1 00:00:07,090 --> 00:00:08,800 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:11,720 --> 00:00:13,888 ‫"במקום מלא מסתורין‬ 3 00:00:13,972 --> 00:00:15,807 ‫שבו העבר מתעורר לחיים‬ 4 00:00:15,890 --> 00:00:17,851 ‫יש גיבורה של ההיסטוריה‬ 5 00:00:17,934 --> 00:00:20,020 ‫שמוכנה לשגשג‬ 6 00:00:20,103 --> 00:00:22,313 ‫היא מצילה את העתיד שלנו‬ 7 00:00:22,397 --> 00:00:24,232 ‫על ידי הגנה על העבר‬ 8 00:00:24,315 --> 00:00:27,152 ‫היא גיבורה שהרגע שלה הגיע סוף סוף‬ 9 00:00:27,235 --> 00:00:29,195 ‫רידלי ג'ונס‬ 10 00:00:29,279 --> 00:00:31,364 ‫מלאת תעוזה וגם אומץ‬ 11 00:00:31,448 --> 00:00:33,533 ‫רידלי ג'ונס‬ 12 00:00:33,616 --> 00:00:35,577 ‫שומרת על המוזיאון בגאווה‬ 13 00:00:35,660 --> 00:00:37,370 ‫רידלי ג'ונס‬ 14 00:00:37,454 --> 00:00:40,582 ‫ההרפתקנות שלה מידבקת‬ 15 00:00:40,665 --> 00:00:44,002 ‫דינוזאור, דודו ושימפנזה אסטרונאוטית לצידה‬ 16 00:00:44,085 --> 00:00:46,171 ‫רידלי ג'ונס‬ 17 00:00:46,254 --> 00:00:48,214 ‫חובשת את כובע הפדורה המוכר‬ 18 00:00:48,298 --> 00:00:50,175 ‫רידלי ג'ונס‬ 19 00:00:50,258 --> 00:00:52,385 ‫שום אתגר לא יעמוד בדרכה‬ 20 00:00:52,469 --> 00:00:55,013 ‫היא לעולם לא תיכנע לפחדיה‬ 21 00:00:55,096 --> 00:00:57,599 ‫היא זורחת כשהרפתקה מתקרבת‬ 22 00:00:57,682 --> 00:00:58,975 ‫מזנקת לקלחת‬ 23 00:00:59,059 --> 00:01:00,935 ‫ואז מצילה את המצב‬ 24 00:01:01,019 --> 00:01:05,940 ‫רידלי ג'ונס!"‬ 25 00:01:09,611 --> 00:01:11,988 ‫הטוב, הרע והכרכרה.‬ 26 00:01:13,239 --> 00:01:14,074 ‫כן!‬ 27 00:01:15,617 --> 00:01:18,203 ‫אני לוהט. עומד להתפוצץ.‬ ‫-וואו!‬ 28 00:01:19,954 --> 00:01:22,916 ‫העיניים של המוזיאון, אתם מוכנים לראות‬ 29 00:01:22,999 --> 00:01:27,462 ‫את תרגיל הסקייטבורד הכי מגניבוזאורוס שיש?‬ 30 00:01:27,545 --> 00:01:28,755 ‫מוכנים!‬ 31 00:01:28,838 --> 00:01:33,551 ‫אז תחזיקו חזק‬ ‫כי אתם עומדים לחזות ב"התפרצוזאור"!‬ 32 00:01:33,635 --> 00:01:36,054 ‫מומיה-דהים!‬ ‫-ראו! ה"התפרצוז...‬ 33 00:01:36,971 --> 00:01:38,181 ‫אני אתפוס אותך!‬ 34 00:01:41,142 --> 00:01:44,187 ‫תודה, רידלי. זה היה קרובטיקון.‬ 35 00:01:44,270 --> 00:01:46,523 ‫הבליטה הזאת תמיד הייתה שם?‬ 36 00:01:46,606 --> 00:01:51,402 ‫היא בהחלט חדשה ומוזרה.‬ ‫כדאי שאימא תראה את זה.‬ 37 00:01:51,486 --> 00:01:53,571 ‫מה זה הדבר הזה, לכל הרוחות?‬ 38 00:01:53,655 --> 00:01:57,700 ‫זו בליטה שנוצרה על ידי אחד השורשים‬ ‫של בית העץ שלנו.‬ 39 00:01:57,784 --> 00:02:00,745 ‫הם בטח ארוכים ממש!‬ 40 00:02:00,829 --> 00:02:04,958 ‫ארוכים ועתיקים.‬ ‫למעשה, זה העץ העתיק ביותר בעיר.‬ 41 00:02:05,041 --> 00:02:08,545 ‫המוזיאון נבנה סביבו.‬ ‫הוא עמוד השדרה של המקום.‬ 42 00:02:08,628 --> 00:02:15,135 ‫עמוד שדרה יקר שאני מתכוון לעקור. מי יודע‬ ‫כמה שורשים עוד יצוצו. הוא חייב לעוף!‬ 43 00:02:17,554 --> 00:02:20,515 ‫אבל מר עץ-בודי... כלומר, פיבודי,‬ ‫זה הבית שלנו!‬ 44 00:02:20,598 --> 00:02:22,559 ‫במשך דורות!‬ 45 00:02:22,642 --> 00:02:25,770 ‫כבר החלטתי. אני לא אבזבז הון על העץ הזה.‬ 46 00:02:25,854 --> 00:02:28,189 ‫הוא ייעקר מחר בבוקר.‬ 47 00:02:28,273 --> 00:02:31,526 ‫עכשיו, סלחו לי, יש לי קבלות נהדרות לספור.‬ 48 00:02:31,609 --> 00:02:33,236 ‫מר פיבודי. תיזהר מ...‬ 49 00:02:33,987 --> 00:02:34,863 ‫הבליטה.‬ 50 00:02:35,780 --> 00:02:40,118 ‫רכשת אויב רב-עוצמה היום, עץ.‬ ‫מעולם לא אהבתי טבע.‬ 51 00:02:41,161 --> 00:02:44,205 ‫אימא, אולי נוכל לשלם כדי לטפל בעץ?‬ 52 00:02:44,289 --> 00:02:50,461 ‫אביא את קופת החיסכון שלי. היא כמעט מלאה...‬ ‫-אני מצטערת, אבל אין לנו מספיק כסף.‬ 53 00:02:50,545 --> 00:02:54,924 ‫רגע. זה אומר שנפסיד את הבית שלנו?‬ ‫-אני חוששת שכן.‬ 54 00:02:55,008 --> 00:03:01,347 ‫אבל איך נגן על המוזיאון אם אנחנו לא בתוכו?‬ ‫-אני לא יודעת, אבל נמצא דרך.‬ 55 00:03:03,683 --> 00:03:06,561 ‫זה מה שקורה כששמים רווחים לפני אנשים.‬ 56 00:03:06,644 --> 00:03:08,605 ‫כדאי שאתחיל לארוז.‬ 57 00:03:08,688 --> 00:03:13,401 ‫רה ישמור! מר פיבודי‬ ‫לא יכול פשוט לפרק אותנו ככה!‬ 58 00:03:13,484 --> 00:03:15,111 ‫עושה לי חשק לנחור!‬ 59 00:03:15,612 --> 00:03:19,032 ‫לב האבן שלו קשה יותר מכל הירחים של צדק.‬ 60 00:03:19,115 --> 00:03:22,744 ‫אני מקווה שאת ואימא וסבתא שלך‬ ‫לא תעברו רחוק מדי.‬ 61 00:03:22,827 --> 00:03:28,917 ‫תבואו לבקר את ציפור הדודו האהובה עליכן‬ ‫כדי לוודא שהיא עדיין יחידה במינה?‬ 62 00:03:29,000 --> 00:03:33,671 ‫המשפחה שלי לא זזה מפה.‬ ‫אני אמצא כסף להצלת העץ שלנו. איכשהו.‬ 63 00:03:33,755 --> 00:03:35,048 ‫מה לעזאזל?!‬ 64 00:03:36,007 --> 00:03:39,344 ‫דרך אגב, מה לעזאזל זה עזאזל?‬ 65 00:03:39,427 --> 00:03:40,386 ‫אין לי מושג!‬ 66 00:03:40,887 --> 00:03:42,222 ‫הי, מא. הי, פא!‬ 67 00:03:42,305 --> 00:03:43,264 ‫הלו, רידלי!‬ 68 00:03:43,348 --> 00:03:48,436 ‫מי שם את פס ההאטה הזה כאן?‬ ‫יש לנו שלל להחביא.‬ 69 00:03:48,519 --> 00:03:49,646 ‫"שלל", כן?‬ 70 00:03:49,729 --> 00:03:51,773 ‫מה לגבי השלל שלנו?‬ 71 00:03:51,856 --> 00:03:55,860 ‫את ופא מומחים במציאת אוצרות נסתרים, נכון?‬ 72 00:03:55,944 --> 00:03:59,739 ‫הכי טובים במערב... של המוזיאון. גם במזרח!‬ 73 00:03:59,822 --> 00:04:03,534 ‫תוכלו לעזור לי למצוא שלל?‬ ‫כדי להציל את הבית שלי.‬ 74 00:04:04,535 --> 00:04:08,831 ‫כמובן שנעזור להציל את הבית שלך.‬ ‫לג'ונסיות יש לב טוב.‬ 75 00:04:08,915 --> 00:04:12,460 ‫אנחנו בדיוק מחפשים אוצר מיוחד‬ ‫וצריכים עזרה.‬ 76 00:04:12,543 --> 00:04:15,630 ‫וכשמדובר באוצרות, כל הקודם זוכה.‬ 77 00:04:15,713 --> 00:04:17,507 ‫נתחלק איתך בצורה הוגנת.‬ 78 00:04:17,590 --> 00:04:19,300 ‫נלחץ ידיים.‬ ‫-עשינו עסק.‬ 79 00:04:19,384 --> 00:04:23,012 ‫אי אפשר להתחרט.‬ ‫אך מוטב שאזהיר אותך, גברת קטנה.‬ 80 00:04:23,096 --> 00:04:25,932 ‫לא יהיה קל למצוא את אותו אוצר.‬ 81 00:04:27,433 --> 00:04:30,061 ‫למה היא צוחקת? זה מקריפ.‬ 82 00:04:30,144 --> 00:04:32,689 ‫רק להנהן ולחייך.‬ 83 00:04:38,569 --> 00:04:40,905 ‫ברוכה הבאה למחבוא הסודי שלנו!‬ 84 00:04:40,989 --> 00:04:43,658 ‫חלל התצוגה הישן.‬ 85 00:04:43,741 --> 00:04:47,120 ‫תמיד תהיתי מה יש כאן. תראו את הברקת הזאת!‬ 86 00:04:47,203 --> 00:04:51,291 ‫שווה הון עתק,‬ ‫אבל היא נמצאת באותו מכרה ישן.‬ 87 00:04:51,374 --> 00:04:54,711 ‫יהיה קשה בפנים. אפילו עבור הרפתקנית כמוך.‬ 88 00:04:54,794 --> 00:04:58,589 ‫אני מגינה של המוזיאון, זוכרים? קטן עליי.‬ 89 00:04:59,590 --> 00:05:00,758 ‫קדימה, צוות.‬ 90 00:05:04,345 --> 00:05:05,680 ‫אף פעם לא נמאס.‬ 91 00:05:06,639 --> 00:05:08,850 ‫מסילה של עגלת פחם...‬ 92 00:05:08,933 --> 00:05:10,810 ‫אבל, כאילו, אין עגלות?‬ 93 00:05:10,893 --> 00:05:12,687 ‫תצטרכו ללכת ברגל.‬ 94 00:05:12,770 --> 00:05:16,441 ‫שימו עין על הכרכרה שלנו.‬ ‫גילינו נתיב קטן משלנו.‬ 95 00:05:17,317 --> 00:05:18,484 ‫קדימה, סוסימים.‬ 96 00:05:20,403 --> 00:05:23,656 ‫פיצ'ס? תוכלי להדריך אותנו במכרה הרעוע הזה?‬ 97 00:05:23,740 --> 00:05:25,241 ‫מצטערת, חומד.‬ 98 00:05:25,325 --> 00:05:29,746 ‫המכרה הזה מתפרק מהר יותר‬ ‫מלחם הקופים המפורסם של סבתא שלי.‬ 99 00:05:29,829 --> 00:05:34,542 ‫טוב, "עיניים". פשוט נלך לאט‬ ‫ולא נעשה תנועות פתאומיות.‬ 100 00:05:35,043 --> 00:05:36,210 ‫מגניב!‬ 101 00:05:37,462 --> 00:05:38,379 ‫אוי לא!‬ 102 00:05:40,465 --> 00:05:44,552 ‫טעות שלי. כלומר, טעות של ראלף.‬ ‫כלומר, טעות שלנו.‬ 103 00:05:44,635 --> 00:05:45,887 ‫זה לא טוב.‬ 104 00:05:47,555 --> 00:05:50,058 ‫פשוט צריך ללכת כמו המצרייה הזאת.‬ 105 00:05:54,062 --> 00:05:55,355 ‫כמעט...‬ 106 00:05:55,438 --> 00:05:58,566 ‫אני חושש.ת שהמנהרה כבר לא בגודל-דינו.‬ 107 00:05:58,649 --> 00:06:02,362 ‫פרד צודק.ת.‬ ‫דנטה, תחזור לרוטונדה. נתראה בקרוב.‬ 108 00:06:02,445 --> 00:06:07,241 ‫מבאס לפספס את ציד האוצרות.‬ ‫בהצלחה אחים ואחיות.‬ 109 00:06:11,954 --> 00:06:17,043 ‫אני לא מומחה למכרות נטושים,‬ ‫אבל לדעתי הגענו לדרך ללא מוצא.‬ 110 00:06:17,126 --> 00:06:19,545 ‫הדרך הכי מפחידה.‬ 111 00:06:19,629 --> 00:06:20,630 ‫דיו!‬ 112 00:06:24,050 --> 00:06:27,595 ‫מראה יכול להטעות. פנו דרך לביזון!‬ 113 00:06:30,473 --> 00:06:32,558 ‫מהר! לא יכול.ה להחזיק עוד הרבה.‬ 114 00:06:32,642 --> 00:06:39,107 ‫אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל רידלי,‬ ‫איסמת, לכו! אני אשאר פה ואעזור לפרד.‬ 115 00:06:39,190 --> 00:06:40,525 ‫דדלי? אתה בטוח?‬ 116 00:06:40,608 --> 00:06:45,571 ‫לא, אבל אעשה זאת למען הבית של רידלי!‬ ‫-תודה לכם. נתראה כשנחזור.‬ 117 00:06:51,452 --> 00:06:52,787 ‫הנה הכרכרה!‬ 118 00:06:53,287 --> 00:06:54,914 ‫כדאי שתעמדו בקצב.‬ 119 00:06:57,375 --> 00:06:58,376 ‫אוי, לא!‬ 120 00:07:00,586 --> 00:07:02,588 ‫רגע. הרבה יותר טוב.‬ 121 00:07:02,672 --> 00:07:05,800 ‫את יודעת מה קורה למלכה הזאת בחושך.‬ ‫-איסמת, חכי!‬ 122 00:07:08,845 --> 00:07:12,974 ‫תודה. אני גם לא חובבת גדולה‬ ‫של נפילה לבורות ללא תחתית.‬ 123 00:07:13,057 --> 00:07:16,561 ‫גם אני לא. אני לא רואה דרך לעבור לצד השני.‬ 124 00:07:16,644 --> 00:07:18,980 ‫אלא אם נוכל לעוף.‬ 125 00:07:19,063 --> 00:07:23,651 ‫אולי נוכל להשתמש בתכריכים שלי!‬ 126 00:07:23,734 --> 00:07:27,655 ‫פריט האופנה הזה עומד להפוך לאומגה.‬ 127 00:07:27,738 --> 00:07:28,739 ‫רעיון מצוין.‬ 128 00:07:30,700 --> 00:07:31,534 ‫יש!‬ 129 00:07:31,617 --> 00:07:32,452 ‫מגניב.‬ 130 00:07:33,619 --> 00:07:34,912 ‫אבל מה איתך?‬ 131 00:07:34,996 --> 00:07:39,083 ‫את חייבת למצוא את האוצר עד הבוקר,‬ ‫או שבית העץ ייהרס.‬ 132 00:07:39,167 --> 00:07:42,795 ‫כל צוות העיניים ויתר על ההרפתקה‬ ‫כדי לעזור לך.‬ 133 00:07:42,879 --> 00:07:45,548 ‫אנחנו יודעים כמה חשוב העץ הזה.‬ 134 00:07:45,631 --> 00:07:49,385 ‫הוא עמוד השדרה של המוזיאון. לא אאכזב אתכם.‬ 135 00:07:49,469 --> 00:07:50,678 ‫הנה אני באה!‬ 136 00:07:54,265 --> 00:07:58,519 ‫תדאגי שפרד ודדלי יזיזו את הסלע,‬ ‫אפגוש אתכם במוזיאון.‬ 137 00:07:58,603 --> 00:08:01,481 ‫בהצלחה בהסתערות על המכרה הישן והרעוע!‬ 138 00:08:03,483 --> 00:08:07,528 ‫אין בורות ללא תחתית. אין חומת סלעים.‬ 139 00:08:07,612 --> 00:08:09,113 ‫רידלי! כאן!‬ 140 00:08:10,406 --> 00:08:13,493 ‫ברוכה הבאה לתחנה האחרונה.‬ 141 00:08:13,576 --> 00:08:16,871 ‫חציתם את המכרה הישן בכזאת קלות.‬ 142 00:08:16,954 --> 00:08:20,416 ‫אז למה אתם זקוקים לעזרתי? ואיפה אבן החן?‬ 143 00:08:20,500 --> 00:08:24,504 ‫לדעתנו היא מאחורי אותו דלי גדול.‬ ‫והוא כבד מדי בשבילנו.‬ 144 00:08:24,587 --> 00:08:26,923 ‫זה לא דלי. זו עגלת פחם.‬ 145 00:08:30,009 --> 00:08:33,095 ‫הנה היא.‬ ‫-אנחנו עשירים!‬ 146 00:08:33,179 --> 00:08:36,432 ‫וואו! הברקת. היא יפהפה.‬ 147 00:08:40,394 --> 00:08:41,771 ‫היא תקועה בקיר.‬ 148 00:08:41,854 --> 00:08:45,775 ‫נצטרך עוד כוח כדי להוציא אותה.‬ ‫-יש לנו כוח בשבילך.‬ 149 00:08:48,277 --> 00:08:50,988 ‫נעשה היי-הופ בשלוש.‬ 150 00:08:52,365 --> 00:08:54,450 ‫אחת, שתיים...‬ 151 00:08:54,534 --> 00:08:56,410 ‫היי-הופ!‬ 152 00:09:00,456 --> 00:09:01,290 ‫תפסתי!‬ 153 00:09:02,917 --> 00:09:05,461 ‫אוי לא, המכרה. הוא קורס!‬ 154 00:09:05,545 --> 00:09:08,047 ‫כדאי שנתחפף מפה!‬ 155 00:09:08,130 --> 00:09:09,882 ‫סלעים!‬ 156 00:09:11,342 --> 00:09:14,679 ‫חור עצום במסילה. תחזיקו חזק!‬ 157 00:09:24,272 --> 00:09:27,525 ‫הצלחנו!‬ ‫התחנה הבאה, בית העץ של משפחת ג'ונס.‬ 158 00:09:28,150 --> 00:09:31,404 ‫אימא. תראי מה מא ופא ואני‬ ‫מצאנו במכרה הישן.‬ 159 00:09:31,487 --> 00:09:34,365 ‫אוצר! נוכל למכור אותו ולהציל את הבית.‬ 160 00:09:34,448 --> 00:09:37,702 ‫זאת חתיכת ברקת. בטח שווה הון תועפות.‬ 161 00:09:38,202 --> 00:09:40,288 ‫אבל לא אוכל לקבל אותה.‬ ‫-למה?‬ 162 00:09:40,371 --> 00:09:43,916 ‫מא ופא אמרו שכשמדובר באוצרות,‬ ‫כל הקודם זוכה.‬ 163 00:09:44,000 --> 00:09:46,627 ‫האבן הזאת היא ממצא חשוב, לא שלל.‬ 164 00:09:46,711 --> 00:09:49,922 ‫ואנחנו, נשות ג'ונס, מגינות, לא ספסריות.‬ 165 00:09:50,006 --> 00:09:52,091 ‫זה לא תפקידנו למכור ממצאים.‬ 166 00:09:52,174 --> 00:09:55,428 ‫אנחנו נותנות בית לממצאים‬ ‫שמסבירים את ההיסטוריה.‬ 167 00:09:55,970 --> 00:10:00,433 ‫"הצלחת לחשוף אבן חן יקרת ערך ונדירה‬ 168 00:10:01,309 --> 00:10:07,898 ‫חשיבותה האמיתית היא לספר את סיפורה‬ 169 00:10:07,982 --> 00:10:12,570 ‫מתחת לכיפה נשמור אותה לעד‬ 170 00:10:12,653 --> 00:10:17,325 ‫בית הוא משהו שמגיע לכל אחד‬ 171 00:10:17,408 --> 00:10:22,121 ‫אנו הג'ונסיות שואפות לשמור‬‫ ‬‫ולגונן‬ 172 00:10:22,788 --> 00:10:29,128 ‫על הדינוזאור ועל הדודו ועל העבר להישען‬ 173 00:10:29,211 --> 00:10:33,924 ‫אנו חולקות את מעשיותיהם‬ ‫עם כל האנשים, צעירים ומבוגרים‬ 174 00:10:34,008 --> 00:10:39,096 ‫כי לכולם מגיע שיספרו עליהם סיפורים‬ 175 00:10:39,180 --> 00:10:41,766 ‫הם מלמדים אותנו לקחים‬ 176 00:10:41,849 --> 00:10:45,061 ‫ובשמחה נלמד אותם‬ 177 00:10:45,144 --> 00:10:51,567 ‫ואם נמצא להם בית טוב יותר נחזיר אותם‬ 178 00:10:52,234 --> 00:10:56,739 ‫מקום שיהיה שלך לא משנה לאן תצעד‬ 179 00:10:56,822 --> 00:11:02,912 ‫בית הוא משהו שמגיע לכל אחד"‬ 180 00:11:03,996 --> 00:11:05,081 ‫את צודקת.‬ 181 00:11:05,164 --> 00:11:10,044 ‫כל הקודם זוכה זה לא משהו‬ ‫שמגינה של המוזיאון צריכה לומר או לעשות.‬ 182 00:11:10,127 --> 00:11:15,007 ‫ותחשבי על זה. אם נמכור את האבן,‬ ‫הקונה יהיה היחיד שיוכל לראות אותה.‬ 183 00:11:15,091 --> 00:11:19,470 ‫עדיין נוכל להשתמש באבן‬ ‫כדי לגייס כסף להצלת הבית שלנו‬ 184 00:11:19,553 --> 00:11:21,305 ‫בכך שנציב אותה בתצוגה.‬ 185 00:11:21,389 --> 00:11:24,892 ‫כך נוכל להגן על הממצא‬ ‫וגם לחלוק אותו עם אנשים.‬ 186 00:11:24,975 --> 00:11:27,311 ‫זה רעיון נפלא, גברת ג'ונס.‬ 187 00:11:28,270 --> 00:11:33,025 ‫בוקר טוב, ג'ונסיות. מוכנות לומר "ביי"‬ ‫לעץ יוצר הבליטות הזה?‬ 188 00:11:33,109 --> 00:11:36,487 ‫אין בזה צורך.‬ ‫-הודות לתצוגת אבן החן האבודה.‬ 189 00:11:38,739 --> 00:11:42,785 ‫המוזיאון מחזיק עכשיו באבן ברקת‬ ‫יפהפייה ויחידה במינה.‬ 190 00:11:42,868 --> 00:11:43,744 ‫שלום!‬ 191 00:11:43,828 --> 00:11:46,997 ‫כבר מכרנו כרטיסים לכל הקיץ.‬ 192 00:11:47,081 --> 00:11:51,168 ‫וזה מספיק כסף כדי לטפל בעץ שלנו‬ ‫למשך זמן רב.‬ 193 00:11:51,252 --> 00:11:55,840 ‫וואו! אני ארוויח כל כך הרבה כסף.‬ ‫אאוץ'! מה זה היה?‬ 194 00:11:55,923 --> 00:11:56,757 ‫מה היה מה?‬ 195 00:11:57,717 --> 00:12:00,928 ‫אז העץ שלנו יכול יישאר?‬ ‫-כן, הוא ישאר.‬ 196 00:12:04,223 --> 00:12:06,767 ‫יש!‬ ‫-צוות "עיניים", שמעתם?‬ 197 00:12:06,851 --> 00:12:08,436 ‫מומיה-דהים!‬ ‫-הידד!‬ 198 00:12:09,687 --> 00:12:14,567 ‫תודה למא ופא שחלקו איתנו את הברקת.‬ ‫ועכשיו ילדים מכל מקום יוכלו לראות אותה.‬ 199 00:12:14,650 --> 00:12:18,237 ‫באסה.‬ ‫-הכול בשביל האורחים החמודים האלה.‬ 200 00:12:18,320 --> 00:12:19,905 ‫ולצוות העיניים שלי.‬ 201 00:12:19,989 --> 00:12:23,701 ‫בלי העזרה שלכם,‬ ‫לא הייתי מצליחה להציל את בית העץ.‬ 202 00:12:23,784 --> 00:12:25,786 ‫בשביל מה יש חברים?‬ ‫-בכל עת.‬ 203 00:12:28,956 --> 00:12:30,666 ‫רק לא כאן.‬ 204 00:12:31,083 --> 00:12:37,548 ‫אימא, אני שמחה שאנחנו מוסרות דברים.‬ ‫אבל אפשר לעשות מכירת חצר אם גרים בעץ?‬ 205 00:12:38,299 --> 00:12:42,052 ‫אני רק יודעת שהגיע הזמן לעשות סדר פסח.‬ 206 00:12:42,136 --> 00:12:46,015 ‫לשמור או למסור?‬ ‫משקולת נייר מאי הפסחא. היא מסבה אושר?‬ 207 00:12:46,098 --> 00:12:48,642 ‫כן. לשמור. הוא נראה בדיוק כמו לו.‬ 208 00:12:49,226 --> 00:12:50,895 ‫מפת אוצר ישנה של האמזונס?‬ 209 00:12:50,978 --> 00:12:56,317 ‫לשמור. אין לדעת מתי תלכי לאיבוד באמזונס.‬ ‫ואי אפשר לבקש הכוונה מפיראנה.‬ 210 00:12:57,067 --> 00:12:59,820 ‫נוצות דודו ישנות?‬ ‫-לזרוק.‬ 211 00:13:02,239 --> 00:13:05,618 ‫רידלי, זו הכרבולית שלך!‬ 212 00:13:05,701 --> 00:13:09,455 ‫המה שלי?‬ ‫-כרבולית. שמיכת התינוקות שלך. כשהיית קטנה?‬ 213 00:13:09,538 --> 00:13:13,417 ‫לקחת אותה לכל מקום. זה היה חמוד כל כך.‬ 214 00:13:13,501 --> 00:13:14,627 ‫לזרוק.‬ 215 00:13:14,710 --> 00:13:18,672 ‫מה? אבל זו הכרבולית שלך.‬ 216 00:13:19,507 --> 00:13:23,302 ‫אימא! אני חושבת שאני קצת גדולה מדי‬ ‫לשמיכת תינוקות.‬ 217 00:13:23,385 --> 00:13:26,180 ‫חוץ מזה, אני מגינת מוזיאון עכשיו.‬ 218 00:13:26,263 --> 00:13:30,434 ‫הרפתקה היא השמיכה שלי‬ ‫והסכנה היא הכרית שלי.‬ 219 00:13:31,185 --> 00:13:35,856 ‫נעלי התינוקות שלי.‬ ‫אני לא מאמינה שהייתי קטנה כל כך.‬ 220 00:13:36,816 --> 00:13:38,734 ‫מומיה-דהים!‬ 221 00:13:38,818 --> 00:13:40,277 ‫מה קורה שם?‬ 222 00:13:41,779 --> 00:13:42,655 ‫מה את רואה?‬ 223 00:13:42,738 --> 00:13:44,990 ‫היי, צוות "עיניים"! מה המצב?‬ 224 00:13:45,074 --> 00:13:47,952 ‫אנחנו מנסים את מכונת המציאות המדומה החדשה.‬ 225 00:13:48,035 --> 00:13:51,747 ‫לפחות היינו אם נסיכה מסוימת‬ ‫לא הייתה משתלטת על המשקפיים.‬ 226 00:13:51,831 --> 00:13:54,375 ‫זו מציאות, אבל היא מדומה.‬ 227 00:13:54,458 --> 00:13:58,379 ‫תקלטי את זה במוח הגדולוסלי שלך.‬ ‫כי יעוף לך הסכך!‬ 228 00:13:59,088 --> 00:14:01,048 ‫מציאות מדומה זה די מגניב.‬ 229 00:14:01,131 --> 00:14:04,593 ‫כן, מר פ' קנה אותה עבור תצוגה חדשה.‬ 230 00:14:04,677 --> 00:14:08,639 ‫אני לא מאמינה שאני אומרת את זה,‬ ‫אבל פיבודי עשה משהו טוב.‬ 231 00:14:09,139 --> 00:14:09,974 ‫מוזר.‬ 232 00:14:10,057 --> 00:14:13,185 ‫זה היה אדיר ממש!‬ 233 00:14:13,936 --> 00:14:15,062 ‫תני לי לנסות.‬ 234 00:14:15,855 --> 00:14:20,693 ‫וואו, בנאדם! הכול נראה אמיתי כל כך‬ ‫ומרגיש אמיתי כל כך.‬ 235 00:14:20,776 --> 00:14:23,946 ‫כי זה אמיתי! להוריד ידיים מהקרניים!‬ 236 00:14:24,029 --> 00:14:27,575 ‫אופס. סליחה. רוצה לנסות, רידלי?‬ 237 00:14:27,658 --> 00:14:29,243 ‫בטח שאני רוצה.‬ 238 00:14:29,326 --> 00:14:30,911 ‫בהחלט לא.‬ 239 00:14:31,412 --> 00:14:32,413 ‫מר פיבודי!‬ 240 00:14:32,496 --> 00:14:34,248 ‫יש מר פיבודי מדומה?‬ 241 00:14:34,331 --> 00:14:37,418 ‫למה לא משתמשים בטכנולוגיה לדברים טובים?‬ 242 00:14:37,501 --> 00:14:41,380 ‫לא! אני שומעת אותו.‬ ‫כאן, בחיים האמיתיים. להתחבא!‬ 243 00:14:42,631 --> 00:14:47,928 ‫אני רק אומרת שאם אתה מתכוון לפתוח‬ ‫תצוגה חדשה, תודיע לנו קודם.‬ 244 00:14:48,012 --> 00:14:53,559 ‫אני פותח את תצוגת המציאות המדומה‬ ‫כדי להפוך את המוזיאון למודרני ורווחי יותר.‬ 245 00:14:54,059 --> 00:14:55,394 ‫כלומר, כיפי יותר.‬ 246 00:14:55,477 --> 00:14:59,690 ‫בואי נתחיל לבנות שם, לוני.‬ ‫איפה שהגרוטה הזאת נמצאת.‬ 247 00:14:59,773 --> 00:15:01,066 ‫כן, מר פ'!‬ 248 00:15:01,150 --> 00:15:04,737 ‫רגע, זו לא גרוטה, זה אנני-לקטרונית.‬ 249 00:15:04,820 --> 00:15:07,990 ‫היא קיבלה את פני האורחים‬ ‫ביום פתיחת המוזיאון...‬ 250 00:15:08,073 --> 00:15:11,243 ‫היא פרק חשוב בהיסטוריה. בהיסטוריה שלנו.‬ 251 00:15:11,327 --> 00:15:12,953 ‫היא בולטת כמו חצ'קון.‬ 252 00:15:13,037 --> 00:15:16,916 ‫היא לא מתאימה‬ ‫למוזיאון המלוטש והמודרני שאני בונה.‬ 253 00:15:16,999 --> 00:15:21,045 ‫היפטרי מהמוצג הזה‬ ‫או שאפטר ממך בשמחה. בואי, לוני.‬ 254 00:15:21,670 --> 00:15:24,131 ‫אוי לא. לא שוב!‬ 255 00:15:26,967 --> 00:15:29,637 ‫אנני חשובה לך מאוד, נכון אימא?‬ 256 00:15:29,720 --> 00:15:33,682 ‫כמה אהבת לברך את אנני לשלום.‬ ‫קשה לדמיין את המוזיאון בלעדיה.‬ 257 00:15:33,766 --> 00:15:37,561 ‫אל תדאגי. נמצא דרך להציל אותה. אני מבטיחה.‬ 258 00:15:37,645 --> 00:15:39,772 ‫אל תדאגו לי.‬ 259 00:15:40,648 --> 00:15:44,068 ‫ברכות, נשות ג'ונס‬ ‫וברוכות הבאות למסדרון 3-סי.‬ 260 00:15:44,151 --> 00:15:49,239 ‫ביתם של כמה מוצגים ראויים לציון,‬ ‫כולל אותי, אנני-לקטורנית. שלום!‬ 261 00:15:49,323 --> 00:15:53,160 ‫את לא צריכה לעשות לנו סיור.‬ ‫אנחנו גרות כאן, זוכרת?‬ 262 00:15:53,243 --> 00:15:56,622 ‫נכון. סליחה, כוחו של הרגל.‬ 263 00:15:56,705 --> 00:16:01,043 ‫בכל מקרה, שמעתי מה מר פ' אמר,‬ ‫ואל תטרחו כדי להציל אותי.‬ 264 00:16:02,336 --> 00:16:05,464 ‫אני חלק מהמוזיאון הזה כבר שנים.‬ 265 00:16:05,547 --> 00:16:09,510 ‫לא אכפת לי לצאת להפסקה.‬ ‫חוץ מזה, אולי מר פיבודי צודק.‬ 266 00:16:09,593 --> 00:16:12,680 ‫אני לא משתלבת עם כל המוצגים החדשים האלה.‬ 267 00:16:13,472 --> 00:16:15,432 ‫רגע, יש לי רעיון.‬ 268 00:16:16,767 --> 00:16:21,772 ‫מר פיבודי אמר שאת בולטת מדי‬ ‫לצד טכנולוגיית המציאות המדומה, נכון?‬ 269 00:16:21,855 --> 00:16:25,567 ‫אז אנחנו צריכות למצוא‬ ‫חלק במוזיאון שבו תשתלבי יותר.‬ 270 00:16:25,651 --> 00:16:29,363 ‫אם זה אפשרי לדעתך.‬ ‫-זה חייב להיות. לא אתן להם להיפטר ממך.‬ 271 00:16:29,446 --> 00:16:31,532 ‫תחנה ראשונה היא תצוגת הטונדרה.‬ 272 00:16:32,157 --> 00:16:36,787 ‫תוכלי לעבור לכאן, ובמהלך היום,‬ ‫תקדמי את פני האורחים ותספרי על התצוגה.‬ 273 00:16:36,870 --> 00:16:42,084 ‫כמו למשל שהוא התגלה לפני 5,000 שנה‬ ‫על ידי מריאן טונדרה‬ 274 00:16:42,167 --> 00:16:45,295 ‫אחרי שסוס ים גנב את הפריזבי שלה.‬ 275 00:16:45,379 --> 00:16:46,672 ‫וואו, באמת?‬ 276 00:16:46,755 --> 00:16:49,466 ‫רגע. דדלי! זה לא נכון.‬ 277 00:16:49,550 --> 00:16:52,344 ‫סליחה. כשאני לא יודע משהו,‬ 278 00:16:52,428 --> 00:16:56,598 ‫אני לרוב ממציא דברים‬ ‫בתקווה שאני צודק ואני תמיד טועה.‬ 279 00:16:56,682 --> 00:17:00,102 ‫זה חדש בשבילי. אבל אני אנסה.‬ 280 00:17:02,688 --> 00:17:04,690 ‫איך הולך במקום החדש שלך?‬ 281 00:17:04,773 --> 00:17:11,155 ‫נהדר. בדיוק הזמנתי את ילדי למורסון‬ ‫לבקר בטונדרה וליהנות מנפלאותיו.‬ 282 00:17:11,238 --> 00:17:12,740 ‫הם משחקים שם עכשיו.‬ 283 00:17:12,823 --> 00:17:14,992 ‫שם? אוי לא!‬ 284 00:17:16,827 --> 00:17:18,120 ‫מנוסת בהלה!‬ 285 00:17:18,203 --> 00:17:20,372 ‫מנוסת בהלה!‬ 286 00:17:21,373 --> 00:17:24,543 ‫סליחה. אני מניחה שהייתי קצת מזמינה מדי?‬ 287 00:17:25,169 --> 00:17:27,212 ‫כן!‬ ‫-קדימה!‬ 288 00:17:27,713 --> 00:17:32,301 ‫זה מקום נהדר לאנני.‬ ‫גם הרכבת נמצאת כאן כבר שנים.‬ 289 00:17:34,678 --> 00:17:37,222 ‫ברכות. וברוכים הבאים לרכבת המוזיאון.‬ 290 00:17:37,306 --> 00:17:40,726 ‫זה העתק של מנוע קיטור שנמצא בדרך כלל...‬ 291 00:17:40,809 --> 00:17:43,937 ‫כנהגת קטר, את לא אמורה להסתכל על הכביש?‬ 292 00:17:44,021 --> 00:17:47,649 ‫למעשה, רכבות קיטור נוסעות על מסילות‬ ‫ולא על כבישים.‬ 293 00:17:47,733 --> 00:17:51,445 ‫אבל אולי מאחר שזו רכבת מוזיאון,‬ ‫היא לא תיסע על...‬ 294 00:17:52,821 --> 00:17:53,989 ‫אוי לא!‬ ‫-זהירות!‬ 295 00:17:54,073 --> 00:17:54,948 ‫בנאדם!‬ 296 00:17:57,076 --> 00:17:58,118 ‫כולם בסדר?‬ 297 00:17:58,202 --> 00:17:59,078 ‫נראה לי.‬ ‫-כן.‬ 298 00:17:59,161 --> 00:18:01,497 ‫מישהו יכול לעצור את הרוטונדה?‬ 299 00:18:01,580 --> 00:18:02,998 ‫אני אשמח לרדת.‬ 300 00:18:08,629 --> 00:18:10,005 ‫ניסינו בכל מקום.‬ 301 00:18:10,089 --> 00:18:12,257 ‫בכל רחבי המוזיאון.‬ 302 00:18:12,341 --> 00:18:16,011 ‫החל מבית הגידול לשנבובים‬ ‫ועד לתצוגת זימבבואה.‬ 303 00:18:16,095 --> 00:18:20,140 ‫ועדיין לא מצאנו‬ ‫מקום מגניב שאנני תוכל להיזרק בו.‬ 304 00:18:20,224 --> 00:18:21,767 ‫אבל אסור לנו לוותר.‬ 305 00:18:21,850 --> 00:18:24,645 ‫אימא צודקת. אנחנו...‬ 306 00:18:26,647 --> 00:18:28,690 ‫אנני, על מה את מסתכלת?‬ 307 00:18:28,774 --> 00:18:32,528 ‫רק מתרשמת מהמראה היפה של השלג.‬ 308 00:18:32,611 --> 00:18:36,406 ‫תצוגת הקוטב הצפוני מדהימה, לא?‬ ‫מעולם לא הייתי שם.‬ 309 00:18:36,490 --> 00:18:39,785 ‫לא מצאנו מקום שמתאים לך במוזיאון‬ 310 00:18:39,868 --> 00:18:42,454 ‫כי אין מקום מתאים בתוך המוזיאון.‬ 311 00:18:42,538 --> 00:18:46,625 ‫נכון! מעולם לא יצאתי לעולם שבחוץ.‬ 312 00:18:46,708 --> 00:18:51,046 ‫אני חושבת שעכשיו אני רוצה לחקור‬ ‫את מה שמעבר למוזיאון.‬ 313 00:18:51,130 --> 00:18:54,967 ‫אז כדאי שתלכי.‬ ‫נעזור לך לארוז ונבוא להיפרד ממך.‬ 314 00:18:55,050 --> 00:18:56,385 ‫נהדר!‬ ‫-כן!‬ 315 00:18:59,304 --> 00:19:03,559 ‫לדעתי אני מוכנה.‬ ‫תודה על כל הציוד, רידלי. להתראות, כולם!‬ 316 00:19:03,642 --> 00:19:09,148 ‫ותודה שהגעתם למסיבת הפרידה שלי.‬ ‫דאגו להחתים את כרטיס החניה בדרך החוצה ו...‬ 317 00:19:09,231 --> 00:19:10,065 ‫אנני!‬ 318 00:19:10,149 --> 00:19:14,862 ‫נכון. כבר לא בתפקיד המברכת.‬ ‫-חוץ מזה, אין לנו מכוניות.‬ 319 00:19:15,445 --> 00:19:18,699 ‫את בטוחה שאת לא רוצה להישאר עוד קצת?‬ 320 00:19:18,782 --> 00:19:22,369 ‫אני מוכנה ללכת, שרה.‬ ‫תודה על כל השנים הנפלאות.‬ 321 00:19:23,745 --> 00:19:25,664 ‫שיהיה לך טיול מומיה-צלח!‬ ‫-נתראה!‬ 322 00:19:25,747 --> 00:19:27,040 ‫שמרי על עצמך!‬ 323 00:19:28,917 --> 00:19:30,210 ‫רגע. לא!‬ 324 00:19:30,294 --> 00:19:31,170 ‫אימא!‬ 325 00:19:31,253 --> 00:19:32,296 ‫מה?‬ 326 00:19:35,883 --> 00:19:40,929 ‫שרה, מה את עושה פה?‬ ‫-את לא יכולה לעזוב. קר בקוטב הצפוני.‬ 327 00:19:41,013 --> 00:19:46,435 ‫ויש דובים שנראים חמודים בתמונות,‬ ‫אבל בעצם הם ענקיים ו... רגע, לא לזוז.‬ 328 00:19:46,935 --> 00:19:49,855 ‫טוב, אנני, אנחנו על קרח דק.‬ 329 00:19:49,938 --> 00:19:53,609 ‫יהיה בסדר. פשוט תתקדמי לכיווני באיטיות.‬ 330 00:19:54,234 --> 00:19:56,570 ‫לאט.‬ 331 00:19:58,030 --> 00:19:59,364 ‫עכשיו רוצי!‬ 332 00:20:09,458 --> 00:20:13,170 ‫ברכות, וברוכים הבאים לאסון קולוסלי.‬ ‫מה לעשות?‬ 333 00:20:13,253 --> 00:20:15,839 ‫אל תדאגי. אנחנו בדרך!‬ 334 00:20:15,923 --> 00:20:17,674 ‫כן, אנחנו בדרך!‬ 335 00:20:18,258 --> 00:20:20,677 ‫פינגווינים, עשו את הקטע שלכם.‬ 336 00:20:23,639 --> 00:20:25,432 ‫רידלי! איפה...?‬ 337 00:20:25,515 --> 00:20:27,768 ‫מישהו הזמין חילוץ פינגווינים?‬ 338 00:20:28,852 --> 00:20:30,062 ‫את בסדר?‬ 339 00:20:30,145 --> 00:20:31,146 ‫עכשיו כן.‬ 340 00:20:31,230 --> 00:20:32,481 ‫עכשיו לדחוף!‬ 341 00:20:36,109 --> 00:20:40,197 ‫לא הייתה לי הרפתקה ארקטית כזאת‬ ‫כבר הרבה זמן.‬ 342 00:20:40,280 --> 00:20:44,368 ‫רק רציתי לגרום לאנני‬ ‫לשקול מחדש את עזיבת המוזיאון.‬ 343 00:20:44,451 --> 00:20:47,579 ‫למה התנגדת כל כך לעזיבה שלה, אימא?‬ 344 00:20:48,163 --> 00:20:54,544 ‫המון דברים קורים בזמן האחרון.‬ ‫כל המוצגים החדשים, הטכנולוגיה, ואת.‬ 345 00:20:54,628 --> 00:20:55,712 ‫אני?‬ 346 00:20:55,796 --> 00:20:59,758 ‫את גדלה מהר כל כך,‬ ‫וכבר מגינה של המוזיאון לכל דבר.‬ 347 00:20:59,841 --> 00:21:03,095 ‫אני מניחה שפשוט לא רציתי שעוד משהו ישתנה.‬ 348 00:21:03,178 --> 00:21:07,266 ‫אימא, אם דברים לא היו משתנים,‬ ‫לא הייתי יודעת על כל זה,‬ 349 00:21:07,349 --> 00:21:13,146 ‫או רוכשת את כל החברים החדשים, או מצליחה‬ ‫להציל אותך בעזרת כישורי המגינה שלי.‬ 350 00:21:13,230 --> 00:21:14,898 ‫שינוי יכול להיות לטובה.‬ 351 00:21:15,440 --> 00:21:18,777 ‫"כשכל זה היה בראשית‬ 352 00:21:18,860 --> 00:21:22,197 ‫מאז דברים השתנו ובגדול‬ 353 00:21:22,281 --> 00:21:25,784 ‫גם אם ראשי מסתובב כמו תקליט‬ 354 00:21:25,867 --> 00:21:28,620 ‫בשמחה אעשה שוב את הכול‬ 355 00:21:28,704 --> 00:21:32,541 ‫דברים יסתדרו, זאת התשובה‬ 356 00:21:32,624 --> 00:21:35,335 ‫שינוי יכול להיות לטובה‬ 357 00:21:36,586 --> 00:21:43,510 ‫לא קל לעבור שינוי כה גדול‬ 358 00:21:43,593 --> 00:21:49,891 ‫אבל אני מתקרבת אלייך ככל שאני ממשיכה לגדול‬ 359 00:21:49,975 --> 00:21:53,687 ‫דברים יסתדרו, זאת התשובה‬ 360 00:21:53,770 --> 00:21:56,231 ‫שינוי יכול להיות לטובה‬ 361 00:21:56,315 --> 00:22:00,902 ‫שינוי יכול להיות כמו חלום בלהות!‬ 362 00:22:00,986 --> 00:22:05,282 ‫אבל שינוי הוא משהו שחייב לקרות‬ 363 00:22:06,116 --> 00:22:09,578 ‫דברים יסתדרו, זאת התשובה‬ 364 00:22:09,661 --> 00:22:13,206 ‫שינוי יכול להיות לטובה"‬ 365 00:22:14,958 --> 00:22:18,962 ‫ברוך שובכן ליבשה.‬ ‫אני שמחה כל כך ששתיכן בסדר.‬ 366 00:22:19,046 --> 00:22:21,340 ‫טוב מתמיד. הודות לביתי.‬ 367 00:22:24,134 --> 00:22:28,347 ‫סליחה שניסיתי לעצור אותך, אנני.‬ ‫מגיע לך לראות עולם.‬ 368 00:22:28,430 --> 00:22:31,641 ‫הארת את המוזיאון הזה זמן רב,‬ 369 00:22:32,476 --> 00:22:36,313 ‫אבל שינוי יכול להיות לטובה.‬ ‫שיהיה לך טיול מהנה.‬ 370 00:22:36,396 --> 00:22:37,230 ‫תודה.‬ 371 00:22:39,274 --> 00:22:42,736 ‫נסיכה, את משתלטת על המשקפיים. שוב!‬ 372 00:22:42,819 --> 00:22:48,700 ‫זה "מלכה" ואני רואה איך יהיה‬ ‫לשלוט על מאדים. זה די מוצא חן בעיניי.‬ 373 00:22:48,784 --> 00:22:50,285 ‫אימא, מה שלומך?‬ 374 00:22:50,369 --> 00:22:52,788 ‫אני בסדר. רק מתגעגעת קצת לאנני.‬ 375 00:22:52,871 --> 00:22:55,540 ‫יש לנו הפתעה בשבילך.‬ 376 00:22:56,249 --> 00:22:57,834 ‫"הפתעה"?‬ 377 00:22:58,460 --> 00:23:01,380 ‫אני... טוב, אני במוזיאון…‬ 378 00:23:02,297 --> 00:23:04,091 ‫זאת אנני!‬ 379 00:23:04,174 --> 00:23:08,345 ‫ברוכים הבאים למוזיאון.‬ ‫נפתחה תצוגה חדשה בנושא פלנקטון.‬ 380 00:23:08,428 --> 00:23:13,225 ‫אז אל תשכחו לקפוץ לחנות‬ ‫ולרכוש לעצמכם מזכרת קטנה.‬ 381 00:23:14,101 --> 00:23:15,268 ‫איך...?‬ 382 00:23:15,352 --> 00:23:19,564 ‫רידלי הקליטה אותה לפני שעזבה‬ ‫והעלתה את זה למציאות המדומה.‬ 383 00:23:19,648 --> 00:23:23,443 ‫עכשיו היא תוכל לברך‬ ‫את האורחים במוזיאון עוד הרבה שנים.‬ 384 00:23:23,527 --> 00:23:26,488 ‫וכשתתגעגעי אליה, תוכלי לראות אותה כאן.‬ 385 00:23:26,571 --> 00:23:27,406 ‫רידלי.‬ 386 00:23:29,574 --> 00:23:31,743 ‫לאן נעלמה הכרבולית של רידלי?‬ 387 00:23:31,827 --> 00:23:35,330 ‫אני יודעת ששמתי אותה פה ו...‬ ‫רידלי, ראית...?‬ 388 00:23:41,795 --> 00:23:43,797 ‫יש דברים שלא משתנים.‬ 389 00:24:32,137 --> 00:24:36,391 ‫תרגום כתוביות: מאיה קציר‬