1 00:00:07,600 --> 00:00:11,640 ‫- כנסייה קהילתית ניו בגינינגס‬ ‫(התחלות חדשות) קייד לייק, טקסס -‬ 2 00:00:14,920 --> 00:00:17,800 ‫- עשרה שבועות לאחר השחרור -‬ 3 00:00:20,720 --> 00:00:21,960 ‫אני נכנס לכנסייה.‬ 4 00:00:24,480 --> 00:00:26,040 ‫והקטנים פה משחקים.‬ 5 00:00:29,120 --> 00:00:29,960 ‫נהנים.‬ 6 00:00:32,000 --> 00:00:33,120 ‫מה שלומכם?‬ 7 00:00:33,720 --> 00:00:34,880 ‫מה שלומך?‬ ‫-אני בסדר.‬ 8 00:00:34,960 --> 00:00:36,160 ‫טוב לראות אותך, חבר.‬ 9 00:00:36,560 --> 00:00:38,280 ‫מה שלומך?‬ ‫-זה בני, קוונטין.‬ 10 00:00:38,360 --> 00:00:40,000 ‫היי.‬ ‫-קוונטין, נעים מאוד.‬ 11 00:00:41,240 --> 00:00:43,000 ‫לאחרונה, קצין המבחן שלי‬ 12 00:00:43,080 --> 00:00:45,120 ‫הרשה לי להתחיל ללכת לכנסייה.‬ 13 00:00:45,440 --> 00:00:46,880 ‫אני מבקר פה‬ 14 00:00:47,200 --> 00:00:48,280 ‫כבר שישה שבועות,‬ 15 00:00:49,280 --> 00:00:52,000 ‫וזו ברכה בשבילי.‬ 16 00:00:52,080 --> 00:00:54,080 ‫היי דייל.‬ ‫-טוב לראות אותך. מה נשמע?‬ 17 00:00:54,160 --> 00:00:57,080 ‫ידיי משומנות.‬ ‫-זה בסדר. יברך אותך האל.‬ 18 00:00:57,160 --> 00:01:01,160 ‫חיכיתי לרגע הזה זמן רב,‬ 19 00:01:01,440 --> 00:01:03,560 ‫והאנשים פה מבינים את זה.‬ 20 00:01:05,720 --> 00:01:08,560 ‫אבינו, הנחה אותי להחליט‬ ‫את ההחלטות הנכונות,‬ 21 00:01:08,640 --> 00:01:11,120 ‫ולמד אותי לנצל את זמני‬ 22 00:01:11,200 --> 00:01:13,640 ‫על מנת להשיג את הטוב ביותר‬ 23 00:01:13,880 --> 00:01:16,120 ‫וכדי להעצים את חיי.‬ 24 00:01:18,320 --> 00:01:23,520 ‫- במשפטו טען דייל סיגלר‬ ‫שרצח את ג'ון זלטנר במהלך שוד -‬ 25 00:01:26,520 --> 00:01:29,400 ‫אני חושבת שיהיה זה הולם עכשיו, דייל,‬ 26 00:01:29,520 --> 00:01:32,080 ‫אם תבוא ותספר לנו את עדותך.‬ 27 00:01:34,720 --> 00:01:39,400 ‫- שלושים שנה מאוחר יותר,‬ ‫הוא טוען שהמניע לרצח היה שונה -‬ 28 00:01:41,800 --> 00:01:45,360 ‫אני רק רוצה לומר שאני‬ ‫אסיר תודה לכל אחד ואחת מכם‬ 29 00:01:46,200 --> 00:01:47,920 ‫על ההזדמנות שהענקתם לי.‬ 30 00:01:48,560 --> 00:01:51,200 ‫פתחת את ליבכם, את הכנסייה שלכם‬ 31 00:01:51,920 --> 00:01:53,680 ‫ואת חייכם בפניי.‬ 32 00:01:55,440 --> 00:01:58,640 ‫לא הייתי חזק מספיק עד לפני שלוש-ארבע שנים‬ 33 00:01:59,000 --> 00:02:02,400 ‫כדי להיות מסוגל לבוא ולהודות‬ ‫מי הייתי ומה הייתי.‬ 34 00:02:03,760 --> 00:02:06,400 ‫עמדתי למשפט באשמת רצח ב-1990,‬ 35 00:02:07,280 --> 00:02:09,400 ‫וישבתי שלוש שנים באגף הנידונים למוות‬ 36 00:02:09,560 --> 00:02:13,720 ‫בעוון החיים שגזלתי ממישהו שניסה‬ ‫לסחוט אותי לקיים איתו קשר הומוסקסואלי.‬ 37 00:02:15,240 --> 00:02:18,600 ‫יש אנשים שיחשבו שלא מגיע לי‬ ‫לנשום ולו עוד נשימה אחת‬ 38 00:02:19,520 --> 00:02:21,240 ‫אחרי הרגע שבו גזלתי חיים.‬ 39 00:02:22,880 --> 00:02:26,160 ‫אבל האם בגלל היותי רוצח‬ ‫אין לי זכות לומר את האמת?‬ 40 00:02:27,440 --> 00:02:31,400 ‫אני לא מוטרד לגבי אלה‬ ‫המבקשים לשער השערות,‬ 41 00:02:32,480 --> 00:02:35,080 ‫כי ילדי האל יבינו.‬ 42 00:02:39,480 --> 00:02:43,000 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 43 00:03:20,040 --> 00:03:21,920 ‫חשוב שאנשים יבינו‬ 44 00:03:22,960 --> 00:03:26,600 ‫שכולנו עומדים במבחנים‬ ‫וסובלים מצוקות במהלך חיינו.‬ 45 00:03:27,120 --> 00:03:31,480 ‫וביום שבו גזלתי את החיים האלה, גזלתי‬ ‫גם את חיי שלי, כי לא רציתי לחיות יותר.‬ 46 00:03:33,520 --> 00:03:35,520 ‫כי עייפתי לחיות בכאב הזה.‬ 47 00:03:41,040 --> 00:03:43,240 ‫בילדותי חוויתי חוויות קשות.‬ 48 00:03:43,560 --> 00:03:45,240 ‫התעללו בי מינית בגיל עשר‬ 49 00:03:45,360 --> 00:03:47,120 ‫וזה הותיר בי שריטה לכל החיים.‬ 50 00:03:51,360 --> 00:03:54,920 ‫גדלתי תחת הסטיגמה‬ ‫של מישהו שהתעללו בו. זה היה קשה.‬ 51 00:03:56,280 --> 00:04:00,840 ‫זה גרם לי לתהות לגבי המיניות שלי‬ ‫והזהות שלי ואם אני באמת גבר.‬ 52 00:04:04,120 --> 00:04:05,520 ‫זה שימש כמו זרז‬ 53 00:04:06,440 --> 00:04:08,840 ‫להרס עצמי, בסופו של דבר, כעבור 11 שנים‬ 54 00:04:09,320 --> 00:04:11,760 ‫כי ברחתי מהשדים ומהפחדים שלי.‬ 55 00:04:14,280 --> 00:04:17,960 ‫וכשהגעתי לטקסס, שוב הכול התחיל.‬ 56 00:04:22,040 --> 00:04:23,400 ‫בתקופת הרצח,‬ 57 00:04:24,200 --> 00:04:25,600 ‫הייתי מאוד אמוציונלי.‬ 58 00:04:26,640 --> 00:04:27,760 ‫הרגשתי אבוד.‬ 59 00:04:28,120 --> 00:04:32,440 ‫חזרתי להזריק סמים, קריסטל מת', קוקאין.‬ 60 00:04:33,960 --> 00:04:35,400 ‫ואז פגשתי את ג'ון.‬ 61 00:04:37,200 --> 00:04:39,520 ‫והפכנו לחברים קרובים.‬ 62 00:04:39,600 --> 00:04:42,240 ‫הוא אפשר לי להתקלח ולישון אצלו.‬ 63 00:04:43,080 --> 00:04:44,920 ‫שפכתי בפניו את ליבי וסיפרתי לו‬ 64 00:04:45,320 --> 00:04:48,720 ‫מה עברתי ולמה אני חי ברחוב,‬ 65 00:04:49,120 --> 00:04:50,920 ‫ועל ההתעללות שעברתי בגיל עשר.‬ 66 00:04:53,320 --> 00:04:54,280 ‫במשך הזמן‬ 67 00:04:55,800 --> 00:04:57,800 ‫בטחתי בג'ון. למדתי להכיר את ג'ון.‬ 68 00:04:57,880 --> 00:05:00,320 ‫חשבתי שהוא באמת חבר טוב שלי.‬ 69 00:05:03,680 --> 00:05:05,680 ‫לילה אחד כשבאתי לבית שלו,‬ 70 00:05:06,360 --> 00:05:11,880 ‫התקלחתי, נשכבתי, נרדמתי והתעוררתי‬ ‫כשהוא היה מעליי אז הדפתי אותו ממני.‬ 71 00:05:11,960 --> 00:05:13,400 ‫אמרתי לו, "מה אתה עושה?"‬ 72 00:05:13,480 --> 00:05:15,440 ‫ולקחתי את הדברים שלי ואז...‬ 73 00:05:16,440 --> 00:05:17,520 ‫הפחד נכנס בי‬ 74 00:05:18,440 --> 00:05:19,560 ‫כמו כשהייתי בן עשר.‬ 75 00:05:22,040 --> 00:05:26,920 ‫אמרתי לו, "ג'ון, התיידדתי איתך.‬ ‫מה גרם לך לחשוב שאני רוצה בזה?"‬ 76 00:05:27,680 --> 00:05:30,400 ‫הוא אמר לי, "אם לא תסכים‬ 77 00:05:30,480 --> 00:05:33,640 ‫אספר לכולם שעשית את זה בכל מקרה".‬ 78 00:05:37,600 --> 00:05:40,280 ‫הדחקתי הכול כל חיי, אבל…‬ 79 00:05:41,040 --> 00:05:42,600 ‫הגעתי לנקודת השבירה שלי.‬ 80 00:05:45,360 --> 00:05:46,480 ‫התיידדתי עם ג'ון...‬ 81 00:05:48,040 --> 00:05:51,320 ‫ואז הוא ניסה לסחוט אותי‬ ‫לקיים איתו יחסים הומוסקסואליים.‬ 82 00:05:52,680 --> 00:05:54,680 ‫אמרתי לו, "אין לי בשביל מה לחיות".‬ 83 00:05:55,400 --> 00:05:58,080 ‫אמרתי, "אם תעשה את זה,‬ ‫אני מבטיח שאהרוג אותך".‬ 84 00:05:59,120 --> 00:06:02,880 ‫והתכוונתי לזה בכל ליבי,‬ ‫כי לא היה לי אכפת מהחיים שלי.‬ 85 00:06:08,400 --> 00:06:11,080 ‫יומיים אחרי שג'ון ניסה להתעלל בי,‬ 86 00:06:11,800 --> 00:06:14,280 ‫הוא התקשר ובירר איפה אני,‬ 87 00:06:14,400 --> 00:06:15,840 ‫ואני התייחסתי לזה כאיום.‬ 88 00:06:15,920 --> 00:06:17,920 ‫שהוא יספר לאנשים‬ 89 00:06:18,560 --> 00:06:21,080 ‫שקיימנו יחסי מין, מה שהיה שקר.‬ 90 00:06:22,720 --> 00:06:26,680 ‫כי אני אולי הרבה דברים, ואולי אפילו רוצח‬ 91 00:06:28,040 --> 00:06:29,840 ‫אבל מעולם לא הייתי הומוסקסואל.‬ 92 00:06:32,080 --> 00:06:34,760 ‫והחלטתי שאשיב מלחמה,‬ 93 00:06:35,280 --> 00:06:36,280 ‫כפי שהזהרתי אותו.‬ 94 00:06:37,080 --> 00:06:39,640 ‫ועמדתי לבצע את מה שאמרתי שאעשה.‬ 95 00:06:48,840 --> 00:06:51,000 ‫ב-6 באפריל 1990,‬ 96 00:06:52,520 --> 00:06:54,440 ‫נכנסתי למסעדת הכריכים "סאבוויי".‬ 97 00:06:55,600 --> 00:06:59,000 ‫והוא אמר, "אז החלטת‬ ‫לבוא ולנסות את זה בדרך שלי, מה?"‬ 98 00:07:00,720 --> 00:07:03,000 ‫הוצאתי את האקדח האוטומטי שלי מהכיס,‬ 99 00:07:03,080 --> 00:07:06,640 ‫הנחתי אותו על השולחן וכיוונתי אותו אליו.‬ 100 00:07:07,440 --> 00:07:10,280 ‫הוא התחיל לרעוד, ממש. הוא היה מבועת.‬ 101 00:07:14,160 --> 00:07:16,160 ‫יריתי בו שש פעמים בחזה.‬ 102 00:07:20,680 --> 00:07:21,600 ‫ואז כשהוא נפל,‬ 103 00:07:22,480 --> 00:07:26,640 ‫רוקנתי את שאר המחסנית.‬ ‫יריתי בו פעמיים מאחורי הראש כשהוא שכב שם.‬ 104 00:07:46,960 --> 00:07:48,200 ‫אני שואל את עצמי רבות‬ 105 00:07:49,640 --> 00:07:53,160 ‫על איך נתתי לעצמי להגיע למצב כזה,‬ ‫שאעשה דבר כזה.‬ 106 00:08:00,600 --> 00:08:02,160 ‫זה מקום אפל מאוד להיות בו.‬ 107 00:08:04,600 --> 00:08:06,760 ‫כלומר, להיות שבור עד כדי כך.‬ 108 00:08:08,320 --> 00:08:09,760 ‫ואני אשלם על זה לנצח.‬ 109 00:08:09,840 --> 00:08:13,160 ‫והלוואי שלא הייתי גוזל את חייו של ג'ון.‬ ‫זה לא מגיע לאיש.‬ 110 00:08:14,040 --> 00:08:16,440 ‫לכן לא סלחתי לעצמי עד עצם היום הזה.‬ 111 00:08:17,320 --> 00:08:20,440 ‫אומרים לי שאני צריך להתגבר על זה.‬ ‫שעליי לסלוח לעצמי.‬ 112 00:08:23,080 --> 00:08:24,560 ‫זה לא דבר קל לעשות.‬ 113 00:08:26,440 --> 00:08:28,800 ‫אבל אני לא יכול להחזיר את מחוגי הזמן.‬ 114 00:08:29,720 --> 00:08:34,040 ‫כל שאני יכול לעשות זה להפוך את חיי‬ ‫לבעלי משמעות ולנסות לכפר.‬ 115 00:08:37,760 --> 00:08:39,320 ‫החיים שלי היו...‬ 116 00:08:40,560 --> 00:08:43,480 ‫מערבולת של רוחות, תסכולים וגאות‬ 117 00:08:43,560 --> 00:08:45,640 ‫שרק משכו אותי יותר ויותר עמוק...‬ 118 00:08:46,200 --> 00:08:48,280 ‫לכן אני רוצה לספר את הסיפור ולכפר.‬ 119 00:08:48,680 --> 00:08:51,440 ‫אני רוצה לעזור לאחרים,‬ ‫להגיד להם שאם מציקים להם‬ 120 00:08:52,080 --> 00:08:54,520 ‫או מתעללים בהם מינית או מה שלא יהיה,‬ 121 00:08:54,840 --> 00:08:57,800 ‫עליהם לפנות למישהו עד שמישהו ישמע אותם.‬ 122 00:08:58,520 --> 00:09:02,240 ‫לא עשיתי דבר בתור ילד בן עשר‬ ‫שיצדיק התעללות,‬ 123 00:09:03,160 --> 00:09:04,880 ‫אבל נשאתי את זה בקרבי כל חיי.‬ 124 00:09:05,520 --> 00:09:08,240 ‫לא היה לי למי לספר את זה,‬ ‫ לא היה לי למי לפנות.‬ 125 00:09:08,480 --> 00:09:11,600 ‫אבל הכאב הזה הפך לדרך לקראת הייעוד שלי,‬ 126 00:09:12,400 --> 00:09:14,120 ‫לחזון שיש לאלוהים בשבילי.‬ 127 00:09:14,600 --> 00:09:17,040 ‫כי אני יודע שכל יום שאני חי,‬ 128 00:09:17,120 --> 00:09:18,720 ‫וכל נשימה שאני נושם‬ 129 00:09:18,840 --> 00:09:21,320 ‫הם הוכחה חיה לכך שנסים באמת יכולים לקרות.‬ 130 00:09:21,960 --> 00:09:22,840 ‫תודה רבה.‬ 131 00:09:22,920 --> 00:09:23,760 ‫אמן!‬ 132 00:09:32,240 --> 00:09:34,360 ‫אני חושב שזה סיפור על גאולה,‬ 133 00:09:35,200 --> 00:09:38,280 ‫וכולנו מסוגלים להיגאל‬ 134 00:09:38,920 --> 00:09:40,560 ‫אם נלך בדרך הנכונה.‬ 135 00:09:41,440 --> 00:09:42,560 ‫אני חושב שזה מדהים.‬ 136 00:09:43,360 --> 00:09:45,320 ‫אני יכול להזדהות מאוד עם דייל,‬ 137 00:09:46,240 --> 00:09:48,000 ‫כי ישבתי בכלא בעצמי‬ 138 00:09:48,640 --> 00:09:49,840 ‫במשך 28 שנים‬ 139 00:09:51,400 --> 00:09:53,320 ‫על ניסיון רצח,‬ 140 00:09:54,320 --> 00:09:55,960 ‫אבל לא נהגתי כמו דייל.‬ 141 00:09:56,160 --> 00:09:58,600 ‫דייל החכים ומצא את אלוהים וכל זה,‬ 142 00:09:58,680 --> 00:10:01,480 ‫ואני לא. אני המשכתי למרוד.‬ 143 00:10:02,640 --> 00:10:05,000 ‫אני חושב שדייל אדם טוב.‬ 144 00:10:06,240 --> 00:10:07,920 ‫הוא יודע על מה הוא מדבר.‬ 145 00:10:13,840 --> 00:10:16,240 ‫חוויתי הרבה ברכה מאז שהשתחררתי,‬ 146 00:10:16,560 --> 00:10:18,920 ‫לבבות רבים התרככו‬ 147 00:10:19,120 --> 00:10:21,560 ‫ולכך התפללתי מאז שהשתחררתי.‬ 148 00:10:22,120 --> 00:10:24,000 ‫כן.‬ ‫-אז אלוהים סלל לי דרך.‬ 149 00:10:25,080 --> 00:10:27,720 ‫במהלך החודשים האחרונים,‬ 150 00:10:28,520 --> 00:10:30,520 ‫דייל התקדם מאוד.‬ 151 00:10:30,960 --> 00:10:33,720 ‫הוא כבש את ליבם של אנשים רבים,‬ 152 00:10:33,800 --> 00:10:35,000 ‫- קרול וייטוורת' -‬ 153 00:10:35,080 --> 00:10:36,040 ‫במיוחד מהכנסייה.‬ 154 00:10:36,120 --> 00:10:38,760 ‫הם משתגעים עליו‬ 155 00:10:38,840 --> 00:10:42,600 ‫כשהוא מעיד ומספר להם את הסיפור שלו.‬ 156 00:10:47,440 --> 00:10:49,440 ‫- שאנון ג'וניור, הנכד של קרול,‬ ‫וג'ני חברתו -‬ 157 00:10:49,520 --> 00:10:52,920 ‫דייל כובש את ליבם של אנשים בכל...‬ 158 00:10:53,680 --> 00:10:57,840 ‫פעם שיש לו הזדמנות לדבר איתם.‬ 159 00:11:04,520 --> 00:11:05,640 ‫היי!‬ 160 00:11:06,040 --> 00:11:07,920 ‫בואו תיכנסו.‬ ‫-מה שלומכם?‬ 161 00:11:08,000 --> 00:11:08,880 ‫די טוב.‬ 162 00:11:09,320 --> 00:11:11,440 ‫זה דייל.‬ ‫-נעים מאוד.‬ 163 00:11:11,520 --> 00:11:14,040 ‫דייל, זה הנכד שלי, שאנון ג'וניור.‬ 164 00:11:14,120 --> 00:11:15,640 ‫היי, נעים מאוד.‬ ‫-ג'ני.‬ 165 00:11:16,000 --> 00:11:17,040 ‫ושייאן.‬ 166 00:11:17,120 --> 00:11:18,920 ‫אני מעריך את זה שבאתם לבקר.‬ 167 00:11:19,000 --> 00:11:20,640 ‫רציתי לבוא, אבל הייתי עסוק.‬ 168 00:11:20,720 --> 00:11:22,200 ‫אני אדם מאוד ישיר וגלוי.‬ 169 00:11:22,280 --> 00:11:23,880 ‫אין שום שאלה שלא תוכל לשאול‬ 170 00:11:24,320 --> 00:11:25,680 ‫ושלא אנסה לענות.‬ 171 00:11:26,480 --> 00:11:29,600 ‫ואני עומד מאחורי מי שאני ומה שאני‬ ‫ומהיכן באתי.‬ 172 00:11:29,960 --> 00:11:32,480 ‫מעולם לא הייתי...‬ ‫-אין לו מה להסתיר.‬ 173 00:11:32,760 --> 00:11:36,200 ‫ביישן עד כדי כך שלא אוכל לענות על שאלה.‬ 174 00:11:36,680 --> 00:11:38,080 ‫אכפת לך שנשאל איך?‬ 175 00:11:38,680 --> 00:11:39,640 ‫רוצה לדעת איך?‬ 176 00:11:40,520 --> 00:11:43,080 ‫כשהייתי בן עשר, התעללו בי מינית.‬ 177 00:11:43,160 --> 00:11:45,160 ‫כעבור 11 שנים, כשחייתי ברחוב,‬ 178 00:11:45,240 --> 00:11:48,320 ‫מישהו ניסה לסחוט אותי‬ ‫לקיים איתו יחסים הומוסקסואליים.‬ 179 00:11:49,280 --> 00:11:52,160 ‫ואמרתי לו,‬ ‫"במקום שבו אני נמצא עכשיו בחיים...‬ 180 00:11:52,440 --> 00:11:54,440 ‫אם תעשה את זה, אהרוג אותך".‬ 181 00:11:54,520 --> 00:11:56,920 ‫אמרתי, "כי נשאר לי רק‬ 182 00:11:57,000 --> 00:11:59,320 ‫אתה יודע, השם שלי,‬ 183 00:12:00,280 --> 00:12:02,760 ‫ולשמור על המילה שלי ולהיות אדם הגון",‬ 184 00:12:03,200 --> 00:12:04,120 ‫אתם מבינים?‬ 185 00:12:04,600 --> 00:12:06,120 ‫והוא חשב שאני צוחק.‬ 186 00:12:06,680 --> 00:12:08,080 ‫אז ירית בו?‬ ‫-כן.‬ 187 00:12:08,640 --> 00:12:13,440 ‫באותו לילה גזלתי חיים של שניים. שלו ושלי.‬ ‫אבל בחסדי האל אני עדיין בחיים.‬ 188 00:12:20,920 --> 00:12:24,280 ‫לא כולם יבינו או יקבלו את הסיפור שלי,‬ 189 00:12:24,360 --> 00:12:28,160 ‫כי יש שני סוגים של אנשים בעולם‬ ‫שאנשים מפחדים מהם:‬ 190 00:12:28,800 --> 00:12:30,880 ‫רוצחים ואנשים שמתעללים בילדים.‬ 191 00:12:31,480 --> 00:12:32,440 ‫ואני רוצח.‬ 192 00:12:33,280 --> 00:12:35,360 ‫איזו מתיקות.‬ ‫-היה נעים להכיר אותך.‬ 193 00:12:35,440 --> 00:12:37,600 ‫אבל בהדרגה, אנשים שזכו לדבר איתי‬ 194 00:12:37,680 --> 00:12:40,200 ‫ולשוחח איתי ולשמוע את הסיפור שלי,‬ 195 00:12:40,320 --> 00:12:42,400 ‫הם בדרך כלל רואים את מי שאני עכשיו.‬ 196 00:12:42,920 --> 00:12:44,240 ‫אני מעריך את זה שבאתם.‬ 197 00:12:46,080 --> 00:12:49,160 ‫שמרו על קשר. בואו לבקר.‬ ‫-כן, בואו מתי שתרצו.‬ 198 00:12:51,440 --> 00:12:52,680 ‫אז מה דעתך עליו?‬ 199 00:12:53,120 --> 00:12:53,960 ‫הוא מדבר הרבה.‬ 200 00:12:56,680 --> 00:12:58,200 ‫נו טוב, הוא ישב בכלא...‬ 201 00:12:58,640 --> 00:13:00,120 ‫כל חייו.‬ ‫-לא, הוא בסדר.‬ 202 00:13:00,200 --> 00:13:02,680 ‫הוא ידבר. הוא יספר לכולם את הסיפור שלו...‬ 203 00:13:04,320 --> 00:13:05,960 ‫כדי שכולם ידעו מי הוא.‬ 204 00:13:07,240 --> 00:13:09,600 ‫כן, נראה שהוא למד הרבה בכלא.‬ 205 00:13:10,240 --> 00:13:13,200 ‫הוא היה על סמים ועבר תקופה קשה.‬ 206 00:13:14,600 --> 00:13:16,640 ‫וגם הבחור עשה משהו שפגע בו.‬ 207 00:13:18,280 --> 00:13:20,040 ‫כן, בטח הייתי עושה אותו דבר.‬ 208 00:13:29,600 --> 00:13:32,920 ‫- דאלאס, טקסס -‬ 209 00:13:35,160 --> 00:13:37,560 ‫לפני ביצוע הרצח, גרתי ברחוב,‬ 210 00:13:37,840 --> 00:13:39,240 ‫ופגשתי את ג'ון זלטנר.‬ 211 00:13:40,920 --> 00:13:43,120 ‫בטחתי בו. למדתי להכיר את ג'ון.‬ 212 00:13:43,200 --> 00:13:45,640 ‫חשבתי שהוא באמת חבר טוב.‬ 213 00:13:47,040 --> 00:13:50,280 ‫ואז הוא ניסה לסחוט אותי‬ ‫לקיים איתו יחסים הומוסקסואליים.‬ 214 00:13:52,120 --> 00:13:54,120 ‫אמרתי לו, "אין לי בשביל מה לחיות".‬ 215 00:13:54,880 --> 00:13:57,560 ‫אמרתי, "אם תעשה את זה,‬ ‫אני מבטיח שאהרוג אותך".‬ 216 00:14:04,000 --> 00:14:07,480 ‫אם הוא אומר שבזה הוא מאמין היום,‬ ‫ועדיין מאמין שזה היה מוצדק,‬ 217 00:14:07,600 --> 00:14:08,720 ‫- טומי לנור, בלש -‬ 218 00:14:08,800 --> 00:14:11,840 ‫אומר לך בכנות, יש לי בעיה עם זה.‬ ‫אני מוטרד...‬ 219 00:14:13,440 --> 00:14:17,600 ‫מכך שהחברה נחשפת למחשבה לא הגיונית כזאת.‬ 220 00:14:17,680 --> 00:14:19,240 ‫לא אקרא למישהו שקרן,‬ 221 00:14:19,320 --> 00:14:21,760 ‫כי אני לא יודע מה נכון או לא.‬ ‫אומר זאת כך:‬ 222 00:14:23,760 --> 00:14:26,560 ‫המידע הזה, אם המידע הזה...‬ 223 00:14:27,080 --> 00:14:28,680 ‫נכון, ואם הוא מדויק,‬ 224 00:14:28,760 --> 00:14:31,200 ‫זה מידע שהיה צריך לספר לחבר המושבעים.‬ 225 00:14:32,080 --> 00:14:35,440 ‫לכן, אם לומר בכנות,‬ ‫על פניו, לא הייתי מאמין לזה.‬ 226 00:14:35,960 --> 00:14:40,160 ‫הוא טוען, אם אני צודק, שהוא נסחט...‬ 227 00:14:42,160 --> 00:14:44,360 ‫על ידי אדם, שהוא אומר עליו שהוא...‬ 228 00:14:45,000 --> 00:14:46,320 ‫הומוסקסואל.‬ 229 00:14:47,440 --> 00:14:48,280 ‫כן?‬ 230 00:14:48,880 --> 00:14:51,080 ‫מבחינתי, אני חושב שזה די מגוחך.‬ 231 00:14:51,160 --> 00:14:52,360 ‫אם מישהו רוצה‬ 232 00:14:53,680 --> 00:14:57,120 ‫לטעון שאורח חיי שונה ממה שהוא,‬ 233 00:14:57,240 --> 00:14:58,880 ‫הרי שלא אכפת לי. לך על זה.‬ 234 00:14:59,440 --> 00:15:00,400 ‫אני יודע מי אני.‬ 235 00:15:00,520 --> 00:15:01,960 ‫מה זה כבר יעשה לי?‬ 236 00:15:02,040 --> 00:15:04,200 ‫איך זה יפגע בי? כן?‬ 237 00:15:04,440 --> 00:15:06,560 ‫ודאי שאין לי זכות לגזול את חייך.‬ 238 00:15:07,040 --> 00:15:09,360 ‫זה די קיצוני. זה... לא, זה מאוד קיצוני.‬ 239 00:15:10,000 --> 00:15:10,840 ‫ו...‬ 240 00:15:12,360 --> 00:15:13,400 ‫זה ממש לא הגיוני.‬ 241 00:15:16,880 --> 00:15:19,120 ‫מר סיגלר כעת שינה תפקיד.‬ 242 00:15:20,080 --> 00:15:22,480 ‫הוא הפך את עצמו לקורבן,‬ 243 00:15:24,040 --> 00:15:25,960 ‫ואת ג'ון זלטנר לאיש הרע.‬ 244 00:15:27,840 --> 00:15:29,040 ‫והוא לא קורבן.‬ 245 00:15:29,320 --> 00:15:31,000 ‫הוא לא קורבן.‬ 246 00:15:31,520 --> 00:15:35,160 ‫אם הוא קורבן של משהו,‬ ‫הרי זה של עצמו ושל מעשיו.‬ 247 00:15:35,320 --> 00:15:36,320 ‫לא של אף אחד אחר.‬ 248 00:15:36,480 --> 00:15:39,760 ‫אף אחד בחברה לא אשם במה שקרה. נקודה.‬ 249 00:15:40,000 --> 00:15:40,840 ‫חוץ ממנו.‬ 250 00:15:41,240 --> 00:15:42,800 ‫עליו לכרוע ברך‬ 251 00:15:42,880 --> 00:15:47,360 ‫ולא רק להודות לאלוהים, אלא לכרוע ברך‬ ‫ולהודות לחברה שהעניקה לו הזדמנות שנייה.‬ 252 00:15:47,440 --> 00:15:49,440 ‫הוא אומר שאנשים צריכים להבין אותו.‬ 253 00:15:49,520 --> 00:15:53,040 ‫הרשה לי להגיד לך משהו, חבר. ‬ ‫החברה נותנת לך הזדמנות שנייה.‬ 254 00:15:53,600 --> 00:15:55,920 ‫עליך להיות אסיר תודה, עליך להיות עניו.‬ 255 00:15:56,160 --> 00:15:57,480 ‫עליך לקחת אחריות.‬ 256 00:15:57,880 --> 00:16:00,880 ‫די להמציא תירוצים,‬ ‫די לדבר על זה ותתקדם הלאה.‬ 257 00:16:00,960 --> 00:16:02,640 ‫ועכשיו עשה את הדבר הנכון.‬ 258 00:16:09,200 --> 00:16:12,920 ‫- קייד לייק, טקסס -‬ 259 00:16:16,840 --> 00:16:19,800 ‫לא מדובר בהעברת אשמה לאחר,‬ ‫אלא באמירת האמת.‬ 260 00:16:21,160 --> 00:16:23,720 ‫אני לוקח אחריות מלאה על החיים שגזלתי...‬ 261 00:16:25,720 --> 00:16:28,440 ‫אבל נסו להבין איך הגעתי למצב הזה.‬ 262 00:16:30,680 --> 00:16:32,040 ‫לא יכולתי לראות בבירור.‬ 263 00:16:32,840 --> 00:16:35,160 ‫לא ראיתי עתיד. לא ראיתי חיים.‬ 264 00:16:36,560 --> 00:16:38,600 ‫ראיתי רק את הסבל והכאב.‬ 265 00:16:40,320 --> 00:16:42,960 ‫לא יכולת לעשות משהו אחר במקום להרוג?‬ 266 00:16:44,160 --> 00:16:47,000 ‫זה מה שאנשים לא מבינים, הם תמיד רוצים לדבר‬ 267 00:16:47,080 --> 00:16:48,280 ‫על מה שיכולת לעשות.‬ 268 00:16:48,360 --> 00:16:50,160 ‫ראייה בדיעבד היא ראייה מושלמת.‬ 269 00:16:51,560 --> 00:16:55,120 ‫מה יכולת לעשות ולשער 30 שנה מאוחר יותר,‬ 270 00:16:55,840 --> 00:16:57,400 ‫זה בזבוז זמן בשבילי.‬ 271 00:16:58,480 --> 00:17:00,360 ‫זה לא פותר את המצב.‬ 272 00:17:00,440 --> 00:17:02,160 ‫זה לא מחזיר את חייו של ג'ון.‬ 273 00:17:03,520 --> 00:17:06,000 ‫מה שאנשים לא רוצים להבין‬ 274 00:17:06,160 --> 00:17:09,800 ‫זה את הכאב והייסורים שמביאים אותך‬ ‫למצב שבו תגזול חיים.‬ 275 00:17:10,480 --> 00:17:12,480 ‫למה לא סיפרת את זה אז?‬ 276 00:17:13,880 --> 00:17:15,600 ‫למה שארצה לספר את זה?‬ 277 00:17:16,080 --> 00:17:19,880 ‫בפעמים שניסיתי לספר‬ ‫לעורך הדין שלי ולאנשים,‬ 278 00:17:20,680 --> 00:17:22,400 ‫היו לועגים לי.‬ 279 00:17:23,560 --> 00:17:26,160 ‫אמרו לי בפעם הראשונה שפגשתי‬ ‫את עורך הדין שלי,‬ 280 00:17:26,720 --> 00:17:29,040 ‫"מה, אתה האידיוט הכי גדול וטיפש בעולם?"‬ 281 00:17:29,680 --> 00:17:32,040 ‫מערכת המשפט לא באמת רוצה לדעת.‬ 282 00:17:32,600 --> 00:17:34,520 ‫עורכי הדין שלי לא באמת רצו לדעת.‬ 283 00:17:35,040 --> 00:17:37,520 ‫אז למה שארצה לחלוק את זה עם מישהו?‬ 284 00:17:38,000 --> 00:17:41,080 ‫כי הרגשתי שאין מצב שמישהו יבין.‬ 285 00:17:41,960 --> 00:17:43,120 ‫לא היה לי אכפת.‬ 286 00:17:44,160 --> 00:17:45,280 ‫רק רציתי שזה ייגמר.‬ 287 00:17:46,480 --> 00:17:47,360 ‫רציתי למות.‬ 288 00:17:48,760 --> 00:17:53,480 ‫האם יש לך כעס כלפי הומואים? האם אתה‬ ‫הומופוב? מה אתה חש כלפי הומוסקסואלים?‬ 289 00:17:53,560 --> 00:17:54,400 ‫לא.‬ 290 00:17:55,240 --> 00:17:57,040 ‫לא הרגתי אותו כי הוא היה הומו.‬ 291 00:17:58,000 --> 00:18:01,120 ‫מעולם לא חשתי כעס, לא הייתי הומופוב‬ 292 00:18:01,520 --> 00:18:06,120 ‫ולא הייתה לי כל בעיה‬ ‫עם בחירותיהם של אנשים אחרים.‬ 293 00:18:06,480 --> 00:18:08,160 ‫כי אני לא שיפוטי כלפי אנשים.‬ 294 00:18:08,920 --> 00:18:12,760 ‫האם אני מאמין בהומוסקסואליות?‬ ‫לא, אני מאמין שזה תועבה כלפי אלוהים.‬ 295 00:18:13,640 --> 00:18:18,720 ‫כך אני מפרש את עקרונות דבר האל.‬ ‫זה מה שהם מלמדים אותי.‬ 296 00:18:19,520 --> 00:18:21,400 ‫אבל זו קללה לחיות חיים כאלה.‬ 297 00:18:21,760 --> 00:18:25,080 ‫אבל זה לא מקומי לשפוט אנשים.‬ ‫אני אוהב אנשים למרות מה שהם.‬ 298 00:18:25,440 --> 00:18:27,800 ‫אז לא, כילד ועד עצם היום הזה‬ 299 00:18:27,880 --> 00:18:29,000 ‫אני לא אדם שיפוטי.‬ 300 00:18:29,080 --> 00:18:32,720 ‫אני לא שונא אף אחד בגלל אמונותיו‬ ‫או בגלל מיניותו.‬ 301 00:18:34,280 --> 00:18:35,120 ‫מעולם לא.‬ 302 00:18:36,960 --> 00:18:39,400 ‫אבל נראה שאנשים אחרים רוצים לשפוט אותי‬ 303 00:18:39,480 --> 00:18:42,480 ‫כי הרגתי הומוסקסואל, ‬ ‫ומנסים להפוך את זה לפשע שנאה.‬ 304 00:18:42,880 --> 00:18:43,880 ‫זה לא היה העניין.‬ 305 00:18:44,640 --> 00:18:46,320 ‫ייתכן שקלט ממך מסרים מטעים.‬ 306 00:18:47,600 --> 00:18:50,320 ‫בלתי אפשרי לקלוט ממני מסרים מטעים.‬ 307 00:18:50,400 --> 00:18:54,120 ‫בלתי אפשרי היה לפרש שלא כהלכה‬ ‫את האדם שהייתי.‬ 308 00:18:54,600 --> 00:18:55,440 ‫בלתי אפשרי.‬ 309 00:18:58,240 --> 00:19:01,960 ‫אנשים חושבים שאולי מסתתר פה עוד משהו,‬ 310 00:19:02,040 --> 00:19:03,840 ‫שאנחנו פשוט לא יודעים,‬ 311 00:19:03,920 --> 00:19:07,040 ‫שאולי זה רק כדי לזכות בחמש דקות של תהילה,‬ 312 00:19:07,480 --> 00:19:09,080 ‫או אולי זה, אני יודע,‬ 313 00:19:09,920 --> 00:19:12,120 ‫ניסיון לחפות על משהו אחר, או...‬ 314 00:19:12,720 --> 00:19:13,920 ‫לא, זה אמיתי.‬ 315 00:19:15,080 --> 00:19:17,760 ‫זה בדיוק מה שקרה וזו האמת לאמיתה.‬ 316 00:19:24,200 --> 00:19:27,440 ‫אני מספר את הסיפור עכשיו‬ ‫לא כדי להכפיש שמו של אדם,‬ 317 00:19:27,520 --> 00:19:30,800 ‫לא כדי להמציא תירוצים, לא כדי לנסות להצדיק‬ 318 00:19:31,160 --> 00:19:32,080 ‫את מה שעשיתי.‬ 319 00:19:33,360 --> 00:19:36,680 ‫כבר לא אכפת לי מה אנשים אומרים,‬ ‫או חושבים או רואים.‬ 320 00:19:37,240 --> 00:19:38,760 ‫כי אני יודע שזו האמת.‬ 321 00:19:44,400 --> 00:19:47,320 ‫- פורט וורת', טקסס -‬ 322 00:19:49,400 --> 00:19:50,880 ‫זה הכיסוי המושלם,‬ 323 00:19:51,240 --> 00:19:56,200 ‫כי האדם שיכול לספר לכולם מה באמת קרה, מת.‬ 324 00:19:58,160 --> 00:20:01,400 ‫אני מניח שקל להטיל אחריות על אדם מת‬ 325 00:20:01,480 --> 00:20:02,640 ‫- גרג מילר, תובע -‬ 326 00:20:02,760 --> 00:20:04,120 ‫בשעה שהוא לא יכול לבוא‬ 327 00:20:05,160 --> 00:20:08,280 ‫ולספר לנו מה באמת הייתה מערכת היחסים‬ 328 00:20:09,000 --> 00:20:09,840 ‫בין...‬ 329 00:20:10,720 --> 00:20:12,360 ‫דייל סיגלר לבינו.‬ 330 00:20:12,440 --> 00:20:16,000 ‫וגם אם היית אומר שסיגלר דובר אמת,‬ 331 00:20:16,920 --> 00:20:19,680 ‫זו לא באמת סיבה לקום ולהרוג מישהו.‬ 332 00:20:20,120 --> 00:20:21,520 ‫בגלל ניסיון‬ 333 00:20:22,280 --> 00:20:23,800 ‫לקיום קשר הומוסקסואלי?‬ 334 00:20:24,360 --> 00:20:25,880 ‫נו, בחייך. תעשה לי טובה.‬ 335 00:20:31,080 --> 00:20:35,920 ‫- מאחר שדייל הואשם מלכתחילה‬ ‫ברצח בכוונה תחילה, -‬ 336 00:20:36,000 --> 00:20:40,080 ‫- השינוי במניע אינו משפיע על הרשעתו‬ ‫או על תנאי השחרור שלו -‬ 337 00:20:43,920 --> 00:20:46,160 ‫לפיכך, אני מניח שהשאלה שיש לשאול כעת‬ 338 00:20:46,680 --> 00:20:50,360 ‫היא מה חמור יותר:‬ ‫האם העובדה שג'ון זלטנר נהרג‬ 339 00:20:50,440 --> 00:20:53,800 ‫כי דייל סיגלר טוען לכאורה שהיה הומוסקסואל‬ 340 00:20:54,200 --> 00:20:57,120 ‫ושסחט את דייל סיגלר,‬ 341 00:20:57,560 --> 00:21:01,360 ‫או האם העובדה שהרג את ג'ון זלטנר‬ 342 00:21:01,960 --> 00:21:03,840 ‫כי רצה להשיג כסף‬ 343 00:21:04,360 --> 00:21:06,760 ‫כדי להשיג עוד סמים ואלכוהול?‬ 344 00:21:07,480 --> 00:21:10,720 ‫שני התרחישים ראויים לגינוי, לדעתי.‬ 345 00:21:11,160 --> 00:21:13,800 ‫תשמע, לכל פרשנות שתרצה להלביש על זה,‬ 346 00:21:14,240 --> 00:21:18,440 ‫יש בסופו של דבר מכנה משותף אחד,‬ ‫והוא שג'ון זלטנר מת.‬ 347 00:21:28,000 --> 00:21:34,520 ‫- בזמן הכנת הסרט, משפחת זלטנר לא ידעה‬ ‫על עדכון המניע של דייל -‬ 348 00:21:36,880 --> 00:21:39,160 ‫אין לי מושג אם הוא מתחרט.‬ 349 00:21:39,240 --> 00:21:40,360 ‫- פורסט זלטנר -‬ 350 00:21:40,440 --> 00:21:41,280 ‫אני מקווה שכן.‬ 351 00:21:42,240 --> 00:21:45,240 ‫ואני מקווה שכל יום הוא חושב‬ ‫על מה שהוא עולל למשפחתי.‬ 352 00:21:45,680 --> 00:21:46,840 ‫אין מחילה.‬ 353 00:21:47,280 --> 00:21:49,240 ‫לעולם לא אסלח לו.‬ 354 00:21:50,360 --> 00:21:53,720 ‫הוא לא יכול לומר או לעשות דבר‬ ‫שיחזיר לי את אחי.‬ 355 00:21:53,800 --> 00:21:55,120 ‫האם אני אמור לסלוח לו?‬ 356 00:21:55,200 --> 00:21:56,320 ‫- ג'ון הרלן זלטנר -‬ 357 00:21:56,400 --> 00:21:57,600 ‫לא.‬ 358 00:21:58,200 --> 00:21:59,040 ‫ממש לא.‬ 359 00:21:59,120 --> 00:22:01,600 ‫ולא הייתי משנה את דעתי‬ ‫לו חשבתי שהוא ישתנה.‬ 360 00:22:01,680 --> 00:22:03,280 ‫עדיין הייתי מרגיש אותו דבר.‬ 361 00:22:03,440 --> 00:22:05,840 ‫אתה יודע, על מה שעשית בעבר‬ 362 00:22:06,560 --> 00:22:07,520 ‫אתה צריך לשלם.‬ 363 00:22:09,320 --> 00:22:12,640 ‫- פורסט וג'ון הרלן זלטנר‬ ‫דחו כל ניסיון של דייל סיגלר -‬ 364 00:22:12,720 --> 00:22:14,920 ‫- להטיל את האשמה ברצח על אחיהם -‬ 365 00:22:15,440 --> 00:22:20,440 ‫- הם עדיין מתנגדים באופן נחרץ‬ ‫להחלטה לשחרר אותו מהכלא -‬ 366 00:22:24,560 --> 00:22:29,920 ‫אני חושב שכל מי שהיה תובע,‬ ‫סנגור או שופט אי פעם‬ 367 00:22:30,000 --> 00:22:31,520 ‫שאל את עצמו את השאלה:‬ 368 00:22:32,040 --> 00:22:34,400 ‫"מהו עונש הוגן על רצח?"‬ 369 00:22:35,920 --> 00:22:36,760 ‫ו…‬ 370 00:22:37,280 --> 00:22:41,840 ‫אומר לכם שזוהי שאלה שקשה מאוד לענות עליה.‬ 371 00:22:42,960 --> 00:22:46,240 ‫אני מרגיש בנוח לגבי גזר הדין‬ ‫שהוא קיבל בתיק הזה.‬ 372 00:22:46,800 --> 00:22:48,720 ‫בלי קשר למה שאומרים,‬ 373 00:22:49,520 --> 00:22:53,240 ‫שלושים שנות מאסר הן המון זמן.‬ 374 00:22:53,880 --> 00:22:58,360 ‫דייל בילה כמעט 60 אחוז מחייו בכלא,‬ 375 00:22:58,760 --> 00:22:59,600 ‫לכן...‬ 376 00:23:00,320 --> 00:23:01,840 ‫אין לי בעיה עם העונש.‬ 377 00:23:02,800 --> 00:23:04,480 ‫אבל מוטב שלא יפשל שוב.‬ 378 00:23:29,960 --> 00:23:35,520 ‫- שלושה חודשים אחרי שחרורו,‬ ‫התקבל דייל לעבודה בחווה סמוכה -‬ 379 00:23:39,440 --> 00:23:41,360 ‫לנהוג במכונית אחרי 30 שנה,‬ 380 00:23:41,840 --> 00:23:43,000 ‫זה דבר נפלא.‬ 381 00:23:43,680 --> 00:23:45,640 ‫חיכיתי זמן רב עד שיכולתי‬ 382 00:23:46,000 --> 00:23:49,960 ‫להיכנס לרכב משלי ולנהוג,‬ ‫להביא את עצמי לעבודה‬ 383 00:23:50,760 --> 00:23:53,560 ‫ופשוט ליהנות מהחיים, מהרוח בשערי,‬ 384 00:23:54,160 --> 00:23:55,600 ‫להאזין לרדיו.‬ 385 00:23:55,680 --> 00:23:56,880 ‫פשוט להיות חופשי.‬ 386 00:23:57,120 --> 00:23:58,840 ‫וזה בעצם כל העניין.‬ 387 00:24:17,520 --> 00:24:19,520 ‫אני מצפה לבוא הנה כל יום,‬ 388 00:24:20,040 --> 00:24:22,240 ‫כי יש פה קצת שקט,‬ 389 00:24:22,520 --> 00:24:23,800 ‫שלווה, רוגע.‬ 390 00:24:26,520 --> 00:24:29,800 ‫כלומר, להיות תקוע בכלא‬ ‫עם כל הצרחות והזעקות,‬ 391 00:24:30,520 --> 00:24:32,280 ‫זה די מתסכל,‬ 392 00:24:32,440 --> 00:24:35,160 ‫עכשיו אני לא צריך להתמודד עם זה‬ ‫וזו הקלה גדולה.‬ 393 00:24:38,920 --> 00:24:42,880 ‫אין כמו שבוע של עבודה קשה,‬ ‫לחזור הביתה עם כסף בכיס,‬ 394 00:24:43,560 --> 00:24:46,960 ‫להתקלח, לשבת ולאכול ארוחת ערב‬ ‫עם מישהו שאתה אוהב,‬ 395 00:24:47,600 --> 00:24:50,560 ‫ופשוט לדבר על החיים.‬ ‫פשוט ליהנות מהחיים.‬ 396 00:24:50,960 --> 00:24:53,320 ‫מתייחסים לזה כמובן מאליו. אני, בכל אופן.‬ 397 00:24:53,960 --> 00:24:56,480 ‫כל רגע יקר לי עכשיו.‬ 398 00:25:00,880 --> 00:25:01,720 ‫אני חיה...‬ 399 00:25:02,440 --> 00:25:04,920 ‫די לבד כבר די הרבה זמן.‬ 400 00:25:06,240 --> 00:25:08,240 ‫ואף על פי שאני אוהבת את פרטיותי,‬ 401 00:25:08,320 --> 00:25:14,240 ‫נחמד שיש עם מי לדבר ולבלות.‬ 402 00:25:15,400 --> 00:25:16,840 ‫אז אנחנו נהנים.‬ 403 00:25:18,360 --> 00:25:21,440 ‫לומדים דברים על עברנו וזה על זה‬ 404 00:25:22,400 --> 00:25:24,240 ‫ונהנים מזה. פשוט נהנים מזה.‬ 405 00:25:26,000 --> 00:25:27,840 ‫זה ספר המחזור שלי מהתיכון.‬ 406 00:25:28,360 --> 00:25:30,400 ‫את זה קיבלתי...‬ ‫-זה היה כשנולדתי.‬ 407 00:25:31,000 --> 00:25:33,040 ‫ומה אתה מנסה לומר בזה?‬ ‫-שנת 1967.‬ 408 00:25:33,120 --> 00:25:34,800 ‫זו שנה מצוינת.‬ ‫-אה, בסדר.‬ 409 00:25:34,880 --> 00:25:36,840 ‫בטח הייתה לך שנה מצוינת אותה שנה.‬ 410 00:25:37,520 --> 00:25:39,560 ‫יש תמונה שלך?‬ ‫-כן.‬ 411 00:25:40,880 --> 00:25:43,320 ‫תפסיק עם זה!‬ ‫-כן!‬ 412 00:25:43,880 --> 00:25:44,720 ‫תפסיק.‬ 413 00:25:45,640 --> 00:25:46,480 ‫כן...‬ 414 00:25:47,800 --> 00:25:49,960 ‫היחסים בינינו עדיין טובים.‬ 415 00:25:50,480 --> 00:25:53,520 ‫אנחנו עדיין אוהבים זה את זה,‬ ‫אבל כן, יש לנו נפילות,‬ 416 00:25:53,680 --> 00:25:55,680 ‫אבל אנחנו תמיד מתנשקים ומתפייסים.‬ 417 00:25:56,680 --> 00:25:58,120 ‫אתה באמת רוצה לראות...‬ 418 00:25:58,640 --> 00:25:59,680 ‫את התמונה שלי?‬ 419 00:25:59,840 --> 00:26:01,240 ‫כן, איפה היא?‬ 420 00:26:01,760 --> 00:26:02,800 ‫לא מגלה לך.‬ 421 00:26:04,880 --> 00:26:06,080 ‫אתה צריך למצוא אותי.‬ 422 00:26:07,480 --> 00:26:09,680 ‫דייל עדיין ילד מגודל בליבו.‬ 423 00:26:10,040 --> 00:26:11,280 ‫הוא משתטה.‬ 424 00:26:11,600 --> 00:26:14,680 ‫הוא נהנה והוא רוצה להביע‬ 425 00:26:15,280 --> 00:26:18,880 ‫את האושר הזה, ומצליח לעשות את זה‬ ‫רק כשהוא מתנהג כמו ילד מגודל.‬ 426 00:26:19,400 --> 00:26:22,640 ‫עוד לא מצאת אותי?‬ ‫-את מנסה למנוע ממני למצוא את תמונתך.‬ 427 00:26:22,720 --> 00:26:24,360 ‫לא נכון.‬ ‫-כן נכון.‬ 428 00:26:24,520 --> 00:26:25,680 ‫לא נכון.‬ ‫-כן נכון.‬ 429 00:26:25,760 --> 00:26:28,680 ‫לא נכון.‬ ‫-בסדר, אני רק אומר.‬ 430 00:26:31,200 --> 00:26:32,040 ‫זאת את?‬ 431 00:26:33,280 --> 00:26:34,120 ‫כן.‬ 432 00:26:34,440 --> 00:26:38,400 ‫אימא קרול, את יפהפייה.‬ ‫ את עדיין יפה, אבל היית יפהפייה.‬ 433 00:26:39,080 --> 00:26:40,000 ‫תודה רבה.‬ 434 00:26:40,080 --> 00:26:42,960 ‫לו הייתי בן 19 איתך בבית הספר,‬ 435 00:26:43,040 --> 00:26:44,360 ‫הייתי רודף אחרייך.‬ 436 00:26:45,360 --> 00:26:48,320 ‫היית מהממת.‬ 437 00:26:54,160 --> 00:26:57,240 ‫באמת שלא ידעתי הרבה פרטים‬ 438 00:26:57,720 --> 00:26:59,000 ‫בנוגע לרצח,‬ 439 00:26:59,440 --> 00:27:02,160 ‫עד שישבנו בסלון,‬ 440 00:27:02,400 --> 00:27:05,080 ‫ושאלתי אותו על זה.‬ 441 00:27:06,800 --> 00:27:08,560 ‫כשהוא סיפר לי מה קרה‬ 442 00:27:08,760 --> 00:27:10,960 ‫הייתי קצת המומה.‬ 443 00:27:12,720 --> 00:27:15,800 ‫ואז הלב שלי נשבר עוד יותר,‬ 444 00:27:17,200 --> 00:27:18,280 ‫כי...‬ 445 00:27:19,000 --> 00:27:21,560 ‫יכולתי לראות כמה כואב לו.‬ 446 00:27:23,200 --> 00:27:27,000 ‫אז לא שיניתי את דעתי ואת הרגשות שלי כלפיו.‬ 447 00:27:28,720 --> 00:27:31,400 ‫ולא משנה מה, אני מגבה אותו.‬ 448 00:27:51,240 --> 00:27:52,480 ‫החיים כרגע הם...‬ 449 00:27:53,640 --> 00:27:54,520 ‫די יפים.‬ 450 00:27:57,160 --> 00:27:59,920 ‫כשחושבים על זה, על כמה רחוק הגעתי,‬ 451 00:28:00,680 --> 00:28:01,840 ‫על מה עברתי…‬ 452 00:28:03,560 --> 00:28:05,120 ‫לא דמיינתי שהיום הזה יגיע.‬ 453 00:28:07,560 --> 00:28:10,280 ‫להיות נוכח ברגע הזה ופשוט להיות מסוגל...‬ 454 00:28:11,920 --> 00:28:15,200 ‫להריח את האוויר הצח,‬ ‫להסתכל על העננים בשמיים,‬ 455 00:28:17,000 --> 00:28:17,840 ‫זה פשוט...‬ 456 00:28:18,160 --> 00:28:19,240 ‫זה יום מקסים.‬ 457 00:28:26,240 --> 00:28:27,560 ‫מהו עונש הוגן‬ 458 00:28:28,760 --> 00:28:29,640 ‫על רצח?‬ 459 00:28:32,600 --> 00:28:35,040 ‫אני יודע שהייתי ראוי להזדמנות הזאת.‬ 460 00:28:36,040 --> 00:28:37,240 ‫אני יודע שהרווחתי...‬ 461 00:28:38,120 --> 00:28:38,960 ‫את החופש הזה.‬ 462 00:28:40,560 --> 00:28:42,480 ‫אחרי 30 שנות מאסר,‬ 463 00:28:43,360 --> 00:28:45,280 ‫שילמתי את המחיר. די והותר.‬ 464 00:28:45,680 --> 00:28:46,600 ‫השתניתי.‬ 465 00:28:46,840 --> 00:28:48,120 ‫גדלתי. התבגרתי.‬ 466 00:28:50,120 --> 00:28:51,400 ‫אז כן, אני ראוי לזה.‬ 467 00:28:52,280 --> 00:28:54,800 ‫אני ראוי להזדמנות, בדיוק כמו כל אחד אחר.‬ 468 00:29:01,280 --> 00:29:04,960 ‫- שנה לאחר שחרורו מהכלא,‬ ‫דייל סיגלר עדיין מתגורר אצל קרול, -‬ 469 00:29:05,040 --> 00:29:07,120 ‫אבל מתכנן לעבור לבית משלו -‬ 470 00:29:08,240 --> 00:29:13,600 ‫- הוא כבר לא עובד בחווה ומחפש עבודה חדשה -‬ 471 00:29:16,800 --> 00:29:21,000 ‫- הוא יישאר משוחרר על תנאי עד סוף ימיו -‬ 472 00:29:48,320 --> 00:29:49,880 ‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר‬