1
00:00:05,799 --> 00:00:08,969
‫אחרי שהכול השתבש במשפט...

2
00:00:09,553 --> 00:00:11,137
‫לא יכולתי לישון.

3
00:00:11,137 --> 00:00:12,847
‫התביישתי בעצמי מדי.

4
00:00:14,224 --> 00:00:16,268
‫הבצל החי שאכלתי לא עזר.

5
00:00:16,268 --> 00:00:20,689
‫אז לפני שהשמש עלתה, החלטתי לצאת החוצה

6
00:00:20,689 --> 00:00:24,442
‫ולראות לראשונה את הירח המלא של הסתיו.

7
00:00:26,236 --> 00:00:30,407
‫בכל שנה אני מביעה משאלה
‫לירח הכתום והמטורף.

8
00:00:31,032 --> 00:00:35,161
‫אף אחת מהן לא התקיימה מעולם,
‫חוץ מזו שהבעתי באותו לילה.

9
00:00:38,373 --> 00:00:39,749
‫המחברת שלי!

10
00:00:39,749 --> 00:00:41,251
‫סודי ביותר -

11
00:00:41,751 --> 00:00:44,296
‫חשבתי שהיא אבדה לעד.

12
00:00:44,296 --> 00:00:46,006
‫מובן שזו לא הייתה מלכודת

13
00:00:46,006 --> 00:00:49,634
‫כי לא נפלה עליי כספת כשהרמתי אותה.

14
00:00:50,635 --> 00:00:52,679
‫אז מי השאיר אותה שם?

15
00:00:53,263 --> 00:00:54,431
‫אולי זה לא משנה.

16
00:00:59,060 --> 00:01:03,732
‫הדבר היחיד שעניין אותי הוא שהיא חזרה
‫ושהיה לי המון מה לכתוב.

17
00:01:09,654 --> 00:01:13,074
‫הקטע המוזר היה שהמוח שלי היה משובש.

18
00:01:13,074 --> 00:01:16,536
‫אז החלטתי לעשות מה שעשיתי תמיד
‫כשהרגשתי תקועה.

19
00:01:17,120 --> 00:01:19,456
‫יצאתי למשימת חירום של ריגול.

20
00:01:38,183 --> 00:01:40,227
‫איך עושה חתול -

21
00:01:48,276 --> 00:01:50,278
‫"מגדל 10,000 הדולר..."

22
00:01:50,278 --> 00:01:51,363
‫שעת המגדל -

23
00:01:51,363 --> 00:01:54,532
‫"הוא מלא בכוח ובכסף..."

24
00:01:57,869 --> 00:01:59,829
‫למה אני לא מצליחה לחשוב על משהו?

25
00:02:00,413 --> 00:02:02,874
‫כי זה מסוכן מדי, הרייט.

26
00:02:02,874 --> 00:02:06,086
‫כל דבר שתכתבי עלול לפגוע באחרים.

27
00:02:06,086 --> 00:02:08,087
‫זה לא נעים, ילדונת.

28
00:02:08,671 --> 00:02:12,133
‫אבל אול גולי אמרה שאני לא צריכה להתנצל
‫על כך שאני אומרת אמת.

29
00:02:12,634 --> 00:02:16,513
‫ואיך זה הסתדר לך, זהבה?

30
00:02:17,472 --> 00:02:21,560
‫הכאב בבטן שלי החל לדקור אותי פתאום.

31
00:02:22,143 --> 00:02:24,813
‫הרגשתי שהוא אומר לי משהו שאני כבר יודעת

32
00:02:24,813 --> 00:02:27,107
‫אבל חוששת להודות בו.

33
00:02:27,816 --> 00:02:30,360
‫אני לא יכולה להיות סופרת.

34
00:02:31,903 --> 00:02:34,573
‫{\an8}"אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

35
00:02:34,573 --> 00:02:36,324
‫אנחנו רק רוצים להיות

36
00:02:37,450 --> 00:02:39,911
‫אהיה מי שאהיה

37
00:02:39,911 --> 00:02:41,580
‫האוטונומיה שלי

38
00:02:42,080 --> 00:02:45,125
‫לא, לא אסתפר

39
00:02:45,125 --> 00:02:47,460
‫ואלבש מה שבא לי

40
00:02:47,460 --> 00:02:53,466
‫אני אוהבת להיות מי שאני

41
00:02:53,466 --> 00:02:56,094
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

42
00:02:56,094 --> 00:02:59,180
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות..."

43
00:02:59,180 --> 00:03:00,265
‫{\an8}הרייט הסופרת -

44
00:03:01,391 --> 00:03:02,350
‫{\an8}"הרייט המרגלת"

45
00:03:02,350 --> 00:03:03,393
‫{\an8}על פי ספרה של לואיז פיציו -

46
00:03:03,393 --> 00:03:06,062
‫בזמן שצפיתי באנשים הולכים לעבודה,

47
00:03:06,062 --> 00:03:07,689
‫התחלתי לתהות.

48
00:03:07,689 --> 00:03:10,901
‫אם לא אהיה סופרת, מה אני יכולה להיות?

49
00:03:15,155 --> 00:03:17,115
‫הרייט מנקת החלונות?

50
00:03:21,870 --> 00:03:23,538
‫הרייט מוכרת הפרחים?

51
00:03:26,625 --> 00:03:29,836
‫אולי הרייט מוכר הנקניקיות?

52
00:03:32,714 --> 00:03:34,799
‫הרייט? מה את עושה כאן?

53
00:03:35,383 --> 00:03:36,551
‫סתם חושבת.

54
00:03:36,551 --> 00:03:39,387
‫אם לא הייתי סופרת,
‫מה עוד אתם חושבים שהייתי יכולה להיות?

55
00:03:39,387 --> 00:03:42,015
‫טוב, יש המון הזדמנויות

56
00:03:42,015 --> 00:03:43,934
‫למישהי חכמה כמוך.

57
00:03:43,934 --> 00:03:45,477
‫את יכולה להיות רופאה.

58
00:03:45,477 --> 00:03:47,562
‫אני לא מסוגלת לראות דם.

59
00:03:47,562 --> 00:03:49,022
‫אולי מורה?

60
00:03:49,022 --> 00:03:51,816
‫אני אלרגית לפגיעות של כדורי נייר.

61
00:03:52,525 --> 00:03:54,861
‫אולי אסטרונאוטית? תוכלי לטוס לירח.

62
00:03:54,861 --> 00:03:58,323
‫אבא, יש לי בחילה כשאנחנו נכנסים למכונית
‫כדי לנסוע לסבתא.

63
00:04:00,492 --> 00:04:01,868
‫אנחנו רק מנסים לעזור.

64
00:04:01,868 --> 00:04:04,996
‫אני יודעת. אני רק רוצה להיות לבד, בסדר?

65
00:04:07,540 --> 00:04:11,211
‫הרייט, זה הגיע בדואר אתמול
‫בזמן שלא היית בבית.

66
00:04:11,211 --> 00:04:12,295
‫קתרין גליאנו -

67
00:04:13,421 --> 00:04:14,422
‫אול גולי?

68
00:04:17,050 --> 00:04:20,512
‫הרייט, את זוכרת שאמרתי לך פעמים רבות

69
00:04:20,512 --> 00:04:21,596
‫שקיטס אמר פעם,

70
00:04:21,596 --> 00:04:25,559
‫"אמת היא יופי, ויופי הוא אמת."

71
00:04:25,559 --> 00:04:28,728
‫ואני שמחה שהשתמשת במחברת שלך
‫כדי לספר את האמת הזו.

72
00:04:28,728 --> 00:04:32,649
‫מובן שאסור לאחרים לקרוא מחברות כאלה.

73
00:04:32,649 --> 00:04:38,780
‫אבל אם הם קוראים אותן, אז הרייט,
‫את צריכה לעשות דבר אחד,

74
00:04:38,780 --> 00:04:42,909
‫וזה לא ימצא חן בעינייך. את תצטרכי להתנצל.

75
00:04:43,493 --> 00:04:44,995
‫להתנצל?

76
00:04:44,995 --> 00:04:49,040
‫זכרי שהכתיבה נועדה להוסיף אהבה לעולם,

77
00:04:49,040 --> 00:04:51,126
‫ואת לא אמורה להשתמש בה נגד החברים שלך.

78
00:04:52,335 --> 00:04:54,629
‫זה לא היה מה שציפיתי לשמוע,

79
00:04:55,297 --> 00:04:58,174
‫אבל ידעתי בדיוק לאן יובילו אותי
‫דברי התבונה שלה.

80
00:05:08,476 --> 00:05:10,729
‫ג'ייני, אני מצטערת.

81
00:05:10,729 --> 00:05:15,317
‫הדברים המרושעים שכתבתי במחברת שלי,
‫העובדה שלא התנצלתי אמש, הכול.

82
00:05:16,693 --> 00:05:20,071
‫את לא מדענית מטורפת וגרועה, פשוט קינאתי.

83
00:05:20,071 --> 00:05:21,156
‫קינאת?

84
00:05:21,156 --> 00:05:24,492
‫אני סופרת בכאילו
‫שהמילים שלה פוגעות באנשים.

85
00:05:24,492 --> 00:05:28,872
‫את מדענית אמיתית שמנסה לשפר את העולם.

86
00:05:28,872 --> 00:05:30,790
‫אני לא בטוחה.

87
00:05:30,790 --> 00:05:33,835
‫אתמול ניסיתי ליצור מקור אנרגיה חדש,

88
00:05:33,835 --> 00:05:36,838
‫ובטעות אידיתי את השערות בנחיריים שלי.

89
00:05:45,639 --> 00:05:47,474
‫אני מצטערת מאוד, ג'ייני.

90
00:05:49,017 --> 00:05:50,185
‫אני סולחת לך.

91
00:05:55,690 --> 00:05:56,691
‫תאו?

92
00:05:57,692 --> 00:05:58,735
‫תודה.

93
00:06:02,489 --> 00:06:05,325
‫את זו שהשאירה את המחברת
‫ליד הדלת שלי אמש?

94
00:06:05,325 --> 00:06:10,455
‫כן. את בלי המחברת שלך
‫זה כמו אלברט איינשטיין בלי הכינור שלו.

95
00:06:10,455 --> 00:06:12,332
‫גם אני חשבתי כך פעם.

96
00:06:13,750 --> 00:06:15,877
‫אני כבר לא רוצה להיות סופרת.

97
00:06:15,877 --> 00:06:16,962
‫מה?

98
00:06:16,962 --> 00:06:19,047
‫יש מיליון דברים אחרים שאני יכולה לעשות.

99
00:06:19,047 --> 00:06:21,216
‫אימא שלי חושבת שאני יכולה להיות מורה.

100
00:06:21,800 --> 00:06:24,052
‫לפחות תוכלי לשלוח את עצמך לריתוק.

101
00:06:27,430 --> 00:06:30,350
‫היי, ספורט, יש לך רגע? אני רוצה לדבר איתך.

102
00:06:32,185 --> 00:06:33,353
‫חכה!

103
00:06:35,814 --> 00:06:37,899
‫הייתי חייבת לדבר איתו.

104
00:06:37,899 --> 00:06:42,320
‫אז החלטתי להשתמש
‫ביכולות הריגול המעולות שלי עוד פעם אחת.

105
00:06:49,869 --> 00:06:54,332
‫ספורט רוק מתבקש לגשת למשרד המנהלת מיד.

106
00:06:56,751 --> 00:06:57,752
‫כווייה מחבל!

107
00:06:57,752 --> 00:07:00,964
‫ברוכים הבאים -

108
00:07:06,386 --> 00:07:07,804
‫תן לי הזדמנות.

109
00:07:08,430 --> 00:07:09,556
‫אני לא מאמין עלייך.

110
00:07:14,728 --> 00:07:17,397
‫אוכל להציע לך פיצה?

111
00:07:17,397 --> 00:07:20,483
‫עם תוספת התנצלות כנה?

112
00:07:29,951 --> 00:07:30,911
‫היי.

113
00:07:30,911 --> 00:07:32,412
‫את מוכנה לעזוב אותי במנוחה?

114
00:07:36,791 --> 00:07:39,669
‫עצור.
‫-וולאס, רד ממני.

115
00:07:39,669 --> 00:07:43,590
‫בטיחות לא יורדת ממך, ספורט.
‫היא תמיד עושה את העבודה שלה.

116
00:07:46,176 --> 00:07:47,219
‫תודה, וולאס.

117
00:07:47,219 --> 00:07:48,553
‫את לא צריכה להודות לי.

118
00:07:48,553 --> 00:07:52,432
‫אני תורן, הרייט.
‫זה התפקיד שלי. זה מה שאני עושה.

119
00:07:54,226 --> 00:07:55,936
‫ספורט, אני רק רוצה להגיד...

120
00:07:55,936 --> 00:07:58,313
‫אני לא רוצה לשמוע, הרייט, מאוחר מדי.

121
00:07:58,313 --> 00:08:00,315
‫אם לא תקבל את ההתנצלות שלי,

122
00:08:00,941 --> 00:08:02,317
‫אולי תקבל את זה?

123
00:08:03,068 --> 00:08:06,863
‫זו טבלה של כל הפלוסים
‫והמינוסים של החברות שלנו.

124
00:08:06,863 --> 00:08:07,948
‫חברות, סך הכול -

125
00:08:07,948 --> 00:08:12,911
‫עשרים נקודות על כך שלימדתי אותך
‫איך לנצח תמיד ב"אבן, נייר או מספריים"?

126
00:08:12,911 --> 00:08:16,831
‫עשר נקודות על כך שאני בודק
‫את האיות בעבודות שלך באנגלית.

127
00:08:16,831 --> 00:08:21,836
‫ומאה נקודות על כך שנתתי לך
‫כרטיס בייסבול תלת ממדי של מיקי מנטל.

128
00:08:21,836 --> 00:08:25,507
‫הרבה פלוסים, הרייט. הרבה פלוסים.

129
00:08:26,091 --> 00:08:27,384
‫יש גם מינוסים.

130
00:08:27,384 --> 00:08:32,347
‫מינוס 820 על כך שכתבתי דברים מרושעים
‫על החבר הכי טוב שלי.

131
00:08:32,347 --> 00:08:33,974
‫אבל אם תבחן את התוצאה,

132
00:08:33,974 --> 00:08:36,726
‫{\an8}אני חושבת שתגלה שהחברות הזו
‫היא עדיין עסקה לא רעה.

133
00:08:36,726 --> 00:08:37,811
‫{\an8}המ"ו + ספ"ר = חברים הכי טובים! -

134
00:08:37,811 --> 00:08:40,480
‫לא, לא נכון. החישוב שלך מוטעה.

135
00:08:40,480 --> 00:08:43,650
‫לא זכרת שתיים כאן ושלוש כאן.

136
00:08:44,275 --> 00:08:48,363
‫תראי,
‫החברות שלנו שווה בעצם מינוס 180.

137
00:08:49,322 --> 00:08:51,908
‫פשוט תגיד לי מה להגיד ואני אגיד את זה.

138
00:08:51,908 --> 00:08:52,993
‫הייתי שמח, הרייט,

139
00:08:52,993 --> 00:08:55,662
‫אבל את פשוט תכתבי את זה במחברת שלך
‫ותשתמשי בזה נגדי.

140
00:08:59,291 --> 00:09:00,875
‫עזבי אותו, הרייט.

141
00:09:00,875 --> 00:09:03,712
‫אני חושב שספורט צריך קצת מרחב כרגע.

142
00:09:03,712 --> 00:09:05,088
‫תני לו לנשום.

143
00:09:07,215 --> 00:09:09,801
‫ספורט אמנם לא רצה לשמוע את ההתנצלות שלי,

144
00:09:10,677 --> 00:09:12,762
‫אבל קיוויתי שחבריי לכיתה ירצו.

145
00:09:13,263 --> 00:09:16,808
‫אני יודעת שתשנאו אותי
‫כמו שערפד שונא את השמש,

146
00:09:16,808 --> 00:09:19,603
‫ואני לא מאשימה אתכם
‫אפילו לשנייה טרנסילבנית אחת.

147
00:09:19,603 --> 00:09:20,937
‫אלן, קדימה!

148
00:09:21,980 --> 00:09:23,940
‫איך אני אמורה לעשות את זה
‫עם רגל עוף אחת?

149
00:09:24,983 --> 00:09:26,735
‫אני לא זוכרת את התפקיד שלי.

150
00:09:26,735 --> 00:09:29,571
‫אולי כי כל היום
‫את רק לועסת את השיער הדפוק שלך.

151
00:09:32,699 --> 00:09:35,076
‫ברכותיי, מריון.

152
00:09:35,076 --> 00:09:39,080
‫זכית בפרס נוסף על כך שאת האדם

153
00:09:39,080 --> 00:09:41,166
‫הכי עלוב וגרוע השנה.

154
00:09:42,542 --> 00:09:47,339
‫תגיד לי, פינקי,
‫איך זה להיות הכוכב של קרקס המוזרים?

155
00:09:50,050 --> 00:09:53,595
‫טוב, לפחות לבית שלי
‫אנשים אוהבים לבוא כדי לבלות,

156
00:09:53,595 --> 00:09:55,972
‫ולא רק בזכות העוגה של אימא שלי.

157
00:09:57,307 --> 00:09:59,184
‫לא האמנתי.

158
00:09:59,184 --> 00:10:03,563
‫הדברים המרושעים שכתבתי
‫גרמו לכולם לריב עם כולם.

159
00:10:03,563 --> 00:10:05,690
‫ילדים, בבקשה.

160
00:10:05,690 --> 00:10:08,526
‫בפסטיבל הסתיו עלינו לעבוד יחד,

161
00:10:08,526 --> 00:10:09,819
‫לקצור יבול,

162
00:10:09,819 --> 00:10:13,657
‫ליהנות מהשפע המתוק של העונה.

163
00:10:13,657 --> 00:10:17,619
‫ספורט, ג'ייני, אתם צריכים להתאחד.

164
00:10:17,619 --> 00:10:20,789
‫אתם צוות הקרוקטים המעולה שלי.

165
00:10:21,373 --> 00:10:26,002
‫היינו, עד שגיליתי
‫שג'ייני החזירה להרייט את המחברת שלה.

166
00:10:26,002 --> 00:10:27,462
‫מה עשית?
‫-איך יכולת?

167
00:10:27,462 --> 00:10:28,547
‫למה?

168
00:10:28,547 --> 00:10:30,090
‫היא חברה שלי.

169
00:10:30,674 --> 00:10:32,425
‫חשבתי שאנחנו חברים.

170
00:10:32,425 --> 00:10:35,679
‫ילדים, בואו ננשום עמוק

171
00:10:35,679 --> 00:10:39,015
‫ונגרש את ענני הסערה האפלים.

172
00:10:41,685 --> 00:10:46,064
‫הרייט, חשבתי שראיתי אותך
‫מציצה דרך הווילון.

173
00:10:46,064 --> 00:10:47,315
‫מה קרה?

174
00:10:47,315 --> 00:10:49,609
‫כולם רבים בגללי.

175
00:10:49,609 --> 00:10:52,320
‫לא נכון.

176
00:10:52,320 --> 00:10:55,991
‫שחקנים ידועים במצבי הרוח שלהם לפעמים.

177
00:10:55,991 --> 00:10:58,118
‫את לועסת את השיער שוב?

178
00:10:58,118 --> 00:10:59,619
‫עזבי אותי במנוחה.

179
00:11:00,537 --> 00:11:01,538
‫הצילו.

180
00:11:03,206 --> 00:11:07,502
‫גברת אלסון,
‫רציתי להודות לך שבחרת בי כבצל.

181
00:11:07,502 --> 00:11:11,756
‫במשך זמן קצר,
‫זה גרם לי להרגיש שיש בי הרבה שכבות.

182
00:11:12,340 --> 00:11:14,509
‫באמת יש בך הרבה שכבות.

183
00:11:14,509 --> 00:11:16,928
‫לא נכון.

184
00:11:16,928 --> 00:11:18,889
‫יש בי רק שכבה אחת

185
00:11:18,889 --> 00:11:20,891
‫והיא מסריחה ומרושעת

186
00:11:20,891 --> 00:11:23,101
‫וזו הסיבה שעליי לפרוש.

187
00:11:23,101 --> 00:11:25,854
‫מה?
‫-ההצגה תהיה טובה יותר בלעדיי.

188
00:11:25,854 --> 00:11:29,608
‫מה עם כל התפקידים החדשים והשירים שכתבת

189
00:11:29,608 --> 00:11:33,486
‫שגורמים לתוספות להרגיש כמו גיבורים, הרייט?

190
00:11:34,237 --> 00:11:36,197
‫פשוט חזרי להצגה המקורית.

191
00:11:36,197 --> 00:11:39,659
‫זה ישמח את מריון, והיא הכוכבת.

192
00:11:39,659 --> 00:11:41,870
‫אז, בכל אופן...

193
00:11:41,870 --> 00:11:43,872
‫הרייט, לא!

194
00:11:43,872 --> 00:11:48,752
‫הטעם החד והחצוף של הבצל מאזן את הטעם

195
00:11:48,752 --> 00:11:50,879
‫של כל המנות האחרות.

196
00:11:50,879 --> 00:11:53,924
‫אנחנו זקוקים לניצוץ המתובל שלך.

197
00:11:53,924 --> 00:11:55,258
‫בדרך הביתה

198
00:11:55,258 --> 00:11:58,929
‫נראה היה שכולם מביטים בי מוזר.

199
00:11:58,929 --> 00:12:00,430
‫אפילו היונים.

200
00:12:01,556 --> 00:12:04,142
‫כאילו שאתן מושלמות כל כך.

201
00:12:04,142 --> 00:12:07,229
‫יש סיבה לכך שמכנים אתכן
‫עכברושים עם כנפיים.

202
00:12:11,733 --> 00:12:15,570
‫התחלתי את המחברת הראשונה בגיל שבע.

203
00:12:15,570 --> 00:12:18,198
‫כבר אז רציתי להיות סופרת דגולה.

204
00:12:18,198 --> 00:12:21,701
‫שש עשרה מחברות מאוחר יותר,
‫ידעתי את האמת.

205
00:12:23,620 --> 00:12:27,040
‫אני אהיה הרייט מוכר הנקניקיות.

206
00:12:36,132 --> 00:12:37,759
‫אפשר לדבר על זה?

207
00:12:38,927 --> 00:12:40,512
‫לא נותר מה לומר.

208
00:12:46,643 --> 00:12:49,729
‫הרייט. טוב לפגוש אותך.

209
00:12:49,729 --> 00:12:51,940
‫למה את מחופשת לבצל?

210
00:12:51,940 --> 00:12:53,233
‫הצגה של בית הספר.

211
00:12:54,901 --> 00:12:57,195
‫למה הכלבים שלך מחופשים לביטלס?

212
00:12:58,363 --> 00:13:01,449
‫כולנו לקינו במקרה קשה של ביטלמאניה.

213
00:13:02,158 --> 00:13:03,577
‫נכון, חברים?

214
00:13:08,373 --> 00:13:10,333
‫זו תלבושת הכלבים הכי נמכרת שלי עד כה.

215
00:13:10,333 --> 00:13:11,418
‫את בסדר, חומד?

216
00:13:12,002 --> 00:13:13,003
‫אפשר להגיד.

217
00:13:13,628 --> 00:13:15,881
‫טוב, איך הולך עם הכתיבה?

218
00:13:15,881 --> 00:13:18,216
‫אני כבר לא מתכוונת להיות סופרת.

219
00:13:18,216 --> 00:13:20,427
‫מה? למה לא?

220
00:13:20,427 --> 00:13:24,180
‫אול גולי אומרת שסופרת
‫אמורה להכניס אהבה לעולם.

221
00:13:24,180 --> 00:13:26,474
‫אני רק שופטת אנשים.

222
00:13:26,474 --> 00:13:29,060
‫טוב, שפטת אותי?

223
00:13:29,060 --> 00:13:30,312
‫כן.

224
00:13:30,312 --> 00:13:31,396
‫ומה קרה?

225
00:13:31,396 --> 00:13:33,398
‫כתבת שאת עצלנית.

226
00:13:33,398 --> 00:13:35,817
‫ואז חשבתי שאת סתם פחדנית גדולה.

227
00:13:36,318 --> 00:13:40,822
‫טוב, אחרי שהמשכת לרגל, מה חשבת?

228
00:13:40,822 --> 00:13:44,659
‫חשבתי על כך שניסיתי להחליף
‫את כריכי העגבנייה שלי

229
00:13:44,659 --> 00:13:46,953
‫בכריכי עגבנייה וגבינה פעם

230
00:13:46,953 --> 00:13:48,872
‫ואז השתפנתי לגמרי.

231
00:13:48,872 --> 00:13:54,002
‫חשבתי גם על כך שלשנות את החיים שלך
‫זה בטח מפחיד פי מיליון וחמישה.

232
00:13:54,002 --> 00:13:56,004
‫קשה להיות אמיצה.

233
00:13:56,588 --> 00:13:57,589
‫אבל את הצלחת.

234
00:13:59,049 --> 00:14:01,176
‫אלה הביטלס הכלבים.

235
00:14:03,470 --> 00:14:05,430
‫אני חייבת לרוץ.
‫-ביי, גברת פלאמר.

236
00:14:06,932 --> 00:14:07,933
‫בהצלחה.

237
00:14:10,560 --> 00:14:13,438
‫התחלתי לחשוב
‫על אנשים אחרים במסלול הריגול שלי,

238
00:14:13,438 --> 00:14:16,149
‫כמו מר וית'רס ו-26 החתולים שלו.

239
00:14:16,149 --> 00:14:19,778
‫חשבתי שהוא נזיר מתבודד מוזר בהתחלה.

240
00:14:20,403 --> 00:14:22,739
‫ואז גיליתי שאימא שלו מתה

241
00:14:22,739 --> 00:14:27,410
‫ושזה העציב אותו כל כך
‫שהוא רצה פשוט להסתתר מהעולם.

242
00:14:28,828 --> 00:14:30,080
‫ומה עם קרלוס?

243
00:14:30,872 --> 00:14:33,750
‫חשבתי שהוא פורץ הבודגות הנורא,

244
00:14:33,750 --> 00:14:36,962
‫ואז גיליתי שהוא רק הגן
‫על המעדנייה של ההורים שלו.

245
00:14:42,509 --> 00:14:44,094
‫שלום, גברת...

246
00:14:46,346 --> 00:14:47,764
‫שלום, גברת בצל!

247
00:14:47,764 --> 00:14:49,307
‫ועכשיו אנחנו חברים.

248
00:14:50,684 --> 00:14:54,145
‫קלטתי ששפטתי את כל מי
‫שהיה במסלול הריגול שלי בהתחלה.

249
00:14:54,145 --> 00:14:57,274
‫ואז חפרתי עמוק יותר וגיליתי את האמת.

250
00:14:58,608 --> 00:14:59,859
‫אני חייבת לכתוב את זה.

251
00:15:02,153 --> 00:15:03,154
‫המחברת שלי!

252
00:15:07,325 --> 00:15:08,743
‫משאית זבל, חכי!

253
00:15:08,743 --> 00:15:11,288
‫המחברת שלי היא לא זבל!

254
00:15:11,288 --> 00:15:12,956
‫עצור!

255
00:15:18,670 --> 00:15:21,047
‫"אמת היא יופי, ויופי הוא אמת."

256
00:15:21,590 --> 00:15:23,049
‫{\an8}זה מה שג'ון קיטס אמר פעם.

257
00:15:23,049 --> 00:15:23,967
‫{\an8}דבק -

258
00:15:23,967 --> 00:15:27,387
‫{\an8}העניין היחיד הוא שצריך לחפור ולחפש אותה.

259
00:15:27,387 --> 00:15:29,514
‫אם יכולתי לעשות את זה במקרה של זרים,

260
00:15:30,348 --> 00:15:32,809
‫למה לא יכולתי לעשות את זה
‫במקרה של החברים שלי?

261
00:15:42,861 --> 00:15:46,156
‫בסדר, שחקנים צעירים.

262
00:15:46,156 --> 00:15:48,325
‫אתם מרגישים דגדוג באצבעות הרגליים?

263
00:15:48,325 --> 00:15:50,535
‫כמעט הגיע הזמן לעלות לבמה.

264
00:15:58,084 --> 00:16:01,796
‫בסדר, בואו נשתמש באנרגיה הזו.

265
00:16:03,089 --> 00:16:05,884
‫בוקר טוב, כולם.

266
00:16:05,884 --> 00:16:09,804
‫הצטרפו אליי בקבלת פנים לתלמידי כיתה ו'

267
00:16:09,804 --> 00:16:14,476
‫בזמן שהם מבצעים את "סעודת פסטיבל הסתיו".

268
00:16:18,021 --> 00:16:20,148
‫אנחנו הבטטות.

269
00:16:21,608 --> 00:16:24,277
‫טעם מתוק מאוד לנשנש.

270
00:16:30,492 --> 00:16:32,369
‫אנחנו הקרוקטים.

271
00:16:32,369 --> 00:16:34,412
‫קטנטנים, אבל הפריכות גדולה.

272
00:16:39,000 --> 00:16:44,130
‫הטעם העוקצני שלי גורם לי לצעוק.
‫אני... אני...

273
00:16:44,923 --> 00:16:47,050
‫"אני כרוב ניצנים."

274
00:16:47,050 --> 00:16:50,762
‫נכון. אני כרוב ניצנים!

275
00:16:52,931 --> 00:16:57,936
‫אל חשש. המנה העיקרית הגיעה.

276
00:16:59,604 --> 00:17:00,772
‫החלפתן צדדים.

277
00:17:00,772 --> 00:17:01,898
‫באמת?

278
00:17:01,898 --> 00:17:04,359
‫עכשיו הכול יהיה הפוך.

279
00:17:18,707 --> 00:17:20,000
‫היי, תיזהר!

280
00:17:24,462 --> 00:17:26,046
‫את רואה את הרייט?

281
00:17:29,092 --> 00:17:30,468
‫לא משנה.

282
00:17:35,932 --> 00:17:38,518
‫אפשר לקבל תשומת לב, בבקשה?

283
00:17:41,354 --> 00:17:45,525
‫אני מציגה סיפור
‫לחיים ולמוות על אהבה ועל אובדן.

284
00:17:45,525 --> 00:17:47,444
‫על קול ועל זעם.

285
00:17:47,444 --> 00:17:51,197
‫על שטויות, על טעויות ועל מחילה.

286
00:17:51,197 --> 00:17:55,160
‫אני מציגה בפניכם את "קינת הבצל".

287
00:17:55,744 --> 00:17:58,038
‫אני בצל.

288
00:17:58,038 --> 00:18:02,083
‫ירק מסריח ולא אהוב שגורם לאנשים לבכות.

289
00:18:04,878 --> 00:18:09,758
‫בטטות, כתבתי שאתם צריכים
‫להצטרף לקרקס המוזרים.

290
00:18:14,638 --> 00:18:17,557
‫אבל אז חפרתי לשכבה עמוקה יותר

291
00:18:17,557 --> 00:18:20,644
‫וראיתי באיזה אומץ אתם מי שאתם.

292
00:18:21,228 --> 00:18:22,229
‫הבנתי...

293
00:18:24,231 --> 00:18:28,151
‫שכל קרקס מוזרים
‫שפינקי וגרביים סגולים נמצאים בו

294
00:18:28,151 --> 00:18:29,903
‫הוא קרקס שאני רוצה להצטרף אליו.

295
00:18:32,572 --> 00:18:33,782
‫תתמודדו עם זה!

296
00:18:39,079 --> 00:18:41,039
‫כתבתי במחברת שלי ש...

297
00:18:41,039 --> 00:18:45,168
‫אנשים הולכים לבית של קרי אנדרוז
‫רק בזכות העוגה של אימא שלה.

298
00:18:47,921 --> 00:18:49,923
‫ואז חפרתי עמוק יותר.

299
00:18:51,049 --> 00:18:54,219
‫אנשים אמנם הולכים לבית של קרי בשביל העוגה,

300
00:18:54,219 --> 00:18:57,973
‫אבל הם נשארים בזכות קרי.

301
00:18:58,557 --> 00:18:59,808
‫באמת?

302
00:19:02,561 --> 00:19:04,271
‫כתבתי את זה על מריון.

303
00:19:06,982 --> 00:19:08,733
‫זה אכזרי אפילו יחסית אליי.

304
00:19:08,733 --> 00:19:11,361
‫אבל רק השכבה החיצונית שלי אמרה את זה.

305
00:19:12,028 --> 00:19:14,239
‫זו שכועסת עדיין שבכיתה ג'

306
00:19:14,239 --> 00:19:16,074
‫מריון הפסיקה להיות חברה שלי.

307
00:19:18,660 --> 00:19:19,869
‫ואז חפרתי עמוק יותר.

308
00:19:24,332 --> 00:19:29,129
‫בדיוק כמו שהסתיו הופך לחורף,
‫גם חברות יכולה להתקרר.

309
00:19:29,129 --> 00:19:32,549
‫אבל בדיוק כמו עונות השנה, זה נורמלי.

310
00:19:32,549 --> 00:19:35,302
‫זה טבעי וזה לא באשמת איש.

311
00:19:39,514 --> 00:19:41,266
‫כתבתי משהו לכל אחד.

312
00:19:46,897 --> 00:19:50,025
‫רייצ'ל היא כמו הסוכריות על מקל שלה.

313
00:19:50,025 --> 00:19:52,777
‫קשה מבחוץ ולעיסה מבפנים.

314
00:19:57,532 --> 00:20:00,493
‫בת' אלן, הייתי רוצה מאוד שנהיה חברות.

315
00:20:02,245 --> 00:20:03,246
‫גם אני.

316
00:20:15,342 --> 00:20:18,178
‫שמרתי את המסר החשוב ביותר לסוף.

317
00:20:30,398 --> 00:20:33,652
‫הסיבה שהייתי נוקשה אליך היא שקינאתי

318
00:20:33,652 --> 00:20:36,655
‫שאבא שלך חושב שאתה מבוגר מספיק
‫בשביל לטפל בו.

319
00:20:36,655 --> 00:20:39,699
‫ההורים שלי לא נותנים לי
‫לטפל אפילו בדגי הזהב שלנו.

320
00:20:39,699 --> 00:20:41,034
‫אני לא מאשימה אתכם.

321
00:20:41,534 --> 00:20:44,579
‫נתתי להם לאכול ספגטי פעם וזה לא נגמר טוב.

322
00:20:45,997 --> 00:20:49,668
‫אני יודעת שההורים שלי
‫רוצים לפעמים שאהיה כמוך.

323
00:20:50,627 --> 00:20:52,879
‫אל תדאגו, לפעמים גם אני רוצה.

324
00:20:53,547 --> 00:20:56,800
‫ואחרי מה שקרה עם המחברת
‫ועם העזיבה של אול גולי,

325
00:20:56,800 --> 00:20:59,261
‫אני באמת מרגישה מבוגרת וחכמה יותר.

326
00:20:59,844 --> 00:21:02,556
‫אבל אני עדיין רוצה
‫להביא את הבובה שלי לבית הספר,

327
00:21:02,556 --> 00:21:06,101
‫לשחק ב"עיר" ולשתות מילקשייק שוקולד כל יום.

328
00:21:06,101 --> 00:21:11,481
‫אני יודעת שאתם רוצים שאתבגר
‫מהר יותר, אבל אני טובה בלהיות בת 11.

329
00:21:11,481 --> 00:21:14,859
‫וחוץ מזה, כשאתבגר בסופו של דבר, אתם תגידו,

330
00:21:14,859 --> 00:21:17,487
‫"אוי, היית כזו חמודה כשהיית קטנה."

331
00:21:17,487 --> 00:21:19,739
‫אז אני לא חושבת שכדאי שנמהר.

332
00:21:21,908 --> 00:21:23,368
‫אז ספורט,

333
00:21:25,704 --> 00:21:28,206
‫שכחתי מה התכוונתי להגיד.

334
00:21:38,592 --> 00:21:43,388
‫בראבו, בראבו, בראבו, בראביסימו!

335
00:21:44,264 --> 00:21:45,891
‫אני מתה על העבודה הזו.

336
00:21:51,646 --> 00:21:56,568
‫מעכשיו, אני מבטיחה הבטחה מרובעת
‫שאחפור תמיד לעומק

337
00:21:56,568 --> 00:21:58,695
‫ושאשלח אהבה לעולם.

338
00:21:58,695 --> 00:22:00,697
‫כולם, קחו דף.

339
00:22:05,660 --> 00:22:08,288
‫קיימתי את ההבטחה שלי
‫כשהצטרפתי לעיתון בית הספר...

340
00:22:08,288 --> 00:22:09,372
‫הידד לתורן -

341
00:22:09,372 --> 00:22:11,207
‫וכתבתי כתבה על וולאס ווקר.

342
00:22:11,207 --> 00:22:14,002
‫כמו כולם, חשבתי שהוא ליצן,

343
00:22:14,002 --> 00:22:17,339
‫עד שגיליתי שהוא גיבור.

344
00:22:19,090 --> 00:22:22,844
‫כאב הבטן שלי עבר בסופו של דבר.

345
00:22:23,637 --> 00:22:26,598
‫אבל המשכתי להתגעגע לאול גולי בטירוף.

346
00:22:26,598 --> 00:22:31,853
‫למזלי, הדבר החשוב ביותר
‫שהיא לימדה אותי יחיה בתוכי לעד.

347
00:22:32,437 --> 00:22:36,107
‫אם את רוצה להיות סופרת גדולה,
‫עלייך לדעת הכול.

348
00:22:36,107 --> 00:22:40,028
‫וכדי לדעת הכול, עלייך לראות הכול.

349
00:22:40,028 --> 00:22:44,741
‫וכדי לראות הכול, את צריכה להיות מרגלת.

350
00:22:49,329 --> 00:22:51,748
‫"אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

351
00:22:51,748 --> 00:22:53,458
‫אנחנו רק רוצים להיות

352
00:22:54,584 --> 00:22:57,128
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

353
00:22:57,128 --> 00:23:02,717
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות

354
00:23:04,886 --> 00:23:10,559
‫ואני משתדלת להיטיב עשות בשכונה

355
00:23:10,559 --> 00:23:13,103
‫אני מחייכת יפה

356
00:23:13,103 --> 00:23:16,398
‫ושואפת להגיד את האמת

357
00:23:16,398 --> 00:23:18,984
‫אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

358
00:23:18,984 --> 00:23:20,902
‫אנחנו רק רוצים להיות

359
00:23:21,778 --> 00:23:24,531
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

360
00:23:24,531 --> 00:23:27,367
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות

361
00:23:27,367 --> 00:23:29,953
‫אהיה מי שאהיה

362
00:23:29,953 --> 00:23:31,621
‫האוטונומיה שלי

363
00:23:32,664 --> 00:23:35,458
‫אני רק רוצה להיות
‫אתה רק רוצה להיות

364
00:23:35,458 --> 00:23:37,460
‫אנחנו רק רוצים להיות

365
00:23:37,460 --> 00:23:40,297
‫לא, לא אסתפר

366
00:23:40,297 --> 00:23:42,966
‫ואלבש מה שבא לי

367
00:23:42,966 --> 00:23:48,638
‫אני אוהבת להיות מי שאני

368
00:23:48,638 --> 00:23:51,558
‫אני לא רוצה
‫אתה לא רוצה

369
00:23:51,558 --> 00:23:56,229
‫אנחנו לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות."

370
00:23:57,063 --> 00:23:59,065
‫תרגום: אסף ראביד