‬

114
00:09:08,880 --> 00:09:12,000
‫היית צריך לשפר את עצמך, רמניש.‬

115
00:09:12,760 --> 00:09:16,840
‫אם אתה לא מתנהג כמו שצריך,
פשוט תלך.‬

116
00:09:24,840 --> 00:09:25,880
‫תעזוב את הבקבוק.‬

117
00:09:26,480 --> 00:09:27,720
‫- אר-בי
- היי.‬

118
00:09:28,160 --> 00:09:29,240
‫- אר-בי.
- אר-בי.‬

119
00:09:29,640 --> 00:09:31,000
‫- אר-בי.
- תעזוב את זהו‬

120
00:09:33,520 --> 00:09:35,520
‫- מר מורטי.
- אדוני.‬

121
00:09:35,640 --> 00:09:38,080
‫- לא. בבקשה. תעזוב אותי.
- אדוני.‬

122
00:09:39,760 --> 00:09:42,120
‫- אר-בי! מה עשית, אר-בי?
- היי.‬

123
00:10:16,880 --> 00:10:17,960
‫אני מצטער.‬

124
00:10:19,440 --> 00:10:21,240
‫אבל אמרתי לך...‬

125
00:10:22,720 --> 00:10:24,760
‫שאני כבר לא התלמיד שלך.‬

126
00:10:25,280 --> 00:10:27,040
‫צדקת.‬

127
00:10:28,160 --> 00:10:29,360
‫אני כישלון.‬

128
00:10:30,720 --> 00:10:34,600
‫כשאני מסתכל עליך, אני מרגיש שאני כישלון.‬

129
00:10:50,760 --> 00:10:53,240
‫ברוכים השבים מחזור 1994‬

130
00:11:05,960 --> 00:11:07,280
‫אני עייף, אבינאש.‬

131
00:11:08,120 --> 00:11:09,640
‫אני חושב שאני צריך לנוח.‬

132
00:11:34,680 --> 00:11:36,680
‫אני מצטער, אדוני, זה לקח קצת זמן.‬

133
00:11:38,640 --> 00:11:42,680
‫היה מתיש לקבל עותק נוסף של ההודעות האלה.‬

134
00:11:42,760 --> 00:11:43,600
‫אדוני.‬

135
00:11:45,160 --> 00:11:48,520
‫הייתה בהלה רבה לאחר הרצח של הירן.‬

136
00:11:48,600 --> 00:11:49,560
‫זה נראה חשוד.‬

137
00:11:51,320 --> 00:11:52,640
‫הרצח של הירן.‬

138
00:11:53,920 --> 00:11:57,040
‫- ג'יי עם אקדח.
- מה נראה חשוד? הכול ברור, לא?‬

139
00:11:57,120 --> 00:11:59,480
‫פעם ראשונה שזה קורה בשמונה רציחות.‬

140
00:11:59,560 --> 00:12:00,400
‫מה?‬

141
00:12:01,840 --> 00:12:03,280
‫לא מצאנו את הגופה.‬

142
00:12:04,360 --> 00:12:07,840
‫- נכון.
- כי ג'יי לא רוצה שנמצא אותה?‬

143
00:12:10,600 --> 00:12:12,920
‫- ייתכן.
- גם ייתכן ש...‬

144
00:12:14,520 --> 00:12:16,480
‫אין גופה?‬

145
00:12:18,760 --> 00:12:20,080
‫אדוני, אני אוהב אותך.‬

146
00:12:22,120 --> 00:12:25,760
‫- לא, אני מתגעגע אליך.
- תשלם את החשבון.‬

147
00:12:25,840 --> 00:12:26,880
‫תודה.‬

148
00:12:51,480 --> 00:12:55,480
‫רצית שכולם יראו את המחזה הזה.‬

149
00:12:56,200 --> 00:12:57,480
‫אז שיהיה...‬

150
00:13:01,560 --> 00:13:03,960
‫עכשיו העולם יראה...‬

151
00:13:10,040 --> 00:13:10,880
‫הירן.‬

152
00:13:22,800 --> 00:13:23,720
‫הירן.‬

153
00:13:27,040 --> 00:13:29,000
‫כי הגאווה היא... הירן.‬

154
00:13:36,760 --> 00:13:38,960
‫- בסדר, תבדוק את זה.
- בסדר, אדוני.‬

155
00:13:40,760 --> 00:13:41,600
‫אדוני.‬

156
00:13:41,680 --> 00:13:44,240
‫ג'יי ירה פעמיים באקדח סמית אנד ווסון.‬

157
00:13:44,320 --> 00:13:46,040
‫אבל אין תרמילי קליעים.‬

158
00:13:46,120 --> 00:13:47,720
‫זה אקדח מזויף!‬

159
00:13:49,800 --> 00:13:50,840
‫והירן...‬

160
00:13:52,600 --> 00:13:56,000
‫הירן גרם לו לטראומה פיננסית, לא?
כולנו יודעים את זה.‬

161
00:13:56,880 --> 00:13:57,960
‫אבל רמניש?‬

162
00:13:58,360 --> 00:13:59,440
‫גאווה‬

163
00:13:59,960 --> 00:14:02,040
‫אבל הטראומה שרמניש גרם לו...‬

164
00:14:04,720 --> 00:14:05,760
‫רצינית יותר.‬

165
00:14:06,520 --> 00:14:10,360
‫ג'יי השתמש בהירן
כדי לגרום לרמניש לחזור להודו.‬

166
00:14:11,960 --> 00:14:12,880
‫פראקש...‬

167
00:14:14,720 --> 00:14:16,120
‫תקשיב לי היטב.‬

168
00:14:16,840 --> 00:14:20,280
‫בבקשה, אדוני, רק תצפה בסרטון הזה שוב.‬

169
00:14:20,840 --> 00:14:22,120
‫הכדור היה מזויף.‬

170
00:14:22,200 --> 00:14:26,720
‫מר פראקש, אני חייב להציג
את הדו"ח במשרד המפקד.‬

171
00:14:26,800 --> 00:14:28,000
‫נדבר על זה אחר כך.‬

172
00:14:28,080 --> 00:14:32,560
‫אדוני, ג'יי רוצה לנקום על ההשפלה של מורטי,
לא על כספו.‬

173
00:14:32,640 --> 00:14:34,880
‫- אז רמניש הוא...
- רק רגע.‬

174
00:14:34,960 --> 00:14:37,960
‫אל תסיק מיד מסקנות. חכה.‬

175
00:14:38,920 --> 00:14:41,120
‫מאין קיבלת את הידע השמיימי הזה?‬

176
00:14:43,000 --> 00:14:44,000
‫תן לי לנחש.‬

177
00:14:46,240 --> 00:14:47,600
‫הבוס המושעה שלך,‬

178
00:14:49,000 --> 00:14:49,840
‫סוואנט.‬

179
00:14:50,640 --> 00:14:53,240
‫תראה, כרגע,‬

180
00:14:53,880 --> 00:14:56,760
‫התקשורת והציבור לא מרפים מאיתנו.‬

181
00:14:56,840 --> 00:14:59,280
‫חשוב מאוד למצוא את גופתו של הירן.‬

182
00:14:59,360 --> 00:15:01,840
‫תתרכז בזה. ברור?‬

183
00:15:02,480 --> 00:15:03,520
‫בוא, אדוני.‬

184
00:15:03,600 --> 00:15:04,920
‫אדוני, לפחות אתה...‬

185
00:15:48,920 --> 00:15:52,720
‫אר-בי, מנוע הווי-8 נבדק,
והמכונית פועלת כמו חלום.‬

186
00:15:53,760 --> 00:15:57,280
‫אבצע את הבדיקות האחרונות
ואז תוכל לקחת אותה לסיבוב.‬

187
00:15:57,760 --> 00:15:59,120
‫- תמהר, טוב?
- כן.‬

188
00:16:16,160 --> 00:16:17,400
‫סלח לי, בחור צעיר.‬

189
00:16:19,240 --> 00:16:20,080
‫אר-בי, אדוני.‬

190
00:16:20,160 --> 00:16:21,640
‫רמניש בנדולה‬

191
00:16:26,800 --> 00:16:30,840
‫רמניש בנדולה - מומחה רכב
יזם, חולה כושר‬

192
00:16:33,400 --> 00:16:35,920
‫זה יום המזל שלי. אני מעריץ גדול, אדוני.‬

193
00:16:36,000 --> 00:16:36,840
‫תודה.‬

194
00:16:37,360 --> 00:16:40,280
‫סליחה, שכחתי להציג את עצמי.
אני אייאן, אדוני.‬

195
00:16:40,840 --> 00:16:43,120
‫בעל תואר ראשון בהנדסת רכב.‬

196
00:16:43,200 --> 00:16:44,760
‫אני משוגע על מכוניות.‬

197
00:16:44,840 --> 00:16:47,320
‫ותנחש מה? אני נוהג במכוניות, אדוני.‬

198
00:16:47,400 --> 00:16:49,720
‫- אני המעריץ מספר אחת שלך.
- זה הכול.‬

199
00:16:50,640 --> 00:16:52,480
‫- הכול בסדר מבחינתי.
- בסדר.‬

200
00:16:53,000 --> 00:16:53,920
‫למה מד המהירות?‬

201
00:16:58,840 --> 00:17:00,160
‫כן, פראקש, תגיד לי.‬

202
00:17:00,240 --> 00:17:02,480
‫רמניש הגיע לדלהי מדובאי.‬

203
00:17:02,560 --> 00:17:06,400
‫- איך נתת לזה לקרות?
- ניסיתי להסביר את זה למר קאול.‬

204
00:17:06,480 --> 00:17:08,840
‫בכל אופן, אדוני, התקשרתי למשרדו וגיליתי‬

205
00:17:08,920 --> 00:17:12,760
‫שהוא נסע למסלול אינדוס משדה התעופה
למבחן נסיעה לרכב שלו.‬

206
00:17:13,320 --> 00:17:16,080
‫אדוני, אסור להכניס טלפונים ניידים למסלול.‬

207
00:17:20,080 --> 00:17:20,960
‫תפגוש אותי שם.‬

208
00:17:21,040 --> 00:17:23,240
‫רציתי לפגוש אותך לפרויקט הדגל שלי.‬

209
00:17:23,320 --> 00:17:25,080
‫אני לא מומחה ברמה שלך‬

210
00:17:25,200 --> 00:17:28,560
‫אבל אני בוחן את המכוניות שלך
כבר זמן רב, אדוני.‬

211
00:17:29,080 --> 00:17:31,800
‫ואני חושב שאני יכול לפתח מכונית שיכולה...‬

212
00:17:31,880 --> 00:17:33,480
‫- שיכולה להביס...
- מה?‬

213
00:17:34,040 --> 00:17:35,320
‫להביס את המכונית שלך.‬

214
00:17:37,080 --> 00:17:38,920
‫במהירות ובעיצוב, אדוני.‬

215
00:17:39,000 --> 00:17:41,960
‫עם כל הכבוד, תן לי עוד חמש דקות,‬

216
00:17:42,040 --> 00:17:44,920
‫ואשנה את דעתך מהר יותר מאשר החלפת צמיג.‬

217
00:17:57,200 --> 00:18:00,080
‫מנוע של שמונה ליטרים
עם מדחס גידוש ו-702 כ"ס,‬

218
00:18:00,200 --> 00:18:01,960
‫מומנט, 64 ק"ג כוח למטר.‬

219
00:18:02,680 --> 00:18:04,560
‫תראה בעצמך, אדוני. כאן.‬

220
00:18:05,280 --> 00:18:07,160
‫- תן לי לשים את זה כאן.
- כן.‬

221
00:18:09,320 --> 00:18:11,520
‫אדוני, עיצבתי מסנן אוויר מיוחד‬

222
00:18:11,560 --> 00:18:14,200
‫שמאפשר ליותר אוויר לעבור דרך המנוע,‬

223
00:18:14,280 --> 00:18:17,040
‫ומשפר את הבעירה. חמצן דו-חנקני.‬

224
00:18:17,080 --> 00:18:20,560
‫זה יעניק לו תוספת חמצן
והמנוע יפעל מהר יותר.‬

225
00:18:20,680 --> 00:18:23,560
‫בנוסף, האוויר הנכנס
יהפוך לקריר ודחוס יותר.‬

226
00:18:23,680 --> 00:18:28,160
‫עיצבתי מסגרת מיוחדת
שמסוגלת להחזיק שבעה מצתי גיבוי.‬

227
00:18:29,520 --> 00:18:30,800
‫280 קמ"ש?‬

228
00:18:31,640 --> 00:18:33,480
‫ליתר דיוק, 294 קמ"ש.‬

229
00:18:34,200 --> 00:18:36,160
‫בתנאי מבחן, כמובן.‬

230
00:18:37,480 --> 00:18:42,240
‫אני יודע שמתחת למהירות של 250 קמ"ש,
המכונית שלך מביסה מכוניות אחרות, אבל...‬

231
00:18:42,320 --> 00:18:43,440
‫לא ניסיתי להתחרות.‬

232
00:18:43,520 --> 00:18:46,720
‫לדעתי המכונית שלי
יכולה להביס את שלך בקלות רבה.‬

233
00:18:50,480 --> 00:18:54,240
‫דגם גרפי בגודל 10 ס"מ
לא מהווה יריב למכונית על ארבעה גלגלים.‬

234
00:18:55,520 --> 00:18:57,920
‫הצעצוע הזה עוצב לצורך מהירות.‬

235
00:18:59,080 --> 00:19:00,320
‫הרעיון שלך טוב.‬

236
00:19:01,000 --> 00:19:03,080
‫אבל המכונית שלי שונה משלך.‬

237
00:19:16,920 --> 00:19:20,680
‫זו אחת היצירות הטובות ביותר.
שלך היא רק בדמיון.‬

238
00:19:21,200 --> 00:19:23,760
‫אבל, אדוני, כל יצירה הייתה פעם דמיון.‬

239
00:19:23,800 --> 00:19:28,280
‫כמובן. זה ההבדל בין מהנדס למספר סיפורים.‬

240
00:19:28,320 --> 00:19:30,920
‫הם רק חושבים, אבל אנחנו יוצרים.‬

241
00:19:31,800 --> 00:19:33,280
‫למה אתה מתכוון?‬

242
00:19:33,320 --> 00:19:34,960
‫סליחה, סליחה.‬

243
00:19:35,480 --> 00:19:38,760
‫אדוני, זה ויכוח שאין לו סוף. תן לי שנה.‬

244
00:19:39,560 --> 00:19:41,520
‫אני אזנק מהמסלול הזה.‬

245
00:19:41,560 --> 00:19:44,400
‫אהפוך את הדגם של 10 ס"מ
לרכב על ארבעה גלגלים.‬

246
00:19:46,640 --> 00:19:49,160
‫תראה, אייאן, אני צריך לחזור לענייניי.‬

247
00:19:50,080 --> 00:19:51,280
‫שמחתי להכיר אותך.‬

248
00:19:52,280 --> 00:19:54,440
‫תמשיך להיות לא הגיוני, תכעס.‬

249
00:19:54,520 --> 00:19:56,240
‫אבל אל תנסה להיות אני.‬

250
00:19:59,400 --> 00:20:02,640
‫אדוני, אתה לא מוכן להודות
שעשיתי משהו שונה, לא?‬

251
00:20:08,080 --> 00:20:09,320
‫אני מניח שאתה צודק.‬

252
00:20:09,440 --> 00:20:13,000
‫לא אעשה את זה, כי כרגע,
המכונית שיצרתי היא הגאווה שלי.‬

253
00:20:45,520 --> 00:20:47,800
‫- נתחיל במבחן.
- אר-בי, אנחנו מוכנים.‬

254
00:21:16,000 --> 00:21:17,560
‫כביש מעגלי פנימי‬

255
00:21:32,760 --> 00:21:34,200
‫מהירות 188 קמ"ש‬

256
00:21:34,280 --> 00:21:35,800
‫הגענו ל-200.‬

257
00:21:42,080 --> 00:21:43,720
‫ברוכים הבאים‬

258
00:21:56,360 --> 00:21:57,560
‫מהירות 240 קמ"ש‬

259
00:21:59,520 --> 00:22:02,040
‫- הגענו ליעד!
- כל הכבוד, חבר'ה!‬

260
00:22:12,320 --> 00:22:15,600
‫- 280 קמ"ש?
- 294 קמ"ש, ליתר דיוק.‬

261
00:22:15,680 --> 00:22:19,240
‫מתחת למהירות של 250 קמ"ש,
המכונית שלך מביסה מכוניות אחרות.‬

262
00:22:19,320 --> 00:22:22,360
‫לדעתי המכונית שלי
יכולה להביס את שלך בקלות רבה.‬

263
00:22:25,480 --> 00:22:27,280
‫למה הוא עושה סיבוב נוסף?‬

264
00:22:30,520 --> 00:22:31,560
‫בבקשה, תעצור.‬

265
00:22:31,640 --> 00:22:34,160
‫- תראה לי תעודת זהות.
- אראה לך.‬

266
00:22:34,240 --> 00:22:35,120
‫תעודת הזהות.‬

267
00:22:37,440 --> 00:22:38,960
‫מהירות 234 קמ"ש‬

268
00:22:42,320 --> 00:22:43,720
‫אר-בי, חצית 256.‬

269
00:22:48,880 --> 00:22:50,000
‫אר-בי, תאט.‬

270
00:22:52,240 --> 00:22:54,120
‫הצמיגים עלולים להתפוצץ. תאט!‬

271
00:22:56,880 --> 00:22:58,320
‫אר-בי, בבקשה תאט.‬

272
00:23:02,160 --> 00:23:03,560
‫אר-בי, אתה צריך להאט.‬

273
00:23:05,120 --> 00:23:08,240
‫חבר'ה, משהו לא בסדר.
אני לא יכול להזיז את הרגליים.‬

274
00:23:11,360 --> 00:23:14,760
‫זה נפוחית. פהקן.‬

275
00:23:17,040 --> 00:23:19,880
‫הדג הזה מכיל רעלן טטרודוטוקסין.‬

276
00:23:20,480 --> 00:23:22,400
‫זה חומר רעיל מאוד.‬

277
00:23:23,640 --> 00:23:25,640
‫ברגע שמזריקים אותו,‬

278
00:23:26,120 --> 00:23:30,560
‫בתוך כמה דקות,
אתה הופך למשותק מהצוואר ומטה.‬

279
00:23:33,200 --> 00:23:35,880
‫הצלחתי להשיג רק 20 מ"ל טטרודוטוקסין.‬

280
00:23:36,480 --> 00:23:39,320
‫ובסופו של דבר, הוא גורם למוות.‬

281
00:23:46,080 --> 00:23:48,280
‫אר-בי, תאט. בבקשה תאט!‬

282
00:23:48,760 --> 00:23:51,600
‫עברת את מגבלת המהירות. אר-בי, תאט!‬

283
00:23:59,400 --> 00:24:00,520
‫אלוהים!‬

284
00:24:14,240 --> 00:24:16,560
‫אוי ואבוי. תראה.‬

285
00:24:18,560 --> 00:24:19,440
‫הכול נפל.‬

286
00:24:32,800 --> 00:24:33,640
‫זין!‬

287
00:25:15,320 --> 00:25:18,560
‫אבא היה צריך לשלם את מחיר הגאווה שלך.‬

288
00:25:21,480 --> 00:25:24,360
‫הגאווה מובילה את האדם לסופו.‬

289
00:25:26,680 --> 00:25:29,120
‫ראית את גאוותך.‬

290
00:25:31,400 --> 00:25:33,440
‫עכשיו תראה את סופך.‬

291
00:26:07,240 --> 00:26:09,160
‫ידיעה בלעדית.‬

292
00:26:09,240 --> 00:26:12,760
‫היום רוצח הרוואנה התעלל למוות בקורבן נוסף.‬

293
00:26:12,840 --> 00:26:15,400
‫טרם נחשף שמו של הקורבן.‬

294
00:26:15,480 --> 00:26:17,200
‫נודע לנו שהיום‬

295
00:26:19,680 --> 00:26:24,160
‫על פי החשד, מדובר בשותפו של ג'יי ברציחות.‬

296
00:26:24,240 --> 00:26:27,200
‫כן, פישלנו. זה לא מה שרצית לומר?‬

297
00:26:27,280 --> 00:26:30,320
‫אבל, מר מאתור, הפסדנו במערכה, לא במלחמה.‬

298
00:26:30,400 --> 00:26:32,560
‫- התוכנית הבאה שלנו...
- מר קאול.‬

299
00:26:32,640 --> 00:26:34,200
‫זאת בדיחה בשבילך?‬

300
00:26:34,680 --> 00:26:37,880
‫כביר הזהיר אותך שרמניש הוא המטרה הבאה,‬

301
00:26:37,960 --> 00:26:39,960
‫והוא זיהה את האקדח המזויף.‬

302
00:26:40,040 --> 00:26:42,080
‫ואתם לא עשיתם שום דבר בנדון?‬

303
00:26:44,600 --> 00:26:47,520
‫מעכשיו, רק אדם אחד ינהל את החקירה הזו.‬

304
00:26:47,600 --> 00:26:50,680
‫תחזירו את כביר סוואנט.
זאת פקודה ישירה שלי.‬

305
00:26:51,600 --> 00:26:53,040
‫ותנו לו לבצע את עבודתו.‬

306
00:26:54,080 --> 00:26:57,560
‫אולי שיטותיו שגויות, אבל השוטר לא טועה.‬

307
00:26:59,960 --> 00:27:01,160
‫מצלמה 3‬

308
00:27:01,240 --> 00:27:04,560
‫בבית, הוא נראה תמים כל כך, הדפוק הזה.‬

309
00:27:07,920 --> 00:27:11,920
‫אדוני, אתמול בלילה גב' ראהילה
נפגשה עם מר כביר בביתו.‬

310
00:27:12,000 --> 00:27:15,840
‫אבל, אדוני, בבקשה
אל תגיד לגב' ראהילה שסיפרתי לך.‬

311
00:27:16,360 --> 00:27:17,280
‫בבקשה, אדוני.‬

312
00:27:22,160 --> 00:27:24,080
‫הגיע הזמן לתרופה שלי. זה...‬

313
00:27:26,960 --> 00:27:29,400
‫תתחיל לדבר או שלא תוכל לקחת אותה.‬

314
00:27:44,080 --> 00:27:47,720
‫אתה מחזיק סוכריות בבקבוקון
ומעמיד פנים שזאת תרופה.‬

315
00:27:47,800 --> 00:27:48,920
‫למה לא לקחת אותם?‬

316
00:27:52,640 --> 00:27:53,480
‫למה לא?‬

317
00:27:55,880 --> 00:27:56,720
‫תגיד לי.‬

318
00:27:57,960 --> 00:27:58,800
‫למה לא?‬

319
00:28:00,200 --> 00:28:02,240
‫- תגיד לי!
- כי ראיתי את אבי‬

320
00:28:02,320 --> 00:28:05,840
‫מכניס גלולות מורפיום
לפיה של אמי במשך רוב ילדותי.‬

321
00:28:06,400 --> 00:28:09,880
‫כשזה קורה, אתה מרגיש
שהכדורים הם כמו קליעים!‬

322
00:28:10,440 --> 00:28:12,040
‫לכן לא נטלתי אותם!‬

323
00:28:13,000 --> 00:28:13,880
‫וכן!‬

324
00:28:13,960 --> 00:28:17,480
‫כאבה של אימי לא שכך, אבל הסתיים לעד!‬

325
00:28:18,600 --> 00:28:19,640
‫היא מתה!‬

326
00:28:22,520 --> 00:28:24,000
‫אני לא רוצה להירפא.‬

327
00:28:24,520 --> 00:28:26,840
‫אני רוצה לחיות את חיי כים סוער!‬

328
00:28:28,240 --> 00:28:29,880
‫הגאות, השפל.‬

329
00:28:30,960 --> 00:28:34,360
‫אתה לא מבין, נכון? אף אחד לא מבין.‬

330
00:28:38,280 --> 00:28:39,360
‫הפלת אותם.‬

331
00:28:43,760 --> 00:28:45,960
‫במהלך האשפוז, הכרת את ג'יי.‬

332
00:28:47,520 --> 00:28:48,720
‫התיידדתם.‬

333
00:28:52,680 --> 00:28:54,160
‫למה אתה עוזר לו?‬

334
00:29:36,520 --> 00:29:38,120
‫למה אתה נפגש עם בתי?‬

335
00:29:38,200 --> 00:29:42,760
‫תראה, כביר, אני אדם רע יותר מאשר טוב.‬

336
00:29:43,240 --> 00:29:47,040
‫אם ראהילה תסתבך בכל צרה שהיא,
אהרוס את חייך.‬

337
00:29:59,600 --> 00:30:02,160
‫אני שונאת את עצמי, כביר.‬

338
00:30:04,520 --> 00:30:06,680
‫בכל יום דפוק.‬

339
00:30:09,960 --> 00:30:10,800
‫אתה יודע...‬

340
00:30:11,440 --> 00:30:13,480
‫ידידי, אלן?‬

341
00:30:16,720 --> 00:30:17,800
‫הוא בכלא.‬

342
00:30:19,840 --> 00:30:22,440
‫ואני לא יכולה לעשות שום דבר בקשר לזה.‬

343
00:30:22,960 --> 00:30:26,440
‫באותו הלילה, הוא היה איתי,
אבל הוא לא נקב בשמי.‬

344
00:30:27,120 --> 00:30:29,480
‫הוא ניסה בכל כוחו להציל אותי.‬

345
00:30:30,200 --> 00:30:31,240
‫מה עשיתי?‬

346
00:30:31,680 --> 00:30:34,720
‫לא הצלחתי לשכנע אפילו את אבי
לעזור לו להשתחרר.‬

347
00:30:35,960 --> 00:30:37,120
‫הוא אמר לי להתרחק‬

348
00:30:37,200 --> 00:30:39,880
‫כי אנשים רבי עוצמה רבים מעורבים בזה.‬

349
00:30:41,040 --> 00:30:44,400
‫אחרי שהוא הבין את התוכנית שלך,
אלן שינה את הודעתו,‬

350
00:30:44,480 --> 00:30:46,600
‫וסיפר שראהילה הייתה איתו במונית.‬

351
00:30:46,680 --> 00:30:51,320
‫ואלו פרטי חברת המוניות
שממנה הם הזמינו את המונית.‬

352
00:30:51,400 --> 00:30:53,640
‫המונית הוזמנה לבית של אלן.‬

353
00:30:53,720 --> 00:30:56,880
‫אבל המונית עצרה בדרך כדי לאסוף את ראהילה.‬

354
00:30:56,960 --> 00:30:58,640
‫כלומר, בבית שלך.‬

355
00:30:59,240 --> 00:31:03,320
‫למה ששוטר הגון ינצל את כוחו
כדי להגן על בתו?‬

356
00:31:03,400 --> 00:31:06,080
‫אולי הכול שקר.‬

357
00:31:06,920 --> 00:31:07,960
‫אבל האמת...‬

358
00:31:09,280 --> 00:31:10,760
‫אתה יודע איך בית המשפט...‬

359
00:31:12,320 --> 00:31:14,880
‫מה שאני עומד לומר לך...‬

360
00:31:16,640 --> 00:31:18,560
‫חייב להישאר בחדר הזה.‬

361
00:31:19,080 --> 00:31:24,560
‫ביום 24 בפברואר, חוות צ'הטרפור.
אלן דסוזה, ראהילה קאול ואתה.‬

362
00:31:38,200 --> 00:31:39,040
‫כאן.‬

363
00:31:39,120 --> 00:31:40,800
‫- תודה.
- ומה זה?‬

364
00:31:42,480 --> 00:31:43,520
‫מר אקאש.‬

365
00:31:43,600 --> 00:31:45,360
‫ראיתי אותה קודם.‬

366
00:31:48,040 --> 00:31:48,880
‫תבלו.‬

367
00:31:48,960 --> 00:31:53,040
‫היי, זאת לא מי שניפצה
את הבקבוק על הראש שלך?‬

368
00:31:53,120 --> 00:31:56,200
‫בת זונה, מה את חושבת שאת? מלכה?‬

369
00:31:56,280 --> 00:31:57,200
‫לפני שלוש שנים‬

370
00:31:57,280 --> 00:31:59,240
‫היא לא נותנת לי לנשק אותה והיא...‬

371
00:31:59,320 --> 00:32:01,200
‫- היי!
- אעשה מה שארצה, מנוול!‬

372
00:32:03,000 --> 00:32:04,760
‫- מי הבחור הזה, קסארי?
- מי?‬

373
00:32:05,880 --> 00:32:06,960
‫הוא? אלן.‬

374
00:32:07,040 --> 00:32:09,560
‫אתה רואה את הבחורה איתו, ראהילה,‬

375
00:32:09,640 --> 00:32:11,600
‫היא זאת שהזמינה אותו.‬

376
00:32:11,680 --> 00:32:14,120
‫מצאתי אותו. מצאתי את המנוול ברשת.‬

377
00:32:14,200 --> 00:32:17,200
‫תראה את זה. היא אחותו.‬

378
00:32:20,720 --> 00:32:22,960
‫- תיזהרי.
- אני בסדר.‬

379
00:32:29,240 --> 00:32:32,880
‫מר סהו, החבילה בדרך. תטפל ביתר.‬

380
00:32:34,400 --> 00:32:35,920
‫פאנקאג', תביא את המכונית.‬

381
00:32:38,040 --> 00:32:40,240
‫- לעמוד שם.
- מה קרה, אדוני?‬

382
00:32:40,320 --> 00:32:43,480
‫ראקש, תבדוק היטב.
דובי, תבדוק את תא המטען.‬

383
00:32:43,560 --> 00:32:45,240
‫אבל, מה העניין? אני...‬

384
00:32:45,320 --> 00:32:46,520
‫תסלח לי, מה זה?‬

385
00:32:46,600 --> 00:32:48,560
‫- אין לך צו חיפוש.
- סומאן!‬

386
00:32:48,640 --> 00:32:51,120
‫- תבדוק אותה כמו שצריך. שקט!
- הוא לא נהג.‬

387
00:32:51,200 --> 00:32:52,840
‫- למה לחפש עליו?
- שקט!‬

388
00:32:52,920 --> 00:32:54,600
‫אתה לא יודע מי אני, בסדר?‬

389
00:33:08,040 --> 00:33:10,080
‫תבין. זאת הוראה מגבוה.‬

390
00:33:10,160 --> 00:33:12,000
‫- מגבוה?
- שר חשוב.‬

391
00:33:12,080 --> 00:33:13,280
‫תן לי לדבר איתו.‬

392
00:33:13,840 --> 00:33:16,400
‫תשכח מזה, זה לא עניין גדול.‬

393
00:33:16,480 --> 00:33:19,840
‫אם זו בתך, נשחרר אותה. אבל לא את הבחור.‬

394
00:33:20,400 --> 00:33:22,320
‫הוא יצטרך להישאר במעצר.‬

395
00:33:23,120 --> 00:33:25,440
‫- מה הבעיה שלך איתו?
- תשכח מזה.‬

396
00:33:26,320 --> 00:33:28,040
‫זה קשור לתקרית בעבר.‬

397
00:33:30,600 --> 00:33:32,760
‫לא יכולתי להעניק לה אהבת אם.‬

398
00:33:33,600 --> 00:33:39,480
‫הייתי צריך להתייחס לראהילה לא כאבא,
אלא כחבר.‬

399
00:33:40,440 --> 00:33:44,840
‫ועכשיו זה לא בידיו של אבא
לחלץ את ראהילה מהתסבוכת הזאת,‬

400
00:33:44,920 --> 00:33:48,560
‫זה בידיו של... חבר, אלן.‬

401
00:33:50,480 --> 00:33:52,800
‫אתה בחור, אתה יכול לצאת מהתסבוכת הזאת.‬

402
00:33:52,880 --> 00:33:54,560
‫אני אוציא אותך מכאן.‬

403
00:33:55,840 --> 00:33:58,960
‫אבל החברה שלנו לא אדיבה בכלל כלפי נשים.‬

404
00:34:01,760 --> 00:34:03,080
‫ואתה יכול לסרב.‬

405
00:34:04,240 --> 00:34:07,640
‫אבל ראיתי משהו בעיניים שלך...‬

406
00:34:08,400 --> 00:34:10,120
‫ובעיניים של ראהילה...‬

407
00:34:10,160 --> 00:34:12,200
‫עליתי למונית מבית החווה.‬

408
00:34:13,240 --> 00:34:14,880
‫אבל הייתי לבד במונית.‬

409
00:34:16,760 --> 00:34:18,640
‫זאת דרך מצוינת להחזיר טובה.‬

410
00:34:22,280 --> 00:34:25,600
‫אדוני, תבין שאנחנו כאן
כדי להחזיר את הטובה.‬

411
00:34:29,200 --> 00:34:31,960
‫היריב הפוליטי שלך, באסאנט ראג' סינג.‬

412
00:34:34,480 --> 00:34:39,400
‫והאישה היא אוונטיקה רנא,
אשתו של יו"ר מפלגתו.‬

413
00:34:41,440 --> 00:34:44,360
‫זכינו בכל הקופה, בכל הקופה.‬

414
00:34:44,880 --> 00:34:46,480
‫אבל תמורת הטובה הזאת...‬

415
00:34:47,960 --> 00:34:49,880
‫אנחנו צריכים שתחזיר לנו טובה.‬

416
00:34:51,400 --> 00:34:52,520
‫אלן.‬

417
00:34:53,200 --> 00:34:54,960
‫וההבטחה שלך ל...‬

418
00:34:56,520 --> 00:34:58,560
‫לשמור על הפגישה הזאת בסוד.‬

419
00:35:09,440 --> 00:35:11,520
‫הוא בחור חכם, מר קאול.‬

420
00:35:13,800 --> 00:35:15,160
‫אגף הפשע‬

421
00:35:15,200 --> 00:35:17,200
‫אדוני, הקשר של ראהילה לתיק הזה,‬

422
00:35:18,120 --> 00:35:19,040
‫הכול נמחק.‬

423
00:35:20,560 --> 00:35:22,400
‫זה יישמר בסוד.‬

424
00:35:22,480 --> 00:35:23,680
‫הכול נמחק.‬

425
00:35:24,320 --> 00:35:26,320
‫כביר, ניצחת, אבל...‬

426
00:35:27,280 --> 00:35:30,320
‫ניצלת את בתי כדי להביס אותי.‬

427
00:35:31,880 --> 00:35:34,160
‫אין שום הבדל בינך לביני עכשיו.‬

428
00:35:39,080 --> 00:35:42,920
‫אדוני, אתה גם לא רע כמו שאתה מנסה להיות.‬

429
00:35:43,840 --> 00:35:46,840
‫וחכם, בכלל לא.‬

430
00:35:49,200 --> 00:35:50,640
‫- סליחה, אדוני
- כן?‬

431
00:35:51,400 --> 00:35:55,160
‫אדוני, הלכתי לביתו של ד"ר סידהארט.
אף אחד לא פתח את הדלת.‬

432
00:35:55,280 --> 00:35:56,360
‫ואז...‬

433
00:36:00,080 --> 00:36:02,600
‫כביר סוואנט
סגן מפקד המשטרה‬

434
00:36:08,760 --> 00:36:09,600
‫תגיד לי.‬

435
00:36:11,080 --> 00:36:13,080
‫כשניגשתי לבית החולים לחולי נפש,‬

436
00:36:13,160 --> 00:36:15,880
‫גיליתי שהוא השאיר מכתב שאומר...‬

437
00:36:15,960 --> 00:36:19,680
‫איך זה נקרא? מרכז התחדשות.‬

438
00:36:19,800 --> 00:36:23,440
‫- שהוא יישאר שם כמה ימים.
- בסדר, תגיד לפראקש.‬

439
00:36:23,520 --> 00:36:24,400
‫כן, אדוני.‬

440
00:36:28,000 --> 00:36:29,640
‫תארוז את זה בשבילי, בבקשה.‬

441
00:36:32,120 --> 00:36:33,960
‫- הלו?
- שירלי, זה נעשה.‬

442
00:36:34,680 --> 00:36:37,360
‫אחיך יחזור הביתה. הוא ישתחרר.‬

443
00:36:37,880 --> 00:36:38,680
‫מה?‬

444
00:36:39,520 --> 00:36:40,360
‫אבל איך?‬

445
00:36:40,880 --> 00:36:44,000
‫ככה הדברים עובדים. קצת שקר, קצת אמת.‬

446
00:36:44,600 --> 00:36:46,960
‫פראקש יהיה בקשר איתך. תשמרי על עצמך.‬

447
00:36:59,800 --> 00:37:05,400
‫המכון המרכזי לבריאות הנפש
ד"ר סידהארט סגל - פסיכיאטר‬

448
00:37:13,200 --> 00:37:15,840
‫- תיכנסי. מייד אגיע.
- בסדר, גברתי.‬

449
00:37:21,360 --> 00:37:22,160
‫וטרינרים מקס‬

450
00:37:22,280 --> 00:37:24,320
‫קושוואהה, היא באה לקראתנו.‬

451
00:37:25,760 --> 00:37:28,360
‫באתי לחסן את גופי.‬

452
00:37:28,880 --> 00:37:30,960
‫זה לוקח זמן.‬

453
00:37:32,120 --> 00:37:33,160
‫קחו את זה.‬

454
00:37:34,840 --> 00:37:37,080
‫הנה, יש שם כמה עוגיות.‬

455
00:37:38,120 --> 00:37:40,760
‫הקפה המיוחד שלי, כדי להעביר את הזמן.‬

456
00:37:42,640 --> 00:37:44,440
‫גברתי, תצטרכי לחכות.‬

457
00:37:44,520 --> 00:37:47,160
‫הקדמת בחצי שעה לתור שלך.‬

458
00:37:47,280 --> 00:37:49,520
‫- אני מצטערת מאוד, אני...
- כן, בבקשה.‬

459
00:37:50,160 --> 00:37:53,440
‫התבלבלתי בשעה. זה בסדר, נחכה.‬

460
00:37:53,520 --> 00:37:57,040
‫- ראג'ני, תקשיבי, תישארי כאן.
- כן, גברתי? בסדר.‬

461
00:37:57,120 --> 00:37:59,480
‫- אני צריכה לבצע כמה שיחות.
- בסדר.‬

462
00:37:59,560 --> 00:38:01,160
‫גופי. לא לזוז. כלב טוב.‬

463
00:38:39,880 --> 00:38:41,640
‫אבהה, ויקטור נתפס.‬

464
00:38:44,320 --> 00:38:46,160
‫ועכשיו אני לא יודע...‬

465
00:38:47,160 --> 00:38:50,600
‫מה יקרה לי
אחרי שעשרת הראשים של ראוואנה ייעלמו.‬

466
00:38:52,560 --> 00:38:54,440
‫לך ולסיאה מגיע יותר.‬

467
00:38:55,640 --> 00:38:59,200
‫את צריכה לראות את סיאה גדלה.‬

468
00:38:59,320 --> 00:39:03,080
‫ואתה חושב שיהיה לה טוב יותר
אם תאבד את אביה.‬

469
00:39:07,400 --> 00:39:10,400
‫אתה חושב שהיא תבין אי פעם משהו מזה?‬

470
00:39:22,520 --> 00:39:24,200
‫זה לא מקדש אקשרדהאם?‬

471
00:39:24,680 --> 00:39:25,760
‫כן, אדוני.‬

472
00:39:28,360 --> 00:39:30,160
‫איך יכולת אפילו לחשוב כך?‬

473
00:39:30,280 --> 00:39:33,280
‫איך יכולת לחשוב רק על עצמך?‬

474
00:39:34,640 --> 00:39:38,960
‫לא נלחמתי בקרב הזה איתך
רק כדי לראות אותך מת.‬

475
00:39:40,960 --> 00:39:42,440
‫באגף הפשע, אני...‬

476
00:39:43,640 --> 00:39:48,440
‫לא התפשטתי כדי לגדל את סיאה לבד.‬

477
00:39:52,760 --> 00:39:53,640
‫תראה את זה.‬

478
00:39:56,960 --> 00:39:58,680
‫גן עדן‬

479
00:40:02,600 --> 00:40:04,520
‫זה לא רק ציור, אבי.‬

480
00:40:05,040 --> 00:40:08,360
‫זה החלום של סיאה, והיא קוראת לו גן עדן.‬

481
00:40:09,920 --> 00:40:12,360
‫זה לא מקום דמיוני, אימא.‬

482
00:40:12,440 --> 00:40:17,360
‫ובגן העדן הזה, אתה, סיאה,
גופי, ואני גרים ביחד.‬

483
00:40:18,200 --> 00:40:20,040
‫ואתה יודע מה היא אמרה לי?‬

484
00:40:20,120 --> 00:40:22,800
‫אקח אותך ואת אבא לשם.‬

485
00:40:22,880 --> 00:40:25,760
‫אף אחד לא יפריע לנו בגן עדן.‬

486
00:40:25,840 --> 00:40:28,160
‫לא יהיה גם דוד רע.‬

487
00:40:28,800 --> 00:40:31,120
‫אנחנו באמת יכולים ללכת לשם, נכון, אימא?‬

488
00:40:34,880 --> 00:40:38,160
‫אבי, אתה עושה את זה בשבילנו, נכון?‬

489
00:40:39,040 --> 00:40:42,800
‫זאת לא חובתנו להעניק לה את גן העדן הזה?‬

490
00:40:45,160 --> 00:40:48,040
‫אני יודעת שאין כפתור איפוס בחיים.‬

491
00:40:48,120 --> 00:40:51,640
‫אבל גם אם ג'יי יקבל את מה שהוא רוצה,
מה יקרה איתנו?‬

492
00:40:52,800 --> 00:40:55,880
‫ראשית, כל זה קרה למען סיאה,
ואחר כך למעננו, נכון?‬

493
00:40:56,920 --> 00:41:00,400
‫אבל אחרי כל זה,
אנחנו יכולים להתחיל חיים חדשים.‬

494
00:41:00,480 --> 00:41:01,920
‫הרחק מכל זה.‬

495
00:41:02,880 --> 00:41:04,480
‫לא משנה היכן.‬

496
00:41:05,400 --> 00:41:08,600
‫כי העיקר שנהיה ביחד, אבי.‬

497
00:41:09,480 --> 00:41:12,320
‫גם אם נזכה לחיות רק כמה רגעים ביחד.‬

498
00:41:13,200 --> 00:41:15,360
‫כל זה יהיה שווה, אבי.‬

499
00:41:17,960 --> 00:41:20,160
‫תדבר. מי הקורבן הבא?‬

500
00:41:20,200 --> 00:41:22,520
‫- בסדר, אומר לך.
- איפה ג'יי?‬

501
00:41:26,680 --> 00:41:27,640
‫תספר לנו.‬

502
00:41:55,120 --> 00:41:57,880
‫אידיוט, אתה רק מעמיד פנים, דפוק!‬

503
00:41:57,960 --> 00:41:58,800
‫פראקש.‬

504
00:41:59,200 --> 00:42:00,080
‫כן, ג'יי-פי?‬

505
00:42:00,160 --> 00:42:02,360
‫הגעתי לבית החולים לשאול על ויקטור.‬

506
00:42:02,440 --> 00:42:07,160
‫במהלך החקירה,
מצאתי כאן את מקום המסתור של הדפוקים.‬

507
00:42:07,200 --> 00:42:09,040
‫- אדוני, תגיע מהר.
- בסדר.‬

508
00:42:16,200 --> 00:42:18,160
‫פראקש, קח אותו איתנו.‬

509
00:42:18,200 --> 00:42:19,160
‫קדימה.‬

510
00:42:19,840 --> 00:42:22,640
‫קום! הנבל אוכל סוכריות שנועדו לילדים. בוא!‬

511
00:42:24,640 --> 00:42:27,320
‫הם בנו אגף רפואי לנשים כאן.‬

512
00:42:27,400 --> 00:42:29,320
‫ויקטור עזר לגייס את הכסף.‬

513
00:42:29,400 --> 00:42:32,160
‫לכן הייתה לו גישה מלאה וישירה למקום הזה.‬

514
00:42:33,160 --> 00:42:35,360
‫חשבנו שהוא מנסה לעזור לנו,‬

515
00:42:35,440 --> 00:42:39,160
‫אבל לא היה לנו מושג שמשהו כזה...‬

516
00:42:43,040 --> 00:42:45,560
‫ויקטור, מה כל זה?‬

517
00:42:52,600 --> 00:42:56,920
‫אדוני, אתה חייב להודות שכל זה היה גאוני.‬

518
00:43:02,640 --> 00:43:03,840
‫נכון, מר כביר?‬

519
00:43:04,520 --> 00:43:06,480
‫צפית בשמונה קורבנות מתים.‬

520
00:43:07,760 --> 00:43:09,360
‫עכשיו התשיעי.‬

521
00:43:35,440 --> 00:43:37,760
‫אנוכיות
ברון אווסטהי‬

522
00:43:45,560 --> 00:43:48,880
‫עמותת אווסטהי לרווחת הילדים‬

523
00:45:56,640 --> 00:45:58,640
‫תרגום כתוביות: בתיה מולכו‬

524
00:45:58,720 --> 00:46:00,720
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬