1 00:00:05,090 --> 00:00:06,591 ‫אני לא מרגישה חולה. 2 00:00:08,802 --> 00:00:11,054 ‫למה אני צריכה ללכת לרופא? 3 00:00:11,054 --> 00:00:13,974 ‫פסיכיאטר הוא רופא מיוחד, מותק. 4 00:00:13,974 --> 00:00:15,850 ‫ד"ר וגנר רק תדבר איתך 5 00:00:15,850 --> 00:00:18,853 ‫ותעזור לך לדבר על מה שעובר עלייך. 6 00:00:19,437 --> 00:00:21,189 ‫לא עובר עליי שום דבר. 7 00:00:21,189 --> 00:00:22,816 ‫תרשי לי לרענן את זיכרונך. 8 00:00:22,816 --> 00:00:26,319 ‫החברים שלך קראו את הדברים ‫האיומים שכתבת עליהם במחברת שלך. 9 00:00:27,571 --> 00:00:29,823 ‫הפחדת את הכיתה שלך בצפרדע. 10 00:00:30,782 --> 00:00:32,241 ‫ומה עוד? 11 00:00:32,741 --> 00:00:34,452 ‫אני יודעת. 12 00:00:34,452 --> 00:00:36,955 ‫זרקת בובת ברווז על ההורים שלך. 13 00:00:37,581 --> 00:00:40,667 ‫אנחנו לא יכולות לדבר על זה בעצמנו, ‫בין אם לבת? 14 00:00:40,667 --> 00:00:42,002 ‫בין חברה לחברה? 15 00:00:43,461 --> 00:00:44,421 ‫ניסיון נחמד, הרייט. 16 00:00:45,589 --> 00:00:46,840 ‫ברגע שתהיו מוכנות. 17 00:00:48,508 --> 00:00:50,135 ‫היי, אני ד"ר וגנר. 18 00:00:50,135 --> 00:00:51,636 ‫נעים מאוד, הרייט. 19 00:00:51,636 --> 00:00:54,681 ‫אני רק רוצה שתדעי שאני כאן בניגוד לרצוני. 20 00:00:54,681 --> 00:00:55,765 ‫רשמתי לפניי. 21 00:00:55,765 --> 00:00:57,100 ‫נדבר אחר כך. 22 00:00:57,100 --> 00:00:58,268 ‫שניכנס? 23 00:00:59,144 --> 00:01:00,645 ‫כאילו שהייתה לי ברירה. 24 00:01:02,480 --> 00:01:05,734 ‫לא אשקר לכם. הייתי לחוצה קצת. 25 00:01:05,734 --> 00:01:08,236 ‫השיער של הרופאה נראה כמו אש. 26 00:01:08,236 --> 00:01:09,738 ‫היו יצירות אמנות מוזרות, 27 00:01:09,738 --> 00:01:11,031 ‫משחקים לילדים קטנים 28 00:01:11,031 --> 00:01:14,492 ‫ובובה שבהתה ישר לתוך הנשמה שלי. 29 00:01:18,580 --> 00:01:21,666 ‫אתן לזה הזדמנות, אבל אם המצב יצא משליטה... 30 00:01:25,837 --> 00:01:27,005 ‫מרתק. 31 00:01:27,005 --> 00:01:30,217 ‫אוכל להעמיד פנים שאני מביטה ביצירות האמנות ‫ולהימלט מהחלון. 32 00:01:34,012 --> 00:01:36,389 ‫לעטות זקן מזויף ולהתחבא בסירת משא. 33 00:01:37,307 --> 00:01:38,808 ‫על מה את חושבת, הרייט? 34 00:01:40,185 --> 00:01:42,604 ‫שום דבר, דוקטור. ממש שום דבר. 35 00:01:43,188 --> 00:01:45,857 ‫{\an8}"אני רק רוצה להיות ‫אתה רק רוצה להיות 36 00:01:45,857 --> 00:01:47,609 ‫אנחנו רק רוצים להיות 37 00:01:48,735 --> 00:01:51,196 ‫אהיה מי שאהיה 38 00:01:51,196 --> 00:01:52,864 ‫האוטונומיה שלי 39 00:01:53,365 --> 00:01:56,284 ‫לא, לא אסתפר 40 00:01:56,284 --> 00:01:58,745 ‫ואלבש מה שבא לי 41 00:01:58,745 --> 00:02:04,876 ‫אני אוהבת להיות מי שאני 42 00:02:04,876 --> 00:02:07,504 ‫אני לא רוצה ‫אתה לא רוצה 43 00:02:07,504 --> 00:02:10,465 ‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות..." 44 00:02:10,465 --> 00:02:11,550 ‫{\an8}אני הבצל - 45 00:02:12,467 --> 00:02:13,510 ‫{\an8}"הרייט המרגלת" 46 00:02:13,510 --> 00:02:14,678 ‫{\an8}על פי ספרה של לואיז פיציו - 47 00:02:17,889 --> 00:02:19,307 ‫מה את כותבת עליי? 48 00:02:19,307 --> 00:02:20,392 ‫רק כמה הערות. 49 00:02:20,892 --> 00:02:22,143 ‫זה לא מפריע לך, נכון? 50 00:02:22,143 --> 00:02:23,353 ‫לא. 51 00:02:23,353 --> 00:02:26,064 ‫אבל אם תכתבי משהו מרושע ואימא שלי תגלה, 52 00:02:26,064 --> 00:02:28,441 ‫ייתכן שתצטרכי ללכת לפסיכיאטרית. 53 00:02:28,441 --> 00:02:30,318 ‫גם את רוצה מחברת? 54 00:02:30,819 --> 00:02:33,613 ‫נראה לא הוגן שלי יש ולך לא. 55 00:02:34,114 --> 00:02:36,866 ‫האצבעות שלי רעדו ‫מהתרגשות כשחשבתי על מחברת, 56 00:02:36,866 --> 00:02:39,494 ‫על העט שלי זורם לאורך הדפים, 57 00:02:39,494 --> 00:02:41,830 ‫המחשבות שלי חופשיות לנוע סוף כל סוף. 58 00:02:42,747 --> 00:02:44,457 ‫ברור שזו הייתה מלכודת. 59 00:02:50,922 --> 00:02:52,048 ‫לא, תודה. אני בסדר. 60 00:02:52,048 --> 00:02:54,968 ‫ובכן, הרייט. למה את חושבת שאת כאן? 61 00:02:54,968 --> 00:02:56,887 ‫למה את חושבת שאני כאן? 62 00:02:57,387 --> 00:03:00,640 ‫טוב, אימא שלך אומרת ‫שהמטפלת שלך עזבה בפתאומיות 63 00:03:00,640 --> 00:03:02,934 ‫ושייתכן שאת מתקשה להסתגל. 64 00:03:03,643 --> 00:03:05,520 ‫אולי תספרי לי מה עובר לך בראש? 65 00:03:06,271 --> 00:03:08,857 ‫מה שעבר לי בראש זה שבמקום להימלט, 66 00:03:08,857 --> 00:03:11,610 ‫ייתכן שיהיה קל יותר לגרום לה לסלק אותי. 67 00:03:11,610 --> 00:03:14,696 ‫יש לי סחרחורות. 68 00:03:14,696 --> 00:03:18,199 ‫את רוצה לעשות תחרות מבטים? 69 00:03:18,199 --> 00:03:20,035 ‫או לעשות מלאך שטיח? 70 00:03:20,827 --> 00:03:22,037 ‫הרייט? ‫-כן? 71 00:03:22,579 --> 00:03:24,122 ‫את רוצה את המחברת עכשיו? 72 00:03:25,290 --> 00:03:26,875 ‫כן, בבקשה. 73 00:03:27,375 --> 00:03:28,460 ‫המחברת הזו שייכת ‫להרייט מ' וולש - 74 00:03:28,460 --> 00:03:30,170 ‫כשכתבתי את השם שלי במחברת חדשה 75 00:03:30,170 --> 00:03:32,255 ‫הרגשתי תמיד שאני יכולה לעשות הכול, 76 00:03:32,881 --> 00:03:35,091 ‫אפילו לדבר עם פסיכיאטרית. 77 00:03:35,091 --> 00:03:36,509 ‫אז ספרי לי, הרייט, 78 00:03:36,509 --> 00:03:38,428 ‫איך הרגשת כשהמטפלת שלך עזבה? 79 00:03:39,721 --> 00:03:42,641 ‫הרגשתי... הרגשתי... 80 00:03:43,558 --> 00:03:46,436 ‫שיש לי כפיס עץ מוזר בבטן. 81 00:03:46,436 --> 00:03:48,063 ‫סיפרתי לה הכול. 82 00:03:48,063 --> 00:03:53,276 ‫על אול גולי, על המחברת שנגנבה ועל עצמי. 83 00:03:54,361 --> 00:03:56,613 ‫אני רוצה לדעת הכול. 84 00:03:56,613 --> 00:03:59,324 ‫וכדי לדעת הכול, צריך לראות הכול. 85 00:03:59,324 --> 00:04:03,286 ‫וכדי לראות הכול, את צריכה להיות מרגלת. 86 00:04:03,286 --> 00:04:04,371 ‫תשמעי, הרייט, 87 00:04:04,371 --> 00:04:07,749 ‫לפעמים האדם הטוב ביותר לרגל אחריו ‫הוא את בעצמך. 88 00:04:09,459 --> 00:04:10,460 ‫בסדר. 89 00:04:12,003 --> 00:04:13,463 ‫אני רוצה שתחשבי על זה. 90 00:04:14,089 --> 00:04:15,715 ‫ונדבר על כך בפעם הבאה. 91 00:04:15,715 --> 00:04:17,800 ‫אחזיר לך את זה במפגש הבא שלנו. 92 00:04:17,800 --> 00:04:18,884 ‫מה דעתך על זה? 93 00:04:19,636 --> 00:04:21,638 ‫הייתי חייבת להודות שחיבבתי אותה. 94 00:04:22,138 --> 00:04:24,516 ‫אם כי לתת לי מחברת ואז לקחת אותה חזרה 95 00:04:24,516 --> 00:04:26,309 ‫היה תרגיל די מלוכלך. 96 00:04:31,690 --> 00:04:35,026 ‫אז מה ד"ר וגנר אמרה לך? 97 00:04:35,527 --> 00:04:38,446 ‫היא אמרה שאת צעירה מרתקת. 98 00:04:39,406 --> 00:04:40,740 ‫היא לא טועה. 99 00:04:46,037 --> 00:04:50,375 ‫חומד, חשבת פעם להתנצל בפני החברים שלך? 100 00:04:50,375 --> 00:04:51,793 ‫לא. 101 00:04:51,793 --> 00:04:54,462 ‫ד"ר וגנר הציעה שאתן לך מטרה. 102 00:04:54,462 --> 00:04:58,258 ‫אם תתנצלי בפני החברים שלך, ‫תוכלי לקבל את המחברת שלך חזרה. 103 00:04:59,885 --> 00:05:02,053 ‫אשחק קלפים אצל הזוג ווייטהד הערב. 104 00:05:02,053 --> 00:05:03,430 ‫למה שלא תצטרפי אליי? 105 00:05:03,430 --> 00:05:05,682 ‫תוכלי להתחיל בכך שתתנצלי בפני פינקי. 106 00:05:05,682 --> 00:05:08,810 ‫הוא צריך להתנצל בפניי ‫על כך שקרא במחברת שלי. 107 00:05:08,810 --> 00:05:10,645 ‫תחשבי על זה, בסדר? 108 00:05:15,483 --> 00:05:16,818 ‫חשבתי על זה. 109 00:05:16,818 --> 00:05:19,446 ‫וחשבתי על זה עוד. 110 00:05:19,446 --> 00:05:22,157 ‫וחשבתי על כמה שאני מתגעגעת למחברת שלי. 111 00:05:22,741 --> 00:05:24,492 ‫ועל כמה שאני מתגעגעת לאול גולי 112 00:05:24,492 --> 00:05:27,203 ‫ועל מה שהייתה אומרת אם הייתי מתנצלת בפניו. 113 00:05:28,496 --> 00:05:31,958 ‫ואז חשבתי על כמה שאני אוהבת ‫את הטבעת של הווארד פינץ'. 114 00:05:31,958 --> 00:05:34,711 ‫לפעמים פרטים קטנים כאלה 115 00:05:34,711 --> 00:05:37,130 ‫גורמים לך להרגיש שמשהו מזויף הוא אמיתי. 116 00:05:38,298 --> 00:05:40,717 ‫חברי המושבעים הנכבדים, 117 00:05:40,717 --> 00:05:45,513 ‫אני כאן כי אני מאמין בכוחה של האמת. 118 00:05:45,513 --> 00:05:49,726 ‫ואני מתכוון להוכיח מעבר לכל צל של ספק 119 00:05:49,726 --> 00:05:54,564 ‫שמרשי חף מפשע לגמרי. 120 00:05:55,398 --> 00:05:58,193 ‫ואז חשבתי על מה שהווארד פינץ' אמר. 121 00:05:58,193 --> 00:06:00,987 ‫והבנתי שאני לא צריכה להתנצל. 122 00:06:01,571 --> 00:06:04,741 ‫אני צריכה צדק. 123 00:06:08,328 --> 00:06:12,791 ‫ברוכות הבאות. ‫קרול, אני מקווה שבאת לשחק. 124 00:06:12,791 --> 00:06:16,211 ‫לא באתי לשחק, פגי. באתי לנצח. 125 00:06:17,003 --> 00:06:18,755 ‫פינקי, תראה מי כאן. 126 00:06:23,301 --> 00:06:25,387 ‫אולי תצא החוצה עם הרייט. 127 00:06:25,887 --> 00:06:28,848 ‫אני בטוחה שיש לכם נושאי שיחה רבים. 128 00:06:28,848 --> 00:06:30,183 ‫בסדר. 129 00:06:32,894 --> 00:06:34,437 ‫זה עמד להיות קלי קלות. 130 00:06:34,437 --> 00:06:37,065 ‫אזכה במשפט שלי מול פינקי, ‫אקבל את המחברת שלי חזרה 131 00:06:37,065 --> 00:06:39,526 ‫ולא אצטרך לדאוג לגבי האחרים בכלל. 132 00:06:43,613 --> 00:06:44,823 ‫לא. 133 00:06:47,158 --> 00:06:48,702 ‫מה קורה כאן, פינקי? 134 00:06:48,702 --> 00:06:51,788 ‫ייתכן שאמרתי במקרה לכמה אנשים 135 00:06:51,788 --> 00:06:54,666 ‫שאת באה להתנצל. 136 00:06:55,333 --> 00:06:58,253 ‫תראו מי כאן. כולם, תראו. 137 00:06:59,713 --> 00:07:00,714 ‫היי. 138 00:07:04,593 --> 00:07:05,510 ‫סודי ביותר - 139 00:07:10,265 --> 00:07:12,434 ‫מחברת קסם, המריאי! 140 00:07:15,020 --> 00:07:16,855 ‫אנחנו מוכנים להתנצלות שלך. 141 00:07:19,691 --> 00:07:23,236 ‫אני דווקא התכוונתי להוכיח שאני חפה מפשע. 142 00:07:23,904 --> 00:07:26,156 ‫חברי בית המשפט הנכבדים, 143 00:07:26,156 --> 00:07:30,285 ‫אני כאן כי אני מאמינה בכוחה של האמת, 144 00:07:30,285 --> 00:07:34,039 ‫ואני מתכוונת להוכיח מעבר לכל צל של ספק, 145 00:07:34,039 --> 00:07:38,668 ‫שמרשתי, הרייט מ' וולש, ‫הידועה גם בשם "אני", 146 00:07:38,668 --> 00:07:41,755 ‫חפה מפשע לגמרי. 147 00:07:42,255 --> 00:07:43,673 ‫בואו נערוך משפט. 148 00:07:43,673 --> 00:07:45,842 ‫אם אנצח, אקבל את המחברת שלי חזרה. 149 00:07:45,842 --> 00:07:47,636 ‫וכשתפסידי? 150 00:07:47,636 --> 00:07:49,846 ‫אסכים לכל עונש שתרצו. 151 00:07:50,430 --> 00:07:51,640 ‫כל עונש? 152 00:07:52,641 --> 00:07:53,767 ‫פגישה קבוצתית. 153 00:07:59,940 --> 00:08:02,484 ‫מכיוון שתגלמי בצל בהצגה של בית הספר, 154 00:08:02,484 --> 00:08:07,572 ‫אם תפסידי, תצטרכי לאכול בצל. 155 00:08:07,572 --> 00:08:08,907 ‫את כולו. 156 00:08:08,907 --> 00:08:10,617 ‫העונש התקבל. 157 00:08:13,328 --> 00:08:17,207 ‫אם את רוצה להיות הווארד פינץ', ‫את חייבת טבעת. 158 00:08:18,416 --> 00:08:20,460 ‫בואו ניגש לאולם בית המשפט. 159 00:08:29,970 --> 00:08:32,179 ‫פינקי, זה הבית שלך. אתה תהיה השופט. 160 00:08:32,806 --> 00:08:34,890 ‫אני צריך גלימה של שופט בשביל זה. 161 00:08:34,890 --> 00:08:35,976 ‫יש לי רעיון! 162 00:08:38,186 --> 00:08:41,481 ‫רייצ'ל, את פקידת בית המשפט. ‫-מעולה! מה זה פקידת בית משפט? 163 00:08:41,481 --> 00:08:43,316 ‫את תשמרי על הסדר בבית המשפט, 164 00:08:43,316 --> 00:08:45,819 ‫בכל אמצעי שיידרש. 165 00:08:46,987 --> 00:08:48,613 ‫אל תוסיפי מילה. 166 00:08:50,407 --> 00:08:52,367 ‫אני אהיה צייר בית המשפט. 167 00:08:52,367 --> 00:08:53,994 ‫אני אהיה הכתבנית. 168 00:08:54,494 --> 00:08:58,623 ‫נהדר. מובן שאני אהיה התובעת. ‫-לא. 169 00:08:59,916 --> 00:09:01,459 ‫אני אהיה התובעת. 170 00:09:01,459 --> 00:09:03,128 ‫למה את? 171 00:09:03,128 --> 00:09:05,297 ‫אני מכירה את הרייט טוב מכולם. 172 00:09:05,297 --> 00:09:08,216 ‫זה אומר שאני מכירה ‫את כל התרגילים הקטנים שלה. 173 00:09:09,050 --> 00:09:10,719 ‫מה אני אמורה לעשות? 174 00:09:10,719 --> 00:09:12,053 ‫את יכולה להיות עדה. 175 00:09:12,053 --> 00:09:14,431 ‫עדה מרכזית. 176 00:09:18,018 --> 00:09:19,978 ‫עדה מרכזית-על. 177 00:09:20,770 --> 00:09:24,232 ‫הקשיבו! הקשיבו! בית המשפטי נפתח. 178 00:09:24,232 --> 00:09:27,360 ‫כולם לקום לכבוד השופט ווייטהד המתוק. 179 00:09:27,944 --> 00:09:30,655 ‫רייצ'ל אמרה שפינקי מתוק. 180 00:09:30,655 --> 00:09:32,824 ‫אומרים "מכובד", רייצ'ל. 181 00:09:32,824 --> 00:09:33,909 ‫לא משנה. 182 00:09:34,451 --> 00:09:37,954 ‫אמרתי, "כולם לקום," פירורים שכמוכם! 183 00:09:42,042 --> 00:09:43,335 ‫מה זה? 184 00:09:44,878 --> 00:09:45,879 ‫הפטיש שלי. 185 00:09:48,256 --> 00:09:49,591 ‫שבו בבקשה. 186 00:09:50,217 --> 00:09:54,346 ‫אולי זה היה רק בזכות הטבעת, ‫אבל הרגשתי די בטוחה בעצמי. 187 00:09:54,846 --> 00:09:57,515 ‫אך רגל שמאל שלי סיפרה סיפור אחר. 188 00:09:59,517 --> 00:10:00,518 ‫מודאגת? 189 00:10:01,061 --> 00:10:02,062 ‫לא. 190 00:10:02,062 --> 00:10:03,772 ‫הרגל שלי אמנם קופצת, 191 00:10:03,772 --> 00:10:07,984 ‫אבל אני נשענת על משהו מוצק, האמת. 192 00:10:09,194 --> 00:10:10,487 ‫התיק של הערב 193 00:10:10,487 --> 00:10:15,283 ‫הוא חבריה לשעבר של הרייט מ' וולש ‫נגד הרייט מ' וולש. 194 00:10:15,283 --> 00:10:18,536 ‫בואו נתחיל בנאומי פתיחה. 195 00:10:18,536 --> 00:10:20,538 ‫בית המשפט, 196 00:10:20,538 --> 00:10:25,335 ‫אני מתכוונת להוכיח שהנאשמת, ‫הרייט מ' וולש, 197 00:10:25,335 --> 00:10:28,296 ‫אשמה בפשעים נגד הידידות 198 00:10:28,296 --> 00:10:34,719 ‫בכך שכתבה האשמות אכזריות ‫ולא הוגנות בלי להתנצל. 199 00:10:35,428 --> 00:10:36,846 ‫נציגת ההגנה? 200 00:10:38,848 --> 00:10:40,934 ‫אני יודעת שאתם לא מחבבים אותי במיוחד כרגע. 201 00:10:40,934 --> 00:10:42,519 ‫אולי אתם אפילו שונאים אותי. 202 00:10:46,231 --> 00:10:50,443 ‫אבל לא צריך לחבב אדם ‫כדי לדעת שהוא חף מפשע. 203 00:10:50,443 --> 00:10:52,571 ‫כי העובדות אומרות הכול. 204 00:10:52,571 --> 00:10:57,450 ‫והן אומרות שהדבר היחיד ‫שאני אשמה בו הוא אמירת האמת. 205 00:10:57,450 --> 00:11:00,704 ‫התובעת, את רשאית להזמין את העד הראשון שלך. 206 00:11:00,704 --> 00:11:03,748 ‫אני מזמינה לדוכן העדים את ספורט רוק. 207 00:11:07,252 --> 00:11:11,339 ‫ספורט, קרא את הקטע הזה בעמוד 55. 208 00:11:11,339 --> 00:11:12,424 ‫אם אני חייב. 209 00:11:13,884 --> 00:11:15,635 ‫"לפעמים אני לא סובלת את ספורט, 210 00:11:15,635 --> 00:11:19,014 ‫הוא כל הזמן דואג וטורח סביב אבא שלו, 211 00:11:19,014 --> 00:11:21,683 ‫לפעמים הוא כמו זקנה קטנה." 212 00:11:22,517 --> 00:11:24,978 ‫ואיך זה גורם לך להרגיש? 213 00:11:24,978 --> 00:11:26,062 ‫גרוע. 214 00:11:26,980 --> 00:11:29,316 ‫ולא טרחתי, הרייט, אני לא טרחן. 215 00:11:29,316 --> 00:11:31,359 ‫אני לא חושבת שיש מילה כזו "טרחן". 216 00:11:33,486 --> 00:11:34,487 ‫אאפשר זאת. 217 00:11:35,071 --> 00:11:37,157 ‫ספורט, באותו הערב, 218 00:11:37,157 --> 00:11:39,284 ‫ג'ייני שאלה אם אבא שלך יכול לרחוץ את הכלים 219 00:11:39,284 --> 00:11:41,953 ‫כדי שתוכל ללכת איתה לסרט. ‫-נכון. 220 00:11:41,953 --> 00:11:43,747 ‫ומה ענית לה? 221 00:11:44,539 --> 00:11:47,667 ‫עניתי, "זה יגרום לו לאצבעות מקומטות 222 00:11:47,667 --> 00:11:50,003 ‫והוא לא יוכל להשתמש במכונת הכתיבה." 223 00:11:50,003 --> 00:11:53,381 ‫כשג'ייני אמרה, ‫"אתה לא יכול לרחוץ אותם אחר כך?" 224 00:11:53,381 --> 00:11:54,591 ‫מה ענית? 225 00:11:54,591 --> 00:11:57,719 ‫כלי שנותר מאחור הוא כלי שיושב על הראש. 226 00:11:58,595 --> 00:12:02,641 ‫ספורט, את שני הדברים האלה ‫סבתא שלי יכולה להגיד לי. 227 00:12:02,641 --> 00:12:03,725 ‫באמת? 228 00:12:03,725 --> 00:12:06,519 ‫סלחי לי שאני מנסה לעזור לבחור 229 00:12:06,519 --> 00:12:08,146 ‫שמגדל אותי לבדו 230 00:12:08,146 --> 00:12:10,649 ‫בזמן שהוא מנסה לכתוב ‫רומן של מיליון עמודים. 231 00:12:10,649 --> 00:12:12,776 ‫רק הבעתי את דעתי. 232 00:12:12,776 --> 00:12:13,860 ‫הרייט... 233 00:12:15,904 --> 00:12:18,657 ‫יחסית למישהי שאומרת שהיא רוצה לדעת הכול, 234 00:12:18,657 --> 00:12:20,408 ‫לפעמים את לא יודעת כלום. 235 00:12:21,201 --> 00:12:22,202 ‫אני מסתלק. 236 00:12:23,245 --> 00:12:24,246 ‫ספורט... 237 00:12:27,415 --> 00:12:28,917 ‫עבודה טובה, הרייט. 238 00:12:28,917 --> 00:12:31,545 ‫את זו שהקריאה לו את זה 239 00:12:31,545 --> 00:12:34,839 ‫מהמחברת הסודית והפרטית שלי. 240 00:12:36,591 --> 00:12:37,926 ‫העד הבא. 241 00:12:38,510 --> 00:12:42,556 ‫בזה אחר זה, כל האנשים ‫שכתבתי עליהם במחברת שלי... 242 00:12:42,556 --> 00:12:45,267 ‫עלו להעיד נגדי. 243 00:12:45,267 --> 00:12:49,229 ‫כולם יודעים שהיית פעם ‫המעריצה הכי גדולה של הרייט, נכון? 244 00:12:49,229 --> 00:12:51,898 ‫אני לא בטוחה. 245 00:12:51,898 --> 00:12:54,025 ‫אבל ניסיתי להתחפש לה, 246 00:12:54,025 --> 00:12:58,613 ‫ופעם הקמתי מועדון מעריצים סודי ‫שנקרא "ההרייטיות". 247 00:12:59,322 --> 00:13:01,616 ‫ב-ט' ואז ת', בת' אלן. 248 00:13:02,242 --> 00:13:05,787 ‫אבל האם הייתי מעריצה? לא נראה לי. 249 00:13:05,787 --> 00:13:07,205 ‫בסדר. 250 00:13:07,205 --> 00:13:11,585 ‫אז בתור המעריצה ‫הכי לא מעריצה שהעריצה אי פעם, 251 00:13:11,585 --> 00:13:15,255 ‫בואי נפנה למה שהרייט ‫כתבה עלייך במחברת שלה, בסדר? 252 00:13:16,298 --> 00:13:17,299 ‫בסדר. 253 00:13:17,299 --> 00:13:21,303 ‫"לפעמים אני חושבת שאנשים הולכים ‫לבית של קרי אנדרוז 254 00:13:21,303 --> 00:13:23,722 ‫רק בשביל העוגה של אימא שלה." 255 00:13:24,264 --> 00:13:26,099 ‫את חושבת שזה נכון? 256 00:13:26,099 --> 00:13:27,267 ‫לא. 257 00:13:27,267 --> 00:13:30,478 ‫אנשים שבאים לבית שלי אומרים, ואני מצטטת, 258 00:13:30,478 --> 00:13:33,815 ‫"תודה שהזמנת אותי, קרי. נהניתי מאוד." 259 00:13:35,317 --> 00:13:36,818 ‫אין לי שאלות נוספות. 260 00:13:37,485 --> 00:13:40,196 ‫קרי, האם תואילי לספר לבית המשפט 261 00:13:40,196 --> 00:13:43,742 ‫מה אנשים אומרים לפני שהם באים לבית שלך? 262 00:13:43,742 --> 00:13:45,452 ‫הם שואלים אם אימא שלי הכינה 263 00:13:45,452 --> 00:13:47,829 ‫את עוגת השוקולד ההולנדי המפורסמת ‫בת חמש השכבות שלה. 264 00:13:47,829 --> 00:13:52,918 ‫עם סוכריות כסופות ‫שיש להן טעם של פתיתי שלג. 265 00:13:56,671 --> 00:13:58,048 ‫אין לי שאלות נוספות. 266 00:13:58,924 --> 00:13:59,925 ‫מצטער. 267 00:13:59,925 --> 00:14:01,968 ‫אבל זה לא אומר כלום. 268 00:14:01,968 --> 00:14:05,305 ‫הגיע הזמן לזוז, קרי. ‫-זה רק צירוף מקרים. 269 00:14:08,099 --> 00:14:10,852 ‫בית המשפט מזמן לדוכן העדים ‫את בת' אלן הנסן. 270 00:14:11,937 --> 00:14:15,732 ‫סלחו לי, ‫הגיע הזמן לעדה המרכזית-על. 271 00:14:15,732 --> 00:14:17,400 ‫חכי לתור שלך, מריון. 272 00:14:17,400 --> 00:14:19,736 ‫תירגעי, גברת טבעת. 273 00:14:20,237 --> 00:14:22,530 ‫התנגדות! היא לא העדה הבאה. 274 00:14:23,573 --> 00:14:25,075 ‫נדחית? 275 00:14:27,369 --> 00:14:28,662 ‫אני לא צריכה את המחברת. 276 00:14:29,329 --> 00:14:32,123 ‫אני זוכרת בעל פה ‫את המילים הרעילות של הרייט. 277 00:14:32,123 --> 00:14:34,125 ‫ואני מצטטת, 278 00:14:34,125 --> 00:14:36,294 ‫"עם כל הפרסים שמריון זכתה בהם, 279 00:14:36,294 --> 00:14:39,297 ‫אני מופתעת שהיא לא זכתה בגביע ענק 280 00:14:39,297 --> 00:14:43,635 ‫על הישגיה בתחום ‫של להיות אדם גרוע ומחורבן." 281 00:14:44,886 --> 00:14:49,599 ‫והתגובה שלי היא, את דוחה לגמרי, 282 00:14:49,599 --> 00:14:51,142 ‫הרייט מ' וולש. 283 00:14:52,185 --> 00:14:56,356 ‫התגובה שלי על כך היא, ‫ב-12 באוקטובר, ב-15:30, 284 00:14:56,356 --> 00:14:59,734 ‫האם חילקת עלון 285 00:14:59,734 --> 00:15:02,988 ‫שהייתה בו תמונה גדולה של ספורט ושלי ‫כשבידינו הבובות שלנו? 286 00:15:02,988 --> 00:15:06,825 ‫טוב, אם את מזכירה דברים מהעבר, ‫עלייך להפחית את כל הפעמים 287 00:15:06,825 --> 00:15:09,202 ‫שיכולתי לעשות מעשה מרושע ולא עשיתי. 288 00:15:10,245 --> 00:15:12,122 ‫אין לי שאלות נוספות. 289 00:15:12,122 --> 00:15:15,458 ‫בת' אלן, כמה דברים מרושעים ‫הייתי יכולה להגיד לך היום, 290 00:15:15,458 --> 00:15:16,626 ‫אך לא אמרתי? 291 00:15:17,294 --> 00:15:18,295 ‫שלושה? 292 00:15:18,795 --> 00:15:20,255 ‫לא, שניים. 293 00:15:20,255 --> 00:15:22,507 ‫שלושה. בטוח ששלושה. 294 00:15:23,091 --> 00:15:24,092 ‫אולי ארבעה. 295 00:15:25,552 --> 00:15:26,720 ‫אין לי שאלות נוספות. 296 00:15:28,889 --> 00:15:33,143 ‫"מעניין אם בת' אלן ‫צריכה להשתמש בשמפו מיוחד 297 00:15:33,143 --> 00:15:36,354 ‫לאנשים שלועסים את השיער שלהם ‫מתוך לחץ כל הזמן." 298 00:15:36,354 --> 00:15:37,772 ‫התגובה שלך? 299 00:15:38,773 --> 00:15:41,693 ‫אני לא לחוצה. זה פשוט טעים לי. 300 00:15:45,322 --> 00:15:48,742 ‫{\an8}"לפעמים אני חושבת שעדיף שפינקי ‫וגרביים סגולים יעזבו את בית הספר 301 00:15:48,742 --> 00:15:51,202 ‫{\an8}ויצטרפו לקרקס המוזרים." 302 00:15:52,203 --> 00:15:54,748 ‫איך זה גרם לך להרגיש? ‫-נסער! 303 00:15:54,748 --> 00:15:57,125 ‫סדר בבית המשפט! אמרתי, "סדר!" 304 00:15:57,876 --> 00:15:59,377 ‫אני מצטער, כבודו. 305 00:16:00,003 --> 00:16:03,256 ‫אני מזכיר לך שזה אולם בית משפט, ‫לא גן חיות. 306 00:16:04,883 --> 00:16:07,844 ‫נחמד. ‫-התאמנתי. 307 00:16:07,844 --> 00:16:09,512 ‫עבודה טובה, חברים. 308 00:16:09,512 --> 00:16:10,889 ‫תתמודדו עם זה! 309 00:16:13,767 --> 00:16:16,228 ‫"במקום לכנות את היצור המפחיד 310 00:16:16,228 --> 00:16:18,438 ‫שחי מתחת למיטה 'מפלצת', 311 00:16:18,438 --> 00:16:21,650 ‫צריך פשוט לקרוא לו 'רייצ'ל הנסי'." 312 00:16:21,650 --> 00:16:23,360 ‫אחי הקטן כבר עושה את זה. 313 00:16:26,947 --> 00:16:30,033 ‫ואז הגיע הרגע לנאומי הסיכום. 314 00:16:30,033 --> 00:16:33,119 ‫אני מודה שלא כל הדברים שכתבתי היו נחמדים, 315 00:16:33,787 --> 00:16:36,831 ‫אבל כמו שהוכחתי, הכול נכון. 316 00:16:37,916 --> 00:16:40,001 ‫ובמילותיה של אול גולי הדגולה, 317 00:16:40,585 --> 00:16:44,089 ‫סופר חייב לכתוב את האמת 318 00:16:44,089 --> 00:16:48,635 ‫כי אמת היא יופי, ויופי הוא אמת. 319 00:16:50,220 --> 00:16:53,431 ‫הרגשתי את זה. המשפט היה בידיים שלי. 320 00:16:53,431 --> 00:16:58,311 ‫אחרי חקירות הנגד המבריקות שלי, ‫מה יכלה ג'ייני לומר? 321 00:16:58,937 --> 00:17:00,939 ‫השופט פינקי, במקום נאום הסיכום שלי, 322 00:17:01,523 --> 00:17:02,649 ‫אני רוצה לזמן 323 00:17:03,817 --> 00:17:06,194 ‫את הרייט מ' וולש לדוכן העדים. 324 00:17:11,199 --> 00:17:12,199 ‫התנגדות, כבודו. 325 00:17:12,199 --> 00:17:14,953 ‫זו הפרה של כל הכללים ‫שמערכת המשפט שלנו נשענת עליהם. 326 00:17:14,953 --> 00:17:16,705 ‫האם יורשה לי להזכיר לכבודו 327 00:17:16,705 --> 00:17:20,458 ‫שדוכן העדים של "מערכת המשפט" שלנו ‫הוא אמבטיית ציפורים 328 00:17:20,458 --> 00:17:23,879 ‫והשופט, בלי להעליב, ‫לובש את חלוק הרחצה של אבא שלו? 329 00:17:23,879 --> 00:17:26,131 ‫ההתנגדות נדחית. אאפשר זאת. 330 00:17:33,388 --> 00:17:34,222 ‫העלמה וולש. 331 00:17:34,222 --> 00:17:37,350 ‫כתוב עליי משהו בעמוד 77. 332 00:17:37,350 --> 00:17:39,853 ‫האם את מוכנה להקריא אותו לבית המשפט? 333 00:17:39,853 --> 00:17:41,730 ‫בסדר. 334 00:17:42,439 --> 00:17:46,860 ‫כתבתי, "ג'ייני רוצה להיות ‫מדענית גדולה כמו מדאם קירי, 335 00:17:47,402 --> 00:17:48,778 ‫אבל לפעמים אני חושבת..." 336 00:17:48,778 --> 00:17:51,656 ‫את יודעת מה? ‫במחשבה שנייה, אל תקריאי. 337 00:17:51,656 --> 00:17:55,285 ‫תניחי את המחברת ותגידי לי את זה בפנים. 338 00:17:56,620 --> 00:17:58,663 ‫את יודעת מה כתוב שם. 339 00:17:58,663 --> 00:18:00,206 ‫כן, אני יודעת מה כתבת. 340 00:18:00,206 --> 00:18:02,542 ‫אבל אני רוצה לשמוע את זה יוצא מהפה שלך. 341 00:18:02,542 --> 00:18:04,169 ‫אני לא רוצה. 342 00:18:04,169 --> 00:18:06,254 ‫אל תאלצי אותי לקרוא לפקידת בית המשפט. 343 00:18:06,963 --> 00:18:10,175 ‫אף אחד לא רוצה שזה יקרה. 344 00:18:14,846 --> 00:18:18,058 ‫אם זה נכון כמו שאת טוענת, ‫למה שלא תגידי את זה? 345 00:18:18,642 --> 00:18:19,893 ‫כי... 346 00:18:19,893 --> 00:18:23,438 ‫כי את פחדנית ורמאית שמרגלת אחרי החברים שלה 347 00:18:23,438 --> 00:18:26,107 ‫וכותבת דברים מרושעים במחברת שלך 348 00:18:26,107 --> 00:18:28,818 ‫כי אין לך אומץ להגיד לנו את זה בפנים. 349 00:18:28,818 --> 00:18:30,904 ‫אפשר לקבל הפסקה קצרה? 350 00:18:30,904 --> 00:18:32,155 ‫הבקשה נדחתה. 351 00:18:37,494 --> 00:18:40,288 ‫אנחנו ממתינים, הפרקליטה. 352 00:18:40,872 --> 00:18:41,998 ‫תגידי את זה. 353 00:18:42,832 --> 00:18:45,126 ‫מדענית מטורפת, מדענית גרועה 354 00:18:45,126 --> 00:18:47,546 ‫או אולי מדענית גרועה ומטורפת. 355 00:18:52,259 --> 00:18:54,094 ‫זה מעליב מאוד. 356 00:18:54,678 --> 00:18:55,971 ‫אבל זה נכון. 357 00:18:58,098 --> 00:18:59,933 ‫אולי, הרייט מ' וולש. 358 00:19:00,433 --> 00:19:02,602 ‫אבל החיים לא סובבים רק סביב האמת. 359 00:19:02,602 --> 00:19:04,646 ‫הם סובבים גם סביב חברות. 360 00:19:05,313 --> 00:19:08,316 ‫ובחברות, אם את פוגעת בחבר, 361 00:19:08,316 --> 00:19:09,693 ‫את צריכה להתנצל. 362 00:19:12,153 --> 00:19:14,906 ‫אול גולי לימדה אותי ‫שאם אני רוצה להיות סופרת, 363 00:19:14,906 --> 00:19:16,908 ‫אני חייבת להיות אמיצה מספיק ‫כדי להגיד את האמת 364 00:19:16,908 --> 00:19:19,202 ‫בלי להתנצל על כך. 365 00:19:19,202 --> 00:19:23,999 ‫אול גולי כבר לא כאן, אבל אני כן. 366 00:19:34,342 --> 00:19:37,387 ‫ואם אתנצל על כך שלא התנצלתי? 367 00:19:37,888 --> 00:19:40,807 ‫פשוט תגידי את זה, הרייט. זה לא קשה כל כך. 368 00:19:40,807 --> 00:19:44,853 ‫אני... אני רוצה לעשות זאת ‫יותר מכל דבר אחר בעולם, אבל... 369 00:19:45,687 --> 00:19:48,523 ‫אמרת קודם שהחיים ‫לא סובבים רק סביב האמת. 370 00:19:48,523 --> 00:19:50,483 ‫אבל אולי בשבילי כן? 371 00:19:51,484 --> 00:19:53,028 ‫זו החלטה שלך, הרייט. 372 00:19:59,910 --> 00:20:02,162 ‫אמרתי שאוכל את הבצל הזה אם אפסיד 373 00:20:02,162 --> 00:20:04,456 ‫כי ידעתי שאנצח. 374 00:20:04,456 --> 00:20:06,833 ‫הייתי צריכה רק להוכיח שאמרתי את האמת, 375 00:20:06,833 --> 00:20:08,293 ‫ועשיתי זאת. 376 00:20:08,960 --> 00:20:10,962 ‫אז למה אני מרגישה שהפסדתי? 377 00:20:11,546 --> 00:20:14,549 ‫שנאתי את העובדה שעליי להיות בצל בהצגה. 378 00:20:15,467 --> 00:20:17,469 ‫ואז התחלתי להבין מה טוב בו, 379 00:20:17,469 --> 00:20:19,304 ‫עם כל השכבות והכול. 380 00:20:19,888 --> 00:20:23,099 ‫וניסיתי להיות הבצל ‫כמו ששחקן טוב אמור לעשות, 381 00:20:23,099 --> 00:20:24,601 ‫אבל עכשיו אני מבינה... 382 00:20:36,112 --> 00:20:41,076 ‫שבצל הוא דבר מסריח, דוחה ‫ומגעיל שגורם לאנשים לבכות. 383 00:20:42,077 --> 00:20:43,370 ‫בדיוק כמוני. 384 00:20:44,079 --> 00:20:49,209 ‫האמת היא... שאני הבצל. 385 00:21:12,691 --> 00:21:14,401 ‫הגיע הזמן ללכת הביתה, ילדים. 386 00:21:17,070 --> 00:21:18,613 ‫חומד, מה קרה? 387 00:21:21,074 --> 00:21:22,200 ‫אלוהים אדירים. 388 00:21:23,868 --> 00:21:26,705 ‫מתוקה שלי, מה העניין? 389 00:21:27,998 --> 00:21:30,083 ‫מסכנה. 390 00:21:34,004 --> 00:21:35,171 ‫איך היה? 391 00:21:36,089 --> 00:21:39,050 ‫התנצלת בפני החברים שלך? ‫קיבלת את המחברת שלך בחזרה? 392 00:21:39,050 --> 00:21:41,094 ‫אני רק רוצה ללכת הביתה. 393 00:21:41,094 --> 00:21:43,179 ‫בסדר, מותק. בסדר. 394 00:23:51,224 --> 00:23:53,226 ‫תרגום: אסף ראביד