1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:05,422 --> 00:00:09,718 ‫אני לא בטוח שידעתי מה לעזאזל אני עושה,‬ ‫אם להגיד את האמת.‬ 3 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 4 00:00:09,801 --> 00:00:12,429 ‫ידעתי שאני כותב מחזה על חיי ההומואים.‬ 5 00:00:13,388 --> 00:00:15,223 ‫כשהתחלתי לכתוב את המחזה הזה,‬ 6 00:00:15,306 --> 00:00:16,933 {\an8}‫קיבלתי כל כך הרבה המלצות…‬ 7 00:00:17,017 --> 00:00:18,643 {\an8}‫- מארט קראולי‬ ‫כותב / מחזאי -‬ 8 00:00:18,727 --> 00:00:22,022 {\an8}‫מכל כך הרבה אנשים בעמדות סמכות,‬ ‫לא להיכנס לזה.‬ 9 00:00:24,232 --> 00:00:28,486 {\an8}‫יש דברים היסטוריים מסוימים‬ ‫שמהווים חלק מה-DNA החברתי שלך…‬ 10 00:00:28,570 --> 00:00:29,904 {\an8}‫- ג'ים פרסונס‬ ‫"מייקל" -‬ 11 00:00:29,988 --> 00:00:32,907 {\an8}‫ואתה יכול להיות גרסה משופרת של עצמך,‬ ‫בכך שאתה יודע‬ 12 00:00:32,991 --> 00:00:34,242 ‫מה קרה קודם.‬ 13 00:00:34,325 --> 00:00:38,580 ‫ועבור צעירים‬ ‫שלא מכירים את "הנערים בחבורה",‬ 14 00:00:38,663 --> 00:00:40,081 {\an8}‫- זאכרי קווינטו‬ ‫"הרולד" -‬ 15 00:00:40,165 --> 00:00:42,500 {\an8}‫אני חושב שזו תזכורת‬ ‫לכמה קשה וכואב זה היה.‬ 16 00:00:43,084 --> 00:00:45,837 ‫המחזה עצמו היה ממש חושפני וחסר תקדים.‬ 17 00:00:45,920 --> 00:00:48,465 ‫אף אחד לא ראה דבר כזה בזמנו.‬ 18 00:00:48,548 --> 00:00:51,593 ‫זה ב-1968, ממש לפני סטונוול.‬ 19 00:00:51,676 --> 00:00:52,927 ‫- סטונוול… להילחם בחזרה! -‬ 20 00:00:53,011 --> 00:00:53,928 {\an8}‫- זכויות אזרח לכול -‬ 21 00:00:54,012 --> 00:00:58,141 {\an8}‫אני זוכר שהידיעה נקברה בניו יורק טיימס.‬ 22 00:00:58,224 --> 00:01:01,561 ‫באיזה עמוד 18 או 19 או משהו כזה.‬ 23 00:01:01,644 --> 00:01:04,773 ‫זה התפרסם עם כותרת ממש משונה, משהו כמו‬ 24 00:01:04,856 --> 00:01:10,070 ‫"אי נעימות בבר בווילג'"‬ ‫או משהו כזה, אתה יודע.‬ 25 00:01:10,153 --> 00:01:14,949 ‫זה לא היה כמו אירוע שיגדיר עידן של שחרור.‬ 26 00:01:15,033 --> 00:01:17,118 ‫הייתה התלקחות כזו‬ 27 00:01:17,202 --> 00:01:18,328 ‫שהתרחשה.‬ 28 00:01:18,411 --> 00:01:20,080 {\an8}‫כל התסכולים ו…‬ 29 00:01:20,163 --> 00:01:21,289 {\an8}‫- מאט בומר‬ ‫"דונלד" -‬ 30 00:01:21,372 --> 00:01:22,874 {\an8}‫הייאוש שהם חווים‬ 31 00:01:22,957 --> 00:01:24,626 ‫מתחילים לבעבע לפני השטח.‬ 32 00:01:24,709 --> 00:01:26,753 {\an8}‫להיות הומו לא היה חוקי, בסדר או מקובל.‬ 33 00:01:26,836 --> 00:01:28,004 {\an8}‫- בריאן האצ'יסון‬ ‫"אלן" -‬ 34 00:01:28,088 --> 00:01:29,714 {\an8}‫זה לא היה חוקי לגברים לרקוד יחד,‬ 35 00:01:29,798 --> 00:01:30,882 {\an8}‫- אנדרו ראנלס‬ ‫"לארי" -‬ 36 00:01:30,965 --> 00:01:33,343 {\an8}‫זה לא היה חוקי להומואים להתאסף בקבוצות.‬ 37 00:01:33,426 --> 00:01:36,971 ‫אז בילוי חברתי היה הסתכנות במעצר.‬ 38 00:01:37,055 --> 00:01:39,808 ‫הייתי כל כך טיפש או כל כך צעיר,‬ 39 00:01:39,891 --> 00:01:43,770 ‫אפילו לא הרגשתי שאני מסתכן.‬ 40 00:01:43,853 --> 00:01:46,689 ‫פשוט עלה לי רעיון למחזה.‬ 41 00:01:46,773 --> 00:01:50,360 ‫תשעה הומואים במסיבת יום הולדת.‬ 42 00:01:50,443 --> 00:01:53,029 {\an8}‫הוא האדם הראשון שלקח על עצמו את האתגר…‬ 43 00:01:53,113 --> 00:01:54,114 {\an8}‫- ג'ו מנטלו‬ ‫במאי -‬ 44 00:01:54,197 --> 00:01:59,661 {\an8}‫לכתוב על חייהם של הומואים‬ ‫באופן מסחרי לחלוטין.‬ 45 00:01:59,744 --> 00:02:01,037 {\an8}‫- נד מרטל‬ ‫כותב / מפיק -‬ 46 00:02:01,121 --> 00:02:03,998 ‫זה עצום. המחזה של מארט‬ ‫הראה לקהל הגאה שאפשר שייראו.‬ 47 00:02:04,082 --> 00:02:07,752 ‫ואז הגיעו שיחות קשות‬ ‫לגבי איך הם צריכים להיראות.‬ 48 00:02:07,836 --> 00:02:09,754 ‫לדעתי, מה שנפלא ביצירה הזו,‬ 49 00:02:09,838 --> 00:02:14,259 ‫זה שיש כל כך הרבה‬ ‫דמויות מצוירות היטב של הומואים.‬ 50 00:02:14,342 --> 00:02:15,677 ‫הם לא קלישאות.‬ 51 00:02:15,760 --> 00:02:19,430 {\an8}‫נראה לי שהם אנשים אמיתיים‬ ‫כי מארט כתב אותם ככאלה. והם לא מושלמים…‬ 52 00:02:19,514 --> 00:02:20,890 {\an8}‫- מייקל ב. וושינגטון‬ ‫"ברנרד" -‬ 53 00:02:20,974 --> 00:02:22,600 {\an8}‫ככל הדמויות ובני האדם הטובים.‬ 54 00:02:22,684 --> 00:02:27,313 ‫כל השחקנים הם הומואים, מאוד מחוץ לארון,‬ ‫גאים, שמגלמים דמויות של הומואים.‬ 55 00:02:27,397 --> 00:02:28,606 {\an8}‫יש סוג אחר של אחווה…‬ 56 00:02:28,690 --> 00:02:30,108 {\an8}‫- רובין דה חסוס‬ ‫"אמורי" -‬ 57 00:02:30,191 --> 00:02:34,028 {\an8}‫ויש זרימה שונה של אנרגיה שקיימת‬ ‫כשמקבצים יחד תשעה הומואים,‬ 58 00:02:34,112 --> 00:02:36,531 ‫וזה ממש יפה לצפייה.‬ 59 00:02:36,614 --> 00:02:39,993 {\an8}‫כשיש שחקנים ראשיים שאומרים,‬ ‫"זה מי שאני, ואני עדיין עובד".‬ 60 00:02:40,076 --> 00:02:41,327 {\an8}‫- טאק ווטקינס‬ ‫"האנק" -‬ 61 00:02:41,411 --> 00:02:45,415 {\an8}‫או "אני זוכה לעבוד לא למרות אלא בגלל זה",‬ ‫זו תפנית.‬ 62 00:02:45,498 --> 00:02:47,917 ‫זה משנה את הצייטגייסט.‬ 63 00:02:48,001 --> 00:02:51,337 ‫יש בזה משהו שכל כך מוכר לדור שלי,‬ 64 00:02:51,421 --> 00:02:53,423 {\an8}‫וזה מדבר על להיות חלק מההיסטוריה…‬ 65 00:02:53,506 --> 00:02:54,924 {\an8}‫- צ'ארלי קארבר‬ ‫"קאובוי" -‬ 66 00:02:55,008 --> 00:02:57,427 {\an8}‫ואיזו רוח בעולם, שלא תשתנה לעולם.‬ 67 00:02:57,510 --> 00:03:00,680 {\an8}‫להרולד יש שיער מקורזל ביותר ושחור.‬ 68 00:03:00,763 --> 00:03:02,432 ‫הבחור הזה כמעט קירח.‬ 69 00:03:02,515 --> 00:03:04,434 ‫תודה לך ולך תזדיין!‬ 70 00:03:04,517 --> 00:03:07,353 ‫מכרתי את המחזה‬ 71 00:03:07,437 --> 00:03:11,900 ‫בכך שפרסמתי אותו כמצב של דרמה-קומית.‬ 72 00:03:12,859 --> 00:03:14,694 ‫והצחוקים מכרו אותו.‬ 73 00:03:14,777 --> 00:03:16,070 ‫ו…‬ 74 00:03:16,154 --> 00:03:17,655 ‫הצחוקים…‬ 75 00:03:17,739 --> 00:03:19,490 ‫הפכו את זה לקליל.‬ 76 00:03:19,574 --> 00:03:21,409 ‫ולמרות שלא ראיתי את הנשמה שלי,‬ 77 00:03:21,492 --> 00:03:24,078 ‫אני מבין מהרב של אימא שלי שהיא מהממת.‬ 78 00:03:25,663 --> 00:03:32,253 ‫אני מקווה שהם לוקחים ללב‬ ‫את התוכן הרציני שקבור מתחת.‬ 79 00:03:33,796 --> 00:03:36,799 ‫עבר כל כך הרבה זמן והגענו כל כך רחוק.‬ 80 00:03:36,883 --> 00:03:41,304 ‫אם המצב היום טוב יותר,‬ ‫ואני מקווה שזה נכון בעולם כולו,‬ 81 00:03:41,387 --> 00:03:44,849 ‫זה בגלל דברים כאלה ורגעים כאלה בזמן.‬ 82 00:03:44,933 --> 00:03:48,937 ‫כעבור 50 שנה, העובדה שעכשיו‬ ‫כולם יכולים להיות פתוחים עם עצמם‬ 83 00:03:49,020 --> 00:03:52,774 ‫ואפשר להסתכל על זה בדיעבד ולומר,‬ ‫"וואו היינו שם, עכשיו אנחנו פה,‬ 84 00:03:52,857 --> 00:03:55,235 ‫ובואו נודה לאלו שהביאו אותנו למקום הזה."‬ 85 00:03:59,530 --> 00:04:01,407 {\an8}‫- ניו יורק, הדירה של מארט קראולי -‬ 86 00:04:01,491 --> 00:04:03,326 {\an8}‫תיכנסו. ברוכים הבאים לדירה שלי.‬ 87 00:04:03,409 --> 00:04:06,746 ‫מארט קראולי עזר מאוד‬ ‫בלחלוק זיכרונות שהיו לו‬ 88 00:04:06,829 --> 00:04:08,289 ‫בנוגע לתהליך כתיבת המחזה‬ 89 00:04:08,373 --> 00:04:11,751 ‫והרבה סיפורים אישיים‬ ‫על אלו שהדמויות בוססו עליהם באופן רופף.‬ 90 00:04:11,834 --> 00:04:13,962 ‫הם מבוססים על אנשים שהוא הכיר.‬ 91 00:04:14,045 --> 00:04:16,631 ‫והם באמת קבוצת החברים שלו,‬ 92 00:04:16,714 --> 00:04:20,218 ‫והם התעוררו לחיים‬ ‫במפגן המרשים הזה של דמיון,‬ 93 00:04:20,301 --> 00:04:22,804 ‫הסיכון היצירתי האדיר הזה.‬ 94 00:04:22,887 --> 00:04:26,641 ‫זו סוג של גלריה ניו יורקית,‬ ‫כפי שאפשר לראות, היא…‬ 95 00:04:27,183 --> 00:04:31,396 ‫רחבה מספיק בשביל לאפשר‬ ‫רק לאדם אחד להסתכל בתמונות בכל רגע.‬ 96 00:04:31,479 --> 00:04:33,648 ‫כל אלה הם החברים שלי.‬ 97 00:04:33,731 --> 00:04:38,111 ‫"הנערים בחבורה"‬ ‫הועלה לראשונה אוף-ברודוויי.‬ 98 00:04:38,194 --> 00:04:39,904 ‫ב-14 באפריל.‬ 99 00:04:39,988 --> 00:04:42,532 ‫זה היה יום ראשון של חג הפסחא, למעשה,‬ 100 00:04:42,615 --> 00:04:46,035 ‫והבדיחה הייתה,‬ ‫"אני מקווה שזה לא מטיל ביצה."‬ 101 00:04:46,661 --> 00:04:51,958 {\an8}‫תחיית המחזה הייתה ב-30 באפריל, 2018.‬ 102 00:04:52,041 --> 00:04:53,376 ‫חמישים שנה מאוחר יותר.‬ 103 00:04:54,669 --> 00:04:59,090 ‫זו התמונה ששימשה לפרסום‬ 104 00:04:59,882 --> 00:05:02,760 ‫המחזה בברודוויי,‬ 105 00:05:02,844 --> 00:05:08,474 ‫וברור שזה מחקה את המקור.‬ 106 00:05:08,558 --> 00:05:12,061 ‫הינה אנחנו, השחקנים ואני.‬ 107 00:05:12,729 --> 00:05:15,815 ‫רציתי להכיר באומץ ליבם‬ 108 00:05:15,898 --> 00:05:19,193 ‫של הגברים שלקחו על עצמם את התפקידים האלה,‬ 109 00:05:19,944 --> 00:05:23,281 ‫אפילו בניגוד לעצת הסוכנים שלהם.‬ 110 00:05:23,865 --> 00:05:27,327 ‫היה זרם עצום של פחד‬ 111 00:05:27,410 --> 00:05:30,621 ‫לגבי מה זה היה עלול לעשות להם‬ ‫ולקריירות שלהם.‬ 112 00:05:31,664 --> 00:05:34,417 ‫ואני חושב שהם כולם היו, בדרכיהם שלהם,‬ 113 00:05:34,500 --> 00:05:38,421 ‫אמיצים מאוד להפיח בזה רוח חיים.‬ 114 00:05:38,504 --> 00:05:41,507 ‫זו הייתה התאבדות לקריירה‬ 115 00:05:41,591 --> 00:05:44,677 ‫לצאת מהארון,‬ 116 00:05:44,761 --> 00:05:48,264 ‫אפילו לא להכיר באופן אישי בכך שהם הומואים,‬ ‫אבל…‬ 117 00:05:48,348 --> 00:05:49,515 ‫כי חלק מהם לא היו.‬ 118 00:05:49,599 --> 00:05:54,979 ‫בגרסה הזאת כל השחקנים מחוץ לארון וגלויים‬ ‫ומצליחים,‬ 119 00:05:55,063 --> 00:05:59,901 {\an8}‫אבל בגרסה המקורית, שישה היו הומואים,‬ ‫השחקנים היו הומואים,‬ 120 00:05:59,984 --> 00:06:02,195 {\an8}‫ושלושה מהשחקנים היו סטרייטים.‬ 121 00:06:02,278 --> 00:06:06,991 ‫אבל לכולם היה מה לאבד.‬ 122 00:06:07,075 --> 00:06:13,706 ‫הקהילה הגאה הייתה אסורה,‬ ‫אז אף אחד לא באמת דיבר עליה‬ 123 00:06:13,790 --> 00:06:18,211 ‫אלא אם היית הומו‬ ‫והכרת מישהו אחר שהוא הומו,‬ 124 00:06:18,294 --> 00:06:21,672 ‫ואז דיברת על זה בגבולות של…‬ 125 00:06:22,632 --> 00:06:28,096 ‫הסביבה הפרטית שלך,‬ ‫אבל לא היו יותר מדי הודעות פומביות על זה.‬ 126 00:06:28,179 --> 00:06:30,932 ‫והינה בילי פרידקין ואני על הסט‬ 127 00:06:31,015 --> 00:06:32,767 ‫של "הנערים בחבורה", שם למעלה.‬ 128 00:06:33,601 --> 00:06:37,105 ‫הינה התפאורה המקורית שפיטר הארווי עיצב.‬ 129 00:06:37,188 --> 00:06:41,109 ‫כתבתי למארט‬ ‫ועכשיו יש לי אוסף יקר ערך של מיילים ממנו,‬ 130 00:06:41,192 --> 00:06:43,861 ‫שכתובים כל כך היטב ומהווים כזו קריאה טובה‬ 131 00:06:43,945 --> 00:06:46,948 ‫על כל הסרטים שהשפיעו עליו, ו…‬ 132 00:06:47,031 --> 00:06:49,367 ‫"ראיתי את זה במדינה הזאת".‬ 133 00:06:49,450 --> 00:06:51,119 ‫כי הוא עוד אחד, כמו מייקל,‬ 134 00:06:51,202 --> 00:06:53,121 ‫הוא תמיד טייל עם מטוסים או משהו.‬ 135 00:06:53,204 --> 00:06:54,247 ‫- מארט -‬ 136 00:06:54,330 --> 00:06:58,376 ‫קופסת הסיגריות הזאת‬ ‫הייתה מתנה מהשחקנים והצוות.‬ 137 00:06:58,459 --> 00:07:00,837 ‫הם קנו אותה ב"טיפאני".‬ 138 00:07:00,920 --> 00:07:04,757 ‫אבל ב"טיפאני" לא הסכימו לחרוט עליה,‬ ‫כי זו הייתה שורה מהמחזה,‬ 139 00:07:04,841 --> 00:07:07,635 ‫והשורה היא, "תודה ולך תזדיין".‬ 140 00:07:09,345 --> 00:07:11,764 ‫אתה יודע מה אתה, מייקל? אתה אדם אמיתי.‬ 141 00:07:11,848 --> 00:07:13,558 ‫תודה. ולך תזדיין.‬ 142 00:07:14,350 --> 00:07:17,228 ‫זה מי ש"דונלד" מבוסס עליו,‬ 143 00:07:17,311 --> 00:07:19,063 ‫חבר שלי דאגלס מוריי,‬ 144 00:07:19,147 --> 00:07:23,151 ‫והמחזה מוקדש לדאג,‬ 145 00:07:23,234 --> 00:07:25,403 ‫ולהאוורד.‬ 146 00:07:25,486 --> 00:07:27,238 ‫הם לא סבלו אחד את השני.‬ 147 00:07:27,321 --> 00:07:30,491 ‫זאת בת הסנדקות שלי, והיא מחזיקה את…‬ 148 00:07:30,575 --> 00:07:32,410 ‫התמונה.‬ 149 00:07:32,493 --> 00:07:34,704 ‫שהייתה מתנה במחזה.‬ 150 00:07:34,787 --> 00:07:38,124 ‫המחזה הזה עבר כל כך הרבה איטרציות שונות‬ 151 00:07:38,207 --> 00:07:40,543 ‫מבחינת האופן שבו הוא נתפס בחברה.‬ 152 00:07:40,626 --> 00:07:43,671 ‫הוא נאהב ונערץ כי זו הייתה הפעם הראשונה‬ 153 00:07:43,754 --> 00:07:45,756 ‫שהומואים הוצגו ככה על הבמה,‬ 154 00:07:45,840 --> 00:07:49,802 ‫ואז הוא די הושמץ‬ ‫כי אנשים חשבו שזה רגרסיבי,‬ 155 00:07:49,886 --> 00:07:52,638 ‫ואז, אני חושב, שמה שנחמד בכך שעברו 50 שנה‬ 156 00:07:52,722 --> 00:07:55,308 ‫זה שאפשר לחזור לזה באופן שבו אפשר לומר,‬ 157 00:07:55,391 --> 00:07:57,477 ‫"זה חלק מההיסטוריה שלנו."‬ 158 00:07:58,227 --> 00:08:00,396 ‫אני ממש אוהב את התמונה הזאת.‬ 159 00:08:00,480 --> 00:08:03,065 ‫הינה ג'ו בצד אחד…‬ 160 00:08:03,858 --> 00:08:05,693 ‫וראיין בצד השני,‬ 161 00:08:05,776 --> 00:08:07,236 ‫ואני כאן.‬ 162 00:08:07,904 --> 00:08:11,157 ‫העובדה שכל השחקנים שמעורבים בזה‬ ‫הם הומואים מחוץ לארון,‬ 163 00:08:11,240 --> 00:08:13,576 ‫זו הייתה דרך נהדרת להראות כמה התקדמנו,‬ 164 00:08:13,659 --> 00:08:16,537 ‫העובדה שעכשיו כולם יכולים‬ ‫להיות פתוחים עם עצמם.‬ 165 00:08:16,621 --> 00:08:17,788 ‫היו אנשים שאמרו,‬ 166 00:08:17,872 --> 00:08:20,249 ‫"אני זוכר את זה.‬ ‫תודה שסיפרת את סיפורנו."‬ 167 00:08:20,333 --> 00:08:23,878 ‫והיו צעירים שאמרו,‬ ‫"אתה מספר את הסיפור שלי."‬ 168 00:08:23,961 --> 00:08:28,090 ‫אדם אחד שמתייפח, בוכה, והוא אמר,‬ 169 00:08:28,174 --> 00:08:29,842 ‫"אני פשוט כל כך גאה.‬ 170 00:08:29,926 --> 00:08:32,136 ‫אני כל כך גאה להיות הומו מחוץ לארון."‬ 171 00:08:32,220 --> 00:08:34,388 ‫אנשים בגילי שאמרו,‬ 172 00:08:34,472 --> 00:08:36,516 ‫"אנחנו כבר לא כאלה."‬ 173 00:08:36,599 --> 00:08:42,939 ‫והצעירים ביותר אמרו,‬ ‫"טוב, אנחנו עדיין כאלה."‬ 174 00:08:43,814 --> 00:08:48,486 ‫יש תופעה, בתור הומו בן 52, שאתה‬ 175 00:08:48,569 --> 00:08:52,573 ‫לא ממש יודע איך להזדקן בחן.‬ 176 00:08:52,657 --> 00:08:56,494 ‫מארט הוא, מבחינתי, דוגמה למה שאפשרי.‬ 177 00:08:57,078 --> 00:09:00,498 ‫הינה פרס הטוני שכולנו זכינו בו,‬ 178 00:09:00,581 --> 00:09:02,416 ‫הופתעתי לגמרי.‬ 179 00:09:02,500 --> 00:09:05,211 ‫אף אחד לא מאמין לי, אבל זה נכון.‬ 180 00:09:05,294 --> 00:09:07,964 ‫למעשה, אפילו לא הכנתי נאום.‬ 181 00:09:08,047 --> 00:09:09,966 ‫כלומר, ידעתי למי עליי להודות,‬ 182 00:09:10,049 --> 00:09:14,554 ‫הוצאתי נייר עם רשימה של אנשים‬ ‫שעליי להודות להם,‬ 183 00:09:14,637 --> 00:09:17,932 ‫אבל אז עיניי התמלאו דמעות‬ ‫ולא יכולתי אפילו לקרוא אותה.‬ 184 00:09:19,225 --> 00:09:22,853 ‫זה מברק מהפסיכיאטר שלי.‬ 185 00:09:22,937 --> 00:09:25,022 ‫הוא שלח לי אותו בערב הפתיחה.‬ 186 00:09:25,106 --> 00:09:29,235 ‫"מארט היקר, אף אחד‬ ‫לא יכול להיות מרוצה או גאה בך יותר ממני."‬ 187 00:09:29,902 --> 00:09:32,029 ‫אז, עברנו הרבה ביחד,‬ 188 00:09:32,113 --> 00:09:35,700 ‫ואני מניח שהוא התלהב מהעבודה שלו.‬ 189 00:09:38,578 --> 00:09:39,829 ‫היכון.‬ ‫-אקשן.‬ 190 00:09:45,418 --> 00:09:46,669 ‫הדמות שלי היא הרולד.‬ 191 00:09:47,545 --> 00:09:49,213 ‫הוא טיפוס מורכב.‬ 192 00:09:50,840 --> 00:09:53,926 ‫אני יודע שהוא מבוסס‬ ‫על מישהו בחייו של מארט,‬ 193 00:09:54,010 --> 00:09:55,303 ‫איש בשם הווארד ג'פרי.‬ 194 00:09:56,554 --> 00:10:00,016 ‫תמיד מעניין לשמוע סיפורים על אנשים‬ 195 00:10:00,099 --> 00:10:02,184 ‫שהשפיעו על דמויות.‬ 196 00:10:02,977 --> 00:10:04,186 ‫אז, זה היה מגניב.‬ 197 00:10:06,230 --> 00:10:09,817 ‫הווארד ג'פרי היה החבר הכי טוב שלי.‬ 198 00:10:09,900 --> 00:10:13,112 ‫הייתי אומר ש… פחות או יותר,‬ 199 00:10:13,195 --> 00:10:16,741 ‫מייקל, השחקן הראשי במחזה, מבוסס עליי.‬ 200 00:10:16,824 --> 00:10:22,121 ‫והרולד, שהוא האויב המושבע שלו במחזה,‬ 201 00:10:22,204 --> 00:10:23,456 ‫התבסס על הווארד.‬ 202 00:10:23,539 --> 00:10:27,168 ‫ומה שלומך הערב?‬ ‫-אתה מסטול ואיחרת.‬ 203 00:10:27,251 --> 00:10:29,128 ‫היית אמור להגיע לאתר הזה‬ 204 00:10:29,211 --> 00:10:31,589 ‫בערך בין 20:30 ל-21:00.‬ 205 00:10:32,923 --> 00:10:34,550 ‫זה הווארד ג'פרי.‬ 206 00:10:35,259 --> 00:10:38,346 ‫את התמונה הזאת צילם ג'רום רובינס.‬ 207 00:10:39,096 --> 00:10:44,560 ‫וכפי שאפשר לראות,‬ ‫הווארד היה בחור מושך מאוד.‬ 208 00:10:44,644 --> 00:10:46,646 ‫הוא היה רקדן.‬ 209 00:10:46,729 --> 00:10:51,609 ‫הצמרת של הכוריאוגרפים, כולם רצו אותו.‬ 210 00:10:51,692 --> 00:10:55,279 ‫הוא נולד בלוס אנג'לס, עבד בכל רחבי המדינה,‬ 211 00:10:55,363 --> 00:10:58,866 ‫הוא השתתף ברבים מהסרטים הגדולים של תקופתם.‬ 212 00:10:58,949 --> 00:11:02,703 ‫נטלי ווד, הווארד לימד אותה את כל הריקודים‬ 213 00:11:02,787 --> 00:11:04,997 ‫בסרט "סיפור הפרברים".‬ 214 00:11:05,081 --> 00:11:06,290 ‫שם אני פגשתי אותו.‬ 215 00:11:06,374 --> 00:11:11,462 ‫ומאז שלושתנו נהיינו חברים לכל החיים.‬ 216 00:11:11,545 --> 00:11:14,340 {\an8}‫כוכבי קולנוע גדולים סגדו לו,‬ 217 00:11:14,423 --> 00:11:17,343 {\an8}‫במיוחד אם הם לא היו רקדנים בעצמם.‬ 218 00:11:17,426 --> 00:11:21,806 ‫ברברה סטרייסנד, כשהיא צילמה את "מצחיקונת",‬ ‫שהיה הסרט הראשון שלה,‬ 219 00:11:21,889 --> 00:11:26,060 ‫הסתמכה על האוורד כל כך,‬ ‫שהיא דרשה שבכל פעם שהיא תצטרך ‬ 220 00:11:26,143 --> 00:11:28,562 ‫לרקוד עם בן זוג, זה יהיה עם הווארד.‬ 221 00:11:28,646 --> 00:11:32,233 ‫ולכן הוא מככב ברצף של "שיגיונות זיגפלד"‬ 222 00:11:32,316 --> 00:11:33,526 ‫עם הכלה ההרה.‬ 223 00:11:34,151 --> 00:11:34,985 {\an8}‫- הלו, דולי! -‬ 224 00:11:35,069 --> 00:11:39,699 {\an8}‫היא דרשה שהוא יהיה אחד‬ ‫המלצרים ב"ריקוד המלצרים" האדיר.‬ 225 00:11:39,782 --> 00:11:41,075 ‫והינה שוב הווארד.‬ 226 00:11:41,158 --> 00:11:45,121 ‫זו אחת התמונות האחרונות שלו שצולמו,‬ 227 00:11:45,204 --> 00:11:47,206 ‫כי הוא היה חולה מאוד כאן.‬ 228 00:11:47,289 --> 00:11:48,833 ‫זה באיטליה.‬ 229 00:11:48,916 --> 00:11:52,461 ‫בסופו של דבר,‬ ‫האוורד ג'פרי אכן מת במגפת האיידס.‬ 230 00:11:53,045 --> 00:11:54,755 ‫הוא היה בגילי, הוא היה בן 52.‬ 231 00:11:55,381 --> 00:11:59,218 ‫וניתן לשמוע, כשמארט מתאר אותו,‬ 232 00:11:59,301 --> 00:12:02,138 ‫את התחושה שהוא דיבר איתו אתמול.‬ 233 00:12:02,221 --> 00:12:07,059 ‫הוא מאוד נוכח בדמיונו של מארט,‬ ‫והוא מאוד נוכח על הנייר.‬ 234 00:12:07,143 --> 00:12:09,729 ‫המחזה מוקדש לו.‬ 235 00:12:09,812 --> 00:12:11,897 ‫הוא לא ידע על זה, כשכתבתי אותו.‬ 236 00:12:11,981 --> 00:12:14,400 ‫פחדתי אפילו להודיע לו‬ 237 00:12:14,483 --> 00:12:16,610 ‫כי לא ידעתי מה לעזאזל הוא…‬ 238 00:12:17,445 --> 00:12:18,696 ‫איך הוא יגיב.‬ 239 00:12:21,991 --> 00:12:23,576 ‫מה מצחיק כל כך?‬ 240 00:12:24,201 --> 00:12:26,620 ‫מה שלמדתי על הווארד‬ 241 00:12:26,704 --> 00:12:31,208 ‫והמורכבות שלו ומי שהוא היה,‬ ‫מיידע את הרולד במידה מסוימת.‬ 242 00:12:31,292 --> 00:12:34,795 ‫החיים קורעים. אתה זוכר את החיים?‬ 243 00:12:34,879 --> 00:12:38,758 ‫אתה מקבל תחושה ברורה מאוד של מי האיש הזה‬ 244 00:12:38,841 --> 00:12:41,218 ‫רק מלקרוא את הדיאלוג של מארט.‬ 245 00:12:41,302 --> 00:12:44,388 ‫אני אוכל מנה שנייה ושלישית‬ ‫ואולי אפילו חמישית.‬ 246 00:12:44,472 --> 00:12:46,849 ‫אני נואש לעלות במשקל.‬ 247 00:12:46,932 --> 00:12:50,060 ‫יש השפעות אחרות בחיים שלי,‬ 248 00:12:50,144 --> 00:12:52,480 ‫וחוויות משלי עם אנשים ש…‬ 249 00:12:52,563 --> 00:12:55,316 ‫די משכתי כדי שיעזרו לי‬ 250 00:12:55,399 --> 00:12:58,778 ‫לצבוע את הגרסה שלי להרולד.‬ 251 00:12:58,861 --> 00:13:03,282 ‫אני יודע שזאק הוא אדם ממש מצחיק‬ 252 00:13:03,365 --> 00:13:04,950 ‫עם חוש הומור נהדר.‬ 253 00:13:05,034 --> 00:13:08,996 ‫כל הזמן שכחתי ובטעות סיממתי‬ ‫את אמי רוויית השנאה עם הסלט,‬ 254 00:13:09,955 --> 00:13:11,081 ‫אבל היא אוהבת את זה.‬ 255 00:13:11,165 --> 00:13:14,084 ‫לא משנה לאיזו ארוחה היא באה,‬ ‫גם אם בבוקר,‬ 256 00:13:14,168 --> 00:13:15,795 ‫היא אומרת, "בוא נאכל סלט".‬ 257 00:13:16,504 --> 00:13:19,757 ‫חשבתי שיהיה מעניין לדחוף אותו בכיוון הזה,‬ 258 00:13:19,840 --> 00:13:21,884 ‫לחשוף את הצד הזה שלו,‬ 259 00:13:21,967 --> 00:13:25,095 ‫משהו שלא נראה שהוא נקרא לעשות‬ ‫לעיתים קרובות כל כך.‬ 260 00:13:25,596 --> 00:13:27,598 ‫עכשיו תורי.‬ 261 00:13:31,977 --> 00:13:34,313 ‫ומוכן או לא, מייקל, מתחילים.‬ 262 00:13:34,396 --> 00:13:36,899 ‫והווארד היה כמו שהוא במחזה,‬ 263 00:13:36,982 --> 00:13:38,859 ‫מספר האמת,‬ 264 00:13:39,610 --> 00:13:43,656 ‫זה שמשמיד את כל העמדות הפנים.‬ 265 00:13:44,532 --> 00:13:47,451 ‫והאוורד תמיד היה יכול לקרוא אותי ככה‬ 266 00:13:47,535 --> 00:13:51,080 ‫ולא לתת לי להתחמק מכלום.‬ 267 00:13:51,163 --> 00:13:52,957 ‫השמטת פרט אחד.‬ 268 00:13:53,624 --> 00:13:56,502 ‫ועל הכדורים… שילמתי.‬ 269 00:13:56,585 --> 00:13:59,755 ‫כעסתי על זה לפעמים, כמובן, במרירות,‬ 270 00:13:59,839 --> 00:14:02,341 ‫ורבנו הרבה על הרבה דברים.‬ 271 00:14:03,384 --> 00:14:05,427 ‫מייקל, תודה על הצחוקים.‬ 272 00:14:06,595 --> 00:14:11,642 ‫אבל בדיעבד, למדתי ממנו יותר על עצמי‬ 273 00:14:12,268 --> 00:14:13,936 ‫מאשר מכל אחד אחר.‬ 274 00:14:15,646 --> 00:14:16,689 ‫קדימה, טקס.‬ 275 00:14:18,482 --> 00:14:19,358 ‫תורך להופיע.‬ 276 00:14:21,944 --> 00:14:25,447 ‫כשהתחלתי לכתוב את המחזה הזה,‬ ‫ידעתי שרציתי שאמורי‬ 277 00:14:25,531 --> 00:14:30,369 ‫יספק להרולד מתנת יום הולדת בצורת יצאן.‬ 278 00:14:30,870 --> 00:14:33,622 ‫רק הייתי צריך יצאן, אתם יודעים,‬ ‫כמתנה למסיבה.‬ 279 00:14:35,207 --> 00:14:38,878 ‫הם הקסימו אותי.‬ ‫ותמיד כשנסעתי לפייר איילנד,‬ 280 00:14:38,961 --> 00:14:42,840 ‫ידעתי מי יצא להרוויח קצת כסף הלילה.‬ 281 00:14:42,923 --> 00:14:46,135 ‫והיה אחד מסוים שמצאתי מקסים למדי,‬ 282 00:14:46,218 --> 00:14:48,429 ‫חמודה, היא יפהפייה.‬ 283 00:14:48,512 --> 00:14:52,391 ‫הוא ידע כמה זה ריתק אותי‬ ‫שהוא עובד בתעשיית המין,‬ 284 00:14:52,474 --> 00:14:55,603 ‫ובמקרה רקדתי איתו‬ 285 00:14:55,686 --> 00:14:57,980 ‫ואמרתי לו, "אתה טוב במיטה…‬ 286 00:14:58,856 --> 00:15:01,609 ‫עם כל הגברים האלה שאתה צריך לשכב איתם?‬ 287 00:15:01,692 --> 00:15:03,235 ‫איך עושים את זה?"‬ 288 00:15:03,319 --> 00:15:05,654 ‫והוא ענה לי,‬ 289 00:15:05,738 --> 00:15:09,283 ‫"אני לא כמו היצאן הממוצע שתפגוש.‬ 290 00:15:09,366 --> 00:15:11,118 ‫אני מנסה להפגין קצת חיבה.‬ 291 00:15:13,704 --> 00:15:15,789 ‫זה מונע ממני להרגיש כמו זונה."‬ 292 00:15:15,873 --> 00:15:17,833 ‫ואני חשבתי, "אוי, אלוהים".‬ 293 00:15:27,176 --> 00:15:32,681 ‫לא הייתי יכול לכתוב משהו כל כך טוב.‬ 294 00:15:40,230 --> 00:15:41,357 ‫אני אתקשר אליך מחר.‬ 295 00:15:47,738 --> 00:15:51,116 ‫אלוהים, אז הינה אנחנו על הסט‬ ‫של "הנערים בחבורה".‬ 296 00:15:51,784 --> 00:15:53,494 ‫מי אתה?‬ ‫-מי אתה?‬ 297 00:15:53,577 --> 00:15:55,579 ‫אתה נראה כאילו כבר התכוננת…‬ 298 00:15:55,663 --> 00:15:56,956 ‫לא התכוננתי, לא!‬ 299 00:15:57,790 --> 00:15:59,041 ‫זה מאולתר.‬ 300 00:15:59,124 --> 00:15:59,959 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 301 00:16:02,086 --> 00:16:06,507 ‫אתה, בכך שסיפרת את הסיפור הזה,‬ ‫שינית את תרבות הפופ באופן מהותי.‬ 302 00:16:06,590 --> 00:16:07,883 ‫- גישה חדשה להומוסקסואליות -‬ 303 00:16:07,967 --> 00:16:10,636 ‫זה היה התיאור הראשון אי פעם‬ ‫של גברים הומואים.‬ 304 00:16:12,596 --> 00:16:13,931 {\an8}‫- קראולי‬ ‫"הנערים בחבורה" -‬ 305 00:16:14,932 --> 00:16:19,520 ‫איך זה מרגיש לך‬ ‫לראות איך הומוסקסואליות מוצגת כיום?‬ 306 00:16:19,603 --> 00:16:22,690 ‫מה מרגיש מוכר? מה מרגיש שונה?‬ 307 00:16:22,773 --> 00:16:26,944 ‫אני שמח מאוד שהתחום והנושא‬ 308 00:16:27,027 --> 00:16:30,114 ‫הפכו להיות כל כך נרחבים.‬ 309 00:16:30,197 --> 00:16:32,658 {\an8}‫בימינו, נראה שבכל מחזה בברודוויי…‬ 310 00:16:32,741 --> 00:16:33,617 {\an8}‫- רנט -‬ 311 00:16:33,701 --> 00:16:34,535 {\an8}‫- קינקי בוטס -‬ 312 00:16:34,618 --> 00:16:36,662 {\an8}‫ובכל מחזמר, יש אלמנט גאה…‬ 313 00:16:36,745 --> 00:16:37,579 {\an8}‫- הנשף -‬ 314 00:16:37,663 --> 00:16:39,039 ‫והכול מאוד מגוון.‬ 315 00:16:44,878 --> 00:16:46,213 ‫מי אתה, לעזאזל?‬ 316 00:16:46,839 --> 00:16:49,550 ‫היית באותו גיל שאני עכשיו‬ 317 00:16:49,633 --> 00:16:51,552 ‫כשכתבת את "הנערים בחבורה."‬ 318 00:16:51,635 --> 00:16:54,847 ‫אני מניח שזו שאלה לעצמי,‬ ‫"איך זה מרגיש לי?"‬ 319 00:16:54,930 --> 00:16:57,599 ‫כן, אני חושב, אבל אני לא רוצה להבהיל אותך‬ 320 00:16:57,683 --> 00:17:01,979 ‫כי, אני אומר לך,‬ ‫כל מה שאני זוכר לגבי להיות בגילך,‬ 321 00:17:02,062 --> 00:17:03,814 ‫ואני אפילו לא אגיד מה זה,‬ 322 00:17:04,398 --> 00:17:05,816 ‫אבל בבקשה תגיד.‬ 323 00:17:05,899 --> 00:17:07,985 ‫טוב, עלית שלב, אתה עכשיו…‬ 324 00:17:08,610 --> 00:17:10,738 ‫ב… אתה יודע, שלושים…‬ ‫-כן.‬ 325 00:17:10,821 --> 00:17:11,655 ‫ואחת.‬ 326 00:17:13,615 --> 00:17:14,867 ‫כן!‬ 327 00:17:14,950 --> 00:17:20,456 ‫"יום הולדת שמח"‬ 328 00:17:21,331 --> 00:17:22,541 ‫וחשבתי‬ 329 00:17:22,624 --> 00:17:27,713 ‫כשאני הייתי בן 31 חשבתי,‬ ‫"אוי, שיט. עברתי את ה-30."‬ 330 00:17:27,796 --> 00:17:30,132 ‫כלומר, לא עשיתי כלום.‬ 331 00:17:30,215 --> 00:17:31,467 ‫אני חייב לעשות משהו.‬ 332 00:17:31,550 --> 00:17:34,053 ‫אני לא משתמש בסאונה כשאני הולך לחדר הכושר.‬ 333 00:17:34,678 --> 00:17:37,014 ‫זה לא בריא אחרי אימון. משטח את השרירים.‬ 334 00:17:37,848 --> 00:17:43,937 ‫אני לא אוהב להעמיד בחזית את המיניות שלי‬ ‫או את ההיבט הזה בחיי,‬ 335 00:17:44,021 --> 00:17:46,190 ‫אבל באותו זמן, הגעתי לנקודה בתעשייה‬ 336 00:17:46,273 --> 00:17:48,192 ‫שהרגשתי כאילו…‬ 337 00:17:48,275 --> 00:17:52,362 ‫סבלתי והרגשתי שאני חייב להסתיר חלק מעצמי,‬ 338 00:17:52,446 --> 00:17:56,575 ‫והכרתי אנשים אחרים שעובדים בתעשייה‬ 339 00:17:56,658 --> 00:18:00,954 ‫שסובלים ומסתירים את האני האמיתי שלהם,‬ 340 00:18:01,038 --> 00:18:04,708 ‫או שהמנהלים שלהם‬ ‫מסדרים להם דייטים מזויפים ודברים כאלה.‬ 341 00:18:04,792 --> 00:18:07,252 ‫והעניין היה ההנצחה‬ 342 00:18:07,878 --> 00:18:11,715 ‫של השמטת האמת הזו בפני קהל צעיר.‬ 343 00:18:11,799 --> 00:18:15,594 ‫דיברת באריכות על איך "הנערים בחבורה"‬ 344 00:18:15,677 --> 00:18:18,514 ‫נולד מתוך התסכול שלך‬ 345 00:18:18,597 --> 00:18:20,933 ‫עם התעשייה ועם העולם,‬ 346 00:18:21,016 --> 00:18:23,727 ‫והיציאה שלי מהארון גם הייתה כזו בשבילי.‬ 347 00:18:23,811 --> 00:18:26,730 ‫ומה אתה עושה בתמורה ל-20 דולרים?‬ 348 00:18:27,314 --> 00:18:28,273 ‫את המקסימום.‬ 349 00:18:28,357 --> 00:18:31,485 ‫זו מסוג ההפקות ש…‬ 350 00:18:31,568 --> 00:18:34,571 ‫אני חושב ומקווה שתניע את הכדור קדימה,‬ 351 00:18:34,655 --> 00:18:37,783 ‫וסוג של… תרחיב את כל נושא השיחה הזה.‬ 352 00:18:37,866 --> 00:18:38,784 ‫טוב, גם אני.‬ 353 00:18:39,993 --> 00:18:43,539 ‫אתה מנהל לפעמים שיחות בראשך‬ 354 00:18:43,622 --> 00:18:46,125 ‫עם שחקנים שכבר לא איתנו?‬ 355 00:18:46,208 --> 00:18:48,252 ‫אני יצור רגשני מאוד,‬ 356 00:18:48,335 --> 00:18:51,880 ‫וזה ברור כי אני מתפרק ובוכה‬ ‫הרבה יותר מדי בקלות.‬ 357 00:18:51,964 --> 00:18:54,883 ‫כלומר, פישלתי לגמרי בטקס פרסי הטוני.‬ 358 00:18:54,967 --> 00:18:56,677 ‫עליתי לבמה,‬ 359 00:18:56,760 --> 00:18:59,179 ‫ותשעתכם הייתם מאחוריי.‬ 360 00:18:59,263 --> 00:19:03,433 ‫אז רציתי להקדיש את הדבר הזה‬ ‫לחבר'ה שהיו אמיצים מספיק‬ 361 00:19:03,517 --> 00:19:05,144 ‫כדי להעלות את המחזה בהתחלה.‬ 362 00:19:05,227 --> 00:19:06,979 ‫כן.‬ ‫-ואני חייב להם את הכול.‬ 363 00:19:07,062 --> 00:19:12,442 ‫כאילו שאני חייב לך‬ ‫את כל ההפקה הזאת בתחייה הזאת,‬ 364 00:19:12,526 --> 00:19:15,487 ‫ולשמונת השחקנים האחרים, ולג'ו מנטלו.‬ 365 00:19:15,571 --> 00:19:18,073 ‫וכל כך שמחתי שכולכם הייתם שם…‬ 366 00:19:18,574 --> 00:19:20,367 ‫ששכחתי להגיד תודה!‬ 367 00:19:22,452 --> 00:19:24,872 ‫יהיה נורא אם זה ייכנס לך ל…‬ 368 00:19:27,708 --> 00:19:28,542 ‫אהיה בשקט.‬ 369 00:19:30,294 --> 00:19:33,130 ‫יש משהו שהיית רוצה‬ 370 00:19:33,213 --> 00:19:35,132 ‫שהקהל ייקח איתו‬ 371 00:19:35,215 --> 00:19:38,760 ‫מהמחזה או מהסרט הזה ב-2020?‬ 372 00:19:38,844 --> 00:19:41,638 ‫כן, אני רוצה שייקחו הכול, אתה יודע!‬ 373 00:19:43,765 --> 00:19:46,268 ‫קחו את זה ותסתלקו מכאן!‬ ‫-וואו!‬ 374 00:19:46,351 --> 00:19:48,562 ‫לא, כלומר, ברצינות.‬ 375 00:19:48,645 --> 00:19:52,566 ‫הם יכולים לקחת את מה שהם אוהבים ‬ ‫ולהשאיר מאחור את מה שהם לא אוהבים.‬ 376 00:19:52,649 --> 00:19:56,361 ‫יודע משהו? אני אוהב את הגישה שלך, מארט.‬ ‫נראה לי שאאמץ אותה.‬ 377 00:19:57,070 --> 00:19:59,740 ‫"קחו הכול, אתם יכולים לקבל את מה שתרצו."‬ 378 00:20:00,240 --> 00:20:01,909 ‫אבל זה נכון, לא?‬ ‫-אנא, תיהנו.‬ 379 00:20:01,992 --> 00:20:05,662 ‫רק תראה מה קרה במהלך השנים.‬ 380 00:20:05,746 --> 00:20:08,624 ‫למרבה המזל,‬ ‫אתה ואני יכולים לשבת ולצחוק על זה,‬ 381 00:20:08,707 --> 00:20:11,627 ‫אבל אז זה לא היה משהו לצחוק עליו,‬ ‫בשום אופן.‬ 382 00:20:11,710 --> 00:20:14,296 ‫אבל בכל זאת, תמיד יש הומור באפלה, נכון?‬ 383 00:20:15,756 --> 00:20:17,883 ‫אני אכתוב את זה ברגע זה!‬ 384 00:20:19,843 --> 00:20:21,845 ‫טוב, תודה!‬ ‫-תודה!‬ 385 00:20:28,185 --> 00:20:29,895 ‫בואו נעשה את זה בבקשה. קדימה.‬ 386 00:20:33,857 --> 00:20:35,025 ‫אקשן.‬ 387 00:20:35,108 --> 00:20:39,154 ‫אוי, לא. לא. כולנו חייבים להתקשר בטלפון‬ 388 00:20:39,238 --> 00:20:43,992 ‫לאדם היחיד שאנחנו באמת מאמינים שאהבנו.‬ 389 00:20:44,493 --> 00:20:47,871 ‫אני אוהב את הגישה שלהם.‬ ‫כלומר, זה הכול ריאליסטי.‬ 390 00:20:48,914 --> 00:20:51,375 ‫אני מהמם?‬ ‫-אתה מהמם לגמרי.‬ 391 00:20:51,458 --> 00:20:53,627 ‫אתה יודע, כשמסתכלים לאחור על משהו,‬ 392 00:20:53,710 --> 00:20:58,173 ‫רואים איך "אתם לבושים מצחיק",‬ ‫או "התסרוקות שלכם מצחיקות"‬ 393 00:20:58,257 --> 00:21:00,425 ‫או נוסטלגיות, או משהו כזה.‬ 394 00:21:00,509 --> 00:21:03,387 ‫אבל אם חיים במהלך תקופה, לא חושבים על זה.‬ 395 00:21:04,304 --> 00:21:06,223 ‫הייתי גבר-גבר, ‬ 396 00:21:06,306 --> 00:21:09,393 ‫וחשבתי שאני לא משקר לעצמי.‬ ‫באמת חשבתי שאני סטרייט.‬ 397 00:21:09,476 --> 00:21:12,396 ‫כן, זו הייתה חברה מאוד בארון.‬ 398 00:21:12,479 --> 00:21:16,149 ‫פשוט הניחו שכולם, בכללי, היו סטרייטים,‬ 399 00:21:16,233 --> 00:21:18,402 ‫אבל זה בהחלט לא היה נכון.‬ 400 00:21:19,486 --> 00:21:22,030 ‫אני חושב שלברנרד נוח מאוד בעורו,‬ 401 00:21:22,114 --> 00:21:24,199 ‫עם העובדה שהוא חלק משני מיעוטים.‬ 402 00:21:24,283 --> 00:21:28,620 ‫הוא הומו, הוא שחור,‬ ‫אבל הוא גם אינטלקטואל והוא בניו יורק.‬ 403 00:21:28,704 --> 00:21:32,958 ‫אז יש לי את הדוגמאות האלה של גברים שחורים,‬ ‫הומואים בגלוי, שלבשו חליפות‬ 404 00:21:33,041 --> 00:21:35,335 ‫ותפקדו כל הזמן בתוך עולמות לבנים,‬ 405 00:21:35,419 --> 00:21:37,462 ‫ומעולם לא התפשרו על זהותם הגזעית.‬ 406 00:21:37,546 --> 00:21:41,591 ‫אתה נותן לו להשפיל אותך ללא הפסקה‬ ‫כי אתה שחור כנוע.‬ 407 00:21:41,675 --> 00:21:42,968 ‫לו מותר, מייקל. ‬ 408 00:21:43,051 --> 00:21:45,721 ‫לי מותר. אבל לך אסור.‬ 409 00:21:45,804 --> 00:21:48,724 ‫אני פשוט מדמיין‬ ‫שאוכל מחר בראנץ' עם ג'ימי בולדווין‬ 410 00:21:48,807 --> 00:21:51,101 ‫ואספר לו מה הכלבות האלה עשו לי אמש.‬ 411 00:21:52,477 --> 00:21:55,522 ‫אני לא מוכן לתקריב שלי, מר דה-מיל.‬ 412 00:21:55,605 --> 00:21:59,067 ‫יש בי חלק, בתור שחקן,‬ ‫שתמיד סופג את הדמויות,‬ 413 00:21:59,151 --> 00:22:03,989 ‫אז המוגזמות שלי כרגע מודגשת‬ ‫על ידי העובדה שאני משחק את אמורי.‬ 414 00:22:04,072 --> 00:22:05,949 ‫זה רציני מאוד.‬ 415 00:22:06,033 --> 00:22:09,536 ‫ג'ו ואני דיברנו על החלל שעליי לתפוס‬ ‫בתור אמורי,‬ 416 00:22:09,619 --> 00:22:13,832 ‫וזה די דפק אותי כאן וכאן,‬ 417 00:22:14,499 --> 00:22:19,629 ‫כי רובין עצמו היה במקום של לשחק אותה קטן,‬ 418 00:22:19,713 --> 00:22:22,007 ‫אז זה גרם לי ללמוד מאמורי,‬ 419 00:22:22,090 --> 00:22:24,801 ‫וללמוד שאתה למעשה מסוגל למלא חלל‬ 420 00:22:24,885 --> 00:22:27,387 ‫ובמקביל לאפשר לאחרים את של עצמם.‬ 421 00:22:27,471 --> 00:22:29,556 ‫תשאל אם ה"לחמניות" שלו חמות.‬ 422 00:22:29,639 --> 00:22:31,224 ‫זה מי שאני,‬ 423 00:22:31,308 --> 00:22:34,770 ‫ואנשים יאהבו את זה או לא,‬ ‫ואני פשוט אהיה עצמי.‬ 424 00:22:34,853 --> 00:22:36,146 ‫מי היא?‬ 425 00:22:36,855 --> 00:22:37,939 ‫מי היא הייתה?‬ 426 00:22:38,690 --> 00:22:40,108 ‫מי היא מקווה להיות?‬ 427 00:22:43,278 --> 00:22:45,197 ‫טוב, זה אנדי ראנלס באומהה.‬ 428 00:22:45,280 --> 00:22:48,033 ‫נדמה לי שזה היה יום הולדת חמש או שש שלי,‬ 429 00:22:48,116 --> 00:22:52,162 ‫ואימא שלי נתנה לי‬ ‫בובות מאליבו קן ומאליבו ברבי‬ 430 00:22:52,245 --> 00:22:53,538 ‫כי ביקשתי כאלה.‬ 431 00:22:53,622 --> 00:22:57,042 ‫אני חושב שהרעיון על הנייר‬ ‫היה לתת לאנדי בובות ברבי‬ 432 00:22:57,125 --> 00:23:00,212 ‫כדי שישחק עם אחותו הקטנה,‬ ‫אבל בעצם רק רציתי את הבובות.‬ 433 00:23:00,295 --> 00:23:03,465 ‫זה בסיוויק לייט אופרה בפיטסבורג ב-1988.‬ 434 00:23:03,548 --> 00:23:08,178 ‫זו הייתה ההפקה המקצועית הראשונה שלי‬ ‫של "הקוסם מארץ עוץ", שיחקתי מנצ'קין.‬ 435 00:23:08,261 --> 00:23:10,680 ‫עבודת איפור מצוינת, תראו. איפרתי את עצמי.‬ 436 00:23:11,223 --> 00:23:15,435 ‫ברור שזה חג המולד.‬ ‫אני מניח שבוקרים היו האופנה באותה שנה.‬ 437 00:23:15,519 --> 00:23:17,562 ‫נראה שאני בן ארבע או חמש.‬ 438 00:23:17,646 --> 00:23:18,814 ‫היו לך עוד אחים?‬ 439 00:23:18,897 --> 00:23:22,234 ‫כן. היה לי אח גדול‬ ‫שהייתה לו תלבושת קאובוי תואמת.‬ 440 00:23:22,317 --> 00:23:24,986 ‫אני חושב שהוא נחתך מהתמונה. סליחה, ניל!‬ 441 00:23:25,070 --> 00:23:29,408 ‫זה היה באמצע שנות ה-70 בפיטסבורג.‬ 442 00:23:29,491 --> 00:23:33,745 ‫תקופה שבה זה לא היה‬ ‫כל כך בסדר או מעודד להיות גיי, בהחלט.‬ 443 00:23:35,122 --> 00:23:39,167 ‫זה היה צריך להיות‬ ‫בסביבות 1983 בדאלאס, טקסס.‬ 444 00:23:39,251 --> 00:23:43,547 ‫אימא שלי אהבה שטיח אדום יפה.‬ ‫אז כאילו נפרש שטיח אדום בכל מקום.‬ 445 00:23:43,630 --> 00:23:48,093 ‫בצפון קליפורניה,‬ ‫וזה היה ממש לפני שהתחתנתי עם החתול.‬ 446 00:23:48,176 --> 00:23:49,803 ‫איך הלכו הנישואים?‬ 447 00:23:49,886 --> 00:23:50,846 ‫טוב, החתול מת.‬ 448 00:23:50,929 --> 00:23:52,764 ‫בסדר, אז אתה אלמן.‬ ‫-אני אלמן.‬ 449 00:23:53,515 --> 00:23:56,810 ‫התמונה הזאת צולמה‬ ‫ביום הצילומים בבית הספר שלי.‬ 450 00:23:56,893 --> 00:23:58,562 ‫ומה שהיה מגניב ביום הזה,‬ 451 00:23:58,645 --> 00:24:01,231 ‫קודם כל, אני זוכר שבחרתי את החולצה הזאת,‬ 452 00:24:01,314 --> 00:24:03,817 ‫היא הזכירה לי את של אחי וחשבתי שאני מגניב,‬ 453 00:24:03,900 --> 00:24:06,445 ‫אבל גם זכית לבחור את הרקע.‬ 454 00:24:06,528 --> 00:24:08,989 ‫רציתי ללבוש את החולצה הכתומה האהובה עליי‬ 455 00:24:09,072 --> 00:24:11,074 ‫ואימי אמרה ללבוש חולצה עם צווארון.‬ 456 00:24:11,158 --> 00:24:13,243 ‫כשהיא נכנסה למטבח, רצתי חזרה למעלה,‬ 457 00:24:13,326 --> 00:24:15,787 ‫לבשתי את חולצתי האהובה, רצתי מהדלת לביה"ס,‬ 458 00:24:15,871 --> 00:24:18,748 ‫וכשהתמונות הגיעו‬ ‫היא ראתה שלבשתי את החולצה הזו,‬ 459 00:24:18,832 --> 00:24:21,668 ‫וכשהיא ראתה כמה שמחתי, היא הבינה,‬ 460 00:24:21,751 --> 00:24:23,962 ‫"עליי לתת לו ללבוש כל חולצה שבא לו."‬ 461 00:24:28,467 --> 00:24:31,094 ‫אתם לא תוהים,‬ ‫אם זה היה לפני או אחרי שאני…‬ 462 00:24:32,220 --> 00:24:33,388 ‫התרקונתי לאסלה.‬ 463 00:24:33,472 --> 00:24:35,932 ‫זה נראה כמו חיוך של אחרי.‬ ‫-זה חייב להיות.‬ 464 00:24:37,225 --> 00:24:39,060 ‫בסדר, סיבוב בזק.‬ ‫-כן!‬ 465 00:24:40,770 --> 00:24:43,148 ‫לעולם לא ייגמרו לה הרעיונות לגבי…‬ 466 00:24:44,232 --> 00:24:45,108 ‫השיער שלה.‬ 467 00:24:46,776 --> 00:24:47,777 ‫הצבע אדום.‬ 468 00:24:47,861 --> 00:24:50,405 ‫אני זוכר שהייתי כל כך אובססיבי לצבע אדום.‬ 469 00:24:50,489 --> 00:24:52,949 ‫מופע הכישרונות המשפחתי בחג ההודיה.‬ 470 00:24:53,033 --> 00:24:55,285 ‫כל כך קשה להיכנס לנפש של ילד בן ארבע.‬ 471 00:24:55,368 --> 00:24:59,039 ‫אני אוהב את זה שאני עומד‬ ‫בדיוק באותה תנוחה ואפילו לא שמתי לב,‬ 472 00:24:59,122 --> 00:25:01,041 ‫אבל זה מה שקורה עכשיו.‬ 473 00:25:01,958 --> 00:25:03,460 ‫והיא לעולם לא…‬ 474 00:25:04,044 --> 00:25:05,295 ‫היא לעולם לא…‬ 475 00:25:05,378 --> 00:25:07,255 ‫תפגע באימא שלה.‬ 476 00:25:07,339 --> 00:25:08,215 ‫תשחק כדורגל.‬ 477 00:25:08,298 --> 00:25:11,593 ‫תתן לאחותה לנצח בתחרות ליפסינק.‬ 478 00:25:11,676 --> 00:25:13,261 ‫תאכל את כל הירקות שלה.‬ 479 00:25:13,345 --> 00:25:16,097 ‫שזה מאוד הפוך ממני עכשיו,‬ ‫כפי שאתה יכול להעיד,‬ 480 00:25:16,181 --> 00:25:19,518 ‫כמעט כל מה שאני אוכל זה ירקות.‬ ‫אז, הורים, אל תאבדו תקווה.‬ 481 00:25:21,061 --> 00:25:24,773 ‫אני בדרך כלל טוב בכאלה, צ'ארלי.‬ ‫מה היא… אתה יודע מה זה, לדעתי?‬ 482 00:25:24,856 --> 00:25:26,483 ‫כינויי הגוף מבלבלים אותי!‬ 483 00:25:26,566 --> 00:25:28,485 ‫היא בכלל לא רוצה לשמוע על…‬ 484 00:25:29,069 --> 00:25:30,820 ‫במיה. היא שנאה במיה.‬ 485 00:25:32,197 --> 00:25:33,782 ‫לא אופרה. במיה.‬ 486 00:25:34,533 --> 00:25:36,284 ‫ומי היא קיוותה להיות?‬ 487 00:25:36,368 --> 00:25:39,204 ‫היא קיוותה להיות כוכבת קולנוע.‬ 488 00:25:39,287 --> 00:25:41,331 ‫אריאל בבת הים הקטנה.‬ 489 00:25:41,998 --> 00:25:43,667 ‫חברה טובה לאנשים.‬ 490 00:25:43,750 --> 00:25:46,461 ‫אני מקווה שהגשמתי את התקוות והחלומות שלך,‬ ‫מותק.‬ 491 00:25:56,721 --> 00:25:58,557 {\an8}‫- ג'וליוס -‬ 492 00:26:00,934 --> 00:26:02,435 ‫הגענו.‬ ‫-היי.‬ 493 00:26:02,519 --> 00:26:03,853 ‫- פול מרלו‬ ‫מעצב אופנה -‬ 494 00:26:03,937 --> 00:26:05,355 ‫איזה קטע לפגוש אתכם פה.‬ 495 00:26:05,438 --> 00:26:06,690 ‫איפה אנחנו היום?‬ 496 00:26:06,773 --> 00:26:09,276 ‫אנחנו בבר "ג'וליוס",‬ 497 00:26:09,359 --> 00:26:12,279 ‫שבו הייתי הרבה פעמים בחיי.‬ 498 00:26:12,821 --> 00:26:14,072 ‫רקע!‬ 499 00:26:16,324 --> 00:26:19,369 ‫וזה כיף, להיות בסרט, ובמיוחד איתך,‬ 500 00:26:19,452 --> 00:26:23,790 ‫ועניבת המשי מקסימה עם הטבעת המוזהבת‬ 501 00:26:23,873 --> 00:26:25,834 ‫שלא מוכנה להישאר במקום.‬ 502 00:26:31,423 --> 00:26:37,012 ‫האם יש הבדלים מוחשיים‬ ‫בין הצילומים של הגרסה הזו לעומת הקודמת?‬ 503 00:26:37,095 --> 00:26:40,640 ‫אני מבוגר, באופן רשמי. מלאו לי 84 אתמול,‬ 504 00:26:40,724 --> 00:26:44,853 ‫אז אני מניח שאני נחשב מבוגר בימינו.‬ 505 00:26:45,520 --> 00:26:48,356 ‫בזמנו הייתי רק יצור צעיר ועליז,‬ 506 00:26:48,440 --> 00:26:50,400 ‫מלא בטחון עצמי ונמרץ.‬ 507 00:26:51,610 --> 00:26:54,195 ‫אני לא מרגיש כזה נמרץ יותר.‬ 508 00:26:56,781 --> 00:26:57,699 ‫- סטונוול אין -‬ 509 00:26:57,782 --> 00:26:59,993 ‫בכל מקרה. נחמד לעמוד מול המקום,‬ 510 00:27:00,076 --> 00:27:03,371 ‫ביום היפה הזה, כשאנחנו מצלמים מעבר לפינה.‬ 511 00:27:07,125 --> 00:27:07,959 ‫אתמול?‬ 512 00:27:08,043 --> 00:27:09,586 ‫אתמול.‬ ‫-אתמול הולדת שמח!‬ 513 00:27:10,962 --> 00:27:12,047 ‫זה נפלא.‬ 514 00:27:12,130 --> 00:27:13,214 ‫סליחה, אדוני.‬ 515 00:27:13,298 --> 00:27:15,675 ‫מתי הייתה הבכורה שלך?‬ ‫-רק הערב.‬ 516 00:27:15,759 --> 00:27:17,385 ‫הערב? במשחק?‬ ‫-כן.‬ 517 00:27:17,469 --> 00:27:21,890 ‫זו מתנת יום ההולדת הכי טובה שיכולת לקבל.‬ ‫-בהחלט, זה היה נפלא.‬ 518 00:27:21,973 --> 00:27:23,016 ‫שוב בבית.‬ 519 00:27:23,099 --> 00:27:24,934 ‫חזרתי אחרי 50 שנה.‬ 520 00:27:25,018 --> 00:27:26,227 ‫זה מדהים.‬ ‫-קאמבק.‬ 521 00:27:26,311 --> 00:27:28,021 ‫כן. אני מת על זה.‬ 522 00:27:28,772 --> 00:27:30,774 ‫זה נפלא. האגדה חוזרת.‬ 523 00:27:30,857 --> 00:27:32,984 ‫תודה. טוב, שיהיה לך בהצלחה בתקריב!‬ 524 00:27:33,068 --> 00:27:34,277 ‫תודה רבה.‬ 525 00:27:35,487 --> 00:27:42,160 ‫"יום הולדת שמח!‬ 526 00:27:42,243 --> 00:27:46,164 ‫"יום הולדת שמח, למארט היקר…"‬ 527 00:27:46,247 --> 00:27:48,833 ‫- מארט, הגנגסטר המקורי,‬ ‫הנערים בחבורה -‬ 528 00:27:48,917 --> 00:27:52,671 ‫מארט הוא הראשון שהציב את הדגל, עם המחזה.‬ 529 00:27:52,754 --> 00:27:56,132 ‫הוא מחזיק כיצירה ספרותית דרמטית נהדרת‬ 530 00:27:56,216 --> 00:27:59,260 ‫שיכול לעמוד במבחן הזמן.‬ 531 00:27:59,344 --> 00:28:05,266 {\an8}‫- מארט קראולי‬ ‫21 באוגוסט 1935 - 7 במרץ ,2020 -‬ 532 00:28:12,774 --> 00:28:15,193 ‫- תרגום כתוביות: זואי רוז -‬