1 00:00:06,168 --> 00:00:10,293 ‫- NETFLIX מציגה -‬ 2 00:01:05,751 --> 00:01:09,584 ‫"כשהאלים רוצים להעניש אותנו,‬ ‫הם נענים לתפילותינו."‬ 3 00:01:10,126 --> 00:01:11,543 ‫אוסקר ויילד כתב זאת.‬ 4 00:01:12,834 --> 00:01:14,084 ‫לא קראנו את הספר הזה.‬ 5 00:01:16,501 --> 00:01:17,959 ‫אולי היינו צריכים.‬ 6 00:01:25,501 --> 00:01:29,418 ‫הארלו, מיין, היא לא באמת עיירה אלא כפר, ‬ ‫וגם נשארה כזאת,‬ 7 00:01:29,501 --> 00:01:31,001 ‫אף שאני עזבתי.‬ 8 00:01:31,501 --> 00:01:34,209 ‫יש בי"ס יסודי וחטיבת ביניים‬ ‫בבית בן שישה חדרים.‬ 9 00:01:35,293 --> 00:01:37,043 ‫יש את האווי'ס מרקט,‬ 10 00:01:37,126 --> 00:01:40,043 ‫שבו מוכרים מצרכים ‬ ‫וכרטיסי הגרלה "שטן אדום".‬ 11 00:01:42,501 --> 00:01:45,459 ‫גייטס פולס היא העיירה הסמוכה והגדולה יותר.‬ 12 00:01:45,959 --> 00:01:48,501 ‫שם נמצאת המסעדה האהובה על אבי, מונדלו'ס.‬ 13 00:01:49,959 --> 00:01:52,709 ‫ביקרנו בה ‬ ‫כשהוא זכה ב"איש המכירות של החודש",‬ 14 00:01:53,209 --> 00:01:57,126 ‫מה שקרה בעבר לעתים קרובות ‬ ‫אבל עכשיו כבר לא כל כך‬ 15 00:01:57,959 --> 00:01:59,251 ‫מאז שאמא מתה.‬ 16 00:02:02,543 --> 00:02:05,168 ‫בהארלו נמצאים גם אגם קאסל ומדפי הסלע,‬ 17 00:02:05,251 --> 00:02:07,709 ‫שמחטי האורן מפנים מקום עליהם לסלע חשוף‬ 18 00:02:07,793 --> 00:02:09,751 ‫שהוא האמת העירומה של ניו אינגלנד.‬ 19 00:02:11,126 --> 00:02:13,626 ‫אבל לפני שאדבר על כרטיס ההגרלה הזוכה,‬ 20 00:02:13,709 --> 00:02:17,793 ‫מופע האימים עם קני ינקוביץ', ועל כל המתים,‬ 21 00:02:17,876 --> 00:02:21,001 ‫עליי לספר לכם‬ ‫איך התחלתי לעבוד אצל מר הריגן.‬ 22 00:02:21,084 --> 00:02:22,501 ‫זה היה בגלל הכנסייה.‬ 23 00:02:58,001 --> 00:03:01,376 ‫שמואל ב', פרק א', פסוקים י"ט וכ'.‬ 24 00:03:01,459 --> 00:03:04,459 ‫"הצבי, ישראל, על במותיך חלל.‬ 25 00:03:04,543 --> 00:03:06,043 ‫"איך נפלו גיבורים!‬ 26 00:03:06,751 --> 00:03:08,126 ‫"אל תגידו בגת,‬ 27 00:03:08,209 --> 00:03:10,709 ‫"אל תבשרו בחוצות אשקלון.‬ 28 00:03:10,793 --> 00:03:13,043 ‫"פן תשמחנה בנות פלישתים.‬ 29 00:03:13,126 --> 00:03:16,459 ‫"פן תעלוזנה בנות הערלים."‬ 30 00:03:25,001 --> 00:03:26,126 ‫תודה, קרייג.‬ 31 00:03:27,126 --> 00:03:28,168 ‫יפה מאוד.‬ 32 00:03:28,251 --> 00:03:30,459 ‫אני שמח מאוד שאתם כאן הבוקר…‬ 33 00:03:35,543 --> 00:03:37,834 ‫מאז אותו יום, תהיתי‬ 34 00:03:38,584 --> 00:03:39,543 ‫מה אם…‬ 35 00:03:41,751 --> 00:03:42,918 ‫ולמה אני.‬ 36 00:03:47,709 --> 00:03:49,293 ‫למה הוא בחר בי?‬ 37 00:03:52,584 --> 00:03:56,459 ‫ג'ון הריגן היה האדם ‬ ‫הכי עשיר במיין. מיליארדר.‬ 38 00:03:56,543 --> 00:03:59,043 ‫רציתי לדעת אם אוכל לשוחח עם הבן שלך.‬ 39 00:03:59,709 --> 00:04:01,293 ‫ראייתו הלכה ונחלשה,‬ 40 00:04:01,376 --> 00:04:03,793 ‫והוא רצה להעסיק מישהו שיקריא לו ספרים.‬ 41 00:04:04,918 --> 00:04:07,876 ‫היו ילדים אחרים, ‬ ‫ילדים גדולים יותר שקראו טוב יותר.‬ 42 00:04:09,168 --> 00:04:12,334 ‫האם זה מפני שהוא ידע‬ ‫שחמישה דולר לשעה ייחשבו שכר מפתה‬ 43 00:04:12,418 --> 00:04:15,834 ‫לילד שמחפש כל הזדמנות לצאת מבית בודד?‬ 44 00:04:17,418 --> 00:04:18,751 ‫או משהו אחר,‬ 45 00:04:20,584 --> 00:04:22,668 ‫משהו שאצטרך לגלות?‬ 46 00:05:02,334 --> 00:05:03,543 ‫היי, אני...‬ 47 00:05:03,626 --> 00:05:04,918 ‫אני יודעת מי אתה.‬ 48 00:05:07,959 --> 00:05:09,876 ‫עד הסוף וימינה.‬ 49 00:06:02,043 --> 00:06:04,876 ‫"...כי התשוקה לבדה ערה ליופי הזה.‬ 50 00:06:04,959 --> 00:06:07,626 ‫"וכאשר התשוקה מתה או נעדרת...‬ 51 00:06:07,709 --> 00:06:09,501 ‫- מאהבה של ליידי צ'טרלי -‬ 52 00:06:09,584 --> 00:06:12,918 ‫"לא ניתן להבין את השתאות היופי ‬ ‫והוא אפילו קצת נתעב.‬ 53 00:06:13,709 --> 00:06:18,459 ‫"יופיו החם והחי של המגע,‬ ‫עמוק הרבה יותר מיופייה של החוכמה."‬ 54 00:06:25,168 --> 00:06:26,834 ‫"'מה זה כסף, ככלות הכול?‬ 55 00:06:26,918 --> 00:06:29,293 ‫"'זאת אומרת, אבא, מה הוא יכול לעשות?'‬ 56 00:06:29,376 --> 00:06:32,959 ‫"מר דומבי משך את כיסאו בחזרה למקומו הקודם‬ 57 00:06:33,043 --> 00:06:34,709 ‫"וטפח על ראשו.‬ 58 00:06:36,751 --> 00:06:39,334 ‫"'לאט לאט אתה תלמד, בחורי', הוא אמר.‬ 59 00:06:39,418 --> 00:06:40,459 ‫- דומבי ובנו -‬ 60 00:06:40,543 --> 00:06:43,168 ‫"'כסף, פול, יכול לעשות הכול.'"‬ 61 00:07:02,334 --> 00:07:03,876 ‫אף שהתגעגעתי אליה מאוד,‬ 62 00:07:04,459 --> 00:07:06,418 ‫אבא שלי התגעגע אליה אפילו יותר.‬ 63 00:07:09,043 --> 00:07:14,959 ‫בלעדיה, הוא נראה עצוב וחלול.‬ 64 00:07:20,793 --> 00:07:22,834 ‫הייתה לי מין אמונה מוזרה של ילד.‬ 65 00:07:23,626 --> 00:07:26,751 ‫כאילו, שאיכשהו,‬ ‫מותה של אמא שלי נגרם באשמתי.‬ 66 00:07:27,751 --> 00:07:29,584 ‫שאני הייתי אחראי לו.‬ 67 00:07:30,376 --> 00:07:31,793 ‫שהייתה לי שליטה עליו.‬ 68 00:07:32,543 --> 00:07:33,959 ‫ואם שלטתי בו...‬ 69 00:07:36,334 --> 00:07:37,543 ‫יכולתי למנוע אותו.‬ 70 00:08:10,501 --> 00:08:13,209 ‫מה אתה עושה?‬ ‫-כלום, סליחה.‬ 71 00:08:13,293 --> 00:08:15,251 ‫זה לא עניינך.‬ 72 00:08:15,918 --> 00:08:17,418 ‫יש לך שאלה?‬ 73 00:08:18,751 --> 00:08:20,584 ‫אם יש לך, אני אענה עליה.‬ 74 00:08:21,834 --> 00:08:23,293 ‫מה יש בארון?‬ 75 00:08:24,501 --> 00:08:25,793 ‫סודות.‬ 76 00:08:27,209 --> 00:08:29,584 ‫סודות איומים.‬ 77 00:08:32,001 --> 00:08:35,543 ‫"האם הוא חי את חייו שוב ‬ ‫בכל פרט של תשוקה, פיתוי...‬ 78 00:08:35,626 --> 00:08:36,459 ‫- לב המאפליה -‬ 79 00:08:36,543 --> 00:08:39,834 ‫"וכניעה במהלך אותו רגע עילאי של ידע מוחלט?‬ 80 00:08:39,918 --> 00:08:43,459 ‫"הוא זעק בלחישה למראה איזו תמונה,‬ ‫על איזה חיזיון.‬ 81 00:08:44,168 --> 00:08:45,501 ‫"הוא זעק פעמיים.‬ 82 00:08:46,084 --> 00:08:48,251 ‫"זעקה שהייתה לא יותר מהתנשפות.‬ 83 00:08:48,751 --> 00:08:51,418 ‫"האימה. האימה."‬ 84 00:08:52,043 --> 00:08:53,334 ‫"האימה.‬ 85 00:08:54,793 --> 00:08:56,043 ‫"האימה."‬ 86 00:08:56,793 --> 00:08:59,376 ‫אתה מבין מה קראת עכשיו?‬ 87 00:09:01,418 --> 00:09:04,001 ‫אתה מבין מה קונרד אומר?‬ 88 00:09:05,001 --> 00:09:06,043 ‫אני חושב שכן.‬ 89 00:09:10,834 --> 00:09:12,793 ‫זה יום המשכורת, קרייג.‬ 90 00:09:15,793 --> 00:09:16,918 ‫תודה.‬ 91 00:09:17,709 --> 00:09:19,376 ‫אתה קורא לפעמים כשאני לא פה?‬ 92 00:09:21,584 --> 00:09:23,126 ‫כן, אני קורא את אלה.‬ 93 00:09:24,459 --> 00:09:25,959 ‫הם לא קצת משעממים?‬ 94 00:09:26,043 --> 00:09:27,043 ‫"משעממים"?‬ 95 00:09:27,126 --> 00:09:30,376 ‫לדעתי, עולם הפיננסים מסעיר.‬ 96 00:09:31,626 --> 00:09:33,293 ‫אתה זוכר את "דומבי ובנו"?‬ 97 00:09:33,376 --> 00:09:36,126 ‫הספר השני שקראנו. שאני קראתי.‬ 98 00:09:36,209 --> 00:09:42,376 ‫דומבי ניסה לעזור לבנו‬ ‫להבין שהערך האמיתי של כסף‬ 99 00:09:42,459 --> 00:09:44,418 ‫לא נמדד בשוויו.‬ 100 00:09:44,918 --> 00:09:46,793 ‫הערך האמיתי של כסף‬ 101 00:09:47,834 --> 00:09:49,501 ‫נמדד בכוח.‬ 102 00:09:49,584 --> 00:09:52,251 ‫אבל הילד, פול, שאל, ‬ 103 00:09:52,334 --> 00:09:55,001 ‫"למה כסף לא הציל את אמא שלי?" או משהו.‬ 104 00:09:55,501 --> 00:09:58,043 ‫והוא שאל את אביו אם כסף הוא אכזרי.‬ 105 00:09:59,376 --> 00:10:02,584 ‫הוא יכול להיות אכזרי אם משתמשים בו כראוי.‬ 106 00:10:21,834 --> 00:10:23,084 ‫- הריגן: אכזריות ואנוכיות -‬ 107 00:10:23,168 --> 00:10:25,251 ‫ג'ון הריגן לא היה אדם אהוד במיוחד.‬ 108 00:10:25,751 --> 00:10:28,876 ‫הוא מעולם לא היה נשוי, לא היו לו ילדים,‬ 109 00:10:29,501 --> 00:10:32,334 ‫ולא היה לו קשר למשפחה כלשהי שהוא עזב.‬ 110 00:10:34,418 --> 00:10:35,251 ‫- עוד חברה מתה -‬ 111 00:10:35,334 --> 00:10:36,668 ‫אולי לכן הוא היה בודד.‬ 112 00:10:36,751 --> 00:10:38,084 ‫- עוד התאבדות בהריגן קורפ -‬ 113 00:10:39,043 --> 00:10:41,959 ‫אולי הבדידות הזאת גרמה לו להתנקם באחרים.‬ 114 00:10:42,626 --> 00:10:45,043 ‫- כל דבר שהריגן נוגע בו מת -‬ 115 00:10:45,126 --> 00:10:46,959 ‫זאת הייתה הרגשה שהבנתי.‬ 116 00:10:48,543 --> 00:10:51,293 ‫- מיטב האיחולים ‬ ‫ממר הריגן -‬ 117 00:10:57,584 --> 00:11:00,501 ‫אתה יודע,‬ ‫אמא שלך חשבה שכרטיסי הגרלה הם הימורים.‬ 118 00:11:00,584 --> 00:11:04,001 ‫לו ידעה שאני מרשה לך‬ ‫לעבוד אצל הריגן ולגרד כרטיסי שטן אדום,‬ 119 00:11:04,084 --> 00:11:05,793 ‫היא הייתה מתהפכת בקברה.‬ 120 00:11:09,626 --> 00:11:10,751 ‫בסדר. קדימה.‬ 121 00:11:12,626 --> 00:11:14,834 ‫לאן אתה הולך?‬ ‫-אשתמש במטבע המזל שלי.‬ 122 00:11:20,501 --> 00:11:22,209 ‫זה היה הראשון.‬ 123 00:11:22,293 --> 00:11:23,793 ‫אבל מאותו יום ואילך,‬ 124 00:11:23,876 --> 00:11:27,043 ‫נשלחו אליי בכל שנה‬ ‫ארבע מעטפות ממוענות בכתב יד.‬ 125 00:11:27,918 --> 00:11:31,001 ‫ביום האהבה, ביום ההולדת שלי בספטמבר,‬ 126 00:11:31,084 --> 00:11:33,543 ‫בחג ההודיה ובחג המולד.‬ 127 00:11:42,543 --> 00:11:43,376 ‫כלום.‬ 128 00:11:43,459 --> 00:11:47,168 ‫הוא קמצן.‬ ‫הוא משלם לך שכר זול ונותן לך בונוס זול.‬ 129 00:11:47,668 --> 00:11:50,209 ‫כרטיס הגרלה שטן אדום שמחירו דולר מהאווי'ס?‬ 130 00:11:53,293 --> 00:11:58,084 ‫אז מה שאמרת קודם על אמא, מה זה בעצם אומר?‬ 131 00:11:58,168 --> 00:11:59,043 ‫מה?‬ 132 00:11:59,126 --> 00:12:00,834 ‫להתהפך בקבר.‬ 133 00:12:03,293 --> 00:12:04,709 ‫זה רק פתגם ישן.‬ 134 00:12:05,876 --> 00:12:08,626 ‫פירושו, אני מניח, שלאחר שאדם הובא למנוחות,‬ 135 00:12:08,709 --> 00:12:11,543 ‫הוא לא צריך לדאוג לגבי עניינים‬ ‫שמעל פני האדמה‬ 136 00:12:12,126 --> 00:12:13,668 ‫בעולם החיים.‬ 137 00:12:18,293 --> 00:12:19,376 ‫בסדר.‬ 138 00:12:20,334 --> 00:12:22,709 ‫"'טוב, ילדים', אמר רוקי למיקרופון.‬ 139 00:12:22,793 --> 00:12:25,126 ‫"'קצת ריצה מהירה לפני סוף השעה.‬ 140 00:12:25,209 --> 00:12:26,834 ‫"'קדימה', הוא אמר לתזמורת,‬ 141 00:12:26,918 --> 00:12:29,626 ‫"מחא כפיים ורקע ברגלו על הבמה,‬ 142 00:12:29,709 --> 00:12:31,293 ‫"מכתיב קצב למוזיקה.‬ 143 00:12:31,376 --> 00:12:35,376 ‫"לאחר רגע, מחאו הלקוחות כפיים יחדיו ‬ ‫ורקעו אף הם ברגליים.‬ 144 00:12:35,459 --> 00:12:36,793 ‫- הם יורים גם בסוסים -‬ 145 00:12:36,876 --> 00:12:40,668 ‫"כולנו הסתחררנו במרכז הרחבה,‬ ‫וכולנו הבטנו על מחוג הדקות בשעון,‬ 146 00:12:40,751 --> 00:12:43,834 ‫"כשלפתע, קיד קאם, מזוג מספר 18,‬ 147 00:12:43,918 --> 00:12:46,126 ‫"החל לסטור על לחיה של שותפתו.‬ 148 00:12:46,209 --> 00:12:48,501 ‫"הוא החזיק אותה בידו השמאלית,‬ 149 00:12:48,584 --> 00:12:51,751 ‫"וסטר לה הלוך ושוב בידו הימנית.‬ 150 00:12:51,834 --> 00:12:55,543 ‫"אבל היא לא הגיבה. היא הייתה מתה לעולם. ‬ 151 00:12:56,084 --> 00:12:57,834 ‫"היא גרגרה כמה פעמים...‬ 152 00:12:57,918 --> 00:12:59,293 ‫"ואז החליקה לרצפה.‬ 153 00:12:59,376 --> 00:13:03,376 ‫"שופט הרחבה שרק במשרוקית,‬ ‫וכל הלקוחות קפצו על רגליהם, אחוזי התרגשות.‬ 154 00:13:03,876 --> 00:13:06,584 ‫"לקוחות בריקוד מרתון‬ ‫לא צריכים להיות מוכנים..."‬ 155 00:13:06,668 --> 00:13:07,626 ‫זה מספיק.‬ 156 00:13:13,501 --> 00:13:16,459 ‫בפעם הראשונה שקראנו את זה,‬ ‫לא ממש הבנתי את הכותרת.‬ 157 00:13:18,251 --> 00:13:20,251 ‫ומה היא אומרת לך עכשיו?‬ 158 00:13:21,168 --> 00:13:25,584 ‫שאם אפשר לשים קץ לסבלם של סוסים,‬ 159 00:13:26,293 --> 00:13:28,418 ‫למה לבני אדם לא מגיעה אותה מתנה?‬ 160 00:13:31,209 --> 00:13:32,793 ‫מתנת המוות.‬ 161 00:13:37,543 --> 00:13:40,293 ‫לעולם לא להרגיש שוב כאב‬ 162 00:13:40,376 --> 00:13:42,709 ‫או חרדה‬ 163 00:13:43,876 --> 00:13:45,168 ‫או דאגה.‬ 164 00:13:51,418 --> 00:13:55,709 ‫הקראתי לו שלוש פעמים בשבוע ‬ ‫במשך חמש שנים ונעדרתי רק פעם אחת‬ 165 00:13:55,793 --> 00:13:57,793 ‫כשחליתי בשפעת אביב כואבת.‬ 166 00:13:57,876 --> 00:14:00,668 ‫הרגשתי רע שפספסתי פגישה כי התחלתי לתהות‬ 167 00:14:00,751 --> 00:14:03,376 ‫אם הזמן שלנו ביחד היה שיאו של השבוע שלו,‬ 168 00:14:03,876 --> 00:14:07,251 ‫ונתן לו משהו לצפות לו, משהו לחיות למענו.‬ 169 00:14:23,001 --> 00:14:27,043 ‫כטקס מעבר, כל הילדים בהארלו‬ ‫עוברים ללמוד בתיכון בגייטס פולס‬ 170 00:14:27,126 --> 00:14:28,626 ‫כי בהארלו אין תיכון.‬ 171 00:14:30,418 --> 00:14:34,334 ‫אחיו הגדול של בילי יוברות', מייק, ‬ ‫או "יו-בוט", כפי שכולם קראו לו,‬ 172 00:14:35,084 --> 00:14:38,293 ‫כבר צלל למים העמוקים, יצא בשלום‬ 173 00:14:38,376 --> 00:14:41,793 ‫והסכים לערוך לנו סיור היכרות אם נשלם לו.‬ 174 00:14:56,334 --> 00:14:57,918 ‫- ברוך שובכם תלמידים! -‬ 175 00:15:00,751 --> 00:15:01,834 ‫מעולה.‬ 176 00:15:03,001 --> 00:15:06,876 ‫ילדים וילדות, הגיע הזמן ‬ ‫להראות לכם איפה קבורות הגופות.‬ 177 00:15:09,168 --> 00:15:10,293 ‫ועצרו.‬ 178 00:15:10,793 --> 00:15:12,543 ‫הטו לי עיניים ואוזניים.‬ 179 00:15:12,626 --> 00:15:14,043 ‫סכנות אורבות לכם.‬ 180 00:15:14,126 --> 00:15:15,834 ‫עכשיו, משמאלכם...‬ 181 00:15:17,043 --> 00:15:19,126 ‫אל תנעצו מבטים. אל תעזו ללכת לשם‬ 182 00:15:19,209 --> 00:15:22,626 ‫אם אתם לא רוצים פנס בעין,‬ ‫סרטן ריאות או קעקוע.‬ 183 00:15:23,626 --> 00:15:26,459 ‫אתם מבינים, ‬ ‫אסור לעשות זובור בתיכון גייטס פולס,‬ 184 00:15:26,543 --> 00:15:28,793 ‫אבל זה לא אומר שזה לא קורה.‬ 185 00:15:29,959 --> 00:15:33,876 ‫אתם תצטרכו לחשל את נפשכם.‬ ‫לסגל לעצמכם מבט קר ומראה מרושע.‬ 186 00:15:33,959 --> 00:15:36,043 ‫אל תסכימו לאכול חרא מאף אחד‬ 187 00:15:36,126 --> 00:15:39,293 ‫או שהשנים שתבלו כאן יהפכו לגיהינום.‬ ‫זה בדיוק כמו בכלא.‬ 188 00:15:39,876 --> 00:15:41,584 ‫תעשו את זמנכם כאן מתחת לרדאר.‬ 189 00:15:44,334 --> 00:15:45,459 ‫תודה, יו-בוט.‬ 190 00:15:45,543 --> 00:15:47,959 ‫ואל תחשבי שכל זה לא תופס לגבייך, מרג'י.‬ 191 00:15:48,043 --> 00:15:50,668 ‫הבנות בשכבה הבוגרת מרושעות כמו פיתונים.‬ 192 00:15:50,751 --> 00:15:51,959 ‫הן לא מכות בבת אחת‬ 193 00:15:52,043 --> 00:15:55,418 ‫אלא נהנות לסחוט ממך את החיים ‬ ‫לאורך שנה שלמה.‬ 194 00:15:55,501 --> 00:15:56,959 ‫בחיים אל תיכנסו לשם.‬ 195 00:15:58,376 --> 00:16:00,709 ‫התחנה האחרונה בסיור.‬ 196 00:16:02,459 --> 00:16:05,376 ‫הקפטריה. כאן מבלים הילדים הפופולריים.‬ 197 00:16:05,459 --> 00:16:06,668 ‫לכולם יש סמארטפונים.‬ 198 00:16:06,751 --> 00:16:10,209 ‫מוטורולה רייזר. השולחן של סמסונג שם בפינה.‬ 199 00:16:12,084 --> 00:16:14,251 ‫וזה השולחן של אפל.‬ 200 00:16:15,376 --> 00:16:20,501 ‫אייפונים רק יצאו לשוק. איך הם השיגו אותם?‬ ‫-כי הם הילדים הפופולריים.‬ 201 00:16:20,584 --> 00:16:22,293 ‫אנחנו חייבים להשיג טלפונים.‬ 202 00:16:24,959 --> 00:16:26,459 ‫כשאתה גדל בעיירה קטנה‬ 203 00:16:26,543 --> 00:16:29,043 ‫ונחשף פתאום לעולם זר,‬ 204 00:16:29,543 --> 00:16:31,293 ‫היקום שלך מתרחב.‬ 205 00:16:31,376 --> 00:16:34,126 ‫אתה רואה פרצופים מוזרים ושונים.‬ 206 00:16:34,209 --> 00:16:35,751 ‫כמה מהם ידידותיים,‬ 207 00:16:37,084 --> 00:16:40,334 ‫אבל אחרים,‬ ‫לפעמים נדמה שאחרים נמשכים אליך באופן אפל‬ 208 00:16:40,418 --> 00:16:42,543 ‫כדי לא לחבב אותך בלי שום סיבה.‬ 209 00:16:42,626 --> 00:16:46,626 ‫היי! מה שלומך? ראיתי אותך קודם, שורט באס.‬ 210 00:16:48,501 --> 00:16:49,751 ‫קח את זה.‬ 211 00:16:51,918 --> 00:16:53,043 ‫תסתכל בפנים.‬ 212 00:16:54,001 --> 00:16:55,001 ‫משחת נעליים?‬ 213 00:16:55,084 --> 00:16:58,001 ‫כל תלמיד חדש מצחצח.‬ ‫ואתה תצחצח עכשיו בשירותים.‬ 214 00:16:58,084 --> 00:17:00,709 ‫אני הולך לשיעור.‬ ‫-אחרי שתצחצח לי את המגפיים.‬ 215 00:17:00,793 --> 00:17:03,501 ‫לא.‬ ‫-"לא" זאת טעות שאתה לא רוצה לעשות.‬ 216 00:17:03,584 --> 00:17:06,001 ‫תצחצח או שאאכיל אותך בתכולת הפחית.‬ 217 00:17:06,084 --> 00:17:07,543 ‫בנים.‬ 218 00:17:07,626 --> 00:17:09,043 ‫יש כאן בעיה?‬ 219 00:17:09,126 --> 00:17:10,626 ‫לא. הכול בסדר.‬ 220 00:17:11,793 --> 00:17:15,168 ‫מה יש בשקית, קני? ‬ ‫האם זאת במקרה ערכת זובור?‬ 221 00:17:15,251 --> 00:17:16,293 ‫לא.‬ 222 00:17:18,293 --> 00:17:20,001 ‫אני צריך ללכת לשיעור.‬ ‫-רגע.‬ 223 00:17:21,334 --> 00:17:23,959 ‫מה שמך?‬ ‫-קרייג.‬ 224 00:17:24,043 --> 00:17:25,418 ‫מה יש בשקית, קרייג?‬ 225 00:17:27,126 --> 00:17:28,126 ‫זה...‬ 226 00:17:28,876 --> 00:17:30,126 ‫חצי כריך.‬ 227 00:17:30,209 --> 00:17:32,251 ‫הוא שאל אותי אם אני רוצה אותו.‬ 228 00:17:38,168 --> 00:17:39,168 ‫בסדר.‬ 229 00:17:42,959 --> 00:17:44,126 ‫אתה תתחרט על זה.‬ 230 00:17:45,668 --> 00:17:47,918 ‫הצלתי לך את התחת. אתה צריך להגיד תודה.‬ 231 00:17:48,001 --> 00:17:49,043 ‫זין על התודה שלך.‬ 232 00:17:49,126 --> 00:17:52,751 ‫אתה לא מכיר אותי. מה עשיתי לך?‬ ‫-ניסית לעשות עליי רושם.‬ 233 00:17:54,418 --> 00:17:56,209 ‫היית צריך לצחצח, שורט באס.‬ 234 00:17:57,459 --> 00:17:58,834 ‫היית צריך לצחצח.‬ 235 00:18:07,626 --> 00:18:09,334 ‫היי, הנה הוא.‬ 236 00:18:10,918 --> 00:18:13,043 ‫היום הראשון בתיכון. איך היה?‬ 237 00:18:13,126 --> 00:18:14,168 ‫טוב.‬ 238 00:18:14,668 --> 00:18:16,834 ‫זהו זה? פשוט טוב?‬ 239 00:18:17,959 --> 00:18:19,751 ‫בסדר, היה מעולה.‬ 240 00:18:21,043 --> 00:18:23,668 ‫יש לך את כל הציוד המתאים?‬ 241 00:18:25,126 --> 00:18:26,084 ‫כן.‬ 242 00:18:26,626 --> 00:18:30,501 ‫מה עם המורים שלך? אתה מחבב אותם?‬ ‫-טוב, אבא. הכול טוב. בסדר?‬ 243 00:18:31,793 --> 00:18:32,793 ‫כן, בסדר.‬ 244 00:18:34,418 --> 00:18:37,209 ‫טוב, אם אתה צריך משהו, רק...‬ 245 00:18:37,834 --> 00:18:38,959 ‫בסדר.‬ 246 00:18:42,543 --> 00:18:43,626 ‫אבא.‬ 247 00:18:43,709 --> 00:18:44,751 ‫כן.‬ 248 00:18:47,501 --> 00:18:48,584 ‫אפשר טלפון נייד?‬ 249 00:18:51,209 --> 00:18:54,126 ‫בשביל מה אתה צריך טלפון נייד?‬ ‫-למשל,‬ 250 00:18:54,209 --> 00:18:57,626 ‫אם אני זקוק לעזרה ‬ ‫או צריך להתקשר למוקד החירום.‬ 251 00:18:58,918 --> 00:19:02,584 ‫אנחנו גרים בעיירה כל כך קטנה ‬ ‫שמספיק רק לצעוק כדי שהם יגיעו.‬ 252 00:19:04,876 --> 00:19:05,959 ‫בסדר.‬ 253 00:19:08,876 --> 00:19:12,876 ‫"יורגיס יגלה את הדברים האלה‬ ‫בעצמו אם הוא יישאר שם מספיק זמן.‬ 254 00:19:12,959 --> 00:19:15,584 ‫"הגברים הם אלה‬ ‫שביצעו את העבודות המלוכלכות,‬ 255 00:19:16,084 --> 00:19:18,043 ‫"ולכן אי אפשר היה לרמות אותם.‬ 256 00:19:18,126 --> 00:19:21,251 ‫"והם תפסו את רוח המקום ‬ ‫ונהגו כמו כל האחרים.‬ 257 00:19:21,334 --> 00:19:22,793 ‫"יורגיס הגיע לשם‬ 258 00:19:22,876 --> 00:19:25,293 ‫"וחשב שהוא יביא תועלת, שיזכה להצלחה‬ 259 00:19:25,376 --> 00:19:28,668 ‫"ושייעשה אדם מיומן,‬ ‫אבל הוא יעמוד במהרה על טעותו...‬ 260 00:19:28,751 --> 00:19:29,584 ‫- הג'ונגל -‬ 261 00:19:29,668 --> 00:19:32,293 ‫"כי איש לא הצליח בפאקינגטאון כי עבד טוב."‬ 262 00:19:32,376 --> 00:19:33,376 ‫מספיק! מס...‬ 263 00:19:35,959 --> 00:19:42,418 ‫שכחתי עד כמה אני מתעב‬ ‫את הקשקוש הסוציאליסטי הזה.‬ 264 00:19:42,501 --> 00:19:45,751 ‫אז אתה חושב שסינקלר טעה ‬ ‫ושאפשר להתקדם בחיים‬ 265 00:19:45,834 --> 00:19:48,459 ‫אם עושים עבודה טובה ומצייתים לחוקים?‬ 266 00:19:48,543 --> 00:19:50,876 ‫קרייג.‬ 267 00:19:50,959 --> 00:19:52,626 ‫אל תבין לא נכון.‬ 268 00:19:52,709 --> 00:19:54,709 ‫אני מעריך עבודה קשה.‬ 269 00:19:54,793 --> 00:19:57,126 ‫אני אוהב עבודה נבונה.‬ 270 00:19:57,209 --> 00:20:01,001 ‫אתה צריך להיות תחרותי מאוד כדי לשרוד.‬ 271 00:20:01,084 --> 00:20:04,084 ‫כדי להיות ראשון, אתה צריך להיות נועז.‬ 272 00:20:05,376 --> 00:20:07,001 ‫אתה חייב להיות אכזרי.‬ 273 00:20:07,084 --> 00:20:09,084 ‫אל תבקש את מה שאתה צריך.‬ 274 00:20:09,626 --> 00:20:12,501 ‫תבקש את מה... לא! אל תבקש.‬ 275 00:20:13,043 --> 00:20:15,834 ‫תדרוש את מה שאתה רוצה.‬ 276 00:20:21,126 --> 00:20:22,834 ‫מר הריגן.‬ ‫-כן?‬ 277 00:20:23,459 --> 00:20:27,584 ‫האם במהלך חייך מישהו ניסה פעם להציק לך‬ 278 00:20:27,668 --> 00:20:32,501 ‫או לנצל אותך? בעבודה, אני מתכוון.‬ 279 00:20:32,584 --> 00:20:35,668 ‫בכל יום ויום.‬ 280 00:20:37,168 --> 00:20:39,001 ‫ואיך התמודדת עם זה?‬ 281 00:20:40,209 --> 00:20:41,376 ‫בחומרה.‬ 282 00:21:02,543 --> 00:21:03,709 ‫תראו את זה.‬ 283 00:21:05,626 --> 00:21:06,626 ‫וואו!‬ 284 00:21:08,251 --> 00:21:09,376 ‫זה…‬ 285 00:21:10,751 --> 00:21:14,459 ‫מה? אני אלבש אותו ‬ ‫בפעם הבאה שנלך למונדלו'ס.‬ 286 00:21:15,209 --> 00:21:17,251 ‫היי, גם לך יש כמה מתנות.‬ 287 00:21:17,334 --> 00:21:20,501 ‫תפתח קודם את הקטנה. תשמור את שלי לסוף.‬ 288 00:21:21,126 --> 00:21:23,918 ‫מר הריגן.‬ ‫-בחיי, מעניין מה זה יכול להיות.‬ 289 00:21:26,293 --> 00:21:27,918 ‫הפתעה.‬ 290 00:21:28,001 --> 00:21:29,501 ‫אני כבר חוזר.‬ ‫-כן.‬ 291 00:21:39,084 --> 00:21:39,918 ‫זכיתי!‬ 292 00:21:40,501 --> 00:21:43,293 ‫באמת? בכמה?‬ ‫-אתה לא תאמין.‬ 293 00:21:43,793 --> 00:21:44,668 ‫במיליון.‬ 294 00:21:45,376 --> 00:21:47,084 ‫3,000 דולר!‬ 295 00:21:51,293 --> 00:21:53,459 ‫זה בהחלט כרטיס זוכה.‬ 296 00:21:53,543 --> 00:21:57,001 ‫יהיה קשה לנצח מתנה כזאת.‬ 297 00:21:57,084 --> 00:21:59,334 ‫אולי היית צריך לפתוח את שלי קודם.‬ 298 00:22:08,918 --> 00:22:10,584 ‫כן.‬ ‫-אבא.‬ 299 00:22:10,668 --> 00:22:11,959 ‫היי.‬ 300 00:22:14,418 --> 00:22:15,626 ‫על לא דבר, בן.‬ 301 00:22:17,001 --> 00:22:21,251 ‫הבחורה בחנות עזרה לי.‬ ‫הכול מוכן, טעון, מוכן לשימוש.‬ 302 00:22:22,501 --> 00:22:23,709 ‫למי תתקשר ראשון?‬ 303 00:22:33,334 --> 00:22:34,251 ‫הלו?‬ 304 00:22:34,334 --> 00:22:36,084 ‫חג מולד שמח, מר הריגן.‬ 305 00:22:36,168 --> 00:22:37,709 ‫קרייג?‬ ‫-זה קרייג, כן.‬ 306 00:22:37,793 --> 00:22:41,501 ‫איפה אתה? ‬ ‫זה נשמע כאילו שאתה בצד השני של הירח.‬ 307 00:22:42,376 --> 00:22:46,501 ‫האמת היא שאני מדבר בטלפון הנייד שלי.‬ ‫-אוי, לא. הם מלאים בקרינה.‬ 308 00:22:46,584 --> 00:22:47,709 ‫איך אוכל לעזור לך?‬ 309 00:22:47,793 --> 00:22:51,876 ‫התקשרתי רק להגיד לך שהמתנה שלך, ‬ ‫כרטיס ההגרלה, אני זכיתי.‬ 310 00:22:51,959 --> 00:22:53,168 ‫זכיתי ב-3,000 דולר.‬ 311 00:22:53,251 --> 00:22:54,418 ‫יופי.‬ 312 00:22:54,501 --> 00:22:57,709 ‫טוב, אחד הכרטיסים האלה סוף-סוף השתלם.‬ 313 00:22:57,793 --> 00:22:58,793 ‫תודה.‬ 314 00:22:59,876 --> 00:23:01,584 ‫זה היה נחמד מצדך לתת לי אותו.‬ 315 00:23:01,668 --> 00:23:03,084 ‫זה שום דבר, אתה יודע?‬ 316 00:23:04,209 --> 00:23:05,959 ‫אני מחלק אותם לחברים.‬ 317 00:23:07,459 --> 00:23:08,751 ‫זה הכול, קרייג?‬ 318 00:23:08,834 --> 00:23:10,001 ‫כן, אני מניח.‬ 319 00:23:10,084 --> 00:23:11,334 ‫חג מולד שמח.‬ 320 00:23:11,959 --> 00:23:12,959 ‫בסדר. חג...‬ 321 00:23:22,668 --> 00:23:25,543 ‫אחי, מבאס לחזור אחרי חופשת החגים.‬ 322 00:23:25,626 --> 00:23:28,084 ‫לאיפה אתה ממהר, קרייג?‬ ‫-כן, לאן אתה הולך?‬ 323 00:23:28,959 --> 00:23:30,043 ‫מה?‬ 324 00:23:30,543 --> 00:23:32,293 ‫אתה עובד עליי!‬ ‫-לא.‬ 325 00:23:42,168 --> 00:23:43,293 ‫לא.‬ 326 00:23:51,126 --> 00:23:54,876 ‫מרג'י, בילי ויו-בוט‬ ‫קיבלו טלפונים זמן קצר לאחר מכן,‬ 327 00:23:54,959 --> 00:23:59,043 ‫אבל אני הייתי היחיד שהיה לו אייפון,‬ ‫ובילי ויו-בוט חלקו רייזר.‬ 328 00:24:27,793 --> 00:24:28,918 ‫תודה.‬ 329 00:24:30,209 --> 00:24:34,543 ‫קרייג, רציתי לדבר איתך על משהו.‬ 330 00:24:37,126 --> 00:24:41,126 ‫יש לנו את הסידור הזה כבר הרבה זמן.‬ 331 00:24:41,751 --> 00:24:45,751 ‫ונוכחתי לדעת שאתה אדם שונה לגמרי עכשיו‬ 332 00:24:46,459 --> 00:24:49,043 ‫ממי שהיית כשהתחלנו.‬ 333 00:24:49,793 --> 00:24:51,793 ‫השאלה שלי היא,‬ 334 00:24:51,876 --> 00:24:54,251 ‫למה אתה ממשיך לבוא לכאן?‬ 335 00:24:54,751 --> 00:24:57,334 ‫אתה רוצה שאפסיק?‬ ‫-לא.‬ 336 00:24:57,418 --> 00:24:59,709 ‫אז מה?‬ 337 00:24:59,793 --> 00:25:05,334 ‫אני בטוח שיש מועדוני ספורט ובנות‬ ‫שיכולים להעסיק אותך באופן מהנה יותר.‬ 338 00:25:05,418 --> 00:25:08,501 ‫ובכל זאת, ‬ ‫אתה ממשיך להגיע שלושה ימים בשבוע.‬ 339 00:25:09,668 --> 00:25:10,501 ‫למה?‬ 340 00:25:11,251 --> 00:25:14,543 ‫האם זה מתוך תחושת מחויבות כלשהי?‬ 341 00:25:14,626 --> 00:25:15,918 ‫ממש לא. לא.‬ 342 00:25:16,001 --> 00:25:17,334 ‫אם כן, למה?‬ 343 00:25:19,584 --> 00:25:21,293 ‫כי אני נהנה מהזמן שלנו יחד.‬ 344 00:25:24,126 --> 00:25:25,168 ‫למה?‬ 345 00:25:30,084 --> 00:25:31,668 ‫אני בא לכאן כי אני...‬ 346 00:25:33,501 --> 00:25:35,334 ‫אני אוהב את הריח של הספרים שלך.‬ 347 00:25:36,501 --> 00:25:41,168 ‫אני בא לכאן כי אני אוהב את השיחות שלנו.‬ ‫אני בא לכאן כי כשאני קורא בקול רם,‬ 348 00:25:41,251 --> 00:25:45,376 ‫זה מעניק לי תחושה של כוח ‬ ‫שאין לי מחוץ לחדר הזה.‬ 349 00:25:48,751 --> 00:25:50,668 ‫אני בא לכאן כי אני רוצה לבוא.‬ 350 00:25:59,668 --> 00:26:00,709 ‫נתראה ביום חמישי.‬ 351 00:26:18,793 --> 00:26:23,918 ‫אני יודע מה אני רוצה לעשות עם הפרס.‬ ‫-הכסף ייכנס לחיסכון לקולג' כפי שסיכמנו.‬ 352 00:26:24,001 --> 00:26:28,501 ‫טוב, אמרת שרובו ייכנס לחיסכון לקולג'.‬ ‫באיזו תכיפות אני קונה דברים?‬ 353 00:26:33,709 --> 00:26:34,543 ‫כמעט אף פעם.‬ 354 00:26:34,626 --> 00:26:37,084 ‫אז אני יודע מה אני רוצה לעשות בשאר הכסף.‬ 355 00:26:43,876 --> 00:26:45,793 ‫צהריים טובים, פיט.‬ ‫-צהריים טובים.‬ 356 00:26:48,084 --> 00:26:49,543 ‫היי, עדנה.‬ ‫-שלום, ילד.‬ 357 00:26:49,626 --> 00:26:50,709 ‫תודה.‬ 358 00:26:54,293 --> 00:26:55,459 ‫הנה אתה.‬ 359 00:26:55,959 --> 00:26:59,626 ‫מר הריגן, הבאתי לך משהו.‬ ‫-אני לא צריך כלום.‬ 360 00:27:09,126 --> 00:27:10,126 ‫תודה.‬ 361 00:27:10,751 --> 00:27:12,418 ‫אני מעריך את הכוונה.‬ 362 00:27:13,334 --> 00:27:14,376 ‫אבל, לא.‬ 363 00:27:15,626 --> 00:27:18,334 ‫תן אותו לאביך.‬ ‫-הוא אמר שזה מה שתגיד.‬ 364 00:27:19,126 --> 00:27:20,376 ‫הוא אדם חכם.‬ 365 00:27:21,668 --> 00:27:25,251 ‫הנרי דייוויד ת'ורו אמר,‬ 366 00:27:25,334 --> 00:27:30,209 ‫"חפצים אינם בבעלותנו, אלא אנחנו בבעלותם."‬ 367 00:27:30,293 --> 00:27:31,834 ‫אין לי טלוויזיה,‬ 368 00:27:31,918 --> 00:27:36,126 ‫כי אם הייתה לי טלוויזיה,‬ ‫הייתי מבזבז את זמני בצפייה בה.‬ 369 00:27:36,209 --> 00:27:39,793 ‫יש לי רדיו במכונית, אבל אין לי רדיו בבית,‬ 370 00:27:39,876 --> 00:27:44,043 ‫אף על פי שאני אוהב להאזין מדי פעם‬ ‫למוזיקת קאנטרי ווסטרן.‬ 371 00:27:44,543 --> 00:27:48,501 ‫ואם היה לי רדיו, הייתי מבזבז יותר זמן.‬ 372 00:27:50,876 --> 00:27:52,084 ‫תרשה לי רק...‬ ‫-לא.‬ 373 00:27:52,168 --> 00:27:56,834 ‫אני מתחיל להצטער שכרטיס ההגרלה הזה זכה.‬ 374 00:27:58,334 --> 00:28:00,251 ‫רואה את אלה?‬ ‫-כן.‬ 375 00:28:00,751 --> 00:28:02,168 ‫הם נקראים אייקונים.‬ 376 00:28:02,876 --> 00:28:05,334 ‫האייקון הזה בשביל הבורסה.‬ 377 00:28:05,418 --> 00:28:08,709 ‫יש לי מנוי לוול סטריט ג'ורנל.‬ 378 00:28:08,793 --> 00:28:11,501 ‫כן, אבל הוול סטריט ג'ורנל‬ ‫לא יכול לעשות את זה.‬ 379 00:28:16,376 --> 00:28:18,626 ‫המספרים האלה הם בזמן אמת?‬ ‫-כן.‬ 380 00:28:18,709 --> 00:28:22,543 ‫טוב, אולי הם בפיגור ‬ ‫של דקה או שתיים, אני מניח.‬ 381 00:28:24,209 --> 00:28:25,293 ‫שככה יהיה לי טוב.‬ 382 00:28:25,376 --> 00:28:28,959 ‫זאת אומרת, זה כאילו‬ ‫שיש לך דיווח שוטף על שוק המניות‬ 383 00:28:29,043 --> 00:28:31,876 ‫כפי שהיה למגנאטים באחוזות שלהם.‬ 384 00:28:32,543 --> 00:28:38,334 ‫כן. ואם אתה רוצה לקרוא את הג'ורנל ‬ ‫או את הפורבס, או משהו כזה, אתה יכול.‬ 385 00:28:40,543 --> 00:28:44,501 ‫"ברטון אינסטרומנטס מכריזה על הסכמי רכישה."‬ 386 00:28:53,126 --> 00:28:54,126 ‫זה לא מופיע כאן.‬ 387 00:28:54,209 --> 00:28:56,001 ‫כי זה העיתון מאתמול.‬ 388 00:28:56,084 --> 00:29:01,543 ‫אתה מקבל אותו באיחור של יום. כמו כולם.‬ ‫אבל זה, זה מהיום.‬ 389 00:29:03,584 --> 00:29:05,251 ‫הייתי יהיר, קרייג.‬ 390 00:29:06,126 --> 00:29:08,459 ‫אשאיר אצלי את הטלפון, ככלות הכול.‬ 391 00:29:08,543 --> 00:29:10,668 ‫לזמן מה, בכל אופן.‬ ‫-אני שמח.‬ 392 00:29:10,751 --> 00:29:13,251 ‫אתה יכול להביא לי את הטלפון מהשולחן?‬ 393 00:29:13,751 --> 00:29:16,043 ‫אתה יכול להשתמש בו כדי להתקשר.‬ 394 00:29:16,126 --> 00:29:17,251 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 395 00:29:17,334 --> 00:29:18,751 ‫הוא מיועד בעיקר לכך.‬ 396 00:29:18,834 --> 00:29:21,626 ‫תחייג את המספר שאתה רוצה.‬ ‫תיגע בספרות באצבעותיך.‬ 397 00:29:21,709 --> 00:29:23,751 ‫ויש לך ארבעה ברים.‬ ‫-"ברים"?‬ 398 00:29:23,834 --> 00:29:26,418 ‫בזכות המגדל הסלולרי החדש. לא משנה.‬ 399 00:29:26,501 --> 00:29:28,751 ‫זה יותר טוב?‬ ‫-כן, זה טוב.‬ 400 00:29:34,084 --> 00:29:35,293 ‫צ'יק.‬ 401 00:29:36,459 --> 00:29:37,918 ‫מדבר ג'ון הריגן.‬ 402 00:29:38,001 --> 00:29:40,293 ‫יש לי טלפון נייד עכשיו.‬ 403 00:29:40,376 --> 00:29:43,209 ‫אני רוצה לבצע שינוי בתיק המניות שלי.‬ 404 00:29:43,793 --> 00:29:44,709 ‫כן.‬ 405 00:29:47,876 --> 00:29:49,293 ‫נו? זה מצא חן בעיניו?‬ 406 00:29:49,376 --> 00:29:50,209 ‫לא.‬ 407 00:29:52,334 --> 00:29:53,376 ‫הזהרתי אותך.‬ 408 00:29:54,793 --> 00:29:56,209 ‫הוא השתגע על זה.‬ 409 00:30:02,334 --> 00:30:04,043 ‫ואתה יכול להפעיל התראה...‬ 410 00:30:04,126 --> 00:30:07,709 ‫בכל פעם, לפני שקראתי,‬ ‫הראיתי לו שימושים נוספים של הטלפון.‬ 411 00:30:07,793 --> 00:30:09,751 ‫הכרתי לו את האינטרנט,‬ 412 00:30:09,834 --> 00:30:11,668 ‫את יאהו! ואת גוגל.‬ 413 00:30:11,751 --> 00:30:14,459 ‫לימדתי אותו לשלוח הודעה,‬ ‫איך ליצור הודעה קולית…‬ 414 00:30:15,668 --> 00:30:17,876 ‫אני לא עונה לטלפון שלי עכשיו.‬ 415 00:30:18,376 --> 00:30:20,751 ‫אתקשר אליכם בחזרה אם אמצא לנכון.‬ 416 00:30:21,834 --> 00:30:22,668 ‫בסדר?‬ 417 00:30:24,251 --> 00:30:26,709 ‫אני לא עונה לטלפון שלי עכשיו.‬ 418 00:30:26,793 --> 00:30:29,501 ‫אתקשר אליכם בחזרה אם אמצא לנכון.‬ 419 00:30:29,584 --> 00:30:32,501 ‫אני לא בטוח שהייתי רוצה שתתקשר בחזרה.‬ ‫-מושלם.‬ 420 00:30:33,959 --> 00:30:35,918 ‫...ואפילו להתאים אישית את הטלפון.‬ 421 00:30:36,001 --> 00:30:38,293 ‫בוא ניתן לך "ידית".‬ ‫-ידית?‬ 422 00:30:38,376 --> 00:30:41,251 ‫לא. ידית היא כמו כינוי.‬ 423 00:30:41,334 --> 00:30:45,459 ‫כשתתקשר אליי או תשלח לי הודעה,‬ ‫זה יהיה השם שיופיע על המסך שלי.‬ 424 00:30:45,543 --> 00:30:48,043 ‫אתה רוצה שאני אתן לעצמי כינוי?‬ 425 00:30:48,126 --> 00:30:50,918 ‫זה יכול להיות כינוי‬ ‫שבו אחרים קוראים לך. הנה.‬ 426 00:30:52,668 --> 00:30:54,751 ‫בעיתונים נהגו לקרוא לי ככה.‬ 427 00:30:54,834 --> 00:30:57,209 ‫זה לא היה אמור להיות מחמאה.‬ 428 00:31:01,251 --> 00:31:04,959 ‫"מלך הפיראטים". מגניב. ‬ ‫מישהו כבר התקשר אליך?‬ 429 00:31:05,043 --> 00:31:07,834 ‫לא. סוכני מכירות וטעויות במספר.‬ 430 00:31:07,918 --> 00:31:11,293 ‫לא הצלחתי לציית לצליל של הקסילופון הזה.‬ 431 00:31:11,376 --> 00:31:13,293 ‫בוא נסדר לך רינגטון אחר.‬ 432 00:31:18,084 --> 00:31:19,418 ‫עדיף?‬ ‫-כן, עדיף.‬ 433 00:31:19,501 --> 00:31:21,793 ‫אבל עדיין לא אענה.‬ ‫-אפילו אם אני אתקשר?‬ 434 00:31:22,584 --> 00:31:23,793 ‫איך אדע שזה אתה?‬ 435 00:31:23,876 --> 00:31:26,459 ‫אתה אוהב קאנטרי ווסטרן, נכון?‬ ‫-כן.‬ 436 00:31:26,543 --> 00:31:29,293 ‫מה השיר האהוב עליך?‬ ‫-יש כל כך הרבה.‬ 437 00:31:31,251 --> 00:31:34,501 ‫תמי ויינט. "עמדי לצד הגבר שלך".‬ 438 00:31:36,501 --> 00:31:37,876 ‫רינגטונים.‬ 439 00:31:37,959 --> 00:31:38,793 ‫זה?‬ 440 00:31:40,043 --> 00:31:42,418 ‫כן. הוא מקסים.‬ 441 00:31:42,501 --> 00:31:43,751 ‫תקשיב לו.‬ 442 00:31:45,334 --> 00:31:47,084 ‫אני יכול לעשות את זה.‬ 443 00:31:49,293 --> 00:31:52,251 ‫הנה. "עמדי לצד הגבר שלך". בסדר. בבקשה.‬ 444 00:31:53,209 --> 00:31:55,959 ‫בסדר. עכשיו תתקשר אליי. אני במועדפים שלך.‬ 445 00:32:01,293 --> 00:32:03,793 ‫כן. עכשיו נוכל לדעת מתי השני מתקשר.‬ 446 00:32:03,876 --> 00:32:05,584 ‫כן. יופי.‬ 447 00:32:08,626 --> 00:32:10,334 ‫בסדר. מה אנחנו קוראים היום?‬ 448 00:32:14,501 --> 00:32:15,376 ‫אתה בסדר?‬ 449 00:32:16,084 --> 00:32:17,084 ‫לא.‬ 450 00:32:17,668 --> 00:32:19,876 ‫לא. משהו מטריד אותי.‬ 451 00:32:19,959 --> 00:32:21,543 ‫אולי תוכל להסביר את זה.‬ 452 00:32:22,043 --> 00:32:27,043 ‫אני קורא מאמרים בטלפון הזה כבר חודש.‬ 453 00:32:28,501 --> 00:32:29,876 ‫וכולם היו בחינם.‬ 454 00:32:30,918 --> 00:32:32,168 ‫כן?‬ ‫-לא.‬ 455 00:32:32,251 --> 00:32:36,126 ‫אני קורא בחינם משהו‬ ‫שאנשים משלמים עליו כסף טוב.‬ 456 00:32:36,209 --> 00:32:37,418 ‫זה מעולה, נכון?‬ 457 00:32:37,501 --> 00:32:38,418 ‫לא, זה לא!‬ 458 00:32:39,001 --> 00:32:40,668 ‫מסירת מידע בחינם‬ 459 00:32:40,751 --> 00:32:46,751 ‫מנוגדת לכל מה שאני מבין‬ ‫על התנהלות עסקית מוצלחת.‬ 460 00:32:46,834 --> 00:32:50,876 ‫הרשת העולמית‬ ‫היא כמו צינור מים ראשי שהתפוצץ,‬ 461 00:32:50,959 --> 00:32:55,001 ‫אבל במקום מים, ‬ ‫היא מתיזה מידע לכל כיוון אפשרי.‬ 462 00:32:55,084 --> 00:32:58,001 ‫אני לא מבין. זה בשביל קידום מכירות או מה?‬ 463 00:32:58,501 --> 00:32:59,918 ‫אני שואל, קרייג.‬ 464 00:33:01,334 --> 00:33:03,918 ‫זה כמו ביריד פרייבורג, ‬ 465 00:33:04,001 --> 00:33:06,959 ‫שבו המשחק הראשון הוא בדרך כלל בחינם.‬ 466 00:33:08,751 --> 00:33:11,126 ‫ואנחנו עדיין במשחק הראשון.‬ 467 00:33:11,793 --> 00:33:13,293 ‫יריד פרייבורג.‬ 468 00:33:14,251 --> 00:33:18,418 ‫ואין פרסומות באתרים האלה.‬ 469 00:33:18,918 --> 00:33:22,418 ‫פרסומות הן נשמת אפם של העיתונים.‬ 470 00:33:22,501 --> 00:33:24,334 ‫איך הם ישרדו?‬ 471 00:33:25,334 --> 00:33:27,334 ‫אני לא חושב שזה קידום מכירות.‬ 472 00:33:27,834 --> 00:33:29,709 ‫אני חושב שזה סם שער.‬ 473 00:33:30,293 --> 00:33:32,043 ‫כבר שמתי לב‬ 474 00:33:32,126 --> 00:33:36,001 ‫שתוצאות החיפוש שלי בגוגל ‬ ‫הן בתחום המידע הפיננסי.‬ 475 00:33:36,084 --> 00:33:38,501 ‫הוא יודע מה אני רוצה.‬ 476 00:33:38,584 --> 00:33:40,918 ‫מה יקרה כשיסגרו את צינור המים הראשי?‬ 477 00:33:41,001 --> 00:33:42,084 ‫אין יותר חינמים.‬ 478 00:33:42,168 --> 00:33:46,251 ‫אה, ומידע כוזב ‬ ‫נעשה יותר ויותר נפוץ ונתפס כאמיתי.‬ 479 00:33:46,834 --> 00:33:50,334 ‫ומה יקרה כשיתחילו להשתמש בזה‬ 480 00:33:50,418 --> 00:33:52,959 ‫כדי להפיץ יותר שטויות ‬ ‫מכפי שממילא יש בעולם?‬ 481 00:33:53,043 --> 00:33:56,543 ‫עיתונים, עיתונאים, פוליטיקאים...‬ 482 00:33:56,626 --> 00:34:00,334 ‫כולנו צריכים לפחד מאוד מהגאדג'ט הזה.‬ 483 00:34:09,876 --> 00:34:11,126 ‫אני אלך לעזור לפיט.‬ 484 00:34:24,126 --> 00:34:26,876 ‫הוא בהה בטלפון שלו כאילו שהוא כדור 8 קסום.‬ 485 00:34:27,418 --> 00:34:30,043 ‫ובאותו יום, בתוך שניות,‬ 486 00:34:30,126 --> 00:34:32,251 ‫מר הריגן ניבא את העתיד.‬ 487 00:34:32,876 --> 00:34:37,626 ‫העתיד של האינטרנט, ‬ ‫העתיד של החדשות, של פייק ניוז,‬ 488 00:34:37,709 --> 00:34:40,584 ‫של רשתות חברתיות ‬ ‫של חומות תשלום ושל דואר זבל,‬ 489 00:34:40,668 --> 00:34:44,959 ‫של ג'וליאן אסאנג', ‬ ‫של אדוארד סנודן ושל העולם.‬ 490 00:34:49,293 --> 00:34:50,543 ‫בוקר טוב, קרייג.‬ 491 00:34:51,084 --> 00:34:52,751 ‫בוקר טוב, גברת הארט.‬ 492 00:34:55,459 --> 00:34:56,709 ‫- רג'ינה -‬ 493 00:34:58,959 --> 00:35:00,418 ‫- קרייג‬ ‫הסוודר שלך יפה -‬ 494 00:35:02,501 --> 00:35:04,084 ‫- תודה -‬ 495 00:35:12,168 --> 00:35:13,459 ‫זה סמארטפון?‬ 496 00:35:15,918 --> 00:35:17,626 ‫כן, זה אייפון.‬ 497 00:35:18,709 --> 00:35:20,918 ‫טוב, קלטתי אותך, ילד עשיר.‬ 498 00:35:22,876 --> 00:35:24,876 ‫רוצה לראות את שלי?‬ ‫-בטח.‬ 499 00:35:25,876 --> 00:35:28,334 ‫הוא ממש מגניב. יש לו...‬ 500 00:35:30,751 --> 00:35:32,376 ‫אה, נכון. אין לי טלפון כזה.‬ 501 00:35:35,001 --> 00:35:36,501 ‫אפשר לראות את שלך?‬ 502 00:35:40,043 --> 00:35:41,084 ‫בסדר.‬ 503 00:35:44,584 --> 00:35:45,543 ‫תודה.‬ 504 00:35:48,834 --> 00:35:49,834 ‫וואו!‬ 505 00:35:51,334 --> 00:35:52,251 ‫מגניב.‬ 506 00:35:54,043 --> 00:35:55,251 ‫תיזהר.‬ 507 00:35:58,626 --> 00:36:00,959 ‫"אבל כאן מתחיל סיפור חדש.‬ 508 00:36:01,043 --> 00:36:02,293 ‫- החטא ועונשו -‬ 509 00:36:02,376 --> 00:36:04,709 ‫"סיפור ההתחדשות ההדרגתית של אדם.‬ 510 00:36:04,793 --> 00:36:07,126 ‫"סיפור התהוותו ההדרגתית מחדש,‬ 511 00:36:07,209 --> 00:36:09,626 ‫"המעבר שלו מעולם אחד לעולם אחר,‬ 512 00:36:09,709 --> 00:36:12,709 ‫"התוודעותו לחיים חדשים ובלתי ידועים.‬ 513 00:36:13,334 --> 00:36:18,126 ‫"ייתכן שזה הנושא לסיפור חדש,‬ ‫אבל סיפורנו זה תם ונשלם."‬ 514 00:36:24,501 --> 00:36:25,334 ‫סליחה.‬ 515 00:36:25,418 --> 00:36:27,793 ‫סור מעל פניי, שטן.‬ 516 00:36:28,418 --> 00:36:29,293 ‫כל הכבוד.‬ 517 00:36:29,376 --> 00:36:33,043 ‫אני בהחלט נהנה מרומן רוסי קודר מדי פעם.‬ 518 00:36:35,584 --> 00:36:40,084 ‫תוכל, בבקשה, להביא מהמגירה האמצעית בשולחני‬ ‫את פנקס ההמחאות שלי?‬ 519 00:36:40,668 --> 00:36:41,626 ‫תודה.‬ 520 00:36:44,834 --> 00:36:45,668 ‫מצאת אותו?‬ 521 00:36:50,668 --> 00:36:51,584 ‫תודה.‬ 522 00:36:52,084 --> 00:36:54,459 ‫זה חדש. המכל. הכול בסדר?‬ 523 00:36:54,543 --> 00:36:57,084 ‫אני משתמש בו בעיקר בלילה.‬ 524 00:36:59,043 --> 00:37:01,043 ‫יש משהו שתמיד רציתי לשאול אותך.‬ 525 00:37:04,793 --> 00:37:06,126 ‫למה עברת לכאן?‬ 526 00:37:06,918 --> 00:37:07,793 ‫להארלו?‬ 527 00:37:08,751 --> 00:37:12,918 ‫יכולת לגור בכל מקום.‬ ‫-כמישהו שחי בעיר כל חייו,‬ 528 00:37:13,626 --> 00:37:16,459 ‫רציתי לחיות באזור כפרי.‬ 529 00:37:16,543 --> 00:37:21,084 ‫בדקתי מקומות רבים, ולבסוף התמקמתי כאן.‬ 530 00:37:21,168 --> 00:37:22,459 ‫יש נופים,‬ 531 00:37:23,084 --> 00:37:25,043 ‫אבל אף אחד מהם לא מרהיב.‬ 532 00:37:25,876 --> 00:37:28,834 ‫נופים מרהיבים מושכים אנשים.‬ 533 00:37:29,709 --> 00:37:32,126 ‫ואני לא אוהב אנשים במיוחד.‬ 534 00:37:37,418 --> 00:37:39,668 ‫אף אחד לא מבקש ממני דברים.‬ 535 00:37:46,459 --> 00:37:48,001 ‫רציתי מקום...‬ 536 00:37:49,876 --> 00:37:52,084 ‫שבו אף אחד לא יבקש ממני דברים.‬ 537 00:37:53,626 --> 00:37:55,168 ‫כי כשהם מבקשים,‬ 538 00:37:56,959 --> 00:38:00,834 ‫אני כמעט ללא יוצא מהכלל נענה.‬ 539 00:38:07,668 --> 00:38:12,459 ‫ואתה? האם יש מקום אחר חוץ מכאן‬ ‫שבו היית רוצה לחיות?‬ 540 00:38:15,084 --> 00:38:16,751 ‫אולי לוס אנג'לס.‬ 541 00:38:18,001 --> 00:38:20,834 ‫אולי אוכל לכתוב לסרטים.‬ 542 00:38:20,918 --> 00:38:23,126 ‫טוב, אני מניח שמישהו צריך לעשות זאת.‬ 543 00:38:24,293 --> 00:38:26,376 ‫והאם היית מתגעגע הביתה,‬ 544 00:38:26,876 --> 00:38:31,001 ‫לראות את פניו של אביך ‬ ‫או להניח פרחים על קברה של אימך?‬ 545 00:38:31,084 --> 00:38:34,668 ‫כן. הייתי חוזר מדי פעם.‬ 546 00:38:34,751 --> 00:38:37,543 ‫טוב, אם תחליט ללכת למקום שכוח האל הזה‬ 547 00:38:37,626 --> 00:38:40,251 ‫ותיעשה חלק מהמפעל הזה,‬ 548 00:38:40,334 --> 00:38:43,834 ‫עליך לדעת שהוא קשה ובלתי הוגן,‬ 549 00:38:44,459 --> 00:38:46,001 ‫ושאתה תרכוש לעצמך אויבים.‬ 550 00:38:47,418 --> 00:38:48,834 ‫אלוהים יודע שזה מה שקרה לי.‬ 551 00:38:49,418 --> 00:38:50,459 ‫כן, אני יודע.‬ 552 00:38:54,668 --> 00:38:58,418 ‫קרייג, אני צריך שתבטיח לי משהו.‬ 553 00:38:59,084 --> 00:39:00,293 ‫בסדר.‬ 554 00:39:01,626 --> 00:39:03,376 ‫כשדרכך תיקרה בדרכם,‬ 555 00:39:04,626 --> 00:39:07,084 ‫הכחד אותם במהרה.‬ 556 00:39:07,626 --> 00:39:08,834 ‫את האויבים האלה.‬ 557 00:39:09,418 --> 00:39:10,251 ‫"הכחד."‬ 558 00:39:10,793 --> 00:39:12,209 ‫במהרה.‬ 559 00:39:13,001 --> 00:39:17,418 ‫ואל תרגיש אפילו קמצוץ אשמה על שעשית זאת.‬ 560 00:39:19,418 --> 00:39:20,668 ‫תבטיח לי.‬ 561 00:39:22,209 --> 00:39:23,626 ‫תבטיח לי!‬ 562 00:39:26,626 --> 00:39:27,626 ‫בסדר.‬ 563 00:39:28,668 --> 00:39:29,751 ‫אני מבטיח לך.‬ 564 00:39:31,126 --> 00:39:32,168 ‫בסדר.‬ 565 00:39:41,709 --> 00:39:43,168 ‫תודה, מר הריגן.‬ 566 00:39:44,876 --> 00:39:46,459 ‫התענוג שלי, קרייג.‬ 567 00:39:48,376 --> 00:39:49,584 ‫כולו.‬ 568 00:40:09,543 --> 00:40:11,959 ‫בעיניי הוא היה מפחיד ומסעיר.‬ 569 00:40:12,501 --> 00:40:15,918 ‫אפילו במצבו החלש, היה לו כוח.‬ 570 00:40:17,501 --> 00:40:19,418 ‫ייתכן שהוא אפילו היה מסוכן.‬ 571 00:40:21,001 --> 00:40:22,418 ‫אבל הייתי חבר שלו.‬ 572 00:40:22,501 --> 00:40:23,376 ‫הוא אמר זאת.‬ 573 00:40:25,709 --> 00:40:29,376 ‫ולפי כרטיסי ההגרלה הבלתי משומשים במגירה, ‬ ‫לא היו לו חברים רבים.‬ 574 00:40:29,459 --> 00:40:31,043 ‫- האייפון משנה את עולם הסלולריים -‬ 575 00:40:38,126 --> 00:40:41,834 ‫- תודה על הברכות ועל כרטיסי ההגרלה.‬ ‫זוהי זכות לעבוד אצלך. -‬ 576 00:41:31,626 --> 00:41:32,543 ‫מר הריגן?‬ 577 00:41:46,084 --> 00:41:47,043 ‫- מלך הפיראטים -‬ 578 00:41:47,126 --> 00:41:48,043 ‫- קרייג -‬ 579 00:42:04,876 --> 00:42:05,959 ‫מר הריגן?‬ 580 00:42:08,168 --> 00:42:09,418 ‫מר הריגן?‬ 581 00:42:11,626 --> 00:42:12,543 ‫אדוני?‬ 582 00:42:36,209 --> 00:42:38,334 ‫תסלח לי לרגע? זה הבן שלי.‬ 583 00:42:40,293 --> 00:42:41,126 ‫קרייג?‬ 584 00:42:42,918 --> 00:42:44,626 ‫זה מר הריגן. אני חושב...‬ 585 00:42:45,168 --> 00:42:46,251 ‫אני חושב שהוא מת.‬ 586 00:42:46,334 --> 00:42:49,043 ‫הוא לא נושם. אני חושב...‬ ‫-איפה עובדי משק הבית?‬ 587 00:42:50,084 --> 00:42:51,459 ‫זה יום שלישי.‬ 588 00:42:51,543 --> 00:42:53,501 ‫הם לא כאן.‬ 589 00:42:53,584 --> 00:42:54,751 ‫טוב, תקשיב לי.‬ 590 00:42:55,668 --> 00:42:56,709 ‫פשוט תחכה שם.‬ 591 00:42:56,793 --> 00:42:59,209 ‫תחכה בחוץ, ואני אזעיק אמבולנס.‬ 592 00:43:16,501 --> 00:43:18,209 ‫"זה היה הטוב בזמנים.‬ 593 00:43:18,918 --> 00:43:20,626 ‫"זה היה הרע בזמנים.‬ 594 00:43:21,543 --> 00:43:25,251 ‫"זה היה תור התבונה, וזה היה תור האווילות.‬ 595 00:43:27,001 --> 00:43:29,043 ‫- בין שתי ערים -‬ 596 00:43:29,126 --> 00:43:30,876 ‫"זאת הייתה עת האמונה.‬ 597 00:43:32,293 --> 00:43:34,293 ‫"זאת הייתה עת הספק.‬ 598 00:43:34,876 --> 00:43:38,084 ‫"זאת הייתה שעה של תקווה, ‬ ‫זאת הייתה שעה אפלה.‬ 599 00:43:38,168 --> 00:43:41,584 ‫"זה היה אביב התקווה, ‬ ‫זה היה חורפו של ייאוש.‬ 600 00:43:42,084 --> 00:43:45,251 ‫"הכול היה לפנינו, מאום לא היה לפנינו.‬ 601 00:43:46,001 --> 00:43:48,209 ‫"כולנו הלכנו ישירות לגן העדן.‬ 602 00:43:49,584 --> 00:43:52,001 ‫"כולנו הלכנו ישירות לכיוון השני."‬ 603 00:43:54,668 --> 00:43:55,959 ‫אני הולך לישון.‬ 604 00:44:30,876 --> 00:44:32,043 ‫חרא.‬ 605 00:44:45,376 --> 00:44:52,334 ‫- אני אתגעגע לאחרי הצהריים שלנו ביחד -‬ 606 00:45:01,459 --> 00:45:07,043 ‫"כל מרירות וחימה ורוגז וצעקה וגידוף ‬ 607 00:45:07,126 --> 00:45:09,918 ‫"תסירו מכם עם כל הרישעה.‬ 608 00:45:10,501 --> 00:45:12,959 ‫"והיו טובים איש לרעהו,‬ 609 00:45:13,043 --> 00:45:15,584 ‫"ורחמנים, ונושאים איש לחטאת אחיו,‬ 610 00:45:15,668 --> 00:45:18,459 ‫"כאשר נשא לכם האלוהים במשיח."‬ 611 00:45:29,459 --> 00:45:30,876 ‫רוצה להביט בפעם האחרונה?‬ 612 00:45:31,584 --> 00:45:34,251 ‫אני רוצה לחכות. אני רוצה להיות האחרון.‬ 613 00:45:35,793 --> 00:45:37,793 ‫קח את הזמן. ניפגש בחוץ.‬ 614 00:45:58,293 --> 00:46:00,251 ‫הוא לבש חליפה שלא ראיתי קודם‬ 615 00:46:00,334 --> 00:46:03,626 ‫ואיש בית הלוויות מרח על פניו סומק‬ ‫כדי שהוא ייראה בריא,‬ 616 00:46:03,709 --> 00:46:07,459 ‫אבל אנשים בריאים ‬ ‫לא שוכבים בארונות קבורה עם עיניים עצומות.‬ 617 00:46:34,959 --> 00:46:37,126 ‫רבים, שהגיעו ממרחקים,‬ 618 00:46:37,626 --> 00:46:38,793 ‫כיבדו את ג'ון...‬ 619 00:46:38,876 --> 00:46:41,418 ‫מר הריגן נקבר קרוב מאוד לאימי.‬ 620 00:46:42,251 --> 00:46:44,334 ‫ביקרתי את קברה רק פעם אחת.‬ 621 00:46:44,418 --> 00:46:47,418 ‫אבא ביקר אותה מדי שבוע, אבל אני לא.‬ 622 00:46:47,918 --> 00:46:50,501 ‫כנראה מפני שאם הייתי מבקר...‬ 623 00:46:53,959 --> 00:46:55,751 ‫הייתי יודע שהיא איננה לתמיד.‬ 624 00:46:58,876 --> 00:47:03,168 ‫ג'ון הריגן היה אגוז קשה לפיצוח,‬ ‫אבל אני ידעתי שהוא איש הוגן.‬ 625 00:47:03,251 --> 00:47:06,418 ‫אני תוהה אם זה היה מפתיע אותו‬ ‫שאנשים הגיעו להלווייתו.‬ 626 00:47:22,168 --> 00:47:24,251 ‫סליחה. אתה קרייג, נכון?‬ 627 00:47:24,334 --> 00:47:25,334 ‫כן, אדוני.‬ 628 00:47:25,418 --> 00:47:30,584 ‫אני צ'יק ראפרטי. ‬ ‫אני מטפל... טיפלתי בכספים של ג'ון הריגן.‬ 629 00:47:30,668 --> 00:47:32,001 ‫רציתי לשוחח בקצרה.‬ 630 00:47:32,084 --> 00:47:34,459 ‫זה נוגע לקבלת משהו ממר הריגן.‬ 631 00:47:34,543 --> 00:47:35,751 ‫אני...‬ 632 00:47:36,918 --> 00:47:39,084 ‫אתה תשמע מעורכי דינו בעוד כשבוע.‬ 633 00:47:39,168 --> 00:47:40,876 ‫אני בצרות?‬ ‫-כן, במה מדובר?‬ 634 00:47:40,959 --> 00:47:42,543 ‫אל תדאגו. זה דבר טוב.‬ 635 00:47:43,793 --> 00:47:45,543 ‫טוב, זה אמור להסביר הכול.‬ 636 00:47:45,626 --> 00:47:47,584 ‫קיבלתי אותו לפני חודשיים‬ 637 00:47:47,668 --> 00:47:50,709 ‫עם הנחייה לשמור אותו עד לאירוע מהסוג הזה.‬ 638 00:47:52,668 --> 00:47:54,543 ‫ובכן, יום טוב לכם.‬ 639 00:48:10,334 --> 00:48:11,293 ‫מה?‬ 640 00:48:12,751 --> 00:48:14,709 ‫אני חושב שאתה אולי מופיע בצוואה.‬ 641 00:48:18,459 --> 00:48:19,709 ‫לפתוח אותו עכשיו?‬ 642 00:48:31,168 --> 00:48:34,834 ‫"קרייג, אם אתה קורא את זה, אני מת.‬ 643 00:48:34,918 --> 00:48:40,459 ‫"השארתי לך 800,000 דולר בקרן נאמנות.‬ 644 00:48:43,418 --> 00:48:45,959 ‫"הנאמנים הם אביך וצ'רלס ראפרטי.‬ 645 00:48:46,043 --> 00:48:49,043 ‫"מנהל העסקים שלי ‬ ‫ישמש כעת כמנהל העיזבון שלי.‬ 646 00:48:49,126 --> 00:48:53,334 ‫"אני סבור שהכסף יספיק לך‬ ‫כדי להשלים ארבע שנות לימודים בקולג'..."‬ 647 00:48:53,418 --> 00:48:56,251 ‫ולכל מסלול לתואר שני שתבחר להמשיך בו.‬ 648 00:48:56,334 --> 00:49:01,251 ‫צריך להישאר מספיק‬ ‫כדי לאפשר לך התחלה בקריירה שתבחר בה.‬ 649 00:49:01,334 --> 00:49:05,168 ‫דיברת על תסריטאות, ואם זה מה שאתה רוצה,‬ 650 00:49:05,709 --> 00:49:10,043 ‫כמובן שעליך לשאוף לעסוק בכך‬ ‫אבל דע לך שאיני תומך בהחלטה הזאת.‬ 651 00:49:10,626 --> 00:49:13,293 ‫יש בדיחה גסת רוח על תסריטאים.‬ 652 00:49:13,376 --> 00:49:15,084 ‫לא אחזור עליה כאן,‬ 653 00:49:15,168 --> 00:49:17,709 ‫אבל אנא ממך, תמצא אותה בטלפון שלך.‬ 654 00:49:18,209 --> 00:49:22,501 ‫מילות מפתח "תסריטאי" ו"כוכבנית".‬ 655 00:49:23,043 --> 00:49:29,251 ‫סרטים הם ארעיים, בעוד שספרים, ספרים טובים,‬ ‫הם נצחיים או קרובים להיות כאלה.‬ 656 00:49:29,918 --> 00:49:33,501 ‫"קראת לי הרבה ספרים טובים,‬ ‫אבל יש אחרים שמחכים להיכתב.‬ 657 00:49:34,001 --> 00:49:35,334 ‫"זה כל מה שאומר.‬ 658 00:49:35,418 --> 00:49:39,001 ‫"גם עם הוצאות הלימודים,‬ ‫ה-800,000 שלך יצטברו למיליון או יותר‬ 659 00:49:39,084 --> 00:49:42,543 ‫"עד שימלאו לך 26, כשתוקף הקרן יפקע,‬ 660 00:49:42,626 --> 00:49:46,209 ‫"ואז תוכל לבזבז או להשקיע ‬ ‫את השאר על פי בחירתך.‬ 661 00:49:46,293 --> 00:49:49,751 ‫"נ.ב. גם אני אתגעגע ‬ ‫לאחרי הצהריים שלנו ביחד."‬ 662 00:49:57,876 --> 00:49:58,876 ‫מה קרה?‬ 663 00:50:00,584 --> 00:50:02,584 ‫אתה נראה כאילו ראית רוח רפאים.‬ 664 00:50:04,126 --> 00:50:08,501 ‫- אני אתגעגע לאחרי הצהריים שלנו ביחד -‬ 665 00:50:46,168 --> 00:50:48,668 ‫אני לא עונה לטלפון שלי עכשיו.‬ 666 00:50:48,751 --> 00:50:52,043 ‫אתקשר אליכם בחזרה אם אמצא לנכון.‬ 667 00:50:53,751 --> 00:50:55,293 ‫אני מתגעגע אליך, מר הריגן.‬ 668 00:50:56,334 --> 00:50:58,376 ‫אני מודה על כל הכסף שנתת לי,‬ 669 00:50:58,459 --> 00:51:02,168 ‫אבל הייתי מחזיר אותו כדי שתהיה שוב כאן.‬ 670 00:51:04,084 --> 00:51:07,626 ‫אני יודע שזה בטח נשמע כמו שקר, אבל זה לא.‬ 671 00:51:11,251 --> 00:51:12,334 ‫זה באמת לא.‬ 672 00:51:36,668 --> 00:51:37,876 ‫אתה ער?‬ 673 00:51:39,459 --> 00:51:41,293 ‫כן.‬ ‫-אני מכין ארוחת בוקר.‬ 674 00:51:57,793 --> 00:51:58,918 ‫- מלך הפיראטים -‬ 675 00:51:59,626 --> 00:52:00,709 ‫אבא!‬ 676 00:52:00,793 --> 00:52:03,876 ‫הוא לא מת. ‬ ‫מר הריגן, לא בשתיים וחצי היום לפנות בוקר.‬ 677 00:52:03,959 --> 00:52:05,751 ‫"סי-סי-סי".‬ ‫-יש להוציאו מקברו.‬ 678 00:52:05,834 --> 00:52:07,459 ‫קברנו אותו חי.‬ ‫-מה פתאום.‬ 679 00:52:07,543 --> 00:52:10,251 ‫צריך להביא לשם מישהו מיד, להביא דחפורים ו…‬ 680 00:52:10,334 --> 00:52:13,584 ‫תפסיק. מה קורה?‬ 681 00:52:15,459 --> 00:52:18,751 ‫שמתי את הטלפון שלו בארון המתים שלו.‬ ‫-למה עשית את זה?‬ 682 00:52:18,834 --> 00:52:22,668 ‫אני יודע שלא הייתי צריך ושזה חולני, ‬ ‫אבל עשיתי את זה. ועכשיו זה.‬ 683 00:52:26,251 --> 00:52:28,709 ‫טוב, חייב להיות הסבר לזה.‬ 684 00:52:28,793 --> 00:52:31,209 ‫מישהו פרץ לטלפון שלו ושכפל אותו.‬ 685 00:52:31,293 --> 00:52:33,626 ‫הוא סתם מותח אותך.‬ 686 00:52:33,709 --> 00:52:36,626 ‫אם זאת מתיחה, אז למה זה לא משהו מצחיק כמו,‬ 687 00:52:37,251 --> 00:52:39,084 ‫"הצילו, אני לכוד בארון"?‬ 688 00:52:39,168 --> 00:52:40,293 ‫זה באמת מצחיק.‬ 689 00:52:40,376 --> 00:52:43,626 ‫למה איי-איי והאות הראשונה של שמי 3 פעמים? ‬ ‫זה לא הגיוני.‬ 690 00:52:44,376 --> 00:52:46,334 ‫צריך ללכת לשם. לבדוק מה איתו.‬ 691 00:52:46,418 --> 00:52:49,834 ‫לא, לא צריך, ואני אגיד לך למה.‬ 692 00:52:49,918 --> 00:52:51,709 ‫שב.‬ ‫-לא.‬ 693 00:52:51,793 --> 00:52:52,918 ‫קרייג, שב.‬ 694 00:52:59,334 --> 00:53:01,126 ‫ג'ון הריגן מת ללא השגחה.‬ 695 00:53:01,668 --> 00:53:04,209 ‫ולכן, בוצעה נתיחה שלאחר המוות,‬ 696 00:53:04,751 --> 00:53:07,834 ‫וכך התברר שהוא מת ממחלת לב.‬ 697 00:53:08,418 --> 00:53:09,626 ‫הם פתחו אותו?‬ 698 00:53:10,793 --> 00:53:11,751 ‫כן.‬ 699 00:53:12,793 --> 00:53:16,418 ‫אני לא שמח לומר לך את זה.‬ ‫אני לא רוצה שזה יכרסם בנפשך.‬ 700 00:53:16,501 --> 00:53:21,459 ‫אבל עדיף זה מאשר שתחשוב שהוא נקבר חיים.‬ 701 00:53:21,959 --> 00:53:24,418 ‫הוא לא. זה בלתי אפשרי.‬ 702 00:53:25,001 --> 00:53:25,959 ‫הוא מת.‬ 703 00:53:27,751 --> 00:53:28,834 ‫אתה מבין?‬ 704 00:53:30,126 --> 00:53:31,084 ‫כן.‬ 705 00:54:19,334 --> 00:54:21,376 ‫מה אתה עושה כאן, ילד?‬ 706 00:54:32,001 --> 00:54:32,918 ‫תודה.‬ 707 00:54:36,376 --> 00:54:37,668 ‫אתה בסדר, קרייג?‬ 708 00:54:37,751 --> 00:54:38,834 ‫כן.‬ 709 00:54:40,126 --> 00:54:42,043 ‫הוא אמר שהוא ישאיר לך משהו.‬ 710 00:54:42,751 --> 00:54:44,668 ‫הוא השאיר?‬ ‫-כן.‬ 711 00:54:46,043 --> 00:54:48,584 ‫הוא היה נדיב מאוד.‬ 712 00:54:48,668 --> 00:54:50,418 ‫הוא גם דאג לי ולפיט.‬ 713 00:54:50,918 --> 00:54:52,668 ‫כן. הוא היה...‬ 714 00:54:54,376 --> 00:54:56,334 ‫הוא היה אדם טוב, נכון?‬ 715 00:54:57,459 --> 00:55:02,043 ‫הוא היה הוגן, ‬ ‫אבל לא היית רוצה לעורר את כעסו.‬ 716 00:55:03,793 --> 00:55:04,834 ‫למה הכוונה?‬ 717 00:55:04,918 --> 00:55:06,584 ‫אתה זוכר את דאסטי בילודו?‬ 718 00:55:07,084 --> 00:55:09,709 ‫ממשפחת בילודו ‬ ‫שגרה בחניון הקרוונים בלאק בר.‬ 719 00:55:09,793 --> 00:55:12,293 ‫ראיתי את המקום. מה איתו?‬ 720 00:55:13,126 --> 00:55:16,584 ‫הוא היה הגנן כאן לפני פיט ‬ ‫במשך פחות משמונה חודשים‬ 721 00:55:16,668 --> 00:55:19,334 ‫כשמר הריגן תפס אותו גונב ופיטר אותו במקום.‬ 722 00:55:19,418 --> 00:55:23,793 ‫דאסטי לא התנצל. הוא פשוט עזב.‬ ‫הוא חשב שבזה העניין ייגמר.‬ 723 00:55:26,043 --> 00:55:27,209 ‫זה לא נגמר בזה.‬ 724 00:55:27,793 --> 00:55:30,209 ‫מה קרה לו? מה קרה לדאסטי?‬ 725 00:55:31,084 --> 00:55:32,209 ‫אמרתי מספיק.‬ 726 00:55:34,959 --> 00:55:39,126 ‫יש משהו שאתה רוצה מהבית? איזו מזכרת ממנו?‬ 727 00:55:43,376 --> 00:55:45,709 ‫אני לא יודע. אולי סחלב?‬ 728 00:55:50,293 --> 00:55:51,418 ‫כן, יקירי.‬ 729 00:55:53,834 --> 00:55:55,084 ‫קח סחלב.‬ 730 00:56:39,084 --> 00:56:40,626 ‫- למכירה -‬ 731 00:56:40,709 --> 00:56:44,251 ‫צ'יק ראפרטי השאיר את עדנה ופיט‬ ‫לתחזק את המקום.‬ 732 00:56:44,334 --> 00:56:48,834 ‫שלט "למכירה" של חברת נדל"ן מפורטלנד הוצב,‬ ‫וכמה אנשים באו לראות את הבית.‬ 733 00:56:50,709 --> 00:56:54,418 ‫לאחר כל הטלטלה עם הטלפון הפרוץ,‬ ‫חיי התנהלו על מי מנוחות.‬ 734 00:56:54,501 --> 00:56:57,126 ‫בית הספר היה בסדר, ‬ ‫ואפילו נהניתי מהשיעורים.‬ 735 00:57:01,793 --> 00:57:03,126 ‫גברת הארט לימדה מדעים,‬ 736 00:57:03,209 --> 00:57:05,501 ‫והיא הייתה המורה הכי טובה בבית הספר.‬ 737 00:57:05,584 --> 00:57:07,584 ‫מישהו יכול לומר לי איפה רוב ה...‬ 738 00:57:07,668 --> 00:57:08,959 ‫קרייג.‬ 739 00:57:09,043 --> 00:57:12,959 ‫החיים הימיים אחראיים ‬ ‫לייצור כ-70 אחוז מהחמצן שלנו.‬ 740 00:57:13,793 --> 00:57:14,626 ‫נכון.‬ 741 00:57:15,459 --> 00:57:16,668 ‫אתה צודק לגמרי.‬ 742 00:57:28,543 --> 00:57:32,293 ‫קני ינקוביץ' סולק באופן סופי‬ ‫על שמכר גראס בתחומי בית הספר.‬ 743 00:57:33,293 --> 00:57:35,834 ‫הוא חשב שאני הלשנתי עליו, אבל אני לא.‬ 744 00:57:35,918 --> 00:57:39,001 ‫אף שאני לא יכול להגיד‬ ‫שלא שמחתי לא לראות אותו כל יום.‬ 745 00:57:40,501 --> 00:57:43,418 ‫כמו ברוב התיכונים,‬ ‫גם אצלנו התקיימו אירועים.‬ 746 00:57:43,501 --> 00:57:46,709 ‫וזה שבסוף הסמסטר הראשון היה נשף החורף.‬ 747 00:57:46,793 --> 00:57:50,959 ‫נשף בסגנון "יום סיידי הוקינס"‬ ‫שאליו הבנות מזמינות את הבנים.‬ 748 00:57:51,459 --> 00:57:53,418 ‫הייתה לי תחושה שמרג'י תזמין אותי,‬ 749 00:57:53,501 --> 00:57:56,293 ‫אבל לא חיבבתי אותה, לא במובן הזה.‬ 750 00:57:56,376 --> 00:57:58,376 ‫אז קיוויתי לקבל הזמנה אחרת.‬ 751 00:57:58,459 --> 00:58:00,543 ‫- רג'ינה ‬ ‫תבוא איתי לנשף? -‬ 752 00:58:02,084 --> 00:58:04,251 ‫- טוב -‬ 753 00:58:26,251 --> 00:58:28,418 ‫אני צריכה לשירותים.‬ ‫-אני אלווה אותך.‬ 754 00:58:28,501 --> 00:58:30,459 ‫יש לנו עוד שני שירים הערב.‬ 755 00:58:31,293 --> 00:58:32,418 ‫אני אחכה לך.‬ 756 00:58:38,126 --> 00:58:39,209 ‫אתה מת.‬ 757 00:58:39,834 --> 00:58:40,876 ‫מה אתה עושה?‬ 758 00:58:40,959 --> 00:58:42,709 ‫עזוב אותי.‬ ‫-אני אהרוג אותך.‬ 759 00:58:45,084 --> 00:58:47,293 ‫אני יודע שאתה הלשנת עליי!‬ ‫-זה לא אני...‬ 760 00:58:48,334 --> 00:58:52,001 ‫למה עשית את זה, גבר? למה?‬ 761 00:58:52,709 --> 00:58:54,584 ‫עכשיו אני צריך לכסח אותך.‬ 762 00:59:05,126 --> 00:59:06,543 ‫לא רציתי לפגוע בך.‬ 763 00:59:06,626 --> 00:59:07,918 ‫אבל...‬ 764 00:59:14,043 --> 00:59:17,168 ‫אם תספר למישהו על זה, אתה מת.‬ 765 00:59:19,293 --> 00:59:20,501 ‫קרייג!‬ 766 00:59:23,668 --> 00:59:25,501 ‫בסדר, הנה.‬ 767 00:59:26,418 --> 00:59:29,543 ‫רג'ינה, לכי להגיד למר טיילור ‬ ‫שאחזור בעוד עשר דקות.‬ 768 00:59:29,626 --> 00:59:31,376 ‫ותבקשי שיתקשר לאבא של קרייג.‬ 769 00:59:33,251 --> 00:59:36,501 ‫אתה יודע שאני צריכה לדווח על זה, נכון?‬ ‫זה היה ינקוביץ'?‬ 770 00:59:37,501 --> 00:59:38,626 ‫זה לא היה קני,‬ 771 00:59:39,834 --> 00:59:40,668 ‫שזה טוב.‬ 772 00:59:40,751 --> 00:59:43,626 ‫כי אם זה היה הוא, ‬ ‫אני בטוח שהיו עוצרים אותו‬ 773 00:59:44,293 --> 00:59:45,709 ‫כי הוא כבר סולק.‬ 774 00:59:45,793 --> 00:59:48,543 ‫ואז יהיה משפט ואז אצטרך ללכת לבית המשפט‬ 775 00:59:48,626 --> 00:59:49,876 ‫וכולם ידעו.‬ 776 00:59:51,626 --> 00:59:54,918 ‫ומה יקרה כשהוא יכה את האדם הבא?‬ 777 00:59:55,001 --> 00:59:55,959 ‫תחזיק את זה.‬ 778 01:00:01,001 --> 01:00:02,418 ‫אני רק רוצה לשכוח מזה.‬ 779 01:00:06,834 --> 01:00:08,626 ‫יודע מה, קרייג? אתה תשכח מזה.‬ 780 01:00:13,209 --> 01:00:15,376 ‫בסדר. תן לי לטפל בשפה.‬ 781 01:00:17,834 --> 01:00:18,793 ‫בוא הנה.‬ 782 01:00:19,334 --> 01:00:20,418 ‫את לא... אאוץ'.‬ 783 01:00:20,501 --> 01:00:21,376 ‫סליחה.‬ 784 01:00:21,876 --> 01:00:23,668 ‫את לא מכאן, נכון?‬ 785 01:00:23,751 --> 01:00:24,834 ‫אני מבוסטון.‬ 786 01:00:24,918 --> 01:00:29,043 ‫בעצם, אני מלוול, אבל למדתי בקולג' בבוסטון.‬ 787 01:00:29,126 --> 01:00:30,043 ‫איזה?‬ 788 01:00:30,543 --> 01:00:31,543 ‫אמרסון.‬ 789 01:00:37,001 --> 01:00:38,001 ‫מה העניין?‬ 790 01:00:39,376 --> 01:00:42,751 ‫לא, כלום. פשוט יש לך ריח טוב.‬ 791 01:00:43,543 --> 01:00:45,793 ‫זה רק סבון.‬ ‫-בסדר.‬ 792 01:00:45,876 --> 01:00:49,918 ‫כן, זה סבון בות' ביי. ‬ ‫אפשר להשיג אותו בגייטס פולס.‬ 793 01:00:50,959 --> 01:00:53,168 ‫הוא ממש נחמד. כדאי לך לקנות בשביל...‬ 794 01:00:56,001 --> 01:00:57,834 ‫זאת אומרת, בשביל מי שתרצה...‬ 795 01:00:58,668 --> 01:00:59,793 ‫תודה.‬ 796 01:01:01,084 --> 01:01:03,959 ‫על שניקית אותי ועל שדיברת איתי ועל...‬ 797 01:01:06,876 --> 01:01:10,043 ‫שהפכת את התיכון לכמעט נסבל.‬ 798 01:01:12,834 --> 01:01:14,001 ‫אני חייב לך.‬ 799 01:01:14,084 --> 01:01:16,293 ‫לא, אתה לא חייב לי כלום.‬ 800 01:01:16,376 --> 01:01:17,209 ‫אני כן.‬ 801 01:01:18,376 --> 01:01:19,501 ‫באמת.‬ 802 01:01:31,209 --> 01:01:32,293 ‫מי עשה את זה?‬ 803 01:01:32,793 --> 01:01:35,043 ‫אפשר לא לעשות את זה עכשיו?‬ 804 01:01:35,126 --> 01:01:36,251 ‫אני בסדר.‬ 805 01:01:36,918 --> 01:01:38,543 ‫כן, טוב...‬ 806 01:01:41,168 --> 01:01:43,459 ‫אתה צריך לדבר על זה עם מישהו, קרייג.‬ 807 01:01:50,293 --> 01:01:53,334 ‫מר הריגן, זה אני, קרייג.‬ 808 01:01:54,126 --> 01:02:00,626 ‫ואני יודע שאתה לא תשמע את זה, ‬ ‫אבל משהו קרה הערב,‬ 809 01:02:01,168 --> 01:02:02,626 ‫ואני פשוט רציתי ל...‬ 810 01:02:03,209 --> 01:02:06,168 ‫הייתי צריך לדבר עם מישהו.‬ 811 01:02:09,501 --> 01:02:12,793 ‫חטפתי מכות די רציניות‬ 812 01:02:13,501 --> 01:02:20,209 ‫מהאידיוט הגדול, הטיפש והמטומטם הזה‬ ‫ששמו קני ינקוביץ'.‬ 813 01:02:23,751 --> 01:02:25,584 ‫אבל עשיתי מה שהבטחתי לך.‬ 814 01:02:26,918 --> 01:02:28,001 ‫אני…‬ 815 01:02:29,126 --> 01:02:30,459 ‫הכחדתי אותו.‬ 816 01:02:33,209 --> 01:02:35,459 ‫אתה יודע? לפחות ניסיתי.‬ 817 01:02:38,793 --> 01:02:40,376 ‫אבל זה היה אגרוף טוב.‬ 818 01:02:42,501 --> 01:02:46,709 ‫מספיק טוב שאני חושש שהוא יתקוף אותי שוב.‬ 819 01:02:51,668 --> 01:02:55,751 ‫למען האמת, אני די מפחד שזה לא ייגמר,‬ 820 01:02:56,668 --> 01:03:00,043 ‫והייתי ממש רוצה שתהיה כאן‬ ‫רק בשביל לייעץ לי.‬ 821 01:03:24,834 --> 01:03:27,168 ‫- יו-בוט‬ ‫ינקו מת -‬ 822 01:03:56,418 --> 01:03:58,293 ‫אני יודע שזה די מובן מאליו,‬ 823 01:03:58,376 --> 01:04:00,959 ‫אבל זאת הייתה הפעם הראשונה ‬ ‫שהבנתי שלכל אחד,‬ 824 01:04:01,043 --> 01:04:04,876 ‫אפילו לחלאות, יש הורים,‬ ‫משפחות שמתגעגעות אליהם‬ 825 01:04:05,876 --> 01:04:06,918 ‫ושבוכות עליהם.‬ 826 01:04:08,626 --> 01:04:11,459 ‫חשבתי בטיפשות שאבל הוא משהו שמיוחד רק לי.‬ 827 01:04:15,084 --> 01:04:17,834 ‫מודעת האבל של קנת' ג'יימס ינקוביץ'‬ 828 01:04:17,918 --> 01:04:20,543 ‫התפרסמה בגייטס פולס טריביון רק ביום שלישי.‬ 829 01:04:21,043 --> 01:04:22,293 ‫וכל מה שנאמר בה היה,‬ 830 01:04:22,376 --> 01:04:26,334 ‫"מת בפתאומיות בתאונה טראגית."‬ 831 01:04:29,001 --> 01:04:30,001 ‫ביי, גברת הארט.‬ 832 01:04:37,209 --> 01:04:38,168 ‫קרייג.‬ 833 01:04:41,918 --> 01:04:43,209 ‫לא, חכה רגע.‬ 834 01:04:43,293 --> 01:04:44,626 ‫לא, יש לי שיעור.‬ 835 01:04:44,709 --> 01:04:45,876 ‫אכתוב לך אישור.‬ 836 01:04:48,334 --> 01:04:49,709 ‫איפה היית היום?‬ 837 01:04:50,793 --> 01:04:51,626 ‫כאן.‬ 838 01:04:51,709 --> 01:04:52,918 ‫לא ממש.‬ 839 01:04:53,418 --> 01:04:54,709 ‫זה קשור לקני?‬ 840 01:04:55,751 --> 01:04:56,793 ‫קרייג,‬ 841 01:04:58,418 --> 01:05:02,209 ‫אם אתה חושב שיש לך קשר כלשהו למותו, ‬ 842 01:05:03,126 --> 01:05:04,543 ‫ראיתי את התיק שלו.‬ 843 01:05:05,668 --> 01:05:10,334 ‫קני היה, למרבה הצער, ילד עם בעיות רציניות.‬ 844 01:05:11,584 --> 01:05:14,376 ‫בעיות בבית, בעיות בבית הספר.‬ 845 01:05:14,459 --> 01:05:16,584 ‫היו לו בעיות נפשיות.‬ 846 01:05:16,668 --> 01:05:18,293 ‫אני לא יודעת מה קרה,‬ 847 01:05:19,376 --> 01:05:20,959 ‫אבל אין לזה שום קשר אליך.‬ 848 01:05:26,959 --> 01:05:30,126 ‫טוב, לך. אתה תספיק להגיע לשיעור.‬ 849 01:05:34,793 --> 01:05:36,251 ‫קרייג.‬ 850 01:05:39,501 --> 01:05:41,751 ‫אני לעולם לא אשמח כשילד מת.‬ 851 01:05:43,459 --> 01:05:45,709 ‫אבל אני יכולה לשמוח שזה לא היית אתה.‬ 852 01:05:49,418 --> 01:05:53,293 ‫גברת הארט, את מאמינה ברוחות רפאים?‬ 853 01:05:55,126 --> 01:05:57,834 ‫טוב, אני מניח שלא כי את מדענית.‬ 854 01:05:57,918 --> 01:06:02,334 ‫אני מורה, לא מדענית.‬ ‫-אני יודע, אבל את מבינה את כוונתי.‬ 855 01:06:02,418 --> 01:06:04,543 ‫אני לא אוהבת לחשוב על דברים כאלה.‬ 856 01:06:04,626 --> 01:06:08,251 ‫אתה יודע, בחיים לא הייתי משתתפת בסיאנס‬ ‫או מתעסקת עם לוח ויג'י,‬ 857 01:06:08,334 --> 01:06:10,168 ‫בניסיון לזמן את המתים.‬ 858 01:06:11,126 --> 01:06:12,251 ‫למה?‬ 859 01:06:15,959 --> 01:06:17,501 ‫סבתי תמיד נהגה לומר,‬ 860 01:06:17,584 --> 01:06:20,834 ‫"אדם לא צריך לקרוא להן‬ ‫אלא אם הוא רוצה תשובה...‬ 861 01:06:22,751 --> 01:06:25,418 ‫"כי לא כל הרוחות קדושות."‬ 862 01:06:30,334 --> 01:06:33,209 ‫קרייג, אתה צריך ללכת. יש לך שיעור.‬ 863 01:06:41,876 --> 01:06:43,834 ‫- חניון הקרוונים בלאק בר -‬ 864 01:07:11,001 --> 01:07:13,876 ‫- בילודו -‬ 865 01:07:13,959 --> 01:07:15,293 ‫הם לא בבית.‬ 866 01:07:19,584 --> 01:07:20,959 ‫הוא שייך למשפחת בילודו?‬ 867 01:07:23,709 --> 01:07:25,209 ‫אני מניחה שכן.‬ 868 01:07:28,626 --> 01:07:30,626 ‫את יודעת מתי הם יחזרו?‬ 869 01:07:31,251 --> 01:07:33,043 ‫לא סביר שבקרוב.‬ 870 01:07:35,376 --> 01:07:37,168 ‫אני מחפש את דאסטי בילודו.‬ 871 01:07:37,668 --> 01:07:39,584 ‫זה המקום שבו מצאו אותו.‬ 872 01:07:39,668 --> 01:07:41,126 ‫"מצאו אותו"?‬ 873 01:07:43,501 --> 01:07:46,751 ‫הוא איבד את העבודה שלו‬ ‫אצל איזה מנוול עשיר.‬ 874 01:07:46,834 --> 01:07:49,293 ‫הוא פוטר. נאלץ לקבל קצבת סעד.‬ 875 01:07:50,709 --> 01:07:52,709 ‫במשך שנה הוא חיפש עבודה,‬ 876 01:07:52,793 --> 01:07:55,293 ‫ואז נכנס עם הטנדר למוסך מכונת הדישה הזאת,‬ 877 01:07:55,376 --> 01:07:58,293 ‫סגר את הדלת, והפעיל את המנוע.‬ 878 01:08:38,543 --> 01:08:41,751 ‫- שטן אדום -‬ 879 01:08:50,709 --> 01:08:53,793 ‫- אף-יו‬ ‫אייץ' -‬ 880 01:08:53,876 --> 01:08:56,251 ‫הוא כתב את זה לפני שנכנס פנימה.‬ 881 01:09:04,418 --> 01:09:05,959 ‫אף אחד לא פענח מה המשמעות.‬ 882 01:09:09,293 --> 01:09:14,543 ‫טלפון שלא נטען לא יכול לצלצל, ‬ ‫ולא להשמיע הודעות.‬ 883 01:09:15,168 --> 01:09:18,459 ‫וגם לא יכול לשלוח הודעה בחזרה.‬ 884 01:09:19,793 --> 01:09:21,918 ‫אבל הוא שלח.‬ 885 01:09:23,709 --> 01:09:24,709 ‫אתה שלחת.‬ 886 01:09:26,751 --> 01:09:28,959 ‫אני צריך לדעת משהו, מר הריגן.‬ 887 01:09:29,751 --> 01:09:33,918 ‫אני צריך לדעת אם היה לך ‬ ‫קשר כלשהו למותו של קני ינקוביץ'.‬ 888 01:09:35,168 --> 01:09:40,668 ‫אני יודע שאמרתי לך שאני מפחד,‬ ‫אבל לא רציתי שהוא ימות.‬ 889 01:09:43,918 --> 01:09:45,126 ‫זה מטורף.‬ 890 01:09:49,043 --> 01:09:51,626 ‫אם היה לך קשר כלשהו למותו, אז...‬ 891 01:09:52,751 --> 01:09:54,001 ‫תדפוק על הקיר שלי.‬ 892 01:09:55,293 --> 01:09:56,709 ‫תדפוק עליו שלוש פעמים.‬ 893 01:11:27,459 --> 01:11:28,501 ‫קרייג.‬ 894 01:11:30,626 --> 01:11:33,501 ‫אם אספר לך משהו, תוכל לשמור אותו בינינו?‬ 895 01:11:34,418 --> 01:11:37,501 ‫זאת אומרת, אתה חייב, נכון?‬ ‫זה כאילו סוג כלשהו של חוק.‬ 896 01:11:38,334 --> 01:11:40,334 ‫אבא שלך צודק, כמובן.‬ 897 01:11:40,918 --> 01:11:43,918 ‫הטלפון שלך נפרץ. מישהו עובד עליך.‬ 898 01:11:45,209 --> 01:11:46,834 ‫גם המורה שלך צודקת.‬ 899 01:11:48,793 --> 01:11:50,668 ‫אני חבר טוב של האב אינגרסול.‬ 900 01:11:50,751 --> 01:11:52,209 ‫מסנט אן בגייטס פולס.‬ 901 01:11:52,293 --> 01:11:54,209 ‫זאת הכנסייה שבה קני הוטבל.‬ 902 01:11:55,084 --> 01:11:57,709 ‫הוא סיפר לי על התאונה. על פרטי התאונה.‬ 903 01:11:59,293 --> 01:12:02,918 ‫קני ניסה להתגנב החוצה מאוחר בלילה‬ ‫מחדר השינה שלו בקומה השנייה.‬ 904 01:12:03,001 --> 01:12:04,543 ‫הוא שתה לשוכרה.‬ 905 01:12:04,626 --> 01:12:06,918 ‫הם חושבים שהוא החליק על הגג ונפל.‬ 906 01:12:08,459 --> 01:12:10,834 ‫זאת הייתה תאונה טראגית. זה הכול.‬ 907 01:12:14,959 --> 01:12:16,751 ‫צווארו נשבר מהמכה.‬ 908 01:12:22,834 --> 01:12:24,126 ‫אני חושב שהגיע הזמן‬ 909 01:12:24,209 --> 01:12:27,168 ‫שתבדוק את הקשר שלך לטלפון שלך.‬ 910 01:12:27,251 --> 01:12:29,793 ‫אתה זוכר שקראת את מתי פרק ה' פסוק ל'?‬ 911 01:12:30,501 --> 01:12:34,584 ‫"ואם ידך הימנית תכשילך, קצץ אותה והשלך ממך‬ 912 01:12:35,876 --> 01:12:40,043 ‫"כי טוב לך אשר יאבד אחד מאיבריך...‬ 913 01:12:42,376 --> 01:12:46,293 ‫"מרדת כל גופך אל גיהינום."‬ 914 01:12:49,459 --> 01:12:52,043 ‫אפשר לעזור לך?‬ ‫-אני צריך להיפטר מהטלפון שלי.‬ 915 01:12:52,126 --> 01:12:53,293 ‫בסדר.‬ 916 01:12:53,834 --> 01:12:55,168 ‫אתה תמות על המותק הזה.‬ 917 01:12:55,251 --> 01:12:58,459 ‫אני משדרג רק בגלל ‬ ‫שקיבלתי כמה הודעות מוזרות.‬ 918 01:12:58,543 --> 01:12:59,709 ‫הכרת את השולח?‬ 919 01:12:59,793 --> 01:13:03,001 ‫כן, אבל הוא לא בסביבה.‬ 920 01:13:03,084 --> 01:13:05,834 ‫באייפונים הראשונים היו תקלות. ייצור מזורז.‬ 921 01:13:05,918 --> 01:13:08,584 ‫אני מניח שאיכשהו ההודעות נתקעו בתוכנה,‬ 922 01:13:08,668 --> 01:13:10,501 ‫ולכן הופיעו מדי פעם.‬ 923 01:13:10,584 --> 01:13:12,584 ‫תקרא לזה "רוח רפאים במכונה".‬ 924 01:13:12,668 --> 01:13:13,959 ‫אבל לא רוח קדושה.‬ 925 01:13:15,834 --> 01:13:16,668 ‫כלום.‬ 926 01:13:16,751 --> 01:13:17,834 ‫המספר לא השתנה.‬ 927 01:13:17,918 --> 01:13:21,334 ‫והעברתי את אנשי הקשר והמידע ‬ ‫מהטלפון הישן לטלפון החדש שלך.‬ 928 01:13:21,418 --> 01:13:22,626 ‫את כולם?‬ ‫-כן.‬ 929 01:13:22,709 --> 01:13:25,209 ‫תוכל למחוק את אלה שאתה לא צריך יותר.‬ ‫-בסדר.‬ 930 01:13:25,293 --> 01:13:28,209 ‫באשר לטלפון הישן שלך, ‬ ‫יש לנו כאן תוכנית צדקה.‬ 931 01:13:28,293 --> 01:13:33,626 ‫אנחנו מוחקים אותם לחלוטין ותורמים לאלה ‬ ‫שזקוקים לניידים, אבל לא יכולים לרכוש אותם.‬ 932 01:13:33,709 --> 01:13:35,043 ‫בסדר.‬ 933 01:13:35,126 --> 01:13:36,293 ‫לא, בעצם...‬ 934 01:13:36,793 --> 01:13:40,293 ‫אני אתרום אותו בעצמי.‬ 935 01:13:40,876 --> 01:13:43,209 ‫אחותי הקטנה צריכה טלפון.‬ ‫-בסדר.‬ 936 01:14:05,001 --> 01:14:06,876 ‫- מלך הפיראטים‬ ‫מתקשר... -‬ 937 01:14:14,626 --> 01:14:16,043 ‫- השיחה נכשלה -‬ 938 01:14:19,709 --> 01:14:20,959 ‫תודה, אלוהים.‬ 939 01:15:27,751 --> 01:15:29,459 ‫אפשר להסתיר דברים, אבל‬ 940 01:15:30,626 --> 01:15:33,418 ‫הם אינם נעלמים, לא באמת.‬ 941 01:15:34,751 --> 01:15:39,084 ‫הם עוקבים אחריך, ‬ ‫לוחשים לך באוזן, מוודאים שלא תשכח,‬ 942 01:15:39,584 --> 01:15:41,501 ‫שתמשיך לפקפק.‬ 943 01:15:45,084 --> 01:15:47,793 ‫תהיתי לאן משפחת ינקוביץ' עברה,‬ 944 01:15:48,459 --> 01:15:50,126 ‫ואם הם עדיין מתאבלים.‬ 945 01:15:57,459 --> 01:16:00,709 ‫תהיתי אם הבית הישן ‬ ‫משמיע קולות מבלי שמישהו ישמע אותם.‬ 946 01:16:01,876 --> 01:16:04,543 ‫זועק, מהדהד.‬ 947 01:16:06,168 --> 01:16:09,084 ‫תהיתי אם מר הריגן התגעגע אליי.‬ 948 01:16:12,501 --> 01:16:15,001 ‫תהיתי מי אהפוך להיות‬ 949 01:16:15,084 --> 01:16:19,418 ‫והאם מה שעשיתי ‬ ‫ישאיר עליי את חותמו ויגדיר אותי.‬ 950 01:16:32,918 --> 01:16:34,043 ‫התקבלתי.‬ 951 01:16:36,459 --> 01:16:38,584 ‫תהיתי אם מישהו אי פעם ידע.‬ 952 01:16:40,543 --> 01:16:41,584 ‫אני מקווה שלא.‬ 953 01:17:17,168 --> 01:17:19,168 ‫לקחת את כרטיס הטריפל איי שלך?‬ ‫-כן.‬ 954 01:17:19,251 --> 01:17:23,043 ‫וכתובת הדואר החדשה על שולחן המטבח?‬ 955 01:17:23,126 --> 01:17:24,084 ‫כן.‬ 956 01:17:26,168 --> 01:17:28,418 ‫אל תשכח לפתוח חשבון בחנות הספרים.‬ 957 01:17:28,501 --> 01:17:31,876 ‫ותעשה את זה בקרוב למקרה שיחסרו להם ספרים.‬ 958 01:17:31,959 --> 01:17:32,793 ‫בסדר.‬ 959 01:17:35,418 --> 01:17:36,459 ‫מעילי חורף.‬ 960 01:17:37,293 --> 01:17:39,876 ‫לא, אני אחזור, אבא, לפני החורף.‬ 961 01:17:43,001 --> 01:17:44,084 ‫אתה יהיה בסדר?‬ 962 01:17:44,168 --> 01:17:45,126 ‫כן.‬ 963 01:17:47,501 --> 01:17:49,459 ‫אני כל כך שמח בשבילך, חבר.‬ 964 01:17:51,001 --> 01:17:52,126 ‫תודה, אבא.‬ 965 01:17:57,084 --> 01:17:57,918 ‫אני אוהב אותך.‬ 966 01:17:59,084 --> 01:18:00,418 ‫גם אני אוהב אותך, חבר.‬ 967 01:18:09,501 --> 01:18:10,334 ‫בסדר.‬ 968 01:18:10,418 --> 01:18:12,959 ‫תתקשר אליי אם תצטרך משהו.‬ ‫-בסדר.‬ 969 01:18:56,668 --> 01:18:59,001 ‫מישהו אמר פעם שאף פעם לא עוזבים את הבית‬ 970 01:18:59,084 --> 01:19:01,293 ‫אלא שלוקחים אותו לכל מקום שהולכים.‬ 971 01:19:01,959 --> 01:19:04,709 ‫באופן אישי, אני מקווה שזה לא לגמרי נכון‬ 972 01:19:04,793 --> 01:19:07,668 ‫כי יש דברים שממש הייתי רוצה להשאיר בבית‬ 973 01:19:07,751 --> 01:19:09,418 ‫ולא שילוו אותי לבוסטון,‬ 974 01:19:09,918 --> 01:19:12,959 ‫שהייתה במרחק שעתיים נסיעה‬ ‫ומיליון ק"מ מהארלו.‬ 975 01:19:16,501 --> 01:19:20,209 ‫קיבלתי מלגת כתיבה לאמרסון,‬ ‫שיש בה תוכנית לימודי עיתונאות מצוינת.‬ 976 01:19:30,251 --> 01:19:31,084 ‫כן.‬ ‫-היי.‬ 977 01:19:31,168 --> 01:19:32,334 ‫אתה קרייג?‬ 978 01:19:32,918 --> 01:19:36,043 ‫השותף שלי בשנה א'‬ ‫היה ג'וליאן סאמרס מלוס אנג'לס.‬ 979 01:19:36,126 --> 01:19:39,334 ‫הוא למד משחק. הוא רצה להיות כוכב קולנוע.‬ 980 01:19:43,293 --> 01:19:47,959 ‫...זה הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות.‬ ‫-קברתי את עצמי בלימודים וחרשתי.‬ 981 01:19:49,126 --> 01:19:51,209 ‫הרגשתי שאני חייב את זה לאבא שלי.‬ 982 01:19:51,293 --> 01:19:53,293 ‫וכמובן, למר הריגן.‬ 983 01:19:56,376 --> 01:20:00,501 ‫היי, קרייג, תוכל להעיף מבט?‬ ‫התמונה צריכה להיות מתחת לכותרת המשנה?‬ 984 01:20:00,584 --> 01:20:03,543 ‫קרוב לראש העמוד זה יותר עיתונאי, ‬ ‫אתה לא חושב?‬ 985 01:20:03,626 --> 01:20:05,584 ‫כן, כנראה. תודה.‬ ‫-כן.‬ 986 01:20:07,168 --> 01:20:09,709 ‫מי מקשיב לחרא הזה?‬ ‫-חבר הדליק אותי על זה.‬ 987 01:20:09,793 --> 01:20:12,709 ‫ממש חבר. תעביר תחנה, אחי. ברצינות.‬ 988 01:20:31,334 --> 01:20:33,251 ‫היי, אבא.‬ ‫-היי, חבר.‬ 989 01:20:33,751 --> 01:20:36,584 ‫מה קורה?‬ ‫-קיבלתי חדשות רעות מאוד.‬ 990 01:20:45,168 --> 01:20:48,626 ‫בכותרת נכתב, "מורה אהובה נהרגה בוורמונט".‬ 991 01:20:49,168 --> 01:20:52,959 ‫ובשורת הפתיחה נכתב, "ויקטוריה קורלס הארט,‬ 992 01:20:53,501 --> 01:20:56,168 ‫"מורה לביולוגיה בתיכון גייטס פולס,‬ 993 01:20:56,251 --> 01:20:58,834 ‫"נהרגה ביום ראשון בהתנגשות חזיתית."‬ 994 01:21:01,709 --> 01:21:04,876 ‫מאז שעזבתי, גברת הארט התארסה.‬ 995 01:21:04,959 --> 01:21:07,876 ‫וזה מי שהיה איתה באותו יום, הארוס שלה.‬ 996 01:21:08,918 --> 01:21:11,876 ‫הם יצאו לסוף שבוע ארוך‬ ‫כדי לבקר בעיירה צ'סטר,‬ 997 01:21:11,959 --> 01:21:14,834 ‫להתאכסן בבקתת נופש ולספוג מעט סתיו.‬ 998 01:21:22,043 --> 01:21:25,251 ‫הם היו בדרכם חזרה ‬ ‫וכמעט הגיעו לגבול ניו המפשייר‬ 999 01:21:25,334 --> 01:21:29,126 ‫כשהם התקרבו לדין ויטמור מוולת'ם, מסצ'וסטס.‬ 1000 01:22:38,751 --> 01:22:39,709 ‫איפה הארוס שלה?‬ 1001 01:22:40,543 --> 01:22:43,376 ‫הוא עדיין בבית החולים. ‬ ‫הוא יישאר שם זמן רב.‬ 1002 01:22:43,459 --> 01:22:47,084 ‫שמעתי שהזבל שעשה את זה היה כל כך שיכור,‬ ‫עד שיצא מזה בלי שריטה.‬ 1003 01:22:47,168 --> 01:22:50,126 ‫הוא נעצר כבר ארבע פעמים בשכרות‬ ‫ורישיונו נשלל.‬ 1004 01:22:50,209 --> 01:22:52,168 ‫כדאי שהוא לא יתחמק מעונש.‬ 1005 01:22:55,584 --> 01:22:56,418 ‫הוא לא.‬ 1006 01:22:56,501 --> 01:22:59,334 ‫עונש המאסר בן ארבע השנים יושעה‬ 1007 01:22:59,418 --> 01:23:02,793 ‫אם הנאשם יסכים לגמילה למשך שישה חודשים.‬ 1008 01:23:03,376 --> 01:23:04,293 ‫אבל הוא כן.‬ 1009 01:23:04,834 --> 01:23:06,251 ‫הוא התחמק מעונש.‬ 1010 01:23:08,001 --> 01:23:12,418 ‫דין ויטמור נשלח למרכז גמילה‬ ‫שהיה דומה יותר לקאנטרי קלאב מאשר לכלא.‬ 1011 01:25:47,751 --> 01:25:49,084 ‫- מלך הפיראטים‬ ‫מתקשר… -‬ 1012 01:25:54,459 --> 01:25:55,459 ‫מר הריגן.‬ 1013 01:25:58,001 --> 01:26:00,376 ‫יש אדם ששמו דין ויטמור‬ 1014 01:26:00,459 --> 01:26:02,876 ‫שהרג מורה שלי מהתיכון.‬ 1015 01:26:04,793 --> 01:26:05,918 ‫הוא היה שיכור‬ 1016 01:26:07,168 --> 01:26:09,709 ‫והתנגש בגברת הארט ובארוסה.‬ 1017 01:26:12,043 --> 01:26:13,459 ‫היא הייתה אדם טוב.‬ 1018 01:26:14,668 --> 01:26:19,501 ‫היא עזרה לי כשהייתי זקוק לעזרה,‬ ‫והוא לא קיבל את מה שהגיע לו.‬ 1019 01:26:23,459 --> 01:26:24,584 ‫אני רוצה שהוא ימות.‬ 1020 01:26:32,709 --> 01:26:36,209 ‫ברגע שניתקתי את הטלפון, התחרטתי על השיחה.‬ 1021 01:26:43,543 --> 01:26:45,043 ‫- דין ויטמור מסצ'וסטס -‬ 1022 01:26:46,459 --> 01:26:48,043 ‫הרגשתי אשמה.‬ 1023 01:26:49,501 --> 01:26:51,126 ‫הייתי אשם.‬ 1024 01:26:53,376 --> 01:26:56,001 ‫אמרתי לעצמי שזה מטורף אפילו לחשוב על זה.‬ 1025 01:26:56,918 --> 01:26:58,293 ‫שזה בלתי אפשרי.‬ 1026 01:26:58,793 --> 01:27:00,918 ‫שדבר לא יקרה לדין ויטמור.‬ 1027 01:27:01,834 --> 01:27:03,251 ‫שאני צריך לשכוח מזה.‬ 1028 01:27:26,209 --> 01:27:28,001 ‫- מקומי נמצא מת -‬ 1029 01:27:29,334 --> 01:27:31,543 ‫- לא נמסרו פרטים. נפתחה חקירה פלילית. -‬ 1030 01:28:01,543 --> 01:28:02,501 ‫היי.‬ 1031 01:28:03,459 --> 01:28:04,376 ‫מה אתה רוצה?‬ 1032 01:28:04,459 --> 01:28:06,043 ‫אני עובד בעיתון בבוסטון.‬ 1033 01:28:06,126 --> 01:28:09,834 ‫קיוויתי לקבל מידע על מישהו שהיה מטופל כאן.‬ 1034 01:28:09,918 --> 01:28:11,709 ‫לך לחזית. תשאל שם.‬ 1035 01:28:12,293 --> 01:28:13,209 ‫דין ויטמור.‬ 1036 01:28:20,001 --> 01:28:20,834 ‫כן.‬ 1037 01:28:21,584 --> 01:28:23,084 ‫אני רוצה לדעת איך הוא מת.‬ 1038 01:28:23,918 --> 01:28:26,084 ‫אני מוכן לשלם 100 דולר על מידע.‬ 1039 01:29:07,626 --> 01:29:08,834 ‫מאתיים.‬ 1040 01:29:11,293 --> 01:29:12,126 ‫הוא התאבד.‬ 1041 01:29:12,209 --> 01:29:13,793 ‫איך?‬ ‫-במקלחת.‬ 1042 01:29:14,709 --> 01:29:15,668 ‫איך?‬ 1043 01:29:16,459 --> 01:29:18,043 ‫אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע?‬ 1044 01:29:19,209 --> 01:29:20,126 ‫כן.‬ 1045 01:29:20,626 --> 01:29:23,876 ‫לכל אורח יש חדר משלו, מקלחת משלו.‬ 1046 01:29:23,959 --> 01:29:25,168 ‫זה נחמד. ממש מותרות.‬ 1047 01:29:25,251 --> 01:29:27,501 ‫הרבה יותר טוב מהבית שלי, זה בטוח.‬ ‫-איך?‬ 1048 01:29:29,334 --> 01:29:30,876 ‫הוא חנק את עצמו למוות.‬ 1049 01:29:32,084 --> 01:29:33,209 ‫לפני ארוחת הבוקר,‬ 1050 01:29:33,293 --> 01:29:35,584 ‫הוא בלע שמפו כדי לשמן את גרונו.‬ 1051 01:29:35,668 --> 01:29:38,459 ‫ואז הוא לקח סבון יוקרתי ושבר אותו לשניים.‬ 1052 01:29:38,543 --> 01:29:39,709 ‫זרק חצי על הרצפה‬ 1053 01:29:39,793 --> 01:29:42,084 ‫ודחס את החצי השני במורד גרונו.‬ 1054 01:29:45,709 --> 01:29:47,209 ‫אמרת סבון יוקרתי.‬ 1055 01:29:48,293 --> 01:29:49,501 ‫מתחיל באות בי.‬ 1056 01:29:49,584 --> 01:29:50,668 ‫בות' ביי?‬ 1057 01:29:50,751 --> 01:29:53,001 ‫כן, זה הסבון. איך ידעת?‬ 1058 01:29:55,084 --> 01:29:56,793 ‫הוא השאיר מכתב התאבדות?‬ 1059 01:29:56,876 --> 01:29:59,334 ‫בערך. חתיכת נייר. שורה אחת.‬ 1060 01:29:59,418 --> 01:30:00,501 ‫מה כתוב בו?‬ 1061 01:30:00,584 --> 01:30:02,918 ‫זה היה די מתוק, למעון האמת. כמו תפילה.‬ 1062 01:30:03,001 --> 01:30:09,043 ‫זה היה "המשיכי לתת את כל האהבה..."‬ ‫-"...האהבה שאת יכולה". זאת לא תפילה.‬ 1063 01:30:09,126 --> 01:30:10,084 ‫לא?‬ 1064 01:30:13,251 --> 01:30:14,584 ‫אלה מילים של שיר.‬ 1065 01:30:30,501 --> 01:30:33,876 ‫כשאתה נופל, גם אם אתה רואה שזה עומד לקרות,‬ 1066 01:30:34,376 --> 01:30:36,293 ‫גם אם רצית שזה יקרה,‬ 1067 01:30:37,126 --> 01:30:38,501 ‫זה עדיין מזעזע אותך.‬ 1068 01:30:39,376 --> 01:30:40,668 ‫אין תחתית.‬ 1069 01:30:41,251 --> 01:30:42,293 ‫אין סוף.‬ 1070 01:30:42,376 --> 01:30:44,918 ‫אתה פשוט נופל.‬ 1071 01:31:12,668 --> 01:31:13,918 ‫"האימה.‬ 1072 01:31:15,459 --> 01:31:16,834 ‫"האימה."‬ 1073 01:31:51,876 --> 01:31:54,501 ‫אחרי שמתת, עברתי על הארון שלך.‬ 1074 01:31:55,876 --> 01:31:57,334 ‫הארון הסודי.‬ 1075 01:31:59,043 --> 01:32:02,459 ‫לא היו בו דברים איומים בכלל. רק זיכרונות.‬ 1076 01:32:03,418 --> 01:32:05,543 ‫הסודות שלך הם הסודות שלי.‬ 1077 01:32:07,793 --> 01:32:09,501 ‫זאת הסיבה שבחרת בי לקרוא לך.‬ 1078 01:32:11,376 --> 01:32:13,251 ‫אימך מתה כשהיית ילד.‬ 1079 01:32:14,959 --> 01:32:15,959 ‫בדיוק כמו שלי.‬ 1080 01:32:20,126 --> 01:32:21,876 ‫ידעת מה זאת בדידות.‬ 1081 01:32:23,459 --> 01:32:24,918 ‫מה טעמה.‬ 1082 01:32:28,001 --> 01:32:29,209 ‫בדיוק כמוני.‬ 1083 01:32:31,668 --> 01:32:34,001 ‫אני חושב שלכן ניסית לשמור על קשר.‬ 1084 01:32:44,626 --> 01:32:48,293 ‫זה לקח זמן, אבל פענחתי זאת, מר הריגן,‬ 1085 01:32:48,876 --> 01:32:51,209 ‫מה שניסית לומר לי בהודעות שלך.‬ 1086 01:32:55,043 --> 01:32:56,543 ‫סי-סי-סי...‬ 1087 01:32:58,001 --> 01:32:59,168 ‫אס-טי...‬ 1088 01:33:02,543 --> 01:33:05,334 ‫זה אומר, "קרייג, תפסיק".‬ 1089 01:33:06,668 --> 01:33:07,709 ‫נכון?‬ 1090 01:33:10,293 --> 01:33:12,251 ‫אתה אומר לי להפסיק...‬ 1091 01:33:13,709 --> 01:33:15,126 ‫כי אני מכאיב לך?‬ 1092 01:33:18,543 --> 01:33:22,584 ‫אם זה המצב, וזה מכאיב לך, אז אני מצטער.‬ 1093 01:33:23,751 --> 01:33:24,959 ‫אני באמת מצטער.‬ 1094 01:33:31,001 --> 01:33:35,543 ‫או שאתה אומר לי להפסיק כי אני פוגע בעצמי?‬ 1095 01:33:41,334 --> 01:33:45,334 ‫האם אתה משגיח עליי רק מפני שאתה דואג לי?‬ 1096 01:33:50,251 --> 01:33:51,709 ‫אם זה העניין, אז...‬ 1097 01:33:54,126 --> 01:33:55,168 ‫תודה.‬ 1098 01:34:00,084 --> 01:34:00,918 ‫תודה.‬ 1099 01:34:11,834 --> 01:34:13,709 ‫אתה יכול לנוח עכשיו, מר הריגן.‬ 1100 01:34:14,251 --> 01:34:15,918 ‫- הריגן‬ ‫1923-2008 -‬ 1101 01:34:33,709 --> 01:34:40,668 ‫- ג'ואנה פול ‬ ‫בת, רעיה, אם - 1969-2001 -‬ 1102 01:34:47,126 --> 01:34:49,334 ‫אני מצטער, אמא.‬ 1103 01:34:52,876 --> 01:34:54,209 ‫אני כל כך מצטער.‬ 1104 01:37:01,918 --> 01:37:07,293 ‫במאה ה-21, אני חושב שהטלפונים שלנו ‬ ‫משקפים את אופן נישואינו לעולם.‬ 1105 01:37:08,918 --> 01:37:11,959 ‫אם זה כך, אלה כנראה נישואים גרועים.‬ 1106 01:37:14,126 --> 01:37:16,543 ‫יש הרבה דברים שאני כבר לא בטוח בהם.‬ 1107 01:37:16,626 --> 01:37:18,793 ‫במציאות עצמה, בתור התחלה.‬ 1108 01:37:20,126 --> 01:37:24,709 ‫אבל אני יודע דבר אחד,‬ ‫והוא מוצק כמו סלעי ניו אינגלנד.‬ 1109 01:37:26,959 --> 01:37:28,084 ‫כשאמות,‬ 1110 01:37:29,334 --> 01:37:30,793 ‫כשיגיע זמני ללכת...‬ 1111 01:37:33,501 --> 01:37:35,584 ‫אני רוצה להיקבר עם כיסים ריקים.‬ 1112 01:37:51,876 --> 01:37:55,709 ‫- מבוסס על הסיפור הקצר מאת סטיבן קינג -‬ 1113 01:44:03,043 --> 01:44:08,043 ‫תרגום: שלמה ליברמן‬