1
00:00:10,043 --> 00:00:11,043
‫- מלכת הקריביים -‬

2
00:00:11,126 --> 00:00:12,793
‫הכול נכון. זה סיפור אמיתי.‬

3
00:00:12,876 --> 00:00:17,918
‫אז חשבתי שהקופאית אמרה,‬
‫"שלושה דולרים, ליל מנוחה".‬

4
00:00:18,001 --> 00:00:21,168
‫אז אמרתי, "סליחה?" והיא חזרה על זה.‬

5
00:00:21,251 --> 00:00:25,251
‫מה שהיא בעצם אמרה היה,‬
‫"שלושה דולרים, לארוז לך?"‬

6
00:00:25,334 --> 00:00:27,834
‫אה, "לארוז לך"! כן.‬
‫-מצחיק!‬

7
00:00:29,001 --> 00:00:31,626
‫"שלושה דולרים, ליל מנוחה"?‬
‫זה בכלל לא הגיוני.‬

8
00:00:31,709 --> 00:00:33,543
‫זה היה באמצע היום, למען השם.‬

9
00:00:34,709 --> 00:00:37,376
‫תפסיק, קפטן. בבקשה. אתה הורג אותנו.‬

10
00:00:37,459 --> 00:00:40,459
‫זה קרה אולי לפני… 15 שנה,‬

11
00:00:40,543 --> 00:00:44,168
‫אבל אני עדיין נזכר בזה כל יום וצוחק כל כך.‬

12
00:00:44,251 --> 00:00:47,876
‫ואו. כן, זה קטע נהדר.‬

13
00:00:47,959 --> 00:00:52,751
‫אני יודע. זה הסיפור שאני נוהג לספר‬
‫כשאני רוצה להצחיק את כולם.‬

14
00:00:54,584 --> 00:00:56,876
‫טוב. אז, בנימה אחרת,‬

15
00:00:57,668 --> 00:01:00,626
‫אני רוצה לצאת בהצהרה.‬

16
00:01:00,709 --> 00:01:03,834
‫אני חושב שהגיע הזמן בשבילי…‬

17
00:01:04,918 --> 00:01:05,751
‫להשתין.‬

18
00:01:08,126 --> 00:01:11,459
‫סלחו לי, בבקשה. אחזור בעוד 10 עד 15 דקות.‬

19
00:01:14,459 --> 00:01:17,209
‫סיימנו. אני לא יכולה לסבול עוד שנייה מזה.‬

20
00:01:17,293 --> 00:01:18,126
‫מה את… לא!‬

21
00:01:21,668 --> 00:01:25,834
‫עשית את זה, ג'ונתן. סוף כל סוף עשית את זה.‬

22
00:01:26,584 --> 00:01:29,251
‫הם אוהבים אותך שם בחוץ. הם אוהבים אותך.‬

23
00:01:33,876 --> 00:01:35,251
‫והוא חזר.‬

24
00:01:35,334 --> 00:01:37,084
‫הנה הגבר.‬

25
00:01:37,168 --> 00:01:38,418
‫היי! קפטן!‬

26
00:01:38,501 --> 00:01:41,043
‫כן, זה אני. חזרתי.‬

27
00:01:41,709 --> 00:01:45,043
‫חשבתי, אכפת לכם אם אספר שוב‬
‫את הסיפור עם ה"לארוז לך"?‬

28
00:01:45,126 --> 00:01:47,876
‫פשוט לא נמאס לי ממנו. הוא כזה כיפי.‬

29
00:01:51,584 --> 00:01:52,418
‫כן.‬

30
00:01:53,626 --> 00:02:00,459
‫- קפטן פוֹל -‬

31
00:02:04,626 --> 00:02:06,418
‫טוב. תקשיבו, חבר'ה.‬

32
00:02:06,501 --> 00:02:10,376
‫רק רציתי לומר שאני גאה מאוד לעבוד עם צוות‬

33
00:02:10,459 --> 00:02:14,209
‫שמסור כל כך להפוך את העולם למקום טוב יותר.‬

34
00:02:15,418 --> 00:02:18,418
‫אני רוצה שכולכם תשימו את היד על הכתף שלכם,‬

35
00:02:18,918 --> 00:02:19,834
‫ככה.‬

36
00:02:21,251 --> 00:02:22,084
‫ואז תעשו ככה.‬

37
00:02:23,876 --> 00:02:24,709
‫כל הכבוד.‬

38
00:02:25,251 --> 00:02:27,293
‫תגידו את זה איתי עכשיו.‬

39
00:02:27,376 --> 00:02:29,918
‫כל הכבוד. כן, כל הכבוד.‬
‫-כל הכבוד.‬

40
00:02:30,626 --> 00:02:32,084
‫כל הכבוד.‬

41
00:02:33,084 --> 00:02:34,043
‫יופי, זה נחמד.‬

42
00:02:34,126 --> 00:02:37,751
‫טוב, היום יש לנו שיט‬
‫שנשכר למספר נוסעים בלבד.‬

43
00:02:37,834 --> 00:02:41,626
‫יש לנו קבוצה מסין וקבוצה מקונגו שבאות לפה.‬

44
00:02:41,709 --> 00:02:45,543
‫הם שכרו את כל הספינה‬
‫לטובת שיתוף פעולה תרבותי,‬

45
00:02:45,626 --> 00:02:48,001
‫כך שזה הולך להיות מהנה במיוחד.‬

46
00:03:12,918 --> 00:03:18,626
‫ולכן אני מאמין‬
‫שזו תהיה הזדמנות עסקית נהדרת‬

47
00:03:18,709 --> 00:03:24,626
‫שתניב לך רווחים נאים ושגשוג בשנים הקרובות.‬

48
00:03:25,959 --> 00:03:26,793
‫זה הכול.‬

49
00:03:27,543 --> 00:03:28,626
‫סוף המצגת.‬

50
00:03:29,751 --> 00:03:31,334
‫מה דעתך?‬

51
00:03:31,418 --> 00:03:33,918
‫נשמעתי משכנע? כן? הצלחתי בגדול, נכון?‬

52
00:03:34,501 --> 00:03:36,418
‫כן, זה היה טוב מאוד.‬

53
00:03:36,501 --> 00:03:40,834
‫יסודי מאוד, עם שימוש נהדר בגרפיקה‬
‫ובתרשימים כדי להדגיש את הטיעונים שלך.‬

54
00:03:42,501 --> 00:03:46,626
‫טוב לשמוע. אני לא מבין למה‬
‫שמישהו יסרב לעסקה הזאת.‬

55
00:03:46,709 --> 00:03:47,668
‫לא.‬

56
00:03:48,334 --> 00:03:51,543
‫תקשיב, יהיו הרבה אנשים במצגת הזאת?‬

57
00:03:51,626 --> 00:03:55,668
‫כן, נראה לי שאולי 15, לפחות עשרה.‬

58
00:03:55,751 --> 00:03:57,251
‫אלוהים אדירים. זה לא טוב.‬

59
00:03:57,751 --> 00:04:01,293
‫נשמעת לחוץ אפילו כשהתאמנת על זה מולי,‬
‫אשתך מזה 25 שנה.‬

60
00:04:01,376 --> 00:04:03,668
‫איך תתמודד עם קהל גדול יותר?‬

61
00:04:04,959 --> 00:04:06,793
‫אבל זה די טבעי כרגע.‬

62
00:04:07,459 --> 00:04:08,959
‫את יודעת מה מארק טוויין אמר?‬

63
00:04:09,043 --> 00:04:13,334
‫"יש שני סוגים של דוברים,‬
‫אלה שנלחצים ואלה שמשקרים".‬

64
00:04:13,418 --> 00:04:16,501
‫אבל אף אחד לא נלחץ כמוך, גודלאק.‬

65
00:04:16,584 --> 00:04:18,418
‫אתה לא מסוגל לברך על המזון בארוחה‬

66
00:04:18,501 --> 00:04:21,543
‫אפילו כשאתה איתי ועם הילדים‬
‫מבלי שתגמגם ותסמיק.‬

67
00:04:23,001 --> 00:04:25,709
‫אני יודע. אני האויב הכי גרוע של עצמי.‬

68
00:04:32,918 --> 00:04:35,376
‫אתה לוקח איתך אפילו כבל RCA ל-SCART?‬

69
00:04:36,043 --> 00:04:39,418
‫כדאי שתשאל איזה ציוד יש להם על הספינה.‬

70
00:04:40,751 --> 00:04:42,459
‫אני לא אשאל. זה לא מקצועי.‬

71
00:04:42,543 --> 00:04:45,001
‫אתה כלום בלי הפאוור פוינט שלך.‬

72
00:04:45,084 --> 00:04:47,751
‫אם זה לא יעבוד, אתה צפוי להיכשל.‬

73
00:04:47,834 --> 00:04:50,793
‫פשוט תתקשר אליהם. זה ייקח לך 20 שניות.‬

74
00:04:50,876 --> 00:04:51,793
‫אם אתקשר אליהם,‬

75
00:04:51,876 --> 00:04:54,876
‫זה יתאים בקלות‬
‫לסטראוטיפים שלהם לגבי מצביאים.‬

76
00:04:55,543 --> 00:04:58,501
‫אני לא רוצה לתת להם את זה.‬
‫-אילו סטראוטיפים?‬

77
00:04:59,959 --> 00:05:01,251
‫את יודעת, נכון?‬

78
00:05:01,918 --> 00:05:06,084
‫שאנחנו לא יודעים להכין מצגות פאוור פוינט.‬
‫אני לא רוצה שידביקו לי תווית.‬

79
00:05:06,834 --> 00:05:07,709
‫לפעמים הייתי רוצה‬

80
00:05:07,793 --> 00:05:11,459
‫שחלק מהחיילים-ילדים שלך‬
‫היו נחטפים כמה שנים מאוחר יותר‬

81
00:05:11,543 --> 00:05:16,001
‫כדי שיבואו עם ידע במחשבים או משהו,‬
‫כמו בני נוער רגילים.‬

82
00:05:16,584 --> 00:05:19,001
‫ואז לא אצטרך לדאוג כל כך.‬

83
00:05:19,084 --> 00:05:20,876
‫כן, זה יכול היה להיות טוב.‬

84
00:05:20,959 --> 00:05:24,501
‫נכון, זה יכול היה להיות, אבל כעת אתה לבדך.‬

85
00:05:24,584 --> 00:05:27,543
‫ואל תעז לחזור בלי עסקה חתומה.‬

86
00:05:27,626 --> 00:05:32,793
‫קולונל אובוטה מחכה להזדמנות‬
‫לתפוס את מקומך בשנייה שתיראה כמצביא חלש.‬

87
00:05:41,876 --> 00:05:44,626
‫מה אתה עושה, ג'ונתן?‬

88
00:05:44,709 --> 00:05:47,793
‫חברי המשלחת מקונגו מביאים את הילדים שלהם,‬

89
00:05:47,876 --> 00:05:51,709
‫אז רציתי לוודא‬
‫שהמבוגרים ינהלו את הפגישה ללא הפרעות.‬

90
00:05:51,793 --> 00:05:53,209
‫זה נראה טוב, נכון?‬

91
00:05:53,293 --> 00:05:54,959
‫כן. ממש נחמד.‬

92
00:05:55,834 --> 00:05:58,668
‫אבל ייתכן שהילדים האלה לא אוהבים קסמים‬

93
00:05:59,251 --> 00:06:00,376
‫וצבעי פנים.‬

94
00:06:00,459 --> 00:06:03,709
‫כן, כמובן. כן, אתה בטח צודק, פדרו,‬

95
00:06:03,793 --> 00:06:07,584
‫כי ילדים נוטים לא לאהוב את זה, מה?‬

96
00:06:08,168 --> 00:06:09,376
‫או את זה.‬

97
00:06:11,626 --> 00:06:13,334
‫מה? מאיפה זה בא?‬

98
00:06:13,418 --> 00:06:16,043
‫מהפה שלי? איך זה ייתכן? אלה מטפחות.‬

99
00:06:16,959 --> 00:06:20,709
‫וזה רק חלק מהתכנונים שלי לזאטוטים האלה.‬

100
00:06:42,418 --> 00:06:45,209
‫ברוך הבא למלכת הקריביים, מר הונג.‬

101
00:06:45,293 --> 00:06:46,876
‫אני הקפטן שלכם‬

102
00:06:46,959 --> 00:06:49,584
‫ואני שמח ביותר לארח אתכם על הסיפון.‬

103
00:06:51,709 --> 00:06:52,959
‫לעונג לנו.‬

104
00:06:53,043 --> 00:06:55,001
‫העונג כולו שלי.‬

105
00:06:56,751 --> 00:06:58,251
‫כולם נראים אותו הדבר.‬

106
00:06:58,334 --> 00:07:02,418
‫אי אפשר להבדיל ביניהם.‬
‫פרצופים מכוערים מאוד. זה עקבי מאוד.‬

107
00:07:02,501 --> 00:07:04,418
‫כמעט כמו "לובשי מדים מכוערים".‬

108
00:07:04,501 --> 00:07:06,418
‫הקפטן הוא "ילד-גבר" קטנטן.‬

109
00:07:06,501 --> 00:07:08,876
‫פנים מחרידות וריח של חלב חמוץ.‬

110
00:07:08,959 --> 00:07:11,376
‫קפטן אמור להיות חסון יותר.‬
‫-נכון.‬

111
00:07:11,459 --> 00:07:12,876
‫אני לא מסוגל לכבד אותו.‬

112
00:07:13,501 --> 00:07:16,334
‫אני דובר מנדרינית, שתדעו.‬

113
00:07:18,709 --> 00:07:21,501
‫אני סתם צוחק. אני הכי חד-לשוני שיש.‬

114
00:07:22,334 --> 00:07:24,293
‫על מה דיברתם?‬

115
00:07:25,126 --> 00:07:28,209
‫פשוט שאנחנו שמחים מאוד להיות פה,‬

116
00:07:28,293 --> 00:07:31,834
‫ואנחנו רוצים להודות על ארגון הפגישה.‬

117
00:07:31,918 --> 00:07:33,543
‫העונג כולו שלנו.‬

118
00:07:33,626 --> 00:07:38,418
‫אני מקווה שאתם אוהבים לאכול עם מקלות,‬
‫כי יש לנו מקלות במסעדה,‬

119
00:07:38,501 --> 00:07:40,293
‫בלי שטויות כמו סכין ומזלג.‬

120
00:07:40,918 --> 00:07:41,834
‫בסדר.‬

121
00:07:41,918 --> 00:07:43,459
‫אתם ממש תיהנו.‬

122
00:07:46,834 --> 00:07:52,626
‫כן. ליזה, תוכלי בבקשה‬
‫להוביל את מר הונג וחבריו לחדרים שלהם.‬

123
00:07:52,709 --> 00:07:55,459
‫בואי איתי בבקשה, ידידיי. מכאן.‬

124
00:07:55,543 --> 00:07:56,376
‫ביי.‬

125
00:08:03,418 --> 00:08:06,251
‫מר הונג. איזה טיפוס, מה?‬

126
00:08:06,959 --> 00:08:10,251
‫כן, די עוין. זה לא מגיע לך, ידידי.‬

127
00:08:10,334 --> 00:08:15,001
‫טוב, אולי ידידותיות היא סימן לחולשה בסין?‬

128
00:08:15,084 --> 00:08:16,793
‫אבל הוא ישנה את דעתו.‬

129
00:08:16,876 --> 00:08:19,126
‫להרוג אותם באדיבות, כמו שנהוג לומר.‬

130
00:08:21,418 --> 00:08:22,251
‫כן?‬

131
00:08:23,084 --> 00:08:25,584
‫כן. בסדר. קיבלתי.‬

132
00:08:26,334 --> 00:08:28,584
‫מר גודלאק והצוות שלו מתקרבים.‬

133
00:08:38,459 --> 00:08:39,334
‫שם, באופק.‬

134
00:08:40,001 --> 00:08:43,668
‫הם ממש רחוקים, אבל אני שומע אותם היטב.‬

135
00:08:43,751 --> 00:08:47,959
‫מה קורה לי? זה כאילו שיש לי שמיעת על.‬

136
00:08:48,543 --> 00:08:53,043
‫אולי מצאתי את הכישרון החבוי שלי,‬
‫יכולת שמיעה יוצאת מן הכלל בלב ים.‬

137
00:08:58,501 --> 00:08:59,918
‫- ברוכים הבאים! -‬

138
00:09:08,293 --> 00:09:10,959
‫ברוך הבא, מר גודלאק, למלכת הקריביים.‬

139
00:09:11,501 --> 00:09:13,668
‫אני הקפטן שלך, ג'ונתן פוֹל.‬

140
00:09:16,293 --> 00:09:18,959
‫אני שמח כל כך שמר רודן ארגן את הפגישה הזו.‬

141
00:09:19,043 --> 00:09:22,043
‫בבקשה, תמסור לו שאני אסיר תודה, וגם את זה.‬

142
00:09:22,626 --> 00:09:27,084
‫ואו, זה נראה אמיתי לגמרי.‬
‫אני בטוח שהוא יאהב את זה.‬

143
00:09:27,168 --> 00:09:28,668
‫אני מקווה מאוד.‬

144
00:09:29,168 --> 00:09:31,501
‫בבקשה, תעלה לסיפון. אנחנו מצפים לך.‬

145
00:09:31,584 --> 00:09:32,584
‫תודה, קפטן.‬

146
00:09:34,459 --> 00:09:35,543
‫אחד בשבילך.‬

147
00:09:37,543 --> 00:09:38,418
‫אחד בשבילך.‬

148
00:09:40,209 --> 00:09:41,209
‫סליחה.‬

149
00:09:41,709 --> 00:09:43,918
‫מה יש לך באוזן, ברנש קטן?‬

150
00:09:47,168 --> 00:09:48,251
‫תפסיק!‬

151
00:09:50,959 --> 00:09:53,418
‫ואו, חזק כל כך.‬

152
00:09:54,043 --> 00:09:55,251
‫זה היה מהנה.‬

153
00:09:55,334 --> 00:09:58,209
‫אתם אוהבים לשחק שוטרים וגנבים בקונגו, מה?‬

154
00:09:58,293 --> 00:10:01,918
‫זה פשוט מעולה. נחמד לעשות חיים.‬

155
00:10:02,001 --> 00:10:04,376
‫אל תאבד את השובבות שלך לעולם, פרחח קטן.‬

156
00:10:06,293 --> 00:10:07,918
‫זה היה מהיר כל כך.‬

157
00:10:13,876 --> 00:10:16,959
‫הסוללה, מאגר אנרגייה שמעניק חיים,‬

158
00:10:17,043 --> 00:10:20,001
‫מתדלקת את הכול, ממשאיות ועד טלפונים.‬

159
00:10:20,084 --> 00:10:21,918
‫מה היינו עושים בלעדיה?‬

160
00:10:22,001 --> 00:10:25,251
‫ומהי סוללה ללא קובלט?‬

161
00:10:25,334 --> 00:10:30,126
‫חתיכה יקרה של חומר חסר תועלת… חומר?‬

162
00:10:31,043 --> 00:10:32,084
‫חומר.‬

163
00:10:49,001 --> 00:10:53,668
‫היי, קפטן. תחפושת עכברוש יפה.‬
‫לכבוד מה התחפשת?‬

164
00:10:53,751 --> 00:10:57,043
‫מתכונן למופע שאני מעלה עבור הילדים.‬

165
00:10:57,126 --> 00:10:59,043
‫הבחנתם כמה מדוכדכים הם נראים?‬

166
00:10:59,834 --> 00:11:01,751
‫לא, לא ממש, לא.‬

167
00:11:01,834 --> 00:11:04,584
‫נראה שאני לא מומחה בקריאת רגשות. לא יודע.‬

168
00:11:04,668 --> 00:11:08,751
‫אני כן. והילדים האלה זקוקים נואשות לבילוי.‬

169
00:11:08,834 --> 00:11:10,668
‫אולי הם פשוט רוצים להירגע‬

170
00:11:10,751 --> 00:11:12,876
‫וליהנות מקצת חופש משגרת היום שלהם.‬

171
00:11:12,959 --> 00:11:15,834
‫הרי לא יוצא להם לעיתים קרובות‬
‫לעשות דברים מרגיעים כאלה.‬

172
00:11:15,918 --> 00:11:18,043
‫אני חושבת שהם די עסוקים בדרך כלל.‬

173
00:11:18,126 --> 00:11:22,876
‫ילדים הם ילדים, וכיף הוא דבר אוניברסלי.‬

174
00:11:22,959 --> 00:11:24,543
‫הכנתי בדיחות,‬

175
00:11:24,626 --> 00:11:28,876
‫חידות וחרוזים וכל מה‬
‫שהם יכולים להיות כמהים לו.‬

176
00:11:28,959 --> 00:11:30,751
‫ואו. בסדר.‬

177
00:11:31,709 --> 00:11:33,334
‫רק תוותר על תחפושת העכברוש.‬

178
00:11:33,834 --> 00:11:34,668
‫אני חושב.‬

179
00:11:35,543 --> 00:11:36,834
‫כן, בסדר. זה ארנב.‬

180
00:11:36,918 --> 00:11:39,584
‫אבל אני לא מתפשר על יתר המופע.‬

181
00:11:39,668 --> 00:11:42,918
‫אולי אכפת לי יותר מדי, אבל ילדים הם העתיד,‬

182
00:11:43,001 --> 00:11:46,334
‫ואני לא רואה שעוד מישהו פה‬
‫מנסה לרומם את מצב הרוח שלהם.‬

183
00:11:50,668 --> 00:11:52,459
‫אז, זה…‬

184
00:11:54,043 --> 00:11:56,251
‫אוי, לא.‬

185
00:11:56,334 --> 00:11:57,334
‫זה לא…‬

186
00:12:03,668 --> 00:12:06,876
‫אפשר לעזור לך, מר גודלאק? זה קצת מורכב.‬

187
00:12:06,959 --> 00:12:10,834
‫לא. אני יכול לעשות את זה בקלות.‬
‫אני מיומן מאוד במחשבים.‬

188
00:12:12,793 --> 00:12:14,418
‫זה בשביל האורות.‬
‫-אני יודע.‬

189
00:12:16,418 --> 00:12:18,793
‫כן. תפנה אליי אם יש משהו שאוכל לעשות.‬

190
00:12:18,876 --> 00:12:20,168
‫אין כלום.‬

191
00:12:21,168 --> 00:12:24,543
‫אני מומחה בתחום הכבלים והחיבורים השונים,‬

192
00:12:24,626 --> 00:12:26,293
‫כך שזו לא בעיה בשבילי.‬

193
00:12:26,376 --> 00:12:27,876
‫בסדר.‬
‫-בסדר.‬

194
00:12:28,751 --> 00:12:30,709
‫פשוט תתחבר ל-HDMI2 שם.‬

195
00:12:32,168 --> 00:12:35,209
‫ידעתי את זה, אבל זה לא מה שניסיתי לעשות.‬

196
00:12:41,043 --> 00:12:42,793
‫- מלכת הקריביים -‬

197
00:12:57,168 --> 00:13:03,084
‫ברוכים הבאים למצגת של כב"צ,‬
‫כוח הביטחון הצעיר.‬

198
00:13:04,168 --> 00:13:05,918
‫- ברוכים הבאים לכב"צ‬
‫שומעים שם בסוף? -‬

199
00:13:06,001 --> 00:13:08,251
‫כולם מצליחים לשמוע אותי שם בסוף?‬

200
00:13:09,334 --> 00:13:11,793
‫כמובן. זה חדר קטן.‬

201
00:13:11,876 --> 00:13:15,001
‫בסדר, טוב. יופי.‬

202
00:13:15,793 --> 00:13:18,334
‫שלום לך, מר הונג, ושלום לשותפיך.‬

203
00:13:18,834 --> 00:13:22,834
‫כבוד הוא לנו שפינית זמן‬
‫להיפגש איתנו כאן, בכזאת…‬

204
00:13:23,959 --> 00:13:24,793
‫ספינה.‬

205
00:13:27,793 --> 00:13:30,584
‫טוב, בואו ניגש ישר לעניינים.‬

206
00:13:32,543 --> 00:13:35,251
‫זו תמונה אישית. אז…‬

207
00:13:36,459 --> 00:13:38,084
‫עכשיו אתם יודעים עליי יותר.‬

208
00:13:38,626 --> 00:13:40,626
‫זה תמיד חיובי. נכון?‬

209
00:13:42,168 --> 00:13:43,918
‫בכל אופן. איפה הייתי?‬

210
00:13:44,001 --> 00:13:44,834
‫כן.‬

211
00:13:44,918 --> 00:13:46,418
‫- כב"צ‬
‫כוח הביטחון הצעיר -‬

212
00:13:46,501 --> 00:13:48,043
‫כשתצאו מהחדר הזה היום,‬

213
00:13:48,126 --> 00:13:51,626
‫תדעו בוודאות שכוח הביטחון הצעיר‬

214
00:13:51,709 --> 00:13:55,168
‫הוא הבחירה הנכונה‬
‫לשמירה על מכרות הקובלט שלכם.‬

215
00:13:55,251 --> 00:13:56,668
‫משום שכפי שאומרים אצלנו,‬

216
00:13:56,751 --> 00:13:59,584
‫"זה לא חשוב את מי אתה מכיר,‬
‫אלא את מי אתה מפוצץ."‬

217
00:14:05,293 --> 00:14:07,376
‫את מי אתה מפוצץ!‬

218
00:14:08,668 --> 00:14:14,126
‫כי הוא פוצץ‬
‫את סמל מהווה הבן זונה בצריף שלו.‬

219
00:14:14,959 --> 00:14:17,376
‫זה משחק מילים ממש מצחיק.‬

220
00:14:22,334 --> 00:14:25,293
‫אעבור כעת ל"מיתוסים או עובדות".‬

221
00:14:25,793 --> 00:14:30,543
‫חיילים-ילדים זקוקים לפחות מזון‬
‫מאשר חיילים בוגרים, ולכן הם זולים יותר.‬

222
00:14:31,209 --> 00:14:32,834
‫מיתוס או עובדה?‬

223
00:14:46,251 --> 00:14:47,084
‫קפטן?‬

224
00:14:47,168 --> 00:14:50,334
‫כמה מהילדים נרשמו למופע הקסמים?‬

225
00:14:50,876 --> 00:14:51,834
‫אף אחד.‬

226
00:14:52,418 --> 00:14:54,543
‫מה הקטע עם הילדים האלה?‬

227
00:14:54,626 --> 00:14:56,334
‫הכנתי חתיכת מופע.‬

228
00:14:56,418 --> 00:14:57,793
‫אני מודע לכך. כן.‬

229
00:14:57,876 --> 00:15:00,001
‫סיפרת להם שהכנתי חתיכת מופע?‬

230
00:15:00,084 --> 00:15:01,251
‫כן, סיפרתי להם.‬

231
00:15:02,168 --> 00:15:03,459
‫במילים האלה?‬

232
00:15:03,543 --> 00:15:04,376
‫כן.‬

233
00:15:04,459 --> 00:15:07,084
‫אוי, לא טוב. הם שמעו את המילה "חתיכת".‬

234
00:15:08,293 --> 00:15:09,251
‫הם יהיו בסדר.‬

235
00:15:09,334 --> 00:15:12,126
‫הם התלהבו מהמופע? מה הם אמרו?‬

236
00:15:12,209 --> 00:15:15,459
‫שום דבר. אבל שניים ביקשו פרוצות.‬

237
00:15:15,543 --> 00:15:16,376
‫מה?‬

238
00:15:16,459 --> 00:15:19,418
‫אתה יודע איך זה, קפטן, הומור של ילדים.‬

239
00:15:19,501 --> 00:15:22,084
‫טוב. תכנס ישיבת צוות דחופה.‬

240
00:15:22,168 --> 00:15:27,168
‫יש לי תוכנית לפתור את הבלגן הזה.‬
‫כולם צריכים להצטרף, ולא אקבל סירוב.‬

241
00:15:44,043 --> 00:15:46,376
‫תצטרפו, חברים! קדימה!‬

242
00:15:46,459 --> 00:15:49,376
‫ממה אתם מפחדים? זה ממש כיף.‬

243
00:15:49,459 --> 00:15:53,001
‫"זה ממש כיף"‬

244
00:15:53,084 --> 00:15:54,626
‫- חייל ילד, חייל רגיל -‬

245
00:15:54,709 --> 00:15:59,793
‫ניתן למזער את כל הספלים,‬
‫הסירים, הסכינים, המזלגות והכפות,‬

246
00:15:59,876 --> 00:16:03,293
‫ובטווח הארוך תוכלו לחסוך סכומים נכבדים.‬

247
00:16:05,043 --> 00:16:07,543
‫תרצו שאפרט על החיסכון‬

248
00:16:07,626 --> 00:16:10,834
‫בשל גודלם הנמוך של החיילים?‬

249
00:16:13,918 --> 00:16:15,834
‫לא? או כן?‬

250
00:16:17,001 --> 00:16:17,834
‫או לא?‬

251
00:16:21,043 --> 00:16:24,626
‫"מישהו לקונגה? רוצים להצטרף לקונגה שלנו?‬

252
00:16:24,709 --> 00:16:27,918
‫"מישהו לקונגה? מישהו ל…"‬

253
00:16:30,168 --> 00:16:31,459
‫ולאחור!‬

254
00:16:31,543 --> 00:16:33,251
‫"אין פה אף אחד לקונגה‬

255
00:16:33,334 --> 00:16:35,126
‫"אין פה אף אחד לקונגה‬

256
00:16:35,209 --> 00:16:38,584
‫"הם מסרבים לקונגה, פשוט נניח לכם"‬

257
00:16:38,668 --> 00:16:40,168
‫תמשיכו לנוע לאחור, חבר'ה.‬

258
00:16:41,043 --> 00:16:44,126
‫בואו נצא להפסקה. זה בסדר מבחינתך, מר הונג?‬

259
00:16:44,209 --> 00:16:48,043
‫הפסקה קצרה? כדי לנקות את הראש.‬

260
00:16:51,001 --> 00:16:53,293
‫כן? או לא?‬

261
00:17:01,418 --> 00:17:04,709
‫ואו, תודה. אני מותש כל כך.‬

262
00:17:04,793 --> 00:17:08,959
‫שורת קונגה זהו האימון הטוב ביותר שיש.‬
‫-באמת?‬

263
00:17:09,043 --> 00:17:11,168
‫כן, קראתי את זה איפשהו.‬

264
00:17:12,251 --> 00:17:14,793
‫אני מקווה שלא הרסתי את הפגישה שלהם, אבל…‬

265
00:17:14,876 --> 00:17:19,251
‫החיוכים שעל פני הילדים האלה‬
‫הפכו את זה למשתלם.‬

266
00:17:20,084 --> 00:17:21,418
‫כן, לא.‬

267
00:17:25,459 --> 00:17:27,168
‫סליחה על שורת הקונגה.‬

268
00:17:27,251 --> 00:17:29,751
‫אני מקווה שלא הרסתי את המצגת שלך.‬

269
00:17:29,834 --> 00:17:34,001
‫זה בסדר. זה נתן לי תירוץ לצאת להפסקה.‬

270
00:17:34,084 --> 00:17:37,334
‫הייתי לחוץ מדי במהלך המצגת.‬

271
00:17:37,418 --> 00:17:39,584
‫תראה את הידיים שלי. הן עדיין רועדות.‬

272
00:17:40,251 --> 00:17:42,459
‫הילדים המתוקים האלה הכינו פונץ'.‬

273
00:17:42,543 --> 00:17:44,251
‫רוצה קצת?‬
‫-טוב.‬

274
00:17:44,334 --> 00:17:45,459
‫פונץ' לגודלאק!‬

275
00:17:45,543 --> 00:17:49,293
‫הרי יש לנו מוצר נהדר, אין שאלה בכלל,‬

276
00:17:49,376 --> 00:17:52,626
‫אבל אני חושש שלא הצלחתי להעביר את המסר.‬

277
00:17:53,709 --> 00:17:57,209
‫ואני חייב לחתום על העסקה הזאת,‬
‫או שזה יהיה הסוף שלי.‬

278
00:17:57,293 --> 00:18:00,543
‫היי, אל תיתן לעבודה שלך להשתלט על חייך.‬

279
00:18:00,626 --> 00:18:02,543
‫שום עבודה לא חשובה כל כך.‬

280
00:18:03,543 --> 00:18:04,709
‫אני לא בטוח.‬

281
00:18:04,793 --> 00:18:08,709
‫בכל אופן, השיט הזה הוא סביב‬
‫שיתוף פעולה תרבותי, אז בוא ניגש לעניין.‬

282
00:18:09,668 --> 00:18:12,501
‫מר הונג.‬

283
00:18:12,584 --> 00:18:17,043
‫מר הונג.‬

284
00:18:17,126 --> 00:18:19,084
‫מר הונג. שב.‬

285
00:18:19,168 --> 00:18:22,209
‫הילדים הכינו פונץ' מעולה.‬
‫אוכל להביא לך קצת?‬

286
00:18:22,293 --> 00:18:23,584
‫אני לא שותה.‬

287
00:18:23,668 --> 00:18:26,793
‫אבל זה מתכון לילדים,‬
‫אז מובן שהוא נטול אלכוהול.‬

288
00:18:29,959 --> 00:18:34,501
‫טעים מאוד, וגם מרווה מאוד.‬

289
00:18:34,584 --> 00:18:37,876
‫בסדר. אני צמא ויש לי טעם חמוץ בפה‬

290
00:18:37,959 --> 00:18:40,126
‫אחרי המצגת הרעועה הזאת.‬

291
00:18:41,584 --> 00:18:46,334
‫אפשר לקבל קצת מהפונץ' הטעים‬
‫בשביל מר הונג וגברת ג'ין המהפנטת?‬

292
00:18:48,668 --> 00:18:51,959
‫אז, מר הונג. מסין?‬

293
00:18:52,626 --> 00:18:53,584
‫נכון.‬

294
00:18:53,668 --> 00:18:56,376
‫כן. איש עסקים?‬
‫-כן.‬

295
00:18:56,459 --> 00:19:00,168
‫כן, רואים? עשיתי בדיקת נאותות משלי.‬

296
00:19:00,251 --> 00:19:01,293
‫הנה זה.‬

297
00:19:01,793 --> 00:19:04,543
‫הפונץ' הזה עושה אותך מסוחרר משום מה.‬

298
00:19:04,626 --> 00:19:06,876
‫בואו נשתה בלגימה אחת, רק לשם ההנאה.‬

299
00:19:06,959 --> 00:19:10,501
‫בסדר. מה יכול להזיק‬
‫בשתיית פונץ' נטול אלכוהול?‬

300
00:19:11,001 --> 00:19:12,876
‫לחיים.‬
‫-לחיים.‬

301
00:19:13,584 --> 00:19:16,501
‫- ברוכים הבאים, שיתוף פעולה תרבותי! -‬

302
00:19:17,751 --> 00:19:22,584
‫פשוט, לראשונה בחיי,‬
‫אני מרגיש שייתכן שהוריי‬

303
00:19:22,668 --> 00:19:26,543
‫די גאים בי. סליחה.‬

304
00:19:27,043 --> 00:19:29,168
‫ואני לא יודע איך לעכל את זה,‬

305
00:19:29,251 --> 00:19:32,418
‫כי אלה רגשות די חדשים, מבינים? סליחה.‬

306
00:19:32,501 --> 00:19:34,543
‫אני פשוט לא יודע איך להגיב לזה.‬

307
00:19:34,626 --> 00:19:36,293
‫סליחה. אם זה נשמע הגיוני.‬

308
00:19:36,376 --> 00:19:39,459
‫בהחלט. לגמרי.‬

309
00:19:39,543 --> 00:19:40,418
‫אתה יודע מה?‬

310
00:19:40,501 --> 00:19:44,626
‫הלוואי שהיית רואה את עצמך‬
‫כפי שאני רואה אותך כאן.‬

311
00:19:44,709 --> 00:19:47,834
‫חשבתי על אותו הדבר.‬

312
00:19:47,918 --> 00:19:52,918
‫כן. כשאני מביט בך,‬
‫אני רואה קפטן צעיר ומלא ביטחון‬

313
00:19:53,459 --> 00:19:57,209
‫בעל יכולת לנווט את ספינתו על אף הסערות.‬

314
00:19:57,293 --> 00:20:00,668
‫וזה הגבר שתציג בפני הוריך.‬

315
00:20:00,751 --> 00:20:05,126
‫ובפני אחיך, שאם אוכל לדבר בחופשיות,‬

316
00:20:05,751 --> 00:20:08,084
‫נשמע כמו מניאק מוחלט.‬

317
00:20:08,168 --> 00:20:12,626
‫מניאק עצום בגודלו, טאנר הזה.‬

318
00:20:17,084 --> 00:20:18,668
‫לחיי החברות החדשה שלנו.‬

319
00:20:18,751 --> 00:20:22,543
‫ולחיי השותפות העתידית בין שניכם?‬

320
00:20:24,376 --> 00:20:27,293
‫מה דעתכם שניקח עוד כמה משקאות כאלה,‬

321
00:20:27,376 --> 00:20:28,959
‫ונעבור לחדר הישיבות?‬

322
00:20:29,043 --> 00:20:32,126
‫ונסתכל שוב במצגת הזאת.‬

323
00:20:33,459 --> 00:20:34,418
‫רעיון נהדר.‬

324
00:20:34,501 --> 00:20:37,001
‫אני אבוא איתכם. כבר לא ממש אכפת לי.‬

325
00:20:39,001 --> 00:20:41,334
‫מה תגיד על זה, פדרו?‬

326
00:20:41,418 --> 00:20:44,751
‫לא תיארתי לעצמי בשום שלב‬
‫שהקפטן הטוב שלנו יהיה הדבק‬

327
00:20:44,834 --> 00:20:47,668
‫שיעזור להביא לסגירת העסקה הזאת. ואו.‬

328
00:20:47,751 --> 00:20:49,626
‫אני יודע. הם ממש אוהבים אותו.‬

329
00:20:51,168 --> 00:20:53,793
‫איזו תגלית. איזו תגלית, ליזה.‬

330
00:20:53,876 --> 00:20:56,043
‫כן. ובזכותנו.‬

331
00:20:56,126 --> 00:20:59,168
‫אנחנו בחרנו אותו. הוא באמת מציאה.‬

332
00:21:05,334 --> 00:21:10,043
‫עשינו את זה!‬
‫עסקת שיתוף הפעולה התרבותי נסגרה!‬

333
00:21:10,543 --> 00:21:15,084
‫כן, וחובה לתעד‬
‫את המאורע ההיסטורי הזה, חבריי. קדימה.‬

334
00:21:15,834 --> 00:21:17,501
‫טוב? תגידו "צ'יז"!‬

335
00:21:17,584 --> 00:21:19,334
‫צ'יז!‬

336
00:21:19,418 --> 00:21:22,709
‫וגם כמה ילדים, בבקשה. קדימה, ילדים. בבקשה.‬

337
00:21:22,793 --> 00:21:24,918
‫כן, בסדר, חיוכים גדולים.‬
‫-בסדר.‬

338
00:21:27,376 --> 00:21:28,209
‫בסדר.‬

339
00:21:30,459 --> 00:21:32,376
‫- משפחת סטיל -‬

340
00:21:43,334 --> 00:21:45,793
‫טוק טוק. אני בא.‬

341
00:21:47,334 --> 00:21:49,959
‫הסטילמייסטר!‬

342
00:21:51,334 --> 00:21:52,168
‫מייק?‬

343
00:21:52,251 --> 00:21:55,501
‫כן, שמעתי שהתגרשת, ואני צריך מספר שתיים.‬

344
00:21:55,584 --> 00:21:59,126
‫פעם היית הטוב מכולם.‬
‫השגתי כל כך הרבה זיונים בזכותך.‬

345
00:21:59,209 --> 00:22:01,418
‫כן, אני אדם אחר עכשיו.‬

346
00:22:03,001 --> 00:22:04,626
‫אפשר לומר שבייתו אותי.‬

347
00:22:04,709 --> 00:22:06,209
‫טוב, אבל אותי לא.‬

348
00:22:06,293 --> 00:22:09,626
‫אני עדיין רווק,‬
‫ורודף אחרי מנושים בהתלהבות יותר מאי פעם.‬

349
00:22:10,709 --> 00:22:12,543
‫יופי לך, אבל אני לא יודע.‬

350
00:22:12,626 --> 00:22:14,043
‫תסתכל על עצמך.‬

351
00:22:14,126 --> 00:22:16,626
‫כולכם אותו הדבר אחרי שאתם מתגרשים.‬

352
00:22:16,709 --> 00:22:19,334
‫אומללים כל כך וחסרי ביטחון.‬

353
00:22:19,418 --> 00:22:21,918
‫אתה צריך להראות שאתה פנוי,‬
‫לקחת חלק מהסצנה.‬

354
00:22:22,959 --> 00:22:25,084
‫אבל קודם צריך שתתנקה.‬

355
00:22:25,168 --> 00:22:27,626
‫- ברין, דניאל, אלן, ג'ולי -‬

356
00:22:36,459 --> 00:22:39,084
‫ואו. פשוט ואו.‬

357
00:22:39,584 --> 00:22:41,251
‫זה העמיד לי.‬

358
00:22:41,751 --> 00:22:45,126
‫הייתי קורע ממך את הבגדים,‬
‫ועושה איתך סקס מלא תשוקה עכשיו,‬

359
00:22:45,209 --> 00:22:47,209
‫אילולא הייתי הטרוסקסואלי כל כך.‬

360
00:22:47,293 --> 00:22:48,126
‫בסדר.‬

361
00:22:48,209 --> 00:22:49,834
‫בוא נלך לספיד דייטינג, אחי.‬

362
00:22:50,418 --> 00:22:51,834
‫- ספיד דייטינג הערב! -‬

363
00:22:57,251 --> 00:22:59,126
‫פשוט תשקר. זה הטיפ הכי טוב שלי.‬

364
00:22:59,209 --> 00:23:02,834
‫תגיד שאתה רופא ילדים‬
‫ושאתה בוכה בעבודה מדי יום‬

365
00:23:02,918 --> 00:23:04,543
‫כי אכפת לך יותר מדי.‬

366
00:23:04,626 --> 00:23:09,126
‫בסדר. אני לא טוב בשקרים,‬
‫אבל אני מניח ששווה לנסות.‬

367
00:23:11,418 --> 00:23:14,876
‫תיכנס לעניינים, אחי. תהיה סקסי. קדימה.‬

368
00:23:14,959 --> 00:23:17,418
‫פרסם את עצמך לפני שהציד יתחיל.‬

369
00:23:35,001 --> 00:23:38,293
‫ואו. אז זה תקציר הגירושין שלך.‬

370
00:23:38,376 --> 00:23:41,209
‫ואתה גם האיש‬
‫שעומד מאחורי השתוללות בעלי החיים‬

371
00:23:41,293 --> 00:23:45,293
‫שגבתה 187 נפשות ו-79 פרצופים פלוס-מינוס?‬

372
00:23:46,168 --> 00:23:47,793
‫כן, זה אני.‬

373
00:23:47,876 --> 00:23:51,293
‫טוב, העובדה שאתה מושך חיצונית‬
‫מאפילה על כל הדברים השליליים.‬

374
00:23:51,376 --> 00:23:53,918
‫- שיט רווקים ורווקות‬
‫שלושה ימי שיט יוקרתי -‬

375
00:23:54,001 --> 00:23:58,959
‫אני דווקא שמחה שיש לך המון חיים על המצפון,‬
‫כי נשים כמוני אוהבות ילדים רעים.‬

376
00:24:00,793 --> 00:24:03,043
‫כן. רגע…‬
‫-תסלחי לי.‬

377
00:24:03,126 --> 00:24:05,001
‫אז, בא לך לצאת מכאן?‬

378
00:24:05,084 --> 00:24:07,459
‫אוכל לנקות את הבית שלך‬
‫ולהכין לך ארוחת ערב.‬

379
00:24:07,543 --> 00:24:10,334
‫ולסיום נוכל לעשות סקס נהדר.‬
‫-אה, סקס.‬

380
00:24:10,418 --> 00:24:12,668
‫אז מה דעתך? שנצא מכאן?‬

381
00:24:12,751 --> 00:24:16,209
‫אוכל לבקש מהנהג שיאסוף אותנו.‬
‫יש לי נהג, כי אני נורא עשירה.‬

382
00:24:17,043 --> 00:24:19,084
‫איפה ראיתי אותך בעבר?‬

383
00:24:21,418 --> 00:24:22,251
‫שלום?‬

384
00:24:23,418 --> 00:24:24,251
‫יופי.‬

385
00:24:24,334 --> 00:24:26,709
‫סטילמייסטר, לאן אתה הולך?‬

386
00:24:26,793 --> 00:24:30,126
‫סטילמייסטר! אל תשאיר אותי פה‬
‫עם כל המופקרות השחוקות האלה.‬

387
00:24:30,209 --> 00:24:32,001
‫ואו, לא לעניין, אחי.‬

388
00:24:32,084 --> 00:24:33,501
‫בצחוק.‬
‫-אידיוט.‬

389
00:24:41,418 --> 00:24:43,168
‫- ראיות‬
‫פנינת הפסיפיק -‬

390
00:24:44,043 --> 00:24:45,376
‫- ראיות‬
‫בית מרקחת -‬

391
00:24:46,168 --> 00:24:47,501
‫- חסוי -‬

392
00:24:54,834 --> 00:24:57,834
‫שמישהו יקדח בי.‬

393
00:24:59,084 --> 00:25:00,001
‫- קפטן טאקר נעצר -‬

394
00:25:00,084 --> 00:25:02,501
‫זו אותה ספינה. נתנו לה שם חדש וצבעו אותה.‬

395
00:25:04,459 --> 00:25:06,084
‫- פנינת הפסיפיק‬
‫אנשי הצוות -‬

396
00:25:06,168 --> 00:25:07,668
‫ראש הנחש.‬

397
00:25:11,209 --> 00:25:14,668
‫בקר, ידידי הוותיק,‬
‫הגיע הזמן לקבץ מחדש את הצוות.‬

398
00:25:15,543 --> 00:25:16,876
‫ההצגה מתחילה.‬

399
00:25:54,418 --> 00:25:57,334
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬