1 00:00:28,654 --> 00:00:30,031 ‫דבר העביר לי את המכתב ממך.‬ 2 00:00:30,698 --> 00:00:34,869 ‫הופתעתי שרצית להיפגש איתי שוב‬ ‫אחרי שברחת בלילה ההוא.‬ 3 00:00:36,037 --> 00:00:36,913 ‫אז…‬ 4 00:00:37,580 --> 00:00:38,623 ‫זה דייט?‬ 5 00:00:38,706 --> 00:00:39,999 ‫זאת הפתעה.‬ 6 00:00:48,925 --> 00:00:52,345 ‫כשבאתי לנוורמור,‬ ‫רומנטיקה הייתה הדבר האחרון שעניין אותי.‬ 7 00:00:54,680 --> 00:00:56,140 ‫אבל כשנישקת אותי,‬ 8 00:00:57,141 --> 00:01:00,144 ‫פקחת את עיניי, ופתאום הכול הסתדר.‬ 9 00:01:02,522 --> 00:01:05,149 ‫זווייר הזהיר אותי מפניך, אבל לא הקשבתי.‬ 10 00:01:05,942 --> 00:01:07,151 ‫עכשיו זה אירוני, אה?‬ 11 00:01:07,235 --> 00:01:09,278 ‫אירוני היה להפליל את זווייר ברצח‬ 12 00:01:09,362 --> 00:01:11,197 ‫בזמן שההייד האמיתי עזר לי בזה.‬ 13 00:01:14,283 --> 00:01:15,118 ‫רגע,‬ 14 00:01:15,910 --> 00:01:18,287 ‫את לא חושבת…‬ ‫-אני לא חושבת, אני יודעת.‬ 15 00:01:18,371 --> 00:01:21,165 ‫קינבוט בטח גילתה את הסוד שלך‬ ‫במהלך אחת הפגישות שלכם,‬ 16 00:01:21,249 --> 00:01:22,542 ‫אז היא העירה אותך.‬ 17 00:01:22,625 --> 00:01:23,835 ‫למה רצחת אותה?‬ 18 00:01:24,502 --> 00:01:28,422 ‫חשבתי שרוב ההיידים נאמנים לאדונים שלהם.‬ ‫-ונסדיי, ברצינות. זה מטורף.‬ 19 00:01:28,506 --> 00:01:32,009 ‫ביום הקהילה,‬ ‫סיפרתי לך שאבקר בבית הוועד הישן.‬ 20 00:01:33,052 --> 00:01:34,554 ‫קינבוט שלחה אותך לרגל אחריי?‬ 21 00:01:35,721 --> 00:01:36,556 ‫בליל נשף העורב,‬ 22 00:01:36,639 --> 00:01:40,268 ‫שמעת את יוג׳ין ואותי מדברים על המערה ביער,‬ ‫והזהרת את קינבוט.‬ 23 00:01:40,977 --> 00:01:42,645 ‫יוג׳ין בטח ראה אותה שורפת אותה.‬ 24 00:01:43,688 --> 00:01:46,274 ‫ואז היא שלחה אותך לנקות אחריה.‬ 25 00:01:47,275 --> 00:01:49,193 ‫ייאמר לזכותך, טיילר.‬ 26 00:01:49,694 --> 00:01:52,238 ‫כשפצעת את עצמך אז, באחוזת גייטס…‬ 27 00:01:52,864 --> 00:01:54,824 ‫זו הייתה הטעיה משובחת.‬ 28 00:01:54,907 --> 00:01:57,201 ‫די. את קולטת כמה משוגעת את נשמעת עכשיו?‬ 29 00:01:57,994 --> 00:01:59,245 ‫אני לא מפלצת.‬ 30 00:01:59,328 --> 00:02:00,955 ‫ואם באמת חשבת שאני מפלצת,‬ 31 00:02:01,038 --> 00:02:04,083 ‫למה שתסתכני ותזמיני אותי ליער‬ ‫כדי להתעמת איתי לבדך?‬ 32 00:02:04,167 --> 00:02:05,710 ‫מי אמר שאני לבדי?‬ 33 00:02:14,093 --> 00:02:16,804 ‫טוב, אין לי מושג‬ ‫איזו בדיחה חולנית זאת, ונסדיי.‬ 34 00:02:17,305 --> 00:02:18,139 ‫אני זז מפה.‬ 35 00:02:18,222 --> 00:02:19,056 ‫בעצם…‬ 36 00:02:21,017 --> 00:02:22,602 ‫אתה בא איתנו.‬ 37 00:02:44,707 --> 00:02:45,791 ‫ברוך השב.‬ 38 00:02:47,251 --> 00:02:48,461 ‫איפה אני?‬ 39 00:02:48,544 --> 00:02:50,546 ‫במקום שבו לא ישמעו את הצרחות שלך.‬ 40 00:02:50,630 --> 00:02:51,797 ‫מה השרשראות האלה?‬ 41 00:02:51,881 --> 00:02:53,424 ‫אל תשאל שאלות טיפשיות.‬ 42 00:02:54,842 --> 00:02:56,969 ‫ונסדיי, זה מטורף. אני נורמלי.‬ 43 00:02:57,053 --> 00:02:58,471 ‫זה רק חצי נכון.‬ 44 00:03:01,057 --> 00:03:02,183 ‫מזהה אותה?‬ 45 00:03:02,266 --> 00:03:05,436 ‫אם אימא שלי לא הייתה‬ ‫עושה כזה עניין מהתמונה הזאת,‬ 46 00:03:05,519 --> 00:03:07,438 ‫אולי הייתי שמה לב לאמך קודם.‬ 47 00:03:08,731 --> 00:03:10,942 ‫אביך התאהב במנודה והתחתן איתה.‬ 48 00:03:13,361 --> 00:03:15,863 ‫אז היא הייתה מנודה.‬ ‫זה לא הופך אותי למפלצת.‬ 49 00:03:15,947 --> 00:03:19,242 ‫לפי התיק הרפואי שלה…‬ ‫-גנבת את התיק הרפואי שלה?‬ 50 00:03:19,325 --> 00:03:20,660 ‫טכנית, דבר גנב אותו.‬ 51 00:03:20,743 --> 00:03:21,911 ‫מהגראז׳ שלך.‬ 52 00:03:21,994 --> 00:03:23,955 ‫אבא שלך די אגרן.‬ 53 00:03:25,373 --> 00:03:29,585 ‫הדיכאון שלאחר הלידה היה הטריגר שלה.‬ ‫-אמי סבלה מהפרעה דו־קוטבית קשה.‬ 54 00:03:29,669 --> 00:03:31,045 ‫שנינו יודעים שזה שקר.‬ 55 00:03:31,128 --> 00:03:32,088 ‫היא הייתה הייד.‬ 56 00:03:32,880 --> 00:03:34,840 ‫ואביך חי את חייו בפחד,‬ 57 00:03:34,924 --> 00:03:37,718 ‫אף פעם לא בטוח אם ירשת את זה ממנה.‬ 58 00:03:39,011 --> 00:03:41,264 ‫אתם תעמדו פה ותיתנו לה לעשות לי את זה?‬ 59 00:03:42,098 --> 00:03:44,183 ‫חבר׳ה, אניד סימסה לי.‬ 60 00:03:44,267 --> 00:03:45,851 ‫ת׳ורנהיל חושדת.‬ 61 00:03:45,935 --> 00:03:48,604 ‫כמה זמן ייקח עד שהוא יהפוך לדבר הזה?‬ 62 00:03:48,688 --> 00:03:49,855 ‫אני לא המפלצת.‬ 63 00:03:49,939 --> 00:03:52,483 ‫אתה כן. ראיתי את זה בחיזיון ב״שבשבת״.‬ 64 00:03:53,150 --> 00:03:56,862 ‫רגע, את מבססת את כל זה‬ ‫על איזה חיזיון שהיה לך אחרי שהתנשקנו?‬ 65 00:03:56,946 --> 00:03:58,656 ‫זה משהו שאת יכולה לסמוך עליו?‬ 66 00:03:59,573 --> 00:04:00,992 ‫ונסדיי, מה את עושה?‬ 67 00:04:01,659 --> 00:04:04,620 ‫רק קצת עינויים קלים.‬ ‫אל תדאגי, לא אשאיר סימנים.‬ 68 00:04:04,704 --> 00:04:07,915 ‫ונסדיי, חכי.‬ ‫-רגע, את רצינית?‬ 69 00:04:08,541 --> 00:04:10,084 ‫היידים מבינים רק דבר אחד.‬ 70 00:04:11,460 --> 00:04:12,295 ‫כאב.‬ 71 00:04:12,378 --> 00:04:13,921 ‫לא, ונסדיי!‬ 72 00:04:15,256 --> 00:04:16,424 ‫די. אני פורשת.‬ 73 00:04:17,383 --> 00:04:19,135 ‫גם אנחנו.‬ ‫-לא.‬ 74 00:04:19,218 --> 00:04:20,177 ‫חכה.‬ ‫-לא, סיימתי.‬ 75 00:04:21,304 --> 00:04:23,556 ‫ונסדיי, לא בשביל זה באתי.‬ 76 00:04:23,639 --> 00:04:26,600 ‫בואי נלך לווימס ונסביר הכול.‬ ‫-וימס לא תעזור.‬ 77 00:04:26,684 --> 00:04:29,103 ‫וטיילר תמיד מקדים את אבא שלו.‬ 78 00:04:31,063 --> 00:04:32,440 ‫אז את לבדך.‬ 79 00:04:34,442 --> 00:04:36,277 ‫אל תשאירי אותי פה איתה, בבקשה!‬ 80 00:04:36,360 --> 00:04:37,695 ‫אני מתחנן, בבקשה!‬ 81 00:04:44,201 --> 00:04:45,745 ‫- אקדמיית נוורמור -‬ 82 00:04:46,287 --> 00:04:48,706 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 83 00:05:53,396 --> 00:05:57,233 ‫כשאני שואלת אותו על אימא שלו,‬ ‫או על כל נושא רגיש, הוא מתפרץ,‬ 84 00:05:57,316 --> 00:05:59,276 ‫ונהיה קר ומרוחק.‬ 85 00:05:59,360 --> 00:06:01,529 ‫זה כאילו אני מדברת עם אדם שונה.‬ 86 00:06:02,279 --> 00:06:03,989 ‫אני מודאגת מאוד.‬ 87 00:06:04,073 --> 00:06:06,158 ‫אני מאמינה שהטראומה כתוצאה ממות אמו‬ 88 00:06:06,242 --> 00:06:09,620 ‫הותירה בטיילר‬ ‫צלקות פסיכולוגיות עמוקות משציפיתי.‬ 89 00:06:19,088 --> 00:06:21,173 ‫הלו?‬ ‫-שריף גלפין.‬ 90 00:06:22,174 --> 00:06:23,426 ‫יש לנו בעיה,‬ 91 00:06:24,802 --> 00:06:27,096 ‫וקוראים לה ונסדיי אדמס.‬ 92 00:06:27,179 --> 00:06:30,349 ‫לאיזו מטרה קינבוט,‬ ‫כלומר לורל גייטס, משתמשת בך?‬ 93 00:06:30,433 --> 00:06:31,892 ‫ונסדיי, בבקשה.‬ 94 00:06:31,976 --> 00:06:34,979 ‫טיילר. חלקי הגופות במרתף של אחוזת גייטס.‬ 95 00:06:35,062 --> 00:06:36,480 ‫לשם מה היא אספה אותם?‬ 96 00:06:36,564 --> 00:06:38,607 ‫אני לא מבין. למה את עושה את זה?‬ 97 00:06:45,948 --> 00:06:47,324 ‫בוא נבדוק את הרפלקסים שלך.‬ 98 00:06:47,408 --> 00:06:48,701 ‫אני פה!‬ ‫-תתרחקי מהבן שלי!‬ 99 00:06:49,285 --> 00:06:50,161 ‫תזרקי את זה!‬ 100 00:06:51,078 --> 00:06:51,996 ‫תזרקי את זה.‬ 101 00:06:54,707 --> 00:06:56,917 ‫- משרד השריף -‬ 102 00:07:07,636 --> 00:07:09,972 ‫השריף גלפין לא ימליץ‬ ‫להגיש כתב אישום על חטיפה,‬ 103 00:07:10,055 --> 00:07:12,433 ‫שזה נס, בהתחשב בנסיבות.‬ 104 00:07:12,516 --> 00:07:13,392 ‫ודאי שלא.‬ 105 00:07:14,393 --> 00:07:15,644 ‫כמה זמן אתה כבר יודע?‬ 106 00:07:16,437 --> 00:07:17,396 ‫סליחה?‬ 107 00:07:17,480 --> 00:07:19,482 ‫כשנתתי לך את הטופר מהמערה,‬ 108 00:07:19,565 --> 00:07:20,649 ‫כבר ידעת את האמת?‬ 109 00:07:20,733 --> 00:07:22,401 ‫ונסדיי, מספיק.‬ 110 00:07:22,485 --> 00:07:24,612 ‫זווייר ת׳ורפ הוא ההייד שלנו.‬ 111 00:07:24,695 --> 00:07:27,448 ‫בזכותך יש לנו ראיות,‬ ‫ולכן אוותר לך בפעם האחרונה.‬ 112 00:07:28,032 --> 00:07:29,325 ‫טיילר יבגוד גם בך.‬ 113 00:07:29,909 --> 00:07:30,784 ‫בואי נלך.‬ 114 00:07:38,417 --> 00:07:39,251 ‫החוצה.‬ 115 00:07:40,794 --> 00:07:41,962 ‫ונסדיי, חכי.‬ 116 00:07:43,672 --> 00:07:45,591 ‫טיילר! לא. מה אתה עושה?‬ 117 00:07:46,592 --> 00:07:48,177 ‫אני צריך לדבר איתה, אבא.‬ 118 00:07:49,178 --> 00:07:50,513 ‫היא הייתה חברה שלי.‬ 119 00:07:51,096 --> 00:07:53,182 ‫אנחנו בתחנת משטרה. מה כבר יקרה?‬ 120 00:07:59,897 --> 00:08:00,856 ‫תעשה את זה זריז.‬ 121 00:08:08,322 --> 00:08:09,198 ‫מה אתה רוצה?‬ 122 00:08:10,824 --> 00:08:12,076 ‫לשאול שאלה.‬ 123 00:08:15,621 --> 00:08:17,039 ‫איך ההרגשה?‬ 124 00:08:18,040 --> 00:08:19,625 ‫איזו הרגשה?‬ 125 00:08:20,876 --> 00:08:22,169 ‫להפסיד.‬ 126 00:08:26,966 --> 00:08:28,342 ‫בהתחלה,‬ 127 00:08:28,425 --> 00:08:29,843 ‫הייתי מתעורר עירום,‬ 128 00:08:30,386 --> 00:08:31,679 ‫מכוסה בדם,‬ 129 00:08:32,555 --> 00:08:34,265 ‫ולא היה לי מושג מה קרה.‬ 130 00:08:35,933 --> 00:08:37,142 ‫אבל עם הזמן,‬ 131 00:08:38,310 --> 00:08:39,728 ‫התחלתי לזכור…‬ 132 00:08:40,646 --> 00:08:41,605 ‫את הכול.‬ 133 00:08:43,148 --> 00:08:45,317 ‫את צליל הצרחות שלהם,‬ 134 00:08:46,151 --> 00:08:48,195 ‫את הפאניקה בעיניים שלהם,‬ 135 00:08:49,238 --> 00:08:52,866 ‫ופחד קמאי כל כך שיכולתי לטעום אותו.‬ 136 00:08:57,329 --> 00:08:59,331 ‫וזה היה טעים.‬ 137 00:09:03,919 --> 00:09:05,963 ‫אין לך מושג מה עומד לקרות.‬ 138 00:09:37,494 --> 00:09:41,040 ‫בתמורה לכך שהשריף גלפין‬ ‫לא ימליץ להעמיד אותך לדין,‬ 139 00:09:41,123 --> 00:09:43,626 ‫את מסולקת בזאת מאקדמיית נוורמור.‬ 140 00:09:44,293 --> 00:09:46,337 ‫האחרים לא היו קשורים לזה.‬ 141 00:09:46,920 --> 00:09:48,130 ‫פעלתי לבדי.‬ 142 00:09:49,006 --> 00:09:52,509 ‫בתור אחת שטוענת שאין לה חברים,‬ ‫את בהחלט מתאמצת לגונן עליהם.‬ 143 00:09:52,593 --> 00:09:54,595 ‫לא היה להם אומץ לעשות מה שצריך.‬ 144 00:09:54,678 --> 00:09:57,598 ‫כלומר, חטיפה ועינויים?‬ ‫אני בהחלט מקווה שלא.‬ 145 00:09:57,681 --> 00:10:00,893 ‫את מבינה שטיילר רצח שישה אנשים באכזריות,‬ 146 00:10:00,976 --> 00:10:03,020 ‫ועוד שמר מהם אברים למזכרת?‬ 147 00:10:03,103 --> 00:10:05,230 ‫אולי, אילו סיפרת לי על חשדותייך‬ 148 00:10:05,314 --> 00:10:07,316 ‫במקום לקחת את העניינים לידיים,‬ 149 00:10:07,399 --> 00:10:08,609 ‫יכולנו לעבוד ביחד.‬ 150 00:10:08,692 --> 00:10:12,237 ‫כן, כי תמיד הייתה לנו מערכת יחסים‬ ‫שמבוססת על אמון ושיתוף פעולה.‬ 151 00:10:15,908 --> 00:10:20,371 ‫אני מעריכה את היכולת שלך‬ ‫לעמוד על שלך ולסמוך על האינסטינקטים שלך.‬ 152 00:10:20,454 --> 00:10:23,582 ‫אבל זה גם עושה אותך‬ ‫חסרת סבלנות ואימפולסיבית.‬ 153 00:10:23,666 --> 00:10:26,835 ‫הצבת אותי ואת בית הספר במצב בלתי אפשרי.‬ 154 00:10:26,919 --> 00:10:28,337 ‫טיילר הוא ההייד.‬ 155 00:10:29,171 --> 00:10:30,673 ‫והוא הפליל את זווייר.‬ 156 00:10:30,756 --> 00:10:32,508 ‫הוא הודה בזה באוזניי.‬ 157 00:10:32,591 --> 00:10:34,843 ‫הלוואי שיכולתי להאמין לך.‬ 158 00:10:38,180 --> 00:10:39,848 ‫ידעת שאמו הייתה מנודה?‬ 159 00:10:39,932 --> 00:10:42,351 ‫היא למדה פה. את בטח זוכרת אותה.‬ 160 00:10:42,434 --> 00:10:43,686 ‫היא הייתה הייד.‬ 161 00:10:43,769 --> 00:10:47,398 ‫כן, פרנסואז. אישה מקסימה.‬ ‫לא שאלתי לאיזו קטגוריה היא משתייכת.‬ 162 00:10:47,481 --> 00:10:50,484 ‫אז תני לי עוד זמן, ואוכיח לך שהם היידים.‬ 163 00:10:50,567 --> 00:10:51,819 ‫נגמר הזמן,‬ 164 00:10:51,902 --> 00:10:54,029 ‫ונגמרו ההצעות, ונסדיי.‬ 165 00:10:55,239 --> 00:10:56,740 ‫תארזי את התיבות שלך.‬ 166 00:10:57,324 --> 00:10:59,785 ‫אנחנו נשלח אותן, ותיפרדי.‬ 167 00:11:00,869 --> 00:11:03,080 ‫תעזבי ברכבת מחר אחר הצהריים.‬ 168 00:11:04,748 --> 00:11:07,918 ‫צר לי שלא הסתדרת בנוורמור, ונסדיי.‬ 169 00:11:09,169 --> 00:11:11,588 ‫אני בטוחה שאמך תתאכזב מאוד.‬ 170 00:11:16,093 --> 00:11:17,219 ‫כמוני.‬ 171 00:11:25,602 --> 00:11:28,522 ‫זווייר. אני לא יודעת כמה זמן יש לנו.‬ 172 00:11:28,605 --> 00:11:30,858 ‫דבר הסיח את דעת השומרים וחיבל במצלמות.‬ 173 00:11:32,401 --> 00:11:33,527 ‫מה את עושה פה?‬ 174 00:11:34,528 --> 00:11:36,029 ‫אני יודעת שאתה לא ההייד.‬ 175 00:11:36,613 --> 00:11:39,700 ‫טיילר השתמש בי כדי להפליל אותך.‬ ‫הוא ההייד האמיתי.‬ 176 00:11:42,453 --> 00:11:43,454 ‫מאיפה לך?‬ 177 00:11:45,164 --> 00:11:47,207 ‫ראיתי את זה בחזון כשהוא נישק אותי.‬ 178 00:11:49,835 --> 00:11:53,464 ‫אני שמח שהלך לך איתו‬ ‫בזמן שנכלאתי על לא עוול בכפי.‬ 179 00:11:54,047 --> 00:11:58,010 ‫הייתי צריכה להאמין לך. אבל מאחר שככל הנראה‬ ‫יש לך קשר כלשהו עם ההייד,‬ 180 00:11:58,093 --> 00:12:01,680 ‫תהיתי אם ציירת לאחרונה משהו שעשוי לעזור.‬ ‫-את רוצה שאעזור לך?‬ 181 00:12:07,519 --> 00:12:09,146 ‫הרסת לי את החיים!‬ 182 00:12:13,942 --> 00:12:14,818 ‫לא.‬ 183 00:12:15,569 --> 00:12:19,114 ‫ניסיתי להתיידד איתך. תראה מה יצא לי מזה.‬ 184 00:12:19,198 --> 00:12:20,657 ‫לא מדובר בנו, זווייר.‬ 185 00:12:20,741 --> 00:12:21,742 ‫לא, מדובר בך!‬ 186 00:12:22,326 --> 00:12:24,620 ‫בכל פעם שאת מתערבת, אנשים נפגעים.‬ 187 00:12:25,746 --> 00:12:26,914 ‫את רעילה.‬ 188 00:12:28,457 --> 00:12:30,751 ‫את רק מחמירה את המצב.‬ 189 00:12:37,257 --> 00:12:40,511 ‫טיילר הזהיר שמשהו רע עומד לקרות…‬ ‫-כבר הראית לי. לא אכפת לי.‬ 190 00:12:40,594 --> 00:12:43,055 ‫את רוצה שזה ייפסק? אז לכי.‬ 191 00:12:43,639 --> 00:12:45,766 ‫תתרחקי מפה ואל תחזרי.‬ 192 00:12:47,559 --> 00:12:48,477 ‫את מבינה?‬ 193 00:12:49,728 --> 00:12:51,730 ‫זה לא יקרה אם לא תהיי פה.‬ 194 00:12:53,482 --> 00:12:55,567 ‫ככה תצילי את כולם. בסדר?‬ 195 00:12:57,027 --> 00:12:57,861 ‫אז לכי.‬ 196 00:13:00,864 --> 00:13:02,032 ‫תעזבי!‬ 197 00:13:34,481 --> 00:13:38,819 ‫אני לא מאמינה שאתגעגע להתעוררות כל בוקר‬ ‫מול העיניים הקרות והמתות האלה.‬ 198 00:13:38,902 --> 00:13:40,863 ‫זה לא יהיה אותו הדבר בלעדייך.‬ 199 00:13:43,282 --> 00:13:45,617 ‫אני מניחה שתעברי לגור עם יוקו,‬ 200 00:13:45,701 --> 00:13:47,286 ‫ותשאירי אותי בעבר.‬ 201 00:13:47,369 --> 00:13:48,453 ‫בחיים לא.‬ 202 00:13:49,413 --> 00:13:50,372 ‫ואת?‬ 203 00:13:51,540 --> 00:13:52,708 ‫תשכחי אותי?‬ 204 00:13:54,543 --> 00:13:57,588 ‫אניד, הותרת בי סימן בל יימחה.‬ 205 00:13:58,338 --> 00:14:00,549 ‫בכל פעם שאחטוף בחילה מקשת בענן,‬ 206 00:14:00,632 --> 00:14:02,843 ‫או ששיר פופ יקיז דם מאוזניי,‬ 207 00:14:03,468 --> 00:14:04,720 ‫אחשוב עלייך.‬ 208 00:14:07,264 --> 00:14:08,140 ‫תודה.‬ 209 00:14:09,391 --> 00:14:10,225 ‫אני מניחה.‬ 210 00:14:13,103 --> 00:14:16,315 ‫תמיד חשבתי שהסתמכות על אחרים‬ ‫היא סימן לחולשה.‬ 211 00:14:16,899 --> 00:14:19,610 ‫שהאכזבה מהם היא בלתי נמנעת.‬ 212 00:14:22,905 --> 00:14:24,948 ‫בסוף, אני זאת שמאכזבת.‬ 213 00:14:25,032 --> 00:14:26,325 ‫את צוחקת עליי?‬ 214 00:14:27,659 --> 00:14:29,536 ‫למדתי ממך המון.‬ 215 00:14:29,620 --> 00:14:31,997 ‫כן, חלק מזה היה פלילי, אבל…‬ 216 00:14:32,956 --> 00:14:36,001 ‫רוב האנשים מעמידים פנים כל החיים‬ ‫שכלום לא מזיז להם,‬ 217 00:14:36,084 --> 00:14:38,462 ‫אבל לך באמת שום דבר לא מזיז.‬ 218 00:14:40,547 --> 00:14:44,051 ‫יש סיכוי שיש לך איזו‬ ‫תוכנית ערמומית כדי לחמוק מווימס?‬ 219 00:14:45,218 --> 00:14:46,303 ‫זווייר צודק.‬ 220 00:14:47,471 --> 00:14:49,932 ‫הנבואה הזאת לא תתממש אם לא אהיה פה.‬ 221 00:14:51,433 --> 00:14:54,394 ‫אבל הורג אותי לעזוב‬ ‫בזמן שטיילר עדיין מסתובב חופשי.‬ 222 00:14:56,480 --> 00:14:58,023 ‫אם הוא ינסה לעשות משהו,‬ 223 00:14:58,106 --> 00:15:01,360 ‫יש לנו בית ספר שמלא‬ ‫בגורגונים, ערפדים ואנשי זאב,‬ 224 00:15:01,443 --> 00:15:02,611 ‫מוכנים ומזומנים.‬ 225 00:15:02,694 --> 00:15:04,613 ‫נטפל בזה, ונסדיי. אני מבטיחה.‬ 226 00:15:07,532 --> 00:15:10,118 ‫לעומת זאת, קיבלתי מסרון מהאמהות של יוג׳ין.‬ 227 00:15:10,202 --> 00:15:11,578 ‫הוא התעורר אתמול בלילה.‬ 228 00:15:11,662 --> 00:15:13,997 ‫אולי וימס תרשה לך‬ ‫לעבור אצלו בדרך לתחנה.‬ 229 00:15:20,587 --> 00:15:21,922 ‫נראה לי שאנחנו מוכנים.‬ 230 00:15:23,215 --> 00:15:24,049 ‫דבר,‬ 231 00:15:24,633 --> 00:15:26,593 ‫אתגעגע להדרכות האיפור שלנו.‬ 232 00:15:26,677 --> 00:15:29,012 ‫ותמשיך לשלוח לי טיפים על תכשירי לחות.‬ 233 00:15:29,596 --> 00:15:30,931 ‫תהיה בקשר, טוב?‬ 234 00:15:42,985 --> 00:15:43,986 ‫אז…‬ 235 00:15:47,406 --> 00:15:48,365 ‫את צודקת.‬ 236 00:15:49,032 --> 00:15:50,993 ‫לא להתחבק זה הקטע שלנו.‬ 237 00:16:02,421 --> 00:16:04,131 ‫לא תכננו לגרום לה להעיף אותך.‬ 238 00:16:04,840 --> 00:16:06,008 ‫אנחנו מצטערים.‬ 239 00:16:06,591 --> 00:16:09,136 ‫אחוות הסולנום צריכה להיות מוכנה לבאות.‬ 240 00:16:09,219 --> 00:16:10,887 ‫אחרת, המון אנשים ייהרגו.‬ 241 00:16:13,974 --> 00:16:15,976 ‫כמה טוב שתפסתי אותך.‬ 242 00:16:16,059 --> 00:16:19,688 ‫גזמתי את ״חונק הזאב״ שלי‬ ‫ולא שמתי לב מה השעה.‬ 243 00:16:20,605 --> 00:16:22,190 ‫זאת מתנת פרידה.‬ 244 00:16:23,442 --> 00:16:26,570 ‫הרדוף לבן. אחד הצמחים הקטלניים בטבע.‬ 245 00:16:27,154 --> 00:16:29,781 ‫הוא גם מסמל גורל והתחדשות.‬ 246 00:16:30,365 --> 00:16:32,451 ‫את צעירה מוכשרת מאוד, ונסדיי.‬ 247 00:16:32,534 --> 00:16:34,995 ‫אני מצפה לראות מה יהיה הצעד הבא שלך.‬ 248 00:16:36,288 --> 00:16:37,247 ‫ונסדיי.‬ 249 00:16:38,331 --> 00:16:40,709 ‫הפעם אלווה אותך אישית לרכבת.‬ 250 00:16:41,543 --> 00:16:43,128 ‫אני רוצה לבקש טובה אחרונה.‬ 251 00:16:58,351 --> 00:16:59,436 ‫ונסדיי!‬ 252 00:17:00,312 --> 00:17:01,271 ‫יוג׳ין.‬ 253 00:17:02,272 --> 00:17:03,982 ‫טוב לראות שהתעוררת סוף סוף.‬ 254 00:17:04,066 --> 00:17:05,734 ‫שמעתי שבאת לבקר כל הזמן.‬ 255 00:17:05,817 --> 00:17:07,569 ‫אל תזכיר את זה לעולם.‬ 256 00:17:07,652 --> 00:17:09,446 ‫תקשיב, התכוונתי לספר לך…‬ 257 00:17:11,364 --> 00:17:12,866 ‫לא הייתי צריכה ללכת לנשף.‬ 258 00:17:12,949 --> 00:17:14,618 ‫הייתי צריכה להיות איתך.‬ 259 00:17:14,701 --> 00:17:17,412 ‫כשרחבת הריקודים קוראת לך,‬ ‫את חייבת להיענות.‬ 260 00:17:19,498 --> 00:17:21,500 ‫זו לא אשמתך. המפלצת אשמה.‬ 261 00:17:22,000 --> 00:17:24,669 ‫בעצם, קוראים לה ״הייד״,‬ ‫והיא עדיין בשטח.‬ 262 00:17:24,753 --> 00:17:28,090 ‫אז אל תחזור לנוורמור,‬ ‫גם לא כדי לבדוק מה שלום הדבורים.‬ 263 00:17:28,173 --> 00:17:29,716 ‫אתה חייב לשמוע בקולי הפעם.‬ 264 00:17:30,467 --> 00:17:32,511 ‫חשבתי שהמזמזמים אמורים לעזור זה לזה.‬ 265 00:17:35,222 --> 00:17:37,265 ‫בלילה ההוא, ביער…‬ 266 00:17:38,016 --> 00:17:39,684 ‫מישהו הצית אש במערה.‬ 267 00:17:39,768 --> 00:17:41,728 ‫כן. ד״ר קינבוט.‬ 268 00:17:41,812 --> 00:17:43,855 ‫מטורף שזו הייתה היא.‬ 269 00:17:43,939 --> 00:17:46,358 ‫אני לא ממש זוכר כלום.‬ 270 00:17:46,441 --> 00:17:49,736 ‫רק ראיתי מישהו בשחור, ואת המגפיים האלה…‬ 271 00:17:49,820 --> 00:17:51,238 ‫מה לגבי המגפיים שלה?‬ 272 00:17:52,114 --> 00:17:54,950 ‫הייתה התפוצצות של אור, ו…‬ 273 00:17:55,033 --> 00:17:56,535 ‫רק לרגע,‬ 274 00:17:56,618 --> 00:17:58,203 ‫חשבתי שהם לא שחורים.‬ 275 00:17:59,121 --> 00:17:59,996 ‫שהם אדומים.‬ 276 00:18:20,100 --> 00:18:21,184 ‫ונסדיי.‬ 277 00:18:22,102 --> 00:18:24,020 ‫חשבתי שתהיי כבר בדרך לניו ג׳רזי.‬ 278 00:18:24,604 --> 00:18:28,150 ‫את כבר לא צריכה להעמיד פנים, לורל.‬ ‫הייתי צריכה לדעת שזו את.‬ 279 00:18:28,233 --> 00:18:31,319 ‫זייפת את מותך. השגת עבודה בנוורמור.‬ 280 00:18:31,403 --> 00:18:32,863 ‫עוררת הייד.‬ 281 00:18:32,946 --> 00:18:35,615 ‫בדרך כלל אני מעריכה‬ ‫מזימות נקמה מבוצעות היטב,‬ 282 00:18:35,699 --> 00:18:39,161 ‫אבל שלך הייתה קצת מוגזמת,‬ ‫אפילו בסטנדרטים הגבוהים שלי.‬ 283 00:18:39,828 --> 00:18:41,329 ‫אבוי…‬ 284 00:18:41,913 --> 00:18:43,165 ‫וימס צדקה.‬ 285 00:18:45,041 --> 00:18:47,043 ‫את באמת צריכה סיוע פסיכיאטרי.‬ 286 00:18:47,627 --> 00:18:51,298 ‫אי אפשר לפזר האשמות פרועות ללא השלכות.‬ 287 00:18:51,798 --> 00:18:54,509 ‫הן אולי פרועות, אבל נכונות.‬ 288 00:18:55,093 --> 00:18:56,636 ‫טיילר גילה לי הכול.‬ 289 00:19:04,019 --> 00:19:08,064 ‫בהתחלה האשמתי בטעות את קינבוט‬ ‫שעוררה אותו באמצעות היפנוזה.‬ 290 00:19:08,148 --> 00:19:10,734 ‫אבל השתמשת בחומר כימי שמופק מצמח. נכון?‬ 291 00:19:12,152 --> 00:19:14,946 ‫אני יודעת שאביך ניהל מעקב‬ ‫אחר כל המנודים בעיירה.‬ 292 00:19:15,030 --> 00:19:18,408 ‫אני מניחה שהוא סיפר לך‬ ‫את סודה של משפחת גלפין כשהיית קטנה.‬ 293 00:19:18,491 --> 00:19:20,285 ‫לכן התמקדת בטיילר.‬ 294 00:19:20,869 --> 00:19:23,705 ‫כדי להשתמש בו,‬ ‫גילית לו מי אמו הייתה באמת.‬ 295 00:19:24,414 --> 00:19:26,708 ‫טיילר לא הבין שהאמת לא תשחרר אותו.‬ 296 00:19:27,584 --> 00:19:28,668 ‫צר לי כל כך.‬ 297 00:19:29,502 --> 00:19:30,420 ‫- הייד -‬ 298 00:19:30,503 --> 00:19:32,088 ‫שהיא תשעבד אותו לך.‬ 299 00:19:32,672 --> 00:19:35,467 ‫וזה היה מפחיד בהתחלה,‬ ‫אז השתמשת במערה ובשלשלאות.‬ 300 00:19:37,719 --> 00:19:40,347 ‫אבל בסופו של הדבר‬ ‫הוא החל לשרת אותך בהסכמה.‬ 301 00:19:40,430 --> 00:19:42,682 ‫וכשקינבוט התקרבה לגילוי האמת,‬ 302 00:19:42,766 --> 00:19:45,268 ‫הורית לטיילר לרצוח אותה ולהפליל את זווייר.‬ 303 00:19:47,771 --> 00:19:48,605 ‫מספיק.‬ 304 00:19:50,732 --> 00:19:53,360 ‫טיילר שלי, בוא תשמח את אימא ותשתיק אותה.‬ 305 00:19:54,110 --> 00:19:55,028 ‫לצמיתות.‬ 306 00:19:55,111 --> 00:19:56,529 ‫הוא לא בצד שלך.‬ 307 00:19:56,613 --> 00:19:59,282 ‫טיילר יעשה כל דבר למעני.‬ 308 00:20:01,618 --> 00:20:03,328 ‫זוכר מה אמרתי לך?‬ 309 00:20:04,079 --> 00:20:06,039 ‫הראיתי לך מי אתה באמת.‬ 310 00:20:08,291 --> 00:20:10,710 ‫מה שעשו לאימא שלך…‬ 311 00:20:12,254 --> 00:20:14,798 ‫המנודים הפכו אותך למפלצת.‬ 312 00:20:16,841 --> 00:20:19,970 ‫אם הוא שונא רק מנודים,‬ ‫למה הוא הורג גם נורמלים?‬ 313 00:20:21,554 --> 00:20:23,723 ‫הם רק פיונים במשחק גדול יותר.‬ 314 00:20:24,516 --> 00:20:26,059 ‫בדיוק כמוך, ונסדיי.‬ 315 00:20:26,142 --> 00:20:29,604 ‫שוב טעית בהערכת המצב.‬ 316 00:20:30,105 --> 00:20:31,898 ‫לא היה לך סיכוי להגיע לרכבת.‬ 317 00:20:31,982 --> 00:20:34,067 ‫שלחתי את טיילר לעצור אותך.‬ 318 00:20:34,734 --> 00:20:36,611 ‫בכלל לא הגעתי לתחנה.‬ 319 00:20:37,487 --> 00:20:38,488 ‫שמעת מספיק?‬ 320 00:20:46,121 --> 00:20:47,998 ‫העבד שלך כנראה עדיין בתחנה.‬ 321 00:20:48,915 --> 00:20:51,668 ‫אנא, אל תחמירי את המצב עוד יותר, מרילין.‬ 322 00:20:53,211 --> 00:20:54,629 ‫קוראים לי לורל!‬ 323 00:21:06,266 --> 00:21:07,475 ‫המנהלת וימס!‬ 324 00:21:08,435 --> 00:21:09,311 ‫המנהלת וימס!‬ 325 00:21:21,906 --> 00:21:23,325 ‫הרעלת סולנום.‬ 326 00:21:23,408 --> 00:21:25,035 ‫סיומת הולמת, לא?‬ 327 00:21:50,977 --> 00:21:51,978 ‫את בסדר?‬ 328 00:21:52,520 --> 00:21:55,231 ‫את לא תזדאבי לי עכשיו, נכון?‬ 329 00:21:55,315 --> 00:21:56,941 ‫זה הרי ליל ירח דם מלא.‬ 330 00:21:57,650 --> 00:21:59,444 ‫אני בסדר. נראה לי.‬ 331 00:22:01,613 --> 00:22:02,947 ‫אבל זה עוזר.‬ 332 00:22:15,710 --> 00:22:18,213 ‫היי, יוג׳ין. מה שלומך?‬ 333 00:22:18,296 --> 00:22:19,464 ‫ראית את ונסדיי?‬ 334 00:22:20,048 --> 00:22:22,759 ‫לא, היא עזבה אחר הצהריים.‬ ‫היא לא עברה אצלך?‬ 335 00:22:22,842 --> 00:22:27,263 ‫תקשיבי, המנהלת וימס והיא הלכו להתעמת‬ ‫עם מיז ת׳ורנהיל, אבל לא שמעתי מהן.‬ 336 00:22:27,806 --> 00:22:29,641 ‫למה שיתעמתו עם מיז ת׳ורנהיל?‬ 337 00:22:29,724 --> 00:22:31,893 ‫כי היא מאחורי כל מה שקרה.‬ 338 00:22:31,976 --> 00:22:33,937 ‫היא האיש הרע. האישה הרעה.‬ 339 00:22:34,020 --> 00:22:35,438 ‫היא פשוט בנאדם רע.‬ 340 00:22:35,522 --> 00:22:38,233 ‫טוב. אג׳קס ואני נלך לבדוק בחממה.‬ 341 00:22:38,817 --> 00:22:42,737 ‫יו, נער הדבורים. ברוך השב.‬ ‫-למה הוא בחדר שלך?‬ 342 00:22:50,870 --> 00:22:52,622 ‫לא כל כך מהר! מה קרה?‬ 343 00:22:56,793 --> 00:22:57,877 ‫המנהלת וימס?‬ 344 00:22:57,961 --> 00:22:59,671 ‫אניד, מה קורה פה?‬ ‫-ומה עם ונסדיי?‬ 345 00:23:00,964 --> 00:23:02,340 ‫טיילר ות׳ורנהיל לקחו אותה?‬ 346 00:23:03,133 --> 00:23:04,300 ‫לאן?‬ 347 00:23:05,051 --> 00:23:06,469 ‫קבר קראקסטון? מה פתאום?‬ 348 00:23:08,888 --> 00:23:10,265 ‫מה זה ״אחוות הסולנום״?‬ 349 00:23:13,351 --> 00:23:14,978 ‫אסביר בדרך.‬ 350 00:23:16,104 --> 00:23:17,105 ‫בוא.‬ 351 00:23:17,730 --> 00:23:19,524 ‫חבר׳ה?‬ 352 00:23:20,608 --> 00:23:22,026 ‫תירגע, יוג׳ין.‬ 353 00:23:22,110 --> 00:23:24,154 ‫הגורגון הזה מטומטם.‬ 354 00:23:24,821 --> 00:23:26,698 ‫זה עלול להיות מסוכן.‬ 355 00:23:26,781 --> 00:23:29,242 ‫אם אניד צודקת וונסדיי נחטפה,‬ 356 00:23:29,325 --> 00:23:31,744 ‫צריך להודיע לשריף.‬ ‫-אימא, אני חייב ללכת.‬ 357 00:23:31,828 --> 00:23:35,498 ‫ונסדיי היא החברה היחידה שלי,‬ ‫ואם היא בצרה, אני חייב לעזור לה.‬ 358 00:23:35,582 --> 00:23:36,666 ‫זה קוד הכוורת.‬ 359 00:24:16,372 --> 00:24:19,250 ‫יש פה מין כזה דז׳ה־וו, אה?‬ 360 00:24:20,126 --> 00:24:22,670 ‫רק שאני לא אבכה ואייבב כמו ילד.‬ 361 00:24:22,754 --> 00:24:25,340 ‫טיילר, חכה ליד הסירה.‬ 362 00:24:26,090 --> 00:24:26,966 ‫כן.‬ 363 00:24:27,634 --> 00:24:29,761 ‫שמע בקול האדונית שלך ותהיה הייד טוב.‬ 364 00:24:37,477 --> 00:24:38,728 ‫אני מוכרחה להודות,‬ 365 00:24:39,395 --> 00:24:42,398 ‫תכסיס שינוי הצורה של וימס כמעט הצליח.‬ 366 00:24:43,816 --> 00:24:45,235 ‫אבל כמו שאבי תמיד אמר,‬ 367 00:24:45,818 --> 00:24:49,447 ‫״כדי להערים על מנודה,‬ ‫צריך להיות חכם ממנו.״‬ 368 00:24:50,990 --> 00:24:54,285 ‫את יודעת, יש לנו שורשים‬ ‫שמגיעים עד לג׳וסף קראקסטון.‬ 369 00:24:54,827 --> 00:24:57,080 ‫אז גם את ממשפחה של רוצחים פסיכוטיים.‬ 370 00:24:57,163 --> 00:25:00,166 ‫ג׳וסף קראקסטון היה בעל חזון.‬ 371 00:25:00,250 --> 00:25:02,835 ‫הוא הקדיש את חייו להגנה‬ ‫על נורמלים מפני מנודים,‬ 372 00:25:02,919 --> 00:25:07,423 ‫עד שנרצח בידי אחת מאבותייך, גודי אדמס.‬ 373 00:25:08,007 --> 00:25:10,051 ‫וכאילו כדי לזרות מלח על הפצעים,‬ 374 00:25:10,134 --> 00:25:13,221 ‫הם גנבו את אדמותיו‬ ‫ובנו עליהן את בית הספר המתועב הזה.‬ 375 00:25:19,185 --> 00:25:20,103 ‫אבל…‬ 376 00:25:21,521 --> 00:25:23,064 ‫במשך מאות השנים,‬ 377 00:25:23,147 --> 00:25:26,859 ‫בני משפחתי נותרו מחויבים‬ ‫לחזון של קראקסטון.‬ 378 00:25:27,443 --> 00:25:29,737 ‫אחי מת במסגרת המאבק.‬ 379 00:25:30,321 --> 00:25:32,824 ‫אני בחרתי בדרך אחרת.‬ 380 00:25:32,907 --> 00:25:34,033 ‫בדרך על־טבעית.‬ 381 00:25:35,034 --> 00:25:38,413 ‫טיילר אסף את חלקי הגופות‬ ‫כדי להקים לתחייה את קראקסטון.‬ 382 00:25:38,496 --> 00:25:42,667 ‫האדם היחיד שכמעט הצליח‬ ‫להכחיד את המנודים.‬ 383 00:25:43,876 --> 00:25:45,545 ‫אי אפשר להקים מתים לתחייה.‬ 384 00:25:45,628 --> 00:25:46,713 ‫תאמיני לי, ניסיתי.‬ 385 00:25:47,589 --> 00:25:51,384 ‫אני חושבת שגודי אדמס הייתה חולקת עלייך.‬ 386 00:25:51,968 --> 00:25:53,219 ‫ספר הצללים של גודי.‬ 387 00:25:53,303 --> 00:25:55,972 ‫את גנבת את העותק המקורי מעולם הצליינים.‬ 388 00:25:56,848 --> 00:25:59,601 ‫גודי לא הסתפקה ברצח קראקסטון.‬ 389 00:25:59,684 --> 00:26:01,769 ‫היא גם הטילה קללה על נשמתו.‬ 390 00:26:03,271 --> 00:26:04,981 ‫מה זה קשור אליי?‬ 391 00:26:06,149 --> 00:26:07,567 ‫ונסדיי יקירתי…‬ 392 00:26:08,234 --> 00:26:09,819 ‫אַת המפתח.‬ 393 00:26:09,902 --> 00:26:13,531 ‫כשהגעת לנוורמור, התוכנית שלי נכנסה לפעולה.‬ 394 00:26:14,032 --> 00:26:18,119 ‫גודי נעלה את קראקסטון‬ ‫בסרקופג שמוגן במנעול דם.‬ 395 00:26:18,202 --> 00:26:21,122 ‫רק צאצא שלה יכול לפתוח אותו.‬ 396 00:26:21,956 --> 00:26:23,082 ‫את המפתח.‬ 397 00:26:23,166 --> 00:26:26,336 ‫צאצא חי, בליל ירח הדם.‬ 398 00:26:26,878 --> 00:26:27,837 ‫אז…‬ 399 00:26:28,463 --> 00:26:30,173 ‫חיכיתי לרגע הנכון,‬ 400 00:26:30,256 --> 00:26:32,675 ‫וגרמתי לך להרגיש מיוחדת,‬ 401 00:26:32,759 --> 00:26:34,886 ‫עד שיגיע הזמן להקריב אותך.‬ 402 00:26:39,641 --> 00:26:40,516 ‫שקט!‬ 403 00:26:41,768 --> 00:26:43,102 ‫סנטיאגו, מה קורה?‬ 404 00:26:43,186 --> 00:26:44,771 ‫שריף, יש פה סיטואציה.‬ 405 00:26:44,854 --> 00:26:47,357 ‫אימא של יוג׳ין אוטינג׳ר התקשרה בפאניקה.‬ 406 00:26:47,440 --> 00:26:48,691 ‫משהו קורה בנוורמור.‬ 407 00:26:49,317 --> 00:26:51,110 ‫תשלחי לשם ניידות דחוף.‬ 408 00:26:51,194 --> 00:26:52,862 ‫אז זהו שאני לא יכולה.‬ 409 00:26:52,945 --> 00:26:55,156 ‫הצמיגים של כל הניידות נוקבו.‬ 410 00:26:55,239 --> 00:26:56,074 ‫כולם.‬ 411 00:26:56,866 --> 00:26:58,159 ‫טוב, אני בדרך.‬ 412 00:27:53,715 --> 00:27:55,591 ‫- ג׳וסף קראקסטון -‬ 413 00:29:02,366 --> 00:29:04,118 ‫אני דם מדמך.‬ 414 00:29:04,202 --> 00:29:05,787 ‫זימנתי אותך‬ 415 00:29:05,870 --> 00:29:09,373 ‫כדי שתכחיד את המנודים, אחת ולתמיד.‬ 416 00:29:15,421 --> 00:29:18,716 ‫נקמתי לא תאחר לבוא.‬ 417 00:29:20,718 --> 00:29:21,552 ‫גם שלי.‬ 418 00:29:24,013 --> 00:29:25,640 ‫גודי אדמס!‬ 419 00:29:26,891 --> 00:29:28,643 ‫את רודפת אותי עדיין.‬ 420 00:29:28,726 --> 00:29:31,771 ‫גורלך יהיה כגורלי!‬ 421 00:29:33,940 --> 00:29:36,818 ‫היצלי בלהבות השאול!‬ 422 00:29:38,903 --> 00:29:40,947 ‫שם מקומך.‬ 423 00:29:53,960 --> 00:29:55,920 ‫חלומות פז, ונסדיי.‬ 424 00:30:04,637 --> 00:30:08,432 ‫אני לא מאמינה שהיית חבר‬ ‫באגודה סודית ולא סיפרת לי.‬ 425 00:30:09,308 --> 00:30:11,060 ‫כי… את יודעת.‬ 426 00:30:12,353 --> 00:30:13,437 ‫היא סודית.‬ 427 00:30:15,815 --> 00:30:17,608 ‫ביאנקה, דווינה…‬ 428 00:30:17,692 --> 00:30:19,026 ‫וקנט?‬ 429 00:30:19,110 --> 00:30:21,153 ‫ברצינות? אפילו קנט פה?‬ 430 00:30:21,237 --> 00:30:23,489 ‫כמה אקסקלוסיבי המועדון הזה?‬ 431 00:30:23,573 --> 00:30:25,950 ‫אז רגע, אמרת שת׳ורנהיל משוגעת?‬ 432 00:30:26,033 --> 00:30:29,078 ‫היא רצחה את וימס,‬ ‫ולקחה את ונסדיי לקבר קראקסטון.‬ 433 00:30:29,745 --> 00:30:32,832 ‫חייבים להציל את כל בית הספר‬ ‫לפני שיהיה מאוחר מדי.‬ 434 00:30:32,915 --> 00:30:34,125 ‫כי זה מה שעומד לבוא.‬ 435 00:30:34,834 --> 00:30:36,419 ‫שנפעיל את אזעקת השריפה?‬ 436 00:30:36,502 --> 00:30:39,130 ‫זה רק יעורר מהומה‬ ‫ואת החשד של טיילר ות׳ורנהיל.‬ 437 00:30:40,006 --> 00:30:41,591 ‫אז איך נוציא את כולם?‬ 438 00:30:42,842 --> 00:30:44,886 ‫נשכנע אותם בעזרת שירת הסירנה שלנו.‬ 439 00:30:51,851 --> 00:30:53,853 ‫דבר ואני נלך לחפש את ונסדיי.‬ 440 00:30:54,770 --> 00:30:56,689 ‫טוב. סולנום לנצח.‬ 441 00:30:59,233 --> 00:31:00,067 ‫ברצינות?‬ 442 00:31:00,151 --> 00:31:01,777 ‫גם הקשה סודית?‬ 443 00:31:10,828 --> 00:31:11,746 ‫ונסדיי.‬ 444 00:31:15,583 --> 00:31:17,418 ‫את כאן כדי לקחת אותי לצד השני?‬ 445 00:31:17,501 --> 00:31:18,336 ‫תקשיבי.‬ 446 00:31:18,419 --> 00:31:21,047 ‫יש לדקור את קראקסטון בלבו השחור.‬ 447 00:31:21,923 --> 00:31:24,675 ‫זו הדרך היחידה לנצח אותו לעולמים.‬ 448 00:31:25,259 --> 00:31:27,553 ‫העין השלישית שלך פוזלת? אני גוססת.‬ 449 00:31:28,137 --> 00:31:29,472 ‫התליון שלך.‬ 450 00:31:29,555 --> 00:31:30,890 ‫הוא קמע רב עוצמה.‬ 451 00:31:32,558 --> 00:31:35,061 ‫אמי אמרה לי שהוא מגלה חזיונות.‬ 452 00:31:35,144 --> 00:31:37,438 ‫הוא משמש גם לזימון נשמות.‬ 453 00:31:37,521 --> 00:31:40,733 ‫הוא יאפשר לי לעבור דרכך ולרפא אותך.‬ 454 00:31:40,816 --> 00:31:43,945 ‫רק דעי לך שלאחר מכן,‬ ‫לעולם לא תראי אותי שוב.‬ 455 00:31:44,737 --> 00:31:46,656 ‫בית הספר זקוק לך, ונסדיי.‬ 456 00:32:39,834 --> 00:32:40,668 ‫- איפה הילד? -‬ 457 00:32:40,751 --> 00:32:41,961 ‫למה עצרנו באמצע היער?‬ 458 00:32:42,753 --> 00:32:44,839 ‫אתה עוקב אחרי המפלץ הקטן שלך?‬ ‫-סתום.‬ 459 00:32:49,010 --> 00:32:50,177 ‫היי, חכה!‬ 460 00:32:50,845 --> 00:32:52,430 ‫היי, מה איתי?‬ 461 00:32:54,598 --> 00:32:56,142 ‫חתיכת מניאק!‬ 462 00:32:57,184 --> 00:32:59,645 ‫בואו נתפנה במהירות ובקור רוח. טוב?‬ 463 00:32:59,729 --> 00:33:01,564 ‫יופי, קדימה.‬ ‫-ביאנקה!‬ 464 00:33:04,442 --> 00:33:05,609 ‫מה קורה פה?‬ 465 00:33:06,193 --> 00:33:09,030 ‫אנחנו בסכנה. אין זמן להמתנה.‬ 466 00:33:14,326 --> 00:33:16,620 ‫בואו איתי. קדימה, מהר!‬ 467 00:33:32,636 --> 00:33:33,721 ‫אלוהים.‬ 468 00:33:34,221 --> 00:33:35,848 ‫אלוהים!‬ 469 00:33:36,849 --> 00:33:37,808 ‫זה קורה!‬ 470 00:33:40,144 --> 00:33:41,520 ‫דבר, אני מזדאבת!‬ 471 00:33:55,659 --> 00:33:57,244 ‫לורל אמרה שאת מתה.‬ 472 00:33:57,787 --> 00:33:59,205 ‫אני כבר מרגישה יותר טוב.‬ 473 00:33:59,789 --> 00:34:01,082 ‫את כמו ג׳וק.‬ 474 00:34:01,165 --> 00:34:03,334 ‫די, מחמאות לא יועילו לך.‬ 475 00:34:06,670 --> 00:34:07,963 ‫הסוף שלך לא יהיה טוב.‬ 476 00:34:42,706 --> 00:34:43,582 ‫אניד?‬ 477 00:34:45,126 --> 00:34:45,960 ‫אניד!‬ 478 00:34:54,218 --> 00:34:55,970 ‫אני חייבת לחזור לבית הספר!‬ 479 00:35:02,143 --> 00:35:04,270 ‫אין לך מושג כמה זמן חיכיתי לרגע הזה,‬ 480 00:35:04,353 --> 00:35:05,855 ‫וכמה הוא חשוב למשפחה שלי.‬ 481 00:35:05,938 --> 00:35:07,314 ‫שקט, אישה!‬ 482 00:35:08,274 --> 00:35:09,567 ‫הסתלקי,‬ 483 00:35:09,650 --> 00:35:12,278 ‫פן אעקור את לשונך הארורה!‬ 484 00:35:15,114 --> 00:35:16,240 ‫אסור לפגוש גיבורים.‬ 485 00:35:27,918 --> 00:35:31,380 ‫אטהר את העולם מהמנודים המשוקצים!‬ 486 00:35:51,150 --> 00:35:52,526 ‫כן!‬ 487 00:35:52,610 --> 00:35:53,694 ‫כן!‬ 488 00:35:53,777 --> 00:35:55,196 ‫כן… דבר!‬ 489 00:35:59,408 --> 00:36:01,327 ‫- איפה הילד?‬ ‫אין קליטה -‬ 490 00:36:23,891 --> 00:36:24,850 ‫טיילר.‬ 491 00:36:24,934 --> 00:36:26,477 ‫בן, זה באמת אתה?‬ 492 00:37:36,505 --> 00:37:37,840 ‫שלום, צליין.‬ 493 00:37:41,260 --> 00:37:43,470 ‫הכיצד לבך עודנו פועם?‬ 494 00:37:44,054 --> 00:37:46,765 ‫איזה מין כישוף שטני הוא זה?‬ 495 00:37:46,849 --> 00:37:47,725 ‫תתרחק ממנה!‬ 496 00:38:01,113 --> 00:38:01,947 ‫לא!‬ 497 00:38:04,825 --> 00:38:07,870 ‫אלוהים.‬ ‫-אני בסדר. לך. תציל אותם.‬ 498 00:38:09,204 --> 00:38:10,998 ‫עכשיו!‬ ‫-אוקיי.‬ 499 00:38:15,711 --> 00:38:17,546 ‫בואו, קדימה!‬ 500 00:38:59,421 --> 00:39:01,965 ‫אשלח אותך בחזרה לגיהינום.‬ 501 00:40:13,912 --> 00:40:15,873 ‫הבאת אקדח לקרב חרבות.‬ 502 00:40:16,790 --> 00:40:19,042 ‫זו כנראה ההחלטה החכמה הראשונה שקיבלת היום.‬ 503 00:40:19,710 --> 00:40:21,879 ‫אולי לא אזכה להרוג את כל המנודים,‬ 504 00:40:21,962 --> 00:40:24,381 ‫אבל לפחות אזכה להרוג אותך, ונסדיי.‬ 505 00:40:52,493 --> 00:40:55,037 ‫כן, זה מה שקורה למי שמתעסק עם נוורמור,‬ 506 00:40:55,746 --> 00:40:56,580 ‫כלבה.‬ 507 00:40:59,458 --> 00:41:01,668 ‫מזמזמים עוזרים זה לזה. נכון?‬ 508 00:41:12,429 --> 00:41:14,014 ‫אני אמשיך מכאן.‬ 509 00:41:14,097 --> 00:41:15,682 ‫אולי נודיע לשריף?‬ 510 00:41:15,766 --> 00:41:16,767 ‫תסתובב, יוג׳ין.‬ 511 00:41:38,413 --> 00:41:39,456 ‫אניד?‬ 512 00:42:17,578 --> 00:42:18,537 ‫איפה ונסדיי?‬ 513 00:43:37,240 --> 00:43:40,744 ‫- הסוף -‬ 514 00:44:04,601 --> 00:44:08,146 ‫- ו. א. -‬ 515 00:44:28,792 --> 00:44:29,876 ‫לא נעים להודות,‬ 516 00:44:30,377 --> 00:44:32,254 ‫אבל אתגעגע למנהלת וימס.‬ 517 00:44:33,505 --> 00:44:35,298 ‫היא הייתה מטרד נוראי לפעמים,‬ 518 00:44:37,467 --> 00:44:38,677 ‫אבל היא הייתה קשוחה.‬ 519 00:44:39,845 --> 00:44:43,014 ‫והיא מתה למען הדבר היחיד שאהבה באמת:‬ ‫בית הספר הזה.‬ 520 00:44:45,892 --> 00:44:47,644 ‫אני מכבדת את זה מאוד.‬ 521 00:44:49,229 --> 00:44:50,689 ‫היא הייתה אחת משלנו.‬ 522 00:45:02,242 --> 00:45:06,496 ‫עכשיו, כשבוטלו הלימודים עד סוף הסמסטר,‬ ‫את חייבת לבוא לבקר אותי בסן פרנסיסקו.‬ 523 00:45:06,580 --> 00:45:09,332 ‫אני מבטיחה שכל יום יהיה ערפילי וגשום.‬ 524 00:45:09,416 --> 00:45:10,333 ‫נשמע מפתה.‬ 525 00:45:11,084 --> 00:45:11,960 ‫ביאנקה.‬ 526 00:45:13,378 --> 00:45:14,880 ‫אני חייבת לך תודה.‬ 527 00:45:15,797 --> 00:45:17,758 ‫בשנה הבאה נזכה באליפות הסיף.‬ 528 00:45:17,841 --> 00:45:20,385 ‫הרגת צליין על־טבעי אחד.‬ ‫שזה לא יעלה לך לראש.‬ 529 00:45:58,465 --> 00:46:00,175 ‫שמעתי שאתה אדם חופשי.‬ 530 00:46:01,426 --> 00:46:03,887 ‫כן. כל סעיפי האישום בוטלו.‬ 531 00:46:05,514 --> 00:46:06,515 ‫תקשיבי,‬ 532 00:46:06,598 --> 00:46:09,351 ‫כשהייתי בתא, אמרתי כל מיני… דברים.‬ 533 00:46:11,061 --> 00:46:12,771 ‫להיות חבר שלך זה מסוכן.‬ 534 00:46:12,854 --> 00:46:17,234 ‫אבל אני לא מכיר הרבה אנשים‬ ‫שהיו מוכנים לחטוף חץ במקומי, אז…‬ 535 00:46:18,068 --> 00:46:20,195 ‫ברוכה הבאה למאה ה־21, אדמס.‬ 536 00:46:27,285 --> 00:46:28,829 ‫המספר שלי כבר שמור.‬ 537 00:46:29,955 --> 00:46:31,206 ‫מהלך נועז.‬ 538 00:46:32,457 --> 00:46:36,044 ‫אני מקווה שאתה לא מצפה לשיחה ממני.‬ ‫-לא, בחיים לא.‬ 539 00:46:38,129 --> 00:46:39,297 ‫אסתפק במסרון.‬ 540 00:46:42,717 --> 00:46:44,553 ‫את יודעת מה זה מסרון, נכון?‬ 541 00:46:46,513 --> 00:46:47,764 ‫שלום, זווייר.‬ 542 00:46:51,560 --> 00:46:53,979 ‫היי, תחזרי בסמסטר הבא?‬ 543 00:46:56,231 --> 00:46:57,649 ‫כן? לא? אולי?‬ 544 00:47:02,153 --> 00:47:04,573 ‫- אקדמיית נוורמור -‬ 545 00:47:17,460 --> 00:47:20,463 ‫- מספר לא מוכר‬ ‫הודעה חדשה -‬ 546 00:47:26,803 --> 00:47:31,057 ‫- אני צופה בך. -‬ 547 00:47:31,683 --> 00:47:33,310 ‫הסטוקר הראשון שלי.‬ 548 00:47:34,853 --> 00:47:37,814 ‫אולי החופשה הכפויה הזאת‬ ‫תהיה מעניינת יותר משחשבתי.‬ 549 00:47:40,233 --> 00:47:42,736 ‫שלא כמו ברומן שלי,‬ ‫חלק מקצוות החוטים נותרו פרומים.‬ 550 00:47:42,819 --> 00:47:44,738 ‫חלק מהשאלות עדיין פתוחות.‬ 551 00:47:44,821 --> 00:47:47,908 ‫סודות עדיין מסתתרים‬ ‫בפינות האפלות של ג׳ריקו.‬ 552 00:47:53,455 --> 00:47:56,583 ‫האם לורל גייטס וטיילר‬ ‫היו רק פיונים במשחק גדול יותר?‬ 553 00:47:57,834 --> 00:48:00,295 ‫האם הסטוקר של היום יהיה האויב של מחר?‬ 554 00:48:04,633 --> 00:48:07,135 ‫אני יודעת שהמתח הורג אתכם.‬ 555 00:49:56,494 --> 00:49:58,246 ‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬