1
00:00:10,043 --> 00:00:12,084
‫- מלכת הקריביים -‬

2
00:00:14,418 --> 00:00:16,709
‫תורידו עד לכשש מעלות במנוע הימני.‬

3
00:00:17,334 --> 00:00:18,209
‫קיבלתי.‬

4
00:00:18,751 --> 00:00:21,418
‫נראה טוב. מהירות 244 מעל הקרקע.‬

5
00:00:22,501 --> 00:00:23,334
‫טוב מאוד.‬

6
00:00:26,126 --> 00:00:29,459
‫- מלכת הקריביים -‬

7
00:00:29,959 --> 00:00:31,501
‫- משרד המכס של צרפת -‬

8
00:00:33,126 --> 00:00:35,834
‫כבו מנועים והתכוננו לעגינה.‬

9
00:00:35,918 --> 00:00:37,459
‫כל הכבוד, חבר'ה. רות, סוף.‬

10
00:00:38,126 --> 00:00:39,084
‫כל הכבוד, קפטן.‬

11
00:00:39,168 --> 00:00:43,834
‫כן. אני מתחיל לקלוט את זה.‬
‫בלי להשתחצן או משהו.‬

12
00:00:43,918 --> 00:00:46,626
‫אדאג שהצוות יעבוד על הצביעה והתיקונים.‬

13
00:00:46,709 --> 00:00:48,709
‫זה יתוקן במהירות. שלושה ימים גג.‬

14
00:00:48,793 --> 00:00:51,084
‫יופי! איזה צוות אנחנו.‬

15
00:00:51,834 --> 00:00:53,751
‫מכונה משומנת היטב.‬

16
00:00:54,626 --> 00:01:01,459
‫- קפטן פוֹל -‬

17
00:01:06,793 --> 00:01:08,709
‫היי, שתהיה לכם חופשה נהדרת!‬

18
00:01:23,959 --> 00:01:25,459
‫היי, קפטן.‬

19
00:01:25,543 --> 00:01:29,584
‫ניחוש פרוע. את אוהבת פרחים, נכון?‬

20
00:01:30,793 --> 00:01:33,543
‫כן, פרחים נראים טוב.‬

21
00:01:33,626 --> 00:01:36,751
‫יש להם כמה צבעים והכול. איזה יופי.‬

22
00:01:37,376 --> 00:01:38,293
‫פשוט ידעתי.‬

23
00:01:38,793 --> 00:01:41,084
‫אז, את מוכנה?‬
‫-כן.‬

24
00:01:41,168 --> 00:01:43,751
‫מגניב שרצית לבוא לפגוש את המשפחה שלי.‬

25
00:01:43,834 --> 00:01:45,918
‫קצת מפתיע, למען האמת.‬

26
00:01:46,001 --> 00:01:49,001
‫נראה לי שפשוט התחשק לי‬
‫לצאת איתך להרפתקה קטנה.‬

27
00:01:49,084 --> 00:01:52,668
‫ויש לי איזה עניין אישי קטן‬
‫לטפל בו במונקו על הדרך.‬

28
00:01:52,751 --> 00:01:56,668
‫אז אני מניחה‬
‫שזה סוג של "שתי ציפורים במכה אחת".‬

29
00:01:56,751 --> 00:01:58,584
‫יופי, זה פשוט נהדר.‬

30
00:01:58,668 --> 00:02:01,709
‫אבל מונקו לא ממש בדרך.‬

31
00:02:01,793 --> 00:02:04,793
‫זו לא סטייה רצינית מהדרך, וזה יהיה קצר.‬

32
00:02:04,876 --> 00:02:08,876
‫אבל זה חייב להיות הסוד הקטן שלנו. בסדר?‬

33
00:02:08,959 --> 00:02:12,459
‫אתה יכול לשמור סוד, נכון, מותק?‬

34
00:02:12,543 --> 00:02:15,543
‫כן, כמובן. שפתיי חתומות.‬

35
00:02:27,293 --> 00:02:28,834
‫איזה נוף.‬

36
00:02:28,918 --> 00:02:30,876
‫ואו, נופים זה מגניב.‬

37
00:02:32,543 --> 00:02:34,668
‫אני רק אחליף למשהו קצת יותר נוח.‬

38
00:02:35,251 --> 00:02:36,584
‫זה נשמע מושלם. גם אני.‬

39
00:02:44,084 --> 00:02:45,959
‫יש לי איזה סידור לעשות.‬

40
00:02:46,043 --> 00:02:48,376
‫אני אצטרף אלייך, כמובן.‬

41
00:02:48,459 --> 00:02:49,876
‫לא, זה אישי.‬

42
00:02:49,959 --> 00:02:53,793
‫מעולה. אני ממש רוצה‬
‫לעשות דברים אישיים איתך.‬

43
00:02:54,543 --> 00:02:55,959
‫טוב, תראה, ג'ונתן.‬

44
00:02:56,501 --> 00:02:59,793
‫כדי שזה יעבוד, אסור שנחנוק זה את זה. בסדר?‬

45
00:02:59,876 --> 00:03:01,876
‫חשוב שניתן מרחב זה לזה.‬

46
00:03:01,959 --> 00:03:07,251
‫כן. נתינת מרחב זה לזה בזוגיות‬
‫זה בריא ביותר.‬

47
00:03:07,334 --> 00:03:10,626
‫קראתי על זה. זו טעות של טירון. אני מצטער.‬

48
00:03:10,709 --> 00:03:13,876
‫לא. נהדר. אחזור בקרוב. נתראה.‬

49
00:03:13,959 --> 00:03:16,084
‫בסדר. כן. נתראה. מגניב. מגניב ביותר.‬

50
00:03:41,459 --> 00:03:42,418
‫ליזה!‬

51
00:03:43,001 --> 00:03:47,251
‫נחשי מי בחדשות.‬
‫זה האוליגרך ההוא. מישהו הרג אותו!‬

52
00:03:47,334 --> 00:03:48,418
‫באמת?‬
‫-כן.‬

53
00:03:48,501 --> 00:03:50,168
‫זה נראה די נורא.‬

54
00:03:50,251 --> 00:03:52,043
‫- אוליגרך רוסי נמצא מת בביתו -‬

55
00:03:52,126 --> 00:03:56,084
‫מישהו דחף משהו רדיואקטיבי‬
‫מסוכן מאוד לתוך פי הטבעת שלו.‬

56
00:03:56,168 --> 00:03:59,293
‫אז נראה שלא נקבל עוד הזמנות למסיבות שם.‬

57
00:03:59,376 --> 00:04:00,293
‫סביר להניח שלא.‬

58
00:04:00,793 --> 00:04:02,959
‫למה שמישהו יעשה דבר כזה?‬

59
00:04:04,084 --> 00:04:05,709
‫אין לי מושג, ג'ונתן.‬

60
00:04:05,793 --> 00:04:09,001
‫אולי הוא הלשין על מישהו.‬
‫מלשינים בסוף חוטפים, כידוע לך.‬

61
00:04:09,793 --> 00:04:11,543
‫לא ידעתי את זה.‬

62
00:04:17,834 --> 00:04:19,918
‫- ברוכים הבאים לקונטיקט -‬

63
00:04:20,001 --> 00:04:21,209
‫זה כנראה עבורנו.‬

64
00:04:21,293 --> 00:04:22,126
‫- ג'ונתן פוֹל -‬

65
00:04:22,209 --> 00:04:24,001
‫כן. אתה כנראה צודק.‬

66
00:04:31,209 --> 00:04:34,251
‫קרה משהו? אתה נראה קצת לחוץ.‬

67
00:04:34,334 --> 00:04:37,376
‫אני פשוט לא יודע למה לצפות כשנגיע לשם.‬

68
00:04:37,459 --> 00:04:41,626
‫נראה שהוריי ממש גאים בי כרגע,‬
‫אבל אי אפשר לדעת איתם.‬

69
00:04:41,709 --> 00:04:42,918
‫אי אפשר?‬
‫-לא.‬

70
00:04:43,001 --> 00:04:46,001
‫שיחקו לי הרבה בראש בילדותי,‬

71
00:04:46,084 --> 00:04:49,293
‫אז אי אפשר לדעת למה לצפות.‬
‫הם תמיד שומרים על מסתורין.‬

72
00:04:49,918 --> 00:04:52,918
‫שומרים אותך דרוך, אז זה טוב.‬

73
00:04:53,834 --> 00:04:54,668
‫טוב.‬

74
00:04:55,459 --> 00:04:59,584
‫תראי. זה כנראה סימן לפחד הנורמלי שאדם חווה‬

75
00:04:59,668 --> 00:05:01,584
‫לפני שהוא פוגש את בני משפחתו.‬

76
00:05:01,668 --> 00:05:03,459
‫זה לא נראה נורמלי במיוחד.‬

77
00:05:03,543 --> 00:05:07,959
‫זה כן. זו פשוט הדרך שבה הטבע מתנהל.‬

78
00:05:08,043 --> 00:05:09,626
‫לא הבנתי, ג'ונתן.‬

79
00:05:09,709 --> 00:05:12,793
‫כמו שבלול תרנגולות יש תמיד תרנגולת אחת‬

80
00:05:12,876 --> 00:05:17,126
‫ששאר התרנגולות מתאגדות נגדה‬
‫ומציקות לה כל הזמן.‬

81
00:05:17,209 --> 00:05:21,459
‫אולי זה מכיוון שהיא הקטנה ביותר,‬
‫או החלשה ביותר, או סתם חסרת מזל או משהו.‬

82
00:05:21,543 --> 00:05:26,918
‫אבל במשפחה שלי, או בלול שלי,‬
‫זה תמיד הייתי אני.‬

83
00:05:27,001 --> 00:05:28,209
‫זה נשמע נורא.‬

84
00:05:28,293 --> 00:05:32,793
‫לא. ההצקות היו רק מילוליות.‬
‫אז זה לא פגע בי מבחוץ.‬

85
00:05:32,876 --> 00:05:36,459
‫אז מבחוץ הכול כשורה. אז זה טוב.‬

86
00:05:36,543 --> 00:05:38,709
‫באמת?‬
‫-כן. אכן כך.‬

87
00:05:38,793 --> 00:05:40,334
‫הכול טוב. כן…‬

88
00:05:48,834 --> 00:05:52,293
‫ניתנה לי הוראה מפורשת תמיד לצלצל בפעמון.‬

89
00:05:52,376 --> 00:05:54,876
‫"רק קבצנים מתפרצים לבית."‬

90
00:05:55,709 --> 00:05:56,918
‫אפילו לבית שלך?‬

91
00:05:57,001 --> 00:05:59,501
‫כן, במיוחד לבית שלך,‬
‫כמו שאימא ואבא אומרים.‬

92
00:06:01,084 --> 00:06:04,418
‫ג'ונתן, יקירי. כמה טוב לראות אותך.‬

93
00:06:04,959 --> 00:06:08,334
‫מה שלומך, קונסואלה? התגעגעתי אלייך כל כך.‬

94
00:06:08,418 --> 00:06:11,001
‫ואני התגעגעתי אליך, ג'וני.‬

95
00:06:11,084 --> 00:06:13,293
‫ומי הגברת המקסימה הזאת?‬

96
00:06:13,793 --> 00:06:17,834
‫אני ליזה. הקולגה והחברה של ג'ונתן.‬

97
00:06:18,376 --> 00:06:20,709
‫אתם נראים ממש מתוקים ביחד.‬

98
00:06:21,459 --> 00:06:22,293
‫תודה.‬

99
00:06:22,793 --> 00:06:24,543
‫ההורים שלי בבית?‬

100
00:06:24,626 --> 00:06:27,084
‫כן, בבקשה, תיכנסו. הם בגינה.‬

101
00:06:33,084 --> 00:06:35,959
‫מר וגברת פוֹל, ג'ונתן הגיע!‬

102
00:06:36,043 --> 00:06:38,459
‫ג'ונתן, התינוק שלי.‬

103
00:06:38,543 --> 00:06:42,418
‫אני שמחה כל כך לראותך בבית במדים האלה.‬

104
00:06:42,501 --> 00:06:45,918
‫התחלנו להתחבק, נכון?‬
‫-כן.‬

105
00:06:46,001 --> 00:06:48,084
‫בוא ותן חיבוק לאימא שלך.‬

106
00:06:48,168 --> 00:06:51,668
‫חיבוק חם ונורמלי.‬

107
00:06:53,876 --> 00:06:57,501
‫ואו, איזו תחושה טובה.‬
‫-מספיק עם זה. בוא הנה, אתה.‬

108
00:06:58,959 --> 00:07:01,459
‫תחושה טובה. כן. ממש טבעי.‬

109
00:07:01,543 --> 00:07:07,793
‫תראו מי זה, מר בוגד בכבודו ובעצמו‬
‫שמסרב לעזור לאחיו היחיד במציאת עבודה.‬

110
00:07:07,876 --> 00:07:11,168
‫מה?‬
‫-אתה חייב לדחוף לי את המדים בפנים?‬

111
00:07:11,251 --> 00:07:13,376
‫אתה יודע כמה אני פגיע אחרי שפוטרתי.‬

112
00:07:13,459 --> 00:07:18,626
‫צר לי שפוטרת, אבל המדים לא נועדו לפגוע בך.‬

113
00:07:18,709 --> 00:07:23,168
‫כן, ממש. זה כואב, בן אדם. פגעת בי במעשיך.‬

114
00:07:23,251 --> 00:07:27,376
‫נטול בושה. תת רמה. תמיד אני ואני…‬

115
00:07:27,459 --> 00:07:29,084
‫שתוק, טאנר!‬
‫-כן, סתום!‬

116
00:07:29,168 --> 00:07:32,084
‫ומי זו? אפשר לעזור לך? הלכת לאיבוד, גברת?‬

117
00:07:32,876 --> 00:07:36,709
‫זאת ליזה. החברה שלי.‬

118
00:07:39,584 --> 00:07:41,418
‫נעים להכיר אותך, ליזה.‬

119
00:07:41,501 --> 00:07:43,043
‫נעים להכיר גם אתכם.‬

120
00:07:43,126 --> 00:07:45,751
‫אבל למה אתה באמת מתכוון? אמרת "חברה".‬

121
00:07:45,834 --> 00:07:49,209
‫אבל זו בטח טעות מוחלטת.‬

122
00:07:49,293 --> 00:07:53,626
‫לא, ליזה היא קולגה קרובה והחברה שלי.‬

123
00:07:53,709 --> 00:07:56,418
‫אז היא חברה לעבודה.‬

124
00:07:56,501 --> 00:07:58,543
‫הבנתי.‬
‫-כן.‬

125
00:07:58,626 --> 00:07:59,793
‫ידידה.‬

126
00:07:59,876 --> 00:08:03,751
‫כן, אפשר לומר כך, אבל אנחנו גם יוצאים.‬

127
00:08:03,834 --> 00:08:07,334
‫בחייך. זה שקר מחריד, ואתה יודע את זה.‬

128
00:08:07,418 --> 00:08:09,959
‫היא, אם יורשה לי לומר, פצצה.‬

129
00:08:10,043 --> 00:08:11,251
‫ממש שווה.‬

130
00:08:11,334 --> 00:08:14,209
‫היא בחיים לא תצא איתך,‬
‫ובטח שלא תרשה לך לגעת בה,‬

131
00:08:14,293 --> 00:08:16,709
‫גם לא בעוד מיליוני שנים.‬

132
00:08:16,793 --> 00:08:18,418
‫הוא לא משקר, טאנר.‬

133
00:08:18,501 --> 00:08:22,418
‫ג'ונתן פשוט מבולבל לגבי המונח "חברה",‬

134
00:08:22,501 --> 00:08:25,293
‫כי הוא מעולם לא התקרב למצב הזה.‬

135
00:08:25,376 --> 00:08:28,126
‫נכון, ג'ונתן? אתה מתבלבל‬

136
00:08:28,209 --> 00:08:30,959
‫בין "ידידה" ל"חברה".‬

137
00:08:31,043 --> 00:08:33,376
‫כן, זהו זה. נכון, ג'ונתן?‬

138
00:08:33,459 --> 00:08:36,168
‫אין מה להתבייש.‬
‫נפוץ שאנשים מחליפים בין מילים.‬

139
00:08:36,251 --> 00:08:37,834
‫כמובן.‬
‫-הוא אידיוט.‬

140
00:08:40,126 --> 00:08:43,251
‫בואו נחזור רגע אחורה. תנו לי להבין.‬

141
00:08:43,334 --> 00:08:45,668
‫זה כמו ב"אישה יפה", נכון?‬

142
00:08:45,751 --> 00:08:47,043
‫את נערת ליווי?‬
‫-לא.‬

143
00:08:47,126 --> 00:08:50,793
‫לעזאזל איתך, טאנר. סליחה על השפה. סליחה.‬

144
00:08:50,876 --> 00:08:54,584
‫אמרתי לכם מאה פעם. ליזה היא החברה שלי.‬

145
00:08:54,668 --> 00:08:56,793
‫למה קשה כל כך לקבל את זה?‬

146
00:08:56,876 --> 00:09:00,084
‫כמובן, מתוק. אנחנו מבינים.‬
‫-כן.‬

147
00:09:00,168 --> 00:09:01,418
‫הבנו.‬
‫-הבנו.‬

148
00:09:01,501 --> 00:09:02,959
‫אנחנו מעודכנים.‬

149
00:09:03,043 --> 00:09:06,168
‫אנחנו יודעים שסצנת הדייטים שונה מאוד‬

150
00:09:06,251 --> 00:09:07,543
‫משהייתה בצעירותנו.‬

151
00:09:07,626 --> 00:09:10,834
‫כן. עכשיו הכול סביב אפליקציות,‬
‫שליחת תמונות של פינים,‬

152
00:09:10,918 --> 00:09:13,834
‫וסחר בכרטיסי חיוג‬
‫תמורת סקס מאחורי הקניון וכל זה.‬

153
00:09:14,418 --> 00:09:16,834
‫לא ממש, לדעתי.‬
‫-דווקא כן.‬

154
00:09:16,918 --> 00:09:19,209
‫אלוהים יודע שאביך חווה תקופה‬

155
00:09:19,293 --> 00:09:22,209
‫בדיוק כמו זו שאתה חווה עכשיו.‬

156
00:09:22,751 --> 00:09:26,834
‫זוכר את הפעם ש"הצלת"‬
‫את הפרוצה ההיא, בלייק?‬

157
00:09:27,626 --> 00:09:29,709
‫זוכר את זה?‬
‫-כן.‬

158
00:09:29,793 --> 00:09:32,043
‫זה היה שווה זהב.‬

159
00:09:32,126 --> 00:09:35,668
‫כן. עלה לי הון.‬
‫ובסוף, היא העדיפה לחזור לחייה הישנים.‬

160
00:09:35,751 --> 00:09:38,126
‫היא עדיין מקבלת לקוחות מתחת לכביש המהיר.‬

161
00:09:38,751 --> 00:09:42,543
‫כן, אני עובר שם מדי פעם‬
‫ותוהה מה יכול היה להיות.‬

162
00:09:42,626 --> 00:09:44,084
‫אבל בדיעבד,‬

163
00:09:44,168 --> 00:09:46,876
‫גורלנו נחרץ עוד מההתחלה.‬

164
00:09:46,959 --> 00:09:49,126
‫טעיתי ברגע שסמכתי על הסרסור שלה.‬

165
00:09:49,751 --> 00:09:52,501
‫נכלולי שכמוהו. מובן שהם היו מאוהבים.‬

166
00:09:52,584 --> 00:09:56,084
‫ניסיתי מאוד לשכנע אותה שתקבל אותי בחזרה.‬

167
00:09:56,168 --> 00:09:58,501
‫אבל זה היה סיפור אהבה יפה שנהרס.‬

168
00:09:58,584 --> 00:10:02,376
‫הייתי שבור בעקבות כל הפרשה הארורה הזאת,‬
‫ואני עדיין די כועס על זה.‬

169
00:10:02,459 --> 00:10:05,626
‫אלוהים. זה שובר את הלב.‬
‫-עכשיו אתה סתם מברבר, בלייק.‬

170
00:10:05,709 --> 00:10:09,584
‫אבל זה ברור, התפוח לא נופל רחוק מהעץ.‬

171
00:10:09,668 --> 00:10:13,501
‫טוב, חבר'ה, אני שמה סוף לזה עכשיו.‬

172
00:10:13,584 --> 00:10:16,376
‫אני לא פרוצה שג'ונתן מנסה להציל.‬

173
00:10:16,459 --> 00:10:19,168
‫כמובן! בלי להעליב, ליזה.‬
‫-לא.‬

174
00:10:19,251 --> 00:10:23,376
‫אני בסך הכול דואג לבן שלי.‬
‫אבל לומדים מניסיון, את מבינה?‬

175
00:10:23,459 --> 00:10:25,709
‫אני קצינה במלכת הקריביים‬

176
00:10:25,793 --> 00:10:28,918
‫ואני מאוהבת מאוד בבן שלכם.‬

177
00:10:29,418 --> 00:10:31,584
‫הוא האדם הכי מתוק שפגשתי.‬

178
00:10:33,126 --> 00:10:36,418
‫זו בינה מלאכותית, נכון? אין מצב שלא.‬

179
00:10:36,501 --> 00:10:39,709
‫את לא אדם אמיתי. את מעין בובת אדם מתקדמת.‬

180
00:10:39,793 --> 00:10:42,084
‫כי בכנות… אני יכול להגיד את זה?‬

181
00:10:42,168 --> 00:10:45,251
‫ג'ונתן בלתי ניתן לאהבה,‬
‫וכולם יודעים את זה.‬

182
00:10:45,334 --> 00:10:49,084
‫תפסיק, טאנר!‬
‫לא כולם יודעים את זה. תסתלק עכשיו!‬

183
00:10:49,168 --> 00:10:50,793
‫לך לבקתה שלך!‬
‫-טאנר! לך!‬

184
00:10:50,876 --> 00:10:53,084
‫לך מפה.‬
‫-קישטה! לך!‬

185
00:10:53,168 --> 00:10:54,584
‫תקשיב לאימא שלך. תסתלק!‬

186
00:10:59,751 --> 00:11:03,168
‫תודה, קונסואלה. זה נראה מרענן להפליא.‬

187
00:11:03,709 --> 00:11:04,959
‫לחיים!‬

188
00:11:05,043 --> 00:11:07,668
‫אבא שלך ואני גאים בך מאוד.‬

189
00:11:10,168 --> 00:11:15,209
‫למעשה, אנחנו כה גאים, שנרצה להזמין‬
‫אותך לארוחת צהריים במועדון הקפטנים.‬

190
00:11:15,293 --> 00:11:19,876
‫באמת? אבל הרגע אכלנו ארוחת צהריים.‬
‫-אל תתעסק בקטנות, ג'ונתן.‬

191
00:11:19,959 --> 00:11:22,751
‫טוב! זה נשמע נהדר. מתאים לך, ליזה?‬

192
00:11:22,834 --> 00:11:26,918
‫אני חושבת שאפרוק את המזוודה ואירגע פה,‬
‫ובינתיים תלכו ותיהנו לכם.‬

193
00:11:28,001 --> 00:11:31,626
‫אני לא צריך את המרחב שדיברת עליו‬

194
00:11:31,709 --> 00:11:33,459
‫או משהו כזה, ההפך הוא הנכון.‬

195
00:11:34,209 --> 00:11:36,043
‫לא. תלך איתם.‬

196
00:11:36,126 --> 00:11:40,459
‫תובילי בבקשה את הידידה המקסימה של ג'ונתן‬
‫לחדר האורחים.‬

197
00:11:41,834 --> 00:11:44,584
‫טוב, אולי רק אתרענן ואחליף בגדים.‬

198
00:11:44,668 --> 00:11:45,668
‫לא.‬
‫-לא.‬

199
00:11:45,751 --> 00:11:47,626
‫תישאר במדים. יש עליך תעודה?‬

200
00:11:48,209 --> 00:11:49,168
‫כן.‬

201
00:11:49,251 --> 00:11:51,959
‫נהדר. תביא גם אותה.‬

202
00:11:52,043 --> 00:11:56,376
‫ואם יש לך חוזה עבודה חתום, תביא גם אותו.‬

203
00:11:56,459 --> 00:11:57,459
‫רעיון טוב, מותק.‬

204
00:12:03,334 --> 00:12:08,293
‫ואו, זה ממש נחמד.‬
‫טיול משפחתי אמיתי. בפעם הראשונה.‬

205
00:12:08,376 --> 00:12:10,376
‫אל תדבר שטויות, ג'ונתן, מותק.‬

206
00:12:10,459 --> 00:12:12,834
‫היינו בהמון טיולים משפחתיים.‬

207
00:12:13,459 --> 00:12:18,376
‫הגרנד קניון, אספן, הוואי, קוסטה ריקה,‬

208
00:12:18,459 --> 00:12:21,084
‫הודו, תאילנד. בכל רחבי העולם.‬

209
00:12:21,168 --> 00:12:23,501
‫עם טאנר. לא הצטרפתי מעולם. רק שלושתכם.‬

210
00:12:23,584 --> 00:12:24,668
‫אתה לא זוכר?‬

211
00:12:24,751 --> 00:12:29,043
‫לא היה לנו מקום לשניכם במכונית,‬
‫עם כל המזוודות.‬

212
00:12:29,126 --> 00:12:31,084
‫אבל טסתם לכל המקומות האלה.‬

213
00:12:31,168 --> 00:12:35,376
‫כן. אבל שמעת פעם‬
‫על משפחות שהולכות ברגל לשדה התעופה, בן?‬

214
00:12:35,459 --> 00:12:39,584
‫לא. אבל זה הטיול המשפחתי הראשון שלי.‬
‫זו הייתה הנקודה שלי.‬

215
00:12:39,668 --> 00:12:42,001
‫וזו לא בדיוק נקודה.‬
‫-לא נקודה.‬

216
00:12:42,084 --> 00:12:44,709
‫כי תמיד היית איתנו ברוחך.‬

217
00:12:44,793 --> 00:12:48,751
‫זה מה שחשוב. העיקר הכוונה.‬

218
00:12:50,084 --> 00:12:51,001
‫כן.‬

219
00:12:59,334 --> 00:13:01,459
‫הבהלת אותי. אוכל לעזור לך?‬

220
00:13:01,543 --> 00:13:03,459
‫אולי.‬

221
00:13:05,918 --> 00:13:08,918
‫אלוהים. את כזאת יפהפייה קלסית.‬

222
00:13:09,001 --> 00:13:12,293
‫עם המראה שלך,‬
‫את יכולה בקלות להופיע במגזין פורנו.‬

223
00:13:12,376 --> 00:13:13,209
‫בסדר.‬

224
00:13:14,251 --> 00:13:17,626
‫במגזין "פרייבט" סביר להניח.‬
‫תוכלי להיות נערת "פרייבט".‬

225
00:13:17,709 --> 00:13:20,626
‫תודה, אני מניחה. אבל מה אתה רוצה?‬

226
00:13:20,709 --> 00:13:24,751
‫לא יכולתי לשמור מרחק ממך.‬
‫החדק שלי נמשך אלייך כמו אל מגנט.‬

227
00:13:25,334 --> 00:13:26,251
‫החדק שלך?‬

228
00:13:27,043 --> 00:13:30,001
‫אני קורא לפין שלי "חדק", כי לפילים יש חדק.‬

229
00:13:30,084 --> 00:13:32,793
‫אז זאת אנלוגיה או מטפורה.‬

230
00:13:33,501 --> 00:13:36,959
‫בסדר. אז לזין שלך יש צורה של חדק של פיל?‬

231
00:13:37,043 --> 00:13:40,251
‫אתה יכול לשאת ענפים וללקט בוטנים איתו?‬

232
00:13:40,334 --> 00:13:41,459
‫טוב, יופי לך.‬

233
00:13:41,543 --> 00:13:44,543
‫אני לא יכול לעשות את זה. התכוונתי לגודל.‬

234
00:13:45,168 --> 00:13:48,084
‫זה לא נראה ככה.‬
‫אני לא רואה שם פין בגובה כשני מטר.‬

235
00:13:49,043 --> 00:13:50,501
‫היית מתה לגלות, נכון?‬

236
00:13:51,793 --> 00:13:55,626
‫אתה לא אמור להיות פה.‬
‫-אני יודע. אני אדבר איתך בכנות.‬

237
00:13:55,709 --> 00:13:58,209
‫כי את נראית כמו בחורה שתוכל להתמודד.‬
‫-בסדר.‬

238
00:13:58,293 --> 00:13:59,793
‫אל תביני את זה לא נכון.‬

239
00:13:59,876 --> 00:14:03,584
‫ג'ונתן הוא בחור נחמד והכול,‬
‫ואני רוצה את הכי טוב עבורו. באמת.‬

240
00:14:03,668 --> 00:14:04,543
‫אבל?‬

241
00:14:04,626 --> 00:14:08,584
‫אבל את צריכה לזרוק אותו מייד,‬
‫ואנחנו צריכים לשכב ללא עיכובים.‬

242
00:14:08,668 --> 00:14:10,959
‫פשוט תיפטרי ממנו בבת אחת.‬

243
00:14:11,668 --> 00:14:14,334
‫ולמה שאעשה זאת?‬
‫-תסתכלי עליי, מותק.‬

244
00:14:14,418 --> 00:14:18,668
‫לא נעים לי לומר זאת על עצמי,‬
‫אבל אני חתיך על.‬

245
00:14:18,751 --> 00:14:21,876
‫ויש לי כל כך הרבה יותר להציע לך ממנו.‬

246
00:14:21,959 --> 00:14:23,043
‫כל כך הרבה יותר.‬

247
00:14:23,126 --> 00:14:24,709
‫באמת? כמו מה, טאנר?‬

248
00:14:24,793 --> 00:14:30,251
‫טוב, בתור התחלה,‬
‫זין שנמצא בקצה העליון של הממוצע.‬

249
00:14:30,334 --> 00:14:31,834
‫הוא מעל הממוצע?‬

250
00:14:31,918 --> 00:14:35,168
‫כן, כנראה, עם טכניקת המדידה הנכונה,‬

251
00:14:35,251 --> 00:14:37,626
‫והוא גם ממש חלק ויפהפה.‬

252
00:14:38,126 --> 00:14:41,126
‫הוא נאה. הוא חתיך משגע. את תמותי עליו.‬

253
00:14:41,209 --> 00:14:42,043
‫בסדר.‬

254
00:14:42,126 --> 00:14:43,501
‫ומה שאני רוצה לעשות‬

255
00:14:43,584 --> 00:14:47,626
‫לפני שג'ונתן יחזור הביתה,‬
‫הוא להדגים בפנייך…‬

256
00:14:51,418 --> 00:14:55,209
‫- ביג טאנר -‬

257
00:15:10,668 --> 00:15:12,501
‫יופי, התעוררת.‬

258
00:15:12,584 --> 00:15:15,626
‫רציתי ליידע אותך שקיבלתי הודעה מג'ונתן,‬

259
00:15:15,709 --> 00:15:18,251
‫והוא יחזור בעוד כשעתיים.‬

260
00:15:18,876 --> 00:15:21,543
‫אני חושב שזה נותן לי מספיק זמן לבתר אותך,‬

261
00:15:21,626 --> 00:15:24,751
‫ואז לעטוף ולהכניס‬
‫את כל הגפיים שלך לתוך המזוודה הזו,‬

262
00:15:24,834 --> 00:15:27,626
‫ועדיין יישאר לי מספיק זמן להתקלח.‬

263
00:15:28,834 --> 00:15:30,251
‫אתה יודע שעם החלק הזה,‬

264
00:15:30,334 --> 00:15:33,501
‫אני יכולה לקדוח דרך העין שלך‬
‫ישר לתוך האונה הקודקודית?‬

265
00:15:34,459 --> 00:15:37,251
‫עד לחלק האחורי של המוח שלך.‬

266
00:15:45,251 --> 00:15:48,584
‫אבל כיוון שייתכן‬
‫שאתה בעל ערך מסוים לג'ונתן,‬

267
00:15:48,668 --> 00:15:50,126
‫אאפשר לך לבחור.‬

268
00:15:50,209 --> 00:15:52,251
‫ייתכן שתוכל להיחלץ מזה, טאנר.‬

269
00:16:14,584 --> 00:16:17,209
‫- מועדון הקפטנים‬
‫לקפטנים ומשפחותיהם בלבד. -‬

270
00:16:38,834 --> 00:16:41,043
‫- קבלה -‬

271
00:16:41,126 --> 00:16:43,168
‫- לקפטנים ומשפחותיהם בלבד -‬

272
00:16:50,126 --> 00:16:51,834
‫- תעודת קפטן, מלכת הקריביים -‬

273
00:16:54,793 --> 00:16:56,001
‫- מועדון הקפטנים -‬

274
00:17:12,959 --> 00:17:15,959
‫- משפחת פוֹל הם חברים רשמיים‬
‫במועדון הקפטנים -‬

275
00:17:18,501 --> 00:17:23,459
‫מצטער שאני שואל, אבל לקחתם אותי לשם‬
‫רק כדי שתוכלו לחדש את החברות במועדון?‬

276
00:17:23,543 --> 00:17:26,168
‫אל תהיה מגוחך!‬

277
00:17:26,918 --> 00:17:30,501
‫לעולם לא נשתמש בך ככרטיס לחברות ולמעמד.‬

278
00:17:30,584 --> 00:17:33,376
‫לא?‬
‫-לחברות הזאת אין שום משמעות.‬

279
00:17:33,459 --> 00:17:37,501
‫חוץ מזה, נכון שזו תחושה טובה‬
‫להועיל סוף כל סוף למשפחה שלך?‬

280
00:17:37,584 --> 00:17:39,168
‫אחרי כל השנים האלה?‬

281
00:17:39,251 --> 00:17:40,459
‫אני מניח.‬

282
00:17:41,209 --> 00:17:42,084
‫ילד טוב.‬

283
00:17:49,709 --> 00:17:50,834
‫ג'ונתן!‬

284
00:17:50,918 --> 00:17:53,043
‫אופס. היי, טאנר.‬

285
00:17:53,668 --> 00:17:56,584
‫טוב לראות אותך, ג'ונתן. נהניתם או מה?‬

286
00:17:56,668 --> 00:17:59,001
‫כן, בהחלט.‬

287
00:17:59,084 --> 00:18:02,959
‫האנשים שם די נוקשים.‬
‫אף פעם לא אהבתי את זה, אבל מעולה שחזרת.‬

288
00:18:03,043 --> 00:18:05,834
‫אתה יודע מה כדאי שנעשה? נבלה ביחד בגינה.‬

289
00:18:05,918 --> 00:18:10,584
‫נבלה קצת זמן איכות יחד.‬
‫אולי נשחק קצת פריזבי.‬

290
00:18:10,668 --> 00:18:13,418
‫שוב לקחת סמים, טאנר?‬
‫-לא.‬

291
00:18:13,501 --> 00:18:15,918
‫אז איפה המניאקיות?‬

292
00:18:16,793 --> 00:18:20,626
‫זו הייתה סתם הצגה. שיחקתי תפקיד, טיפשון.‬

293
00:18:20,709 --> 00:18:24,793
‫במשך כל השנים האלה? ואו. מסירות מרשימה.‬

294
00:18:24,876 --> 00:18:28,168
‫כן. בוא נניח לדינוזאורים.‬
‫נתחרה בריצה עד לגינה.‬

295
00:18:28,251 --> 00:18:30,876
‫נוכל להשתמש באקדחי הצעצוע שלי.‬
‫הם הכי חדישים.‬

296
00:18:30,959 --> 00:18:33,543
‫או שנוכל לעשות כל מה שתרצה.‬
‫-בטח!‬

297
00:18:33,626 --> 00:18:35,293
‫נגעתי, תורך לתפוס אותי!‬
‫-טוב.‬

298
00:18:36,959 --> 00:18:38,543
‫אתה ממש מהיר!‬

299
00:18:45,001 --> 00:18:46,918
‫אני רואה שאת מרגישה בבית.‬

300
00:18:47,001 --> 00:18:49,501
‫אני רואה שאין פה תמונות של ג'ונתן.‬

301
00:18:49,584 --> 00:18:50,751
‫למה?‬

302
00:18:51,876 --> 00:18:55,251
‫זה מפני שהוא הסוד היקר שלנו.‬

303
00:18:56,293 --> 00:18:57,251
‫באמת?‬

304
00:18:58,876 --> 00:19:00,793
‫האמת שיש הסבר טבעי.‬

305
00:19:00,876 --> 00:19:05,543
‫זה קצת קשה לי, אבל ג'ונתן היה פג.‬

306
00:19:05,626 --> 00:19:07,793
‫נולד הרבה יותר מדי מוקדם.‬

307
00:19:08,459 --> 00:19:13,501
‫נכון, הרופא אמר שהעישון והשתייה שלי‬
‫גרמו לזה, אבל אני לא יודעת.‬

308
00:19:14,084 --> 00:19:18,834
‫זה נראה כאילו צב זקן חסר שריון‬
‫גר ברחם שלי‬

309
00:19:18,918 --> 00:19:22,501
‫ולבסוף יצא לראות אור יום בפעם הראשונה.‬

310
00:19:22,584 --> 00:19:24,418
‫הוא היה מחריד.‬
‫-מחריד.‬

311
00:19:24,501 --> 00:19:26,668
‫כמו בייבי יודה ללא החמידות.‬

312
00:19:26,751 --> 00:19:28,043
‫אלוהים!‬

313
00:19:28,126 --> 00:19:30,168
‫אני ממש שמחה שהוא שרד.‬

314
00:19:31,043 --> 00:19:33,543
‫כמה מוקדם, אם יורשה לי לשאול?‬

315
00:19:33,626 --> 00:19:38,084
‫כמעט שבועיים. שמונה ימים ליתר דיוק.‬

316
00:19:38,668 --> 00:19:40,834
‫אני לא חושבת שזה נחשב כפג.‬

317
00:19:41,418 --> 00:19:45,001
‫דווקא כן. זו הייתה חוויה מפחידה ביותר.‬

318
00:19:45,084 --> 00:19:50,001
‫אז מחשש שהוא לא ישרוד,‬
‫החלטנו שלא להיקשר מדי לג'ונתן.‬

319
00:19:50,084 --> 00:19:52,043
‫רצינו למנוע מעצמנו אבל אפשרי.‬

320
00:19:52,126 --> 00:19:55,293
‫דאגנו שקונסואלה תניק אותו והכול,‬

321
00:19:55,376 --> 00:19:57,418
‫כדי להחליש את הקשר בין האם לבן.‬

322
00:19:57,501 --> 00:20:00,209
‫ואו, זה נורא.‬

323
00:20:00,293 --> 00:20:01,293
‫כן, בהחלט.‬

324
00:20:01,376 --> 00:20:04,543
‫כן. זה היה קשה. בכל מקרה, בקצרה,‬

325
00:20:04,626 --> 00:20:09,626
‫שמנו את כל הביצים בסל אחד‬
‫והלכנו עד הסוף עם טאנר.‬

326
00:20:09,709 --> 00:20:13,334
‫השקענו בו את כל הרגשות שלנו. נכון, יקירי?‬

327
00:20:13,418 --> 00:20:15,126
‫בהחלט.‬
‫-בהחלט כך.‬

328
00:20:17,126 --> 00:20:18,043
‫טאנר, אתה מוכן?‬

329
00:20:21,001 --> 00:20:23,084
‫ואו!‬

330
00:20:23,876 --> 00:20:26,709
‫זה היה "המסמר" הכי טוב שראיתי.‬

331
00:20:26,793 --> 00:20:28,918
‫בקושי הייתה התזה.‬

332
00:20:29,001 --> 00:20:32,501
‫תודה! עבדתי על זה לא מעט במהלך השנים.‬

333
00:20:32,584 --> 00:20:35,584
‫שמתי לב.‬
‫-ג'ונתן. אתה בא למיטה בקרוב?‬

334
00:20:36,376 --> 00:20:39,084
‫בטח. רק עוד כמה קפיצות, אם זה בסדר.‬

335
00:20:39,168 --> 00:20:41,709
‫בטח, כן. נתראה למעלה.‬
‫-יש!‬

336
00:20:41,793 --> 00:20:45,709
‫חכי! את חייבת לראות את "המסמר" של ג'ונתן.‬
‫הוא אדיר, באמת.‬

337
00:20:45,793 --> 00:20:47,626
‫הוא באמת נהדר למדי.‬

338
00:20:48,168 --> 00:20:49,918
‫בסדר.‬
‫-טוב, הנה זה בא.‬

339
00:20:57,001 --> 00:20:58,959
‫ראית את זה? זה היה נהדר.‬

340
00:20:59,043 --> 00:21:00,501
‫כן, מסמר נהדר.‬

341
00:21:00,584 --> 00:21:02,709
‫טאנר, אתה ממש צמא הערב.‬

342
00:21:05,334 --> 00:21:07,168
‫היה לי חיבור נהדר עם טאנר היום.‬

343
00:21:07,793 --> 00:21:10,876
‫הוא הוכיח שאנשים יכולים להשתנות בשנייה‬

344
00:21:10,959 --> 00:21:14,959
‫מלהיות בריון בבוקר וכל חייו, למעשה,‬

345
00:21:15,043 --> 00:21:18,043
‫הוא הפך לאדם הכי טוב שיש בשעת הצהריים.‬

346
00:21:18,126 --> 00:21:20,043
‫כן, היה די מדהים לראות את זה.‬

347
00:21:21,043 --> 00:21:24,584
‫אין לי כוונה לומר משהו שלילי‬
‫על המשפחה שלך,‬

348
00:21:24,668 --> 00:21:27,418
‫אבל ההורים שלך הם אנשים די נוראיים.‬

349
00:21:28,209 --> 00:21:31,876
‫אולי, אולי קצת, אבל יש להם כוונות טובות.‬

350
00:21:32,459 --> 00:21:34,334
‫לא נכון. יש להם כוונות רעות.‬

351
00:21:34,418 --> 00:21:37,751
‫הם מניאקים עד עמקי נשמתם.‬
‫מגיע לך הרבה יותר טוב, ג'ונתן.‬

352
00:21:39,334 --> 00:21:41,876
‫למרות שאנחנו לא מכירים זמן רב,‬

353
00:21:41,959 --> 00:21:47,334
‫אני מרגיש שאת ופדרו וניקו והאחרים,‬

354
00:21:47,418 --> 00:21:50,084
‫הם המשפחה האמיתית שלי, איכשהו.‬

355
00:21:50,168 --> 00:21:52,459
‫ככה משפחה צריכה להתנהל.‬

356
00:21:53,126 --> 00:21:56,876
‫כן, זה כל כך נכון.‬

357
00:21:56,959 --> 00:22:01,918
‫בלי סודות, בלי שקרים ובכבוד מוחלט.‬

358
00:22:02,001 --> 00:22:04,751
‫אני סומך עליכם במאה אחוז.‬

359
00:22:04,834 --> 00:22:05,959
‫טוב לשמוע.‬

360
00:22:08,876 --> 00:22:09,876
‫שתי שניות.‬

361
00:22:18,251 --> 00:22:20,751
‫הלו, ליזה, אתם צריכים לחזור.‬

362
00:22:20,834 --> 00:22:21,709
‫- כלורופום -‬

363
00:22:21,793 --> 00:22:24,376
‫מר רודן החליט לקצר את כל החופשות. מצטער.‬

364
00:22:24,459 --> 00:22:27,459
‫אלוהים, אתה מקוטע. תן לי לצאת החוצה.‬

365
00:22:27,543 --> 00:22:29,001
‫אולי הקליטה טובה יותר.‬

366
00:22:29,709 --> 00:22:31,584
‫- פדרו‬
‫השיחה נכשלה, אין קליטה -‬

367
00:22:44,001 --> 00:22:45,543
‫פדרו. מה אמרת?‬

368
00:22:45,626 --> 00:22:47,418
‫אתם צריכים לחזור. מצטער.‬

369
00:22:47,918 --> 00:22:50,876
‫סליחה, מה אמרת? קשה לי לשמוע אותך.‬

370
00:22:50,959 --> 00:22:52,918
‫אמרתי שאתם צריכים לחזור.‬

371
00:22:54,084 --> 00:22:55,959
‫אני שמה אותך על רמקול, טוב?‬

372
00:22:56,043 --> 00:22:58,418
‫תקרב את הטלפון ללוויינים, אולי זה יעזור.‬

373
00:22:59,334 --> 00:23:00,918
‫הלו? טוב, נסה עכשיו.‬

374
00:23:01,001 --> 00:23:04,126
‫את שומעת אותי עכשיו, ליזה?‬
‫-כן. ברור וצלול.‬

375
00:23:04,209 --> 00:23:06,293
‫יופי. איך הולך עם הקפטן הפיון שלנו?‬

376
00:23:06,918 --> 00:23:08,668
‫טוב. כן. הכול טוב.‬

377
00:23:08,751 --> 00:23:11,834
‫אני לא יכול להפסיק לחשוב כמה מדהים שאנחנו,‬

378
00:23:11,918 --> 00:23:15,626
‫כקרטל פשע, מצליחים לעשות‬
‫כל כך הרבה בזכותו.‬

379
00:23:16,418 --> 00:23:19,084
‫ספר לי על זה.‬
‫-אני אספר, למעשה.‬

380
00:23:19,168 --> 00:23:21,834
‫אני חייב להתוודות על משהו.‬
‫-מה, עכשיו?‬

381
00:23:21,918 --> 00:23:24,209
‫כן. עכשיו. אתחיל מההתחלה.‬

382
00:23:24,709 --> 00:23:28,084
‫המשימה אחרי שהוא עלה על הספינה בברזיל‬
‫עדיין רודפת אותי.‬

383
00:23:28,168 --> 00:23:30,584
‫כשג'ונתן ואני הלכנו בסמטה הזו…‬

384
00:23:38,668 --> 00:23:42,168
‫וככה אני מרגיש לגבי‬
‫כל הפעילות העבריינית שאנחנו חלק ממנה,‬

385
00:23:42,251 --> 00:23:43,626
‫ואת יכולה לצטט אותי.‬

386
00:23:43,709 --> 00:23:46,084
‫בסדר.‬
‫-אבל לא באוזני מר רודן.‬

387
00:23:46,168 --> 00:23:48,334
‫הגאון המרושע שמאחורי כל זה.‬

388
00:23:48,418 --> 00:23:52,834
‫בכל מקרה, רציתי לומר‬
‫שאת ופוֹל צריכים לחזור בהקדם האפשרי.‬

389
00:23:52,918 --> 00:23:53,751
‫קיבלתי.‬

390
00:23:55,043 --> 00:23:55,876
‫היי!‬

391
00:23:55,959 --> 00:23:58,084
‫מי התקשר בשעה כזאת?‬

392
00:23:58,168 --> 00:24:01,043
‫אף אחד. סתם שיחת מתיחה.‬

393
00:24:01,126 --> 00:24:03,668
‫ניהלת שיחת מתיחה במשך 20 דקות?‬

394
00:24:03,751 --> 00:24:06,209
‫כן, בהחלט.‬

395
00:24:06,293 --> 00:24:08,876
‫בסדר. שיחות מתיחה הן הכי גרועות שיש.‬

396
00:24:08,959 --> 00:24:11,334
‫שימוש מיותר כל כך בטלקומוניקציה.‬

397
00:24:11,418 --> 00:24:14,834
‫זה לא מה שאלכסנדר גרהם בל היה רוצה.‬

398
00:24:14,918 --> 00:24:17,209
‫הוא לא עבד קשה כל כך בשביל דברים כאלה.‬

399
00:24:17,293 --> 00:24:19,293
‫לא, סביר להניח שלא.‬

400
00:24:19,376 --> 00:24:20,293
‫אבל בכל מקרה…‬

401
00:24:21,793 --> 00:24:25,126
‫רציתי לומר משהו לפני שנלך לישון.‬

402
00:24:25,209 --> 00:24:26,043
‫טוב.‬

403
00:24:26,626 --> 00:24:32,543
‫רק רציתי להודות לך על היום,‬
‫על היותך ידידה אמיתית‬

404
00:24:32,626 --> 00:24:35,334
‫וחברה וכל זה.‬

405
00:24:35,418 --> 00:24:38,126
‫זה משמעותי מאוד בשבילי.‬

406
00:24:40,251 --> 00:24:43,793
‫ג'ונתן, אתה בחור נהדר.‬

407
00:24:43,876 --> 00:24:45,209
‫אני מקווה שזה ברור לך.‬

408
00:24:45,293 --> 00:24:48,251
‫ולא משנה מה יקרה בעתיד,‬

409
00:24:48,334 --> 00:24:51,543
‫אני מקווה שאתה יודע שאני באמת מחבבת אותך.‬

410
00:24:53,209 --> 00:24:54,459
‫אבל אנחנו חייבים לעזוב.‬

411
00:24:54,959 --> 00:24:56,001
‫עכשיו?‬
‫-כן.‬

412
00:24:56,084 --> 00:24:58,918
‫אני לא מסוגלת‬
‫להיות בבית הזה אפילו עוד שנייה.‬

413
00:24:59,001 --> 00:25:01,668
‫קדימה. בוא נחזיר אותך למשפחה האמיתית שלך.‬

414
00:25:52,126 --> 00:25:55,043
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬