1 00:01:38,598 --> 00:01:41,059 ‫- באקי הנמה -‬ 2 00:01:45,939 --> 00:01:48,191 ‫זה… עבד!‬ 3 00:01:49,275 --> 00:01:52,195 ‫מדהים. מדהים, רטסו!‬ 4 00:01:53,863 --> 00:01:56,741 ‫אני חייב להודות שזה נכון.‬ 5 00:01:56,825 --> 00:02:00,370 ‫אומנויות לחימה הן באמת דבר מדהים.‬ 6 00:02:01,454 --> 00:02:04,749 ‫לא תיארתי לעצמי‬ ‫שהוא יחזיק מעמד כל כך הרבה זמן.‬ 7 00:02:04,833 --> 00:02:05,667 ‫מה?‬ 8 00:02:06,251 --> 00:02:09,879 ‫לא נראה לי שניסחת את זה נכון.‬ 9 00:02:09,963 --> 00:02:13,967 ‫הוא לא רק החזיק מעמד,‬ ‫זה ברור שהוא הביס אותו!‬ 10 00:02:15,677 --> 00:02:16,511 ‫כן!‬ 11 00:02:17,053 --> 00:02:19,180 ‫לא, ממש לא.‬ 12 00:02:19,764 --> 00:02:21,975 ‫מה? אתה טיפש?‬ 13 00:02:22,058 --> 00:02:24,185 ‫המכה האחרונה שלו.‬ 14 00:02:24,769 --> 00:02:29,691 ‫לא קלטת איזה זעזוע מוח היא עשתה לפיקל?‬ 15 00:02:30,608 --> 00:02:31,442 ‫היא לא.‬ 16 00:02:32,777 --> 00:02:35,697 ‫פיקל לא חטף זעזוע מוח.‬ 17 00:02:35,780 --> 00:02:36,698 ‫מה?‬ 18 00:02:37,282 --> 00:02:39,576 ‫אני יודע למה אתה לא מבין.‬ 19 00:02:39,659 --> 00:02:41,786 ‫לא באמת ראית את זה.‬ 20 00:02:42,871 --> 00:02:47,584 ‫כשפיקל התגלה‬ ‫במפעל בידוד הפסולת הגרעינית בקולורדו,‬ 21 00:02:47,667 --> 00:02:50,753 ‫כמובן שעשינו לו סדרת בדיקות רחבה.‬ 22 00:02:50,837 --> 00:02:55,466 ‫רקמות השרירים, העצמות והאיברים‬ ‫שלו היו חידוש מוחלט עבורנו.‬ 23 00:02:56,050 --> 00:02:59,053 ‫אבל הבולט מכולם‬ ‫היה עמוד השדרה הצווארי שלו.‬ 24 00:02:59,137 --> 00:03:01,598 ‫העובי והעמידות שלו מדהימים.‬ 25 00:03:01,681 --> 00:03:04,642 ‫הצוואר של יצורים דו-רגליים‬ ‫כמונו, בני האדם,‬ 26 00:03:04,726 --> 00:03:07,478 ‫לא משתווה אפילו מבחינת מבנה.‬ 27 00:03:07,562 --> 00:03:12,442 ‫ניתן למצוא משהו דומה‬ ‫רק אם מחשיבים חיות פרא בעלות ארבע רגליים‬ 28 00:03:12,525 --> 00:03:18,239 ‫שצוואריהן תומך במשקל ראש עצום.‬ 29 00:03:19,490 --> 00:03:21,242 ‫אז אתה מתכוון…‬ 30 00:03:21,951 --> 00:03:22,827 ‫בדיוק.‬ 31 00:03:23,453 --> 00:03:28,249 ‫הראיות הנסיבתיות מצביעות רק על מסקנה אחת.‬ 32 00:03:28,833 --> 00:03:33,254 ‫עד לתקופה מסוימת בחייו של פיקל,‬ 33 00:03:34,756 --> 00:03:36,841 ‫הוא כנראה הלך על ארבע!‬ 34 00:03:44,682 --> 00:03:49,270 ‫האומנויות הסודיות שעברו מדור לדור‬ ‫מימי סין העתיקה.‬ 35 00:03:49,354 --> 00:03:52,899 ‫אין מה לומר, המערכת הזו מדהימה.‬ 36 00:03:53,483 --> 00:04:00,406 ‫עם זאת, המטרה של אינספור‬ ‫הכישורים האלה הייתה רק בני אדם.‬ 37 00:04:01,074 --> 00:04:03,117 ‫נגד דו-רגליים!‬ 38 00:04:09,540 --> 00:04:12,418 ‫האם אוכל להביא את השחר של השנה ה-4001?‬ 39 00:04:19,259 --> 00:04:22,178 ‫רק תראו… תראו את העמידה הזו.‬ 40 00:04:24,847 --> 00:04:26,933 ‫תנוחת רכינה קדימה בלתי-מזוהה.‬ 41 00:04:28,184 --> 00:04:30,103 ‫כריעה ראשונית של אצן.‬ 42 00:04:30,979 --> 00:04:34,440 ‫עמדת פתיחה של מתאבק סומו.‬ ‫זה לא דומה לאף אחת מהן.‬ 43 00:04:35,441 --> 00:04:37,193 ‫זה אפילו יותר נמוך מהן.‬ 44 00:04:38,027 --> 00:04:39,862 ‫הדבר הכי קרוב לזה הוא…‬ 45 00:04:41,197 --> 00:04:45,201 ‫כן, בדיוק. עמדת התקיפה של חיית פרא.‬ 46 00:04:46,202 --> 00:04:51,207 ‫זו תנוחה שמתמקדת רק בהנעה קדימה.‬ 47 00:04:52,041 --> 00:04:55,503 ‫הוא לעולם לא יזנק לאחור‬ ‫או יקפוץ הצידה כדי להתחמק.‬ 48 00:04:55,586 --> 00:04:59,215 ‫זה כאילו שהוא נשבע לנוע רק קדימה.‬ 49 00:05:00,216 --> 00:05:01,759 ‫אז אני אשיב לו.‬ 50 00:05:02,302 --> 00:05:03,219 ‫אני לא אברח.‬ 51 00:05:04,387 --> 00:05:05,305 ‫אני לא אתחמק.‬ 52 00:05:06,639 --> 00:05:07,598 ‫אני לא איסוג.‬ 53 00:05:08,808 --> 00:05:10,310 ‫אני רק אתקוף.‬ 54 00:05:11,477 --> 00:05:15,481 ‫הנשק הזה מסמל את הקונג-פו, האגרוף המוחץ.‬ 55 00:05:16,107 --> 00:05:17,608 ‫אני ארסק אותו עם זה.‬ 56 00:05:18,568 --> 00:05:20,737 ‫אני אכה אותו מלפנים!‬ 57 00:05:21,612 --> 00:05:24,324 ‫באותו רגע, גופה של החיה נדלק.‬ 58 00:05:24,824 --> 00:05:26,951 ‫כל גופו הפך ללהבה.‬ 59 00:05:28,536 --> 00:05:31,039 ‫כמו כשהוא ניצח את הטי-רקס.‬ 60 00:05:31,122 --> 00:05:33,916 ‫כמו כשהוא ריסק את הטריצרטופס.‬ 61 00:05:34,000 --> 00:05:37,003 ‫כמו כשהוא הבריח את הברכיוזאורוס.‬ 62 00:05:38,129 --> 00:05:42,342 ‫הוא משתמש בתקיפה רק נגד אויביו‬ ‫החזקים ביותר, האדירים ביותר.‬ 63 00:05:42,425 --> 00:05:45,428 ‫ונגד לוחם הקונג-פו המהולל, קאיו רטסו…‬ 64 00:05:47,972 --> 00:05:49,223 ‫הוא שחרר אותה.‬ 65 00:05:54,062 --> 00:05:57,899 ‫המגן המודרני הבלתי חדיר‬ ‫נגד החנית העתיקה החזקה ביותר…‬ 66 00:05:58,941 --> 00:06:02,320 ‫היום, החנית הייתה המנצחת הבלתי מעורערת.‬ 67 00:06:07,992 --> 00:06:10,411 ‫הוא… הוא כל כך חזק.‬ 68 00:06:10,495 --> 00:06:14,415 ‫אפילו לא הייתה לו הזדמנות‬ ‫לעשות עליו את המהלך שלו. הוא פשוט הפסיד.‬ 69 00:06:20,755 --> 00:06:22,423 ‫אוי, הוא שוב בוכה.‬ 70 00:06:29,389 --> 00:06:31,015 ‫היי!‬ 71 00:06:31,099 --> 00:06:34,977 ‫למה אתה מופתע, מר טוקוגאווה?‬ 72 00:06:35,520 --> 00:06:38,314 ‫הפעולה הבאה היא דרכו של הטבע.‬ 73 00:06:40,441 --> 00:06:42,068 ‫הגיע הזמן לארוחת ערב.‬ 74 00:06:42,652 --> 00:06:46,406 ‫אמרת א… א… ארוחת ערב?‬ 75 00:06:49,992 --> 00:06:55,623 ‫טוקוגאווה, אתה מתכוון להפר‬ ‫את ההבטחה שניתנה לפיקל?‬ 76 00:06:56,916 --> 00:06:59,585 ‫אתה מתכוון שתיתן לפיקל לאכול אותו?‬ 77 00:06:59,669 --> 00:07:01,421 ‫זה לא הייתי אני.‬ 78 00:07:01,504 --> 00:07:04,841 ‫אתה אמרת שתיתן לפיקל לאכול אותו.‬ 79 00:07:07,218 --> 00:07:08,428 ‫טיפש!‬ 80 00:07:08,511 --> 00:07:11,848 ‫איזה טיפש ייקח את זה ברצינות?‬ 81 00:07:13,975 --> 00:07:15,351 ‫עצור, פיקל!‬ 82 00:07:16,102 --> 00:07:19,856 ‫אתה באמת מתכוון לאכול את החבר שלך?‬ 83 00:07:19,939 --> 00:07:24,360 ‫אתה הדבר היחיד שהאיש הזה‬ ‫יכול לחשוב עליו בין אם הוא ישן או ער!‬ 84 00:07:24,944 --> 00:07:27,113 ‫באמת תאכל אותו?!‬ 85 00:07:27,905 --> 00:07:30,366 ‫איך אתה יכול לקרוא לעצמך בן-אנוש…‬ 86 00:07:50,303 --> 00:07:53,598 ‫אכילה היא סוג של דרך להיפרד לשלום.‬ 87 00:07:54,682 --> 00:07:56,267 ‫זה גורל ארור.‬ 88 00:07:57,226 --> 00:07:58,936 ‫התיאבון שלו היה אימתני.‬ 89 00:07:59,687 --> 00:08:04,025 ‫בדממה, ליבו של האדם הפרימיטיבי‬ ‫היה מלא צער.‬ 90 00:08:10,656 --> 00:08:13,784 ‫מזון וחיים. חיים ומוות.‬ 91 00:08:14,911 --> 00:08:16,913 ‫אי אפשר להפריד ביניהם.‬ 92 00:08:20,958 --> 00:08:23,085 ‫אי אפשר להפריד ביניהם.‬ 93 00:08:47,527 --> 00:08:51,072 ‫אני מצטער שהפרתי את ההבטחה שלי.‬ 94 00:08:52,281 --> 00:08:53,991 ‫שיקרתי לפיקל.‬ 95 00:08:54,867 --> 00:08:56,577 ‫"אם אפסיד, הוא יאכל אותי."‬ 96 00:08:57,995 --> 00:09:00,706 ‫זאת לא ההבטחה שהבטחתי?‬ 97 00:09:02,542 --> 00:09:04,085 ‫אבל מה קרה בסוף?‬ 98 00:09:04,669 --> 00:09:08,548 ‫כל מה שנאכל היה‬ ‫חלק מהכתף שלי וחלק מהרגל שלי.‬ 99 00:09:09,298 --> 00:09:10,883 ‫לא יותר מזה.‬ 100 00:09:12,260 --> 00:09:14,053 ‫הייתי רציני בכלל?‬ 101 00:09:14,762 --> 00:09:17,014 ‫באמת הייתי מוכן לתת לו לאכול אותי?‬ 102 00:09:18,224 --> 00:09:21,394 ‫אולי עמוק בליבי, האמנתי שאשרוד.‬ 103 00:09:23,020 --> 00:09:25,273 ‫לא חשבתי שבאמת יאכלו אותי.‬ 104 00:09:25,815 --> 00:09:27,775 ‫זה לא מה שקיוויתי לו?‬ 105 00:09:29,777 --> 00:09:31,070 ‫כמה מביש!‬ 106 00:09:33,656 --> 00:09:34,740 ‫אז זה היה נכון.‬ 107 00:09:38,327 --> 00:09:41,747 ‫ננשכת… לא, אכלו אותך.‬ 108 00:09:42,748 --> 00:09:47,503 ‫כששמעתי שאיבדת חלק מהגוף שלך,‬ ‫לא האמנתי למשמע אוזניי.‬ 109 00:09:57,346 --> 00:09:58,639 ‫איך הפציעות שלך?‬ 110 00:09:58,723 --> 00:10:00,141 ‫אין שום בעיה.‬ 111 00:10:02,435 --> 00:10:03,769 ‫מה? לא יכול להיות.‬ 112 00:10:04,854 --> 00:10:08,482 ‫אם ישאלו אם זה מפריע לי, אני אגיד שכן.‬ 113 00:10:09,317 --> 00:10:13,112 ‫אם ישאלו אם זו טרחה, אני איאלץ להגיד שכן.‬ 114 00:10:14,113 --> 00:10:18,659 ‫אמן לחימה הפסיד בקרב‬ ‫ואיבד את תפקודו בחלק מגופו.‬ 115 00:10:19,243 --> 00:10:21,037 ‫אין בכך בושה.‬ 116 00:10:21,621 --> 00:10:22,455 ‫אני מסכים.‬ 117 00:10:23,456 --> 00:10:24,665 ‫מה שמבייש אותי…‬ 118 00:10:26,208 --> 00:10:29,462 ‫זה שדיברתי כאילו הייתי מוכן להשלכות‬ ‫בעוד שלא הייתי מוכן,‬ 119 00:10:29,545 --> 00:10:33,299 ‫התנהגתי כאילו היה לי האומץ,‬ ‫וזה לא היה נכון.‬ 120 00:10:33,883 --> 00:10:37,094 ‫שמעתי מטוקוגאווה מה קרה.‬ 121 00:10:38,137 --> 00:10:41,140 ‫קשה לי להאמין שאתה תרמה, רטסו.‬ 122 00:10:41,724 --> 00:10:45,728 ‫האם רימיתי או לא?‬ 123 00:10:46,896 --> 00:10:50,816 ‫רק אני יכול לדעת את זה.‬ 124 00:10:53,653 --> 00:10:55,655 ‫"בנחישות נואשת."‬ 125 00:10:55,738 --> 00:10:57,156 ‫"מוכן למות."‬ 126 00:10:57,782 --> 00:10:59,033 ‫"מוכן להרוג."‬ 127 00:11:00,117 --> 00:11:03,829 ‫אנשים אומרים דברים כאלה‬ ‫ללא נחישות לעיתים קרובות.‬ 128 00:11:04,830 --> 00:11:08,668 ‫אין לומר מילים שאינן מגובות בנחישות.‬ 129 00:11:09,585 --> 00:11:13,172 ‫הייתי בטוח שהייתי מוכן לחלוטין‬ ‫ושהוזהרתי מראש.‬ 130 00:11:14,632 --> 00:11:16,550 ‫אבל הפרתי את העיקרון שלי.‬ 131 00:11:17,760 --> 00:11:21,097 ‫טוקוגאווה, מה אם אני אהפוך לאוכל שלו?‬ 132 00:11:22,807 --> 00:11:26,602 ‫הצעתי את עצמי לפני שידעתי מה אני רוצה.‬ 133 00:11:29,397 --> 00:11:30,856 ‫אני צריך להתבייש בעצמי.‬ 134 00:11:34,193 --> 00:11:36,612 ‫הפכת את הגוף שלך לנשק.‬ 135 00:11:36,696 --> 00:11:40,825 ‫אלה החיים שחיית,‬ ‫אבל עכשיו איבדת חלק מהגוף שלך.‬ 136 00:11:41,742 --> 00:11:42,868 ‫זה אירוע נוראי.‬ 137 00:11:45,454 --> 00:11:48,416 ‫אבל לא הרגל החסרה גורמת לך כאב,‬ 138 00:11:48,499 --> 00:11:50,710 ‫אלא הסערה הפנימית שלך.‬ 139 00:11:51,627 --> 00:11:54,839 ‫הכאב הזה, תתגאה בו, בבקשה.‬ 140 00:11:56,090 --> 00:11:59,427 ‫קאיו רטסו הוא אמן לחימה שאין שני לו.‬ 141 00:11:59,510 --> 00:12:03,764 ‫אתה אוצר לאומי של המדינה הנהדרת,‬ ‫הרפובליקה העממית של סין.‬ 142 00:12:06,767 --> 00:12:11,480 ‫פעם חיפשתי את משמעות המילה "רטסו".‬ 143 00:12:14,024 --> 00:12:14,859 ‫רטסו…‬ 144 00:12:16,652 --> 00:12:20,906 ‫פראי, עז, ו…‬ 145 00:12:21,490 --> 00:12:22,867 ‫לעולם אינו סוטה מהדרך.‬ 146 00:12:24,160 --> 00:12:25,911 ‫זה בדיוק מי שאתה.‬ 147 00:12:26,662 --> 00:12:31,917 ‫המיומנות הגדולה שלך כל כך מרתקת‬ ‫שקל לפספס אותה.‬ 148 00:12:32,752 --> 00:12:37,256 ‫אבל הערך האמיתי שלך שוכן בנפשך המדהימה.‬ 149 00:12:39,300 --> 00:12:40,426 ‫אני מעריך את זה.‬ 150 00:12:46,724 --> 00:12:47,725 ‫תודה.‬ 151 00:12:53,355 --> 00:12:57,943 ‫יוג'ירו הנמה משתמש לעיתים במילה "לאכול".‬ 152 00:12:58,736 --> 00:13:00,863 ‫"לאכול." זו מטפורה.‬ 153 00:13:01,363 --> 00:13:04,074 ‫זו דוגמה, רק ביטוי.‬ 154 00:13:05,367 --> 00:13:09,705 ‫זה לא "לנצח". זה לא "להביס".‬ 155 00:13:11,624 --> 00:13:12,500 ‫זה "לאכול"!‬ 156 00:13:14,877 --> 00:13:19,089 ‫לאכול, אה? איזה בחור מדהים!‬ 157 00:13:20,174 --> 00:13:22,092 ‫- קשימה דאימיוג'ין‬ ‫קאטורי דאימיוג'ין -‬ 158 00:13:46,742 --> 00:13:49,620 ‫מעולם לא ראיתי "חיתוך חוט ברזל".‬ 159 00:14:02,800 --> 00:14:03,634 ‫וואו.‬ 160 00:14:03,717 --> 00:14:05,553 ‫להב יפני לא מסוגל לעשות את זה.‬ 161 00:14:05,636 --> 00:14:06,762 ‫- מטה שינשינקאי -‬ 162 00:14:06,846 --> 00:14:09,640 ‫אדוני!‬ ‫סנסיי, יש לך שיחת טלפון.‬ 163 00:14:10,182 --> 00:14:11,141 ‫בסדר.‬ 164 00:14:13,143 --> 00:14:16,146 ‫בבקשה תירגע ותסביר, אב מכובד.‬ 165 00:14:16,897 --> 00:14:20,651 ‫מה זאת אומרת, קאיו רטסו נאכל?‬ 166 00:14:21,735 --> 00:14:22,611 ‫פיקל?‬ 167 00:14:23,362 --> 00:14:25,406 ‫אתה אומר שקאיו רטסו הפסיד לפיקל…‬ 168 00:14:25,489 --> 00:14:27,575 ‫זה לא כזה פשוט!‬ 169 00:14:28,492 --> 00:14:29,785 ‫זה לא?‬ 170 00:14:29,869 --> 00:14:31,871 ‫זה לא שהוא הפסיד!‬ 171 00:14:32,413 --> 00:14:34,164 ‫אמרת שהוא לא הפסיד…‬ 172 00:14:35,165 --> 00:14:36,792 ‫אבל הוא נאכל?‬ 173 00:14:37,293 --> 00:14:38,168 ‫בדיוק!‬ 174 00:14:38,252 --> 00:14:39,211 ‫- דופו -‬ 175 00:14:39,295 --> 00:14:42,506 ‫אז השניים נלחמו?‬ 176 00:14:43,549 --> 00:14:48,220 ‫אה, הבנתי. הכתף והרגל שלו…‬ 177 00:14:49,221 --> 00:14:51,265 ‫הבנתי. בסדר.‬ 178 00:14:58,188 --> 00:14:59,189 ‫אדוני!‬ 179 00:14:59,273 --> 00:15:00,566 ‫שב.‬ 180 00:15:00,649 --> 00:15:01,483 ‫כן, אדוני.‬ 181 00:15:03,319 --> 00:15:04,320 ‫אתה צוחק עליי.‬ 182 00:15:04,904 --> 00:15:07,323 ‫איך יכול להיות שקאיו רטסו הפסיד?‬ 183 00:15:07,990 --> 00:15:10,117 ‫לא, זה לא מדויק.‬ 184 00:15:10,200 --> 00:15:11,827 ‫הוא לא הפסיד.‬ 185 00:15:13,078 --> 00:15:14,038 ‫מזון…‬ 186 00:15:14,538 --> 00:15:18,083 ‫הלוחם הגדול הפך למזון שלו.‬ 187 00:15:22,171 --> 00:15:24,381 ‫המנוול המתנשא הזה…‬ 188 00:15:24,465 --> 00:15:25,341 ‫מי?‬ 189 00:15:26,508 --> 00:15:30,095 ‫זה לא ברור?‬ ‫אני מדבר על הקוף הארור הזה!‬ 190 00:15:33,057 --> 00:15:37,269 ‫אתה לא מבין את הבעיה האמיתית, נכון?‬ 191 00:15:38,187 --> 00:15:40,856 ‫פיקל לא מזלזל בנו.‬ 192 00:15:43,609 --> 00:15:45,986 ‫למעשה, ליתר דיוק,‬ 193 00:15:46,070 --> 00:15:49,114 ‫אנחנו אפילו לא ראויים לזלזול מבחינתו.‬ 194 00:15:49,198 --> 00:15:51,742 ‫זו בדיוק המשמעות של זלזול!‬ 195 00:15:51,825 --> 00:15:52,660 ‫קאטסומי!‬ 196 00:15:53,452 --> 00:15:59,375 ‫לא להיות מוערך‬ ‫זו זכות או הכשרה שצריך להרוויח.‬ 197 00:16:00,042 --> 00:16:01,877 ‫פיקל לא מזלזל בנו.‬ 198 00:16:01,961 --> 00:16:06,382 ‫בדיוק כמו שבשר או דגים‬ ‫אינם ראויים לזלזול מבחינתנו.‬ 199 00:16:09,468 --> 00:16:12,137 ‫אתה זה שלא מבין.‬ 200 00:16:13,180 --> 00:16:14,765 ‫אני אגיד את זה שוב.‬ 201 00:16:14,848 --> 00:16:17,893 ‫זו בדיוק המשמעות של זלזול!‬ 202 00:16:18,769 --> 00:16:19,687 ‫מה?‬ 203 00:16:21,480 --> 00:16:22,898 ‫קאטסומי…‬ 204 00:16:22,982 --> 00:16:24,608 ‫- מטה שינשינקאי‬ ‫דרך הקראטה -‬ 205 00:16:24,692 --> 00:16:25,651 ‫…אני מבין.‬ 206 00:16:27,695 --> 00:16:29,655 ‫קאיו רטסו נאכל.‬ 207 00:16:30,656 --> 00:16:36,662 ‫החדשות התפשטו בין חברי איחוד בסיס אטסוגי‬ ‫כמו אש בשדה קוצים.‬ 208 00:16:46,255 --> 00:16:50,801 ‫זה היה מספיק חומר הרדמה‬ ‫כדי להפיל קרנף לבן ללילה שלם,‬ 209 00:16:50,884 --> 00:16:52,720 ‫אבל בתוך כמה שעות…‬ 210 00:16:53,303 --> 00:16:57,182 ‫די ברור שקרה משהו מדהים.‬ 211 00:16:57,933 --> 00:17:01,020 ‫הפעם היחידה בהיסטוריה‬ ‫שהדלת הזו נשברה לפני היום…‬ 212 00:17:05,024 --> 00:17:08,902 ‫הייתה כשיוג'ירו הנמה עשה זאת.‬ 213 00:17:16,535 --> 00:17:18,037 ‫הוא היה אדם גדול.‬ 214 00:17:18,787 --> 00:17:21,707 ‫טאקשי קנמוצ'י, בן 21.‬ 215 00:17:22,291 --> 00:17:25,252 ‫השם שלו נשמע חזק. ולמעשה, הוא היה חזק.‬ 216 00:17:26,545 --> 00:17:27,379 ‫קראטה.‬ 217 00:17:28,714 --> 00:17:29,715 ‫אגרוף.‬ 218 00:17:30,549 --> 00:17:31,717 ‫הרמת משקולות.‬ 219 00:17:32,593 --> 00:17:36,722 ‫בכל אחד מהדוג'ואים והמכונים שהלך אליהם,‬ ‫אף אחד לא השתווה לו.‬ 220 00:17:38,098 --> 00:17:42,728 ‫אז למה קנמוצ'י מסתובב באזור חיי הלילה?‬ 221 00:17:43,687 --> 00:17:45,773 ‫הוא מחפש מישהו להילחם בו.‬ 222 00:17:47,816 --> 00:17:51,695 ‫הוא לא יהרוג אותו, אבל הוא לא יהסס לפצוע.‬ 223 00:17:51,779 --> 00:17:55,240 ‫הוא קיווה למצוא שותף למשחק הערב.‬ 224 00:18:07,336 --> 00:18:08,754 ‫- נא לא להשתין -‬ 225 00:18:52,631 --> 00:18:58,053 ‫צבע. צבע. אור. צבע. אש!‬ 226 00:18:58,137 --> 00:19:00,514 ‫כוכבים? חום?‬ 227 00:19:02,266 --> 00:19:04,059 ‫קהל.‬ 228 00:19:04,768 --> 00:19:05,686 ‫אוכל.‬ 229 00:19:06,895 --> 00:19:09,439 ‫קווים ישרים אנכיים.‬ 230 00:19:09,523 --> 00:19:11,567 ‫קווים ישרים אופקיים.‬ 231 00:19:12,151 --> 00:19:13,068 ‫שמיים…‬ 232 00:19:14,153 --> 00:19:15,070 ‫קרקע.‬ 233 00:19:15,654 --> 00:19:17,823 ‫קרקע שטוחה. קווים ישרים.‬ 234 00:19:18,949 --> 00:19:23,370 ‫הזכר היה מבולבל. הוא לא זיהה שום דבר.‬ 235 00:19:24,079 --> 00:19:26,248 ‫הוא היה אבוד יותר מאורשימה טארו.‬ 236 00:19:27,791 --> 00:19:32,588 ‫בעידן שלו, הוא אכל רק מה שתקף אותו.‬ 237 00:19:33,172 --> 00:19:36,592 ‫להילחם. לנצח. לאכול.‬ 238 00:19:38,135 --> 00:19:39,386 ‫הוא היה גאה.‬ 239 00:19:40,637 --> 00:19:42,347 ‫אבל מה הוא עכשיו?‬ 240 00:19:42,848 --> 00:19:45,851 ‫עכשיו הוא לובש את הבגדים האלה כמו תחפושת.‬ 241 00:19:47,352 --> 00:19:50,856 ‫הוא לא יוכל לשרוד אחרת. הוא מבין את זה.‬ 242 00:19:51,773 --> 00:19:56,862 ‫הוא בגובה שני מטרים‬ ‫ושוקל יותר מ-130 קילו. הוא ענקי.‬ 243 00:19:58,655 --> 00:20:00,824 ‫הקהל לא מנסה לתקוף.‬ 244 00:20:00,908 --> 00:20:02,868 ‫הם אפילו לא מסתכלים לו בעיניים.‬ 245 00:20:04,620 --> 00:20:05,871 ‫הוא היה רעב.‬ 246 00:20:06,538 --> 00:20:08,040 ‫הוא לא אכל מאז.‬ 247 00:20:08,957 --> 00:20:11,210 ‫רק חלק ממנו, קילוגרמים ספורים.‬ 248 00:20:11,919 --> 00:20:13,378 ‫הוא העריץ אותו.‬ 249 00:20:14,463 --> 00:20:16,882 ‫הוא השתמש בכל חלק מהגוף הקטן שלו,‬ 250 00:20:17,591 --> 00:20:20,886 ‫בכלי הנשק הזעירים שלו, בכוח החלש שלו,‬ 251 00:20:21,470 --> 00:20:24,765 ‫ולמרות שהוא פחד,‬ ‫הוא התמודד מולו בלי לברוח.‬ 252 00:20:32,940 --> 00:20:34,107 ‫אלוהים!‬ 253 00:20:34,691 --> 00:20:36,026 ‫חזיתית…‬ ‫-וואו!‬ 254 00:20:36,109 --> 00:20:38,320 ‫הוא השאיר שקע בצורת הגוף שלו!‬ 255 00:20:40,906 --> 00:20:43,533 ‫אדוני! אתה בסדר? אדוני…‬ 256 00:20:48,247 --> 00:20:49,206 ‫מה? הוא קם!‬ 257 00:20:49,289 --> 00:20:50,415 ‫איך הוא יכול לעמוד?‬ 258 00:20:50,499 --> 00:20:51,625 ‫הוא חי!‬ 259 00:20:51,708 --> 00:20:52,542 ‫היי…‬ 260 00:21:02,719 --> 00:21:03,553 ‫מה?‬ 261 00:21:27,077 --> 00:21:27,995 ‫אין מצב!‬ 262 00:22:04,406 --> 00:22:05,407 ‫- בשר -‬ 263 00:23:47,426 --> 00:23:51,138 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬