1
00:00:20,459 --> 00:00:21,376
‫- הורנשמאייר -‬

2
00:00:33,918 --> 00:00:34,834
‫גברת בראל.‬

3
00:00:36,709 --> 00:00:39,626
‫שלום, קפטן. אני לא יכולה להתאפק יותר.‬

4
00:00:40,126 --> 00:00:44,084
‫ניסיתי לרסן את עצמי המון זמן,‬
‫אבל אני כבר לא מסוגלת לעמוד בפניך.‬

5
00:00:47,293 --> 00:00:52,376
‫אני יודעת, זה לא נכון במובנים רבים,‬
‫שהרי אתה הממונה עליי והכול.‬

6
00:00:52,459 --> 00:00:54,584
‫אבל לעזאזל עם מה שנכון או לא.‬

7
00:00:54,668 --> 00:00:56,209
‫בוא ניכנע לרגשות שלנו.‬

8
00:00:58,626 --> 00:01:00,209
‫אלוהים אדירים.‬

9
00:01:00,918 --> 00:01:04,001
‫הוא אדיר כל כך. לא היה לי מושג, קפטן.‬

10
00:01:04,084 --> 00:01:09,001
‫כן, הוא כמעט גדול מדי,‬
‫אבל ככה הטבע צייד אותי.‬

11
00:01:09,084 --> 00:01:11,168
‫זה לא משהו שאני אוהב להשתחצן בו.‬

12
00:01:11,251 --> 00:01:12,334
‫בוא הנה.‬

13
00:01:14,751 --> 00:01:17,543
‫תזיין אותי, קפטן. תזיין אותי עכשיו.‬

14
00:01:17,626 --> 00:01:23,959
‫אני זקור ביותר ומלא ביטחון.‬
‫אז אני מוכן למשימה הזאת.‬

15
00:01:24,043 --> 00:01:28,209
‫נהדר. טוב, תכניס את הפין לתוך הווגינה שלי.‬

16
00:01:28,293 --> 00:01:31,501
‫אני אכניס אותו ישר פנימה…‬

17
00:01:33,626 --> 00:01:36,959
‫זה מרגיש נהדר. סקס זה דבר נהדר.‬

18
00:01:37,668 --> 00:01:40,876
‫אני מסכימה במאה אחוז. אני בגן עדן של עונג.‬

19
00:01:41,584 --> 00:01:44,293
‫את תגיעי לשיא בקרוב?‬

20
00:01:44,376 --> 00:01:50,293
‫כן. בקרוב מאוד,‬
‫אבל קודם אני רוצה שתשתין בתוכי.‬

21
00:01:50,376 --> 00:01:51,209
‫מה?‬

22
00:01:51,293 --> 00:01:56,668
‫תרפה את המקדחה שלך,‬
‫ותן לי קצת מהעונג המוזהב הזה.‬

23
00:01:56,751 --> 00:01:58,084
‫באמת?‬

24
00:01:58,168 --> 00:02:01,209
‫כן, זה באופנה. כולם עושים את זה. קדימה.‬

25
00:02:02,251 --> 00:02:03,709
‫בסדר.‬

26
00:02:04,626 --> 00:02:05,876
‫בסדר, הנה זה בא.‬

27
00:02:07,293 --> 00:02:10,543
‫הו, כן. כל הכבוד.‬

28
00:02:10,626 --> 00:02:14,584
‫אל תתאפק. אני רוצה כל טיפה‬
‫של הצהוב היקר שלך.‬

29
00:02:15,543 --> 00:02:16,626
‫זו תחושה נהדרת.‬

30
00:02:16,709 --> 00:02:19,543
‫אני שמח שביקשת,‬
‫כי ממש הייתי צריך לשירותים.‬

31
00:02:21,626 --> 00:02:22,959
‫איזו הקלה.‬

32
00:02:25,376 --> 00:02:28,001
‫לא.‬

33
00:02:29,418 --> 00:02:30,626
‫לעזאזל.‬

34
00:02:31,209 --> 00:02:34,543
‫- כביסה -‬

35
00:02:39,251 --> 00:02:43,168
‫- לאנשי צוות בלבד -‬

36
00:02:54,376 --> 00:02:56,001
‫איזה בזבוז של חיים.‬

37
00:02:56,501 --> 00:02:57,959
‫חיות יפות כל כך.‬

38
00:02:58,459 --> 00:03:00,959
‫ולמה מאפרות? אף אחד כבר לא מעשן.‬

39
00:03:01,043 --> 00:03:04,084
‫נכון. זה פשוט אכזרי.‬

40
00:03:04,168 --> 00:03:06,501
‫זה גורם לי להטיל ספק‬
‫בכל עסקי הסיוע לפשעים.‬

41
00:03:06,584 --> 00:03:08,001
‫זה בכלל שווה את זה?‬

42
00:03:08,084 --> 00:03:11,834
‫כל החוויות הטראומטיות האלה‬
‫רק כדי לספק גאון מרושע‬

43
00:03:11,918 --> 00:03:13,293
‫שאנחנו בכלל לא מכירים.‬

44
00:03:13,376 --> 00:03:16,209
‫לפעמים אני שוקל למצוא עבודה רגילה.‬

45
00:03:16,293 --> 00:03:17,668
‫כן. גם אני.‬

46
00:03:17,751 --> 00:03:21,126
‫תמיד רציתי להיות דוור,‬
‫אבל עם כל הדוא"ל הזה‬

47
00:03:21,209 --> 00:03:24,376
‫אי אפשר לדעת כמה הרפתקה כזו תימשך.‬

48
00:03:25,043 --> 00:03:27,168
‫כן. זין על אימייל, אחי!‬

49
00:03:27,251 --> 00:03:30,459
‫מי בכלל רוצה לקרוא מכתבים במחשב טיפשי?‬

50
00:03:30,543 --> 00:03:31,793
‫או גלויות?‬

51
00:03:32,459 --> 00:03:35,584
‫תראה אותי. עכשיו אני תייר בחופשה.‬

52
00:03:35,668 --> 00:03:37,168
‫טוב, מעניין. כן?‬

53
00:03:37,251 --> 00:03:40,584
‫אדוני, אתה יכול בבקשה‬
‫לסרוק את הגלויות האלה בשבילי?‬

54
00:03:40,668 --> 00:03:43,126
‫אני אשלח אותן בדוא"ל לחברים ולמשפחה שלי,‬

55
00:03:43,209 --> 00:03:45,626
‫כדי שהם יוכלו לקרוא אותן במחשב.‬

56
00:03:45,709 --> 00:03:48,459
‫כן! זה הומוריסטי מאוד,‬

57
00:03:48,543 --> 00:03:53,001
‫כי אימייל עם דפים סרוקים‬
‫לעולם לא יוכל להחליף גלויה ממשית.‬

58
00:03:53,084 --> 00:03:55,501
‫פשוט אין לזה את אותו ערך רגשי.‬

59
00:03:55,584 --> 00:03:57,376
‫כן. בדיוק.‬

60
00:03:57,876 --> 00:03:59,668
‫זה המסר בבדיחה שלי.‬

61
00:04:08,793 --> 00:04:12,543
‫הנס, אתה האדם הכי מצחיק שפגשתי.‬

62
00:04:12,626 --> 00:04:14,043
‫אתה צריך להיות קומיקאי.‬

63
00:04:14,126 --> 00:04:16,043
‫אתה חושב?‬
‫-מה? בהחלט.‬

64
00:04:16,126 --> 00:04:18,459
‫זה הייעוד שלך. אני מרגיש את זה.‬

65
00:04:31,376 --> 00:04:33,834
‫אני מכיר מישהו במינכן שמנהל מועדון לילה.‬

66
00:04:33,918 --> 00:04:37,043
‫בטח אוכל לסדר שתופיע על הבמה‬
‫באחד מערבי הסטנדאפ שלהם.‬

67
00:04:37,126 --> 00:04:40,084
‫עכשיו אתה קצת מלחיץ אותי. אני על במה?‬

68
00:04:40,168 --> 00:04:42,626
‫הנס, אתה תהיה אדיר.‬

69
00:04:42,709 --> 00:04:46,084
‫תוכל לפתוח בבדיחת הגלויה המעולה שלך.‬
‫היא ממש מצחיקה.‬

70
00:04:46,168 --> 00:04:49,959
‫וכשתתחיל לקלוט את העניין,‬
‫תוכל להמציא עוד בדיחות בסופו של דבר.‬

71
00:04:59,209 --> 00:05:03,543
‫קפטן פוֹל בגזרה אפס.‬
‫אני חוזרת, קפטן פוֹל בגזרה אפס.‬

72
00:05:03,626 --> 00:05:05,209
‫הנס? גונתר?‬

73
00:05:09,584 --> 00:05:10,918
‫לעזאזל עם זה.‬

74
00:05:18,834 --> 00:05:19,793
‫כן!‬

75
00:05:23,709 --> 00:05:26,959
‫יש גם היבט כלכלי, כמובן.‬

76
00:05:27,043 --> 00:05:29,668
‫כרגע אני תלוי במשכורת של עוזר לפושעים.‬

77
00:05:29,751 --> 00:05:32,168
‫זאת חרב הפיפיות בעסקים האלה.‬

78
00:05:32,251 --> 00:05:35,959
‫השכר טוב, אז אתה שם בצד‬
‫את תחומי העניין והכישרונות האמיתיים שלך.‬

79
00:05:36,043 --> 00:05:38,626
‫אני מבין.‬
‫-אני אנהל אותך. אם תרצה, כמובן.‬

80
00:05:38,709 --> 00:05:40,668
‫עשרה אחוזים, אם זה מקובל עליך.‬

81
00:05:40,751 --> 00:05:42,084
‫בחיי, זה יהיה חטא‬

82
00:05:42,168 --> 00:05:45,251
‫להסתיר מהעולם את האנרגיות ואת הקסם שלך.‬

83
00:05:48,668 --> 00:05:50,459
‫איפה האוזניות שלכם?‬

84
00:05:53,793 --> 00:05:57,126
‫החלטנו לא לשים אותן, כי…‬

85
00:05:57,959 --> 00:06:02,334
‫אני חייב להיות כן.‬
‫הן לא נוחות במיוחד באוזן.‬

86
00:06:02,418 --> 00:06:03,793
‫לא נוחות במיוחד?‬

87
00:06:03,876 --> 00:06:07,001
‫זו דוגמה קלסית להנהלה שמנסה לחסוך בכסף‬

88
00:06:07,084 --> 00:06:09,168
‫ומקצצת בהוצאות במקומות הלא נכונים,‬

89
00:06:09,251 --> 00:06:11,876
‫ואז העובדים בדרג הנמוך צריכים לסבול.‬

90
00:06:11,959 --> 00:06:15,834
‫כן, לא באשמתנו.‬
‫ההנהלה היא האחראית הבלעדית.‬

91
00:06:21,126 --> 00:06:23,376
‫למה את עושה אגרוף עם היד הזאת?‬

92
00:06:29,501 --> 00:06:33,501
‫תפסיקי, בבקשה!‬
‫הוא אדם שיכול להביא אושר לעולם.‬

93
00:06:33,584 --> 00:06:36,043
‫קרן אור בכל האפלה.‬

94
00:06:43,834 --> 00:06:48,751
‫- מאפרות מכפות ידיים של גורילות -‬

95
00:06:50,084 --> 00:06:52,709
‫תציית להנהלה בפעם הבאה, בבקשה. בסדר?‬

96
00:06:52,793 --> 00:06:55,459
‫כן. חיובי.‬

97
00:06:56,376 --> 00:06:57,459
‫חיובי.‬

98
00:06:58,751 --> 00:07:05,584
‫- קפטן פוֹל -‬

99
00:07:42,459 --> 00:07:45,501
‫כמה זמן הוא כבר ככה?‬
‫-כל היום.‬

100
00:07:45,584 --> 00:07:50,126
‫מתי בפעם האחרונה הוא היה מורדם?‬
‫-אני לא יודעת, אולי לפני 20 שעות?‬

101
00:07:50,209 --> 00:07:51,959
‫עם מה?‬
‫-קטמין.‬

102
00:07:52,043 --> 00:07:55,334
‫נאלצתי להשתמש בחץ לחיות.‬
‫זה שנועד ל"חתולים גדולים".‬

103
00:07:55,418 --> 00:07:58,126
‫מה? אני לא רוצה לקחת בזה חלק יותר.‬

104
00:07:58,209 --> 00:08:00,001
‫זה נוגד את שבועת הרופאים שלי.‬

105
00:08:00,626 --> 00:08:04,418
‫טוב, אני ממש מצטערת‬
‫על אי הנוחות שאת חווה, דוקטור,‬

106
00:08:04,501 --> 00:08:09,001
‫אבל נראה לי שאת צריכה‬
‫לדחוף את השבועה הזאת לתוך השופכה שלך.‬

107
00:08:09,793 --> 00:08:13,334
‫אלא אם כן יש לך אפשרות לשלם‬
‫את החוב שלך למר רודן.‬

108
00:08:14,418 --> 00:08:15,751
‫לא חשבתי כך.‬

109
00:08:15,834 --> 00:08:19,876
‫תסתכלי עליי. את שייכת לנו.‬
‫אז תסבלי בשקט ותתחילי לעבוד עליו.‬

110
00:08:20,376 --> 00:08:22,626
‫אני צריכה שהוא יתפקד במשימה הבאה.‬

111
00:08:22,709 --> 00:08:25,168
‫מצטערת, אבל זה לא יקרה.‬

112
00:08:25,251 --> 00:08:26,168
‫הוא במצב נוראי.‬

113
00:08:26,251 --> 00:08:27,751
‫תהיי יצירתית.‬

114
00:08:28,293 --> 00:08:29,126
‫תמצאי דרך.‬

115
00:08:29,751 --> 00:08:30,626
‫עלובה.‬

116
00:08:35,501 --> 00:08:38,209
‫מה אני מפספס פה?‬

117
00:08:38,293 --> 00:08:39,668
‫- שוק שחור‬
‫תרופה לזקפה קטלנית -‬

118
00:08:46,043 --> 00:08:47,626
‫- זקפה -‬

119
00:08:48,918 --> 00:08:51,709
‫אולי תצלם תמונה? תוכל להתייחד איתה אחר כך.‬

120
00:08:51,793 --> 00:08:54,293
‫סליחה, מה אמרת?‬
‫-התאהבת בקיר?‬

121
00:08:54,376 --> 00:08:57,376
‫אתה בוהה בו כבר 25 שניות.‬

122
00:08:57,459 --> 00:09:01,126
‫כן, לא, אני מנסה לראות אם אצליח להבין‬
‫מה קורה בתיק הזה.‬

123
00:09:02,126 --> 00:09:04,918
‫אתה תמיד חושב שאתה טוב יותר מכולנו.‬

124
00:09:05,001 --> 00:09:08,543
‫חושב על כיוונים, תרחישים ואפשרויות.‬

125
00:09:09,501 --> 00:09:10,334
‫בטח.‬

126
00:09:10,418 --> 00:09:13,084
‫אני אתן לך כמה רמזים בחינם.‬

127
00:09:13,168 --> 00:09:16,126
‫הבחור הסיני הכין את התרופה לזקפה בעצמו,‬

128
00:09:16,209 --> 00:09:19,168
‫מכר אותה, ואז פוצץ את המבנה כשהוא בתוכו.‬

129
00:09:19,251 --> 00:09:21,668
‫ולמה שהוא יעשה את זה?‬
‫-מתוך אשמה.‬

130
00:09:21,751 --> 00:09:25,126
‫כשראה שאנשים מתו מהתוצר הגרוע שלו,‬
‫הוא פשוט איבד את זה.‬

131
00:09:25,209 --> 00:09:26,418
‫נשמע טוב מספיק.‬

132
00:09:26,501 --> 00:09:29,043
‫אבל לא, אתה צריך לחפור עמוק יותר.‬

133
00:09:29,126 --> 00:09:32,126
‫ליצור עוד עבודה בשביל כולנו. שוב.‬

134
00:09:32,209 --> 00:09:34,209
‫אני רק מבצע את תפקידי, הסוכן פרנק.‬

135
00:09:34,876 --> 00:09:37,251
‫אז הגדרות תפקידך הן ליצור שעות נוספות?‬

136
00:09:37,334 --> 00:09:40,418
‫לגנוב מהקולגות שלך זמן יקר עם המשפחה שלהם?‬

137
00:09:40,501 --> 00:09:42,501
‫לא!‬
‫-זה בהחלט נראה ככה.‬

138
00:09:42,584 --> 00:09:45,251
‫אתה פשוט נהנה‬
‫להרחיק אותי מהילדים שלי, נכון?‬

139
00:09:45,334 --> 00:09:47,043
‫הם בני 26 ו-32, לא?‬

140
00:09:47,126 --> 00:09:48,418
‫כן, אז מה?‬

141
00:09:48,501 --> 00:09:50,626
‫בכל אופן. הנסן, בוא נצא לסיבוב.‬

142
00:09:50,709 --> 00:09:52,834
‫אני מכיר מישהו שיכול לעזור לנו.‬

143
00:09:52,918 --> 00:09:53,793
‫טוב.‬

144
00:09:58,626 --> 00:10:01,668
‫את מי אנחנו מבקרים?‬
‫-מישהו שחייב לי טובה.‬

145
00:10:01,751 --> 00:10:06,209
‫הוא אשף בכל הקשור‬
‫לאינטרנט, למדפסות, לאינטרנט, ו…‬

146
00:10:06,293 --> 00:10:07,751
‫כל השטויות האלה.‬

147
00:10:09,376 --> 00:10:10,418
‫רודריגז.‬

148
00:10:13,168 --> 00:10:14,543
‫אני יודע שאתה שם.‬

149
00:10:14,626 --> 00:10:19,293
‫טוב, תן לי שנייה. אלוהים. מה קורה?‬

150
00:10:19,376 --> 00:10:20,918
‫רודריגז, אנחנו נפגשים שוב.‬

151
00:10:21,418 --> 00:10:23,751
‫זוכר שאמרתי שאחזור‬
‫לגבות את הטובה שאתה חייב לי?‬

152
00:10:25,084 --> 00:10:25,918
‫לא.‬

153
00:10:26,001 --> 00:10:30,501
‫אפשרתי לך לבחור בין כלא‬
‫לבין להיות מודיע שלי. בחרת באפשרות השנייה.‬

154
00:10:30,584 --> 00:10:33,834
‫כן. מצטער. זה לא נשמע לי מוכר.‬

155
00:10:35,293 --> 00:10:36,543
‫אתה לא זוכר את זה?‬

156
00:10:36,626 --> 00:10:39,834
‫חשבתי שזה היה רגע משמעותי בחייך.‬

157
00:10:40,501 --> 00:10:41,501
‫לא, אבל…‬

158
00:10:42,001 --> 00:10:45,668
‫אני מניח שזה נכון,‬
‫כי אני נוטה לשכוח דברים.‬

159
00:10:45,751 --> 00:10:49,459
‫טוב, אני זקוק לעזרתך.‬
‫-טוב. בטח. מה אתה צריך?‬

160
00:10:49,959 --> 00:10:54,334
‫יש לנו מקרה של תרופה לא חוקית לטיפול בזקפה‬
‫שגורמת למקרי מנת יתר ברחבי העיר,‬

161
00:10:54,418 --> 00:10:57,168
‫וייתכן שהלוגו הזה קשור לכל העניין.‬

162
00:10:57,251 --> 00:10:59,501
‫אנחנו צריכים שתפרוץ לרשת הכלל העולמית‬

163
00:10:59,584 --> 00:11:00,918
‫ותראה מה תצליח למצוא.‬

164
00:11:01,001 --> 00:11:01,834
‫בטח.‬

165
00:11:03,459 --> 00:11:05,793
‫טוב, תתכונן לנסיעה פרועה.‬

166
00:11:07,376 --> 00:11:08,584
‫- חיפוש לפי תמונה -‬

167
00:11:10,959 --> 00:11:12,168
‫- טיגריס -‬

168
00:11:12,251 --> 00:11:15,043
‫איזו התרגשות! הרשת העמוקה, אנחנו באים!‬

169
00:11:17,334 --> 00:11:18,418
‫- טיגריס, כפה, לוגו -‬

170
00:11:18,501 --> 00:11:19,959
‫- טוען… -‬

171
00:11:23,334 --> 00:11:25,168
‫- עסקים מקומיים עם לוגו כפת טיגריס -‬

172
00:11:25,251 --> 00:11:26,501
‫- פארק משפחות אקזוטי -‬

173
00:11:27,543 --> 00:11:29,918
‫שככה יהיה לי טוב.‬

174
00:11:33,334 --> 00:11:35,168
‫יבוא, או… מה שזה לא יהיה.‬

175
00:11:35,959 --> 00:11:38,459
‫היי, קפטן פוֹל. איך אתה מרגיש?‬

176
00:11:39,626 --> 00:11:43,543
‫לא טוב. משהו לגמרי לא בסדר איתי.‬

177
00:11:43,626 --> 00:11:47,293
‫לא, אתה סתם מגזים. אתה בסדר.‬

178
00:11:47,376 --> 00:11:49,376
‫אתה רק זקוק למשהו שירומם את רוחך.‬

179
00:11:49,459 --> 00:11:51,501
‫אני לא חושב. איבדתי הכרה שוב,‬

180
00:11:51,584 --> 00:11:55,459
‫ויש לי כמה זיכרונות מוחשיים‬
‫של דברים נוראיים שבכלל לא קרו.‬

181
00:11:55,543 --> 00:11:56,959
‫זה ממש מפחיד.‬

182
00:11:57,668 --> 00:12:01,459
‫המוח נוטה לתעתע בנו‬
‫כשמוטלים עלינו תחומי אחריות חדשים.‬

183
00:12:01,543 --> 00:12:02,918
‫זה הליך אנושי תיקני.‬

184
00:12:03,001 --> 00:12:04,584
‫באמת?‬
‫-כן!‬

185
00:12:04,668 --> 00:12:09,126
‫רובנו מתעלפים וחווים‬
‫זיכרונות מזויפים מדי פעם.‬

186
00:12:09,209 --> 00:12:12,626
‫ובמקרה שלך, זה יהיה מוזר אם לא תחווה.‬

187
00:12:12,709 --> 00:12:16,251
‫טוב, לא ידעתי את זה.‬

188
00:12:18,001 --> 00:12:21,668
‫אז קיוויתי שתבוא איתי לחדר הישיבות.‬

189
00:12:21,751 --> 00:12:23,543
‫יש לי הפתעה בשבילך.‬

190
00:12:23,626 --> 00:12:27,876
‫לא יודע. אני חושב‬
‫שאני זקוק לעוד זמן, למען האמת.‬

191
00:12:27,959 --> 00:12:32,876
‫כדאי לך לבוא, קפטן. זה משהו נחמד ביותר.‬

192
00:12:32,959 --> 00:12:38,001
‫טוב, אף פעם לא חוויתי הפתעה נחמדה ביותר.‬

193
00:12:38,084 --> 00:12:40,043
‫אז אשמח לנסות.‬

194
00:12:43,668 --> 00:12:46,126
‫זאת פגישה מפתיעה?‬

195
00:12:46,209 --> 00:12:47,043
‫מגניב.‬

196
00:12:47,668 --> 00:12:49,959
‫פשוט תשב ותיהנה, קפטן.‬

197
00:12:50,793 --> 00:12:52,793
‫ד"ר ראסל, הבמה שלך.‬

198
00:12:57,209 --> 00:13:00,376
‫קפטן, הרשיתי לעצמי ליצור קשר עם מישהו‬

199
00:13:00,459 --> 00:13:02,709
‫שאוהב אותך מאוד.‬

200
00:13:02,793 --> 00:13:03,793
‫במי מדובר?‬

201
00:13:04,668 --> 00:13:05,793
‫קונסואלה?‬

202
00:13:09,959 --> 00:13:11,584
‫היי, ג'ונתן, יקירי.‬

203
00:13:13,001 --> 00:13:17,376
‫אנחנו שולחים לך את הסרטון הזה‬
‫כדי לומר לך ששנינו חושקים עליך.‬

204
00:13:18,084 --> 00:13:20,751
‫חושבים!‬
‫-חושבים!‬

205
00:13:20,834 --> 00:13:24,001
‫איזה מין גופן מיניאטורי מחורבן זה?‬

206
00:13:24,084 --> 00:13:26,001
‫פשוט תרכיב את משקפי הקריאה.‬

207
00:13:26,084 --> 00:13:28,418
‫המשקפיים הם סימן לחולשה.‬

208
00:13:28,501 --> 00:13:31,418
‫אין סיכוי שמישהו יראה אותי איתם. כידוע לך.‬

209
00:13:31,501 --> 00:13:32,584
‫כן, אני יודעת.‬

210
00:13:32,668 --> 00:13:35,293
‫בכל אופן, קשה לנו להירגע בידיעה שאתה סובל,‬

211
00:13:35,376 --> 00:13:39,168
‫כי אנחנו מאוד קשורים אליך רגשית,‬
‫ותמיד מגבים אותך.‬

212
00:13:39,251 --> 00:13:43,501
‫למדנו לאהוב אותך כל כך בחודשים האחרונים.‬

213
00:13:43,584 --> 00:13:44,709
‫כל כך.‬

214
00:13:44,793 --> 00:13:48,668
‫אהבה אמיתית, כמו שהורים אמורים לאהוב, בני.‬

215
00:13:48,751 --> 00:13:50,918
‫אז עכשיו תחזור לעניינים.‬

216
00:13:51,001 --> 00:13:54,459
‫לך תהיה הקפטן הכי טוב שהיה.‬

217
00:13:54,543 --> 00:13:56,001
‫בבקשה אל תאכזב את כולנו.‬

218
00:13:56,084 --> 00:13:58,209
‫הצוות זקוק לך, הנוסעים זקוקים לך…‬

219
00:13:58,293 --> 00:13:59,501
‫ואנחנו זקוקים לך.‬

220
00:14:00,001 --> 00:14:03,376
‫אין עוד משהו, נכון? סיימנו? טוב, זהו זה.‬

221
00:14:10,293 --> 00:14:13,501
‫זה הדהים אותי.‬

222
00:14:14,626 --> 00:14:16,168
‫פשוט נפלא.‬

223
00:14:16,251 --> 00:14:19,126
‫יופי! נהדר! כן.‬

224
00:14:19,209 --> 00:14:21,876
‫ואו, זו הייתה ההפתעה הכי טובה שיש, דוקטור.‬

225
00:14:21,959 --> 00:14:24,584
‫למי אכפת מאיבוד הכרה ומזיכרונות מזויפים?‬

226
00:14:24,668 --> 00:14:26,543
‫אני צריך לפקד על ספינה.‬

227
00:14:26,626 --> 00:14:27,959
‫אכן כך.‬

228
00:14:36,001 --> 00:14:40,168
‫אני ממש אוהב את החלק הזה בעבודה כשוטר.‬
‫ממש ללכלך את הידיים. גם אתה?‬

229
00:14:42,459 --> 00:14:45,959
‫לא אמרת שנצטרך לפלס דרך בשיחים.‬
‫אין לי נעליים מתאימות לזה.‬

230
00:14:46,043 --> 00:14:48,293
‫כמו שסבא שלי היה אומר,‬

231
00:14:48,376 --> 00:14:51,459
‫אין דבר כזה נעליים לא מתאימות,‬
‫אלא הכנה לא מתאימה.‬

232
00:14:51,543 --> 00:14:52,501
‫בסדר.‬

233
00:14:52,584 --> 00:14:56,876
‫כן. הכנה היא המפתח‬
‫להצלחה בחיים ובעבודת המשטרה.‬

234
00:14:56,959 --> 00:14:59,043
‫בחיי, תניח לזה כבר, בסדר?‬

235
00:14:59,126 --> 00:15:01,709
‫הבנתי למה כולם שונאים אותך.‬
‫-מי שונא אותי?‬

236
00:15:01,793 --> 00:15:04,543
‫טוב, כל האנשים ביחידה המיוחדת,‬

237
00:15:04,626 --> 00:15:07,584
‫החל מהמפקד אוניל ועד למוכרת בקפטריה.‬

238
00:15:07,668 --> 00:15:08,751
‫זהו. אמרתי את זה.‬

239
00:15:08,834 --> 00:15:11,959
‫מה?‬
‫-סליחה, שכחתי להגיד "בלי להעליב".‬

240
00:15:12,043 --> 00:15:15,168
‫הבנתי למה כולם שונאים אותך. בלי להעליב.‬

241
00:15:15,251 --> 00:15:17,251
‫זה לא עוזר. כואב לשמוע את זה.‬

242
00:15:17,334 --> 00:15:20,251
‫כשאני אומר "בלי להעליב",‬
‫זה מקזז את זכותך להתרגז.‬

243
00:15:20,334 --> 00:15:22,084
‫אני לא חושב שזה עובד ככה.‬

244
00:15:22,168 --> 00:15:24,043
‫תבדוק בעצמך. זה בדיוק עובד ככה.‬

245
00:15:24,126 --> 00:15:27,168
‫אז רד ממני, בסדר?‬
‫תאשים את המערכת, לא את החיילים.‬

246
00:15:31,251 --> 00:15:33,043
‫קן הצרעות.‬

247
00:15:38,751 --> 00:15:41,001
‫שלום, מר צו חיפוש.‬

248
00:15:41,084 --> 00:15:43,959
‫נעים להכיר אותך סוף כל סוף.‬

249
00:15:52,626 --> 00:15:53,876
‫- המפקד אוניל -‬

250
00:15:53,959 --> 00:15:55,918
‫מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?‬

251
00:15:56,001 --> 00:15:57,543
‫תקשיב לי. זה גדול.‬

252
00:15:57,626 --> 00:16:00,751
‫כדאי מאוד שזה יהיה טוב. יש לך 30 שניות.‬

253
00:16:00,834 --> 00:16:02,459
‫ביקרנו אצל האקר ש…‬

254
00:16:02,543 --> 00:16:03,376
‫רגע.‬

255
00:16:04,334 --> 00:16:06,084
‫מעכשיו.‬

256
00:16:06,584 --> 00:16:08,376
‫ביקרנו אצל האקר.‬

257
00:16:08,876 --> 00:16:09,751
‫- ראיות -‬

258
00:16:09,834 --> 00:16:11,543
‫- גורם המוות: זקפה חריגה, מנת יתר -‬

259
00:16:11,626 --> 00:16:14,251
‫- בדיקת רעלים:‬
‫דנ"א טיגריס, תרופה לזקפה בשוק השחור -‬

260
00:16:21,251 --> 00:16:23,334
‫תפסיק. הזמן נגמר.‬

261
00:16:23,959 --> 00:16:26,126
‫אתה חייב לראות את זה. בבקשה, אדוני.‬

262
00:16:26,209 --> 00:16:30,501
‫טוב, אבל אקח את התג ואת האקדח שלך‬
‫אם זה לא יוביל לשום מקום.‬

263
00:16:30,584 --> 00:16:31,418
‫באמת?‬

264
00:16:31,501 --> 00:16:32,459
‫כן.‬

265
00:16:32,543 --> 00:16:34,918
‫אולי רק לכמה שעות, אבל בכל זאת.‬

266
00:16:38,668 --> 00:16:41,501
‫תראה את זה. זהה.‬

267
00:16:41,584 --> 00:16:45,209
‫אלה פושעי הפין.‬
‫הם חייבים להיות. הכול מסתדר.‬

268
00:16:46,209 --> 00:16:47,834
‫שככה יהיה לי טוב.‬

269
00:16:47,918 --> 00:16:51,126
‫ועוד איך יהיה לך טוב!‬
‫אלה ראיות מוצקות, אדוני!‬

270
00:16:51,918 --> 00:16:53,209
‫תעבירי לי את השופט.‬

271
00:16:53,293 --> 00:16:55,209
‫הגיע הזמן לצו.‬

272
00:17:03,709 --> 00:17:06,376
‫ייתכן שעדיף שתחייג למספר לפני שתגיד משהו.‬

273
00:17:06,459 --> 00:17:09,501
‫אני לא חושב שמישהו יושב שם בצד השני ומחכה.‬

274
00:17:15,918 --> 00:17:18,084
‫הלו? קולין? את שם?‬

275
00:17:18,709 --> 00:17:21,334
‫נהדר. תקשיבי. תעבירי לי את השופט.‬

276
00:17:21,418 --> 00:17:23,959
‫הגיע הזמן לצו.‬

277
00:17:26,043 --> 00:17:29,834
‫- משפחת סטיל -‬

278
00:17:31,418 --> 00:17:34,418
‫לוקה? לוקה!‬
‫-מותק, מה אתה עושה בבית?‬

279
00:17:34,501 --> 00:17:37,751
‫אני עומד להוביל פשיטה ענקית.‬

280
00:17:37,834 --> 00:17:40,709
‫הכי גדולה שיש!‬
‫והמפקד אוניל נתן לי את המושכות.‬

281
00:17:41,459 --> 00:17:42,668
‫זה נשמע נהדר.‬

282
00:17:42,751 --> 00:17:46,209
‫הפנים של הפשיטה. אני גאה כל כך.‬

283
00:17:46,293 --> 00:17:49,209
‫רק רציתי לוודא שאת על ערוץ החדשות וצופה‬

284
00:17:49,293 --> 00:17:51,209
‫בכל ההתפתחויות.‬

285
00:17:51,293 --> 00:17:54,543
‫בטח. אני אפילו לא אביט בטלפון.‬
‫אני אקדיש תשומת לב מלאה.‬

286
00:17:54,626 --> 00:17:56,584
‫הפשיטה הזאת תשנה את הכול.‬

287
00:17:56,668 --> 00:18:00,459
‫אתקבל סוף כל סוף ליחידה המיוחדת,‬
‫ואני בטוח שיקדמו אותי.‬

288
00:18:01,043 --> 00:18:05,376
‫מותק. אם תקודם,‬
‫נוכל סוף כל סוף להרשות לעצמנו לעשות ילדים.‬

289
00:18:05,459 --> 00:18:07,876
‫תדמיין את עצמך מחזיק ילד קטן בזרועותיך.‬

290
00:18:07,959 --> 00:18:10,626
‫אני יודע, מותק. זה החלום שלנו מזה זמן רב,‬

291
00:18:10,709 --> 00:18:14,043
‫אבל לא הצלחנו להתפרנס כראוי.‬
‫אבל זה עומד להשתנות.‬

292
00:18:14,126 --> 00:18:15,709
‫אני לא יכול לחכות.‬

293
00:18:15,793 --> 00:18:17,751
‫תיזהר, בסדר?‬

294
00:18:17,834 --> 00:18:19,793
‫אני מוכן לכל מה שניתקל בו,‬

295
00:18:19,876 --> 00:18:24,376
‫זה יהיה מפגן נפלא של שליטה ומנהיגות.‬

296
00:18:29,084 --> 00:18:33,043
‫טוב, חבר'ה. אנחנו מחפשים ארגזי עץ‬
‫עם לוגו שמציג כפת טיגריס,‬

297
00:18:33,126 --> 00:18:37,001
‫אבל ייתכן שזהו מפעל כלשהו,‬
‫אז תתייחסו לכל דבר כראייה.‬

298
00:18:37,084 --> 00:18:38,043
‫הידד!‬

299
00:18:40,126 --> 00:18:42,251
‫זו המכה הגדולה, חבר'ה.‬

300
00:18:42,334 --> 00:18:44,959
‫בואו נדאג זה לזה ונהיה בטוחים.‬

301
00:18:50,334 --> 00:18:53,251
‫שני חשודים בשער הקדמי. לא חמושים.‬

302
00:18:53,751 --> 00:18:55,501
‫בהצלחה, חבר'ה.‬
‫-קיבלתי.‬

303
00:18:56,084 --> 00:18:58,876
‫פשוט תתרווח ותיהנה, ראש העיר.‬

304
00:18:58,959 --> 00:19:01,168
‫צפוי לך מופע מלהיב.‬

305
00:19:08,459 --> 00:19:11,751
‫- תודה שביקרתם‬
‫אנחנו מצילים בעלי חיים ביחד -‬

306
00:19:11,834 --> 00:19:14,209
‫- איך אנחנו מסייעים לחיות? -‬

307
00:19:15,126 --> 00:19:16,459
‫מה זה היה, לעזאזל?‬

308
00:19:18,959 --> 00:19:20,126
‫אלוהים.‬

309
00:19:20,209 --> 00:19:23,126
‫זה כמו כוכב הקופים,‬
‫אבל גם עם חתולים גדולים!‬

310
00:19:23,209 --> 00:19:26,001
‫שאני אמות, אני שונא חיות.‬
‫בואו נתחיל לירות בהם.‬

311
00:19:26,084 --> 00:19:29,501
‫תירגעו, אנחנו מוגנים פה.‬
‫יש לנו רק אקדחי הלם.‬

312
00:19:29,584 --> 00:19:33,501
‫אני לא בטוח שהם יעבדו על החתולים.‬
‫-יש רק דרך אחת לגלות.‬

313
00:19:33,584 --> 00:19:38,126
‫אל תנסה להיות גיבור, הסוכן פרנק.‬
‫-אני חייב לעשות את זה. כולנו מתחילים מאפס.‬

314
00:19:38,209 --> 00:19:41,459
‫צריך לקבל את ההחלטה הנכונה,‬
‫ואז אתה הופך לגיבור.‬

315
00:19:41,543 --> 00:19:44,001
‫פשוט תישאר במקומך, והכול יהיה בסדר.‬

316
00:19:44,084 --> 00:19:46,459
‫תמשכו אותי אם משהו משתבש.‬
‫-אל תעשה את זה!‬

317
00:19:46,543 --> 00:19:48,376
‫ג'רונימו!‬
‫-לא!‬

318
00:19:57,168 --> 00:20:02,501
‫זה לא עבד! הצילו!‬
‫תמשכו אותי! תמשכו אותי עכשיו!‬

319
00:20:04,668 --> 00:20:05,501
‫לעזאזל.‬

320
00:20:06,334 --> 00:20:08,334
‫זה רק מעורר את האינסטינקטים שלהם.‬

321
00:20:09,209 --> 00:20:10,126
‫הצילו!‬

322
00:20:15,918 --> 00:20:17,126
‫אני גוסס.‬

323
00:20:18,251 --> 00:20:19,918
‫תגידו לילדים שאני אוהב אותם.‬

324
00:20:21,626 --> 00:20:25,501
‫אתה בטוח תשרוד.‬
‫אבל אני עדיין יכול להגיד להם אם אתה רוצה.‬

325
00:20:25,584 --> 00:20:28,668
‫אני לא רוצה למות.‬
‫-אחי. אתה תהיה בסדר.‬

326
00:20:28,751 --> 00:20:31,668
‫אף אחד לא פותח את הדלת.‬
‫אם נישאר כאן, נהיה מוגנים.‬

327
00:20:35,043 --> 00:20:36,709
‫השימפנזים האלה מחרפנים אותי.‬

328
00:20:36,793 --> 00:20:38,501
‫אז תפסיק להתחרפן.‬

329
00:20:38,584 --> 00:20:41,959
‫קופים הם ידידותיים. הם רק מנסים לתקשר.‬

330
00:20:42,043 --> 00:20:45,626
‫תחשוב על שימפנזים כבני אדם שעירים מאוד.‬

331
00:20:45,709 --> 00:20:47,126
‫לא תהיה בעיה.‬

332
00:20:55,668 --> 00:20:57,543
‫מה קורה? מה אתה רואה?‬

333
00:20:57,626 --> 00:20:59,709
‫הצילו! הצילו, בבקשה!‬

334
00:21:03,001 --> 00:21:06,543
‫לעזאזל. חבר'ה, לא ממש דייקתי.‬

335
00:21:06,626 --> 00:21:09,251
‫הם כמו בני אדם חזקים בטירוף,‬
‫אלימים ושעירים.‬

336
00:21:09,334 --> 00:21:11,876
‫מה נעשה, סטיל? אתה אחראי. תגיד משהו!‬

337
00:21:11,959 --> 00:21:13,001
‫התבוננות מעמיקה,‬

338
00:21:13,084 --> 00:21:15,626
‫ואני עושה כמיטב יכולתי,‬
‫אבל אין נוהל לדברים כאלה.‬

339
00:21:15,709 --> 00:21:18,834
‫במדריך לא כתוב שום דבר‬
‫על חתולים גדולים או שימפנזים.‬

340
00:21:19,709 --> 00:21:22,126
‫תורידו אותו ממני! הוא נושך אותי!‬
‫-לעזאזל.‬

341
00:21:22,209 --> 00:21:24,209
‫מה קורה, לעזאזל?‬
‫-כלום.‬

342
00:21:24,293 --> 00:21:25,126
‫תן לי לראות.‬

343
00:21:25,709 --> 00:21:27,168
‫ואו, זה נורא.‬

344
00:21:27,251 --> 00:21:29,501
‫אתה וכוח המשימה שלך גמורים, אוניל.‬

345
00:21:29,584 --> 00:21:31,668
‫זהו זה. זה הסוף של היחידה המיוחדת.‬

346
00:21:35,876 --> 00:21:39,501
‫טוב, אני מניח שכל אחד‬
‫צריך לדאוג לעצמו עכשיו.‬

347
00:21:39,584 --> 00:21:42,709
‫באמת?‬
‫-כן. תציל את עצמך.‬

348
00:21:44,084 --> 00:21:47,959
‫תפתח את הדלת, לעזאזל!‬
‫תפתח את הדלת! תפתח אותה! בבקשה!‬

349
00:21:48,043 --> 00:21:49,959
‫הנה! אוניל נחלץ לעזרה.‬

350
00:21:54,459 --> 00:21:56,543
‫בבקשה! מישהו!‬

351
00:21:56,626 --> 00:21:59,293
‫עכשיו השימפנזים קורעים לו את הפרצוף.‬

352
00:21:59,376 --> 00:22:02,168
‫אלוהים. בבקשה תעזור לנו.‬

353
00:22:02,751 --> 00:22:04,168
‫כל כך הרבה דם.‬

354
00:22:10,251 --> 00:22:12,001
‫כן, הייתי שם, ו…‬

355
00:22:12,084 --> 00:22:14,001
‫- מות ראש העיר האהוב באשמת סוכן סורר -‬

356
00:22:14,084 --> 00:22:16,876
‫ראש העיר היה אדם אמיץ, והוא נלחם עד הסוף.‬

357
00:22:17,584 --> 00:22:20,543
‫למעשה, במילותיו האחרונות באוזניי‬

358
00:22:20,626 --> 00:22:23,334
‫הוא ביטא רצון‬
‫להגדיל את תקציב היחידה המיוחדת‬

359
00:22:23,418 --> 00:22:25,918
‫ולהעלות את משכורות חברי ההנהלה הבכירה.‬

360
00:22:26,751 --> 00:22:30,001
‫שאלוהים יברך את ראש העיר. בלי עוד שאלות.‬

361
00:22:30,084 --> 00:22:31,959
‫אלה מראות זוועה שקיבלנו זה עתה.‬

362
00:22:32,043 --> 00:22:35,251
‫מה שאנחנו רואים כאן הן שלושה מורי גן ילדים‬

363
00:22:35,334 --> 00:22:38,459
‫שנרדפים ונאכלים על ידי להקת אריות.‬

364
00:22:38,543 --> 00:22:41,584
‫זה פשוט… אני לא יודעת מה לומר מלבד‬

365
00:22:41,668 --> 00:22:43,543
‫שהסוכן סטיל ילך להזדיין.‬

366
00:22:43,626 --> 00:22:47,793
‫לינדה, אני די בטוח‬
‫שאסור לנו להגיד דברים כאלה בשידור.‬

367
00:22:47,876 --> 00:22:48,876
‫אני מצטערת.‬

368
00:22:48,959 --> 00:22:52,126
‫אבל במקרה הזה, האשמה כבר הוטלה על אדם אחד.‬

369
00:22:52,209 --> 00:22:53,876
‫- אויב הציבור, הסוכן סטיל -‬

370
00:22:53,959 --> 00:22:55,751
‫לכן דברייך היו לגמרי במקום.‬

371
00:22:55,834 --> 00:22:58,709
‫אולי אאבד את משרתי בגלל זה, אבל הנה זה בא.‬

372
00:22:58,793 --> 00:23:01,084
‫הסוכן סטיל. לך תזדיין אתה והפרצוף שלך…‬

373
00:23:01,834 --> 00:23:05,209
‫- בעיות טכניות, נחזור בעוד זמן קצר -‬

374
00:23:05,293 --> 00:23:11,793
‫- משפחת סטיל -‬

375
00:23:11,876 --> 00:23:12,918
‫היי, מותק.‬

376
00:23:14,168 --> 00:23:15,126
‫מה קורה?‬

377
00:23:15,209 --> 00:23:16,626
‫מה קורה?‬

378
00:23:16,709 --> 00:23:19,793
‫הרבה אנשים נאכלו. זה מה שקורה.‬

379
00:23:20,293 --> 00:23:23,001
‫הרסת עיר במו ידיך.‬

380
00:23:23,084 --> 00:23:25,376
‫הפרצוף שלך מופיע בכל המהדורות.‬

381
00:23:25,459 --> 00:23:28,501
‫חכי רגע, מותק.‬
‫יש שני צדדים לכל סיפור, כידוע לך…‬

382
00:23:28,584 --> 00:23:31,293
‫אל תקרא לי מותק, לוזר.‬
‫-לאן את הולכת?‬

383
00:23:31,376 --> 00:23:33,168
‫אני עוזבת אותך.‬

384
00:23:33,251 --> 00:23:35,418
‫אני לא יכולה לחיות עם הבושה.‬

385
00:23:35,501 --> 00:23:39,084
‫זה כמו להיות נשואה לצ'רלס מנסון או משהו,‬

386
00:23:39,168 --> 00:23:40,709
‫רק גרוע בהרבה.‬

387
00:23:40,793 --> 00:23:44,418
‫יש הרבה יותר חיים על המצפון שלך‬
‫מאשר המסכן ההוא.‬

388
00:23:44,501 --> 00:23:47,293
‫בבקשה, לוקה. אין בושה בפשיטה כושלת.‬

389
00:23:47,376 --> 00:23:49,668
‫הלוגואים היו כמעט זהים.‬

390
00:23:49,751 --> 00:23:53,084
‫איך ייתכן ששתי חברות שונות‬
‫משתמשות בלוגו כפת טיגריס זהה?‬

391
00:23:53,168 --> 00:23:54,584
‫זה פשוט לא הגיוני.‬

392
00:23:54,668 --> 00:23:58,793
‫הודות לך, מעל 50 איש‬
‫התעוררו הבוקר ללא פרצוף.‬

393
00:23:58,876 --> 00:24:02,626
‫ואתה יודע היטב‬
‫כמה פרצופים חשובים לבני אדם.‬

394
00:24:02,709 --> 00:24:04,126
‫חשובים מאוד. אני יודע.‬

395
00:24:04,793 --> 00:24:06,334
‫חשבתי שהתחתנתי עם גבר‬

396
00:24:06,418 --> 00:24:10,543
‫שלא יביא לכך‬
‫שלהקות של חיות מסוכנות ישוטטו ברחובות,‬

397
00:24:10,626 --> 00:24:12,709
‫יקרעו פרצופים ויאכלו אנשים,‬

398
00:24:13,376 --> 00:24:16,168
‫אבל נראה שטעיתי.‬
‫-לוקה.‬

399
00:24:19,876 --> 00:24:20,876
‫לוקה!‬

400
00:24:22,168 --> 00:24:23,209
‫לוקה!‬

401
00:24:26,459 --> 00:24:27,584
‫לוקה!‬

402
00:24:29,751 --> 00:24:35,834
‫לוקה!‬

403
00:24:40,293 --> 00:24:42,459
‫שתוק, קַצב פרצופים!‬

404
00:25:21,251 --> 00:25:24,168
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬