1
00:00:06,480 --> 00:00:09,520
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:16,640 --> 00:00:18,520
‫בעקבות עדותו של הוגו רויג',‬

3
00:00:18,600 --> 00:00:22,320
‫נראה שהתקבלה הוכחה‬
‫למעורבותו של ברונו קוסטה בתקרית.‬

4
00:00:22,400 --> 00:00:23,840
‫בן זוגה של ה…‬

5
00:00:27,760 --> 00:00:31,040
‫פשוט קיוויתי שהוגו יספר את האמת.‬

6
00:00:33,560 --> 00:00:35,960
‫הוא כבר יותר מדי שנים עם המשפחה הזאת.‬

7
00:00:36,840 --> 00:00:41,000
‫הוא עבר שטיפת מוח. למה ציפית מאנס מזדיין?‬

8
00:00:43,360 --> 00:00:46,480
‫אני לא יודעת מה לעשות‬
‫כדי לעזור לברונו. לא יודעת.‬

9
00:00:47,080 --> 00:00:49,280
‫לא יודעת.‬
‫-כן, אני יודעת.‬

10
00:00:51,360 --> 00:00:53,280
‫אני יודעת. אני מצטערת.‬

11
00:00:56,720 --> 00:00:59,280
‫לא עכשיו, תודה.‬
‫-אתה חייב לאכול, ברונו.‬

12
00:00:59,360 --> 00:01:01,040
‫אין לי תאבון.‬
‫-בבקשה.‬

13
00:01:01,120 --> 00:01:03,360
‫דודה, אין לי תאבון.‬

14
00:01:18,920 --> 00:01:21,880
‫חשבת שיש סיכוי שהוא יספר את האמת?‬

15
00:01:26,120 --> 00:01:29,840
‫הוגו לא כמו שני האחרים,‬
‫אבל היה לי ברור שהוא ישקר.‬

16
00:01:29,920 --> 00:01:30,800
‫למה?‬

17
00:01:31,760 --> 00:01:33,200
‫כי הוא מאוהב ברובן.‬

18
00:01:34,880 --> 00:01:36,880
‫הוא לא היה עוזר דווקא לי.‬

19
00:01:36,960 --> 00:01:41,200
‫הוגו, גבר, היינו חייבים להפיל את ברונו.‬
‫אחרת היינו נדפקים לגמרי.‬

20
00:01:42,920 --> 00:01:46,800
‫עשרים שנה בגלל חצי שעה. זה לא הגיוני.‬

21
00:01:48,080 --> 00:01:50,760
‫תקשיב, זה יעבור. אני נשבע לך.‬

22
00:01:55,080 --> 00:01:56,640
‫אני מצטער על מה שאמרתי.‬

23
00:01:57,280 --> 00:02:00,200
‫בסדר? אתה יודע, אני לא…‬

24
00:02:00,880 --> 00:02:05,600
‫אני לא אוהב בנים, אבל אם הייתי אוהב,‬
‫היית הבחירה הראשונה שלי.‬

25
00:02:08,360 --> 00:02:12,800
‫כי חשבתי על זה… כשאתה עם בחורה, מה?‬

26
00:02:14,040 --> 00:02:16,440
‫אתה מבין? זאת אומרת, מה אתה מרגיש?‬

27
00:02:17,560 --> 00:02:19,880
‫לא, באמת, כשאתה שם, אני אומר לעצמי,‬

28
00:02:19,960 --> 00:02:24,280
‫"הוא בכלל מרגיש משהו‬
‫או שהוא סתם זורם איתנו?"‬

29
00:02:28,800 --> 00:02:30,400
‫טוב, בדיוק התכוונתי ללכת.‬

30
00:02:32,920 --> 00:02:34,400
‫לילה טוב, רובן.‬

31
00:02:47,560 --> 00:02:50,360
‫מה שאמרתי…‬
‫-עשית מה שהיית צריך לעשות, בן.‬

32
00:03:01,720 --> 00:03:04,920
‫הדלת לא נפתחת.‬
‫-רובן שכר נערת ליווי. אין ספק.‬

33
00:03:05,000 --> 00:03:08,440
‫אבל קרה משהו,‬
‫כי הוגו היה צריך ללכת לאסוף אותו.‬

34
00:03:09,000 --> 00:03:09,960
‫מי צילם את הסרטון?‬

35
00:03:10,480 --> 00:03:12,440
‫חבר שעובד שם בחניון.‬

36
00:03:12,920 --> 00:03:16,200
‫והוא אמר לי שהבחורה הלכה משם בוכה.‬
‫-הוא מכיר אותה?‬

37
00:03:16,760 --> 00:03:20,720
‫לא, הוא עובד שם רק מדי פעם.‬
‫הוא לא מכיר אותה ולא ידע איך למצוא אותה.‬

38
00:03:22,000 --> 00:03:23,120
‫איך קוראים לו?‬

39
00:03:24,000 --> 00:03:26,320
‫הוא יסכים להעיד?‬
‫-החבר שלי?‬

40
00:03:26,400 --> 00:03:27,400
‫ברור.‬

41
00:03:27,480 --> 00:03:31,200
‫הוא יצטרך לספר מה הוא ראה,‬
‫ולרמוז מה הוא לא ראה.‬

42
00:03:32,640 --> 00:03:35,760
‫הוא זיהה את רובן,‬
‫אז הוא צילם כדי לעזור, אבל…‬

43
00:03:36,680 --> 00:03:39,040
‫הוא לא רוצה להסתבך.‬
‫-אני יכולה לדבר איתו?‬

44
00:03:40,520 --> 00:03:41,640
‫את יכולה לנסות.‬

45
00:03:43,280 --> 00:03:45,600
‫לחבר שלי היו בעיות עם המשטרה.‬

46
00:03:46,720 --> 00:03:47,640
‫אין מצב.‬

47
00:03:48,600 --> 00:03:50,240
‫לחצת עליו מספיק?‬

48
00:03:51,400 --> 00:03:53,760
‫אני אעשה הכול בשביל אלבה.‬
‫-ברור.‬

49
00:03:57,240 --> 00:03:59,240
‫אתה יכול להשאיר לי אותו?‬
‫-כן, ברור.‬

50
00:04:00,760 --> 00:04:02,760
‫הדלת לא נפתחת.‬
‫-לא, שקט.‬

51
00:04:02,840 --> 00:04:05,920
‫לא, כולם ישנים.‬
‫-בוא נלך הביתה.‬

52
00:05:16,080 --> 00:05:18,080
‫- קלרה פירות וירקות -‬

53
00:05:24,200 --> 00:05:25,200
‫נלך?‬

54
00:05:25,840 --> 00:05:27,480
‫לכי. אני אשיג אותך.‬

55
00:05:55,040 --> 00:05:56,000
‫ברונו!‬

56
00:05:59,480 --> 00:06:00,480
‫בוא כבר!‬

57
00:06:22,960 --> 00:06:24,360
‫ברור ששכבנו איתה.‬

58
00:06:25,200 --> 00:06:26,880
‫אבל זה היה בהסכמה.‬

59
00:06:26,960 --> 00:06:31,160
‫כשאתה אומר "בהסכמה",‬
‫אתה מתכוון שהמתלוננת הביעה הסכמה?‬

60
00:06:32,160 --> 00:06:33,080
‫כן.‬

61
00:06:34,200 --> 00:06:38,320
‫הייתי אומר שהאנחות שלה‬
‫היו בבירור אנחות עונג.‬

62
00:06:38,400 --> 00:06:39,640
‫מההתחלה ועד הסוף.‬

63
00:06:40,800 --> 00:06:44,400
‫אני מתארת לעצמי שיש לך ניסיון במצבים כאלה.‬

64
00:06:46,240 --> 00:06:47,560
‫אני מצטער, לא הבנתי.‬

65
00:06:47,640 --> 00:06:52,400
‫אם אתה מסוגל לבצע הערכה כזאת.‬
‫-זה היה ברור. פשוט ראו.‬

66
00:06:52,480 --> 00:06:55,800
‫אחרת, אני מבטיח לך,‬
‫היינו עוזבים אותה בשקט.‬

67
00:06:56,280 --> 00:06:58,920
‫קיימת קודם לכן יחסי מין קבוצתיים?‬

68
00:07:00,680 --> 00:07:02,400
‫לא. אני, לא.‬
‫-אתה לא.‬

69
00:07:03,520 --> 00:07:05,080
‫אז מי כן?‬

70
00:07:08,040 --> 00:07:09,160
‫בן הדוד שלי…‬

71
00:07:10,440 --> 00:07:11,400
‫רובן.‬

72
00:07:12,200 --> 00:07:15,520
‫היא לא אמרה "לא" או "די" ולא עצרה אותנו.‬

73
00:07:15,600 --> 00:07:18,640
‫היא הייתה יכולה ללכת בכל רגע.‬
‫שום דבר לא עצר אותה.‬

74
00:07:18,720 --> 00:07:20,480
‫אז היא לא אמרה כלום.‬

75
00:07:20,560 --> 00:07:24,400
‫ולפני שהתחלתם, שאלתם אותה אם היא רוצה?‬

76
00:07:24,480 --> 00:07:29,000
‫אני לא יודע איך זה עובד בגילך,‬
‫אבל לא שואלים דברים כאלה.‬

77
00:07:29,760 --> 00:07:33,760
‫דברים קורים כשיש תשוקה הדדית.‬
‫אין פה על מה לדבר.‬

78
00:07:34,760 --> 00:07:38,200
‫אתה חושב שהיא נשארה‬
‫כי היא נמשכה אליכם מאוד?‬

79
00:07:39,040 --> 00:07:42,560
‫כי מרגש לעשות את זה מתחת לגשר?‬

80
00:07:42,640 --> 00:07:44,400
‫אני חשבתי שזה מרגש.‬

81
00:07:45,160 --> 00:07:46,240
‫זה הדליק אותי.‬

82
00:07:46,320 --> 00:07:48,800
‫האין זה נכון שהיא נשארה שם מתוך פחד,‬

83
00:07:48,880 --> 00:07:53,280
‫שהיא הייתה משותקת‬
‫כיוון שכמה גברים חזקים ממנה הקיפו אותה?‬

84
00:07:53,360 --> 00:07:56,240
‫זה שקר. לא איימנו עליה.‬

85
00:07:56,320 --> 00:07:58,040
‫לא אמרתי שאיימתם עליה.‬

86
00:07:58,120 --> 00:08:01,280
‫אני מתנגד, כבודה.‬
‫-מה זה פה, סחיטה? מה קורה פה?‬

87
00:08:05,120 --> 00:08:08,960
‫אנחנו יכולים להיות עם כל בחורה.‬
‫אנחנו לא צריכים לאנוס אף אחת.‬

88
00:08:09,040 --> 00:08:11,680
‫לאנוס? אמרת "לאנוס"?‬

89
00:08:11,760 --> 00:08:14,400
‫כבודה, היא מסלפת את דבריו של מרשי.‬

90
00:08:14,480 --> 00:08:16,240
‫ההתנגדות נדחית. תמשיכי.‬

91
00:08:17,440 --> 00:08:21,040
‫תגיד לי משהו,‬
‫אתה מחשיב את עצמך אדם נורמלי?‬

92
00:08:22,440 --> 00:08:23,360
‫ברור.‬

93
00:08:24,360 --> 00:08:26,640
‫אתה חושב שהיחס שלך לנשים נורמלי?‬

94
00:08:29,080 --> 00:08:32,200
‫כבודה, אני רוצה להציג‬
‫ראיה שהתקבלה ברגע האחרון,‬

95
00:08:32,280 --> 00:08:37,720
‫שתשפוך אור על אופיו של הנאשם‬
‫ועל ההגדרה שלו לנורמליות.‬

96
00:08:37,800 --> 00:08:39,800
‫כבודה, לא קיבלנו הודעה מראש.‬

97
00:08:45,800 --> 00:08:47,280
‫הדלת לא נפתחת.‬
‫-שקט.‬

98
00:08:47,360 --> 00:08:50,640
‫לא, כולם ישנים.‬
‫-שתוק. בוא. בוא הביתה.‬

99
00:08:50,720 --> 00:08:55,000
‫לא, תקשיב, בוא נלך לאנשהו,‬
‫נשתה משהו, ונעשה כיף משהו בן זונה.‬

100
00:08:55,080 --> 00:08:57,760
‫אנחנו לא הולכים לשום מקום?‬
‫-למה? אתה כבר פה.‬

101
00:08:57,840 --> 00:09:00,920
‫איזה טמבל. אתה והטריקים שלך.‬
‫-היי, בוא נלך.‬

102
00:09:01,000 --> 00:09:02,120
‫אופס!‬

103
00:09:02,200 --> 00:09:05,880
‫הם רוצים לשתות. תראו אותם.‬
‫-קדימה, בוא נלך.‬

104
00:09:05,960 --> 00:09:07,120
‫בסדר, אתה…‬

105
00:09:07,920 --> 00:09:08,880
‫בסדר.‬

106
00:09:10,360 --> 00:09:11,720
‫כפי שאפשר לראות,‬

107
00:09:11,800 --> 00:09:16,280
‫שניים מהנאשמים צולמו‬
‫כשהם עוזבים את מלון לוס אלמוס,‬

108
00:09:16,360 --> 00:09:19,880
‫שמוכבר באזור בעיקר כמלון "דייטים".‬

109
00:09:19,960 --> 00:09:21,800
‫את יכולה לפרט קצת יותר?‬

110
00:09:21,880 --> 00:09:25,280
‫אפשר לומר שהמלון‬
‫הוא סוג של בית בושת במסווה,‬

111
00:09:25,360 --> 00:09:29,120
‫ובמקרה, הוא שייך למשפחת אנטרריוס.‬

112
00:09:29,200 --> 00:09:30,360
‫אני מתנגד, כבודה.‬

113
00:09:30,440 --> 00:09:34,800
‫בנוסף לכך שמדובר בלשון הרע,‬
‫אין כל קשר בין הדברים לבין המשפט.‬

114
00:09:34,880 --> 00:09:38,040
‫כבודה, אני רוצה לתת דוגמה‬
‫לתחביביו של הנאשם,‬

115
00:09:38,120 --> 00:09:40,560
‫וליחסיו עם המין הנשי.‬

116
00:09:41,720 --> 00:09:42,960
‫תמשיכי.‬

117
00:09:43,960 --> 00:09:45,240
‫מר אנטרריוס…‬

118
00:09:46,560 --> 00:09:50,520
‫בלילה, לפני יומיים,‬
‫היית בקשר עם מישהו במלון?‬

119
00:09:52,800 --> 00:09:55,800
‫לא.‬
‫-אני מזכירה לך שאתה מעיד תחת שבועה.‬

120
00:09:55,880 --> 00:09:59,360
‫כבודה, האופן שבו מרשי‬
‫מבזבז את זמנו הפנוי ואת כספו‬

121
00:09:59,440 --> 00:10:01,560
‫אינו קשור למקרה שלפנינו.‬

122
00:10:01,640 --> 00:10:05,040
‫אני מזכירה לך שרשות הדיבור‬
‫אינה שלך, מר דובאל. תמשיכי.‬

123
00:10:06,160 --> 00:10:07,240
‫תודה, כבודה.‬

124
00:10:07,760 --> 00:10:08,960
‫מר אנטרריוס,‬

125
00:10:09,600 --> 00:10:14,440
‫לפני שני לילות, במלון,‬
‫שילמת לאישה בתמורה ליחסי מין.‬

126
00:10:14,520 --> 00:10:17,640
‫אני מתנגד!‬
‫-כמו כן, שילמת לה עבור דבר מה נוסף.‬

127
00:10:18,200 --> 00:10:19,560
‫במה מדובר?‬

128
00:10:20,200 --> 00:10:24,520
‫ידוע לנו שבאותו חדר‬
‫התרחשו אירועים אלימים…‬

129
00:10:24,600 --> 00:10:25,680
‫אני מתנגד, כבודה.‬

130
00:10:25,760 --> 00:10:28,280
‫דומים ביותר לאלה שקרו למתלוננת.‬

131
00:10:28,360 --> 00:10:30,760
‫אני מתנגד.‬
‫-את יכולה להוכיח את דברייך?‬

132
00:10:32,400 --> 00:10:34,240
‫לא בדיוק, כבודה.‬

133
00:10:34,960 --> 00:10:37,960
‫אבל אנחנו ננסה…‬
‫-גשו אליי, בבקשה.‬

134
00:10:49,400 --> 00:10:51,280
‫"לא בדיוק", גברתי?‬

135
00:10:51,360 --> 00:10:54,480
‫אני מקווה שיש לך עד שיוכל לאשר את דברייך.‬

136
00:10:55,000 --> 00:10:58,680
‫העד מסרב להעיד,‬
‫ואין דרך ליצור קשר עם הקורבן, כבודה.‬

137
00:10:59,240 --> 00:11:00,280
‫הבנתי.‬

138
00:11:01,080 --> 00:11:03,640
‫אני לא ארשה לך להפוך את המשפט להצגה.‬

139
00:11:03,720 --> 00:11:06,560
‫אם תשמיעי שוב האשמות בלי ראיות תומכות,‬

140
00:11:06,640 --> 00:11:09,800
‫אך ורק במטרה ליצור עוינות כלפי הנאשמים,‬

141
00:11:09,880 --> 00:11:11,120
‫אני אנקוט צעדים מתאימים.‬

142
00:11:11,200 --> 00:11:12,840
‫אני מצטערת מאוד, כבודה.‬

143
00:11:13,360 --> 00:11:15,200
‫הדיונים יתחדשו מחר.‬

144
00:11:19,720 --> 00:11:23,160
‫זה היה פשוט מאוד!‬
‫הוא היה צריך בסך הכול להישאר בבית.‬

145
00:11:23,240 --> 00:11:26,280
‫אבל לא, הוא היה חייב‬
‫ללכת למלון ולזיין זונה.‬

146
00:11:27,120 --> 00:11:29,400
‫מספיק. זה לא מוכיח שהוא אנס.‬

147
00:11:29,480 --> 00:11:33,560
‫את צודקת, זה מוכיח רק שגידלנו מטומטם.‬
‫כל הכבוד על חלקך במלאכה.‬

148
00:11:35,240 --> 00:11:39,160
‫רובן גרם לכל האולם להיות נגדו.‬
‫ראית את הפנים שלהם?‬

149
00:11:39,240 --> 00:11:41,640
‫עורכת הדין הזאת לא טיפשה כמו שהיא נראית.‬

150
00:11:44,600 --> 00:11:48,240
‫בוא נהפוך את הבעיה הזאת לפתרון.‬
‫-לא הבנתי.‬

151
00:11:51,000 --> 00:11:52,400
‫נתקשר לסלריץ'.‬

152
00:11:54,160 --> 00:11:56,280
‫את לא רצינית.‬
‫-תחשוב על זה.‬

153
00:11:57,720 --> 00:11:59,640
‫העדות שלה תוכל לעזור לרובן.‬

154
00:12:02,440 --> 00:12:03,760
‫או להטביע אותנו לגמרי.‬

155
00:12:03,840 --> 00:12:06,800
‫טוב, אני לא רוצה עוד הפתעות.‬

156
00:12:06,880 --> 00:12:09,040
‫מובן?‬
‫-מאוד.‬

157
00:12:09,120 --> 00:12:10,320
‫נתראה מחר.‬

158
00:12:14,000 --> 00:12:15,360
‫ביי.‬
‫-נתראה מחר.‬

159
00:12:17,200 --> 00:12:18,800
‫למה לא סיפרת לי?‬

160
00:12:19,440 --> 00:12:23,280
‫היית מודיע לי אם היית הולך לזונה?‬
‫-אני לא נאשם באונס.‬

161
00:12:23,360 --> 00:12:24,280
‫טוב.‬

162
00:12:26,160 --> 00:12:29,760
‫מה שאמרת לי על אלבה היה נכון?‬
‫-אני נשבע.‬

163
00:12:30,400 --> 00:12:32,600
‫בסדר. אל תגיד כלום לאף אחד.‬

164
00:12:33,760 --> 00:12:35,080
‫היי, מתי…?‬
‫-מחר.‬

165
00:12:36,320 --> 00:12:40,040
‫הכרת את המתלוננת לפני אותו יום?‬

166
00:12:41,280 --> 00:12:45,200
‫כן, אני מכיר אותה די טוב‬
‫כבר שלוש או ארבע שנים.‬

167
00:12:45,280 --> 00:12:49,720
‫אבל באותו לילה לא זיהית אותה.‬
‫-לא ראיתי אותה הרבה זמן.‬

168
00:12:50,720 --> 00:12:53,200
‫הייתם חברים בשלב כלשהו?‬

169
00:12:54,080 --> 00:12:57,960
‫לא, לא הייתי אומר.‬
‫-אבל התראיתם מדי פעם בעיירה?‬

170
00:12:59,040 --> 00:13:02,440
‫כן, שנינו מפה. כולם מכירים פה את כולם.‬

171
00:13:03,320 --> 00:13:06,520
‫מה היה ביניכם בקיץ 2015?‬

172
00:13:07,120 --> 00:13:09,680
‫אני לא יודע. עבר הרבה זמן. קשה לומר.‬

173
00:13:09,760 --> 00:13:10,840
‫תנסה.‬

174
00:13:12,920 --> 00:13:13,800
‫2015…‬

175
00:13:15,680 --> 00:13:17,880
‫כן, היה לי קטע עם אלבה.‬

176
00:13:17,960 --> 00:13:20,800
‫אני מתנגדת, כבודה. איך זה קשור?‬

177
00:13:20,880 --> 00:13:23,480
‫גם אם הם יצאו פעם, הנאשם עדיין אנס אותה.‬

178
00:13:23,560 --> 00:13:27,120
‫הדברים עלולים לספק מניע‬
‫להאשמות שאלבה השמיעה נגד מרשיי.‬

179
00:13:27,840 --> 00:13:29,920
‫תמשיך.‬
‫-תודה, כבודה.‬

180
00:13:30,440 --> 00:13:32,960
‫תגיד לי, איך הסתיים הקשר ביניכם?‬

181
00:13:33,400 --> 00:13:36,040
‫נאלצתי להיפרד ממנה. לא התחברנו.‬

182
00:13:36,480 --> 00:13:38,520
‫ואיך היא הגיבה?‬

183
00:13:40,520 --> 00:13:41,400
‫רע מאוד.‬

184
00:13:42,400 --> 00:13:44,640
‫היא פיתחה פראנויה ואובססיה.‬

185
00:13:45,200 --> 00:13:47,920
‫היא הטרידה אותי.‬
‫-היא איימה עליך?‬

186
00:13:48,000 --> 00:13:51,320
‫היא אמרה שאם לא נהיה ביחד,‬
‫אני אסבול מההשלכות.‬

187
00:13:51,400 --> 00:13:55,960
‫אתה חושב שהתלונה הנוכחית‬
‫קשורה איכשהו לפרידה ההיא?‬

188
00:13:56,040 --> 00:14:00,760
‫אני מתנגדת. כבודה, אני מתנגדת.‬
‫הוא מנחה את העד בבירור.‬

189
00:14:00,840 --> 00:14:01,840
‫ההתנגדות נדחית.‬

190
00:14:02,880 --> 00:14:05,400
‫תמשיך, אדוני.‬
‫-תודה רבה.‬

191
00:14:07,120 --> 00:14:09,720
‫לא חשבת שהם ישתמשו בזה נגדך?‬

192
00:14:09,800 --> 00:14:11,880
‫ברור שלא חשבתי על זה, מרתה.‬

193
00:14:11,960 --> 00:14:15,880
‫איך יכולתי לחשוב על שטות כזאת?‬
‫זה היה לפני אלף שנה. היינו ילדים.‬

194
00:14:15,960 --> 00:14:19,760
‫כמה נשיקות, זה הכול.‬
‫-זה הכול. את בטוחה, אלבה?‬

195
00:14:19,840 --> 00:14:23,760
‫אל תדלגי על אף פרט, אפילו קטן.‬
‫-בגו, את היית שם.‬

196
00:14:23,840 --> 00:14:27,200
‫אם היה קורה עוד משהו,‬
‫את היית הראשונה לדעת.‬

197
00:14:27,280 --> 00:14:31,440
‫באמת, גם אני לא זוכרת.‬
‫אבל זה נכון שרובן הציק לה.‬

198
00:14:31,520 --> 00:14:33,640
‫אמרת שהוא הציק לה?‬
‫-הוא היה קוץ בתחת.‬

199
00:14:33,720 --> 00:14:36,600
‫רגע, איך הדבר הזה עובד?‬

200
00:14:36,680 --> 00:14:40,040
‫בסוף אני זאת שכל פרט בחיים שלה עומד למשפט?‬

201
00:14:40,120 --> 00:14:44,400
‫אף אחד לא אמר שזה הוגן,‬
‫אבל אמרתי לך שהם יתקפו אותך בלי רחמים.‬

202
00:14:45,120 --> 00:14:48,360
‫אם הייתי יודעת, הייתי יכולה להתכונן,‬

203
00:14:48,440 --> 00:14:51,960
‫לחפש… לא יודעת, הודעות, תמונות ברשתות,‬

204
00:14:52,040 --> 00:14:53,360
‫עדים, משהו.‬

205
00:14:53,440 --> 00:14:56,920
‫עכשיו את זאת שנראית לא יציבה.‬
‫-מה זאת אומרת?‬

206
00:14:57,480 --> 00:15:00,360
‫מבין ארבעת הנאשמים, שניים היו בני זוג שלך.‬

207
00:15:00,440 --> 00:15:03,440
‫איזה שניים, מרתה?‬
‫רובן בחיים לא היה בן זוג שלי.‬

208
00:15:03,520 --> 00:15:06,240
‫בעיני בית המשפט, הוא היה.‬
‫-רק רגע.‬

209
00:15:06,320 --> 00:15:09,080
‫אף בן אדם שפוי לא יאמין שהיא הטרידה מישהו,‬

210
00:15:09,800 --> 00:15:11,200
‫ובטח שלא את הפסיכי הזה.‬

211
00:15:11,400 --> 00:15:14,720
‫את צודקת לגמרי, בגו.‬
‫אני מסכימה איתך במאה אחוז.‬

212
00:15:17,560 --> 00:15:20,800
‫אבל הבעיה היא‬
‫שבית המשפט לא מתעניין בדעות, רק בעובדות.‬

213
00:15:22,480 --> 00:15:24,560
‫אלוי יודע שזה פוגע בך.‬

214
00:15:24,640 --> 00:15:28,760
‫הוא החזיק את הקלף בשרוול,‬
‫ושלף אותו רגע לפני העדות שלך.‬

215
00:15:30,000 --> 00:15:31,560
‫אנחנו חייבות להיות מוכנות.‬

216
00:16:40,000 --> 00:16:41,120
‫- אין כניסה -‬

217
00:16:41,800 --> 00:16:42,680
‫אלבה.‬

218
00:16:53,560 --> 00:16:55,000
‫בבקשה תסלח לי.‬

219
00:16:55,800 --> 00:16:58,720
‫תסלח לי. אני לא יודעת איך לא האמנתי לך.‬

220
00:17:01,240 --> 00:17:02,120
‫אלבה.‬

221
00:17:03,600 --> 00:17:05,920
‫אלוי יבוא לקחת אותי.‬
‫אסור שיראו אותנו ביחד.‬

222
00:17:51,600 --> 00:17:52,720
‫זה הצמיד שלי?‬

223
00:17:57,360 --> 00:17:58,240
‫כן.‬

224
00:18:11,320 --> 00:18:15,400
‫אחרי הדיון המתוח בבוקר, עם תום ההפסקה‬

225
00:18:15,480 --> 00:18:18,760
‫יגיע תורה של אחת מהעדויות‬
‫שכולנו מצפים להן.‬

226
00:18:18,840 --> 00:18:21,200
‫מר קוסטה, אתה יכול לענות על השאלה?‬

227
00:18:21,760 --> 00:18:22,800
‫מר קוסטה?‬

228
00:18:29,840 --> 00:18:33,880
‫אני לא זוכר שום דבר מאותו לילה. זאת האמת.‬

229
00:18:33,960 --> 00:18:38,120
‫אני לא יודע מה האמת שלך,‬
‫אבל הראיות מוכיחות מעבר לכל ספק‬

230
00:18:38,200 --> 00:18:40,920
‫שנטלת חלק בפשע הזה.‬

231
00:18:41,000 --> 00:18:43,440
‫אתה נראה בסרטון עם שאר הנאשמים.‬

232
00:18:43,520 --> 00:18:45,480
‫לא ראיתי את הסרטון,‬

233
00:18:45,560 --> 00:18:47,920
‫אבל לא ייתכן שהשתתפתי במעשים.‬

234
00:18:48,000 --> 00:18:50,560
‫אז אתה מודה שהיית שם, אבל לא עשית כלום?‬

235
00:18:50,640 --> 00:18:53,000
‫אני יודע רק שהתעוררתי בבית שלי,‬

236
00:18:53,080 --> 00:18:56,480
‫עם כאב ראש נוראי‬
‫ובלי זיכרונות מהלילה הקודם.‬

237
00:18:56,560 --> 00:19:00,760
‫איך אתה מסביר את דגימת הזרע הרביעית‬
‫שנאספה מהמתלוננת?‬

238
00:19:00,840 --> 00:19:04,160
‫אתם ארבעה, ואחת מהדגימות שלך.‬

239
00:19:04,640 --> 00:19:09,440
‫אלבה ואני היינו ביחד,‬
‫במדריד, לפני שחזרנו לעיירה.‬

240
00:19:09,600 --> 00:19:12,680
‫יכול להיות שחדרת אליה שוב בלילה.‬

241
00:19:12,760 --> 00:19:14,680
‫אמרתי לך. זה לא נראה לי סביר.‬

242
00:19:14,760 --> 00:19:18,040
‫זה לא אומר שלא עשית את זה.‬

243
00:19:19,440 --> 00:19:22,040
‫מר קוסטה, אתה משתמש בסמים דרך קבע?‬

244
00:19:22,120 --> 00:19:24,360
‫לא דרך קבע.‬
‫-אבל מדי פעם, כן?‬

245
00:19:26,360 --> 00:19:29,360
‫לפעמים, כן.‬
‫-השתמשת בסמים באותו לילה?‬

246
00:19:31,280 --> 00:19:32,160
‫כן.‬

247
00:19:32,240 --> 00:19:35,040
‫אתה מודע לדברים שאדם מסוגל לעשות‬

248
00:19:35,120 --> 00:19:37,280
‫כשהוא תחת השפעת סם?‬

249
00:19:37,360 --> 00:19:41,560
‫אין סיכוי שאפגע באף אחד,‬
‫גם עם סמים, אני מבטיח לך.‬

250
00:19:42,240 --> 00:19:45,840
‫רק עוד דבר אחד. יש משהו שעוד לא הבנתי.‬

251
00:19:45,920 --> 00:19:48,760
‫אם אתה לא זוכר דבר ממה שאירע באותו לילה,‬

252
00:19:49,560 --> 00:19:53,560
‫מתי נודע לך על השתתפותך, לכאורה, במעשים?‬

253
00:19:56,360 --> 00:19:57,360
‫כשהם אמרו לי.‬

254
00:19:57,800 --> 00:20:00,600
‫כשאתה אומר "הם", אתה מתכוון…?‬
‫-אני מתנגד.‬

255
00:20:00,680 --> 00:20:03,200
‫ההתנגדות נדחית.‬
‫-ואיך הגבת?‬

256
00:20:04,760 --> 00:20:07,240
‫חשבתי שזה לא יכול להיות. לא האמנתי להם.‬

257
00:20:07,880 --> 00:20:11,120
‫אין לי שאלות נוספות.‬
‫-תודה, אדוני התובע המחוזי.‬

258
00:20:11,200 --> 00:20:13,120
‫כעת תור התביעה הפרטית.‬

259
00:20:13,200 --> 00:20:15,000
‫ברשותה של גברתי הנשיאה.‬

260
00:20:15,800 --> 00:20:19,280
‫מר קוסטה, המתלוננת בטחה בך.‬

261
00:20:20,000 --> 00:20:21,560
‫למעשה, אחרי התקרית,‬

262
00:20:21,640 --> 00:20:24,120
‫המשכתם לגור ביחד במשך מספר חודשים.‬

263
00:20:24,720 --> 00:20:26,600
‫איך יכולת להסתיר את האמת?‬

264
00:20:33,120 --> 00:20:36,400
‫קצת… קשה להסביר.‬

265
00:20:37,720 --> 00:20:38,720
‫תנסה.‬

266
00:20:41,800 --> 00:20:45,040
‫לא הצלחתי לקבל את זה שזאת האמת.‬

267
00:20:45,840 --> 00:20:47,440
‫בשבילה או בשבילך?‬

268
00:20:48,080 --> 00:20:49,320
‫בשביל שנינו.‬

269
00:20:52,200 --> 00:20:53,560
‫לא יודע.‬

270
00:20:53,640 --> 00:20:57,000
‫חשבתי שלאט לאט הכול יסתדר.‬

271
00:21:00,960 --> 00:21:05,240
‫כשלאלבה נודע‬
‫על מעורבותך, לכאורה, באירועים,‬

272
00:21:05,320 --> 00:21:07,080
‫מה הייתה התגובה הראשונית שלה?‬

273
00:21:16,200 --> 00:21:18,920
‫היא רצתה לדווח למשטרה.‬
‫-ואתה התנגדת.‬

274
00:21:21,800 --> 00:21:22,840
‫מר קוסטה?‬

275
00:21:28,640 --> 00:21:29,520
‫כן.‬

276
00:21:31,000 --> 00:21:32,160
‫למה?‬

277
00:21:38,000 --> 00:21:43,200
‫אולי במקרה מישהו‬
‫שקשור למשפחות הנאשמים הפעיל עליך לחץ,‬

278
00:21:43,280 --> 00:21:45,840
‫כדי שתשמור על שתיקה?‬
‫-כבודה, היא מכניסה מילים…‬

279
00:21:45,920 --> 00:21:48,000
‫האם נכון שהאיומים שקיבלת…‬

280
00:21:48,080 --> 00:21:50,880
‫האובססיה שלה למשפחה הזאת בלתי נסבלת.‬

281
00:21:50,960 --> 00:21:54,720
‫ההתנגדות מתקבלת.‬
‫-אין לי שאלות נוספות, כבודה.‬

282
00:22:07,200 --> 00:22:09,480
‫נדבר אחר כך, כשנגיע הביתה.‬

283
00:22:09,560 --> 00:22:10,480
‫עם מי?‬

284
00:22:16,040 --> 00:22:19,160
‫מה זה? אגודת התרבות העירונית?‬
‫-בואו נלך.‬

285
00:22:33,840 --> 00:22:34,680
‫אנסים!‬

286
00:22:38,960 --> 00:22:40,440
‫אנחנו מאמינים לך!‬

287
00:22:40,520 --> 00:22:42,000
‫אל תעשה שטויות.‬

288
00:22:42,080 --> 00:22:45,000
‫אני לא צריך לספוג עלבונות‬
‫מזונות פמינאציות.‬

289
00:22:45,080 --> 00:22:47,480
‫אתה לא מבין שזאת פרובוקציה?‬
‫-לא.‬

290
00:22:47,560 --> 00:22:48,880
‫אל תנגוס בפיתיון.‬

291
00:22:49,400 --> 00:22:50,960
‫אנסים!‬

292
00:22:51,040 --> 00:22:52,640
‫אנחנו מאמינים לך!‬
‫-קדימה.‬

293
00:22:52,720 --> 00:22:53,640
‫אנסים!‬

294
00:22:53,720 --> 00:22:55,200
‫אנסים!‬
‫-לא זה לא!‬

295
00:22:55,280 --> 00:22:57,440
‫לא זה לא!‬

296
00:23:01,760 --> 00:23:05,880
‫אלבה, יש משהו…‬

297
00:23:08,200 --> 00:23:09,200
‫ש…‬

298
00:23:11,800 --> 00:23:15,160
‫כשראיתי את סרטון התקיפה, היו לי חשדות.‬

299
00:23:15,720 --> 00:23:18,600
‫אבל אחרי המקרה עם הזונה,‬
‫אין לי יותר ספקות.‬

300
00:23:19,280 --> 00:23:22,640
‫אני מתכוונת להגיד שאני ממש אופתע‬

301
00:23:23,160 --> 00:23:25,280
‫אם זאת הייתה הפעם הראשונה שלהם.‬

302
00:23:25,920 --> 00:23:28,320
‫אנשים כאלה נוטים להיות עבריינים מועדים,‬

303
00:23:28,400 --> 00:23:31,080
‫במיוחד אם יש להם די כסף לטשטש עקבות.‬

304
00:23:32,680 --> 00:23:35,840
‫אני בטוחה שאת חקובו‬
‫יהיה יותר קשה לתפוס, אבל…‬

305
00:23:35,920 --> 00:23:37,160
‫רק רגע.‬

306
00:23:37,560 --> 00:23:41,760
‫אם זה נכון, למה אף אחת לא התלוננה עליהם?‬

307
00:23:42,840 --> 00:23:43,880
‫את התלוננת.‬

308
00:23:46,240 --> 00:23:48,000
‫אז מה אנחנו צריכות לעשות?‬

309
00:23:48,080 --> 00:23:48,960
‫לחפש.‬

310
00:23:50,520 --> 00:23:53,840
‫לחפש תלונות על אונס מהשנים האחרונות,‬

311
00:23:53,920 --> 00:23:56,080
‫כאלה שבוטלו או נסגרו.‬

312
00:23:57,320 --> 00:24:01,400
‫בלש פרטי יכול לבדוק,‬
‫אבל אין לנו די זמן או כסף.‬

313
00:24:03,800 --> 00:24:07,360
‫בלש… או מישהו עם גישה למערכת.‬

314
00:24:08,840 --> 00:24:10,880
‫…עם עדותו של ברונו קוסטה,‬

315
00:24:10,960 --> 00:24:13,640
‫אחד מהנאשמים ובן זוגה של הקורבן לכאורה.‬

316
00:24:13,720 --> 00:24:17,680
‫הנאשם שמר על גרסתו, בלי לספק ראיות חדשות‬

317
00:24:17,760 --> 00:24:20,080
‫שיסייעו להבהיר את אירועי אותו ליל…‬

318
00:24:25,440 --> 00:24:28,520
‫לרגע חשבתי שברונו יודה שאיימו עליו.‬

319
00:24:28,600 --> 00:24:30,000
‫זה לא היה נשמע אמין.‬

320
00:24:31,800 --> 00:24:35,280
‫אתה חושב שהוא המציא את זה, נכון?‬
‫שהוא שיקר לאלבה.‬

321
00:24:37,400 --> 00:24:39,840
‫אני הייתי עושה הכול כדי לא לאבד את אלבה.‬

322
00:24:42,320 --> 00:24:43,320
‫אני בטוחה.‬

323
00:24:51,880 --> 00:24:55,120
‫היי, ממתי את יודעת ש…?‬

324
00:24:56,200 --> 00:24:57,440
‫שהיא לא אוהבת אותך?‬

325
00:24:58,600 --> 00:24:59,600
‫מתמיד.‬

326
00:25:00,360 --> 00:25:02,080
‫חשבתי שהפעם יהיה אחרת.‬

327
00:25:03,760 --> 00:25:05,080
‫כי היא הייתה הרוסה?‬

328
00:25:06,800 --> 00:25:08,440
‫את חושבת שניצלתי את אלבה?‬

329
00:25:10,120 --> 00:25:11,600
‫טירסו, אתה משקר לעצמך.‬

330
00:25:16,520 --> 00:25:17,760
‫איך את יודעת?‬

331
00:25:21,280 --> 00:25:23,120
‫כי אני עושה אותו דבר איתך.‬

332
00:25:37,840 --> 00:25:40,360
‫טוניו, שוט אורוחו, בבקשה.‬

333
00:25:41,640 --> 00:25:42,640
‫כבר בדרך.‬

334
00:25:43,320 --> 00:25:44,240
‫תביא לנו שניים.‬

335
00:25:49,720 --> 00:25:53,080
‫מחר בבוקר יבואו לקחת אותך לבית המשפט.‬

336
00:25:53,720 --> 00:25:55,480
‫אני מקווה שאוכל לעזור, מרסדס.‬

337
00:25:56,120 --> 00:25:59,960
‫פשוט תגידי את מה שאמרת לי,‬
‫והכול יהיה בסדר.‬

338
00:26:01,080 --> 00:26:01,960
‫להתראות.‬

339
00:26:04,480 --> 00:26:07,160
‫זאת הייתה סלריץ'. היא כבר במלון.‬

340
00:26:08,400 --> 00:26:09,480
‫מי עוד יודע?‬

341
00:26:10,240 --> 00:26:11,160
‫רק אנחנו.‬

342
00:26:12,080 --> 00:26:14,320
‫וככה זה יישאר עד שהיא תעלה להעיד.‬

343
00:27:03,160 --> 00:27:07,520
‫- קלרה: בהצלחה, נתראה אחר כך -‬

344
00:27:19,840 --> 00:27:22,160
‫תחשוב על הבת שלך לפני שאתה מדבר.‬

345
00:27:31,880 --> 00:27:34,040
‫מר ולדיבייסו, אתה היית השוטר ‬

346
00:27:34,120 --> 00:27:37,440
‫שקיבל את התלונה של אלבה על האונס, לכאורה.‬

347
00:27:38,720 --> 00:27:42,960
‫כן, הייתי הראשון שדיבר איתה, כן.‬

348
00:27:44,840 --> 00:27:47,280
‫למעשה, גבית ממנה עדות מספר פעמים.‬

349
00:27:48,480 --> 00:27:50,040
‫כן, כן.‬

350
00:27:50,120 --> 00:27:53,440
‫משהו בעדויות שלה משך את תשומת לבך?‬

351
00:27:56,160 --> 00:27:59,800
‫מר ולדיבייסו, אתה צריך שאחזור על השאלה?‬

352
00:28:03,920 --> 00:28:06,400
‫לא. אין צורך.‬

353
00:28:09,120 --> 00:28:11,320
‫כן, היה משהו שמשך את תשומת לבי.‬

354
00:28:14,120 --> 00:28:17,200
‫בכל פעם שאלבה חזרה על העדות…‬

355
00:28:18,240 --> 00:28:22,240
‫היא השתמשה באותם ביטויים,‬
‫באותן מילים בדיוק.‬

356
00:28:23,760 --> 00:28:26,560
‫תסביר לנו מה משמעות הדבר, מניסיונך.‬

357
00:28:27,960 --> 00:28:29,720
‫במצבי לחץ,‬

358
00:28:29,800 --> 00:28:33,520
‫אנשים נסערים‬
‫לרוב לא חוזרים על דבריהם מילה במילה.‬

359
00:28:35,120 --> 00:28:39,200
‫אלבה חזרה על הכול מילה במילה.‬
‫-כאילו שהיא עשתה חזרות?‬

360
00:28:39,280 --> 00:28:41,680
‫אני מתנגדת, כבודה. הוא מנחה את העד.‬

361
00:28:42,040 --> 00:28:43,000
‫ההתנגדות נדחית.‬

362
00:28:43,360 --> 00:28:45,440
‫תודה רבה על חוות דעתך החשובה.‬

363
00:28:46,400 --> 00:28:48,000
‫אין לי שאלות נוספות, כבודה.‬

364
00:28:49,600 --> 00:28:51,040
‫אם יורשה לי, כבודה.‬

365
00:28:52,160 --> 00:28:53,520
‫מר ולדיבייסו…‬

366
00:28:54,920 --> 00:28:57,600
‫מה הקשר בינך לבין משפחת אנטרריוס?‬

367
00:29:02,280 --> 00:29:03,400
‫שום דבר מיוחד.‬

368
00:29:05,040 --> 00:29:08,200
‫ובינך ובין עורך הדין שמייצג אותם,‬
‫מר אלוי דובאל?‬

369
00:29:10,760 --> 00:29:11,760
‫אין קשר.‬

370
00:29:12,560 --> 00:29:13,560
‫אין קשר.‬

371
00:29:14,960 --> 00:29:16,800
‫עבדת עבורו פעם?‬

372
00:29:19,680 --> 00:29:22,560
‫מה זאת אומרת?‬
‫-פיצויים מיוחדים.‬

373
00:29:22,640 --> 00:29:26,400
‫הוא מבקש ממך משהו,‬
‫ואתה עושה אותו תמורת משהו אחר.‬

374
00:29:30,720 --> 00:29:34,440
‫אני עובד רק עבור המשטרה העירונית.‬

375
00:29:35,000 --> 00:29:39,200
‫הבת שלך מקבלת בארה"ב‬
‫טיפולים נגד מחלה חמורה, נכון?‬

376
00:29:39,280 --> 00:29:40,200
‫אני מתנגד.‬

377
00:29:40,280 --> 00:29:43,240
‫נכון שמשפחת אנטרריוס מממנת את הטיפולים?‬

378
00:29:43,320 --> 00:29:45,720
‫אני מתנגד!‬
‫-ואם כן, בתמורה למה…‬

379
00:29:45,800 --> 00:29:48,760
‫אני מתנגד, כבודה.‬
‫-ההתנגדות מתקבלת.‬

380
00:30:03,600 --> 00:30:05,600
‫בעצם לא הזמנתי אותך כדי שנשתה קפה.‬

381
00:30:06,480 --> 00:30:07,360
‫ספרי לי.‬

382
00:30:08,760 --> 00:30:10,120
‫איך אני יכולה לעזור לך?‬

383
00:30:13,880 --> 00:30:15,280
‫מרתה משוכנעת‬

384
00:30:15,840 --> 00:30:18,920
‫שהאונס שלי לא היה‬
‫האונס הראשון של חקובו ורובן.‬

385
00:30:19,000 --> 00:30:20,000
‫גם אני חושבת ככה.‬

386
00:30:21,560 --> 00:30:25,240
‫אין תיעוד של תלונות קודמות,‬
‫כי הן בטח טויחו.‬

387
00:30:27,480 --> 00:30:28,400
‫כנראה.‬

388
00:30:29,320 --> 00:30:33,040
‫אפשר לבדוק את זה?‬
‫למצוא תלונות שנמשכו אחר כך.‬

389
00:30:34,000 --> 00:30:38,120
‫בזמנו לא מצאתי כלום.‬
‫למשפחת אנטרריוס יש הרבה כוח.‬

390
00:30:38,720 --> 00:30:43,080
‫חינר, אנחנו צריכות‬
‫רק נאנסת אחת שתסכים להעיד. רק אחת.‬

391
00:30:47,440 --> 00:30:50,600
‫אני על הכוונת. כרגע, הידיים שלי כבולות.‬

392
00:30:51,600 --> 00:30:52,560
‫בבקשה.‬

393
00:30:58,480 --> 00:30:59,800
‫מה היא עושה פה?‬

394
00:31:01,440 --> 00:31:02,360
‫אני לא יודע.‬

395
00:31:03,920 --> 00:31:08,800
‫מה שמך ומקצועך, בבקשה?‬
‫-מירייה סלריץ', דוקטורית לפסיכיאטריה.‬

396
00:31:10,040 --> 00:31:14,160
‫ד"ר סלריץ', טיפלת פעם באחד מהנאשמים?‬

397
00:31:14,240 --> 00:31:17,720
‫כן, ברובן אנטרריוס, מאז שהוא היה בן שש.‬

398
00:31:18,240 --> 00:31:21,120
‫הוא נקלע לתאונה, וכמעט טבע בבריכה.‬

399
00:31:21,200 --> 00:31:23,640
‫ומדוע הוא נזקק לשירותייך?‬

400
00:31:23,720 --> 00:31:26,160
‫כיוון שכתוצאה מאותה תקרית,‬

401
00:31:26,240 --> 00:31:29,000
‫אספקת החמצן למוחו נקטעה.‬

402
00:31:29,080 --> 00:31:31,280
‫כיצד זה קשור למקרה שלנו?‬

403
00:31:31,360 --> 00:31:35,640
‫כבודה, בעקבות מה שקרה,‬
‫מרשי סבל מפגיעה מוחית.‬

404
00:31:36,600 --> 00:31:39,160
‫אתה טוען שרובן אנטרריוס‬
‫לא כשיר לעמוד לדין?‬

405
00:31:39,240 --> 00:31:42,680
‫כתוצאה מהתאונה, נפגע חלק מסוים במוחו,‬

406
00:31:42,760 --> 00:31:45,000
‫קליפת המוח הקודקודית האחורית.‬

407
00:31:45,080 --> 00:31:49,120
‫זה אזור במוח שמקושר לתכנון תנועה‬

408
00:31:49,200 --> 00:31:50,560
‫ולמודעות מרחבית,‬

409
00:31:50,640 --> 00:31:55,840
‫אבל הוא ממלא‬
‫גם תפקיד יסודי ומכריע בקבלת החלטות.‬

410
00:31:56,760 --> 00:31:59,520
‫במקרה של רובן, האזור הזה נפגע.‬

411
00:31:59,600 --> 00:32:03,880
‫זאת אומרת שיש פעמים‬
‫שבהן רובן לא יודע מה הוא עושה?‬

412
00:32:05,200 --> 00:32:08,960
‫זאת אומרת שכמו תמיד, אחרים מחליטים בשבילו.‬

413
00:32:10,000 --> 00:32:14,560
‫בפרט, יש דמות אחת‬
‫שיש לה השפעה גדולה על רובן,‬

414
00:32:14,640 --> 00:32:17,760
‫אחד מהנאשמים האחרים, בן הדוד שלו, חקובו.‬

415
00:32:17,840 --> 00:32:21,920
‫זה קשור אליך איכשהו?‬
‫-למה לי לעשות דבר כזה?‬

416
00:32:23,400 --> 00:32:25,960
‫אין לי שאלות נוספות, כבודה. תודה.‬

417
00:32:29,840 --> 00:32:33,280
‫כל הכבוד. ממש מבריק.‬
‫-לא הייתה לי ברירה.‬

418
00:32:33,360 --> 00:32:36,640
‫הייתה לך, אבל הקרבת את הבן שלי‬
‫כדי להציל את הבן שלך.‬

419
00:32:36,720 --> 00:32:39,320
‫יש לך דמיון פרוע.‬
‫-את לא חושבת על העתיד.‬

420
00:32:39,400 --> 00:32:41,440
‫את לא מתחשבת בנזקים היקפיים.‬

421
00:32:42,600 --> 00:32:43,600
‫מה זאת אומרת?‬

422
00:32:43,680 --> 00:32:46,800
‫דאגת להצהרה רשמית, לאוזני השופטת,‬

423
00:32:46,880 --> 00:32:48,800
‫שהבן שלך לא כשיר.‬

424
00:32:48,880 --> 00:32:51,200
‫כינסתי ישיבה מיוחד של ועד המנהלים,‬

425
00:32:51,280 --> 00:32:54,080
‫כדי למנוע מאדם כזה לנהל את החברה.‬

426
00:32:55,880 --> 00:32:57,880
‫תודה רבה, גיסתי היקרה.‬

427
00:33:04,600 --> 00:33:05,640
‫רובן.‬

428
00:33:08,720 --> 00:33:09,880
‫- פתוח -‬

429
00:33:09,960 --> 00:33:13,400
‫שני שמות.‬
‫-שתי תלונות על תקיפה מינית.‬

430
00:33:14,200 --> 00:33:15,880
‫הן משכו את התלונה אחרי זמן קצר?‬

431
00:33:17,040 --> 00:33:19,160
‫שתיהן עבדו אצל משפחת אנטרריוס.‬

432
00:33:20,040 --> 00:33:21,520
‫התוכן נמחק.‬

433
00:33:21,600 --> 00:33:25,600
‫יש לי תחושה ששתי הנשים האלה‬
‫הן רק קצה הקרחון.‬

434
00:33:25,680 --> 00:33:28,720
‫זה כל מה שחינר מצאה. זה אמור לעזור.‬

435
00:33:29,360 --> 00:33:32,480
‫איזבל? שלום. שמי מרתה וייר.‬

436
00:33:32,560 --> 00:33:33,880
‫אני עורכת דין.‬

437
00:33:33,960 --> 00:33:36,880
‫תקשיבי, אני מתקשרת‬
‫בקשר למשפט של משפחת אנטרריוס.‬

438
00:33:37,960 --> 00:33:38,840
‫איזבל?‬

439
00:33:40,480 --> 00:33:42,920
‫פאק, היא ניתקה לי.‬
‫-תנסי שוב.‬

440
00:33:43,240 --> 00:33:44,840
‫כאילו שזה יעזור.‬

441
00:33:44,920 --> 00:33:47,200
‫יש לנו רק שתי אפשרויות.‬

442
00:33:48,120 --> 00:33:50,440
‫מצאת משהו על לוסיה סולר?‬

443
00:33:52,240 --> 00:33:55,040
‫כלום. היא לא עונה.‬
‫-מצאתי אותה.‬

444
00:33:55,640 --> 00:33:59,240
‫לוסיה סולר. מורה לאנגלית,‬
‫מתמחה בקורסים לאנשי עסקים.‬

445
00:33:59,760 --> 00:34:02,440
‫יש מספר טלפון?‬
‫-הנה הוא.‬

446
00:34:02,520 --> 00:34:04,960
‫בבקשה, הלוואי שהיא לא תנתק. בבקשה.‬

447
00:34:06,080 --> 00:34:07,600
‫נראה מה ייצא לי.‬

448
00:34:29,280 --> 00:34:30,440
‫קלרה.‬

449
00:34:32,680 --> 00:34:33,920
‫מה אתה עושה פה?‬

450
00:34:34,840 --> 00:34:37,320
‫איך אתה מעז? צא. צא!‬

451
00:34:37,400 --> 00:34:39,680
‫אני אלך, אבל תני לי לנסות לסדר את זה.‬

452
00:34:39,760 --> 00:34:42,440
‫את מה לסדר?‬
‫הייתה לך הזדמנות. עכשיו מאוחר מדי.‬

453
00:34:42,520 --> 00:34:46,680
‫לא, לא. תקשיבי לי. אני יודע‬
‫הרבה דברים על משפחת אנטרריוס.‬

454
00:34:46,760 --> 00:34:50,000
‫אז למה לא אמרת לשופטת? למה לא העדת?‬

455
00:34:51,120 --> 00:34:54,480
‫אתה מבין שהדברים שאמרת‬
‫הרסו את ברונו ואותי?‬

456
00:34:54,560 --> 00:34:57,040
‫הרסת לנו את החיים. אתה לא מבין את זה?‬

457
00:34:57,120 --> 00:34:59,760
‫אני יודע, אבל לא הייתה לי ברירה.‬
‫-למה?‬

458
00:35:01,120 --> 00:35:04,960
‫בבקשה, הייתי עוזרת לך. הייתי עוזרת לך.‬

459
00:35:05,040 --> 00:35:06,560
‫אתה לא מבין?‬

460
00:35:06,640 --> 00:35:08,800
‫הייתי יכולה לעשות משהו.‬

461
00:35:08,880 --> 00:35:11,720
‫הכול היה יכול להיות אחרת. הייתי…‬
‫-קלרה, קלרה.‬

462
00:35:13,000 --> 00:35:14,400
‫את לא יכולה לעזור לי.‬

463
00:35:15,400 --> 00:35:17,480
‫צא. צא.‬

464
00:35:18,320 --> 00:35:19,200
‫כן.‬

465
00:35:21,240 --> 00:35:22,120
‫צא.‬

466
00:35:38,400 --> 00:35:39,880
‫- חדר עיתונות -‬

467
00:35:39,960 --> 00:35:42,120
‫תיכנסי. תודה שבאת.‬

468
00:35:43,200 --> 00:35:45,000
‫את רוצה לשבת?‬
‫-לא.‬

469
00:35:46,600 --> 00:35:51,000
‫אני אוספת מידע מעדים‬
‫בשביל לכתוב מאמר על המשפט.‬

470
00:35:51,520 --> 00:35:55,280
‫מעניין שאחד מהנאשמים‬
‫הוא בן הזוג של הנאנסת, לכאורה.‬

471
00:35:55,840 --> 00:35:58,640
‫לא לכאורה. היא נאנסה באותו לילה.‬

472
00:36:01,280 --> 00:36:05,080
‫הסנגוריה רמזה בחקירה הנגדית‬
‫שאלבה אהבה לעשות כיף.‬

473
00:36:05,600 --> 00:36:06,760
‫מה השאלות האלה?‬

474
00:36:07,280 --> 00:36:10,280
‫את רומזת שהיא מסוממת או שהיא רצתה את זה?‬
‫-לא…‬

475
00:36:10,360 --> 00:36:14,760
‫לא, אני מבטיחה לך שהכיף שלה‬
‫זה לא להיאנס על ידי ארבעה פסיכים מזדיינים.‬

476
00:36:17,960 --> 00:36:19,160
‫את עיתונאית.‬

477
00:36:19,920 --> 00:36:22,000
‫את אמורה לספק מידע אובייקטיבי.‬

478
00:36:22,400 --> 00:36:25,560
‫אני בסך הכול עושה את העבודה שלי.‬
‫-לסלף את העובדות?‬

479
00:36:25,640 --> 00:36:29,560
‫לא, העבודה שלי היא להבין‬
‫את כל ההיבטים של הסיפור הזה.‬

480
00:36:31,280 --> 00:36:32,560
‫החברה שלי נאנסה.‬

481
00:36:37,360 --> 00:36:39,720
‫אני לא יודעת אם היא אי פעם תחזור לעצמה.‬

482
00:36:41,320 --> 00:36:43,040
‫ואני לא יודעת איך לעזור לה.‬

483
00:36:59,320 --> 00:37:00,160
‫את בסדר?‬

484
00:37:00,640 --> 00:37:05,720
‫לא, טירסו, אני לא בסדר.‬
‫החזירים האלה הולכים לצאת מזה.‬

485
00:37:05,800 --> 00:37:09,560
‫מה קרה?‬
‫-אין לנו כלום. כרגע, אין כלום.‬

486
00:37:11,080 --> 00:37:13,560
‫יהיה אדיר אם נוכל להוכיח שסיממו אותה.‬

487
00:37:15,320 --> 00:37:16,440
‫זה בלתי אפשרי.‬

488
00:37:19,160 --> 00:37:20,360
‫זה יהיה אפשרי…‬

489
00:37:21,680 --> 00:37:24,360
‫אם נמצא את הסוחר שמכר לחקובו ושות'.‬

490
00:37:24,440 --> 00:37:27,840
‫ואם הוא יודה באמת, כמובן. יש לך רעיון?‬

491
00:37:29,880 --> 00:37:31,040
‫מאיפה לי לדעת?‬

492
00:37:32,560 --> 00:37:34,000
‫אתה מכיר את כולם.‬

493
00:37:36,040 --> 00:37:38,000
‫אתה באמת לא יודע מי זה יכול להיות?‬

494
00:37:42,240 --> 00:37:43,640
‫יכול להיות שאמצא מישהו,‬

495
00:37:45,520 --> 00:37:48,080
‫אבל אם הוא יעיד הוא יפליל את עצמו.‬

496
00:37:48,160 --> 00:37:51,680
‫אבל הוא חייב. הוא חייב להעיד.‬

497
00:37:52,720 --> 00:37:56,400
‫זה חשוב מאוד לאלבה.‬
‫-כן, אבל הוא ילך לכלא.‬

498
00:38:03,120 --> 00:38:05,280
‫אני לא בטוח שאצליח לשכנע אותו.‬

499
00:38:07,520 --> 00:38:09,360
‫אם ככה, הוא סתם עוד בן זונה.‬

500
00:38:36,040 --> 00:38:37,360
‫נתראה בבית המשפט.‬

501
00:38:38,040 --> 00:38:39,120
‫אלוי, חכה.‬

502
00:38:42,280 --> 00:38:43,640
‫אני רוצה לראות את הסרטון.‬

503
00:38:45,240 --> 00:38:47,360
‫את יודעת שהדיון בדלתיים סגורות.‬

504
00:38:47,760 --> 00:38:49,040
‫בטח יש לך עותק.‬

505
00:38:51,800 --> 00:38:53,000
‫הוא לא נעים לצפייה.‬

506
00:38:59,000 --> 00:39:00,600
‫בספרייה שנקראת "סרטונים".‬

507
00:39:01,600 --> 00:39:02,680
‫זה הסרטון הראשון.‬

508
00:39:04,880 --> 00:39:05,840
‫נתראה אחר כך.‬

509
00:39:32,320 --> 00:39:33,720
‫הנה. הנה.‬

510
00:39:36,840 --> 00:39:37,760
‫תן לה.‬

511
00:39:41,560 --> 00:39:43,240
‫תיגע לה בציצים.‬

512
00:39:43,320 --> 00:39:44,240
‫בדיוק.‬

513
00:39:44,320 --> 00:39:45,640
‫טוב לך, נכון?‬

514
00:39:47,840 --> 00:39:49,280
‫הנה. הנה.‬

515
00:40:02,160 --> 00:40:03,040
‫תעשה את זה, בן דוד.‬

516
00:40:03,880 --> 00:40:04,840
‫תורי.‬

517
00:40:05,640 --> 00:40:06,520
‫כבר?‬

518
00:40:07,680 --> 00:40:08,600
‫הנה.‬

519
00:40:27,040 --> 00:40:27,920
‫הוגו…‬

520
00:40:29,240 --> 00:40:30,120
‫זונה.‬

521
00:40:33,800 --> 00:40:35,760
‫יותר חזק. תן לה.‬

522
00:40:52,000 --> 00:40:53,240
‫איפה היית?‬

523
00:42:21,760 --> 00:42:23,920
‫תודה שבאת כל כך מהר, לוסיה.‬

524
00:42:24,000 --> 00:42:26,400
‫אין בעיה, אני גרה קרוב.‬
‫-באמת?‬

525
00:42:26,480 --> 00:42:27,600
‫כן. טוב, תספרי לי.‬

526
00:42:28,200 --> 00:42:31,160
‫את רוצה להתכונן לעבודה? ללימודים?‬

527
00:42:31,240 --> 00:42:34,320
‫לא. אני רוצה שתעידי בבית משפט.‬

528
00:42:35,040 --> 00:42:38,200
‫מה?‬
‫-אני עורכת דין. עורכת הדין של אלבה יורנס.‬

529
00:42:38,280 --> 00:42:41,760
‫אולי השם הזה מוכר לך.‬
‫חכי, בבקשה, לוסיה. תקשיבי.‬

530
00:42:41,840 --> 00:42:45,720
‫לא, אם את לא רוצה ללמוד אצלי,‬
‫אין לנו על מה לדבר.‬

531
00:42:45,800 --> 00:42:49,160
‫לוסיה, אני אלבה.‬
‫אני בטוחה שאת כבר יודעת מי אני.‬

532
00:42:49,240 --> 00:42:52,840
‫מצטערת, אני לא יכולה לעזור לך.‬
‫-אני יודעת שמשפחת אנטרריוס מפחידה.‬

533
00:42:52,920 --> 00:42:53,800
‫אני יודעת.‬

534
00:42:53,880 --> 00:42:56,920
‫אם יש מישהי שיודעת‬
‫בדיוק איך את מרגישה, זאת אני.‬

535
00:42:58,080 --> 00:43:01,680
‫גם לי בא לברוח, כל יום, כל הזמן.‬

536
00:43:03,120 --> 00:43:06,640
‫אבל ברגע שמתחילים לברוח, אי אפשר להפסיק.‬

537
00:43:08,080 --> 00:43:10,200
‫אין איפה לתפוס מחסה.‬

538
00:43:11,840 --> 00:43:15,240
‫אז אנחנו חייבות להפסיק לברוח,‬
‫ואנחנו חייבות ולהחזיר מלחמה.‬

539
00:43:15,320 --> 00:43:17,040
‫אני לא אמיצה כמוך.‬

540
00:43:18,840 --> 00:43:21,320
‫לוסיה, אומץ לא אומר שאת לא מפחדת.‬

541
00:43:22,240 --> 00:43:25,200
‫זה אומר שאת מפחדת לאללה,‬
‫אבל ממשיכה בכל זאת.‬

542
00:43:34,680 --> 00:43:35,640
‫טוב, ככה…‬

543
00:43:36,640 --> 00:43:40,320
‫שכרו אותי ללמד את המנהלים אנגלית.‬

544
00:43:40,920 --> 00:43:45,120
‫החוזה היה לשלושה חודשים,‬
‫אבל אחרי שלושה שבועות הגשתי תלונה.‬

545
00:43:45,760 --> 00:43:48,680
‫ולמה משכת אותה אחר כך, לוסיה?‬

546
00:43:49,400 --> 00:43:50,280
‫תמורת כסף.‬

547
00:43:50,360 --> 00:43:54,760
‫הם שילמו את המשכנתה שלי‬
‫ואת החובות מהלימודים.‬

548
00:43:56,040 --> 00:43:58,920
‫אני לא גאה בזה, אבל בפעם הראשונה בחיים‬

549
00:43:59,000 --> 00:44:01,160
‫אני לא טובעת בחובות.‬

550
00:44:02,280 --> 00:44:04,800
‫את מוכנה לספר לנו מה הם עשו לך?‬

551
00:44:05,240 --> 00:44:06,800
‫לא, הם לא אנסו אותי.‬

552
00:44:06,880 --> 00:44:09,920
‫אני ממש מצטערת שזה קרה לך, אבל…‬

553
00:44:11,200 --> 00:44:13,720
‫בהשוואה, המקרה שלי לא נשמע חשוב.‬

554
00:44:13,800 --> 00:44:15,680
‫לא. כל תקיפה חשובה.‬

555
00:44:18,120 --> 00:44:19,280
‫לילה אחד,‬

556
00:44:20,360 --> 00:44:21,920
‫אחרי השיעור,‬

557
00:44:22,840 --> 00:44:26,480
‫הם הזמינו אותי‬
‫להישאר לאכול איתם ארוחת ערב.‬

558
00:44:29,000 --> 00:44:30,680
‫כולנו ישבנו סביב השולחן,‬

559
00:44:31,160 --> 00:44:35,760
‫ופתאום שמתי לב ליד‬
‫מונחת על הרגל שלי, מתחת למפה.‬

560
00:44:38,080 --> 00:44:40,440
‫ניסיתי להתרחק, אבל לא יכולתי.‬

561
00:44:44,080 --> 00:44:47,600
‫הוא לחש לי באוזן לא להגיד שום דבר לאף אחד,‬

562
00:44:48,080 --> 00:44:49,720
‫אם אני לא רוצה שיפטרו אותי.‬

563
00:44:52,560 --> 00:44:53,880
‫עם היד השנייה…‬

564
00:44:56,000 --> 00:44:58,360
‫הוא פתח את הרוכסן במכנסיים…‬

565
00:44:59,880 --> 00:45:01,760
‫והכריח אותי ללטף אותו.‬

566
00:45:05,280 --> 00:45:07,560
‫מי זה היה? חקובו או רובן?‬

567
00:45:08,480 --> 00:45:10,400
‫לא, לא הוא ולא הוא.‬

568
00:45:12,760 --> 00:45:13,840
‫אז מי?‬

569
00:45:15,400 --> 00:45:16,920
‫אבא של רובן…‬

570
00:45:17,800 --> 00:45:19,160
‫מריאנו אנטרריוס.‬

571
00:45:25,960 --> 00:45:26,840
‫מוניקה.‬

572
00:45:26,920 --> 00:45:27,840
‫מוניקה?‬

573
00:45:28,360 --> 00:45:30,720
‫סליחה. אנחנו מוכנים. ברגע שתרצי.‬

574
00:45:30,800 --> 00:45:32,320
‫שלוש, שתיים…‬

575
00:45:33,120 --> 00:45:36,120
‫אחרי עדותה המסקרנת של הנאנסת, לכאורה,‬

576
00:45:36,200 --> 00:45:38,520
‫יגיע השלב האחרון של המשפט.‬

577
00:45:38,600 --> 00:45:41,720
‫ישנה אי ודאות רבה בנוגע להשפעה האפשרית‬

578
00:45:41,800 --> 00:45:45,280
‫של העדות המכרעת על התוצאה הסופית.‬

579
00:45:46,000 --> 00:45:47,760
‫היום, לראשונה,‬

580
00:45:47,840 --> 00:45:50,680
‫הנאנסת תוכל לראות את התוקפים פנים אל פנים,‬

581
00:45:50,760 --> 00:45:52,280
‫פשוטו כמשמעו,‬

582
00:45:52,360 --> 00:45:55,960
‫שכן היא לא ביקשה שתהיה הפרדה בינה לבינם.‬

583
00:46:01,880 --> 00:46:02,840
‫אני מוכנה.‬

584
00:46:05,960 --> 00:46:07,440
‫ואיך את מרגישה?‬
‫-טוב.‬

585
00:46:07,520 --> 00:46:11,200
‫אם את רוצה, אני יכולה לבקש מחיצה.‬
‫-לא, אני בסדר.‬

586
00:46:11,720 --> 00:46:14,080
‫אלבה, כשתעידי,‬

587
00:46:14,160 --> 00:46:16,920
‫תשתדלי להסתכל רק על מי שיחקור אותך, בסדר?‬

588
00:46:17,720 --> 00:46:22,200
‫אם תהיי בלחץ, אל תסתכלי עליי.‬
‫זה ייראה כאילו שאת צריכה אותי.‬

589
00:46:22,280 --> 00:46:25,400
‫שיהיה ברור לכולם מי את ומה הם עשו לך.‬

590
00:46:27,120 --> 00:46:30,400
‫תעמדי על שלך, אבל לא יותר מדי, הבנת?‬

591
00:46:30,480 --> 00:46:32,280
‫אל תתלהבי מעצמך יותר מדי.‬

592
00:46:32,360 --> 00:46:37,120
‫לסנגוריה יותר קשה לחקור‬
‫עדה פגיעה מאשר עדה שחצנית.‬

593
00:46:37,200 --> 00:46:39,280
‫אה, ואל תעני בשאלות.‬

594
00:46:39,360 --> 00:46:42,800
‫ובמידת האפשר,‬
‫תנסי לרסן את המחוות שלך, בסדר?‬

595
00:46:42,880 --> 00:46:47,640
‫שפת הגוף חשובה מאוד. אל תשלבי זרועות.‬

596
00:46:48,800 --> 00:46:51,120
‫ואל תכניסי את הידיים לכיסים, בסדר?‬

597
00:46:51,200 --> 00:46:53,280
‫והכי חשוב, אל תצביעי על אף אחד.‬

598
00:46:53,800 --> 00:46:55,560
‫לא תמיד, אבל בדרך כלל,‬

599
00:46:55,640 --> 00:46:58,400
‫שופטים נוטים להזדהות עם הצד שאינו מוגן.‬

600
00:46:58,480 --> 00:47:00,640
‫אז את מבקשת ממני להיות קורבן?‬

601
00:47:00,720 --> 00:47:03,000
‫לא. את באמת הקורבן.‬

602
00:47:04,280 --> 00:47:05,160
‫בואו.‬

603
00:47:10,000 --> 00:47:13,280
‫אני מזמינה‬
‫את אלבה יורנס ונדרל לדוכן העדים.‬

604
00:47:32,480 --> 00:47:33,400
‫טירסו?‬

605
00:47:36,600 --> 00:47:39,120
‫באתי להגיש תלונה.‬
‫-על מי?‬

606
00:47:40,920 --> 00:47:42,000
‫עליי.‬

607
00:48:08,240 --> 00:48:12,560
‫הייתי רוצה להגיד להם שאני סולחת להם,‬
‫שלכולם מגיעה הזדמנות שנייה,‬

608
00:48:12,640 --> 00:48:15,080
‫אבל זאת לא תהיה האמת.‬

609
00:48:15,160 --> 00:48:18,560
‫אני לא חושבת שזה יהיה צודק, ואני רוצה צדק.‬

610
00:48:19,560 --> 00:48:21,280
‫אני רוצה שהם יירקבו בכלא.‬

611
00:48:22,240 --> 00:48:25,280
‫הבני זונות האלה צריכים לשלם‬
‫על מה שהם עשו. וגם אני.‬

612
00:48:28,880 --> 00:48:31,680
‫אתה יודע מה עשית לי?‬

613
00:48:32,640 --> 00:48:34,440
‫אין לנו יותר צורך בך.‬

614
00:48:41,600 --> 00:48:45,720
‫מצאתי סכומים גדולים‬
‫שהועברו למרים דרך חברת קש.‬

615
00:48:47,200 --> 00:48:48,320
‫מאיזה תאריך?‬

616
00:48:49,120 --> 00:48:50,720
‫הראשון היה ב-2010.‬

617
00:48:52,040 --> 00:48:53,840
‫מה הקשר שלך לאלוי?‬

618
00:48:55,600 --> 00:48:59,520
‫אתה חייב לדבר איתי בכנות, כמו עם חמי.‬

619
00:49:00,640 --> 00:49:01,560
‫אנחנו נפסיד?‬

620
00:49:04,640 --> 00:49:05,720
‫כנראה.‬

621
00:49:07,320 --> 00:49:09,720
‫אני צריכה שהמשפט יבוטל.‬

622
00:49:10,360 --> 00:49:12,680
‫אני יכול לנסות.‬
‫הרבה אנשים חייבים לי טובות.‬

623
00:49:12,760 --> 00:49:15,360
‫אמא, אם אני אורשע, מה נעשה?‬

624
00:49:15,440 --> 00:49:17,000
‫אני מבטיחה שלא תלך לכלא.‬

625
00:49:17,800 --> 00:49:22,160
‫הוגו, אני לא יודע מה אמא שלי‬
‫מתכוונת לעשות, אבל יש לה תוכנית.‬

626
00:49:25,200 --> 00:49:28,040
‫אני רוצה שתבטיחי לי שאם זה לא יסתדר,‬

627
00:49:29,320 --> 00:49:30,640
‫לא תחכי לי.‬

628
00:49:35,720 --> 00:49:38,120
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬

629
00:49:38,200 --> 00:49:41,240
‫באליקנטה, ב-27 בנובמבר, 2020,‬

630
00:49:41,320 --> 00:49:45,520
‫המדור השני של בית המשפט המחוזי באליקנטה,‬

631
00:49:45,600 --> 00:49:48,560
‫לאור העובדות שצוינו קודם לכן, קובע…‬

632
00:49:48,640 --> 00:49:53,560
‫לא זה לא! לא זה לא! לא זה לא!‬