1
00:00:05,966 --> 00:00:09,844
‫ציפיתי שאחרי שאול גולי תעזוב,
‫אתחרפן לגמרי.

2
00:00:09,844 --> 00:00:12,764
‫אך למרבה הפלא, הרגשתי מעולה.

3
00:00:13,348 --> 00:00:15,850
‫אתם מכירים את זה שנכנסים למכונית חדשה,

4
00:00:15,850 --> 00:00:18,812
‫ומריחים את הריח הזה של מכונית חדשה?

5
00:00:19,354 --> 00:00:22,274
‫הרגשתי שלכל החיים שלי יש ריח כזה.

6
00:00:22,816 --> 00:00:24,985
‫כדי לערוך לעצמי מבחן סופי,

7
00:00:24,985 --> 00:00:28,321
‫החלטתי לפתוח את הדלת
‫לחדר שהיה של אול גולי.

8
00:00:34,077 --> 00:00:36,663
‫אם לא אתחיל לבכות ולתלוש לעצמי שיער,

9
00:00:36,663 --> 00:00:41,501
‫זה אומר שאני מוכנה להתחיל את עידן הרייט.

10
00:00:43,795 --> 00:00:45,171
‫תודה רבה.

11
00:00:47,173 --> 00:00:48,633
‫בוקר טוב, הרייט.

12
00:00:49,384 --> 00:00:51,469
‫בוקר אור לך, הרייט.

13
00:00:51,469 --> 00:00:54,264
‫מה שלום הבת האהובה עליי בבוקר יפה זה?

14
00:00:54,264 --> 00:00:57,517
‫תמיד אפשר לדעת
‫כמה ההורים שלך דואגים לך...

15
00:00:58,101 --> 00:01:00,729
‫אל תדאגי בקשר לכריך העגבנייה המפורסם שלך.

16
00:01:00,729 --> 00:01:03,732
‫לפי העליזות המוזרה שלהם.

17
00:01:03,732 --> 00:01:06,276
‫סופר-אימא מטפלת בזה.

18
00:01:07,986 --> 00:01:11,364
‫סופר-אימא, האמת היא
‫שאני מעדיפה חיתוך אלכסוני.

19
00:01:11,948 --> 00:01:13,158
‫ודאי. ודאי.

20
00:01:13,742 --> 00:01:15,201
‫איך יכולתי לשכוח? רק...

21
00:01:15,952 --> 00:01:17,746
‫צריך להתאמן כדי להשתפר.

22
00:01:19,497 --> 00:01:24,961
‫אימא, הייתה לי דרך נפלאה
‫של 5,027 כריכים עם אול גולי,

23
00:01:24,961 --> 00:01:28,798
‫אבל עכשיו הגיע הזמן להתקדם
‫ולנסות משהו חדש.

24
00:01:28,798 --> 00:01:29,925
‫כמו ארוחה חמה.

25
00:01:31,843 --> 00:01:33,803
‫זה רעיון מעולה.

26
00:01:34,387 --> 00:01:36,056
‫יש לי מיליון כאלה.

27
00:01:36,056 --> 00:01:37,140
‫אני חייבת ללכת.

28
00:01:39,559 --> 00:01:42,979
‫אין כמו הריח של חיים חדשים.

29
00:01:44,231 --> 00:01:47,150
‫{\an8}"אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

30
00:01:47,150 --> 00:01:48,860
‫אנחנו רק רוצים להיות

31
00:01:49,736 --> 00:01:51,988
‫אהיה מי שאהיה

32
00:01:51,988 --> 00:01:54,407
‫האוטונומיה שלי

33
00:01:54,407 --> 00:01:57,410
‫לא, לא אסתפר

34
00:01:57,410 --> 00:01:59,579
‫ואלבש מה שבא לי

35
00:01:59,579 --> 00:02:06,127
‫אני אוהבת להיות מי שאני

36
00:02:06,127 --> 00:02:08,504
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

37
00:02:08,504 --> 00:02:11,466
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות."

38
00:02:11,466 --> 00:02:12,551
‫{\an8}עידן הרייט -

39
00:02:13,468 --> 00:02:14,469
‫{\an8}"הרייט המרגלת"

40
00:02:14,469 --> 00:02:15,679
‫{\an8}על פי ספרה של לואיז פיציו -

41
00:02:16,555 --> 00:02:20,976
‫החלטתי שאני צריכה
‫שיר נושא להשקת עידן הרייט.

42
00:02:25,230 --> 00:02:26,314
‫קבום.

43
00:03:19,618 --> 00:03:20,619
‫את בסדר?

44
00:03:20,619 --> 00:03:21,912
‫מעולם לא הרגשתי טוב יותר.

45
00:03:21,912 --> 00:03:23,496
‫"מעולם לא הרגשתי טוב יותר,"
‫מעולם לא הרגשתי טוב יותר?

46
00:03:23,496 --> 00:03:25,248
‫או "מעולם לא הרגשתי טוב יותר,"
‫אני מתגעגעת לאול גולי

47
00:03:25,248 --> 00:03:27,417
‫ותכף אתחיל לבכות ולצרוח כמו משוגעת?

48
00:03:27,417 --> 00:03:29,502
‫מה את עושה?

49
00:03:29,502 --> 00:03:33,256
‫מנסה לגעת באף שלי עם הלשון.

50
00:03:33,256 --> 00:03:34,799
‫לא עשיתי זאת מעולם.

51
00:03:35,300 --> 00:03:39,012
‫בוקר טוב, שחקנים צעירים ואמיצים שלי.

52
00:03:39,012 --> 00:03:41,389
‫מגניב! הצלחתי.

53
00:03:41,389 --> 00:03:43,350
‫השיעור התחיל, הרייט.

54
00:03:43,350 --> 00:03:45,143
‫סליחה, גברת אלסון.

55
00:03:45,143 --> 00:03:49,648
‫כידוע לכם, פסטיבל הסתיו כמעט הגיע.

56
00:03:49,648 --> 00:03:53,068
‫זה הזמן לחגוג בהצגה השנתית שלנו.

57
00:03:53,068 --> 00:03:55,528
‫עכשיו, למי יש רעיון?

58
00:03:58,531 --> 00:03:59,866
‫למה לטרוח?

59
00:03:59,866 --> 00:04:02,911
‫בכל שנה גברת אלסון מבקשת הצעות

60
00:04:02,911 --> 00:04:06,998
‫ובכל שנה היא תמיד בוחרת
‫באחד הרעיונות הגרועים של מריון.

61
00:04:06,998 --> 00:04:10,585
‫לכל אחד יש תיאוריה בנוגע לסיבה
‫שגברת אלסון לא מסוגלת לסרב

62
00:04:10,585 --> 00:04:11,586
‫למריון.

63
00:04:11,586 --> 00:04:14,923
‫שתי מילים. שטיפת...
‫-מוח.

64
00:04:14,923 --> 00:04:17,634
‫שמעתי שמריון משחדת אותה...

65
00:04:17,634 --> 00:04:19,636
‫בקרוקטים.

66
00:04:20,845 --> 00:04:22,806
‫למה אתם שואלים אותי? אני לא יודעת.

67
00:04:22,806 --> 00:04:24,933
‫למה חשבתם שאני אדע?

68
00:04:25,892 --> 00:04:27,602
‫האמת היא ששמעתי ש...

69
00:04:29,521 --> 00:04:32,691
‫היי, מריון. רק חיממתי לך את המושב.

70
00:04:33,817 --> 00:04:35,277
‫אני חושבת שסיימנו עכשיו.

71
00:04:35,777 --> 00:04:38,530
‫בואו נעשה משהו עם פיראטים, או דובים.

72
00:04:39,239 --> 00:04:41,575
‫אולי הצגה על מדאם קירי
‫ובעלה שגילו את הרדיום

73
00:04:41,575 --> 00:04:42,659
‫ואהבת אמת?

74
00:04:42,659 --> 00:04:44,661
‫או פיראטים ודובים.

75
00:04:45,078 --> 00:04:47,998
‫מכיוון שזה חג לכבוד בואו של החורף,

76
00:04:47,998 --> 00:04:50,208
‫אולי נעשה הצגה על חום גוף?

77
00:04:50,208 --> 00:04:53,169
‫כן, אולי הצדעה לכפפות.

78
00:04:53,169 --> 00:04:56,715
‫או לעמידה מעל פתח אוורור של הרכבת התחתית
‫כשעוברת רכבת

79
00:04:56,715 --> 00:04:59,759
‫והרוח החמימה נושבת במעלה המכנסיים שלך.

80
00:04:59,759 --> 00:05:01,761
‫זה מה שאני עמדתי לומר.

81
00:05:01,761 --> 00:05:03,889
‫אותו...
‫-גל.

82
00:05:05,348 --> 00:05:06,516
‫עוד מישהו?

83
00:05:07,017 --> 00:05:09,311
‫מה אני יכול לומר?
‫לכל דבר יש פעם ראשונה.

84
00:05:09,936 --> 00:05:11,229
‫כן, הרייט.

85
00:05:11,730 --> 00:05:15,609
‫{\an8}מכיוון שאנחנו אוכלים תמיד ארוחה גדולה
‫עם עוף בפסטיבל הסתיו...

86
00:05:15,609 --> 00:05:16,693
‫{\an8}סודי ביותר -

87
00:05:16,693 --> 00:05:18,528
‫{\an8}ולומדים על מלחמת טרויה בשיעור היסטוריה,

88
00:05:18,528 --> 00:05:22,157
‫אולי נכין תרנגול טרויאני גדול
‫שהיוונים ייתנו לטרויאנים?

89
00:05:22,157 --> 00:05:25,577
‫ובדיוק ברגע שהם יהיו מוכנים לזלול,
‫תהיה מתקפת פתע.

90
00:05:30,123 --> 00:05:33,293
‫כבר ראיתי את זה בעיני רוחי.
‫ההצגה שלי תהיה להיט בבית הספר

91
00:05:33,293 --> 00:05:34,419
‫ואז תעבור לברודוויי,

92
00:05:34,419 --> 00:05:36,755
‫ואז למונטריאול, שם אול גולי תראה אותה.

93
00:05:40,217 --> 00:05:44,262
‫מריון, תפסיקי להחזיק אותנו במתח.

94
00:05:44,930 --> 00:05:48,225
‫אני מציעה שנחלוק כבוד לחג
‫בכך שנהיה כל הדברים שאנחנו אוכלים

95
00:05:48,225 --> 00:05:49,601
‫בסעודת פסטיבל הסתיו.

96
00:05:49,601 --> 00:05:52,771
‫זה קשור לנושא, זה מקורי
‫ו... חוץ מזה,

97
00:05:52,771 --> 00:05:55,065
‫כבר כתבתי את כל המחזה.

98
00:05:55,565 --> 00:05:57,859
‫ברור שגברת אלסון עוד לא שמעה

99
00:05:57,859 --> 00:06:01,238
‫שזה עידן הרייט.

100
00:06:02,072 --> 00:06:03,907
‫בראבו, מריון.

101
00:06:03,907 --> 00:06:06,993
‫אני מניחה שתרצי לגלם את העוף הצלוי.

102
00:06:07,827 --> 00:06:08,995
‫מושלם.

103
00:06:08,995 --> 00:06:14,000
‫רייצ'ל ובת' אלן, אני רואה אתכן כרגלי העוף.

104
00:06:14,501 --> 00:06:18,129
‫מר מתיוס ופינקי, אתם יכולים להיות הבטטות.

105
00:06:18,129 --> 00:06:22,217
‫קרי, אני רואה אותך ככרוב ניצנים.

106
00:06:22,217 --> 00:06:25,804
‫ג'ייני וספורט יכולים להיות קרוקטים נהדרים.

107
00:06:25,804 --> 00:06:30,892
‫הרייט, מה דעתך להיות הבצל?

108
00:06:32,686 --> 00:06:35,730
‫דעתי היא "לא, לא, לא ולא

109
00:06:35,730 --> 00:06:38,233
‫ונ"ב, לא."

110
00:06:38,233 --> 00:06:42,320
‫לא, לא. הריייט, זה מגוחך.

111
00:06:42,320 --> 00:06:44,739
‫בצלים הם מקסימים.

112
00:06:44,739 --> 00:06:47,075
‫הם מסריחים וגורמים לאנשים לבכות.

113
00:06:47,659 --> 00:06:50,287
‫רב הנסתר בהם על הגלוי.

114
00:07:00,630 --> 00:07:02,632
‫מה... מה את מנסה לעשות?

115
00:07:02,632 --> 00:07:05,677
‫גברת אלסון אמרה לי שכדי להיות בצל באמת,

116
00:07:05,677 --> 00:07:09,180
‫צריך ללמוד ליפול ולהתגלגל כמו בצל.

117
00:07:13,226 --> 00:07:15,020
‫זה להצגה לכבוד פסטיבל הסתיו?

118
00:07:15,020 --> 00:07:18,648
‫לא, אתחפש לבצל סתם בשביל הכיף.

119
00:07:19,232 --> 00:07:20,609
‫רק שאלתי.

120
00:07:23,737 --> 00:07:24,946
‫מה קורה כאן?

121
00:07:24,946 --> 00:07:26,489
‫היא בצל.

122
00:07:26,489 --> 00:07:28,992
‫במאי טוב היה אומר שכדי להיות בצל,

123
00:07:28,992 --> 00:07:30,994
‫את צריכה להרגיש כמו בצל.

124
00:07:30,994 --> 00:07:33,288
‫את מרגישה כמו בצל?

125
00:07:33,914 --> 00:07:35,457
‫בכלל לא.

126
00:07:36,833 --> 00:07:39,502
‫מותק, את צריכה להרגיש כמו בצל.

127
00:07:40,420 --> 00:07:42,255
‫אני לא רוצה להיות בצל.

128
00:07:42,255 --> 00:07:43,632
‫וטוב שכך.

129
00:07:43,632 --> 00:07:46,009
‫כמה תפקידים יש לבצלים בימינו?

130
00:07:46,009 --> 00:07:47,510
‫אם אתה חכם כל כך,

131
00:07:47,510 --> 00:07:50,180
‫נראה אותך נופל ומתגלגל כמו בצל.

132
00:07:50,180 --> 00:07:52,015
‫בשמחה רבה.

133
00:08:00,190 --> 00:08:02,651
‫אתה מרגיש כמו בצל?

134
00:08:02,651 --> 00:08:05,570
‫אני מנסה, אבל הכי קרוב שלי זה בצל ירוק.

135
00:08:06,613 --> 00:08:07,614
‫סליחה.

136
00:08:07,614 --> 00:08:10,367
‫אם זה מצחיק כל כך בעינייך,
‫למה שאת לא תנסי?

137
00:08:10,951 --> 00:08:12,327
‫אולי אנסה.

138
00:08:18,166 --> 00:08:19,876
‫עכשיו, כשהייתי בצל,

139
00:08:19,876 --> 00:08:22,796
‫אני תוהה איך זה להיות שולחן.

140
00:08:22,796 --> 00:08:25,465
‫או אמבטיה. או מישהו אחר.

141
00:08:30,762 --> 00:08:33,306
‫מעניין מה אול גולי הייתה אומרת על זה.

142
00:08:34,599 --> 00:08:35,808
‫מכולת גרסיה -

143
00:08:35,808 --> 00:08:37,726
‫אול גולי נראתה קצת כמו ציפור עם שיניים,

144
00:08:37,726 --> 00:08:40,772
‫אבל אני חושבת שאני באמת דומה קצת לבצל.

145
00:08:41,273 --> 00:08:45,527
‫אחרי האסון הזה,
‫החלטתי שכדי "לבצל" את עצמי באמת,

146
00:08:46,027 --> 00:08:48,238
‫עליי להרחיב את המחקר שלי.

147
00:08:48,738 --> 00:08:51,575
‫מכיוון שיש בי הרבה גופרית,

148
00:08:51,575 --> 00:08:55,537
‫הבצל הצהוב ידוע בטעם המורכב יותר שלו.

149
00:08:56,162 --> 00:08:58,498
‫מכיוון שכמות הגופרית בי נמוכה,

150
00:08:58,498 --> 00:09:02,878
‫בצל ברמודה מפורסם בטעם מתוק יותר.

151
00:09:02,878 --> 00:09:05,672
‫אל תקשיבי לדפוקים האלה.

152
00:09:05,672 --> 00:09:09,426
‫אם את רוצה טעם מתוק יותר ומורכב יותר,

153
00:09:09,426 --> 00:09:11,386
‫יש לך רק אפשרות אחת.

154
00:09:11,386 --> 00:09:13,597
‫בצל ברמודה.
‫-לא...

155
00:09:13,597 --> 00:09:15,974
‫בצל צהוב. אכלת אותה.

156
00:09:17,183 --> 00:09:19,352
‫לא, וידליה.

157
00:09:20,186 --> 00:09:22,314
‫ואז לקחתי ספרים מהספרייה

158
00:09:22,314 --> 00:09:25,442
‫ולמדתי כל מיני דברים מרתקים.

159
00:09:25,442 --> 00:09:29,863
‫האם ידעתם שניו יורק
‫כונתה פעם "הבצל הגדול"?

160
00:09:29,863 --> 00:09:32,324
‫כי זה היה מקום שאפשר היה
‫לקלף ממנו שכבה אחר שכבה

161
00:09:32,324 --> 00:09:35,994
‫בלי להגיע לליבה שלו לעולם?

162
00:09:36,578 --> 00:09:39,873
‫או שהמצרים העתיקים סגדו לבצל

163
00:09:39,873 --> 00:09:42,417
‫והאמינו שהצורה העגולה שלו

164
00:09:42,417 --> 00:09:46,296
‫ושהטבעות שלו מסמלות את הנצח?

165
00:09:46,296 --> 00:09:47,756
‫ככל שקראתי יותר,

166
00:09:47,756 --> 00:09:52,219
‫התחלתי להבין יותר את אחד
‫הציטוטים המפורסמים של אול גולי.

167
00:09:52,719 --> 00:09:54,304
‫דוסטויבסקי אמר,

168
00:09:54,304 --> 00:09:56,306
‫"אם תאהב כל דבר,

169
00:09:56,306 --> 00:10:00,018
‫תשיג גם את הסוד האלוהי שבדברים."

170
00:10:07,734 --> 00:10:10,237
‫למחרת, כשקיבלנו את התחפושות שלנו,

171
00:10:10,237 --> 00:10:12,447
‫תהיתי מה דוסטויבסקי היה אומר

172
00:10:12,447 --> 00:10:16,034
‫לו היה רואה אותי בתחפושת הבצל המגוחכת שלי.

173
00:10:16,034 --> 00:10:18,745
‫לפחות היה בה כיס סודי
‫להחביא בו את המחברת שלי.

174
00:10:18,745 --> 00:10:21,581
‫והיא לא גרמה לי להתגרד כמו מטורפת.

175
00:10:21,581 --> 00:10:24,042
‫או כמו תחפושת כרוב הניצנים של קרי אנדרוז,

176
00:10:24,042 --> 00:10:27,754
‫שנראתה בסדר מלבד פרט מוזר אחד.

177
00:10:30,590 --> 00:10:33,426
‫למה יש לדבר הזה ריח של כרוב ניצנים?

178
00:10:34,511 --> 00:10:38,139
‫פינקי וגרביים סגולים
‫הגיעו בתחפושות בטטה תואמות.

179
00:10:38,139 --> 00:10:40,308
‫אתה נראה "בטטה-עים" בטירוף.

180
00:10:40,308 --> 00:10:43,562
‫ואתה נראה מעולה "בטט-רוף".

181
00:10:46,189 --> 00:10:48,567
‫רייצ'ל ובת' אלן
‫הגיעו מחופשות לרגלי עוף.

182
00:10:48,567 --> 00:10:50,986
‫אני עומדת ליפול. תפסי אותי.

183
00:10:51,861 --> 00:10:54,322
‫כן. מצטערת, בת' אלן. אין לי זרועות.

184
00:10:55,782 --> 00:10:57,242
‫וכצפוי,

185
00:10:57,242 --> 00:11:03,123
‫תחפושת העוף הצלוי של מריון
‫נראתה הכי מעולה בפער עצום.

186
00:11:03,123 --> 00:11:08,503
‫מה? לא לכולם יש דודה
‫שמכינה תחפושות למחזות בברודוויי?

187
00:11:10,589 --> 00:11:16,386
‫ראשית, אני רוצה להגיד
‫שכולכם נראים טוב כל כך שבא לי לאכול אתכם.

188
00:11:18,430 --> 00:11:19,848
‫בא לי לאכול אתכם.

189
00:11:25,270 --> 00:11:29,482
‫אתה מתכוון לעזור לי לקום
‫או שאני צריכה להכניס אותך לרשימה?

190
00:11:30,150 --> 00:11:30,984
‫הרשימה -

191
00:11:30,984 --> 00:11:33,028
‫לרייצ'ל הייתה רשימה ארוכה של כל האנשים

192
00:11:33,028 --> 00:11:35,196
‫שהיא מתכוונת לנקום בהם בסופו של דבר.

193
00:11:35,196 --> 00:11:36,698
‫מר הוראציו.

194
00:11:37,699 --> 00:11:39,409
‫תודה, מר הוראציו.

195
00:11:39,409 --> 00:11:40,702
‫אין בעד מה.

196
00:11:41,411 --> 00:11:43,997
‫כן, בסדר. הרמתי אותך.

197
00:11:43,997 --> 00:11:47,375
‫בבקשה, רייצ'ל, לא קרה כלום.

198
00:11:48,627 --> 00:11:49,628
‫הצילו.

199
00:11:49,628 --> 00:11:54,424
‫בחזרה הראשונה שלנו,
‫בואו נתחיל בכך שנשאל את עצמנו,

200
00:11:54,424 --> 00:11:58,720
‫"מה הצעד הראשון
‫בללמוד להפוך לדמויות שלנו?"

201
00:11:58,720 --> 00:12:04,017
‫בשבילי, העניין הוא להיכנס עמוק פנימה
‫ולהכיר את הדמות שלי.

202
00:12:04,017 --> 00:12:08,521
‫בחיי, הרייט, את ממש שחקנית אמנית.

203
00:12:08,521 --> 00:12:13,652
‫למעשה, זו עצה טובה בעיניי, הרייט.

204
00:12:13,652 --> 00:12:19,783
‫בואו נשקיע קצת זמן
‫בהיכרות עם הדמויות שלנו.

205
00:12:22,452 --> 00:12:24,454
‫סליחה, בת' אלן, לא ראיתי אותך.

206
00:12:29,834 --> 00:12:31,294
‫זהירות.

207
00:12:31,294 --> 00:12:33,171
‫העוף צריך את רגלי העוף שלו.

208
00:12:37,926 --> 00:12:39,010
‫רדו ממני.

209
00:12:39,010 --> 00:12:41,304
‫עד סוף שבוע החזרות הראשון,

210
00:12:41,304 --> 00:12:44,766
‫הפכתי למנהיגה הלא רשמית של התוספות.

211
00:12:44,766 --> 00:12:46,518
‫אני יודעת שאנחנו רק תוספות,

212
00:12:46,518 --> 00:12:49,729
‫אבל אם נהיה מאוחדים, נוכל להשפיע.

213
00:12:50,939 --> 00:12:52,274
‫תתמודדו עם זה!

214
00:12:53,650 --> 00:12:57,404
‫אה, גברת אלסון,
‫הרייט כותבת תפקידים חדשים להצגה שלי.

215
00:12:59,406 --> 00:13:03,243
‫התסריט מעולה, מריון.

216
00:13:03,243 --> 00:13:07,831
‫אני רק חושבת שהתוספות יכולות לדבר יותר.

217
00:13:07,831 --> 00:13:09,124
‫אוכל להציץ?

218
00:13:11,751 --> 00:13:14,045
‫אני מבינה את הכוונה שלך, הרייט.

219
00:13:14,045 --> 00:13:16,172
‫העוף הצלוי הוא הכוכב.

220
00:13:16,172 --> 00:13:20,427
‫אבל בלי התוספות,
‫לא תהיה סעודת פסטיבל סתיו.

221
00:13:21,011 --> 00:13:22,512
‫בדיוק.

222
00:13:22,512 --> 00:13:25,765
‫אני יכולה להשתמש במשפט הזה
‫בנאום שאני כותבת?

223
00:13:25,765 --> 00:13:27,767
‫הוא די מבריק.

224
00:13:29,102 --> 00:13:30,896
‫טוב, הוא שלך.

225
00:13:31,980 --> 00:13:34,399
‫יופי של מהלך, הרייט מ' וולש.

226
00:13:34,399 --> 00:13:36,484
‫יופי של מהלך.

227
00:13:40,155 --> 00:13:43,617
‫שיפוץ התסריט של מריון
‫היה קשה משחשבתי.

228
00:13:44,993 --> 00:13:46,703
‫שלום, הרייט.

229
00:13:46,703 --> 00:13:48,455
‫אול גולי.

230
00:13:50,957 --> 00:13:52,459
‫איך היה במונטריאול?

231
00:13:52,459 --> 00:13:54,586
‫למדתי קצת צרפתית.

232
00:13:56,963 --> 00:13:59,132
‫זה אומר, "איך מתקדמת הכתיבה?"

233
00:14:01,009 --> 00:14:02,135
‫אני לחוצה.

234
00:14:02,135 --> 00:14:05,847
‫מעולם לא הראיתי לאיש דברים שכתבתי.

235
00:14:05,847 --> 00:14:07,390
‫מה אם זה גרוע?

236
00:14:07,390 --> 00:14:12,771
‫הסופר סמואל בקט אמר את זה על החיים,
‫אבל זה נכון גם לגבי כתיבה.

237
00:14:12,771 --> 00:14:16,191
‫"אני לא יכול להמשיך. אמשיך."

238
00:14:17,025 --> 00:14:18,401
‫אז תמשיכי.

239
00:14:19,194 --> 00:14:20,946
‫לא, אל תלכי.

240
00:14:21,446 --> 00:14:23,531
‫אני צריכה שתרימי את השמיכה שלי בכל ערב

241
00:14:23,531 --> 00:14:25,450
‫ותגידי לי שהגיע הזמן ללכת לישון.

242
00:14:25,450 --> 00:14:29,037
‫ההורים שלי לא עושים את זה אף פעם.
‫חוץ מזה, אני מתגעגעת אלייך.

243
00:14:30,497 --> 00:14:34,000
‫"או רובואה", הרייט. "או רובואה".

244
00:14:34,668 --> 00:14:36,545
‫בצרפתית זה...

245
00:14:36,545 --> 00:14:38,129
‫להתראות.

246
00:14:41,925 --> 00:14:45,595
‫ידעתי שאני מבוגרת מדי בשביל לעשות את זה.

247
00:14:45,595 --> 00:14:47,013
‫אבל זה היה מקרה חירום

248
00:14:47,013 --> 00:14:50,809
‫והתרופה היחידה הייתה
‫להעמיד פנים שאני בת חמש שוב.

249
00:15:09,995 --> 00:15:12,163
‫אול גולי לא תציל אותי,

250
00:15:12,163 --> 00:15:14,666
‫וגם להיות בת חמש שוב לא.

251
00:15:18,086 --> 00:15:20,964
‫גלגלי העזר ירדו לנצח.

252
00:15:20,964 --> 00:15:26,177
‫האדם היחיד שיכול היה להציל אותי
‫היה הרייט מ' וולש.

253
00:15:29,055 --> 00:15:35,687
‫"חברים, רומאים וירקות, האזינו לי."

254
00:15:37,314 --> 00:15:38,315
‫טיפשי.

255
00:15:40,317 --> 00:15:46,531
‫"למה להיות תוספות
‫כשאנחנו יכולים להיות הקדמות?"

256
00:15:47,991 --> 00:15:49,784
‫הקדמות?

257
00:16:02,756 --> 00:16:06,968
‫"התחלנו כתפוחי אדמה

258
00:16:06,968 --> 00:16:10,847
‫על הרכבת לנווה טעימות

259
00:16:10,847 --> 00:16:15,727
‫רקדנו עם פומפיות מלאות חן
‫וטוגנו עד שהזהבנו

260
00:16:15,727 --> 00:16:20,941
‫בכל הנוגע לפריכות
‫אנחנו חובשים את הכתר המוזהב..."

261
00:16:20,941 --> 00:16:22,943
‫לא ידעתי מאיפה הגיע השיר הזה,

262
00:16:22,943 --> 00:16:25,862
‫אבל בהחלט רציתי לבדוק לאן הוא ילך.

263
00:16:25,862 --> 00:16:30,992
‫"הרשו לנו להראות לכם
‫את הדרך לנווה טעימות..."

264
00:16:33,453 --> 00:16:37,916
‫גברת אלסון, אמנם הסכמתי ברוב טובי
‫לתת להרייט לכתוב כמה משפטים,

265
00:16:37,916 --> 00:16:40,293
‫אך לא הסכמתי לתת לה להפוך את ההצגה שלי

266
00:16:40,293 --> 00:16:41,753
‫למחזמר.

267
00:16:42,587 --> 00:16:47,217
‫מריון, אני מבינה למה את נסערת.

268
00:16:47,801 --> 00:16:50,720
‫והגיע הזמן לעשות משהו בנדון.

269
00:16:50,720 --> 00:16:55,934
‫הרגשות שלך כרגע, כעס, טינה, קנאה.

270
00:16:56,601 --> 00:17:01,773
‫נסי לטפס על אחד מהרגשות האלה
‫ולבדוק לאן הוא ייקח אותך.

271
00:17:01,773 --> 00:17:03,149
‫אבל גברת אלסון...

272
00:17:03,149 --> 00:17:07,529
‫משחק הוא מסע, מריון. אל תחששי.

273
00:17:07,529 --> 00:17:10,282
‫עכשיו, הרייט. בואי נתחיל מההתחלה.

274
00:17:10,282 --> 00:17:14,035
‫אני רוצה שכל התוספות יצטרפו בפזמון.

275
00:17:15,203 --> 00:17:19,708
‫ואחת ושתיים ושלוש...

276
00:17:24,004 --> 00:17:27,007
‫נראה שעשיתי משהו כמו שצריך
‫כי למחרת,

277
00:17:27,007 --> 00:17:30,051
‫כל התוספות עבדו על הדמויות שלהן.

278
00:17:30,719 --> 00:17:35,432
‫אני בטטה קרה.

279
00:17:35,432 --> 00:17:37,976
‫אתם מוכנים להפסיק לפטפט בבקשה?

280
00:17:38,727 --> 00:17:39,978
‫רוצים קרוקטים?

281
00:17:42,022 --> 00:17:46,902
‫"התחלנו כתפוחי אדמה
‫על הרכבת לנווה טעימות

282
00:17:46,902 --> 00:17:48,778
‫רקדנו עם פומפיות מלאות חן

283
00:17:48,778 --> 00:17:51,197
‫וטוגנו עד שהזהבנו..."
‫-אתם מעכבים את התור.

284
00:17:51,197 --> 00:17:55,452
‫"בכל הנוגע לפריכות
‫אנחנו חובשים את הכתר המוזהב

285
00:17:55,452 --> 00:18:00,624
‫תנו להראות לכם את הדרך לנווה טעימות..."

286
00:18:03,627 --> 00:18:08,924
‫אני כרוב ניצנים.

287
00:18:09,966 --> 00:18:10,967
‫דוחה.

288
00:18:10,967 --> 00:18:14,930
‫איך את רוצה להיות משהו
‫שיש לו ריח של ביצים רקובות?

289
00:18:14,930 --> 00:18:18,225
‫ריח הביצים הרקובות
‫שכולם חושבים שיש לכרוב ניצנים

290
00:18:18,225 --> 00:18:20,644
‫נובע מבישול יתר של הירק.

291
00:18:20,644 --> 00:18:23,230
‫כשמכינים אותו כמו שצריך באידוי עדין,

292
00:18:23,230 --> 00:18:26,816
‫יש לכרוב ניצנים
‫טעם אגוזי מתקתק ומרקם פריך.

293
00:18:27,525 --> 00:18:31,321
‫אני כרוב ניצנים. אני כרוב ניצנים.

294
00:18:31,321 --> 00:18:32,948
‫אני כרוב ניצנים.

295
00:18:35,283 --> 00:18:36,576
‫מתי זה ייפסק?

296
00:18:36,576 --> 00:18:40,080
‫משחק הוא מסע, מריון. אל תפחדי.

297
00:18:40,080 --> 00:18:41,164
‫הרייט.

298
00:18:42,457 --> 00:18:44,542
‫פשוט... את עלובה.

299
00:18:49,673 --> 00:18:52,801
‫גברת אלסון, הרייט מנסה להשתלט על...

300
00:18:52,801 --> 00:18:55,345
‫מריון, הגעת. מושלם.

301
00:18:55,345 --> 00:18:56,805
‫הגעת בדיוק בזמן

302
00:18:56,805 --> 00:19:00,100
‫לחזרה על סצנה חדשה שהרייט כתבה.

303
00:19:04,771 --> 00:19:09,776
‫"איכס, כרוב ניצנים.
‫יש לך ריח של ביצים רקובות."

304
00:19:09,776 --> 00:19:12,404
‫"ריח הביצים הרקובות
‫שכולם חושבים שיש לכרוב ניצנים..."

305
00:19:12,404 --> 00:19:14,281
‫זה כבר מוגזם.

306
00:19:14,281 --> 00:19:17,492
‫אני לא המרשעת. אני המנה העיקרית.

307
00:19:20,078 --> 00:19:22,080
‫את לא תצאי מזה בשלום.

308
00:19:28,044 --> 00:19:29,379
‫מריון.

309
00:19:33,717 --> 00:19:34,926
‫בסדר, כולם.

310
00:19:34,926 --> 00:19:39,598
‫זימנתי אתכם לכאן לחזרה סודית בהחלט
‫ונטולת מריון על שיר חדש

311
00:19:39,598 --> 00:19:42,267
‫לסוף ההצגה.
‫-ניסיון נחמד, הרייט.

312
00:19:43,476 --> 00:19:44,895
‫תראו מי כאן.

313
00:19:44,895 --> 00:19:47,772
‫רק רציתי שכולכם תדעו שאנחנו פורשות מההצגה,

314
00:19:47,772 --> 00:19:50,859
‫אלא אם כן נחזור לתסריט המקורי.

315
00:19:52,736 --> 00:19:55,947
‫אולי ההצגה תהיה טובה יותר בלי מריון.

316
00:19:59,618 --> 00:20:02,913
‫ידעתי שג'ייני צודקת. בלי עוף צלוי,

317
00:20:02,913 --> 00:20:05,624
‫הצגת פסטיבל הסתיו שלנו תהיה ברווז מת.

318
00:20:06,166 --> 00:20:08,877
‫מריון, את יודעת שאנחנו
‫לא יכולים לעשות זאת בלעדייך.

319
00:20:08,877 --> 00:20:12,172
‫היית צריכה לחשוב על זה
‫לפני שהחלטת לחטוף את ההצגה שלי.

320
00:20:12,172 --> 00:20:14,341
‫אולי אתם חושבים שהרייט מ' וולש רק רוצה

321
00:20:14,341 --> 00:20:15,634
‫לשפר את ההצגה.

322
00:20:15,634 --> 00:20:18,929
‫אך האמת היא שהיא רק רוצה לנקום בי.

323
00:20:18,929 --> 00:20:20,263
‫זה לא נכון.

324
00:20:20,847 --> 00:20:24,684
‫באמת? אז את כבר לא זועמת עליי
‫כי אני כבר לא חברה שלך?

325
00:20:25,477 --> 00:20:27,020
‫זה היה מזמן.

326
00:20:27,520 --> 00:20:31,316
‫את יודעת, אני רוצה להגיד
‫שעל ראש השקרן בוער הכובע,

327
00:20:31,316 --> 00:20:33,276
‫אבל את לא חובשת כובע.

328
00:20:33,276 --> 00:20:36,905
‫אז פשוט אגיד
‫שעל גוף השקרן יש תחפושת בצל גרועה.

329
00:20:36,905 --> 00:20:38,698
‫את שקרנית.

330
00:20:38,698 --> 00:20:39,866
‫אמרה השקרנית.

331
00:20:40,867 --> 00:20:43,828
‫אני לא שקרנית!

332
00:20:46,122 --> 00:20:48,792
‫סליחה. זו הייתה תאונה. את בסדר?

333
00:20:52,504 --> 00:20:55,757
‫כולכם ראיתם את זה. היא תקפה אותי!

334
00:20:55,757 --> 00:20:57,050
‫תעשו משהו!

335
00:20:57,050 --> 00:20:59,511
‫מה את...
‫-פשוט לכו.

336
00:21:04,099 --> 00:21:05,308
‫תברחי, הרייט!

337
00:21:11,856 --> 00:21:14,276
‫מה אנחנו אמורות לעשות כשנתפוס אותה?

338
00:21:14,276 --> 00:21:16,152
‫אין לי מושג. חשבתי שאת יודעת.

339
00:21:24,160 --> 00:21:25,412
‫לאן היא נעלמה?

340
00:21:25,412 --> 00:21:26,496
‫בואי נתפצל.

341
00:21:47,517 --> 00:21:50,437
‫סודי ביותר -

342
00:21:57,903 --> 00:22:00,614
‫לא יכול להיות, נכון?

343
00:22:02,866 --> 00:22:05,577
‫זוכרים את ריח החיים החדשים שדיברתי עליו?

344
00:22:06,494 --> 00:22:08,371
‫אבל המחברת שלי הייתה בידי מריון.

345
00:22:08,371 --> 00:22:10,874
‫הדבר היחיד שהרחתי היה פחד.

346
00:22:11,499 --> 00:22:14,294
‫אם את טוענת שאת לא שקרנית,

347
00:22:14,294 --> 00:22:18,590
‫כל מה שכתבת עלינו
‫במחברת הקטנה שלך כנראה נכון.

348
00:22:24,679 --> 00:22:29,434
‫לאיש מלבדי אסור לקרוא במחברת שלי!

349
00:22:36,608 --> 00:22:40,737
‫מצאתי משהו עליי.

350
00:22:41,947 --> 00:22:47,827
‫ובזאת, עידן הרייט קרס רשמית.

351
00:22:48,995 --> 00:22:52,123
‫"אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

352
00:22:52,123 --> 00:22:54,084
‫אנחנו רק רוצים להיות

353
00:22:55,085 --> 00:22:57,629
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

354
00:22:57,629 --> 00:23:02,842
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות

355
00:23:05,262 --> 00:23:11,101
‫ואני משתדלת להיטיב עשות בשכונה

356
00:23:11,101 --> 00:23:13,562
‫אני מחייכת יפה

357
00:23:13,562 --> 00:23:16,690
‫ושואפת להגיד את האמת

358
00:23:16,690 --> 00:23:19,442
‫אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

359
00:23:19,442 --> 00:23:21,152
‫אנחנו רק רוצים להיות

360
00:23:22,279 --> 00:23:24,864
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

361
00:23:24,864 --> 00:23:27,659
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות

362
00:23:27,659 --> 00:23:30,287
‫אהיה מי שאהיה

363
00:23:30,287 --> 00:23:31,913
‫האוטונומיה שלי

364
00:23:33,123 --> 00:23:35,750
‫אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

365
00:23:35,750 --> 00:23:37,586
‫אנחנו רק רוצים להיות

366
00:23:37,586 --> 00:23:40,881
‫לא, לא אסתפר

367
00:23:40,881 --> 00:23:43,258
‫ואלבש מה שבא לי

368
00:23:43,258 --> 00:23:49,472
‫אני אוהבת להיות מי שאני

369
00:23:49,472 --> 00:23:52,183
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

370
00:23:52,183 --> 00:23:56,730
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות."

371
00:23:56,730 --> 00:23:58,732
‫תרגום: אסף ראביד