1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:20,583 --> 00:00:21,458
‫מוכנה?‬

4
00:00:21,541 --> 00:00:22,666
‫רק רגע.‬

5
00:00:25,916 --> 00:00:26,750
‫קדימה.‬

6
00:00:31,666 --> 00:00:35,083
‫ברוכים הבאים לפודקאסט האהוב עליכם,‬

7
00:00:35,750 --> 00:00:37,875
‫פשעים שלא פוענחו.‬

8
00:00:38,541 --> 00:00:39,875
‫המיקרופון רחוק.‬

9
00:00:40,458 --> 00:00:43,458
‫בפרק של היום יש לנו הרפתקה נוספת.‬

10
00:00:43,541 --> 00:00:47,791
‫כמו בכל שבוע, אתם מוזמנים לשקוע בתעלומה‬

11
00:00:47,875 --> 00:00:53,125
‫שתוכלו לפענח רק אם תקדישו‬
‫מספיק תשומת לב לפרטים.‬

12
00:00:55,125 --> 00:00:58,125
‫האם אתם מוכנים לשמוע‬
‫את הסיפורים הכי מרתקים?‬

13
00:00:58,708 --> 00:01:02,666
‫להיכנס לנעלי הגיבורים ולגלות את סודותיהם?‬

14
00:01:03,166 --> 00:01:06,375
‫האמת משתנה ומתחלפת כל הזמן.‬

15
00:01:06,458 --> 00:01:08,291
‫אנחנו יכולים לחשוף אותה‬

16
00:01:08,375 --> 00:01:10,250
‫רק אם נתבונן היטב.‬

17
00:01:10,791 --> 00:01:13,416
‫אם נפקח את העיניים לרווחה.‬

18
00:01:14,958 --> 00:01:19,416
‫התעלומות נמצאות בכל מקום,‬
‫אבל לא מבחינים ברמזים שלהן.‬

19
00:01:19,500 --> 00:01:22,708
‫אבל בעזרתנו תפתחו חוש שישי.‬

20
00:01:22,791 --> 00:01:26,583
‫תוכלו לזהות ולפענח אותן.‬

21
00:01:28,291 --> 00:01:30,750
‫שום דבר לא יהיה כפי שהיה.‬

22
00:01:31,291 --> 00:01:34,125
‫אתם מוזמנים להפתעה נוספת.‬

23
00:01:34,208 --> 00:01:37,208
‫אבל זכרו, אתם צריכים לשים לב היטב.‬

24
00:01:38,708 --> 00:01:40,541
‫- אגתה -‬

25
00:01:40,625 --> 00:01:43,166
‫תישארו ותגלו ב…‬

26
00:01:45,916 --> 00:01:46,958
‫אני אפתח.‬

27
00:01:48,708 --> 00:01:50,833
‫שלום. חבילה לאגתה ארננדס.‬

28
00:01:50,916 --> 00:01:52,416
‫אגתה, זה בשבילך.‬

29
00:01:52,500 --> 00:01:53,583
‫תחתמי כאן, בבקשה.‬

30
00:01:54,083 --> 00:01:55,125
‫- איריס -‬

31
00:01:55,666 --> 00:01:57,375
‫זהו. תודה.‬
‫-ביי.‬

32
00:01:58,083 --> 00:01:59,625
‫מי זה היה?‬
‫-לא יודעת.‬

33
00:01:59,708 --> 00:02:00,666
‫שירות משלוחים.‬

34
00:02:06,458 --> 00:02:08,041
‫- אגתה -‬

35
00:02:09,625 --> 00:02:10,458
‫מה זה?‬

36
00:02:14,750 --> 00:02:21,500
‫- הזמנה קטלנית -‬

37
00:02:23,291 --> 00:02:26,916
‫- לוס קאבוס, מקסיקו -‬

38
00:02:30,291 --> 00:02:32,375
‫היי, מותק.‬
‫-שלום. אני מניחה שהגעת.‬

39
00:02:32,458 --> 00:02:33,375
‫כן, אני פה.‬

40
00:02:33,458 --> 00:02:34,375
‫הכול טוב?‬
‫-כן.‬

41
00:02:34,458 --> 00:02:38,833
‫תנצלי את הזמן להתחבר עם אחותך.‬
‫-אני לא בטוחה שהייתי צריכה לבוא.‬

42
00:02:38,916 --> 00:02:39,750
‫יהיה בסדר.‬

43
00:02:40,625 --> 00:02:41,875
‫אחותך צריכה אותך.‬

44
00:02:41,958 --> 00:02:43,500
‫אחות למחצה, כלומר.‬

45
00:02:43,583 --> 00:02:46,916
‫אני לא מאמינה שעבר כל כך הרבה זמן‬
‫מאז שהתראיתן.‬

46
00:02:47,000 --> 00:02:49,583
‫זו בדיוק הסיבה שאני לחוצה.‬

47
00:02:49,666 --> 00:02:52,541
‫את יודעת שאעזור לך בכל מה שתצטרכי.‬

48
00:02:52,625 --> 00:02:53,958
‫אנחנו צוות, נכון?‬

49
00:02:54,708 --> 00:02:57,041
‫אני רק מקווה שלא אצטרך את העזרה שלך.‬

50
00:02:57,833 --> 00:03:00,083
‫תכיני את העט והשעון.‬

51
00:03:14,916 --> 00:03:15,750
‫תודה.‬

52
00:03:18,916 --> 00:03:20,041
‫אגתה.‬

53
00:03:22,041 --> 00:03:22,916
‫היי, קרלוס.‬

54
00:03:24,666 --> 00:03:25,625
‫אני שמח שבאת.‬

55
00:03:25,708 --> 00:03:29,208
‫מזמן לא היית פה.‬
‫-חמש שנים. מאז…‬

56
00:03:29,291 --> 00:03:30,375
‫מאז ההלוויה.‬

57
00:03:31,333 --> 00:03:34,875
‫ברוכה הבאה לעוד משחק של אחותך.‬

58
00:03:35,375 --> 00:03:36,666
‫אתה יודע משהו?‬

59
00:03:37,583 --> 00:03:41,583
‫חשבתי שזה מקרה חירום אישי,‬
‫אבל נראה שאנחנו לא היחידים.‬

60
00:03:42,083 --> 00:03:45,416
‫"אני יודעת שהנישואים שלנו‬
‫הם אחד העסקים הכי גרועים מבחינתך…"‬

61
00:03:45,500 --> 00:03:48,500
‫"לילה אחרון יחד." מה? כלומר…‬

62
00:03:49,333 --> 00:03:50,166
‫אין מצב.‬

63
00:03:50,250 --> 00:03:53,916
‫עבר המון זמן מאז שאחותך ואני‬
‫העברנו לילה כזה.‬

64
00:03:54,000 --> 00:03:56,041
‫זו עגלת הפרחים האחרונה.‬

65
00:03:56,125 --> 00:03:57,708
‫הם מחליפים פרחים?‬

66
00:04:00,958 --> 00:04:03,791
‫רגע. אני צריך לענות. זה מבית החולים.‬

67
00:04:03,875 --> 00:04:05,625
‫תיכנסי ותתארגני.‬

68
00:04:06,208 --> 00:04:08,916
‫שלום. כן, אני פה, אדוני המושל.‬

69
00:04:15,916 --> 00:04:18,208
‫אל תדאג. הכול בסדר.‬

70
00:05:04,583 --> 00:05:06,416
‫תירגע, בבקשה.‬

71
00:05:06,500 --> 00:05:08,041
‫אני לא יכול להירגע.‬

72
00:05:08,125 --> 00:05:11,791
‫התקשרו מבית החולים‬
‫ואמרו לי שהוא הגיע מוקדם.‬

73
00:05:11,875 --> 00:05:15,000
‫אל תהיה בלחץ. אתה יודע איך זה הולך.‬

74
00:05:15,083 --> 00:05:19,583
‫כן, אבל מישהו צריך ללכת.‬
‫-אי אפשר להשאיר את אוליביה לבד פה.‬

75
00:05:23,875 --> 00:05:26,375
‫שלום, גברת קריסטינה. מה שלומך?‬

76
00:05:26,458 --> 00:05:27,416
‫מה זה היה?‬

77
00:05:28,416 --> 00:05:30,291
‫אני אלך לראות מה קרה.‬

78
00:05:37,708 --> 00:05:39,000
‫מטומטם.‬

79
00:05:41,750 --> 00:05:42,708
‫הכול בסדר?‬

80
00:05:44,125 --> 00:05:48,875
‫כן, בטעות הפלתי את ה…‬

81
00:05:49,791 --> 00:05:51,166
‫טוטם הזה מאמצע המאה.‬

82
00:05:54,833 --> 00:05:56,291
‫אחותך סיפרה לי עלייך.‬

83
00:05:56,375 --> 00:05:58,666
‫אפילו שמעתי את הפודקאסט שלך.‬
‫-באמת?‬

84
00:05:58,750 --> 00:06:00,208
‫אוליביה מתרברבת בזה לכולם.‬

85
00:06:00,291 --> 00:06:01,833
‫טוב.‬
‫-פדרו פיגרואה.‬

86
00:06:02,375 --> 00:06:03,541
‫קוראים לי פיגה.‬

87
00:06:03,625 --> 00:06:04,458
‫לא אכפת לי.‬

88
00:06:04,958 --> 00:06:06,208
‫נעים להכיר.‬

89
00:06:06,291 --> 00:06:07,833
‫אני יודע. כן, אני יודע. אני…‬

90
00:06:07,916 --> 00:06:11,416
‫עכשיו שאנחנו מכירים,‬
‫את יודעת למה אנחנו פה?‬

91
00:06:12,000 --> 00:06:15,041
‫זו הזמנה מסתורית, נכון?‬

92
00:06:15,125 --> 00:06:17,625
‫נראה לי שכולנו שואלים את אותה שאלה.‬

93
00:06:18,125 --> 00:06:19,875
‫זה עניין אישי!‬

94
00:06:19,958 --> 00:06:21,916
‫איזה פתרון מחורבן.‬

95
00:06:22,583 --> 00:06:24,583
‫כן, אני יודע מה כתוב בחוזה שלי,‬

96
00:06:24,666 --> 00:06:27,333
‫אבל בשלך כתוב שאתה צריך‬
‫לפתור את הבעיות שלי,‬

97
00:06:27,416 --> 00:06:28,916
‫אז תעשה את זה, גבר!‬

98
00:06:29,500 --> 00:06:32,666
‫כן, תעשה מה שאתה צריך!‬

99
00:06:32,750 --> 00:06:35,458
‫לא, אני לא אומר לך איפה אני, טמבל.‬

100
00:06:37,458 --> 00:06:39,250
‫כן, אתקשר אחר כך. תודה.‬

101
00:06:41,208 --> 00:06:43,083
‫לא, תמצא פתרון. ביי.‬

102
00:06:43,791 --> 00:06:46,041
‫אגי.‬
‫-היי. מה שלומך?‬

103
00:06:46,125 --> 00:06:48,791
‫אני מתמודד עם כל ה…‬

104
00:06:48,875 --> 00:06:52,083
‫כן.‬
‫-בואי נשנה נושא, אחרת אני…‬

105
00:06:53,250 --> 00:06:55,541
‫וואו, לא ראיתי אותך מאז…‬

106
00:06:55,625 --> 00:06:57,291
‫מאז שאחותך זרקה אותי.‬

107
00:06:58,208 --> 00:07:01,541
‫לא, התכוונתי מאז אופרת הסבון‬
‫האחרונה שלך, אבל…‬

108
00:07:02,708 --> 00:07:04,625
‫סדרה.‬
‫-מה?‬

109
00:07:04,708 --> 00:07:06,583
‫לא עשיתי אופרת סבון כבר שנים.‬

110
00:07:07,958 --> 00:07:10,000
‫סליחה, לא ידעתי.‬
‫-זה בסדר.‬

111
00:07:10,500 --> 00:07:12,500
‫ראיתי את הפודקאסט שלך.‬

112
00:07:12,583 --> 00:07:13,958
‫זאת אומרת, שמעתי אותו.‬

113
00:07:14,041 --> 00:07:15,875
‫באמת?‬
‫-הוא מסתורי כזה.‬

114
00:07:15,958 --> 00:07:18,500
‫פותרים… נכון?‬
‫-כן, פשעים שלא פוענחו.‬

115
00:07:19,000 --> 00:07:20,375
‫את ממש מפורסמת.‬

116
00:07:20,458 --> 00:07:23,125
‫אחותך סיפרה על הפודקאסט שלך לכולם.‬

117
00:07:23,208 --> 00:07:26,166
‫"תקשיבו לה. "ואני כזה, "כן, שמענו אותה."‬

118
00:07:26,250 --> 00:07:27,541
‫באמת?‬
‫-כן.‬

119
00:07:27,625 --> 00:07:29,458
‫אגב, ראית אותה?‬

120
00:07:29,541 --> 00:07:31,541
‫לא, ואתה?‬
‫-לא.‬

121
00:07:33,875 --> 00:07:36,208
‫נראה לי שכולם שותים קוקטייל קבלת פנים.‬

122
00:07:36,708 --> 00:07:38,750
‫כולם?‬
‫-את יודעת.‬

123
00:07:38,833 --> 00:07:41,458
‫ההזמנה המשונה הזאת. בואי.‬

124
00:07:44,625 --> 00:07:47,833
‫כולנו צריכים לטוס, לחלום,‬
‫לחיות, להרגיש, להיות…‬

125
00:07:48,333 --> 00:07:52,500
‫עם העבודה שלי פה ושם. ה"מתי" וה"איך".‬

126
00:07:54,458 --> 00:07:58,958
‫תודה.‬
‫-תזונה היא הדבר הכי חשוב ביוגה.‬

127
00:07:59,041 --> 00:07:59,875
‫נכון, דוקטור?‬

128
00:07:59,958 --> 00:08:04,541
‫טוב, התזונה היא הבסיס…‬
‫-שינה היא החלק הכי חשוב. נכון?‬

129
00:08:05,208 --> 00:08:08,333
‫בלי שינה הגוף לא יכול…‬
‫-אתה תמיד אומר את זה. לישון.‬

130
00:08:08,416 --> 00:08:14,166
‫כן, ברור. אבל הכי חשוב, החלומות שלנו.‬

131
00:08:14,250 --> 00:08:16,541
‫אתה מדבר כל כך יפה, יקירי.‬

132
00:08:16,625 --> 00:08:19,708
‫המנוחה היא זו שעוזרת…‬

133
00:08:19,791 --> 00:08:21,500
‫קארי!‬
‫-סוניה!‬

134
00:08:21,583 --> 00:08:23,125
‫אני לא מאמינה!‬
‫-יקירי.‬

135
00:08:23,208 --> 00:08:26,041
‫זה קארי, אהובי. השחקן שסיפרתי לך עליו.‬

136
00:08:26,125 --> 00:08:27,583
‫זה נראם, החבר שלי.‬

137
00:08:28,708 --> 00:08:30,833
‫מטורף שגם את קיבלת הזמנה.‬

138
00:08:32,000 --> 00:08:33,000
‫יום טוב.‬

139
00:08:33,083 --> 00:08:36,708
‫ברוכים הבאים,‬
‫כל אלה שאפשרו לאוליביה לרמות אותם.‬

140
00:08:37,583 --> 00:08:39,375
‫פיגה, אני שמח שאתה פה.‬

141
00:08:40,750 --> 00:08:42,083
‫איך המוסד?‬

142
00:08:42,750 --> 00:08:43,583
‫המרפאה.‬

143
00:08:44,125 --> 00:08:46,500
‫טוב, תודה.‬

144
00:08:46,583 --> 00:08:48,250
‫סוניה, תמיד יפהפייה.‬

145
00:08:48,833 --> 00:08:50,541
‫אתה בטח המורה ליוגה.‬

146
00:08:50,625 --> 00:08:51,458
‫מר קרלוס.‬

147
00:08:53,041 --> 00:08:56,625
‫גברת קריסטינה הביאה הודעה‬
‫מאוליביה לכולנו.‬

148
00:08:57,250 --> 00:09:00,416
‫"ברוכים הבאים לווילה אליסה.‬

149
00:09:00,500 --> 00:09:02,875
‫"ממש רציתי לראות את כולכם.‬

150
00:09:02,958 --> 00:09:04,916
‫"לא תתחרטו שבאתם לפה.‬

151
00:09:05,000 --> 00:09:07,625
‫"ניפגש ביאכטה לארוחת ערב.‬

152
00:09:08,208 --> 00:09:10,833
‫"זו המתנה האחרונה שלי מבעלי לשעבר."‬

153
00:09:10,916 --> 00:09:13,000
‫אופס. היא הספיקה לפניי.‬

154
00:09:13,833 --> 00:09:17,166
‫"אני יודעת שרק גיליתם, אבל אל תדאגו.‬

155
00:09:17,250 --> 00:09:20,458
‫"כפי שאתם יודעים,‬
‫אלה לא הגירושים הראשונים שלי.‬

156
00:09:21,791 --> 00:09:24,291
‫"ניפגש הערב ביאכטה.‬

157
00:09:24,375 --> 00:09:26,916
‫"תביאו פיג'מות, נישן על הסיפון.‬

158
00:09:27,000 --> 00:09:31,708
‫"בינתיים גברת קריסטינה‬
‫תיקח אתכם לחדרים שלכם."‬

159
00:09:31,791 --> 00:09:35,416
‫גברת קריסטינה, כבר בחרתי חדר שינה.‬

160
00:09:35,500 --> 00:09:38,333
‫אל תדאגי, גברת אגתה.‬

161
00:09:39,666 --> 00:09:41,916
‫גוסטבו ישמח להעביר את החפצים שלך.‬

162
00:09:42,708 --> 00:09:43,833
‫נלך?‬

163
00:09:43,916 --> 00:09:45,291
‫קדימה, גוסטבו.‬

164
00:09:45,375 --> 00:09:47,375
‫נאלצנו ללכת עד לפה.‬

165
00:09:48,083 --> 00:09:50,541
‫הגברת אמרה "וילה אליסה".‬

166
00:09:51,041 --> 00:09:53,208
‫לא קראו לה "וילה מוניס"?‬

167
00:09:53,291 --> 00:09:55,125
‫נראה לי ששינו את השם.‬

168
00:09:55,708 --> 00:09:58,458
‫אליסה הייתה הבת המאומצת של קרלוס ואוליביה.‬

169
00:09:58,541 --> 00:10:00,500
‫אני מניח שהם קראו לה על שמה.‬

170
00:10:00,583 --> 00:10:05,833
‫מסכנה. אליסה נהרגה‬
‫לפני חמש שנים בתאונת דרכים.‬

171
00:10:05,916 --> 00:10:08,916
‫זו הפעם האחרונה‬
‫שראיתי את אוליביה, בהלוויה.‬

172
00:10:09,000 --> 00:10:10,541
‫סלחי לי, גברת קריסטינה?‬

173
00:10:12,333 --> 00:10:16,291
‫איפה אליסה?‬
‫-בואי. אראה לך איפה היא.‬

174
00:10:24,666 --> 00:10:27,416
‫שלום, אחיינית. אני מתגעגעת אלייך.‬

175
00:10:30,500 --> 00:10:33,666
‫יש תחושה שהבית ריק בלי אליסה.‬

176
00:10:33,750 --> 00:10:36,833
‫מה עם אוליביה?‬
‫-לא ראינו אותה.‬

177
00:10:36,916 --> 00:10:38,833
‫ההזמנה הזאת מוזרה מאוד.‬

178
00:10:39,791 --> 00:10:43,041
‫אולי כשתראי אותה,‬
‫תצלמי אותה עם העט או המשקפיים‬

179
00:10:43,125 --> 00:10:45,208
‫כדי שאראה אותה באיכות גבוהה, בצבע מלא.‬

180
00:10:45,291 --> 00:10:47,333
‫לא יודעת.‬
‫-כן, בטח.‬

181
00:10:47,416 --> 00:10:49,708
‫אני לא אוכל לעשות את זה, יקירתי.‬

182
00:10:49,791 --> 00:10:51,833
‫היה שווה לנסות.‬

183
00:10:51,916 --> 00:10:55,625
‫אני לא רוצה לפספס את הדרמה.‬
‫-אעדכן אותך ברגע שאוכל.‬

184
00:10:57,458 --> 00:10:59,750
‫אתקשר אלייך אחר כך, טוב?‬
‫-בטח.‬

185
00:10:59,833 --> 00:11:01,208
‫ביי.‬
‫-להתראות.‬

186
00:11:02,291 --> 00:11:06,041
‫הבאתי לך תפוח ותה למקרה שאת רעבה.‬

187
00:11:08,125 --> 00:11:09,083
‫תודה.‬

188
00:11:11,416 --> 00:11:13,208
‫נחמד שאת פה.‬

189
00:11:13,708 --> 00:11:16,375
‫אחותך וקרלוס התגעגעו אלייך.‬

190
00:11:25,791 --> 00:11:26,875
‫הוא חדר, נכון?‬

191
00:11:26,958 --> 00:11:28,916
‫חצי חדש וחצי עיוור.‬

192
00:11:29,833 --> 00:11:33,500
‫קרלוס מצא אותו בבית החולים והביא אותו לפה.‬

193
00:11:39,666 --> 00:11:41,791
‫גברת קריסטינה, חסרה לי מזוודה.‬

194
00:11:41,875 --> 00:11:44,000
‫היו בה כמה דברים. השארתי אותה ב…‬

195
00:11:44,083 --> 00:11:45,958
‫כאילו היא יכולה לאבד משהו.‬

196
00:11:50,458 --> 00:11:53,791
‫סליחה, אני אגתה. השארתי את ה…‬

197
00:11:58,666 --> 00:12:00,083
‫סליחה. אני רק…‬

198
00:12:01,083 --> 00:12:04,416
‫הגוף אומר לנפש‬

199
00:12:05,208 --> 00:12:07,000
‫איזה ריח הוא יכול להריח.‬

200
00:12:09,583 --> 00:12:10,875
‫כן, יפהפייה.‬

201
00:12:15,625 --> 00:12:18,041
‫נראה לך שהיא הזמינה אותנו כדי להודיע משהו?‬

202
00:12:18,125 --> 00:12:20,083
‫עבר הרבה זמן, נכון?‬
‫-כן.‬

203
00:12:20,166 --> 00:12:22,208
‫משהו מיוחד?‬
‫-לא נראה לי.‬

204
00:12:22,291 --> 00:12:24,791
‫אני חושבת שהיא תמיד רוצה תשומת לב.‬

205
00:12:25,791 --> 00:12:27,125
‫היא צריכה לעבוד על זה.‬

206
00:12:27,208 --> 00:12:30,083
‫אל תדבר חזק כל כך,‬
‫עלולים לשמוע אותנו. תתרכז.‬

207
00:12:30,750 --> 00:12:34,416
‫לא, אני לא אחזור בקרוב. בעצם כרגע…‬

208
00:12:34,500 --> 00:12:37,375
‫תסתכל על הנוף.‬
‫-אני עומד לצאת מאזור הקליטה.‬

209
00:12:37,458 --> 00:12:40,166
‫תגיד להם שיחכו לי אם הם רוצים לזכות באמי.‬

210
00:12:40,250 --> 00:12:41,500
‫זו שמלה יפה.‬

211
00:12:41,583 --> 00:12:44,083
‫היא הייתה של אחותי.‬
‫-היא מתאימה לך.‬

212
00:12:44,166 --> 00:12:46,083
‫כל החוף שייך לה?‬

213
00:13:21,458 --> 00:13:23,750
‫בבקשה. תודה.‬

214
00:13:26,083 --> 00:13:27,166
‫זה נחמד מאוד.‬

215
00:13:27,250 --> 00:13:29,583
‫זו סירה יפהפייה. מה נשמע, קרלוס?‬

216
00:13:29,666 --> 00:13:31,166
‫תראה, כולם פה.‬

217
00:13:31,250 --> 00:13:33,500
‫היא אחותה של אוליביה.‬
‫-הן לא דומות.‬

218
00:13:33,583 --> 00:13:35,916
‫אנחנו עומדים לגלות את ההפתעה.‬

219
00:13:36,000 --> 00:13:37,791
‫ברוכים הבאים, יקיריי!‬

220
00:13:41,250 --> 00:13:42,208
‫שלום.‬

221
00:13:51,250 --> 00:13:52,208
‫וואו.‬

222
00:13:53,500 --> 00:13:56,208
‫לא דמיינתי שתהיו כל כך אלגנטיים.‬

223
00:13:59,208 --> 00:14:00,791
‫או עם כזאת קלאסה.‬

224
00:14:03,916 --> 00:14:07,708
‫כל היופי הזה ראוי לקבלת פנים‬
‫בהרמת כוסית. לחייכם.‬

225
00:14:09,333 --> 00:14:12,333
‫תודה שנעתרתם להזמנה שלי ללא היסוס.‬

226
00:14:12,916 --> 00:14:13,750
‫לחיים.‬

227
00:14:15,000 --> 00:14:18,666
‫כולכם הייתם לצידי באש ובמים.‬

228
00:14:19,791 --> 00:14:23,166
‫הערב תגלו כמה חשוב שאתם כאן.‬

229
00:14:23,250 --> 00:14:24,166
‫לחיים.‬

230
00:14:26,208 --> 00:14:28,666
‫אני מניח שהגיע הזמן שאגיד כמה מילים.‬

231
00:14:29,708 --> 00:14:30,958
‫לא חשבתי…‬

232
00:14:31,625 --> 00:14:33,250
‫ממש מצטער, אדוני.‬
‫-אתה בסדר?‬

233
00:14:33,333 --> 00:14:35,208
‫זה בסדר. בבקשה.‬

234
00:14:35,291 --> 00:14:37,791
‫אתה לא יכול אפילו להגיש משקאות.‬
‫-אלה רק כמה כוסות.‬

235
00:14:37,875 --> 00:14:39,416
‫כמה? לא שילמת עליהם.‬

236
00:14:39,500 --> 00:14:44,250
‫קרלוס, אולי אני לא משלמת על הכוסות,‬
‫אבל לפחות אני עומדת במילה שלי.‬

237
00:14:44,333 --> 00:14:45,958
‫אוי ואבוי.‬
‫-בסדר.‬

238
00:14:46,041 --> 00:14:47,958
‫בוא נשוט ליבשה, צריך לעשות כמה דברים.‬

239
00:14:48,041 --> 00:14:50,125
‫כולם בסדר?‬
‫-אני בסדר.‬

240
00:14:50,708 --> 00:14:53,708
‫קפטן! בוא נזוז!‬
‫-כן, אדוני.‬

241
00:14:54,375 --> 00:14:55,625
‫הכול טוב.‬
‫-לחיים.‬

242
00:14:55,708 --> 00:14:56,666
‫לחיים.‬

243
00:15:04,958 --> 00:15:07,583
‫- סוף שמח שלוש -‬

244
00:15:21,791 --> 00:15:24,541
‫יש לי כל כך הרבה סיפורים‬
‫מהצילומים האחרונים.‬

245
00:15:24,625 --> 00:15:27,375
‫איך ההרגשה למות?‬
‫-זו הרגשה איומה.‬

246
00:15:27,458 --> 00:15:31,291
‫קבלו את ידידי היקר והשף הידוע, ואלאס דוקס,‬

247
00:15:31,375 --> 00:15:35,750
‫שהגיע מלוס אנג'לס‬
‫כדי לפנק אותנו בערב המיוחד הזה.‬

248
00:15:35,833 --> 00:15:37,375
‫הוא עלה הון תועפות.‬

249
00:15:37,916 --> 00:15:41,083
‫הייתי מכין קסדיאס.‬
‫-אתה תמיד כזה חביב.‬

250
00:15:43,416 --> 00:15:44,750
‫ככה הוא היה במיטה.‬

251
00:15:47,875 --> 00:15:49,416
‫נרים כוסית.‬
‫-לחיים.‬

252
00:15:51,708 --> 00:15:52,833
‫ספר לנו, קארי.‬

253
00:15:52,916 --> 00:15:55,916
‫זה כמו שהמאסטרו סטניסלבסקי היה אומר,‬

254
00:15:56,708 --> 00:15:59,000
‫"תאהב את האומנות בעצמך,‬
‫לא את עצמך באומנות."‬

255
00:16:00,000 --> 00:16:03,750
‫או כמו ששייקספיר היה אומר, "אנחנו…"‬
‫-מוכנים?‬

256
00:16:04,500 --> 00:16:05,333
‫אפשר לדבר?‬

257
00:16:05,416 --> 00:16:06,583
‫כן, כמובן.‬

258
00:16:06,666 --> 00:16:10,541
‫אני חושבת שהגיע הזמן שתדעו‬

259
00:16:11,250 --> 00:16:12,958
‫למה אנחנו כאן הערב.‬

260
00:16:16,791 --> 00:16:18,958
‫כולכם אנשים מנוסים.‬

261
00:16:21,041 --> 00:16:22,375
‫חייתם הרבה.‬

262
00:16:23,583 --> 00:16:26,500
‫נכון, אחותי? לא לצלם.‬

263
00:16:31,291 --> 00:16:33,458
‫אבל אנחנו כאן הערב‬

264
00:16:34,291 --> 00:16:36,333
‫כי הכנתי לכם הפתעה.‬

265
00:16:38,125 --> 00:16:40,458
‫ואני יכולה להבטיח לכם שלא תשכחו אותה.‬

266
00:16:42,750 --> 00:16:44,708
‫אני מקווה שתיהנו ממנה מאוד.‬

267
00:16:44,791 --> 00:16:49,083
‫ואני אומרת "תיהנו" כי אין לדעת‬
‫מתי יגיע היום האחרון שלכם.‬

268
00:16:49,666 --> 00:16:51,041
‫מי יודע?‬

269
00:16:51,125 --> 00:16:55,125
‫אולי אחרי הלילה הזה‬
‫אחד מכם לא יחזור ליבשה.‬

270
00:16:56,250 --> 00:16:58,166
‫חוץ מזה, אנחנו בלב ים.‬

271
00:16:58,666 --> 00:17:00,791
‫אני מבטיחה שזה יהיה מעניין.‬

272
00:17:10,458 --> 00:17:11,375
‫בטח.‬

273
00:17:11,458 --> 00:17:15,291
‫זה אחד המשחקים שלך, אוליביה.‬
‫לכן אנחנו כאן. נכון?‬

274
00:17:15,375 --> 00:17:16,250
‫לא.‬

275
00:17:16,916 --> 00:17:19,500
‫זה אמיתי לגמרי, קארי.‬

276
00:17:21,583 --> 00:17:26,500
‫לכולכם יש מספיק סיבות‬
‫לרצות שהאדם שלצידכם ימות.‬

277
00:17:26,583 --> 00:17:30,125
‫אנחנו צריכים לחשוב מי יכול לעשות את זה.‬

278
00:17:30,208 --> 00:17:32,333
‫לדוגמה, מאז שאליסה מתה,‬

279
00:17:33,041 --> 00:17:35,750
‫אחותי נהייתה היורשת היחידה שלי.‬

280
00:17:35,833 --> 00:17:37,875
‫יש אנשים שלא אוהבים את זה.‬

281
00:17:37,958 --> 00:17:41,666
‫אם אמות, היא תהיה‬
‫האדם העשיר ביותר מסביב לשולחן הזה.‬

282
00:17:44,583 --> 00:17:46,916
‫קרלוס, אתה נראה כל כך שקט.‬

283
00:17:47,000 --> 00:17:47,958
‫את מגזימה.‬

284
00:17:48,041 --> 00:17:51,250
‫לא נראה לי. יהיה הכי קל לזרוק אותה לים.‬

285
00:17:51,958 --> 00:17:54,875
‫במקומך, אחותי, הייתי נועלת את הדלת.‬

286
00:17:56,916 --> 00:18:01,041
‫אף אחד לא שנא אותי כמוך, סוניה היקרה.‬

287
00:18:08,875 --> 00:18:11,291
‫אני זוכרת את הלילה שבו קרלוס שם לב אליי.‬

288
00:18:12,041 --> 00:18:14,041
‫לא סבלת את הרעיון שהחבר שלך‬

289
00:18:14,125 --> 00:18:18,416
‫והמשקיע העיקרי בבושם שלך‬
‫נמשך לשותפה שלך.‬

290
00:18:21,916 --> 00:18:23,083
‫כעסת כל כך.‬

291
00:18:24,875 --> 00:18:27,833
‫קרלוס רווק, ותראי עם מי את יוצאת.‬

292
00:18:27,916 --> 00:18:30,791
‫אל תתחילי.‬
‫-למה?‬

293
00:18:30,875 --> 00:18:32,541
‫את תהרגי אותי?‬

294
00:18:34,958 --> 00:18:35,875
‫ואתה, נראם?‬

295
00:18:36,875 --> 00:18:41,333
‫אתה אוהב את סוניה מספיק‬
‫כדי להרוג את מי שפגע בה הכי הרבה?‬

296
00:18:41,416 --> 00:18:43,958
‫היא אומרת שאתה האהבה הכי גדולה שלה.‬

297
00:18:47,458 --> 00:18:50,125
‫קארי, אהובי.‬

298
00:18:50,791 --> 00:18:52,208
‫אהובי לשעבר.‬

299
00:18:52,791 --> 00:18:56,166
‫כל כך הרבה סרטים,‬
‫כל כך הרבה הצלחה, בשביל מה? תגיד לי.‬

300
00:18:57,666 --> 00:19:01,750
‫כדי שתהרוס לעצמך את הקריירה‬
‫בגלל משחק באקדח על הסט?‬

301
00:19:07,208 --> 00:19:11,041
‫איך תחזיר לקרלוס את הכסף‬
‫שהוצאת על עורכי דין?‬

302
00:19:11,125 --> 00:19:12,666
‫לא החזרת אותו.‬

303
00:19:13,750 --> 00:19:16,791
‫אתה יכול להעלים אותו הערב, נכון?‬

304
00:19:18,000 --> 00:19:21,291
‫זה מוסיף עוד אדם עם בעיות בלתי פתורות.‬

305
00:19:24,291 --> 00:19:27,916
‫פיגה, שלום. מה אתה עושה פה?‬

306
00:19:29,291 --> 00:19:32,833
‫ידעתם שפיגה עבד אצל קרלוס‬
‫באחד מבתי החולים שלו?‬

307
00:19:35,208 --> 00:19:36,541
‫לא ידעתם?‬

308
00:19:38,041 --> 00:19:39,458
‫אתם יודעים למה הוא התפטר?‬

309
00:19:40,791 --> 00:19:41,666
‫אני יודעת.‬

310
00:19:42,958 --> 00:19:44,791
‫אני היחידה שיודעת למה.‬

311
00:19:45,916 --> 00:19:46,750
‫נכון?‬

312
00:19:48,500 --> 00:19:51,125
‫קרלוס עדיין לא סידר את הבלגן הזה.‬

313
00:19:51,208 --> 00:19:54,500
‫הכסף שהוא נתן לך לא יבטיח את השתיקה שלך.‬

314
00:19:54,583 --> 00:19:55,625
‫מספיק, אוליביה.‬

315
00:19:57,708 --> 00:19:59,583
‫זה בין פיגה לביני.‬

316
00:19:59,666 --> 00:20:01,166
‫סתום את הפה, קרלוס.‬

317
00:20:01,666 --> 00:20:04,500
‫תמיד היה אכפת לך מכסף יותר מרפואה‬

318
00:20:04,583 --> 00:20:05,875
‫ומהמשפחה שלך‬

319
00:20:05,958 --> 00:20:07,125
‫וממני‬

320
00:20:07,208 --> 00:20:08,291
‫ומהבת שלך.‬

321
00:20:08,375 --> 00:20:10,125
‫זה לא מצחיק.‬

322
00:20:10,208 --> 00:20:13,916
‫בקרוב יתגלה ההומור.‬
‫-תפסיקי.‬

323
00:20:14,000 --> 00:20:17,750
‫אם אתם חושבים שזה משחק, בקרוב תתבדו.‬

324
00:20:23,208 --> 00:20:24,958
‫אני מקווה שתבינו‬

325
00:20:25,041 --> 00:20:28,083
‫ממי עליכם לבקש סליחה וממי עליכם להיפרד.‬

326
00:20:28,166 --> 00:20:29,166
‫אני כבר יודעת.‬

327
00:20:31,000 --> 00:20:32,500
‫אני מאחלת לכם את אותו הדבר.‬

328
00:20:34,958 --> 00:20:36,250
‫ואני מודה לכם.‬

329
00:20:36,958 --> 00:20:38,625
‫אני מודה לכולכם שבאתם.‬

330
00:20:48,958 --> 00:20:50,625
‫לילה טוב.‬
‫-אולי.‬

331
00:20:54,791 --> 00:20:56,875
‫היא דיברה ברצינות?‬

332
00:20:56,958 --> 00:20:59,958
‫אני לא יודע מה להגיד. מה הבעיה שלה?‬

333
00:21:00,541 --> 00:21:02,958
‫מה עשינו לה?‬
‫-אני מבולבל.‬

334
00:21:22,083 --> 00:21:23,500
‫אני מעשנת רק לפעמים.‬

335
00:21:25,333 --> 00:21:26,916
‫זה עוזר לי להירגע.‬

336
00:21:28,666 --> 00:21:30,625
‫זה מה שאת תמיד אומרת.‬

337
00:21:30,708 --> 00:21:31,541
‫באמת?‬

338
00:21:33,000 --> 00:21:34,375
‫יש לך זיכרון טוב.‬

339
00:21:37,291 --> 00:21:40,791
‫אני מצטערת על המופע הערב, ואם פגעתי בך.‬

340
00:21:42,541 --> 00:21:44,083
‫תגידי לי מה קורה פה?‬

341
00:21:47,000 --> 00:21:48,333
‫זה יהרוס את הכיף.‬

342
00:21:51,833 --> 00:21:54,541
‫בואי, אחות קטנה.‬

343
00:21:56,416 --> 00:21:57,416
‫תסגרי את הדלת.‬

344
00:22:12,875 --> 00:22:15,625
‫הלוואי שיכולת לקרוא את המחשבות שלי עכשיו.‬

345
00:22:20,500 --> 00:22:23,750
‫היה קשה להבין את הכאב שלך‬
‫אחרי המוות של אליסה.‬

346
00:22:25,625 --> 00:22:27,625
‫הצעתי להיות איתך.‬
‫-אני יודעת.‬

347
00:22:27,708 --> 00:22:28,833
‫לא נתת לי.‬

348
00:22:30,041 --> 00:22:31,916
‫במובן מסוים, זו הסיבה שאת פה.‬

349
00:22:33,833 --> 00:22:35,125
‫מה זאת אומרת?‬

350
00:22:35,208 --> 00:22:38,375
‫את בחורה חכמה. את תביני את זה.‬

351
00:22:40,750 --> 00:22:41,750
‫זה בסדר.‬

352
00:22:42,250 --> 00:22:44,916
‫זה מה שחשוב, שאנחנו מתראות שוב…‬

353
00:22:46,583 --> 00:22:47,500
‫ושאני כאן.‬

354
00:22:48,208 --> 00:22:51,583
‫את יודעת כמה קינאתי‬
‫כשבאתי למקסיקו להיפגש איתך?‬

355
00:22:51,666 --> 00:22:52,500
‫מה?‬

356
00:22:53,583 --> 00:22:54,708
‫הייתי בעננים.‬

357
00:22:55,208 --> 00:22:57,458
‫תמיד רציתי אחות גדולה.‬

358
00:23:00,125 --> 00:23:03,291
‫אני מעשנת רק לפעמים. זה עוזר לי להירגע.‬

359
00:23:07,250 --> 00:23:08,083
‫מה את רוצה?‬

360
00:23:09,291 --> 00:23:11,458
‫מה את עושה?‬
‫-מציירת.‬

361
00:23:12,625 --> 00:23:13,458
‫בואי.‬

362
00:23:20,291 --> 00:23:21,708
‫את אוהבת פרחים?‬

363
00:23:24,041 --> 00:23:24,875
‫תראי.‬

364
00:23:25,375 --> 00:23:26,750
‫הפרח הזה בשבילך.‬

365
00:23:44,458 --> 00:23:45,875
‫אל תשכחי שאני אוהבת אותך.‬

366
00:23:48,750 --> 00:23:49,666
‫גם אני.‬

367
00:23:53,916 --> 00:23:57,041
‫ממש רציתי להיות איתך אחרי מה שקרה ל…‬

368
00:23:57,833 --> 00:23:58,708
‫לאליסה.‬

369
00:23:59,958 --> 00:24:02,625
‫אי אפשר לדעת מתי הזמן הכי טוב לעזור.‬

370
00:24:05,458 --> 00:24:06,583
‫היי.‬

371
00:24:08,166 --> 00:24:09,208
‫אפשר לעשן אחת?‬

372
00:24:10,916 --> 00:24:12,833
‫קחי כמה שאת רוצה.‬

373
00:24:20,458 --> 00:24:22,083
‫- הכול בסדר, יקירתי? -‬

374
00:24:22,166 --> 00:24:25,291
‫- אני מצטערת. זה היה יום מוזר מאוד… -‬

375
00:24:25,375 --> 00:24:28,000
‫זה רק מיליון.‬

376
00:24:28,083 --> 00:24:31,166
‫הסכום הוא לא העניין, אבל מה יוצא לי מזה?‬

377
00:24:31,250 --> 00:24:33,083
‫מה זאת אומרת?‬
‫-כן.‬

378
00:24:33,833 --> 00:24:37,833
‫אתה זוכה להשתתף במשהו ממש חשוב,‬
‫כמו הבושם שלי.‬

379
00:24:37,916 --> 00:24:41,041
‫חוץ מזה, הבטחת לי לפני שפגשת את אוליביה.‬

380
00:24:41,125 --> 00:24:44,041
‫בבקשה, שיניתי את דעתי. תתגברי על זה.‬

381
00:24:44,125 --> 00:24:46,500
‫שינית לא רק את דעתך.‬

382
00:24:46,583 --> 00:24:47,416
‫נכון, קרלוס?‬

383
00:24:49,708 --> 00:24:50,583
‫מי שם?‬

384
00:25:01,208 --> 00:25:02,083
‫שלום.‬

385
00:25:03,208 --> 00:25:05,791
‫מה השעה?‬

386
00:25:05,875 --> 00:25:08,708
‫נרדמתי. כמה טיפשי.‬

387
00:25:12,083 --> 00:25:12,958
‫לילה טוב.‬

388
00:25:34,166 --> 00:25:35,125
‫מה קרה?‬

389
00:25:40,041 --> 00:25:41,208
‫מה זה היה?‬

390
00:25:54,291 --> 00:25:57,708
‫הצילו! אגתה!‬

391
00:25:58,333 --> 00:26:00,541
‫אלוהים! לא!‬

392
00:26:01,250 --> 00:26:02,500
‫לא!‬
‫-מה קרה?‬

393
00:26:02,583 --> 00:26:03,416
‫מה?‬

394
00:26:05,500 --> 00:26:06,333
‫אוי, לא!‬

395
00:26:18,583 --> 00:26:20,916
‫כולם להירגע.‬

396
00:26:22,500 --> 00:26:24,916
‫אוליביה.‬

397
00:26:29,250 --> 00:26:31,250
‫מה קרה?‬
‫-היא נפלה.‬

398
00:26:31,333 --> 00:26:33,791
‫מה זאת אומרת, נפלה?‬
‫-או שמישהו דחף אותה.‬

399
00:26:33,875 --> 00:26:37,208
‫מי דחף אותה?‬
‫-נשברה לה המפרקת.‬

400
00:26:38,750 --> 00:26:41,166
‫אני יכול לנסות להחיות אותה, אבל…‬

401
00:26:43,708 --> 00:26:44,791
‫אין מה לעשות.‬

402
00:26:55,125 --> 00:26:55,958
‫קפטן!‬

403
00:26:56,833 --> 00:26:58,541
‫תקרא למשטרה בקשר.‬

404
00:27:00,000 --> 00:27:01,166
‫איזו משטרה?‬

405
00:27:01,750 --> 00:27:03,041
‫מה זאת אומרת?‬

406
00:27:03,125 --> 00:27:07,708
‫אנחנו בין קאבו למסטלאן. מה אתה רוצה לעשות?‬

407
00:27:33,250 --> 00:27:34,083
‫קר.‬

408
00:27:35,541 --> 00:27:36,708
‫תכף מגיעים.‬

409
00:27:41,208 --> 00:27:42,125
‫מה זה היה?‬

410
00:27:43,916 --> 00:27:45,416
‫האנטנה התפוצצה?‬

411
00:28:18,958 --> 00:28:20,625
‫אני משתתף בצערך על אחותך.‬

412
00:28:22,666 --> 00:28:23,625
‫הצלחת לישון?‬

413
00:28:23,708 --> 00:28:25,083
‫פקד חיימה מאגיון.‬

414
00:28:26,041 --> 00:28:28,166
‫משרד התובע הכללי בבאחה קליפורניה.‬

415
00:28:29,791 --> 00:28:33,416
‫סליחה, יש לכם טלפון בבית? אין פה קליטה.‬

416
00:28:35,416 --> 00:28:37,166
‫לא יודעת. אני לא גרה פה.‬

417
00:28:37,666 --> 00:28:39,625
‫מגדל הרדיו התפוצץ.‬

418
00:28:39,708 --> 00:28:41,583
‫הודענו לחברה.‬

419
00:28:41,666 --> 00:28:46,791
‫יש טלפון ציבורי בטלקואצ'ה, ליד הכביש.‬

420
00:28:47,500 --> 00:28:48,416
‫פקד.‬

421
00:28:49,666 --> 00:28:50,958
‫אני צריך ללכת,‬

422
00:28:51,041 --> 00:28:53,958
‫אבל זה המספר שלי למקרה שתצטרך להתקשר אליי.‬

423
00:28:54,583 --> 00:28:59,750
‫מצטער, אף אחד לא הולך‬
‫עד שיודיעו לי מי ינהל את החקירה.‬

424
00:28:59,833 --> 00:29:02,375
‫אני לא מבין. אתם לא המשטרה?‬

425
00:29:02,458 --> 00:29:06,125
‫אנחנו כן. הבעיה היא שהתקרית‬
‫התרחשה בדיוק באמצע‬

426
00:29:06,208 --> 00:29:09,708
‫בין קאבו סן לוקס לנמל מסטלאן.‬

427
00:29:10,375 --> 00:29:13,125
‫אנחנו צריכים לקבוע מי יטפל בחקירה.‬

428
00:29:13,750 --> 00:29:17,666
‫אני מבקש, תרגיש בנוח,‬
‫תרגיש בבית, כמו שאומרים.‬

429
00:29:19,000 --> 00:29:21,916
‫אני רופא. יש לי מטופלים‬
‫שמחכים לי בבית החולים.‬

430
00:29:22,000 --> 00:29:23,625
‫תמצא מחליף.‬

431
00:29:24,291 --> 00:29:27,333
‫נראה לי שהבנת לא נכון. אתה יודע מי אני?‬

432
00:29:28,041 --> 00:29:29,916
‫בעלה של המנוחה.‬

433
00:29:30,000 --> 00:29:34,375
‫דון קרלוס מוניס,‬
‫מנתח ראשי בבית החולים מוניס.‬

434
00:29:34,458 --> 00:29:37,291
‫ברכותיי על ההצלחה וההישגים,‬

435
00:29:37,791 --> 00:29:39,833
‫אבל אתה צריך להישאר פה.‬

436
00:29:39,916 --> 00:29:41,083
‫תעשה לעצמך טובה.‬

437
00:29:41,166 --> 00:29:45,375
‫תכתוב את השכר השנתי שלך ותוסיף אפס אחד.‬

438
00:29:46,291 --> 00:29:47,500
‫אחד?‬
‫-אחד.‬

439
00:29:47,583 --> 00:29:48,416
‫בסדר.‬

440
00:29:55,208 --> 00:29:56,416
‫השכר השנתי שלי.‬

441
00:29:57,625 --> 00:29:59,166
‫- לא -‬

442
00:30:02,791 --> 00:30:03,833
‫ליצן.‬

443
00:30:04,625 --> 00:30:07,041
‫לא נראה לי שאתם מבינים, רבותיי.‬

444
00:30:07,125 --> 00:30:10,458
‫לכו תחליפו בגדים, תתקלחו ונתראה בבית.‬

445
00:30:11,041 --> 00:30:13,666
‫סלחו לי. קדימה, מפקח.‬

446
00:30:13,750 --> 00:30:15,541
‫פקד. סלחו לי.‬

447
00:30:31,416 --> 00:30:34,208
‫גבית עדויות מהצוות?‬

448
00:30:34,291 --> 00:30:35,833
‫כן, פקד.‬
‫-יופי.‬

449
00:30:35,916 --> 00:30:37,666
‫אני לוקח את הגופה ללה פאס.‬

450
00:30:38,583 --> 00:30:40,500
‫ברגע שיהיו לי תוצאות,‬

451
00:30:40,583 --> 00:30:42,708
‫אחזור לגבות מכם עדות.‬

452
00:30:43,458 --> 00:30:46,291
‫כרגע אני רוצה שכולכם תישארו בחדרים.‬

453
00:30:46,375 --> 00:30:48,458
‫אסור לאף אחד ללכת. ברור?‬

454
00:30:48,541 --> 00:30:52,833
‫כן, אבל אני רעבה. אנחנו יכולים ללכת לאכול?‬

455
00:30:53,416 --> 00:30:54,916
‫מה זאת אומרת, אסור ללכת?‬

456
00:30:55,416 --> 00:30:58,291
‫המפקח ישלח מישהו שיביא לכם ארוחת צוהריים.‬

457
00:30:58,375 --> 00:30:59,708
‫זה לא בא בחשבון.‬

458
00:31:01,541 --> 00:31:04,625
‫תן לי לפחות להודיע לבית החולים.‬

459
00:31:04,708 --> 00:31:08,916
‫כפי שאתה יודע,‬
‫אין קליטה ואני לא יכול לתפוס אותם.‬

460
00:31:09,000 --> 00:31:10,083
‫סלחו לי.‬

461
00:31:10,166 --> 00:31:11,125
‫קדימה.‬

462
00:31:11,750 --> 00:31:14,583
‫מה הבעיה שלו? הוא לא מקשיב לאף אחד.‬

463
00:31:19,833 --> 00:31:21,833
‫תודה שבאת, מפקח.‬

464
00:31:23,833 --> 00:31:25,125
‫אחותי הזהירה אותנו.‬

465
00:31:26,333 --> 00:31:28,708
‫היא אמרה שמישהו לא יחזור.‬

466
00:31:28,791 --> 00:31:31,000
‫מוזר. מה העניין?‬

467
00:31:31,541 --> 00:31:34,500
‫היא קיבצה את כולנו‬
‫ואמרה שמישהו ינסה לעשות את זה,‬

468
00:31:34,583 --> 00:31:36,333
‫אבל חשבנו שזאת סתם בדיחה גרועה.‬

469
00:31:37,625 --> 00:31:39,666
‫הקול שלך.‬
‫-סליחה?‬

470
00:31:39,750 --> 00:31:42,958
‫את לא מהתוכנית "פשעים שלא פוענחו"?‬

471
00:31:43,666 --> 00:31:45,916
‫זה פודקאסט.‬
‫-נכון.‬

472
00:31:47,000 --> 00:31:49,791
‫אתה שוטר טוב. עלית על זה.‬

473
00:31:49,875 --> 00:31:53,791
‫אני תמיד שומע אותו בניידת. הוא ממש טוב.‬

474
00:31:53,875 --> 00:31:56,083
‫ברכותיי.‬
‫-תודה.‬

475
00:31:56,166 --> 00:31:58,208
‫נלך לשתות קפה?‬

476
00:31:59,750 --> 00:32:01,250
‫טוב…‬
‫-קדימה?‬

477
00:32:01,333 --> 00:32:02,250
‫אחרייך.‬

478
00:32:03,083 --> 00:32:05,166
‫קדימה.‬
‫-קדימה.‬

479
00:32:09,333 --> 00:32:10,833
‫אני עדיין לא מאמינה.‬

480
00:32:12,916 --> 00:32:16,458
‫בדיוק כשחשבתי שהיא יוצאת מהדיכאון.‬

481
00:32:18,833 --> 00:32:21,375
‫סליחה שאני מתערב. למה היא הייתה בדיכאון?‬

482
00:32:24,625 --> 00:32:29,541
‫איבדנו את הבת שלנו‬
‫בתאונת דרכים לפני חמש שנים.‬

483
00:32:31,208 --> 00:32:32,208
‫צר לי מאוד.‬

484
00:32:35,375 --> 00:32:36,875
‫למה התגרשתם?‬

485
00:32:41,625 --> 00:32:45,916
‫בהתחלה ניסיתי להתקרב,‬
‫אבל זה היה כמו להרביץ לקיר.‬

486
00:32:46,625 --> 00:32:47,833
‫זה כאב מאוד.‬

487
00:32:48,458 --> 00:32:51,291
‫חשבתי שהחיים שלי לא יכולים להיגמר שם.‬

488
00:32:53,375 --> 00:32:57,166
‫לא התכוונתי לוותר על התוכנית להחזיר אותה,‬

489
00:32:58,000 --> 00:32:59,125
‫אבל לא היה טעם.‬

490
00:32:59,875 --> 00:33:02,708
‫בסופו של דבר החלטתי להמשיך הלאה בחיים.‬

491
00:33:03,500 --> 00:33:06,750
‫הכרתי אישה במקסיקו סיטי, וכך זה נגמר.‬

492
00:33:22,750 --> 00:33:23,708
‫בן זונה.‬

493
00:33:26,250 --> 00:33:30,208
‫בתוכנית שלך להחזיר אותה היו כמה סדקים,‬

494
00:33:30,291 --> 00:33:31,250
‫אתה לא חושב?‬

495
00:33:31,333 --> 00:33:33,541
‫אל תשפטי אותי. לא היית שם.‬

496
00:33:34,416 --> 00:33:36,958
‫שכחת שיש לך אחות.‬
‫-ממש לא.‬

497
00:33:37,500 --> 00:33:39,375
‫אתה לא יודע מה קרה. אל תיכנס לזה.‬

498
00:33:39,458 --> 00:33:41,750
‫מתי בפעם האחרונה התקשרת אליה ביום ההולדת?‬

499
00:33:41,833 --> 00:33:44,041
‫היינו קרובות אפילו שלא דיברנו.‬

500
00:33:44,125 --> 00:33:46,458
‫איזה קשר.‬
‫-התקרבנו.‬

501
00:33:46,541 --> 00:33:49,000
‫כדי שהיא לא תשכח אותך בצוואה.‬

502
00:33:49,541 --> 00:33:52,083
‫יודע למה לא אכפת לי מהכסף שלך?‬
‫-למה?‬

503
00:33:52,166 --> 00:33:54,916
‫הוא לא ימנע ממך למות.‬
‫-שמעת, אדוני השוטר?‬

504
00:33:55,000 --> 00:33:56,500
‫זה היה איום.‬

505
00:33:56,583 --> 00:33:57,916
‫איום?‬
‫-כן.‬

506
00:33:58,000 --> 00:34:00,000
‫אתה לא מאיים עליי?‬

507
00:34:01,125 --> 00:34:01,958
‫מה זה היה?‬

508
00:34:02,708 --> 00:34:03,541
‫לא!‬

509
00:34:03,625 --> 00:34:04,458
‫אל תזוזו.‬

510
00:34:04,541 --> 00:34:06,958
‫יורים עלינו! הצילו!‬
‫-הצילו!‬

511
00:34:07,041 --> 00:34:07,875
‫שוב?‬

512
00:34:08,416 --> 00:34:10,666
‫זהו. תפסיק.‬
‫-מה קרה?‬

513
00:34:10,750 --> 00:34:13,750
‫מה קרה?‬
‫-מישהו ירה בנראם.‬

514
00:34:13,833 --> 00:34:16,041
‫מה?‬
‫-נו, תעשה משהו.‬

515
00:34:16,125 --> 00:34:19,166
‫מי זה היה?‬
‫-אלוהים.‬

516
00:34:20,875 --> 00:34:23,000
‫ראית משהו?‬
‫-מאיפה זה הגיע?‬

517
00:34:23,083 --> 00:34:25,250
‫לא, אבל זה היה משם.‬
‫-זה בסדר.‬

518
00:34:25,333 --> 00:34:28,541
‫הוא יהיה בסדר. יריה?‬

519
00:34:29,166 --> 00:34:30,583
‫יהיה בסדר.‬

520
00:34:32,250 --> 00:34:35,416
‫הינה זה מגיע.‬
‫-תנשום.‬

521
00:34:37,916 --> 00:34:38,750
‫מה קרה?‬

522
00:34:38,833 --> 00:34:41,458
‫האוויר מלא באבק שריפה.‬

523
00:34:42,041 --> 00:34:42,875
‫איך את יודעת?‬

524
00:34:43,958 --> 00:34:47,041
‫אתה לא מריח את זה? זה מגיע מכאן.‬

525
00:34:52,375 --> 00:34:53,583
‫יש ריח של סבון.‬

526
00:35:16,625 --> 00:35:19,541
‫ידעת על זה?‬
‫-הבית הזה מלא מעברים.‬

527
00:35:19,625 --> 00:35:22,291
‫יש מקומות שאני לא יודע עליהם. תרשום לפניך.‬

528
00:35:22,375 --> 00:35:23,208
‫בסדר.‬

529
00:35:24,083 --> 00:35:27,250
‫גברת אגתה!‬
‫את לא יכולה להיכנס לשם בלי אישור.‬

530
00:35:29,833 --> 00:35:30,750
‫לא לזוז.‬

531
00:35:32,541 --> 00:35:35,166
‫זה לא כל כך נורא.‬
‫-לא עשיתי כלום.‬

532
00:35:36,958 --> 00:35:39,708
‫גברתי, תעצרי.‬

533
00:35:41,458 --> 00:35:45,583
‫אסור לנו להיות פה בלי אישור.‬
‫-נראה לי שאפשר לפתוח את זה.‬

534
00:35:45,666 --> 00:35:47,125
‫מצאתם משהו?‬

535
00:35:49,000 --> 00:35:52,750
‫זה די תקוע.‬
‫-בואי נראה.‬

536
00:35:52,833 --> 00:35:54,583
‫היי!‬
‫-בואי נראה.‬

537
00:35:54,666 --> 00:35:56,833
‫אתם צריכים עזרה?‬
‫-בסדר.‬

538
00:36:02,208 --> 00:36:03,416
‫זהו זה.‬

539
00:36:08,625 --> 00:36:09,875
‫השטח נקי, גברתי.‬

540
00:36:11,000 --> 00:36:12,416
‫קדימה.‬
‫-אני?‬

541
00:36:12,500 --> 00:36:13,666
‫קדימה.‬
‫-טוב.‬

542
00:36:14,958 --> 00:36:16,750
‫את בסדר, אגתה?‬

543
00:36:17,416 --> 00:36:18,875
‫מה זה?‬

544
00:36:19,625 --> 00:36:20,833
‫מה זה?‬

545
00:36:23,916 --> 00:36:26,500
‫מה הקרמים האלה?‬

546
00:36:46,458 --> 00:36:48,375
‫חייבים לראות לאן זה מוביל.‬

547
00:36:49,958 --> 00:36:52,583
‫גברת אגתה, אנחנו צריכים להבהיר דבר אחד.‬

548
00:36:53,291 --> 00:36:56,791
‫אני האחראי פה.‬
‫אני רואה שאת לא מתכוונת לעצור.‬

549
00:36:57,375 --> 00:36:59,208
‫אני מכיר אותך טוב מהתוכנית שלך.‬

550
00:37:03,625 --> 00:37:04,500
‫פודקאסט.‬

551
00:37:05,958 --> 00:37:08,916
‫יש לנו משרת בלש פנויה בתחנת המשטרה.‬

552
00:37:09,583 --> 00:37:11,958
‫אני לא מחפשת עבודה.‬
‫-היא בשבילי.‬

553
00:37:12,875 --> 00:37:15,583
‫אם אפצח את החקירה, הבוס שלי ימליץ עליי.‬

554
00:37:16,666 --> 00:37:18,166
‫אז מה אני צריכה לעשות?‬

555
00:37:18,250 --> 00:37:20,291
‫אני רואה שאת חדת הבחנה.‬

556
00:37:20,916 --> 00:37:22,583
‫את רואה דברים שאני לא רואה.‬

557
00:37:23,875 --> 00:37:25,875
‫אני רוצה שתעזרי לי לפצח את החקירה.‬

558
00:37:25,958 --> 00:37:28,333
‫איך אתה יודע שאני לא הרגתי את אחותי?‬

559
00:37:29,916 --> 00:37:31,333
‫כי אני סומך על תחושת הבטן שלי.‬

560
00:37:32,000 --> 00:37:33,125
‫מה אם היא מוטעית?‬

561
00:37:34,458 --> 00:37:37,583
‫אם היא מוטעית, עדיף להשאיר אותך קרובה.‬

562
00:37:40,125 --> 00:37:42,208
‫בסדר. אני אעזור לך.‬

563
00:37:43,541 --> 00:37:45,541
‫קודם צריך לתשאל את כולם.‬

564
00:37:48,625 --> 00:37:50,750
‫רק כשמאגה יחזור.‬

565
00:37:50,833 --> 00:37:52,666
‫מאגה?‬
‫-מאגיון.‬

566
00:37:52,750 --> 00:37:53,583
‫תחשוב על זה שוב.‬

567
00:37:53,666 --> 00:37:55,208
‫אם נערוך את התשאול‬

568
00:37:55,291 --> 00:37:58,291
‫והחקירה תעבור למסטלאן, הוא לא יהיה תקף,‬

569
00:37:58,375 --> 00:38:02,166
‫אבל אם זו תהיה החקירה שלך,‬
‫תחסוך למאגה הרבה עבודה.‬

570
00:38:04,625 --> 00:38:06,791
‫אם נפענח אותה, תוכל להשתתף בפודקאסט.‬

571
00:38:09,791 --> 00:38:11,666
‫בסדר. קדימה.‬

572
00:38:21,666 --> 00:38:24,041
‫מה את עושה?‬
‫-אסביר אחר כך.‬

573
00:38:25,333 --> 00:38:26,916
‫תודה, אני מסתדרת.‬

574
00:38:30,541 --> 00:38:31,791
‫גבירותיי ורבותיי,‬

575
00:38:33,250 --> 00:38:35,166
‫גברת אגתה שכנעה אותי‬

576
00:38:36,208 --> 00:38:38,875
‫שלא הוגן להשאיר אתכם נעולים‬
‫כל כך הרבה זמן.‬

577
00:38:39,416 --> 00:38:41,791
‫סוף סוף, קצת היגיון בריא.‬
‫-בראבו.‬

578
00:38:41,875 --> 00:38:43,416
‫אנחנו יכולים להרוויח זמן.‬

579
00:38:43,500 --> 00:38:46,291
‫אתחיל בכמה שאלות.‬

580
00:38:46,833 --> 00:38:49,250
‫אם תשתפו פעולה,‬
‫תוכלו ללכת כשהבוס שלי יגיע.‬

581
00:38:50,000 --> 00:38:51,791
‫ואם מישהו לא ישתף פעולה?‬

582
00:38:53,125 --> 00:38:55,125
‫אז נישאר כאן ונחכה.‬

583
00:38:55,875 --> 00:38:58,375
‫בהתחשב במשך הזמן שנדרש‬
‫כדי לקבל תזכירים ממסטלאן,‬

584
00:38:58,458 --> 00:39:02,083
‫אני מניח שנהיה פה עוד 24 עד 36 שעות.‬

585
00:39:03,458 --> 00:39:07,125
‫אבל אני מתעקש, ההשתתפות לא חובה ולא רשמית.‬

586
00:39:08,166 --> 00:39:09,375
‫אני רוצה לשתף פעולה.‬

587
00:39:10,250 --> 00:39:11,083
‫טוב מאוד.‬

588
00:39:11,166 --> 00:39:16,333
‫אבקש מאחד מכם להתנדב לתמלל הכול.‬

589
00:39:16,416 --> 00:39:17,291
‫אני.‬

590
00:39:17,375 --> 00:39:18,750
‫טוב מאוד. תודה.‬

591
00:39:19,333 --> 00:39:21,958
‫נתחיל בתשאול של…‬

592
00:39:22,458 --> 00:39:24,458
‫הגבר של הבית.‬

593
00:39:25,875 --> 00:39:27,541
‫או לפי גיל?‬

594
00:39:28,875 --> 00:39:29,958
‫או אולי…‬

595
00:39:36,041 --> 00:39:36,875
‫מר גוסטבו.‬

596
00:39:39,916 --> 00:39:41,250
‫נדבר ב…‬

597
00:39:45,458 --> 00:39:47,625
‫נדבר במשרד של מר קרלוס, בבקשה.‬

598
00:40:00,083 --> 00:40:01,041
‫מר גוסטבו.‬

599
00:40:03,458 --> 00:40:06,791
‫בוא נתחיל. אגתה, תוכלי לסגור את הדלת?‬

600
00:40:07,583 --> 00:40:08,416
‫בבקשה.‬

601
00:40:14,375 --> 00:40:19,791
‫מר גוסטבו, צר לי להתחיל בשאלה בוטה כל כך,‬

602
00:40:20,416 --> 00:40:21,625
‫אבל כמה זמן עבר מאז…‬

603
00:40:21,708 --> 00:40:23,375
‫כשאדם מאבד איבר,‬

604
00:40:23,458 --> 00:40:26,500
‫לאיבר שנשאר אין ברירה אלא להסתגל.‬

605
00:40:28,500 --> 00:40:30,500
‫כן, אני מניחה שכן.‬

606
00:40:31,291 --> 00:40:34,333
‫איפה היית אמש, כשאוליביה מתה?‬

607
00:40:35,250 --> 00:40:36,458
‫חזרתי לפה.‬

608
00:40:36,541 --> 00:40:39,916
‫האמת, שמחתי לחזור ליבשה.‬

609
00:40:40,000 --> 00:40:41,541
‫אני לא אוהב סירות.‬

610
00:40:43,708 --> 00:40:48,333
‫בטח שלא אחרי ששפכתי שמפניה‬
‫על השחקן הכי חשוב במדינה שלנו.‬

611
00:40:48,416 --> 00:40:50,708
‫הבנתי. מה עשית אחר כך?‬

612
00:40:51,875 --> 00:40:53,166
‫הלכתי לישון מוקדם.‬

613
00:40:55,208 --> 00:40:59,000
‫ראיתי סדרה,‬
‫אבל לא הספקתי לראות אפילו עשר דקות.‬

614
00:41:00,500 --> 00:41:02,333
‫ואז שמעתי את הפיצוץ.‬

615
00:41:07,708 --> 00:41:11,375
‫זה בטח היה קצר.‬

616
00:41:13,500 --> 00:41:14,416
‫תודה, גוסטבו.‬

617
00:41:15,500 --> 00:41:18,041
‫אפשר לשאול אותך עוד שאלה אחת?‬

618
00:41:21,125 --> 00:41:22,083
‫בבקשה.‬

619
00:41:22,875 --> 00:41:25,166
‫מתי התחלת לעבוד אצל אחותי?‬

620
00:41:25,708 --> 00:41:30,291
‫גיסך הציע לי עבודה לפני חמש שנים.‬

621
00:41:30,375 --> 00:41:31,750
‫גיסך לשעבר, בעצם.‬

622
00:41:31,833 --> 00:41:35,250
‫אחרי התאונה שלי באתר הבנייה,‬
‫לא הייתה לי עבודה.‬

623
00:41:35,333 --> 00:41:38,708
‫מר קרלוס הציע לי‬
‫את ההזדמנות הזאת בנדיבותו.‬

624
00:41:39,250 --> 00:41:43,000
‫באותה תקופה אף אחד לא רצה להעסיק אותי כי…‬

625
00:41:43,583 --> 00:41:44,666
‫כמובן.‬

626
00:41:46,166 --> 00:41:49,250
‫סליחה שאני מתעקשת,‬
‫אבל מתי הייתה התאונה הזאת?‬

627
00:41:49,833 --> 00:41:50,875
‫לפני עשר שנים.‬

628
00:41:51,458 --> 00:41:52,625
‫ב-12 בנובמבר.‬

629
00:41:54,000 --> 00:41:56,458
‫מתי אחותי ביקשה ממך להחליף את הפרחים?‬

630
00:41:57,083 --> 00:42:01,416
‫היא התעקשה שאעשה את זה‬
‫ביום שבו האורחים יגיעו.‬

631
00:42:04,000 --> 00:42:05,041
‫- פרחים - הגעה -‬

632
00:42:05,125 --> 00:42:06,833
‫תוכל להגיד לי את שמך המלא?‬

633
00:42:07,416 --> 00:42:11,333
‫גוסטבו סלינס אסקיבל. משרת וחבר.‬

634
00:42:12,000 --> 00:42:14,458
‫תודה רבה, גוסטבו.‬

635
00:42:14,541 --> 00:42:16,666
‫זה הכול, גוסטבו. אתה יכול ללכת.‬

636
00:42:16,750 --> 00:42:19,375
‫סלחו לי. תודה.‬

637
00:42:22,458 --> 00:42:23,333
‫ה…‬

638
00:42:28,125 --> 00:42:33,250
‫אני צריכה להרים טלפון.‬
‫-אני לא יכול לתת לך ללכת. מאגה יהרוג אותי.‬

639
00:42:33,333 --> 00:42:36,708
‫אז אתה מעדיף לחפש את הרוצח לבד?‬

640
00:42:39,625 --> 00:42:40,875
‫- טלקאוצ'ה -‬

641
00:42:40,958 --> 00:42:43,958
‫- משטרה עירונית -‬

642
00:43:04,833 --> 00:43:07,791
‫הלו?‬
‫-איריס, יקירתי.‬

643
00:43:07,875 --> 00:43:10,291
‫קרה משהו.‬
‫-מה יש, מותק?‬

644
00:43:10,375 --> 00:43:13,291
‫התקשרתי אלייך.‬
‫ההודעה האחרונה שלך הייתה אתמול בלילה.‬

645
00:43:13,375 --> 00:43:16,291
‫אני יודעת. חכי, אני צריכה לספר לך משהו.‬

646
00:43:16,375 --> 00:43:18,333
‫זה קרה כל כך מהר, זה כל כך משונה.‬

647
00:43:18,416 --> 00:43:20,000
‫מה קרה?‬

648
00:43:20,083 --> 00:43:21,166
‫אוליביה מתה.‬

649
00:43:21,250 --> 00:43:24,458
‫מה?‬
‫-או נרצחה.‬

650
00:43:24,541 --> 00:43:26,750
‫איך, אגתה?‬
‫-תקשיבי, יקירתי.‬

651
00:43:26,833 --> 00:43:29,166
‫אני בסדר אבל אני צריכה את העזרה שלך.‬

652
00:43:29,250 --> 00:43:30,958
‫אין לי הרבה זמן.‬

653
00:43:31,041 --> 00:43:34,375
‫אני ממש מצטערת. תגידי לי מה את צריכה.‬

654
00:43:34,458 --> 00:43:37,000
‫תכתבי את השמות האלה. יש לך דף?‬

655
00:43:37,083 --> 00:43:38,291
‫טוב. רגע.‬

656
00:43:39,041 --> 00:43:43,208
‫אין לנו קליטה.‬
‫התפוצצה אנטנה. הכול כל כך מוזר.‬

657
00:43:43,291 --> 00:43:47,791
‫ברגע שאדע משהו,‬
‫אני מבטיחה שאספר לך אם אוכל.‬

658
00:43:48,375 --> 00:43:50,458
‫בסדר, תגידי לי.‬

659
00:43:50,541 --> 00:43:54,541
‫טוב. יש נראם, סוניה.‬

660
00:43:54,625 --> 00:43:57,333
‫השותפה של אחותי לעסקים והחברה של נראם.‬

661
00:43:57,416 --> 00:44:01,083
‫שניהם עושים יוגה.‬
‫החבר לשעבר של אוליביה, קארי, השחקן.‬

662
00:44:01,166 --> 00:44:05,333
‫כולם חברים של אחותי. יש רופא בשם פיגרואה.‬

663
00:44:05,416 --> 00:44:08,583
‫הוא עבד עם קרלוס‬
‫ונראה לי שיש בעיות שלא נפתרו.‬

664
00:44:08,666 --> 00:44:13,208
‫ואדם בשם גוסטבו סלינס אסקיבל.‬

665
00:44:13,291 --> 00:44:15,291
‫וגיסי לשעבר, קרלוס.‬
‫-טוב.‬

666
00:44:15,375 --> 00:44:18,208
‫וגברת קריסטינה, שהייתה שם כל החיים שלה.‬

667
00:44:18,291 --> 00:44:21,708
‫תבררי מה שאת יכולה, כי חייבת להיות סיבה‬

668
00:44:21,791 --> 00:44:25,166
‫להזמנה של אוליביה. אין לנו אינטרנט כי…‬

669
00:44:25,250 --> 00:44:29,666
‫אני יודעת שאין לך הרבה זמן,‬
‫אבל את באמת בסדר?‬

670
00:44:30,375 --> 00:44:31,625
‫אני ממש מצטערת.‬

671
00:44:32,125 --> 00:44:35,125
‫כן, אני עדיין בהלם, האמת,‬

672
00:44:35,208 --> 00:44:38,333
‫אבל אני רוצה לברר מה קרה פה.‬

673
00:44:38,416 --> 00:44:39,250
‫ברור.‬

674
00:44:40,041 --> 00:44:42,208
‫טוב. אני אוהבת אותך.‬

675
00:44:42,916 --> 00:44:43,750
‫גם אני אותך.‬

676
00:44:44,458 --> 00:44:46,791
‫אתקשר ברגע שאוכל. ביי.‬

677
00:44:52,083 --> 00:44:54,208
‫סליחה, יש לכם טאקוס בסגנון באחה?‬

678
00:44:55,208 --> 00:44:56,125
‫שש.‬

679
00:44:58,333 --> 00:44:59,166
‫זהו.‬

680
00:45:00,166 --> 00:45:01,500
‫כן?‬
‫-טוב.‬

681
00:45:02,875 --> 00:45:06,791
‫תודה.‬
‫-טוב מאוד. הבאנו אוכל.‬

682
00:45:06,875 --> 00:45:07,791
‫אני לא אוכל את זה.‬

683
00:45:07,875 --> 00:45:09,875
‫אני אלך לקנות אוכל סביר.‬

684
00:45:09,958 --> 00:45:12,958
‫אני מצטער, מר קרלוס. שוב, אסור לך לצאת.‬

685
00:45:13,041 --> 00:45:14,708
‫אני אכין לך משהו.‬

686
00:45:14,791 --> 00:45:16,708
‫רגע, גברת קריסטינה.‬

687
00:45:17,791 --> 00:45:19,458
‫אני לא יודע מה נתת לאידיוט,‬

688
00:45:19,541 --> 00:45:22,416
‫אבל תגידי לו שאני צריך לראות מטופלים.‬

689
00:45:23,000 --> 00:45:27,166
‫אני רוצה לדעת למה אגתה‬
‫יכולה לצאת אבל אנחנו לא.‬

690
00:45:27,250 --> 00:45:29,083
‫זה לא אישי, אגתה.‬

691
00:45:29,833 --> 00:45:31,916
‫אדוני השוטר, לכולנו יש דברים לעשות.‬

692
00:45:32,000 --> 00:45:34,458
‫יש צוות צילום שמחכה לי.‬

693
00:45:34,541 --> 00:45:37,041
‫והיא הייתה יכולה להחביא את הנשק.‬

694
00:45:37,125 --> 00:45:40,166
‫נתתי לה לצאת כדי שתביא לכם אוכל,‬

695
00:45:40,666 --> 00:45:42,875
‫והיא הייתה איתי בזמן הירי.‬

696
00:45:42,958 --> 00:45:44,791
‫גם אני הייתי איתך, חבר.‬

697
00:45:44,875 --> 00:45:46,458
‫זה נכון.‬

698
00:45:46,541 --> 00:45:48,666
‫בסדר, אז אף אחד לא עשה את זה.‬

699
00:45:49,291 --> 00:45:52,833
‫איפה כל אחד מכם היה בזמן הירי?‬

700
00:45:52,916 --> 00:45:55,166
‫אני הייתי בחדר האמבטיה עם נראם.‬
‫ראית אותנו.‬

701
00:45:55,250 --> 00:45:57,500
‫כן, אני יודע. התכוונתי לשאר.‬

702
00:45:57,583 --> 00:46:02,250
‫אני הייתי בחדר שלי. שמעתי את היריה,‬
‫יצאתי למסדרון והלכתי לחדר שלהם.‬

703
00:46:02,333 --> 00:46:03,916
‫מי לא היה בחדר שלו?‬

704
00:46:07,166 --> 00:46:08,750
‫סבלנות.‬

705
00:46:13,458 --> 00:46:16,750
‫פיגרואה, מר קרלוס, גברת קריסטינה.‬

706
00:46:18,208 --> 00:46:19,583
‫נדבר במשרד.‬

707
00:46:23,958 --> 00:46:26,708
‫השתעממתי. זה קורה לפעמים.‬

708
00:46:26,791 --> 00:46:32,541
‫אז התחלתי לנקות כמה שיותר רחוק מהחדרים‬

709
00:46:32,625 --> 00:46:34,708
‫כדי לא להפריע לאף אחד.‬

710
00:46:35,375 --> 00:46:39,583
‫ניקיתי את תצוגת הנשק.‬

711
00:46:40,833 --> 00:46:44,291
‫קרלוס אוהב להחזיק את כלי הנשק במצב טוב.‬

712
00:46:45,708 --> 00:46:48,666
‫הם של סבא שלו מתקופת המהפכה.‬

713
00:46:50,750 --> 00:46:52,916
‫אז אני מנקה אותם לעיתים קרובות.‬

714
00:46:53,000 --> 00:46:55,791
‫ואז הבנתי שאחד מהם חסר.‬

715
00:46:56,583 --> 00:46:58,458
‫הווינצ'סטר.‬

716
00:47:01,333 --> 00:47:05,625
‫נבהלתי כשחשבתי על מה שקרה לגברת אוליביה.‬

717
00:47:06,833 --> 00:47:09,708
‫ואז שמעתי את היריה ויצאתי בריצה.‬

718
00:47:10,625 --> 00:47:13,666
‫הווינצ'סטר, אמרת?‬
‫-כן, הווינצ'סטר.‬

719
00:47:14,416 --> 00:47:16,833
‫קשה להחטיא עם נשק כזה.‬

720
00:47:17,875 --> 00:47:20,000
‫היורה בטח לא מנוסה.‬

721
00:47:21,041 --> 00:47:23,583
‫אנחנו צריכים לעבור למקום בטוח יותר.‬

722
00:47:25,833 --> 00:47:27,958
‫אם למישהו פה יש רובה כזה,‬

723
00:47:28,791 --> 00:47:30,708
‫כולנו בסכנה.‬

724
00:47:30,791 --> 00:47:32,666
‫אז כדאי שנלך.‬

725
00:47:32,750 --> 00:47:36,416
‫אמרתי שאף אחד לא הולך עד שפקד מאגיון יגיע!‬

726
00:47:40,666 --> 00:47:41,500
‫אני אעזור לך.‬

727
00:47:43,458 --> 00:47:45,875
‫וואו, זה חתיכת מלאי.‬

728
00:47:46,541 --> 00:47:47,458
‫גם מורפיום.‬

729
00:47:49,541 --> 00:47:51,458
‫תמיד טוב להיות מוכן.‬

730
00:47:54,208 --> 00:47:57,500
‫יש לי כאב כרוני ברגל.‬

731
00:47:58,458 --> 00:48:01,541
‫אני יכולה ללכת לחדר שלי לקחת תרופה?‬

732
00:48:04,916 --> 00:48:07,416
‫בואי, אני אעזור לך.‬
‫-תודה.‬

733
00:48:07,500 --> 00:48:09,208
‫זה כואב.‬

734
00:48:12,958 --> 00:48:13,791
‫תודה.‬

735
00:48:15,458 --> 00:48:17,666
‫אני הולך. תודה.‬
‫-בטח.‬

736
00:48:36,000 --> 00:48:38,125
‫לא נראה לי שמישהו רוצה להרוג מישהו.‬

737
00:48:38,833 --> 00:48:39,958
‫איזה כושר הבחנה.‬

738
00:48:40,791 --> 00:48:42,333
‫לא, חוליאן צודק.‬

739
00:48:42,416 --> 00:48:44,708
‫אי אפשר להחטיא עם הרובה ההוא.‬

740
00:48:44,791 --> 00:48:45,708
‫אז מה?‬

741
00:48:53,458 --> 00:48:55,875
‫כל זה עדיין חלק מהמשחק של אוליביה.‬

742
00:48:55,958 --> 00:48:58,416
‫המשטרה לא אמורה לפענח את זה,‬

743
00:48:58,500 --> 00:48:59,708
‫עם כל הכבוד.‬

744
00:48:59,791 --> 00:49:02,500
‫לכן היא שלחה אותנו לאמצע ים קורטס,‬

745
00:49:03,000 --> 00:49:05,875
‫כדי להרוויח לנו זמן כדי שנפענח את זה.‬

746
00:49:06,375 --> 00:49:07,958
‫את מטורפת, אגתה.‬

747
00:49:08,041 --> 00:49:11,833
‫לא, שמתי לב שכשהגענו, החליפו את הפרחים.‬

748
00:49:12,916 --> 00:49:14,583
‫אלה היו סיגליות.‬

749
00:49:15,166 --> 00:49:17,375
‫הצבע היה מסר ברור מאוד.‬

750
00:49:18,250 --> 00:49:21,041
‫כן, המסר הוא שבכל פעם‬
‫שאנחנו מחליפים את הפרחים,‬

751
00:49:21,125 --> 00:49:24,083
‫אני מפסיד מאות אלפי פסוס.‬

752
00:49:24,166 --> 00:49:27,166
‫אז מה המסר השני? אני רק מקבל את החשבון.‬

753
00:49:27,250 --> 00:49:30,041
‫זה לא כל כך מוזר בעיניי. אגתה צודקת.‬

754
00:49:30,833 --> 00:49:33,791
‫אני תמיד עובד עם צבע בסרטים שלי.‬

755
00:49:33,875 --> 00:49:36,875
‫לדוגמה, סגול זה גחמה, כוח, אמביציה,‬

756
00:49:36,958 --> 00:49:38,708
‫וזה מתאים מאוד לאוליביה.‬

757
00:49:38,791 --> 00:49:42,791
‫לא. כלומר, כן.‬
‫אבל בתרבויות אחרות, למשל במזרח אסיה,‬

758
00:49:42,875 --> 00:49:45,958
‫סגול מייצג אהבה, צדק,‬

759
00:49:46,041 --> 00:49:48,666
‫חופש ומחילה.‬

760
00:49:48,750 --> 00:49:51,333
‫זה עוד אחד מהמשחקים המעוותים של אוליביה.‬

761
00:49:52,166 --> 00:49:54,333
‫אני חושבת שזה יותר מזה.‬

762
00:49:54,416 --> 00:49:56,791
‫החידה הזאת היא הבקשה האחרונה שלה.‬

763
00:49:57,541 --> 00:50:00,458
‫היא רצתה שנפתור אותה.‬
‫לכן היא הזמינה אותנו.‬

764
00:50:00,541 --> 00:50:03,458
‫אני בטוחה שהיא ידעה מה יקרה.‬

765
00:50:04,041 --> 00:50:08,291
‫אנחנו צריכים לברר לאילו אהבה,‬
‫חופש, צדק ומחילה היא מתכוונת.‬

766
00:50:08,375 --> 00:50:09,541
‫התכוונה.‬

767
00:50:11,375 --> 00:50:12,291
‫טוב…‬

768
00:50:13,291 --> 00:50:15,583
‫אוליביה הכירה מישהו שינסה להרוג אותנו?‬

769
00:50:16,083 --> 00:50:18,708
‫אנחנו לא יודעים אם זה אותו אדם.‬

770
00:50:22,458 --> 00:50:25,750
‫נראה שזו דרך טובה להיפרד ממנה.‬

771
00:50:25,833 --> 00:50:27,916
‫טוב.‬
‫-ולכבד אותה. נכון?‬

772
00:50:28,416 --> 00:50:32,416
‫אנחנו צריכים להמשיך לפני שמאגיון יחזור,‬
‫אחרת זה יהיה לשווא.‬

773
00:50:33,125 --> 00:50:37,708
‫למשטרה לא אכפת ממה שאת אומרת,‬
‫אגתה, חמודה.‬

774
00:50:39,625 --> 00:50:44,000
‫אבל יהיה להם אכפת‬
‫אם לא תשתף פעולה, קרלוס, חמוד.‬

775
00:50:47,000 --> 00:50:49,458
‫בואו נמשיך בתשאולים.‬

776
00:50:49,541 --> 00:50:51,916
‫אני מזכיר לכם שזה לא חובה.‬

777
00:50:55,458 --> 00:50:56,333
‫מי הבא בתור?‬

778
00:50:56,416 --> 00:50:59,708
‫לא הצלחתי להירדם אתמול בלילה,‬
‫אז עברתי על התסריט‬

779
00:50:59,791 --> 00:51:02,208
‫של סרט הוליוודי חדש שאני עובד עליו.‬

780
00:51:02,291 --> 00:51:06,000
‫אף אחד לא סוחט את חואן בלאס או מאיים עליו.‬

781
00:51:07,000 --> 00:51:07,916
‫זו לא נקמה.‬

782
00:51:08,000 --> 00:51:10,000
‫כלומר, שאני אמור לעבוד עליו.‬

783
00:51:10,083 --> 00:51:10,916
‫לא.‬

784
00:51:11,000 --> 00:51:14,416
‫זה תפקיד מאתגר,‬
‫כי זה השוטר הקשוח הטיפוסי,‬

785
00:51:14,500 --> 00:51:16,166
‫אבל אני לא רוצה שיהיה קלישאתי.‬

786
00:51:17,333 --> 00:51:20,875
‫אף אחד לא סוחט את מר בלאס.‬
‫-אני רוצה שיהיו דקויות.‬

787
00:51:20,958 --> 00:51:24,250
‫בבקשה, תתמקד בעובדות, מר קארי.‬

788
00:51:24,333 --> 00:51:25,250
‫כן. סליחה.‬

789
00:51:28,041 --> 00:51:30,916
‫ומאיפה אתה בדיוק, נראם?‬

790
00:51:33,083 --> 00:51:34,416
‫אני ממקסיקו סיטי.‬

791
00:51:34,916 --> 00:51:39,583
‫אבל גרתי בוורנאסי, הודו,‬
‫בשש השנים האחרונות, אז המבטא שלי…‬

792
00:51:40,208 --> 00:51:43,125
‫על מה אתה וסוניה דיברתם על הסיפון?‬

793
00:51:43,208 --> 00:51:44,833
‫נוכל להתחיל בזה?‬

794
00:51:44,916 --> 00:51:46,625
‫מזמן לא דיברנו.‬

795
00:51:47,166 --> 00:51:50,250
‫חשבתי שהיא רוצה להיזכר בימים ההם.‬

796
00:51:50,333 --> 00:51:52,708
‫אבל היא לא רצתה. היא רצתה כסף‬

797
00:51:52,791 --> 00:51:56,708
‫בשביל הבושם הטיפשי‬
‫שהיא מנסה להשיק כבר שנים.‬

798
00:51:56,791 --> 00:51:59,041
‫מן הסתם, אמרתי לה לא.‬

799
00:51:59,125 --> 00:52:02,666
‫על מה את וקרלוס דיברתם?‬
‫-על הבושם שלי.‬

800
00:52:03,416 --> 00:52:07,708
‫אותו נושא שאני מדברת עליו כל הזמן,‬
‫אבל אף אחד לא מוכן לעזור.‬

801
00:52:07,791 --> 00:52:11,125
‫כולם יתחרטו על זה כשהוא יצליח.‬

802
00:52:11,208 --> 00:52:13,541
‫נראם, איך הכרת את אוליביה?‬

803
00:52:13,625 --> 00:52:15,916
‫ברור שהיא רצתה שתבוא.‬

804
00:52:16,000 --> 00:52:19,791
‫זה מוזר. לא דיברתי איתה לפני כן.‬

805
00:52:19,875 --> 00:52:21,625
‫אתה יודע מה מוזר?‬

806
00:52:21,708 --> 00:52:24,666
‫שהם היו שותפים לעסקים בגלל הבושם,‬

807
00:52:24,750 --> 00:52:30,250
‫בושם שהתכוונת להשקיע בו,‬
‫ועכשיו סוניה דורשת את הכסף הזה.‬

808
00:52:30,333 --> 00:52:35,333
‫היא ביקשה אותו.‬
‫אם יש לך כל כך הרבה ספקות, תשאלי אותה.‬

809
00:52:35,416 --> 00:52:36,958
‫מה עשית כשהיא נפלה?‬

810
00:52:39,708 --> 00:52:41,333
‫שכבתי עם נראם.‬

811
00:52:43,000 --> 00:52:46,625
‫המתוק שלי הוא מאהב מדהים. אדיר.‬

812
00:52:46,708 --> 00:52:50,833
‫כשאנחנו יחד, כל החושים שלי ממוקדים בו.‬

813
00:52:58,750 --> 00:53:01,458
‫נראם, מותק.‬

814
00:53:01,958 --> 00:53:04,583
‫שמעת את זה, יקירי?‬

815
00:53:05,291 --> 00:53:06,291
‫תתעורר!‬

816
00:53:07,000 --> 00:53:09,000
‫כן.‬
‫-איך הכרת את סוניה?‬

817
00:53:12,666 --> 00:53:14,166
‫זו הייתה אהבה ממבט ראשון.‬

818
00:53:20,625 --> 00:53:22,375
‫כששני אטומים מתמזגים,‬

819
00:53:22,458 --> 00:53:25,541
‫אפילו היקום לא יכול להפריד ביניהם.‬

820
00:53:25,625 --> 00:53:27,083
‫אפשר רגע?‬

821
00:53:28,208 --> 00:53:30,375
‫מה עשיתם לפני הירי?‬

822
00:53:30,458 --> 00:53:32,625
‫הכול קרה מהר מאוד.‬

823
00:53:32,708 --> 00:53:34,916
‫היינו צריכים להעלות את הטמפרטורה,‬

824
00:53:35,000 --> 00:53:37,291
‫אז פתחתי זרם של מים חמים.‬

825
00:53:38,333 --> 00:53:40,416
‫עצמתי את העיניים, עשיתי מדיטציה.‬

826
00:53:41,666 --> 00:53:43,375
‫שמעתי לחישות.‬

827
00:53:45,875 --> 00:53:47,208
‫אז יצאתי מהחדר שלי‬

828
00:53:48,000 --> 00:53:49,125
‫וראיתי אותה.‬

829
00:53:50,500 --> 00:53:53,875
‫על הסיפון, מדברת עם מישהו.‬

830
00:53:54,375 --> 00:53:56,666
‫אני לא יודע עם מי, הוא היה מתחתיה.‬

831
00:53:56,750 --> 00:53:59,916
‫ופתאום שמעתי חריקת עץ.‬

832
00:54:00,000 --> 00:54:02,250
‫אחרי שנייה חזרתי לחדר שלי.‬

833
00:54:02,333 --> 00:54:05,000
‫עמדתי לשכב לישון, אבל כשהלכתי חזרה…‬

834
00:54:09,583 --> 00:54:12,125
‫אפילו לא ראיתי מי ירה עליי.‬

835
00:54:12,208 --> 00:54:14,750
‫למה את חושבת שאת היית המטרה?‬

836
00:54:15,500 --> 00:54:17,750
‫מי היה רוצה להרוג מדריך יוגה?‬

837
00:54:19,083 --> 00:54:20,875
‫ומי היה רוצה להרוג אותך?‬

838
00:54:23,583 --> 00:54:26,666
‫אני לא יודעת.‬

839
00:54:26,750 --> 00:54:29,250
‫את זה המשטרה צריכה לברר, לא?‬

840
00:54:29,333 --> 00:54:33,875
‫וזהו. אחר כך מצאנו את אוליביה מתה.‬

841
00:54:37,958 --> 00:54:39,833
‫אגתה, סליחה.‬

842
00:54:40,458 --> 00:54:43,375
‫נוכל לדבר בארבע עיניים. רק לרגע, בבקשה?‬

843
00:54:46,875 --> 00:54:48,333
‫אני אלך רגע לחדר האמבטיה.‬

844
00:54:53,541 --> 00:54:55,375
‫את יכולה להפסיק להקליט, בבקשה?‬

845
00:55:00,375 --> 00:55:01,208
‫תודה.‬

846
00:55:03,208 --> 00:55:05,750
‫תקשיבי, אני מבין.‬

847
00:55:06,333 --> 00:55:08,416
‫את מנסה לעשות דבר ממש אמיץ.‬

848
00:55:09,291 --> 00:55:11,166
‫אני מאמין, כמו שאת אומרת,‬

849
00:55:11,250 --> 00:55:14,125
‫שאוליביה הביאה אותנו לכאן מסיבה מסוימת.‬

850
00:55:15,541 --> 00:55:16,625
‫אני לא הרגתי אותה.‬

851
00:55:18,208 --> 00:55:19,333
‫אני רוצה לעזור.‬

852
00:55:23,625 --> 00:55:26,375
‫אם אוליביה רצתה שתהיה פה,‬

853
00:55:27,458 --> 00:55:30,750
‫הגיע הזמן להראות לה איזה שחקן דגול אתה.‬

854
00:55:31,333 --> 00:55:33,625
‫תעזור לי למצוא עוד רמז אחד אחרון.‬

855
00:55:34,416 --> 00:55:36,375
‫יש עליך תעודה מזהה?‬

856
00:55:37,458 --> 00:55:38,291
‫לא.‬

857
00:55:39,791 --> 00:55:41,208
‫לא? שום דבר?‬

858
00:55:41,291 --> 00:55:44,250
‫אפילו לא רישיון נהיגה, דרכון?‬

859
00:55:44,333 --> 00:55:45,958
‫כרטיס מנוי לחדר כושר?‬

860
00:55:57,500 --> 00:55:58,958
‫"נראם ג' מרטינס."‬

861
00:55:59,041 --> 00:56:01,000
‫מה הג' מייצגת?‬
‫-גרסיה.‬

862
00:56:01,083 --> 00:56:04,333
‫אני חייב להיות פה? יש פה אנרגיה נוראית.‬

863
00:56:07,125 --> 00:56:09,625
‫לא, זה לא חובה. אנחנו רק מנסים…‬

864
00:56:09,708 --> 00:56:11,416
‫תודה ו…‬

865
00:56:12,958 --> 00:56:13,791
‫נמסטה.‬

866
00:56:20,333 --> 00:56:22,791
‫באמת יש לו שלווה פנימית.‬

867
00:56:23,416 --> 00:56:25,708
‫הוא משקר. ברור שיש לו תעודה מזהה,‬

868
00:56:25,791 --> 00:56:28,416
‫אחרת הוא לא יכול לטוס.‬
‫-ברור.‬

869
00:56:28,500 --> 00:56:29,541
‫תכניס את פיגה.‬

870
00:56:31,666 --> 00:56:34,208
‫בבקשה.‬
‫-היית חוקרת בגואנטנמו?‬

871
00:56:34,291 --> 00:56:37,083
‫צריך להמשיך.‬
‫-צריך לעשות הפסקה.‬

872
00:56:38,333 --> 00:56:40,958
‫איזה לחץ. עירוניים, תמיד ממהרים.‬

873
00:57:23,958 --> 00:57:27,500
‫גברתי, תזדרזי, בבקשה.‬
‫עלולים לפטר אותי על זה.‬

874
00:57:50,916 --> 00:57:52,083
‫תראו, תראו.‬

875
00:57:53,125 --> 00:57:54,125
‫ד"ר פיגרואה.‬

876
00:57:54,625 --> 00:57:55,666
‫איך נכנסת?‬

877
00:57:55,750 --> 00:57:58,375
‫אני עושה את זה כדי לעזור בחקירה.‬

878
00:57:58,875 --> 00:58:00,875
‫באמת? גם אתה בלש?‬

879
00:58:09,458 --> 00:58:11,166
‫אוליביה הייתה חולה?‬

880
00:58:13,583 --> 00:58:15,708
‫היא לא רצתה שידעו.‬

881
00:58:36,375 --> 00:58:37,375
‫מה זה?‬

882
00:58:41,625 --> 00:58:44,791
‫מוציאים תעודות כאלה כשתינוק מת בלידה.‬

883
00:58:44,875 --> 00:58:46,375
‫אני לא יודע למה זה פה.‬

884
00:58:48,041 --> 00:58:51,083
‫אף מילה על זה לחוליאן, טוב?‬
‫-טוב.‬

885
00:58:52,541 --> 00:58:54,458
‫אף מילה על מה?‬

886
00:58:56,625 --> 00:58:57,500
‫טוב…‬

887
00:59:04,208 --> 00:59:06,250
‫אוליביה עישנה מריחואנה.‬

888
00:59:12,375 --> 00:59:14,666
‫איך זה משפיע על החקירה?‬

889
00:59:15,333 --> 00:59:18,500
‫כל פרט יכול להיות רלוונטי, נכון?‬

890
00:59:20,583 --> 00:59:23,750
‫שניכם מרשים לעצמכם לעבור את הגבול לא מעט.‬

891
00:59:24,291 --> 00:59:27,416
‫אני יכול לעצור אתכם‬
‫כי נכנסתם לסירה בלי רשות.‬

892
00:59:27,500 --> 00:59:32,541
‫אבל לא תעשה את זה‬
‫כי גם אתה רוצה לפענח את זה.‬

893
00:59:32,625 --> 00:59:36,125
‫אני צריכה לחזור למסעדה.‬
‫אני צריכה לבדוק משהו.‬

894
00:59:37,083 --> 00:59:38,125
‫מה גילית?‬

895
00:59:38,208 --> 00:59:41,750
‫גוסטבו לא שיקר.‬
‫התאונה שלו הייתה באתר בנייה,‬

896
00:59:41,833 --> 00:59:44,250
‫אבל היא קרתה באחד מבתי החולים של קרלוס,‬

897
00:59:44,333 --> 00:59:48,166
‫והקרן של אוליביה וקרלוס‬
‫הציעה לו השתלת קרנית.‬

898
00:59:48,250 --> 00:59:49,583
‫טוב.‬

899
00:59:49,666 --> 00:59:52,291
‫אני צריכה שתכתבי עוד כמה שמות, טוב?‬

900
00:59:52,375 --> 00:59:54,666
‫שרה מדינה. מיגל ראמוס.‬

901
00:59:55,500 --> 00:59:59,166
‫פבלו סלסר. אלה שמות‬
‫של תינוקות שמתו בלידה.‬

902
01:00:00,000 --> 01:00:03,875
‫תבררי מה שאת יכולה עליהם.‬
‫אני לא יודעת אם זה יהיה קל, אבל…‬

903
01:00:03,958 --> 01:00:05,875
‫"תינוקות מתים."‬

904
01:00:05,958 --> 01:00:06,958
‫רק שנייה.‬

905
01:00:08,166 --> 01:00:10,666
‫אגתה? על מה את חושבת?‬

906
01:00:12,250 --> 01:00:14,541
‫אני צריכה שתבררי על המושל מיגל גוסמן‬

907
01:00:14,625 --> 01:00:16,083
‫ועל אשתו, קלרה.‬

908
01:00:16,166 --> 01:00:17,250
‫אני צריכה לנתק, טוב?‬

909
01:00:17,333 --> 01:00:18,458
‫שלחתי לך תמונה.‬

910
01:00:18,541 --> 01:00:21,125
‫תעיפי מבט כשתתחברי שוב לאינטרנט. ביי.‬

911
01:00:28,291 --> 01:00:32,458
‫מותק, מה שאמרת על המושל הגיוני מאוד.‬

912
01:00:32,541 --> 01:00:35,875
‫הם ניסו לאמץ במשך שנים,‬
‫ונראה לי שקרלוס מעורב.‬

913
01:00:35,958 --> 01:00:37,833
‫תסתכלי.‬

914
01:00:37,916 --> 01:00:39,958
‫אני אוהבת אותך. בהצלחה.‬

915
01:00:41,500 --> 01:00:45,291
‫נראה לי שסוף סוף פתרתי את המשחק.‬

916
01:00:46,250 --> 01:00:47,500
‫החקירה.‬

917
01:00:49,041 --> 01:00:53,416
‫כפי שאתם כנראה יודעים,‬
‫האנטנה תוקנה ועכשיו יש לנו קליטה.‬

918
01:00:53,500 --> 01:00:59,125
‫הצלחתי להוריד כמה תמונות,‬
‫ותכף אראה לכם אותן.‬

919
01:01:00,416 --> 01:01:02,166
‫שנתחיל?‬

920
01:01:08,833 --> 01:01:09,708
‫נראם.‬

921
01:01:10,291 --> 01:01:14,291
‫אתה יכול להגיד לי שוב‬
‫מה הג' בשם שלך מייצגת?‬

922
01:01:15,625 --> 01:01:17,958
‫גרסיה. כבר אמרתי לך.‬

923
01:01:18,041 --> 01:01:19,583
‫נראם גרסיה מרטינס.‬

924
01:01:20,375 --> 01:01:21,416
‫תשובה לא נכונה.‬

925
01:01:22,125 --> 01:01:26,166
‫אם יורשה לי, אחזור כמה שנים אחורה‬
‫כדי שיהיה לכם קצת הקשר.‬

926
01:01:26,250 --> 01:01:29,166
‫כשהאחיינית שלי מתה, ביררתי קצת,‬

927
01:01:29,250 --> 01:01:33,958
‫ואליסה הייתה הבת הביולוגית‬
‫של אישה בשם רנאטה גודוי,‬

928
01:01:34,041 --> 01:01:36,666
‫נערה שהתאבדה למרבה הטרגדיה‬

929
01:01:36,750 --> 01:01:39,458
‫לאחר שסבלה מהתקף פסיכוטי אחרי לידה.‬

930
01:01:52,625 --> 01:01:55,208
‫זה נשמע מוכר? רנאטה גודוי.‬

931
01:01:55,291 --> 01:01:56,333
‫בסדר.‬

932
01:01:56,416 --> 01:02:02,208
‫אחרי האירועים האחרונים,‬
‫השותפה שלי ואני החלטנו לפתוח מחדש את התיק‬

933
01:02:02,291 --> 01:02:04,416
‫והיא שלחה לי את זה.‬

934
01:02:05,916 --> 01:02:10,833
‫זה מסמך שמילא רמירו מנואל גודוי,‬

935
01:02:11,666 --> 01:02:15,708
‫כשהוא אשפז את אחותו רנאטה‬
‫בבית חולים כדי שתלד.‬

936
01:02:17,333 --> 01:02:19,458
‫זה טופס הקבלה לאשפוז.‬

937
01:02:22,125 --> 01:02:26,083
‫לאן את חותרת עם כל זה?‬
‫-סבלנות.‬

938
01:02:26,166 --> 01:02:28,166
‫זו רק ההתחלה.‬

939
01:02:28,250 --> 01:02:32,291
‫אז ביקשתי מהשותפה שלי‬
‫לשלוח לי תמונה של רמירו,‬

940
01:02:32,375 --> 01:02:34,083
‫אבל היה קשה למצוא כזו.‬

941
01:02:34,666 --> 01:02:38,875
‫אחרי בירורים נרחבים היא מצאה…‬

942
01:02:40,166 --> 01:02:41,041
‫את זה.‬

943
01:02:42,708 --> 01:02:44,416
‫רמירו היה מלצר.‬

944
01:02:45,875 --> 01:02:47,208
‫איפה מצאת את זה?‬

945
01:02:47,291 --> 01:02:50,125
‫השותפה שלי בדקה כל סטודיו ליוגה בעיר,‬

946
01:02:50,208 --> 01:02:52,708
‫והרשתות החברתיות אף פעם לא משקרות, נכון?‬

947
01:02:54,625 --> 01:02:55,916
‫אבל זה לא הכול.‬

948
01:02:56,000 --> 01:02:58,666
‫מתברר שאוליביה השאירה הרבה רמזים,‬

949
01:02:58,750 --> 01:03:02,000
‫ובתא שלה מצאתי כמה תעודות פטירה,‬

950
01:03:02,083 --> 01:03:05,791
‫ביניהן של האחיינית שלי, אליסה.‬

951
01:03:08,166 --> 01:03:11,000
‫אבל התאריך היה שבע שנים לפני‬

952
01:03:11,666 --> 01:03:12,958
‫תאריך המוות האמיתי.‬

953
01:03:17,833 --> 01:03:20,000
‫כשאליסה מתה לפני חמש שנים,‬

954
01:03:20,083 --> 01:03:22,458
‫התמונה שלה הופיעה בכל עיתון.‬

955
01:03:23,166 --> 01:03:26,500
‫נראם חשב שהאחיינית שלו מתה מזמן,‬

956
01:03:26,583 --> 01:03:28,708
‫אבל התמונה לא שיקרה.‬

957
01:03:29,541 --> 01:03:35,000
‫הבת של קרלוס ואוליביה, כביכול,‬
‫הייתה דומה לאחותו כמו שתי טיפות מים.‬

958
01:03:37,083 --> 01:03:38,583
‫אז נראם,‬

959
01:03:39,833 --> 01:03:43,125
‫באותו יום גילית שהאחיינית שלך מתה וחיה.‬

960
01:03:43,208 --> 01:03:45,041
‫בטח היה קשה לעכל את זה.‬

961
01:03:45,541 --> 01:03:49,000
‫במצבים כאלה אנחנו נאחזים בכל דבר,‬

962
01:03:49,083 --> 01:03:51,250
‫ונראם רצה צדק.‬

963
01:03:51,333 --> 01:03:52,416
‫הוא רצה נקמה.‬

964
01:03:52,500 --> 01:03:56,416
‫הוא רצה להבין איך אוליביה‬
‫אימצה את האחיינית שלו‬

965
01:03:56,500 --> 01:03:59,291
‫כשהתינוקת מתה לכאורה בלידה.‬

966
01:03:59,916 --> 01:04:02,208
‫אבל איך הוא יכול להתקרב לאוליביה?‬

967
01:04:02,291 --> 01:04:06,250
‫איך הוא יכול לגשת למישהי כל כך לא נגישה?‬

968
01:04:07,458 --> 01:04:09,291
‫לצד האם המתאבלת‬

969
01:04:09,375 --> 01:04:13,208
‫זיהית אישה אחרת על שער המגזין.‬

970
01:04:15,500 --> 01:04:17,958
‫כאן נכנסה לתמונה סוניה.‬

971
01:04:20,875 --> 01:04:23,916
‫נראם בחן את מערכת היחסים ביניהן‬

972
01:04:24,000 --> 01:04:28,208
‫ומצא היסטוריה של סלידה ובגידה.‬

973
01:04:28,750 --> 01:04:31,125
‫נראם חשב שזו תהיה הדרך הכי מהירה,‬

974
01:04:31,208 --> 01:04:34,625
‫אבל הוא יצטרך ליצור דמות חדשה לגמרי.‬

975
01:04:34,708 --> 01:04:35,708
‫הוא למד יוגה‬

976
01:04:35,791 --> 01:04:40,208
‫והמציא סיפור על נסיעה להודו‬
‫שלא היה יכול להרשות לעצמו בכלל.‬

977
01:04:41,291 --> 01:04:43,666
‫הוא למד‬

978
01:04:43,750 --> 01:04:46,208
‫על הסכסוכים בין אוליביה לסוניה.‬

979
01:04:46,291 --> 01:04:49,916
‫כפי שאמרתי, אפשר למצוא‬
‫כמעט הכול ברשתות החברתיות.‬

980
01:04:53,875 --> 01:04:57,875
‫וכך הוא השיג את העבודה‬
‫שתקרב אותו ככל האפשר‬

981
01:04:58,666 --> 01:04:59,666
‫לסוניה.‬

982
01:05:13,791 --> 01:05:15,500
‫זה לא קרה ככה.‬

983
01:05:16,125 --> 01:05:18,083
‫נראם לא מצא חן בעיניי בהתחלה.‬

984
01:05:21,166 --> 01:05:22,125
‫הוא הגזים.‬

985
01:05:25,041 --> 01:05:28,291
‫כשהוא הבין שהוא לא יצליח לפתות אותי,‬

986
01:05:29,083 --> 01:05:30,500
‫הוא ניסה משהו אחר.‬

987
01:05:30,583 --> 01:05:31,916
‫את משתפרת.‬

988
01:05:32,666 --> 01:05:34,750
‫סוניה, אני צריך לשאול אותך שאלה.‬

989
01:05:36,708 --> 01:05:38,291
‫כמה את שונאת את אוליביה?‬

990
01:05:39,458 --> 01:05:41,958
‫הוא הציע תוכנית להרוס את אוליביה,‬

991
01:05:42,041 --> 01:05:44,541
‫וחשבתי שהיא מבריקה והסכמתי.‬

992
01:05:45,083 --> 01:05:46,750
‫אז הלכנו לבית של אוליביה‬

993
01:05:47,416 --> 01:05:50,291
‫ואיימנו לחשוף הכול.‬

994
01:05:51,083 --> 01:05:54,291
‫אבל זה לא קרה כמו שתכננו.‬

995
01:05:57,166 --> 01:06:01,166
‫גיליתי שאוליביה חשבה שהיא אימצה יתומה.‬

996
01:06:04,458 --> 01:06:06,958
‫מבחינתה זה היה אימוץ רגיל.‬

997
01:06:08,041 --> 01:06:09,916
‫לא יכולתי לנטור לה טינה.‬

998
01:06:11,000 --> 01:06:14,208
‫היא אמרה שהיא תברר את האמת ותגיד לנו.‬

999
01:06:14,291 --> 01:06:15,708
‫לכן אנחנו כאן.‬

1000
01:06:16,583 --> 01:06:20,000
‫אז אנחנו מאמינים שרב הנסתר על הגלוי.‬

1001
01:06:20,083 --> 01:06:21,833
‫אני בטוחה שאוליביה רצתה לספר לנו.‬

1002
01:06:24,666 --> 01:06:26,500
‫איך ידעת שלא נסעתי להודו?‬

1003
01:06:29,125 --> 01:06:30,125
‫בהודו‬

1004
01:06:30,208 --> 01:06:33,833
‫יד שמאל משמשת רק להיגיינה אינטימית.‬

1005
01:06:34,875 --> 01:06:36,083
‫אף אחד לא אוכל איתה.‬

1006
01:06:37,083 --> 01:06:38,625
‫אפילו לא שמאליים.‬

1007
01:06:41,458 --> 01:06:44,500
‫אבל זה לא העניין. יש עוד חיבורים.‬

1008
01:06:44,583 --> 01:06:47,833
‫אני כמעט בטוחה‬
‫שבזמן הצירים של אחותו של נראם‬

1009
01:06:47,916 --> 01:06:49,458
‫הייתה גברת נחמדה מאוד,‬

1010
01:06:50,416 --> 01:06:51,416
‫אישה צולעת.‬

1011
01:06:52,416 --> 01:06:53,750
‫אני לא זוכר את זה.‬

1012
01:06:54,541 --> 01:06:55,375
‫קארי.‬

1013
01:06:56,375 --> 01:06:57,458
‫תודה.‬

1014
01:06:58,041 --> 01:07:00,958
‫היה לי כאב ראש נורא אתמול,‬

1015
01:07:01,041 --> 01:07:04,875
‫אז ביקשתי מגברת קריסטינה משכך כאבים.‬

1016
01:07:05,583 --> 01:07:08,833
‫הצעתי שנלך לחדר שלה לקחת את הכדורים.‬

1017
01:07:09,333 --> 01:07:10,791
‫התחלנו לדבר.‬

1018
01:07:10,875 --> 01:07:13,333
‫סיפרתי לה סיפורים מעסקי השעשועים,‬

1019
01:07:13,416 --> 01:07:16,916
‫מהתוכניות, אופרות הסבון,‬
‫הסדרות והסרטים שהשתתפתי בהם.‬

1020
01:07:17,000 --> 01:07:19,000
‫השתתפת ב"קברט"?‬

1021
01:07:19,083 --> 01:07:22,083
‫הייתי מחליפה כמה פעמים.‬

1022
01:07:22,166 --> 01:07:25,291
‫כן, אבל…‬
‫-גברת קריסטינה, לא הזכרת את זה.‬

1023
01:07:25,375 --> 01:07:29,041
‫תראי כמה את יפה!‬
‫-תודה.‬

1024
01:07:29,125 --> 01:07:32,666
‫את נראית כמו מריה פליקס.‬
‫-בחייך.‬

1025
01:07:32,750 --> 01:07:35,125
‫ופתאום אמרתי שיש לי סחרחורת‬

1026
01:07:35,208 --> 01:07:37,125
‫ושאני רוצה לנוח.‬

1027
01:07:37,208 --> 01:07:39,875
‫היא הייתה ממש מתוקה וחביבה,‬

1028
01:07:39,958 --> 01:07:42,083
‫ונתנה לי לנוח במיטה שלה.‬

1029
01:07:43,291 --> 01:07:46,500
‫אבל הכוונות שלי היו שונות מכפי שהן נראו.‬

1030
01:07:49,916 --> 01:07:53,166
‫בזכות היכולות התיאטרליות של קארי,‬

1031
01:07:53,250 --> 01:07:56,750
‫מצאנו את החלק החסר בפאזל.‬

1032
01:08:06,500 --> 01:08:08,833
‫ובזכות התגלית הקטנה הזאת,‬

1033
01:08:08,916 --> 01:08:12,250
‫גילינו שגברת קריסטינה, למעשה,‬

1034
01:08:12,333 --> 01:08:14,291
‫הייתה נוכחת בלידה.‬

1035
01:08:15,041 --> 01:08:17,041
‫צר לי מאוד.‬

1036
01:08:25,791 --> 01:08:27,833
‫תירגעי.‬
‫-תורידי את הרובה.‬

1037
01:08:27,916 --> 01:08:29,583
‫אל תטרחי, גברת קריסטינה.‬

1038
01:08:33,458 --> 01:08:35,500
‫רוקנתי את כלי הנשק הבוקר,‬

1039
01:08:35,583 --> 01:08:40,333
‫אחרי שווידאתי שנודף ממך ריח‬
‫של אבק שריפה וסבון מאחה,‬

1040
01:08:40,416 --> 01:08:42,458
‫ובגלל התעודה המזהה שקארי מצא,‬

1041
01:08:42,541 --> 01:08:47,625
‫שעליה כתוב שאת עובדת סוציאלית‬
‫בקרן מוניס.‬

1042
01:08:48,583 --> 01:08:50,166
‫עבדת עם אימהות חד-הוריות.‬

1043
01:08:51,416 --> 01:08:54,041
‫גברת קריסטינה, תני לי את זה ואל תזוזי.‬

1044
01:08:55,166 --> 01:08:56,583
‫אצטרך לעצור אותך.‬

1045
01:08:56,666 --> 01:08:58,625
‫התחלתי לחשוד בה‬

1046
01:08:58,708 --> 01:09:02,708
‫כששמעתי שיחה שלה עם קרלוס.‬

1047
01:09:03,666 --> 01:09:06,375
‫שיחה שתפסה את תשומת הלב שלי.‬

1048
01:09:06,458 --> 01:09:09,541
‫התקשרו מבית החולים. הוא הגיע מוקדם.‬

1049
01:09:10,125 --> 01:09:14,000
‫אני חייב להשיג את זה בכל מחיר.‬
‫גוסמן לא יסכים לעיכוב עם התינוק.‬

1050
01:09:14,083 --> 01:09:15,583
‫לאשתו אין מושג.‬

1051
01:09:16,291 --> 01:09:20,375
‫קלרה גוסמן היא אישה‬
‫שיכולה להתרברב כמעט בכל דבר,‬

1052
01:09:21,166 --> 01:09:23,250
‫חוץ מאשר בפוריות שלה.‬

1053
01:09:24,291 --> 01:09:26,291
‫איך את מרגישה?‬

1054
01:09:34,208 --> 01:09:35,291
‫רק שנייה.‬

1055
01:09:35,375 --> 01:09:37,375
‫כשגיליתי מי זה נראם,‬

1056
01:09:37,458 --> 01:09:39,000
‫הכול נראה הגיוני,‬

1057
01:09:39,541 --> 01:09:44,166
‫כי קרלוס הוא לא רק הבעלים‬
‫של אחת מרשת בתי החולים הכי גדולה,‬

1058
01:09:44,666 --> 01:09:48,333
‫הוא בנה את האימפריה שלו‬
‫באמצעות הגינקולוג הנאמן‬

1059
01:09:48,416 --> 01:09:51,125
‫של הנשים החשובות ביותר במקסיקו.‬

1060
01:09:52,083 --> 01:09:53,583
‫זו הייתה תוכנית מושלמת.‬

1061
01:09:53,666 --> 01:09:58,291
‫גברת קריסטינה טיפלה באימהות החד-הוריות,‬
‫היא רכשה את אמונן.‬

1062
01:09:58,375 --> 01:10:03,291
‫היא נהייתה האדם היחיד‬
‫שיכול לבשר להן את החדשות האיומות.‬

1063
01:10:03,375 --> 01:10:08,000
‫בינתיים קרלוס יילד את התינוקות‬
‫בשביל הלקוחות שלו,‬

1064
01:10:08,083 --> 01:10:13,458
‫משפחות חזקות ששילמו עליהם הון.‬

1065
01:10:14,791 --> 01:10:17,416
‫אבל זו לא הייתה סתם לקוחה.‬

1066
01:10:19,250 --> 01:10:20,208
‫זו הייתה אוליביה.‬

1067
01:10:29,791 --> 01:10:30,708
‫למה הם עשו את זה?‬

1068
01:10:33,083 --> 01:10:34,708
‫בוס. פקד.‬

1069
01:10:35,833 --> 01:10:39,083
‫התאספנו כאן לשיחת חולין,‬

1070
01:10:40,000 --> 01:10:43,291
‫והאורחים החליטו מרצונם…‬

1071
01:10:43,375 --> 01:10:44,500
‫שקט!‬

1072
01:10:45,083 --> 01:10:45,916
‫כן, פקד.‬

1073
01:10:46,000 --> 01:10:49,083
‫זה נפלא, אבל מי ניסה להרוג אותנו?‬
‫מי ירה עלינו?‬

1074
01:10:49,166 --> 01:10:50,291
‫להרוג אתכם?‬

1075
01:10:51,916 --> 01:10:53,291
‫מישהו ניסה להרוג אתכם?‬

1076
01:10:53,791 --> 01:10:56,250
‫כן…‬
‫-מה קורה, פה, מפקח?‬

1077
01:10:56,333 --> 01:10:59,208
‫אפשר לדבר איתך רגע, פקד?‬
‫-בבקשה!‬

1078
01:11:01,041 --> 01:11:02,083
‫נו?‬

1079
01:11:02,166 --> 01:11:05,291
‫מישהו ירה ברובה. אל תעשה מזה עניין.‬

1080
01:11:05,875 --> 01:11:10,666
‫גברת אגתה גורמת לכולם להתוודות‬
‫על מה שהתרחש כאן.‬

1081
01:11:10,750 --> 01:11:13,083
‫הכול היה קשור למנוחה.‬

1082
01:11:13,583 --> 01:11:17,125
‫הגענו למסקנה בלי שנצטרך ניירת.‬

1083
01:11:18,000 --> 01:11:19,291
‫רק מיידע אותך.‬

1084
01:11:22,375 --> 01:11:24,708
‫אני מבקש מכם שתואילו בטובכם‬

1085
01:11:25,708 --> 01:11:27,666
‫להגיד לי מי ירה ברובה.‬

1086
01:11:27,750 --> 01:11:29,416
‫אפשר?‬
‫-בבקשה.‬

1087
01:11:30,416 --> 01:11:34,708
‫ברור שהייתה סיבה להזמין אותנו לפה,‬

1088
01:11:35,375 --> 01:11:40,458
‫אבל מה שזעזע את גברת קריסטינה יותר מכול‬
‫זו הנוכחות של נראם פה.‬

1089
01:11:55,250 --> 01:11:59,500
‫מן הסתם היא זיהתה אותך‬
‫והתכוונה להרוג אותך כדי להגן על עצמה.‬

1090
01:12:00,250 --> 01:12:03,791
‫גברת קריסטינה מכירה את הבית‬
‫יותר טוב מכולם.‬

1091
01:12:05,041 --> 01:12:08,666
‫"גברת קריסטינה תיקח אתכם לחדרים שלכם."‬

1092
01:12:08,750 --> 01:12:10,541
‫החלטתי לחזור ולראות‬

1093
01:12:10,625 --> 01:12:13,583
‫לאן מובילה המנהרה ההיא‬
‫מהחדר של נראם וסוניה.‬

1094
01:12:15,875 --> 01:12:17,583
‫לאן נראה לכם שהיא מובילה?‬

1095
01:12:34,375 --> 01:12:38,333
‫לכן היא התעקשה שנראם וסוניה‬
‫יהיו בחדר ההוא.‬

1096
01:12:55,333 --> 01:12:57,333
‫כל זה מעניין מאוד.‬

1097
01:12:58,000 --> 01:13:02,291
‫ילדה, יש לך ראיות שמגבות‬
‫את השטויות שאת אומרת?‬

1098
01:13:04,166 --> 01:13:05,041
‫בערך.‬

1099
01:13:06,083 --> 01:13:07,208
‫רק שנייה, בבקשה.‬

1100
01:13:09,083 --> 01:13:10,458
‫אני כבר חוזרת, פקד.‬

1101
01:13:14,958 --> 01:13:17,166
‫מה איתך, פקד? הרבה עבודה…‬

1102
01:13:17,250 --> 01:13:18,208
‫שתוק.‬

1103
01:13:19,125 --> 01:13:22,041
‫גם אם אתה לא רואה, אני ממש כועס.‬

1104
01:13:27,291 --> 01:13:29,458
‫מוכנה, פקד.‬

1105
01:13:29,541 --> 01:13:31,916
‫אני צריכה רק דקה מזמנך.‬

1106
01:13:33,708 --> 01:13:36,958
‫אז אתה יודע מי יטפל בעניין הזה?‬

1107
01:13:37,041 --> 01:13:39,375
‫כל דבר בזמנו, בבקשה.‬

1108
01:13:40,083 --> 01:13:44,291
‫בזה אני משתמשת לחקירות בפודקאסט שלי.‬

1109
01:13:44,833 --> 01:13:47,083
‫כשגברת קריסטינה החליפה את החדר שלי,‬

1110
01:13:47,166 --> 01:13:50,375
‫חזרתי לקחת את הדברים שלי‬
‫לחדר של נראם וסוניה.‬

1111
01:13:51,541 --> 01:13:55,541
‫השארתי את העט הזה בחדר השינה שלהם.‬

1112
01:13:55,625 --> 01:13:59,041
‫נראה לך שהיא הזמינה אותנו כדי להודיע משהו?‬
‫-עבר הרבה זמן, נכון?‬

1113
01:13:59,125 --> 01:14:02,375
‫כן. משהו מיוחד?‬
‫-לא נראה לי.‬

1114
01:14:02,458 --> 01:14:04,791
‫אני חושבת שהיא תמיד רוצה תשומת לב.‬

1115
01:14:12,500 --> 01:14:15,333
‫והשארתי את שעון הריגול הזה במסדרון.‬

1116
01:14:23,458 --> 01:14:25,791
‫נוכל לצפות בצילומים, פקד?‬

1117
01:14:25,875 --> 01:14:28,500
‫אני מזכיר לך שאין לזה תוקף משפטי.‬

1118
01:14:34,250 --> 01:14:35,083
‫טוב.‬

1119
01:14:38,791 --> 01:14:40,458
‫טוב, זה המסדרון.‬

1120
01:14:42,125 --> 01:14:44,583
‫קרלוס מן הסתם היה חלק מהתוכנית,‬

1121
01:14:44,666 --> 01:14:47,125
‫אבל כיוון שהוא פחד לירות,‬

1122
01:14:47,916 --> 01:14:50,333
‫הוא היה אחראי להסיח‬
‫את דעתו של חוליאן ואת דעתי.‬

1123
01:14:50,416 --> 01:14:52,791
‫נלך לשתות קפה?‬

1124
01:14:52,875 --> 01:14:54,000
‫כן, אני אשמח.‬

1125
01:14:54,708 --> 01:14:55,541
‫קדימה?‬

1126
01:14:56,625 --> 01:14:57,625
‫קדימה.‬

1127
01:15:01,541 --> 01:15:02,375
‫זה…‬

1128
01:15:03,708 --> 01:15:06,625
‫זה חדר השינה. זאת אני שותלת את המצלמה.‬

1129
01:15:07,125 --> 01:15:11,041
‫אין שום דבר אינטימי,‬
‫אבל אני מתנצלת על הפגיעה בפרטיות.‬

1130
01:15:11,875 --> 01:15:15,250
‫אעביר קצת קדימה.‬

1131
01:15:17,083 --> 01:15:17,916
‫זהו.‬

1132
01:15:18,000 --> 01:15:20,500
‫זה רגע הירי המדויק.‬

1133
01:15:21,208 --> 01:15:26,000
‫עכשיו נראה את גברת קריסטינה‬
‫יוצאת מהארון ויורה.‬

1134
01:15:34,000 --> 01:15:35,666
‫טוב, היא באה.‬

1135
01:15:36,333 --> 01:15:38,208
‫היא יוצאת מהארון.‬

1136
01:15:38,291 --> 01:15:41,625
‫הכדור הראשון מחטיא.‬

1137
01:15:41,708 --> 01:15:44,208
‫תראו את זה.‬
‫-ואז יש כדור שני.‬

1138
01:15:47,083 --> 01:15:50,083
‫ושלישי, וגם הוא החטיא, למרבה המזל.‬

1139
01:15:50,875 --> 01:15:51,875
‫מי היה מאמין?‬

1140
01:15:54,291 --> 01:15:55,583
‫זה יכול להיות כל אחד.‬

1141
01:15:57,333 --> 01:16:01,000
‫כן, כל אחד שמשתמש‬
‫במחרוזת תפילה כשהוא במתח.‬

1142
01:16:01,750 --> 01:16:02,583
‫תראו.‬

1143
01:16:05,083 --> 01:16:08,916
‫בואו נעשה זום ו… נקפיא את התמונה.‬

1144
01:16:13,791 --> 01:16:14,625
‫הינה זה.‬

1145
01:16:14,708 --> 01:16:17,208
‫או כל מי שנודף ממנו ריח של אבק שריפה‬

1146
01:16:17,291 --> 01:16:19,500
‫וסבון מאחה.‬

1147
01:16:20,375 --> 01:16:22,458
‫או כל מי שיורה גרוע‬

1148
01:16:22,541 --> 01:16:26,250
‫כי הידיים שלו רועדות‬
‫בגלל התרופות שהוא לוקח.‬

1149
01:16:28,583 --> 01:16:30,458
‫לחץ הדם שלי יורד.‬

1150
01:16:31,083 --> 01:16:33,166
‫בואי. שבי.‬

1151
01:16:33,250 --> 01:16:36,416
‫אני אעזור לך. תנשמי.‬

1152
01:16:37,583 --> 01:16:40,333
‫לא אתן שיקרה לה משהו. היא צריכה לנוח.‬

1153
01:16:41,416 --> 01:16:44,250
‫לא אכפת לי אם תנסה לעצור אותי.‬

1154
01:16:44,750 --> 01:16:48,583
‫אני רופא ואני יכול להתלונן עליך‬
‫על שימוש לרעה בכוח.‬

1155
01:16:48,666 --> 01:16:50,125
‫קח אותה לחדר שלה.‬

1156
01:16:50,208 --> 01:16:51,208
‫אני רק מזכיר,‬

1157
01:16:51,291 --> 01:16:54,333
‫הבית הזה מוקף. אל תעשו משהו טיפשי.‬

1158
01:16:54,833 --> 01:16:57,458
‫תן לי לעזור לך.‬
‫-עזוב, חתיכת מטומטם.‬

1159
01:16:58,666 --> 01:16:59,500
‫בבקשה, גברתי.‬

1160
01:17:06,291 --> 01:17:08,291
‫אז אני רוצה להבין,‬

1161
01:17:09,291 --> 01:17:12,125
‫את אומרת שהשניים האלה הרגו את אוליביה?‬

1162
01:17:13,375 --> 01:17:14,208
‫לא.‬

1163
01:17:17,166 --> 01:17:21,416
‫לפי התיאוריה שלי, אוליביה התאבדה.‬

1164
01:17:25,958 --> 01:17:27,666
‫היה לה סרטן סופני.‬

1165
01:17:39,625 --> 01:17:41,625
‫ראיתי את אוליביה חובשת פאה,‬

1166
01:17:41,708 --> 01:17:44,750
‫אבל לא אמרתי מילה, לא רציתי לפגוע בה.‬

1167
01:17:50,583 --> 01:17:51,750
‫נכון, פיגה?‬

1168
01:17:57,791 --> 01:17:59,625
‫אוליביה עברה תקופה קשה.‬

1169
01:18:01,625 --> 01:18:06,250
‫הגידול התחיל בריאות שלה והתפשט לגב.‬
‫הכאב היה בלתי נסבל.‬

1170
01:18:07,750 --> 01:18:10,583
‫נתתי לה משככי כאבים יותר ויותר חזקים.‬

1171
01:18:11,458 --> 01:18:14,625
‫היא ביקשה ממני לבוא איתה בחשאי לכימותרפיה.‬

1172
01:18:14,708 --> 01:18:17,500
‫קרלוס בכלל לא שם לב.‬
‫עד כדי כך הם היו מרוחקים.‬

1173
01:18:18,333 --> 01:18:21,416
‫יש משהו שאני עדיין לא מבין.‬

1174
01:18:22,291 --> 01:18:24,875
‫אם היא ידעה על קרלוס וגברת קריסטינה,‬

1175
01:18:24,958 --> 01:18:26,625
‫למה היא לא התלוננה במשטרה?‬

1176
01:18:27,416 --> 01:18:28,625
‫זה לא כל כך קל.‬

1177
01:18:28,708 --> 01:18:33,583
‫קרלוס הוא אדם חזק ומקושר,‬
‫והוא היה משתיק את התלונה.‬

1178
01:18:34,958 --> 01:18:37,250
‫אבל אחותי הייתה שחקנית חכמה.‬

1179
01:18:37,833 --> 01:18:39,291
‫היא תכננה הכול.‬

1180
01:18:39,375 --> 01:18:43,958
‫היא אמרה לקפטן להפליג‬
‫לנקודה ההיא כדי ליצור בעיה למשטרה,‬

1181
01:18:44,041 --> 01:18:47,208
‫כך שינעלו את כולנו פה ונרוויח זמן.‬

1182
01:18:47,708 --> 01:18:52,500
‫כדי למנוע מקרלוס‬
‫למסור את התינוק ההוא לקלרה גוסמן.‬

1183
01:18:54,583 --> 01:18:57,500
‫אוליביה לא רצתה שנראה אותה מתה לאט,‬

1184
01:18:58,416 --> 01:19:02,500
‫אז היא החליטה איך ומתי‬
‫היא רוצה להיפרד לשלום.‬

1185
01:19:03,625 --> 01:19:05,583
‫היא עשתה את זה כמו שהיא תמיד רצתה,‬

1186
01:19:06,291 --> 01:19:09,416
‫במשחק שפתר משהו.‬

1187
01:19:10,000 --> 01:19:11,916
‫היא תכננה כל פרט קטן.‬

1188
01:19:13,166 --> 01:19:14,166
‫ממש מצטער, אדוני.‬

1189
01:19:14,250 --> 01:19:17,000
‫למשל להשאיר אותנו בלי הטלפונים‬

1190
01:19:19,166 --> 01:19:23,541
‫בזכות פיצוץ האנטנה שמישהו גרם לו.‬

1191
01:19:27,416 --> 01:19:28,583
‫נכון, גוסטבו?‬

1192
01:19:30,833 --> 01:19:33,375
‫גברת אוליביה הייתה טובה אליי מאוד.‬

1193
01:19:34,000 --> 01:19:37,541
‫הייתי עושה בשבילה הכול.‬

1194
01:19:37,625 --> 01:19:41,208
‫טוב? בסדר, בוא נוציא את התוכנית לפועל.‬

1195
01:19:42,291 --> 01:19:46,041
‫קרלוס הבטיח למר גוסטבו השתלת קרנית,‬

1196
01:19:52,958 --> 01:19:54,208
‫והיא לא קרתה.‬

1197
01:19:55,916 --> 01:19:58,666
‫אחותך אוליביה כיבדה את ההחלטה שלה‬

1198
01:19:59,291 --> 01:20:01,250
‫וסידרה לי את ההשתלה.‬

1199
01:20:02,041 --> 01:20:06,208
‫אז עזרתי לה בשמחה למלא את בקשתה האחרונה.‬

1200
01:20:06,291 --> 01:20:07,625
‫אז הוא לא היה חצי עיוור.‬

1201
01:20:07,708 --> 01:20:09,041
‫ובכן,‬

1202
01:20:09,125 --> 01:20:12,458
‫אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות‬
‫מה קרה לאוליביה,‬

1203
01:20:12,541 --> 01:20:17,375
‫אבל אנחנו יודעים‬
‫שהמסר של הפרחים היה חשוב.‬

1204
01:20:18,791 --> 01:20:23,875
‫אהבה. צדק. מחילה. חופש.‬

1205
01:20:24,583 --> 01:20:26,000
‫אהבה לבת שלה,‬

1206
01:20:26,833 --> 01:20:29,166
‫שבאה לידי ביטוי במעשה הצדק האחרון שלה,‬

1207
01:20:29,250 --> 01:20:31,791
‫כדי שאף אחד אחר לא יעבור את מה שהיא עברה.‬

1208
01:20:32,625 --> 01:20:36,875
‫היא תזכה למחילה‬
‫כשהיא תהיה חופשיה להיפרד לשלום.‬

1209
01:20:36,958 --> 01:20:40,708
‫אוליביה ידעה שרק האנשים‬
‫שאוהבים אותה יכולים לחשוף‬

1210
01:20:40,791 --> 01:20:42,625
‫את העסק הנורא של קרלוס.‬

1211
01:20:45,208 --> 01:20:50,208
‫מפקח, תאזוק את האדון בבקשה‬
‫על שימוש שלא כדין בחומר נפץ‬

1212
01:20:50,291 --> 01:20:52,333
‫ועל פגיעה באמצעי התקשורת שלנו.‬

1213
01:20:52,416 --> 01:20:55,500
‫פקד, זו לא אשמתו. הוא רק עזר לאחותי.‬

1214
01:20:55,583 --> 01:20:58,166
‫תירגעי או שאני עוצר אותך‬
‫על שיבוש הליכי משפט.‬

1215
01:20:58,250 --> 01:21:01,708
‫אתה צריך לעצור את קריסטינה וקרלוס.‬
‫-כן, בבוא הזמן.‬

1216
01:21:01,791 --> 01:21:02,666
‫אתה צריך למהר.‬

1217
01:21:02,750 --> 01:21:04,541
‫הם בורחים. תראה.‬
‫-מה?‬

1218
01:21:04,625 --> 01:21:07,958
‫לך תתפוס אותם, טמבל. נו!‬

1219
01:21:09,458 --> 01:21:10,458
‫מה עשית?‬

1220
01:21:10,541 --> 01:21:13,125
‫אמרת לי לאזוק אותו,‬

1221
01:21:13,208 --> 01:21:14,125
‫אז עשיתי את זה.‬

1222
01:21:14,208 --> 01:21:16,208
‫אזקתי אותו.‬

1223
01:21:17,291 --> 01:21:19,416
‫אני לא יודע אם הם יספיקו.‬

1224
01:21:19,500 --> 01:21:22,375
‫הם רצים מהר לגילם.‬
‫-רואה?‬

1225
01:21:22,458 --> 01:21:24,791
‫אני חוזר בי.‬
‫-סלחו לי.‬

1226
01:21:24,875 --> 01:21:27,458
‫תתקשר לתחנה, תגיד להם שהם בורחים בסירה.‬

1227
01:21:27,541 --> 01:21:29,333
‫הנבלה נטש אותה.‬

1228
01:21:29,416 --> 01:21:31,000
‫סליחה על ההפרעה, אבל…‬

1229
01:21:31,083 --> 01:21:34,416
‫זה  ניסיון בריחה!‬
‫-צריך לנסות לתפוס אותם.‬

1230
01:21:34,500 --> 01:21:36,541
‫לפחות תעזרו לקשישה לקום.‬

1231
01:21:36,625 --> 01:21:38,708
‫מסכנה, היא קשישה.‬
‫-סליחה!‬

1232
01:21:41,083 --> 01:21:44,000
‫גברת אוליביה ביקשה ממני לשתול עוד פצצה.‬

1233
01:21:44,083 --> 01:21:47,750
‫היא פחדה שגברת קריסטינה או קרלוס‬
‫יפגעו בכם ויברחו.‬

1234
01:21:47,833 --> 01:21:50,833
‫לכן היא רצתה להבטיח שהם לא יתרחקו.‬

1235
01:21:50,916 --> 01:21:52,791
‫הם עוזבים.‬

1236
01:21:52,875 --> 01:21:55,041
‫יש פצצה בחדר המכונות,‬

1237
01:21:55,125 --> 01:21:57,958
‫אבל כיוון שהיאכטה שייכת לגברת אגתה,‬

1238
01:21:58,041 --> 01:21:59,666
‫אני לא יודע אם היא מסכימה.‬

1239
01:21:59,750 --> 01:22:03,166
‫בבקשה.‬
‫-תלווה אותו. קדימה!‬

1240
01:22:03,916 --> 01:22:07,583
‫הורדתי את האזיקים.‬
‫-את בטוחה? היאכטה נראית מדהימה.‬

1241
01:22:07,666 --> 01:22:09,250
‫הסירה הזאת היא כאב ראש.‬

1242
01:22:10,333 --> 01:22:11,458
‫אפשר, פקד?‬

1243
01:22:11,541 --> 01:22:16,208
‫זה חריג מאוד,‬
‫אבל חייבים לעצור אותם, אז קדימה.‬

1244
01:22:17,875 --> 01:22:19,416
‫בבקשה.‬
‫-גברת אגתה.‬

1245
01:22:21,458 --> 01:22:22,458
‫נראם.‬

1246
01:22:27,000 --> 01:22:28,416
‫תרצה להתכבד?‬

1247
01:22:30,166 --> 01:22:31,041
‫את בטוחה?‬

1248
01:22:34,875 --> 01:22:35,750
‫בסדר.‬

1249
01:22:37,416 --> 01:22:38,291
‫נמסטה.‬

1250
01:22:40,166 --> 01:22:41,000
‫מוכנים?‬

1251
01:22:44,250 --> 01:22:45,375
‫שלוש,‬

1252
01:22:45,958 --> 01:22:47,125
‫שתיים,‬

1253
01:22:47,208 --> 01:22:48,125
‫אחת.‬

1254
01:22:56,291 --> 01:22:57,833
‫הוא קופץ למים?‬

1255
01:23:00,250 --> 01:23:02,333
‫איזה טיפוס.‬

1256
01:23:21,916 --> 01:23:24,208
‫אולי זה לא רגע טוב, אבל…‬

1257
01:23:25,083 --> 01:23:27,041
‫אצל מי המפתחות לבקתה?‬

1258
01:23:28,083 --> 01:23:29,250
‫הבקתה?‬

1259
01:23:30,500 --> 01:23:33,583
‫את יודעת מה החלק הכי עצוב?‬

1260
01:23:35,708 --> 01:23:37,541
‫לא הפסקתי לאהוב את אחותך.‬

1261
01:23:39,625 --> 01:23:42,166
‫אז למה שיקרת לה?‬
‫-לא יודע.‬

1262
01:23:43,916 --> 01:23:46,250
‫אולי לא חקרת מספיק.‬

1263
01:23:50,250 --> 01:23:52,833
‫חוליאן, קדימה!‬

1264
01:23:57,000 --> 01:23:58,541
‫היי, תודה רבה.‬

1265
01:23:59,791 --> 01:24:03,500
‫תודה שעזרת לאחותי עם זה.‬

1266
01:24:05,250 --> 01:24:07,541
‫נתראה בפודקאסט.‬
‫-בטח.‬

1267
01:24:09,958 --> 01:24:10,791
‫קדימה.‬

1268
01:24:29,291 --> 01:24:30,333
‫היי שלום, אחות.‬

1269
01:24:31,791 --> 01:24:34,583
‫אני אוהבת אותך יותר ממה שאי פעם ידעת.‬

1270
01:24:35,750 --> 01:24:39,166
‫- אוליביה ארננדס גאייגוס‬
‫"את יודעת שאני אוהבת אותך" -‬

1271
01:24:49,416 --> 01:24:51,750
‫רנאטה, אחותי.‬

1272
01:24:51,833 --> 01:24:54,125
‫זו הבת שלך, אליסה.‬

1273
01:24:54,708 --> 01:24:56,416
‫אתן תהיו יחד לנצח.‬

1274
01:25:01,416 --> 01:25:02,291
‫תודה.‬

1275
01:25:05,083 --> 01:25:08,125
‫אני לא יודע מה איתכם, אבל יש סרט שמחכה לי.‬

1276
01:25:08,208 --> 01:25:09,583
‫אני צריך לזוז. בואו.‬

1277
01:25:10,125 --> 01:25:12,375
‫על מה אתה עובד? אופרת סבון?‬

1278
01:25:12,458 --> 01:25:15,041
‫לא, לא אופרת סבון. סרט.‬

1279
01:25:15,125 --> 01:25:16,416
‫בחיי…‬

1280
01:25:16,500 --> 01:25:19,291
‫השתתפתי בכל אופרת סבון בחיים שלי, עכשיו…‬

1281
01:25:24,166 --> 01:25:26,375
‫את חוזרת לעיר?‬

1282
01:25:27,625 --> 01:25:32,416
‫נשאר לי עוד דבר אחד לפענח בחקירה של אחותי.‬

1283
01:25:36,458 --> 01:25:37,458
‫מי זאת?‬

1284
01:25:38,708 --> 01:25:41,125
‫איריס, פיגה. פיגה, איריס.‬

1285
01:25:41,625 --> 01:25:43,125
‫היא השותפה שלי,‬

1286
01:25:44,708 --> 01:25:49,041
‫והיא בדיוק קיבלה את התוצאות‬
‫מהנתיחה לאחר המוות של אחותי.‬

1287
01:25:52,250 --> 01:25:54,791
‫כתוב שאוליביה מתה‬

1288
01:25:54,875 --> 01:25:59,750
‫עם ריכוז גבוה של מורפיום בדם.‬

1289
01:26:00,791 --> 01:26:03,583
‫מורפיום שמישהו ביאכטה‬

1290
01:26:04,375 --> 01:26:05,875
‫נתן לה.‬

1291
01:26:05,958 --> 01:26:07,166
‫זה חתיכת מלאי.‬

1292
01:26:08,041 --> 01:26:09,041
‫גם מורפיום.‬

1293
01:26:15,333 --> 01:26:17,083
‫אוליביה אהבה לשמור סודות.‬

1294
01:26:17,750 --> 01:26:19,750
‫במיוחד סודות של אחרים.‬

1295
01:26:20,625 --> 01:26:23,333
‫כשהכרתי אותה, עבדתי בבית החולים של קרלוס.‬

1296
01:26:24,958 --> 01:26:26,916
‫הייתי המנתח הכי צעיר במקסיקו.‬

1297
01:26:29,083 --> 01:26:30,791
‫אבל לילה אחד יצאתי לבלות‬

1298
01:26:30,875 --> 01:26:34,291
‫והתקשרו אליי מבית החולים‬
‫כדי שאבצע ניתוח קיסרי חירום.‬

1299
01:26:35,458 --> 01:26:36,958
‫לא הייתי צריך לעשות את זה.‬

1300
01:26:38,916 --> 01:26:41,250
‫האישה ההיא מתה בניתוח שגרתי.‬

1301
01:26:41,750 --> 01:26:42,916
‫הייתי מרוסק.‬

1302
01:26:44,708 --> 01:26:45,791
‫דיברתי עם קרלוס.‬

1303
01:26:48,583 --> 01:26:50,291
‫הוא ניסה לקנות את השתיקה שלי.‬

1304
01:26:51,791 --> 01:26:55,166
‫הוא אמר שיפסיד מיליונים‬
‫בתביעות אם האמת תתגלה.‬

1305
01:26:58,208 --> 01:26:59,541
‫לא האמנתי.‬

1306
01:27:00,583 --> 01:27:03,000
‫קרלוס הוא האדם שהכי הערצתי בעולם.‬

1307
01:27:05,875 --> 01:27:09,166
‫אוליביה שכנעה אותי‬
‫לעשות משהו טוב עם הכסף,‬

1308
01:27:10,583 --> 01:27:13,041
‫לפתוח מרפאה כדי לעזור לנשים אחרות.‬

1309
01:27:16,000 --> 01:27:19,541
‫הסכמתי בלי לדעת‬
‫שהיא תבקש טובה בתמורה בהמשך.‬

1310
01:27:20,791 --> 01:27:22,333
‫כשהיא סיפרה לי על התוכנית שלה,‬

1311
01:27:24,541 --> 01:27:27,416
‫אמרתי לה שהדבר הכי קל‬
‫הוא להתלונן על קרלוס.‬

1312
01:27:27,500 --> 01:27:30,458
‫אמרתי שיש הרבה דברים שלא בשליטתה.‬

1313
01:27:30,958 --> 01:27:33,750
‫היא לא הייתה רגילה שמישהו לא מסכים איתה.‬

1314
01:27:35,583 --> 01:27:38,250
‫היא הפצירה בי עוד יותר שאעזור לה.‬

1315
01:27:41,333 --> 01:27:44,458
‫המורפיום היה עוזר לאוליביה להירגע‬
‫ולא להרגיש כאב,‬

1316
01:27:46,541 --> 01:27:48,583
‫אבל היא נאלצה לעשות את החלק הכי קשה‬

1317
01:27:50,375 --> 01:27:52,458
‫ולשכנע את כולם שהיא נרצחה.‬

1318
01:27:57,125 --> 01:27:58,916
‫זו הבקשה שלי. נקודה.‬

1319
01:27:59,458 --> 01:28:00,791
‫קארי צדק.‬

1320
01:28:01,458 --> 01:28:02,791
‫היא דיברה עם מישהו.‬

1321
01:28:02,875 --> 01:28:04,166
‫אם תשרדי בנפילה…‬

1322
01:28:04,250 --> 01:28:05,125
‫איתי.‬

1323
01:28:05,750 --> 01:28:06,750
‫בסדר.‬

1324
01:28:08,833 --> 01:28:09,916
‫תודה.‬

1325
01:28:10,000 --> 01:28:12,375
‫אני מקווה שהמורפיום פעל.‬

1326
01:28:14,041 --> 01:28:15,625
‫זה נעשה מתוך חמלה.‬

1327
01:28:18,875 --> 01:28:20,250
‫תדווחי עליי?‬

1328
01:28:25,125 --> 01:28:26,625
‫אני צריכה, נכון?‬

1329
01:28:29,500 --> 01:28:31,708
‫אני מוכן להתמודד עם ההשלכות.‬

1330
01:28:35,375 --> 01:28:39,166
‫אני רגועה עכשיו שאני יודעת‬
‫מי הרוצח האמיתי של אחותי.‬

1331
01:28:39,708 --> 01:28:41,708
‫ושזו הייתה הבקשה האחרונה שלה.‬

1332
01:28:42,375 --> 01:28:43,500
‫אל תדאג.‬

1333
01:28:44,833 --> 01:28:46,708
‫אוליביה תמיד עשתה מה שהיא רצתה.‬

1334
01:29:06,333 --> 01:29:10,375
‫ובעניין אחר, יש לנו אחוזה עכשיו.‬

1335
01:29:10,458 --> 01:29:12,583
‫מה?‬
‫-את מוזמנת.‬

1336
01:29:12,666 --> 01:29:13,791
‫וואו.‬

1337
01:32:28,166 --> 01:32:33,375
‫תרגום כתוביות: דניאל שרמן‬