1
00:00:06,049 --> 00:00:08,384
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:13,056 --> 00:00:15,808
‫עד כמה אנחנו באמת מכירים את הורינו?‬

3
00:00:16,434 --> 00:00:17,727
‫קחו למשל את אבי.‬

4
00:00:17,810 --> 00:00:19,812
‫בעיניי הוא תמיד היה ספר פתוח.‬

5
00:00:20,605 --> 00:00:24,859
‫אדם עם נטייה למזימות הזויות‬
‫והפגנות חיבה מוגזמות.‬

6
00:00:25,401 --> 00:00:26,736
‫אבל כשהוא היה תלמיד,‬

7
00:00:26,819 --> 00:00:29,530
‫הוא הואשם ברצח שהתרחש ממש שם.‬

8
00:00:30,573 --> 00:00:31,783
‫מה שגורם לי לתהות…‬

9
00:00:33,534 --> 00:00:37,497
‫- גותי וזוהר‬
‫נשף העורב 1990 -‬

10
00:00:37,580 --> 00:00:41,250
‫מה באמת קרה באותו לילה סוער,‬
‫לפני 32 שנה?‬

11
00:01:01,979 --> 00:01:05,650
‫אני חושבת שהייתה לו חרב,‬
‫ובהחלט היה ביניהם סכסוך.‬

12
00:01:07,026 --> 00:01:09,529
‫אני לא אוהבת לספר סיפורים, שריף ווקר,‬

13
00:01:09,612 --> 00:01:11,864
‫אבל הכול באשמת מורטישה פראמפ.‬

14
00:01:12,365 --> 00:01:14,242
‫הם רבו עליה.‬

15
00:01:20,081 --> 00:01:20,915
‫טיש…‬

16
00:01:21,415 --> 00:01:23,042
‫אני לא יודעת מה לומר, גומז.‬

17
00:01:23,126 --> 00:01:26,087
‫לראות אותך באזיקים, מואשם ברצח…‬

18
00:01:27,380 --> 00:01:28,798
‫מעולם לא אהבתי אותך יותר.‬

19
00:01:28,881 --> 00:01:30,007
‫יקירה שלי…‬

20
00:01:30,091 --> 00:01:32,552
‫טוב. זה מספיק, אדמס. קדימה.‬

21
00:01:36,931 --> 00:01:39,600
‫טוב, בואו ניסע.‬

22
00:01:43,896 --> 00:01:48,901
‫- ברוכים הבאים לסופ״ש הורים -‬

23
00:01:52,113 --> 00:01:52,947
‫- אדמס, גומז -‬

24
00:02:03,624 --> 00:02:07,044
‫- פרק 5:‬
‫״לפום צערא אגרא״ -‬

25
00:02:10,131 --> 00:02:13,467
‫אח, האוויר המבאיש של חרדות הנעורים.‬

26
00:02:13,551 --> 00:02:16,679
‫אלה היו שנות חיינו היפות ביותר.‬
‫הלא כן, טיש?‬

27
00:02:16,762 --> 00:02:19,432
‫בהחלט, מי קריניו.‬

28
00:02:22,310 --> 00:02:24,478
‫אני מקווה שוונסדיי תשמח לראות אותנו.‬

29
00:02:25,229 --> 00:02:28,608
‫השארתי לה תריסר הודעות בכדור הבדולח,‬
‫ועדיין לא קיבלתי תשובה.‬

30
00:02:29,400 --> 00:02:31,736
‫אל חשש, קופידון תפוח־שפתיים שלי.‬

31
00:02:31,819 --> 00:02:34,155
‫אני בטוח שהיא מתה לראות אותנו.‬

32
00:02:37,575 --> 00:02:38,951
‫קדימה, בואו.‬

33
00:02:47,585 --> 00:02:51,505
‫אקדמיית נוורמור הוקמה כמקום בטוח לילדינו,‬

34
00:02:51,589 --> 00:02:53,799
‫מקום ללמוד בו ולצמוח,‬

35
00:02:53,883 --> 00:02:56,594
‫מי ומה שהם לא יהיו.‬

36
00:03:03,559 --> 00:03:07,688
‫אני יודעת שרובכם שמעתם על התקרית המצערת‬
‫שאחד מתלמידינו היה מעורב בה.‬

37
00:03:08,689 --> 00:03:11,567
‫אבל אני שמחה לבשר שיוג׳ין מתאושש,‬

38
00:03:11,651 --> 00:03:13,986
‫וצפוי להחלים החלמה מלאה.‬

39
00:03:14,487 --> 00:03:16,030
‫אז בואו נתמקד בצד החיובי,‬

40
00:03:16,113 --> 00:03:19,742
‫כדי שסופ״ש ההורים הזה‬
‫יהיה המוצלח ביותר עד היום.‬

41
00:03:22,536 --> 00:03:23,621
‫״מתאושש״?‬

42
00:03:24,580 --> 00:03:25,790
‫הוא בתרדמת.‬

43
00:03:26,457 --> 00:03:27,625
‫הלכת לבקר אותו?‬

44
00:03:28,668 --> 00:03:29,919
‫את חברה שלו.‬

45
00:03:30,002 --> 00:03:31,504
‫אני הסיבה שהוא מאושפז.‬

46
00:03:31,587 --> 00:03:33,422
‫זאת לא אשמתך, טוב?‬

47
00:03:34,006 --> 00:03:36,968
‫המפלצת לא תקפה אף אחד בשבוע האחרון.‬

48
00:03:37,051 --> 00:03:38,719
‫אולי הברחת אותה סוף סוף.‬

49
00:03:38,803 --> 00:03:41,597
‫או שאולי היא מסתתרת‬
‫כדי לברוח מהסופ״ש הזה.‬

50
00:03:42,306 --> 00:03:45,017
‫תראה. יש דברים שלא משתנים.‬

51
00:03:47,645 --> 00:03:49,522
‫ידעתי שהייתי צריכה את מסכת הדֶבֶר שלי.‬

52
00:03:51,148 --> 00:03:52,900
‫תסתכלי על המשפחה שלי,‬

53
00:03:52,984 --> 00:03:55,236
‫ותראי מה זה מנטליות זאבית רעילה.‬

54
00:03:55,319 --> 00:03:58,572
‫אני נותנת לאימא שלי חצי דקה‬
‫עד שתשלוף את הטפרים השיפוטיים שלה.‬

55
00:04:01,075 --> 00:04:02,576
‫בואי נגמור עם זה.‬

56
00:04:06,455 --> 00:04:08,165
‫הנה היא.‬

57
00:04:08,249 --> 00:04:11,502
‫איך התגעגענו לעיניים המאשימות‬
‫ולבוז הנעורים שלך.‬

58
00:04:13,462 --> 00:04:15,965
‫מה שלומך, ענן גשם קטן שלי?‬

59
00:04:16,048 --> 00:04:18,092
‫חשבתי שדבר מעדכן אתכם בכל צעד שלי.‬

60
00:04:20,136 --> 00:04:22,596
‫חשפתי את המזימה העלובה שלכם כמעט מיד.‬

61
00:04:24,098 --> 00:04:26,267
‫אז מה שלום הקטנצ׳יק?‬

62
00:04:26,809 --> 00:04:28,894
‫הוא לא איבד אף אצבע?‬

63
00:04:28,978 --> 00:04:31,814
‫תירגעו, לא שברתי לו אף אצבע.‬

64
00:04:31,897 --> 00:04:32,815
‫עדיין.‬

65
00:04:33,649 --> 00:04:35,276
‫אז ספרי לנו הכול.‬

66
00:04:35,943 --> 00:04:39,322
‫מאז שנטשתם אותי כאן, הייתי ניצודה, רדופה,‬

67
00:04:40,990 --> 00:04:42,908
‫ויעד לניסיון רצח.‬

68
00:04:43,826 --> 00:04:47,163
‫נוורמור, אני אוהב אותך כל כך!‬

69
00:04:47,830 --> 00:04:48,956
‫אניד.‬

70
00:04:49,957 --> 00:04:52,084
‫תני לראות אותך.‬

71
00:04:52,626 --> 00:04:54,962
‫אחת, שתיים…‬

72
00:04:55,046 --> 00:04:56,255
‫הפסקת לעשות שעווה?‬

73
00:04:56,339 --> 00:04:59,383
‫שלוש שניות. שיא אישי חדש.‬

74
00:05:01,302 --> 00:05:04,305
‫את מרגישה בסדר? את נראית קצת אנמית.‬

75
00:05:04,388 --> 00:05:06,515
‫את אוכלת מספיק בשר אדום?‬

76
00:05:07,767 --> 00:05:09,643
‫טוב לראות גם אותך, אימא.‬

77
00:05:09,727 --> 00:05:11,062
‫ואותך, אבא.‬

78
00:05:18,069 --> 00:05:21,072
‫לא אוכל לעמוד באווירת הביחד‬
‫המשפחתית הזאת עוד הרבה.‬

79
00:05:22,198 --> 00:05:25,910
‫דילגת על הקטע שבו אתה מבקש סליחה‬
‫על ההתנהגות שלך בסופ״ש שעבר.‬

80
00:05:27,078 --> 00:05:28,996
‫צר לי על מה שקרה בנשף.‬

81
00:05:29,830 --> 00:05:32,291
‫לא הייתי צריך לבקש שתעשי לי שירת סירנה.‬

82
00:05:36,295 --> 00:05:38,672
‫אני מבינה שאביך לא יבוא גם השנה?‬

83
00:05:38,756 --> 00:05:39,715
‫כן.‬

84
00:05:40,508 --> 00:05:41,634
‫קיבלתי מסרון הבוקר.‬

85
00:05:42,510 --> 00:05:43,344
‫ואת?‬

86
00:05:44,178 --> 00:05:46,806
‫גבריאל לא הראתה את פניה‬
‫מאז שהתחלתי ללמוד פה.‬

87
00:05:47,765 --> 00:05:50,601
‫בטח משתזפת איפשהו באיי סיישל.‬

88
00:05:50,684 --> 00:05:52,561
‫בתי היקרה.‬

89
00:05:54,939 --> 00:05:56,524
‫הגעתי.‬

90
00:05:57,108 --> 00:05:59,193
‫לא הייתי מפספסת את זה בחיים.‬

91
00:06:00,778 --> 00:06:02,613
‫כנראה טעית לגביה.‬

92
00:06:10,454 --> 00:06:12,832
‫ספר המחזור הישן שלנו!‬

93
00:06:13,541 --> 00:06:17,128
‫לא ראיתי אותו יותר מ־20 שנה.‬

94
00:06:17,211 --> 00:06:20,256
‫כמה נהנינו אז. נכון, לריסה?‬

95
00:06:21,090 --> 00:06:22,883
‫חלקנו יותר מאחרים.‬

96
00:06:22,967 --> 00:06:24,927
‫אל תצטנעי.‬

97
00:06:25,010 --> 00:06:28,055
‫תמיד ידעת למלא את החדר בנוכחותך.‬

98
00:06:28,639 --> 00:06:30,683
‫כמו עץ סקויה איתן.‬

99
00:06:31,767 --> 00:06:34,770
‫מה שהופך אותך לחוטב העצים.‬

100
00:06:36,689 --> 00:06:40,734
‫הנה חוש ההומור הנשכני שתמיד אהבתי.‬

101
00:06:42,278 --> 00:06:46,574
‫זוכרת את הדואט ששרנו בתחרות הכישרונות?‬

102
00:06:47,241 --> 00:06:51,871
‫עשית חיקוי מושלם של ג׳ודי גרלנד.‬

103
00:06:51,954 --> 00:06:54,081
‫נשמע התאבדותי בהחלט.‬

104
00:06:57,710 --> 00:06:59,295
‫התמונה שלי חסרה.‬

105
00:06:59,378 --> 00:07:01,547
‫באמת? מוזר.‬

106
00:07:02,882 --> 00:07:04,425
‫אפשר לקחת את זה לסופ״ש?‬

107
00:07:05,009 --> 00:07:08,554
‫זה יעזור לגומז ולי להעלות זיכרונות.‬

108
00:07:10,931 --> 00:07:14,435
‫טוב, בואו ניגש לעניין.‬

109
00:07:16,854 --> 00:07:18,439
‫לצערי,‬

110
00:07:18,522 --> 00:07:21,901
‫השתלבותה של ונסדיי הייתה קשה בלשון המעטה.‬

111
00:07:22,485 --> 00:07:27,156
‫מפני שסירבתי לקבל את תרבות השקר וההכחשה‬
‫של בית הספר הזה.‬

112
00:07:27,239 --> 00:07:30,367
‫בתור התחלה, המפלצת שהרגה את רואן‬
‫ופצעה את יוג׳ין.‬

113
00:07:30,951 --> 00:07:34,163
‫למרות ששמעתי שהוא ״מתאושש״.‬

114
00:07:34,246 --> 00:07:37,208
‫תמיד עודדנו את ונסדיי לדבר גלויות.‬

115
00:07:37,291 --> 00:07:40,586
‫לפעמים, הלשון החדה שלה חותכת עמוק.‬

116
00:07:40,669 --> 00:07:44,298
‫המטפלת שלה אומרת‬
‫שהיא לא הייתה פתוחה לתהליך.‬

117
00:07:44,381 --> 00:07:48,344
‫הזמן שלהן יחד לא הניב את התוצאות המצופות.‬
‫-אני לא שפן ניסיונות.‬

118
00:07:49,428 --> 00:07:52,389
‫ד״ר קינבוט ואני שוחחנו, ושתינו מסכימות‬

119
00:07:52,473 --> 00:07:57,311
‫שיועיל מאוד אם כולכם תשתתפו‬
‫במפגש טיפול משפחתי בסוף השבוע.‬

120
00:07:57,394 --> 00:07:58,312
‫לא.‬

121
00:07:59,021 --> 00:08:02,983
‫חשבתי שכך תגיבי,‬
‫אך הורייך בוודאי יבינו שזה צעד נבון.‬

122
00:08:03,484 --> 00:08:07,780
‫סליחה על הצידוד בוונסדיי, אבל…‬
‫אנחנו כאן רק לסוף השבוע.‬

123
00:08:09,240 --> 00:08:10,491
‫בחייך…‬

124
00:08:10,574 --> 00:08:12,201
‫מה הנזק? למען האמת,‬

125
00:08:12,284 --> 00:08:15,621
‫תמיד הייתי חובב גדול של כיווץ ראשים.‬

126
00:08:15,704 --> 00:08:18,457
‫זה כיווץ ראשים מסוג אחר, מון שרי.‬

127
00:08:19,542 --> 00:08:20,584
‫טוב…‬

128
00:08:21,627 --> 00:08:23,087
‫זה מאכזב.‬

129
00:08:23,671 --> 00:08:25,631
‫אבל הכול למען הילדה שלנו.‬

130
00:08:31,637 --> 00:08:34,431
‫- עולם הצליינים -‬

131
00:08:34,515 --> 00:08:35,474
‫כן.‬

132
00:08:36,100 --> 00:08:39,061
‫תדאג שהם יחפשו במערה רמזים ליצור הזה.‬

133
00:08:39,144 --> 00:08:42,898
‫שלא ישאירו אבן על אבן,‬
‫ושיסמנו את כל הראיות. טוב?‬

134
00:08:44,400 --> 00:08:47,778
‫ותקדמי את בדיקת המעבדה.‬
‫אני רוצה את תוצאות ה־DNA של הטופר.‬

135
00:08:48,904 --> 00:08:51,991
‫כבר יש לנו ילד אחד‬
‫בטיפול נמרץ וכמה הרוגים.‬

136
00:08:52,074 --> 00:08:53,409
‫אני לא רוצה שיהיו עוד.‬

137
00:08:55,828 --> 00:08:56,662
‫טוב.‬

138
00:09:02,334 --> 00:09:03,419
‫בן זונה.‬

139
00:09:05,129 --> 00:09:06,130
‫מה קרה?‬

140
00:09:06,213 --> 00:09:09,758
‫קשה לעכל את העובדה‬
‫שרוצח מסתובב בעיירה כאילו כלום.‬

141
00:09:11,302 --> 00:09:14,680
‫לפחות אכפת להם מספיק מוונסדיי‬
‫כדי ללכת איתה לטיפול.‬

142
00:09:15,389 --> 00:09:17,224
‫טיילר, בחייך. דיברנו על זה.‬

143
00:09:17,308 --> 00:09:21,437
‫לא נוח לי להעלות באוב‬
‫את ההיסטוריה המשפחתית עם זרה גמורה.‬

144
00:09:22,021 --> 00:09:24,273
‫נראה לך שקל לי לשבת ולדבר על הצרות שלי?‬

145
00:09:25,065 --> 00:09:27,318
‫אני ממש עמוס כרגע.‬

146
00:09:31,614 --> 00:09:33,240
‫התוצאות כבר הגיעו?‬

147
00:09:35,409 --> 00:09:38,203
‫טוב. תסגרי את זירת הפשע. אני בא.‬

148
00:09:39,204 --> 00:09:40,205
‫אבא?‬

149
00:09:40,289 --> 00:09:41,582
‫אתה בסדר? מה קורה?‬

150
00:09:43,834 --> 00:09:45,836
‫מכיר את רג׳י, חוקר מקרי המוות?‬

151
00:09:47,588 --> 00:09:49,173
‫הוא התאבד בירייה.‬

152
00:10:02,436 --> 00:10:04,730
‫טוב, מי רוצה להתחיל?‬

153
00:10:07,983 --> 00:10:11,278
‫אולי נדבר על הרגשות‬
‫סביב העזיבה של ונסדיי את הבית?‬

154
00:10:15,240 --> 00:10:17,034
‫טוב, בשבילי…‬

155
00:10:17,951 --> 00:10:18,869
‫זה היה…‬

156
00:10:18,952 --> 00:10:21,455
‫קשה, שוונסדיי לא בסביבה.‬

157
00:10:22,706 --> 00:10:25,751
‫לא חשבתי שאתגעגע לעינויים כל כך.‬

158
00:10:28,671 --> 00:10:30,255
‫מורטישה? גומז?‬

159
00:10:31,006 --> 00:10:31,965
‫איך התמודדתם?‬

160
00:10:32,049 --> 00:10:34,343
‫זה היה עינוי גם בשבילנו.‬

161
00:10:34,927 --> 00:10:38,263
‫למרבה המזל, בסד העינויים‬
‫של אחי פסטר יש מקום לשניים.‬

162
00:10:38,806 --> 00:10:42,685
‫אין כמו מתיחה טובה‬
‫כדי להוציא את המיטב אחד מהשני.‬

163
00:10:42,768 --> 00:10:44,436
‫יקירתי…‬

164
00:10:49,692 --> 00:10:50,859
‫די!‬

165
00:10:53,654 --> 00:10:56,031
‫הגיע הזמן שהוריי ייתנו הסברים.‬

166
00:10:57,616 --> 00:10:59,201
‫נראה שהם שיקרו לי.‬

167
00:10:59,993 --> 00:11:01,286
‫הסתירו סודות.‬

168
00:11:01,787 --> 00:11:03,914
‫סודות רצחניים שצריך לדבר עליהם.‬

169
00:11:07,251 --> 00:11:10,170
‫מי היה גארט גייטס,‬
‫ולמה אתה מואשם שרצחת אותו?‬

170
00:11:11,588 --> 00:11:12,923
‫האישומים האלה בוטלו.‬

171
00:11:13,006 --> 00:11:14,717
‫אביך חף מפשע.‬

172
00:11:14,800 --> 00:11:16,885
‫השריף המקומי לא משוכנע בזה.‬

173
00:11:16,969 --> 00:11:18,929
‫ונסדיי, די.‬

174
00:11:19,012 --> 00:11:21,473
‫זה לא הזמן ולא המקום.‬

175
00:11:21,557 --> 00:11:24,101
‫בעצם, זה בדיוק המקום.‬

176
00:11:24,184 --> 00:11:25,102
‫המפגשים…‬
‫-דוקטור.‬

177
00:11:26,061 --> 00:11:27,438
‫זה לא נוגע לך.‬

178
00:11:27,980 --> 00:11:31,692
‫אני מסרבת לדון איתך‬
‫בציד מכשפות מלפני עשרות שנים.‬

179
00:11:32,568 --> 00:11:33,569
‫יקירתי, בואי…‬

180
00:11:33,652 --> 00:11:35,863
‫לא. הפגישה הזאת נגמרה.‬

181
00:11:35,946 --> 00:11:36,947
‫כרצונך, אימא.‬

182
00:11:37,698 --> 00:11:40,033
‫ונסדיי…‬
‫-אם תסרבו לגלות לי את האמת,‬

183
00:11:40,117 --> 00:11:41,994
‫איאלץ לחשוף אותה בעצמי.‬

184
00:11:47,624 --> 00:11:49,626
‫תודה על הממתקים.‬

185
00:11:51,086 --> 00:11:53,213
‫בעצם, אלה פרחים יבשים.‬

186
00:11:54,465 --> 00:11:55,966
‫קח את הקערה.‬

187
00:12:03,223 --> 00:12:04,892
‫מה עבר לך בראש?‬

188
00:12:05,434 --> 00:12:07,936
‫איך יכולת לטמון לאביך מארב כזה?‬

189
00:12:08,020 --> 00:12:08,854
‫ונסדיי!‬

190
00:12:09,438 --> 00:12:10,272
‫איך יכולתי?‬

191
00:12:10,355 --> 00:12:14,067
‫התעקשת שאלמד בבית הספר הזה.‬
‫באמת חשבת שלא אגלה את הסוד שלך?‬

192
00:12:14,151 --> 00:12:15,736
‫את לא יודעת את כל הסיפור.‬

193
00:12:15,819 --> 00:12:17,154
‫אביך לא חטא ולא פשע.‬

194
00:12:17,237 --> 00:12:18,363
‫אני אקבע אם כן או לא.‬

195
00:12:26,663 --> 00:12:27,706
‫פרחים יבשים?‬

196
00:12:34,129 --> 00:12:35,214
‫איך מצאת אותי?‬

197
00:12:35,297 --> 00:12:39,468
‫קהילת מורנינגסונג מתגעגעת אלייך.‬
‫אני מתגעגעת אלייך.‬

198
00:12:39,551 --> 00:12:41,762
‫״קהילה״, או כת?‬

199
00:12:41,845 --> 00:12:44,223
‫אנחנו תנועה לפיתוח אישי‬

200
00:12:44,306 --> 00:12:48,393
‫שעוזרת לאנשים לשלוט בחייהם.‬
‫-אחרי שאתם משתלטים על חשבונות הבנק שלהם.‬

201
00:12:48,477 --> 00:12:50,938
‫לא באתי הנה כדי לריב, ברנדי ג׳יין.‬

202
00:12:51,021 --> 00:12:52,439
‫קוראים לי ביאנקה.‬

203
00:12:52,523 --> 00:12:53,941
‫שם חדש. חיים חדשים.‬

204
00:12:54,024 --> 00:12:57,277
‫הגיע הזמן לחזור הביתה.‬
‫-המקום הזה מעולם לא היה הבית שלי.‬

205
00:12:57,361 --> 00:13:01,031
‫גדעון אמר שתתנגדי.‬
‫-אל תגידי לי את השם של האיש הזה.‬

206
00:13:01,114 --> 00:13:05,410
‫נראה לך שהיה לו אכפת מאיזו חד־הורית‬
‫והבת שלה אם לא היינו סירנות?‬

207
00:13:05,494 --> 00:13:09,039
‫אל תדברי ככה על אביך החורג.‬

208
00:13:09,748 --> 00:13:11,333
‫באמת התחתנת איתו?‬

209
00:13:11,416 --> 00:13:15,254
‫הוא רוצה שתבואי הביתה‬
‫כדי שנוכל להיות משפחה אמיתית.‬

210
00:13:15,963 --> 00:13:16,880
‫סירוב נחרץ.‬

211
00:13:17,464 --> 00:13:19,299
‫כבר יש לו סירנה אחת שמשרתת אותו.‬

212
00:13:20,926 --> 00:13:22,010
‫שלום, אימא.‬

213
00:13:22,970 --> 00:13:26,473
‫ואני לא רוצה לראות יותר‬
‫צמידי מורנינגסונג בעיירה הזאת.‬

214
00:13:27,599 --> 00:13:29,643
‫שירת הסירנה שלי גוועת.‬

215
00:13:31,687 --> 00:13:36,316
‫מספר המצטרפים בירידה,‬
‫והאנשים הלא־נכונים מתחילים לשאול שאלות.‬

216
00:13:37,943 --> 00:13:39,820
‫זאת לא בקשה.‬

217
00:13:40,654 --> 00:13:42,072
‫ואם אסרב?‬

218
00:13:44,700 --> 00:13:49,371
‫אז כולם כאן יֵדעו איך התקבלת לנוורמור.‬

219
00:13:49,454 --> 00:13:52,541
‫סוף סוף אני מגיעה למשהו,‬
‫ואת רוצה להרוס את זה.‬

220
00:13:52,624 --> 00:13:55,127
‫לא הגעת לשום דבר, ״ביאנקה״.‬

221
00:13:56,753 --> 00:14:00,007
‫את רק מרמה אנשים ממעמד גבוה יותר,‬
‫אבל הם לא חברים שלך.‬

222
00:14:01,091 --> 00:14:04,011
‫במוקדם או במאוחר, הם יקלטו אותך.‬

223
00:14:04,720 --> 00:14:07,806
‫סירנה לעולם לא תהפוך את קשקשיה.‬

224
00:14:09,683 --> 00:14:13,186
‫אני נותנת לך עד סוף הסופ״ש כדי להיפרד.‬

225
00:14:15,939 --> 00:14:18,066
‫- דבש פרחי בר -‬

226
00:14:21,028 --> 00:14:22,779
‫רדיתי את הדבש מכוורת 3.‬

227
00:14:24,406 --> 00:14:25,908
‫הדבורים מתגעגעות אליך, יוג׳ין.‬

228
00:14:28,577 --> 00:14:29,536
‫כולנו מתגעגעים.‬

229
00:14:33,332 --> 00:14:34,625
‫תודה ששמרת עליו.‬

230
00:14:36,585 --> 00:14:37,461
‫יש חדש?‬

231
00:14:40,047 --> 00:14:41,423
‫זה לא הגיע לו.‬

232
00:14:43,467 --> 00:14:45,093
‫אני צריכה להיות במיטה הזאת.‬

233
00:14:45,886 --> 00:14:47,638
‫למה הלכת בלעדיי?‬

234
00:14:49,681 --> 00:14:51,516
‫לא התכוונתי להבהיל אותך.‬

235
00:14:51,600 --> 00:14:52,976
‫את בטח ונסדיי.‬

236
00:14:53,560 --> 00:14:56,313
‫האימהות של יוג׳ין, סו וג׳נט.‬

237
00:14:56,396 --> 00:14:58,231
‫הוא דיבר רק עלייך בזמן האחרון.‬

238
00:14:58,315 --> 00:15:00,859
‫הוא שמח כל כך שהצטרפת ל״מזמזמים״.‬

239
00:15:00,943 --> 00:15:04,279
‫לא היה קל ליוג׳ין להשתלב בנוורמור.‬

240
00:15:04,363 --> 00:15:07,324
‫הוא התרגש שסוף סוף יש לו חברה אמיתית.‬

241
00:15:07,824 --> 00:15:09,117
‫הבאתי לו דבש.‬

242
00:15:09,201 --> 00:15:12,579
‫יוג׳ין אוהב את הדבורים האלה‬
‫כאילו היו הילדים שלו.‬

243
00:15:13,872 --> 00:15:15,624
‫התינוקות המזמזמים שלו.‬

244
00:15:18,085 --> 00:15:20,003
‫הוא יהיה בסדר, נכון?‬

245
00:15:20,087 --> 00:15:21,254
‫כדאי שאלך.‬

246
00:15:36,687 --> 00:15:38,939
‫פעם ראשונה שמישהו מתאבד בחדר מתים.‬

247
00:15:39,690 --> 00:15:41,650
‫הם לא יודעים מה לעשות בגופה.‬

248
00:15:41,733 --> 00:15:43,193
‫מה מצאת?‬

249
00:15:43,276 --> 00:15:46,571
‫האקדח היה שלו ברישיון. קולט 45.‬

250
00:15:46,655 --> 00:15:50,200
‫השרת אמר שהוא היה שמור בשולחן שלו.‬
‫-ראיתי את דוק בשבוע שעבר.‬

251
00:15:50,742 --> 00:15:54,287
‫הוא תכנן לצאת להפלגה עם אשתו‬
‫ונראה נרגש לצאת לפנסיה.‬

252
00:15:54,371 --> 00:15:56,665
‫נראה שאין לדעת מה עובר למישהו בראש.‬

253
00:15:56,748 --> 00:15:58,125
‫קליע, מתברר.‬

254
00:15:58,792 --> 00:15:59,918
‫יש צילומי אבטחה?‬

255
00:16:00,502 --> 00:16:03,213
‫לא. מישהו הדביק מסטיק שחור על העדשה.‬

256
00:16:03,880 --> 00:16:07,217
‫עוברים על הצילומים ובודקים‬
‫כמה זמן הוא כבר שם.‬

257
00:16:07,300 --> 00:16:08,927
‫מסטיק שחור.‬

258
00:16:09,594 --> 00:16:11,221
‫מה את אומרת.‬

259
00:16:12,264 --> 00:16:17,144
‫במכתב ההתאבדות כתוב‬
‫שהיו לו רגשות אשם לגבי תיק מפעם.‬

260
00:16:17,227 --> 00:16:20,147
‫כתוב שהוא טייח את זה וזייף את הדוח,‬

261
00:16:20,230 --> 00:16:22,858
‫ושהוא חי עם האשמה הזאת כל השנים.‬

262
00:16:24,109 --> 00:16:25,193
‫איזה תיק?‬

263
00:16:25,277 --> 00:16:26,570
‫גארט גייטס.‬

264
00:16:27,904 --> 00:16:29,489
‫גארט גייטס? את צוחקת?‬

265
00:16:30,073 --> 00:16:31,074
‫שמעת עליו?‬

266
00:16:31,158 --> 00:16:33,285
‫חיכיתי 30 שנה לפענח את הרצח שלו.‬

267
00:16:33,952 --> 00:16:35,287
‫אתה יודע מי רצח אותו?‬

268
00:16:35,370 --> 00:16:37,414
‫היה רק חשוד אחד.‬

269
00:16:37,497 --> 00:16:40,333
‫תמיד חשבתי שטייחו את האמת.‬

270
00:16:41,960 --> 00:16:43,295
‫עכשיו יש לי הוכחה.‬

271
00:17:50,153 --> 00:17:54,991
‫- גארט גייטס‬
‫נלקח מאיתנו בטרם עת -‬

272
00:17:57,744 --> 00:17:59,746
‫אני גוועת ברעב.‬

273
00:18:04,042 --> 00:18:06,044
‫את לא רעבה, יקירתי?‬

274
00:18:06,128 --> 00:18:08,046
‫התיאבון רחוק ממני, אימא.‬

275
00:18:08,839 --> 00:18:10,590
‫כשם שהאמת רחוקה ממך.‬

276
00:18:19,766 --> 00:18:21,143
‫אנחנו חייבים לספר לה.‬

277
00:18:23,186 --> 00:18:25,272
‫היא בחיים לא תאמין לנו.‬

278
00:18:26,356 --> 00:18:27,983
‫עלינו להיות חזקים.‬

279
00:18:30,485 --> 00:18:34,781
‫ולקוות שיגיע משהו קודר יותר שיסיח את דעתה.‬

280
00:18:46,501 --> 00:18:49,004
‫נו? אני אצטרך לשאול?‬

281
00:18:49,921 --> 00:18:53,341
‫אג׳קס ואני עוד לא הגדרנו את יחסינו.‬

282
00:18:53,425 --> 00:18:55,385
‫אני לא מדברת על בנים.‬

283
00:18:55,468 --> 00:18:57,512
‫הזדאבת כבר?‬

284
00:19:02,058 --> 00:19:03,018
‫לא.‬

285
00:19:03,810 --> 00:19:05,979
‫מאכזב.‬

286
00:19:07,397 --> 00:19:08,440
‫כזאת אני.‬

287
00:19:09,733 --> 00:19:11,401
‫אכזבה ענקית.‬

288
00:19:23,163 --> 00:19:24,873
‫אפשר לשאול במה מדובר, שריף?‬

289
00:19:26,249 --> 00:19:28,210
‫מה קורה, מיז ת׳ורנהיל?‬

290
00:19:28,293 --> 00:19:29,628
‫אין לי מושג.‬

291
00:19:29,711 --> 00:19:31,129
‫גומז אדמס.‬

292
00:19:35,634 --> 00:19:36,927
‫אפשר לעזור לך, שריף?‬

293
00:19:37,010 --> 00:19:40,055
‫אתה עצור בחשד לרצח גארט גייטס.‬

294
00:19:40,138 --> 00:19:41,598
‫זכותך לשמור על שתיקה.‬

295
00:19:41,681 --> 00:19:44,976
‫כל דבר שתאמר ישמש נגדך בבית המשפט.‬

296
00:19:45,060 --> 00:19:45,894
‫אבא?‬

297
00:19:46,436 --> 00:19:48,313
‫יש לך זכות לעורך דין.‬

298
00:19:48,396 --> 00:19:51,358
‫אם ידך לא משגת, ימונה לך סנגור.‬

299
00:20:22,806 --> 00:20:25,850
‫סופת ברקים שלי… מה שלום אימא שלך?‬

300
00:20:25,934 --> 00:20:28,311
‫הרוסה. היא שונאת כשאתה לובש כתום.‬

301
00:20:29,312 --> 00:20:32,023
‫תפסתי אותה היום מניחה שושנה על קבר.‬

302
00:20:33,024 --> 00:20:35,277
‫השם על המצבה היה ״גארט גייטס״.‬

303
00:20:35,360 --> 00:20:37,529
‫הנער שאתה מואשם ברצח שלו.‬

304
00:20:39,406 --> 00:20:40,615
‫תרצה להסביר?‬

305
00:20:45,287 --> 00:20:47,872
‫גארט היה מאוהב באמך.‬

306
00:20:48,707 --> 00:20:51,793
‫הוא פירש את טוב לבה כעניין רומנטי.‬

307
00:20:52,377 --> 00:20:55,505
‫ההתאהבות שלו נהפכה לאובססיה,‬

308
00:20:56,089 --> 00:20:57,757
‫והוא החל להטריד אותה.‬

309
00:20:57,841 --> 00:21:00,051
‫למה לא הודעתם למשטרה?‬
‫-ניסינו.‬

310
00:21:00,635 --> 00:21:03,346
‫המשפחה שלו הייתה הוותיקה‬
‫והעשירה ביותר בג׳ריקו.‬

311
00:21:03,430 --> 00:21:05,056
‫אף אחד לא האמין לנו.‬

312
00:21:05,890 --> 00:21:09,185
‫אביו של גארט, גזען שונא מנודים,‬

313
00:21:09,269 --> 00:21:12,188
‫כעס מפני שאמך האשימה את בנו היחיד.‬

314
00:21:13,231 --> 00:21:16,359
‫ואז הכול קרה בליל נשף העורב.‬

315
00:21:18,445 --> 00:21:21,489
‫אמך ואני יצאנו כדי להירגע קצת.‬

316
00:21:28,413 --> 00:21:29,998
‫אדמס!‬

317
00:21:30,081 --> 00:21:32,083
‫ואז ראיתי אותו.‬

318
00:21:32,751 --> 00:21:34,586
‫הוא פרץ לתוך בית הספר.‬

319
00:21:35,086 --> 00:21:38,006
‫אהבתו המעוותת לאמך הוציאה אותו מדעתו.‬

320
00:21:38,757 --> 00:21:43,470
‫הוא נעץ בי מבט רווי כוונות רצחניות.‬

321
00:21:43,970 --> 00:21:46,306
‫לך. תסתלק מכאן. הוא לא יפגע בי.‬

322
00:21:47,349 --> 00:21:48,516
‫גארט, לא!‬

323
00:21:48,600 --> 00:21:50,602
‫גארט, עצור!‬

324
00:21:58,943 --> 00:22:00,695
‫חיי חלפו לנגד עיניי.‬

325
00:22:02,113 --> 00:22:06,534
‫מונע מקנאה ומשנאה,‬
‫גארט היה בלתי ניתן לעצירה.‬

326
00:22:30,683 --> 00:22:31,643
‫כשראיתי את החרב,‬

327
00:22:33,186 --> 00:22:35,563
‫יצר ההישרדות שלי הופעל.‬

328
00:22:41,069 --> 00:22:44,072
‫זו הייתה תאונה נוראה.‬

329
00:23:06,302 --> 00:23:10,140
‫אובייקטיבית,‬
‫ההודאה שלו נשמעת הגיונית בהחלט,‬

330
00:23:10,223 --> 00:23:12,934
‫ונמסרה בדיוק במידת הכנות הנכונה.‬

331
00:23:13,017 --> 00:23:15,270
‫אולי אבי הוא בדיוק כפי שהוא טוען.‬

332
00:23:15,353 --> 00:23:17,188
‫תודה לך על כנותך.‬

333
00:23:20,108 --> 00:23:22,527
‫אבל ישנם גם הרמזים שמסגירים אותו.‬

334
00:23:22,610 --> 00:23:25,113
‫האופן שבו הוא מחליק את שפמו.‬

335
00:23:25,196 --> 00:23:27,449
‫הקריצה המנחמת שלו.‬

336
00:23:28,199 --> 00:23:31,119
‫אני משחקת איתו רולטה רוסית מאז גיל 12.‬

337
00:23:31,661 --> 00:23:32,871
‫אני מכירה אותם היטב.‬

338
00:23:33,580 --> 00:23:36,291
‫סליחה שלא הייתי אבא טוב יותר.‬

339
00:23:36,374 --> 00:23:38,710
‫אפשר בבקשה בלי להחצין רגשות?‬

340
00:23:40,003 --> 00:23:42,088
‫אני יודע שלא נוח לך עם זה.‬

341
00:23:43,548 --> 00:23:46,342
‫כמה אבות נותנים לבת שלהם‬
‫חרב סיף כשהיא בת חמש?‬

342
00:23:47,177 --> 00:23:50,180
‫תנועות הסיף שלך היו השלמות בהתגלמותה.‬

343
00:23:50,263 --> 00:23:52,098
‫או מלמדים אותה לשחות עם כרישים?‬

344
00:23:52,182 --> 00:23:55,059
‫הם גילו שיש לך דם קר, כמו שאני גיליתי.‬

345
00:23:55,143 --> 00:23:57,061
‫את הדרך הנכונה לפשוט לעכסן את העור?‬

346
00:23:57,145 --> 00:23:59,981
‫באמת יש להם טעם של עוף‬
‫כשמכינים אותם כמו שצריך.‬

347
00:24:00,565 --> 00:24:03,776
‫הנקודה שלי היא שלימדת אותי‬
‫להיות חזקה ועצמאית.‬

348
00:24:04,402 --> 00:24:07,697
‫איך להתנהל בעולם‬
‫מלא בבוגדנות ובדעות קדומות.‬

349
00:24:08,907 --> 00:24:11,784
‫אתה הסיבה לכך שאני מבינה כמה חשוב‬

350
00:24:11,868 --> 00:24:13,828
‫לעולם לא לאבד את עצמי.‬

351
00:24:16,498 --> 00:24:20,126
‫אז בתחום האבהות,‬
‫היית משביע רצון ויותר מזה.‬

352
00:24:23,755 --> 00:24:25,298
‫תודה, ונסדיי.‬

353
00:24:31,054 --> 00:24:32,138
‫אנחנו צריכים לדבר.‬

354
00:24:34,557 --> 00:24:35,558
‫איך לעזאזל נכנסת?‬

355
00:24:36,851 --> 00:24:37,685
‫ברניס…‬

356
00:24:38,978 --> 00:24:41,314
‫ברניס!‬
‫-ייתכן שמישהו התקשר והודיע לברניס‬

357
00:24:41,397 --> 00:24:43,733
‫שהחתלתול שלה, סוויפטי, נחטף.‬

358
00:24:44,609 --> 00:24:47,028
‫אבי לא רצח את גארט גייטס.‬

359
00:24:47,904 --> 00:24:52,075
‫יש לי הודאה חתומה שלו,‬
‫ואת החרב שבה השתמש לדבריו.‬

360
00:24:52,158 --> 00:24:54,369
‫את שניהם אני עומד למסור לתובע המחוזי.‬

361
00:24:54,953 --> 00:24:56,412
‫העיתוי קצת נוח מדי, לא?‬

362
00:24:57,455 --> 00:25:00,708
‫חוקר מקרי המוות מתאבד‬
‫מרוב חרטה על תיק רצח ישן,‬

363
00:25:00,792 --> 00:25:04,837
‫בדיוק בסופ״ש שבו אבי,‬
‫החשוד העיקרי שלך, מואיל לחזור העירה.‬

364
00:25:05,505 --> 00:25:09,050
‫אני רואה רק איש אשם‬
‫שישלם סוף סוף על הפשע שביצע.‬

365
00:25:09,133 --> 00:25:12,679
‫לשים עליו את האזיקים בעצמי…‬
‫זה היה רק הדובדבן שבקצפת.‬

366
00:25:12,762 --> 00:25:17,183
‫שריף, איך אתה לא מבין שמישהו‬
‫מנסה נואשות לשבש את החקירה שלי?‬

367
00:25:17,267 --> 00:25:20,812
‫מצאתי את מערת המפלצת,‬
‫ונתתי לך את ראיות ה־DNA.‬

368
00:25:20,895 --> 00:25:22,438
‫טרחת לבדוק אותן בכלל?‬

369
00:25:22,522 --> 00:25:25,733
‫אולי זה יפתיע אותך,‬
‫אבל העולם לא סובב סביבך, אדמס.‬

370
00:25:26,568 --> 00:25:28,987
‫הנה. תוצאות ה־DNA.‬

371
00:25:29,988 --> 00:25:31,656
‫אין התאמה.‬

372
00:25:31,739 --> 00:25:34,576
‫אז אתה באמת מאמין שזה צירוף מקרים?‬

373
00:25:35,159 --> 00:25:37,704
‫מי שתקף את יוג׳ין‬
‫גם רצח את חוקר מקרי המוות.‬

374
00:25:37,787 --> 00:25:40,790
‫למרבה הצער, מישהו חיבל‬
‫במצלמת האבטחה בחדר המתים,‬

375
00:25:40,873 --> 00:25:42,417
‫אז לא ידוע לנו מה קרה.‬

376
00:25:42,500 --> 00:25:44,043
‫הדביקו מסטיק על העדשה.‬

377
00:25:44,627 --> 00:25:46,212
‫מסטיק שחור.‬

378
00:25:47,338 --> 00:25:49,048
‫אולי כדאי שאעשה לו בדיקת DNA.‬

379
00:25:49,132 --> 00:25:52,594
‫מישהו מנסה לבלבל אותי. זו רק הסחת דעת.‬

380
00:25:52,677 --> 00:25:55,805
‫לא, מדובר פה בעשיית דין צדק.‬

381
00:25:55,888 --> 00:25:57,765
‫זה מגיע לקרוביו של גארט גייטס,‬

382
00:25:58,349 --> 00:26:00,977
‫גם אם הם כבר לא בסביבה כדי להתנחם מזה.‬

383
00:26:01,477 --> 00:26:02,520
‫מה קרה להם?‬

384
00:26:02,604 --> 00:26:04,355
‫אמו תלתה את עצמה בחצר,‬

385
00:26:04,439 --> 00:26:08,026
‫אביו מת בגיל צעיר מרוב שתייה,‬
‫ואפילו אחותו הקטנה לא שרדה.‬

386
00:26:08,693 --> 00:26:10,987
‫היא התייתמה, נשלחה לחו״ל,‬

387
00:26:11,070 --> 00:26:12,405
‫ובסוף טבעה.‬

388
00:26:13,114 --> 00:26:14,490
‫אף אחד לא נשאר.‬

389
00:26:15,074 --> 00:26:17,535
‫הדם על הידיים של אביך הוא לא רק של גארט,‬

390
00:26:17,619 --> 00:26:19,495
‫הוא של כל המשפחה.‬

391
00:26:36,220 --> 00:26:38,640
‫קחי. הבאתי לך מתנה.‬

392
00:26:39,432 --> 00:26:41,017
‫נחמד מצדך.‬

393
00:26:41,100 --> 00:26:42,644
‫לא היית צריכה.‬

394
00:26:42,727 --> 00:26:47,815
‫אני יודעת, אבל חשבתי‬
‫שהתחלנו את הסופ״ש ברגל שמאל.‬

395
00:26:48,524 --> 00:26:52,320
‫אני רק רוצה שתדעי‬
‫שאני רק רוצה שיהיה לך טוב.‬

396
00:26:57,700 --> 00:26:59,786
‫- קייטנת הזאב השמח -‬

397
00:27:02,705 --> 00:27:06,959
‫- מחנה קיץ ליקנתרופיה -‬

398
00:27:08,086 --> 00:27:09,003
‫מה אלה?‬

399
00:27:09,504 --> 00:27:10,588
‫עלונים.‬

400
00:27:11,422 --> 00:27:12,632
‫למחנות קיץ.‬

401
00:27:12,715 --> 00:27:15,093
‫אלה לא מחנות קיץ רגילים.‬

402
00:27:16,344 --> 00:27:18,596
‫אלה מחנות עם טיפולי המרה?‬

403
00:27:18,680 --> 00:27:20,848
‫אל תהיי דרמטית, אניד.‬

404
00:27:21,432 --> 00:27:24,102
‫את רוצה לשלוח אותי לטיפולי המרה לאנשי־זאב?‬

405
00:27:24,185 --> 00:27:27,063
‫זה עזר לבת דודה שלך לוסיל, לא?‬

406
00:27:27,689 --> 00:27:32,568
‫שבעה שבועות בבלקנים,‬
‫והיא התחילה ליילל לירח.‬

407
00:27:32,652 --> 00:27:34,278
‫כך צריך להיות.‬

408
00:27:34,362 --> 00:27:38,282
‫את לא רוצה סוף סוף להזדאב‬
‫ולהיות נורמלית, חמודה?‬

409
00:27:51,003 --> 00:27:52,004
‫לכי מפה.‬

410
00:27:53,089 --> 00:27:54,799
‫שכחת את ציוד הדיג שלך.‬

411
00:28:03,599 --> 00:28:05,101
‫תפסיקי לנסות להיות נחמדה.‬

412
00:28:06,018 --> 00:28:07,061
‫זה לא מתאים לך.‬

413
00:28:08,146 --> 00:28:09,856
‫אבא ארז את הפיתיון שאתה אוהב.‬

414
00:28:27,957 --> 00:28:29,041
‫מה יקרה לו עכשיו?‬

415
00:28:30,376 --> 00:28:32,837
‫הוא הודה, אז לא יהיה משפט.‬

416
00:28:33,921 --> 00:28:36,674
‫אחרי מתן גזר הדין, הוא יישלח לבית הסוהר,‬

417
00:28:36,758 --> 00:28:39,343
‫שם יאבד את שפיותו מרוב געגועים לאימא.‬

418
00:28:41,137 --> 00:28:43,848
‫אתה יודע שהם לא בילו אף לילה בנפרד‬
‫מאז שהתחתנו?‬

419
00:28:45,308 --> 00:28:48,227
‫תמיד חשבתי שאני אהיה‬
‫הראשון במשפחה מאחורי הסורגים.‬

420
00:28:48,311 --> 00:28:50,229
‫הייתה לי התערבות עם לרץ׳.‬

421
00:28:54,066 --> 00:28:56,694
‫בוא נבדוק אם הדגים נוגסים.‬

422
00:29:06,913 --> 00:29:08,331
‫שלל לא רע.‬

423
00:29:10,124 --> 00:29:11,542
‫אתגעגע אליו, ונסדיי.‬

424
00:29:11,626 --> 00:29:14,170
‫זה עוד לא נגמר. הוא חף מפשע.‬

425
00:29:15,254 --> 00:29:16,088
‫טוב…‬

426
00:29:17,006 --> 00:29:19,592
‫אם מישהי יכולה להוכיח מי הרוצח האמיתי,‬

427
00:29:21,511 --> 00:29:22,345
‫זו את.‬

428
00:29:22,428 --> 00:29:25,556
‫את חייבת לגלות את האמת ולשחרר את אבא.‬

429
00:29:25,640 --> 00:29:29,018
‫עד שזה יקרה,‬
‫שנינו יודעים שאימא תתפרק לרסיסים.‬

430
00:29:31,062 --> 00:29:32,939
‫לכן עלינו להיות חזקים.‬

431
00:29:33,940 --> 00:29:35,483
‫ואני מתכוונת אליך.‬

432
00:29:38,861 --> 00:29:40,947
‫אז תן לי אחד.‬

433
00:29:55,127 --> 00:29:56,587
‫איפה אימא בכלל?‬

434
00:29:57,421 --> 00:29:59,131
‫היא אמרה שהיא רוצה להיות לבד.‬

435
00:29:59,632 --> 00:30:01,592
‫במקום שבו אף אחד לא ימצא אותה.‬

436
00:30:15,147 --> 00:30:16,232
‫שלום, אימא.‬

437
00:30:19,735 --> 00:30:20,862
‫שלום, ונסדיי.‬

438
00:30:22,071 --> 00:30:24,115
‫אז את חברה באחוות הסולנום.‬

439
00:30:24,198 --> 00:30:25,741
‫זה היה מהיר.‬

440
00:30:25,825 --> 00:30:27,869
‫למען האמת, סירבתי להם.‬

441
00:30:28,369 --> 00:30:29,912
‫למה? מפני שהייתי באחווה?‬

442
00:30:29,996 --> 00:30:31,914
‫בחיים לא אשתווה להישגים שלך כאן,‬

443
00:30:32,957 --> 00:30:33,958
‫אז מה הטעם לנסות?‬

444
00:30:35,126 --> 00:30:37,962
‫זכיתי בגביע פו? את זכית בו ארבע פעמים.‬

445
00:30:38,045 --> 00:30:40,256
‫הצטרפתי לנבחרת הסיף? את היית הקפטנית.‬

446
00:30:42,091 --> 00:30:45,136
‫למה לשלוח אותי למקום שבו אהיה תמיד בצלך?‬

447
00:30:46,429 --> 00:30:48,389
‫זו לא תחרות, ונסדיי.‬

448
00:30:48,472 --> 00:30:50,683
‫כל דבר הוא תחרות, אימא.‬

449
00:30:52,059 --> 00:30:54,896
‫אבל סירבתי בעיקר מפני‬
‫שהם מועדון חברתי טריוויאלי.‬

450
00:30:55,438 --> 00:30:57,189
‫פעם היינו הרבה יותר מזה.‬

451
00:30:58,566 --> 00:31:02,194
‫המשימה שלנו הייתה להגן על מנודים‬
‫מפני פגיעה והדרה.‬

452
00:31:03,654 --> 00:31:08,367
‫למעשה, האגודה הוקמה‬
‫ע״י אחת מאבותיו של אביך, ממקסיקו.‬

453
00:31:08,910 --> 00:31:11,120
‫אחת מראשוני המתיישבים באמריקה.‬

454
00:31:11,203 --> 00:31:12,204
‫גודי.‬

455
00:31:14,290 --> 00:31:15,958
‫ראיתי ציור שלה ב״עולם הצליינים״.‬

456
00:31:20,129 --> 00:31:23,799
‫כמה אירוני,‬
‫כי היא זאת שהרגה את ג׳וסף קראקסטון.‬

457
00:31:25,009 --> 00:31:29,555
‫אחוות הסולנום הייתה התשובה‬
‫הסודית והקטלנית שלה לדיכוי שלו.‬

458
00:31:32,183 --> 00:31:34,810
‫אני יודעת למה באת הנה, ונסדיי.‬

459
00:31:36,979 --> 00:31:38,689
‫אז קדימה, תשאלי.‬

460
00:31:40,650 --> 00:31:43,152
‫אבא לא הרג את גארט גייטס, נכון?‬

461
00:31:45,821 --> 00:31:46,656
‫נכון.‬

462
00:31:50,409 --> 00:31:52,495
‫כשהגעתי לראש המדרגות,‬

463
00:31:52,578 --> 00:31:56,207
‫ראיתי את אביך נלחם על חייו. זה היה מבעית.‬

464
00:31:56,999 --> 00:31:57,875
‫גארט, לא!‬

465
00:32:08,219 --> 00:32:09,136
‫גארט!‬

466
00:32:09,637 --> 00:32:10,721
‫גארט, עצור!‬

467
00:32:10,805 --> 00:32:11,931
‫תניח לו!‬

468
00:32:18,980 --> 00:32:21,524
‫לעולם לא אשכח איך הוא הסתכל עליי.‬

469
00:32:23,150 --> 00:32:25,945
‫פיו אפילו העלה קצף.‬

470
00:32:27,697 --> 00:32:31,993
‫זה היה כמו להביט לתוך עיניה‬
‫של חיה מוכת כלבת.‬

471
00:32:49,593 --> 00:32:50,553
‫אוי לא.‬

472
00:32:57,184 --> 00:33:00,396
‫רק כששמעתי את הצרחה הבנתי מה עשיתי.‬

473
00:33:02,690 --> 00:33:04,859
‫אביך היה כה…‬

474
00:33:06,152 --> 00:33:08,154
‫רגוע ואמיץ.‬

475
00:33:17,872 --> 00:33:20,708
‫טיש, לכי מפה מיד.‬

476
00:33:20,791 --> 00:33:22,585
‫לכי לחדרך ותנעלי את הדלת.‬

477
00:33:23,169 --> 00:33:24,336
‫לא היית כאן.‬

478
00:33:24,420 --> 00:33:25,755
‫הבנת אותי?‬

479
00:33:26,797 --> 00:33:28,340
‫מורטישה!‬

480
00:33:29,800 --> 00:33:31,635
‫תחזירי את זה לשולחן.‬

481
00:33:32,720 --> 00:33:33,846
‫לכי!‬
‫-טוב.‬

482
00:33:39,518 --> 00:33:42,772
‫אביך לקח על עצמו את האשמה כדי להגן עליי.‬

483
00:33:47,610 --> 00:33:50,780
‫הייתי אסירת תודה כששמו טוהר,‬

484
00:33:50,863 --> 00:33:52,239
‫אבל אני ידעתי‬

485
00:33:53,532 --> 00:33:56,243
‫שבאחד הימים זה יחזור לרדוף אותנו.‬

486
00:34:01,207 --> 00:34:03,167
‫אמרת שפיו של גארט העלה קצף.‬

487
00:34:03,667 --> 00:34:05,377
‫שעיניו לא נראו אנושיות.‬

488
00:34:06,629 --> 00:34:10,216
‫מעולם לא ראיתי מישהו כה עיוור מרוב זעם.‬

489
00:34:10,758 --> 00:34:12,176
‫אולי זה בכלל לא היה זעם.‬

490
00:34:12,968 --> 00:34:16,180
‫ריר מקציף, אישונים מורחבים,‬
‫מחשבות מבולבלות…‬

491
00:34:16,263 --> 00:34:18,724
‫כל אלה תסמינים קלאסיים של…?‬

492
00:34:25,314 --> 00:34:26,732
‫אבל איך זה ייתכן?‬

493
00:34:27,775 --> 00:34:29,568
‫יש רק דרך אחת לגלות.‬

494
00:34:33,572 --> 00:34:37,451
‫זה מזכיר לי את ערכת‬
‫חפירת הקברים הראשונה שלך.‬

495
00:34:37,535 --> 00:34:39,870
‫שמחת כל כך שכמעט חייכת.‬

496
00:34:40,996 --> 00:34:42,706
‫בטוחה שאת לא רוצה להצטרף?‬

497
00:34:44,750 --> 00:34:47,503
‫זה בסדר, יקירה.‬
‫אני לא רוצה להרוס לך את הכיף.‬

498
00:34:57,221 --> 00:34:59,348
‫- גארט גייטס -‬

499
00:35:00,474 --> 00:35:01,684
‫רגע האמת.‬

500
00:35:09,567 --> 00:35:10,734
‫שלום, גארט.‬

501
00:35:12,695 --> 00:35:13,612
‫צדקתי.‬

502
00:35:14,697 --> 00:35:17,366
‫תראו תראו. מה יש לנו פה?‬

503
00:35:19,118 --> 00:35:23,122
‫נראה שהערב יהיה איחוד‬
‫של משפחת אדמס במתקן המעצר.‬

504
00:35:23,205 --> 00:35:24,957
‫שתיכן עצורות.‬

505
00:35:27,960 --> 00:35:30,588
‫תרגישו בנוח. בבוקר תוכלו לשלם דמי ערבות.‬

506
00:35:33,174 --> 00:35:35,718
‫גם זרועו הארוכה של החוק‬
‫לא יכלה להפריד בינינו.‬

507
00:35:35,801 --> 00:35:38,179
‫לפחות יהיה לנו לילה אחרון ביחד.‬
‫-כן.‬

508
00:35:38,804 --> 00:35:42,057
‫ראיתי תנים עם שליטה עצמית‬
‫מפותחת יותר משלכם.‬

509
00:35:43,309 --> 00:35:46,061
‫אף אחד מכם לא חזק מספיק‬
‫כדי לרצות מאסר ממושך.‬

510
00:35:47,188 --> 00:35:48,689
‫והודות לי, גם לא תצטרכו.‬

511
00:35:48,772 --> 00:35:51,692
‫ידעתי שהעבריינית שלנו תכין תוכנית בריחה!‬

512
00:35:53,944 --> 00:35:57,198
‫זו מזכרת מהטיול הקטן שלנו.‬
‫לקחתי אותה בהשאלה מגארט.‬

513
00:35:58,282 --> 00:36:00,326
‫הוא מת כתוצאה מהרעלת סולנום.‬

514
00:36:00,409 --> 00:36:03,746
‫השתמרות הרקמות הרכות‬
‫והגוון הכחלחל מוכיחים את זה.‬

515
00:36:04,788 --> 00:36:09,293
‫זאת אומרת שגארט גסס…‬
‫-עוד לפני שדקרת אותו.‬

516
00:36:10,753 --> 00:36:13,756
‫את נראית מהממת אף יותר בתור חפה מפשע.‬

517
00:36:13,839 --> 00:36:14,673
‫כן…‬

518
00:36:14,757 --> 00:36:17,927
‫אולי לשם שינוי תפסיקו להתמזמז ותתרכזו?‬

519
00:36:19,762 --> 00:36:22,348
‫תוכיח לי שאתה עדיין ראוי להיקרא הבן שלי!‬

520
00:36:22,932 --> 00:36:24,850
‫תהרוג את כל המנודים!‬

521
00:36:24,934 --> 00:36:27,561
‫תתגנב לנשף ושפוך את זה לקערת הפונץ׳.‬

522
00:36:28,771 --> 00:36:29,855
‫אדמס!‬

523
00:36:34,526 --> 00:36:35,611
‫ונסדיי?‬

524
00:36:39,990 --> 00:36:41,533
‫היה לך חיזיון?‬

525
00:36:42,785 --> 00:36:43,911
‫מה קרה?‬

526
00:36:44,411 --> 00:36:45,913
‫מה ראית?‬

527
00:36:47,623 --> 00:36:48,749
‫בלילה שבו גארט מת,‬

528
00:36:48,832 --> 00:36:52,169
‫היה לו בקבוקון של רעל סולנום‬
‫שנשבר בכיס שלו.‬

529
00:36:52,253 --> 00:36:54,338
‫הוא לא ניסה רק להרוג את אבא.‬

530
00:36:55,589 --> 00:36:58,968
‫הוא עמד להשתמש ברעל הסולנום‬
‫כדי לרצוח את כל בית הספר.‬

531
00:37:05,432 --> 00:37:08,352
‫תודה שהסכמת להיפגש איתנו‬
‫בהתראה קצרה, ראש העיר.‬

532
00:37:08,435 --> 00:37:11,063
‫טוב, ככה זה כשאני מקבל איומים מוסווים.‬

533
00:37:11,647 --> 00:37:13,565
‫גארט גייטס לא מת מדקירה.‬

534
00:37:19,613 --> 00:37:23,617
‫הגוון הכחלחל הזה הוא סימן להרעלת סולנום.‬

535
00:37:23,701 --> 00:37:26,287
‫אבל כבר ידעת את זה. נכון?‬

536
00:37:26,370 --> 00:37:30,249
‫כי כשהיית השריף,‬
‫היית אחראי על החקירה, וטייחת את זה.‬

537
00:37:37,715 --> 00:37:41,677
‫אנסל גייטס שנא מנודים, ואת נוורמור.‬

538
00:37:41,760 --> 00:37:44,722
‫הוא טען שהאדמות שעליהן הוקם בית הספר‬

539
00:37:44,805 --> 00:37:47,391
‫נגנבו ממשפחתו לפני יותר מ־200 שנה.‬

540
00:37:48,225 --> 00:37:51,395
‫גארט הלך לשם באותו לילה‬
‫כדי להרעיל את הפונץ׳,‬

541
00:37:51,937 --> 00:37:53,897
‫ולהרוג את כל משתתפי הנשף.‬

542
00:37:54,481 --> 00:37:57,318
‫אנסל הודה בזה באוזניי בזמן שהיה שיכור.‬

543
00:37:57,401 --> 00:37:58,610
‫הרעיון היה שלו.‬

544
00:37:58,694 --> 00:38:01,488
‫למה הורית לד״ר אנוואר לזייף את דוח הנתיחה?‬

545
00:38:02,197 --> 00:38:04,867
‫ידעת מה הייתה סיבת המוות האמיתית.‬

546
00:38:04,950 --> 00:38:08,245
‫תקשיבי, התפקיד שלי היה לשמור על הסדר.‬

547
00:38:08,329 --> 00:38:12,458
‫אילו היה משפט,‬
‫המוניטין של ג׳ריקו ושל נוורמור היה נהרס.‬

548
00:38:12,541 --> 00:38:16,003
‫נראה לי שחשבת רק על המוניטין של עצמך.‬

549
00:38:17,087 --> 00:38:21,759
‫אני זוכרת שגארט השוויץ לי‬
‫שהשריף נמצא בכיס של אבא שלו.‬

550
00:38:22,843 --> 00:38:25,387
‫אחרי שנה, נבחרת לראשות העיר.‬

551
00:38:26,305 --> 00:38:28,766
‫בטח בתמיכתו המלאה של אנסל גייטס.‬

552
00:38:28,849 --> 00:38:31,060
‫אני מוחה על הרמיזה שלך.‬

553
00:38:31,143 --> 00:38:34,938
‫ואני מוחה על כך‬
‫שיכולת למנוע את מותו של גארט‬

554
00:38:35,022 --> 00:38:36,440
‫אילו עשית את המוטל עליך‬

555
00:38:36,523 --> 00:38:39,651
‫כשהגשתי נגדו תלונה על הטרדה.‬

556
00:38:40,152 --> 00:38:41,153
‫אבל לא.‬

557
00:38:41,236 --> 00:38:46,408
‫לאנשים כמוך אין מושג‬
‫איך ההרגשה כשלא מאמינים לך.‬

558
00:38:53,457 --> 00:38:54,666
‫מה את רוצה?‬

559
00:38:58,670 --> 00:39:00,672
‫שכל האישומים יבוטלו.‬

560
00:39:00,756 --> 00:39:02,466
‫אבי ישוחרר מיד,‬

561
00:39:02,549 --> 00:39:05,594
‫עם התנצלות מלאה וחד־משמעית ממשרד השריף.‬

562
00:39:08,347 --> 00:39:10,140
‫עשינו עסק?‬

563
00:39:23,737 --> 00:39:25,572
‫היית מרשימה מאוד שם.‬

564
00:39:31,620 --> 00:39:33,497
‫מתי החלו החזיונות שלך?‬

565
00:39:36,667 --> 00:39:37,960
‫לפני כמה חודשים.‬

566
00:39:38,710 --> 00:39:40,379
‫לפני שעזבתי לנוורמור.‬

567
00:39:41,171 --> 00:39:43,132
‫צר לי שלא מצאת לנכון לספר לי.‬

568
00:39:45,300 --> 00:39:47,886
‫אני יודעת שלא היה לנו קל לאחרונה,‬

569
00:39:48,429 --> 00:39:52,349
‫לנווט בין השרטונים ביחסינו כאימא ובת.‬

570
00:39:55,102 --> 00:39:57,604
‫אבל אני תמיד כאן בשבילך, ונסדיי.‬

571
00:39:59,148 --> 00:40:00,232
‫תמיד.‬

572
00:40:06,613 --> 00:40:08,782
‫לפעמים, כשאני נוגעת במישהו או במשהו,‬

573
00:40:09,783 --> 00:40:12,661
‫אני מקבלת הצצה אלימה לעבר או לעתיד.‬

574
00:40:14,163 --> 00:40:15,747
‫אני לא יודעת לשלוט בזה.‬

575
00:40:17,458 --> 00:40:21,044
‫היכולת העל־טבעית שלנו‬
‫נמצאת על הספקטרום של מי שאנחנו.‬

576
00:40:22,463 --> 00:40:23,964
‫בהתחשב באופי שלי,‬

577
00:40:24,047 --> 00:40:26,425
‫החזיונות שלי נוטים להיות חיוביים.‬

578
00:40:26,508 --> 00:40:27,885
‫במילים אחרות, אני יונה.‬

579
00:40:28,719 --> 00:40:30,012
‫ומישהי כמוני?‬

580
00:40:30,554 --> 00:40:32,514
‫שרואה את העולם דרך עדשה כהה יותר?‬

581
00:40:33,182 --> 00:40:34,349
‫את עורבת.‬

582
00:40:35,559 --> 00:40:38,395
‫החזיונות שלך עוצמתיים יותר.‬

583
00:40:39,521 --> 00:40:42,608
‫אבל ללא הכשרה מתאימה,‬
‫הם עלולים להוביל לטירוף.‬

584
00:40:43,734 --> 00:40:46,153
‫הייתי עוזרת לך אילו יכולתי, ונסדיי,‬

585
00:40:46,236 --> 00:40:48,238
‫אבל לא החיים הם שמאמנים אותנו.‬

586
00:40:49,156 --> 00:40:53,952
‫מישהי ממשפחתנו מושיטה לנו יד מהצד השני‬
‫ועוזרת לנו, כשאנחנו מוכנות.‬

587
00:40:55,204 --> 00:40:56,371
‫זה מה שגודי עשתה.‬

588
00:40:57,247 --> 00:40:58,290
‫ראיתי אותה בעבר.‬

589
00:40:58,373 --> 00:41:00,125
‫תיזהרי, ונסדיי.‬

590
00:41:00,959 --> 00:41:03,086
‫גודי הייתה מכשפה חזקה מאוד,‬

591
00:41:03,587 --> 00:41:06,006
‫אבל דחף הנקמה שלה דחף אותה רחוק מדי,‬

592
00:41:06,089 --> 00:41:08,175
‫עד שאפילו היא לא יכלה להציל את עצמה.‬

593
00:41:17,267 --> 00:41:18,519
‫סליחה על כל זה.‬

594
00:41:20,687 --> 00:41:22,189
‫אני לא נוטר טינות.‬

595
00:41:22,773 --> 00:41:24,024
‫רק זוכר נקמות דם.‬

596
00:41:25,984 --> 00:41:27,027
‫אז…‬

597
00:41:27,110 --> 00:41:29,530
‫הבת שלך והבן שלי נהיו…‬

598
00:41:30,739 --> 00:41:31,573
‫קרובים.‬

599
00:41:32,157 --> 00:41:35,202
‫אני מרחם על כל נער שיילכד בעיני הצפע שלה.‬

600
00:41:35,285 --> 00:41:36,662
‫אבל הוא כנראה בחור טוב.‬

601
00:41:37,621 --> 00:41:40,207
‫היא לא הייתה סובלת פחות מזה.‬

602
00:41:40,958 --> 00:41:43,252
‫בזכות אימא שלו.‬

603
00:41:53,428 --> 00:41:54,346
‫אבא!‬

604
00:41:55,222 --> 00:41:58,016
‫התגעגעתי אליך כל כך, אבא.‬

605
00:42:01,311 --> 00:42:02,312
‫יקירתי…‬

606
00:42:03,689 --> 00:42:04,731
‫אהובי.‬

607
00:42:05,232 --> 00:42:06,191
‫תעשו לי מקום.‬

608
00:42:19,913 --> 00:42:24,001
‫אז החלטנו. שישה שבועות במחנה ״יללה״.‬

609
00:42:24,084 --> 00:42:27,004
‫את צריכה לבחור אילו פעילויות…‬
‫-אני לא.‬

610
00:42:27,087 --> 00:42:28,338
‫כי לא אהיה שם.‬

611
00:42:29,047 --> 00:42:30,841
‫לא הקיץ ולא בחיים.‬

612
00:42:30,924 --> 00:42:35,387
‫אם אזדאב,‬
‫אעשה את זה לפי הלו״ז שלי ולא שלך.‬

613
00:42:37,639 --> 00:42:40,976
‫אני רק מקווה שיום אחד תצליחי‬
‫לקבל אותי בתור מי שאני.‬

614
00:42:52,237 --> 00:42:53,739
‫אני גאה בך, ילדה.‬

615
00:42:55,157 --> 00:42:56,491
‫תהיי מי שאת.‬

616
00:43:07,794 --> 00:43:10,464
‫אחזור ואעזור לך בתנאי אחד.‬

617
00:43:10,547 --> 00:43:12,799
‫חכי עד ששנת הלימודים תיגמר.‬

618
00:43:12,883 --> 00:43:15,010
‫מניין לי שלא תברחי שוב?‬

619
00:43:15,594 --> 00:43:18,930
‫כי לשתינו יש יותר מדי מה להפסיד.‬
‫אבל אחרי זה,‬

620
00:43:19,014 --> 00:43:22,309
‫את ומורנינגסונג תצאו מהחיים שלי… לתמיד.‬

621
00:43:30,192 --> 00:43:31,193
‫אל תגזים.‬

622
00:43:34,905 --> 00:43:39,034
‫לפחות אי אפשר להגיד‬
‫שסופ״ש ההורים לא היה מותח.‬

623
00:43:39,117 --> 00:43:40,994
‫ידעתי שאתה לא מסוגל לרצוח.‬

624
00:43:42,287 --> 00:43:44,206
‫למרות שזה פוגע,‬

625
00:43:45,374 --> 00:43:47,709
‫תודה, מלכודת מוות קטנה שלי.‬

626
00:43:54,758 --> 00:43:57,678
‫כשעלעלתי בספר המחזור הזה,‬

627
00:43:57,761 --> 00:44:02,724
‫נזכרתי בכל הרגעים היפים שהיו לי פה.‬

628
00:44:02,808 --> 00:44:04,309
‫אבל זה כל מה שהם היו.‬

629
00:44:05,227 --> 00:44:06,061
‫שלי.‬

630
00:44:07,771 --> 00:44:10,440
‫את צריכה לפלס לך דרך משלך.‬

631
00:44:12,150 --> 00:44:14,528
‫אני לא רוצה להיות זרה בחייך, יקירתי.‬

632
00:44:15,529 --> 00:44:18,115
‫אם תצטרכי אותי למשהו,‬

633
00:44:18,198 --> 00:44:19,741
‫לא משנה מה,‬

634
00:44:21,326 --> 00:44:23,286
‫אני במרחק כדור בדולח אחד.‬

635
00:44:24,955 --> 00:44:26,206
‫תודה, אימא.‬

636
00:45:05,829 --> 00:45:06,663
‫ידעתי.‬

637
00:45:07,914 --> 00:45:10,167
‫כן הייתי עדה לרצח של רואן.‬

638
00:45:10,250 --> 00:45:11,209
‫סליחה?‬

639
00:45:11,293 --> 00:45:13,503
‫כשרואן הופיע למחרת בבוקר, הוא היה את.‬

640
00:45:14,087 --> 00:45:16,465
‫כשהשתתפת בתחרות הכישרונות עם אמי,‬

641
00:45:16,548 --> 00:45:18,467
‫לא רק חיקית את ג׳ודי גרלנד,‬

642
00:45:18,550 --> 00:45:19,801
‫הפכת להיות היא.‬

643
00:45:21,052 --> 00:45:22,512
‫את משנה צורות.‬

644
00:45:28,435 --> 00:45:30,604
‫תאוריה מרתקת.‬

645
00:45:31,188 --> 00:45:33,482
‫מעניין מה יגיד השריף גלפין כשאספר לו.‬

646
00:45:37,402 --> 00:45:39,821
‫את לא תספרי לאף אחד, מיס אדמס.‬

647
00:45:39,905 --> 00:45:42,032
‫וגם אם תספרי, זה לא ישנה הרבה.‬

648
00:45:42,115 --> 00:45:44,242
‫אביו של רואן כבר יודע מה קרה,‬

649
00:45:44,326 --> 00:45:47,496
‫והוא תומך לחלוטין בהחלטתי‬
‫שלא לערב את הרשויות.‬

650
00:45:48,205 --> 00:45:49,581
‫למה שיסכים לזה?‬

651
00:45:49,664 --> 00:45:52,959
‫מפני שרואן לא היה שפוי בדעתו.‬

652
00:45:53,543 --> 00:45:55,712
‫כוחות הטלקינזיס שלו הטריפו אותו,‬

653
00:45:55,796 --> 00:45:57,756
‫והוא ניסה לרצוח אותך פעמיים.‬

654
00:45:58,757 --> 00:46:03,178
‫מותו הטרגי אפשר לנו לטפל במצב‬

655
00:46:03,261 --> 00:46:06,890
‫מבלי לפגוע בתדמית בית הספר‬
‫או בתדמיתו של רואן.‬

656
00:46:07,891 --> 00:46:09,976
‫את ממש כמו ראש העיר ווקר, מה?‬

657
00:46:11,144 --> 00:46:13,563
‫קוברת גופות כדי להסתיר את הסודות שלך.‬

658
00:46:14,147 --> 00:46:17,943
‫עשיתי מה שצריך‬
‫כדי לשמור על שמו הטוב של בית הספר,‬

659
00:46:18,026 --> 00:46:19,694
‫ולהגן על התלמידים מפני סכנה.‬

660
00:46:19,778 --> 00:46:21,238
‫ספרי את זה ליוג׳ין.‬

661
00:46:23,198 --> 00:46:25,158
‫איך את מגנה עליו?‬

662
00:46:37,420 --> 00:46:38,839
‫מה לכל הרוחות?‬

663
00:46:45,887 --> 00:46:49,224
‫- גשם של אש ירֵד -‬

664
00:49:43,982 --> 00:49:45,817
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬