1
00:00:06,006 --> 00:00:08,341
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:13,013 --> 00:00:15,765
‫עד כמה אנחנו באמת מכירים את הורינו?‬

3
00:00:16,391 --> 00:00:17,684
‫קחו למשל את אבי.‬

4
00:00:17,767 --> 00:00:19,769
‫בעיניי הוא תמיד היה ספר פתוח.‬

5
00:00:20,562 --> 00:00:24,816
‫אדם עם נטייה למזימות הזויות‬
‫והפגנות חיבה מוגזמות.‬

6
00:00:25,358 --> 00:00:26,693
‫אבל כשהוא היה תלמיד,‬

7
00:00:26,776 --> 00:00:29,487
‫הוא הואשם ברצח שהתרחש ממש שם.‬

8
00:00:30,530 --> 00:00:31,740
‫מה שגורם לי לתהות…‬

9
00:00:33,491 --> 00:00:37,454
‫- גותי וזוהר‬
‫נשף העורב 1990 -‬

10
00:00:37,537 --> 00:00:41,207
‫מה באמת קרה באותו לילה סוער,‬
‫לפני 32 שנה?‬

11
00:01:01,936 --> 00:01:05,607
‫אני חושבת שהייתה לו חרב,‬
‫ובהחלט היה ביניהם סכסוך.‬

12
00:01:06,983 --> 00:01:09,486
‫אני לא אוהבת לספר סיפורים, שריף ווקר,‬

13
00:01:09,569 --> 00:01:11,821
‫אבל הכול באשמת מורטישה פראמפ.‬

14
00:01:12,322 --> 00:01:14,199
‫הם רבו עליה.‬

15
00:01:20,038 --> 00:01:20,872
‫טיש…‬

16
00:01:21,372 --> 00:01:22,999
‫אני לא יודעת מה לומר, גומז.‬

17
00:01:23,083 --> 00:01:26,044
‫לראות אותך באזיקים, מואשם ברצח…‬

18
00:01:27,337 --> 00:01:28,755
‫מעולם לא אהבתי אותך יותר.‬

19
00:01:28,838 --> 00:01:29,964
‫יקירה שלי…‬

20
00:01:30,048 --> 00:01:32,509
‫טוב. זה מספיק, אדמס. קדימה.‬

21
00:01:36,888 --> 00:01:39,557
‫טוב, בואו ניסע.‬

22
00:01:43,853 --> 00:01:48,858
‫- ברוכים הבאים לסופ״ש הורים -‬

23
00:01:52,070 --> 00:01:52,904
‫- אדמס, גומז -‬

24
00:02:03,581 --> 00:02:07,001
‫- פרק 5:‬
‫״לפום צערא אגרא״ -‬

25
00:02:10,088 --> 00:02:13,424
‫אח, האוויר המבאיש של חרדות הנעורים.‬

26
00:02:13,508 --> 00:02:16,636
‫אלה היו שנות חיינו היפות ביותר.‬
‫הלא כן, טיש?‬

27
00:02:16,719 --> 00:02:19,389
‫בהחלט, מי קריניו.‬

28
00:02:22,267 --> 00:02:24,435
‫אני מקווה שוונסדיי תשמח לראות אותנו.‬

29
00:02:25,186 --> 00:02:28,565
‫השארתי לה תריסר הודעות בכדור הבדולח,‬
‫ועדיין לא קיבלתי תשובה.‬

30
00:02:29,357 --> 00:02:31,693
‫אל חשש, קופידון תפוח־שפתיים שלי.‬

31
00:02:31,776 --> 00:02:34,112
‫אני בטוח שהיא מתה לראות אותנו.‬

32
00:02:37,532 --> 00:02:38,908
‫קדימה, בואו.‬

33
00:02:47,542 --> 00:02:51,462
‫אקדמיית נוורמור הוקמה כמקום בטוח לילדינו,‬

34
00:02:51,546 --> 00:02:53,756
‫מקום ללמוד בו ולצמוח,‬

35
00:02:53,840 --> 00:02:56,551
‫מי ומה שהם לא יהיו.‬

36
00:03:03,516 --> 00:03:07,645
‫אני יודעת שרובכם שמעתם על התקרית המצערת‬
‫שאחד מתלמידינו היה מעורב בה.‬

37
00:03:08,646 --> 00:03:11,524
‫אבל אני שמחה לבשר שיוג׳ין מתאושש,‬

38
00:03:11,608 --> 00:03:13,943
‫וצפוי להחלים החלמה מלאה.‬

39
00:03:14,444 --> 00:03:15,987
‫אז בואו נתמקד בצד החיובי,‬

40
00:03:16,070 --> 00:03:19,699
‫כדי שסופ״ש ההורים הזה‬
‫יהיה המוצלח ביותר עד היום.‬

41
00:03:22,493 --> 00:03:23,578
‫״מתאושש״?‬

42
00:03:24,537 --> 00:03:25,747
‫הוא בתרדמת.‬

43
00:03:26,414 --> 00:03:27,582
‫הלכת לבקר אותו?‬

44
00:03:28,625 --> 00:03:29,876
‫את חברה שלו.‬

45
00:03:29,959 --> 00:03:31,461
‫אני הסיבה שהוא מאושפז.‬

46
00:03:31,544 --> 00:03:33,379
‫זאת לא אשמתך, טוב?‬

47
00:03:33,963 --> 00:03:36,925
‫המפלצת לא תקפה אף אחד בשבוע האחרון.‬

48
00:03:37,008 --> 00:03:38,676
‫אולי הברחת אותה סוף סוף.‬

49
00:03:38,760 --> 00:03:41,554
‫או שאולי היא מסתתרת‬
‫כדי לברוח מהסופ״ש הזה.‬

50
00:03:42,263 --> 00:03:44,974
‫תראה. יש דברים שלא משתנים.‬

51
00:03:47,602 --> 00:03:49,479
‫ידעתי שהייתי צריכה את מסכת הדֶבֶר שלי.‬

52
00:03:51,105 --> 00:03:52,857
‫תסתכלי על המשפחה שלי,‬

53
00:03:52,941 --> 00:03:55,193
‫ותראי מה זה מנטליות זאבית רעילה.‬

54
00:03:55,276 --> 00:03:58,529
‫אני נותנת לאימא שלי חצי דקה‬
‫עד שתשלוף את הטפרים השיפוטיים שלה.‬

55
00:04:01,032 --> 00:04:02,533
‫בואי נגמור עם זה.‬

56
00:04:06,412 --> 00:04:08,122
‫הנה היא.‬

57
00:04:08,206 --> 00:04:11,459
‫איך התגעגענו לעיניים המאשימות‬
‫ולבוז הנעורים שלך.‬

58
00:04:13,419 --> 00:04:15,922
‫מה שלומך, ענן גשם קטן שלי?‬

59
00:04:16,005 --> 00:04:18,049
‫חשבתי שדבר מעדכן אתכם בכל צעד שלי.‬

60
00:04:20,093 --> 00:04:22,553
‫חשפתי את המזימה העלובה שלכם כמעט מיד.‬

61
00:04:24,055 --> 00:04:26,224
‫אז מה שלום הקטנצ׳יק?‬

62
00:04:26,766 --> 00:04:28,851
‫הוא לא איבד אף אצבע?‬

63
00:04:28,935 --> 00:04:31,771
‫תירגעו, לא שברתי לו אף אצבע.‬

64
00:04:31,854 --> 00:04:32,772
‫עדיין.‬

65
00:04:33,606 --> 00:04:35,233
‫אז ספרי לנו הכול.‬

66
00:04:35,900 --> 00:04:39,279
‫מאז שנטשתם אותי כאן, הייתי ניצודה, רדופה,‬

67
00:04:40,947 --> 00:04:42,865
‫ויעד לניסיון רצח.‬

68
00:04:43,783 --> 00:04:47,120
‫נוורמור, אני אוהב אותך כל כך!‬

69
00:04:47,787 --> 00:04:48,913
‫אניד.‬

70
00:04:49,914 --> 00:04:52,041
‫תני לראות אותך.‬

71
00:04:52,583 --> 00:04:54,919
‫אחת, שתיים…‬

72
00:04:55,003 --> 00:04:56,212
‫הפסקת לעשות שעווה?‬

73
00:04:56,296 --> 00:04:59,340
‫שלוש שניות. שיא אישי חדש.‬

74
00:05:01,259 --> 00:05:04,262
‫את מרגישה בסדר? את נראית קצת אנמית.‬

75
00:05:04,345 --> 00:05:06,472
‫את אוכלת מספיק בשר אדום?‬

76
00:05:07,724 --> 00:05:09,600
‫טוב לראות גם אותך, אימא.‬

77
00:05:09,684 --> 00:05:11,019
‫ואותך, אבא.‬

78
00:05:18,026 --> 00:05:21,029
‫לא אוכל לעמוד באווירת הביחד‬
‫המשפחתית הזאת עוד הרבה.‬

79
00:05:22,155 --> 00:05:25,867
‫דילגת על הקטע שבו אתה מבקש סליחה‬
‫על ההתנהגות שלך בסופ״ש שעבר.‬

80
00:05:27,035 --> 00:05:28,953
‫צר לי על מה שקרה בנשף.‬

81
00:05:29,787 --> 00:05:32,248
‫לא הייתי צריך לבקש שתעשי לי שירת סירנה.‬

82
00:05:36,252 --> 00:05:38,629
‫אני מבינה שאביך לא יבוא גם השנה?‬

83
00:05:38,713 --> 00:05:39,672
‫כן.‬

84
00:05:40,465 --> 00:05:41,591
‫קיבלתי מסרון הבוקר.‬

85
00:05:42,467 --> 00:05:43,301
‫ואת?‬

86
00:05:44,135 --> 00:05:46,763
‫גבריאל לא הראתה את פניה‬
‫מאז שהתחלתי ללמוד פה.‬

87
00:05:47,722 --> 00:05:50,558
‫בטח משתזפת איפשהו באיי סיישל.‬

88
00:05:50,641 --> 00:05:52,518
‫בתי היקרה.‬

89
00:05:54,896 --> 00:05:56,481
‫הגעתי.‬

90
00:05:57,065 --> 00:05:59,150
‫לא הייתי מפספסת את זה בחיים.‬

91
00:06:00,735 --> 00:06:02,570
‫כנראה טעית לגביה.‬

92
00:06:10,411 --> 00:06:12,789
‫ספר המחזור הישן שלנו!‬

93
00:06:13,498 --> 00:06:17,085
‫לא ראיתי אותו יותר מ־20 שנה.‬

94
00:06:17,168 --> 00:06:20,213
‫כמה נהנינו אז. נכון, לריסה?‬

95
00:06:21,047 --> 00:06:22,840
‫חלקנו יותר מאחרים.‬

96
00:06:22,924 --> 00:06:24,884
‫אל תצטנעי.‬

97
00:06:24,967 --> 00:06:28,012
‫תמיד ידעת למלא את החדר בנוכחותך.‬

98
00:06:28,596 --> 00:06:30,640
‫כמו עץ סקויה איתן.‬

99
00:06:31,724 --> 00:06:34,727
‫מה שהופך אותך לחוטב העצים.‬

100
00:06:36,646 --> 00:06:40,691
‫הנה חוש ההומור הנשכני שתמיד אהבתי.‬

101
00:06:42,235 --> 00:06:46,531
‫זוכרת את הדואט ששרנו בתחרות הכישרונות?‬

102
00:06:47,198 --> 00:06:51,828
‫עשית חיקוי מושלם של ג׳ודי גרלנד.‬

103
00:06:51,911 --> 00:06:54,038
‫נשמע התאבדותי בהחלט.‬

104
00:06:57,667 --> 00:06:59,252
‫התמונה שלי חסרה.‬

105
00:06:59,335 --> 00:07:01,504
‫באמת? מוזר.‬

106
00:07:02,839 --> 00:07:04,382
‫אפשר לקחת את זה לסופ״ש?‬

107
00:07:04,966 --> 00:07:08,511
‫זה יעזור לגומז ולי להעלות זיכרונות.‬

108
00:07:10,888 --> 00:07:14,392
‫טוב, בואו ניגש לעניין.‬

109
00:07:16,811 --> 00:07:18,396
‫לצערי,‬

110
00:07:18,479 --> 00:07:21,858
‫השתלבותה של ונסדיי הייתה קשה בלשון המעטה.‬

111
00:07:22,442 --> 00:07:27,113
‫מפני שסירבתי לקבל את תרבות השקר וההכחשה‬
‫של בית הספר הזה.‬

112
00:07:27,196 --> 00:07:30,324
‫בתור התחלה, המפלצת שהרגה את רואן‬
‫ופצעה את יוג׳ין.‬

113
00:07:30,908 --> 00:07:34,120
‫למרות ששמעתי שהוא ״מתאושש״.‬

114
00:07:34,203 --> 00:07:37,165
‫תמיד עודדנו את ונסדיי לדבר גלויות.‬

115
00:07:37,248 --> 00:07:40,543
‫לפעמים, הלשון החדה שלה חותכת עמוק.‬

116
00:07:40,626 --> 00:07:44,255
‫המטפלת שלה אומרת‬
‫שהיא לא הייתה פתוחה לתהליך.‬

117
00:07:44,338 --> 00:07:48,301
‫הזמן שלהן יחד לא הניב את התוצאות המצופות.‬
‫-אני לא שפן ניסיונות.‬

118
00:07:49,385 --> 00:07:52,346
‫ד״ר קינבוט ואני שוחחנו, ושתינו מסכימות‬

119
00:07:52,430 --> 00:07:57,268
‫שיועיל מאוד אם כולכם תשתתפו‬
‫במפגש טיפול משפחתי בסוף השבוע.‬

120
00:07:57,351 --> 00:07:58,269
‫לא.‬

121
00:07:58,978 --> 00:08:02,940
‫חשבתי שכך תגיבי,‬
‫אך הורייך בוודאי יבינו שזה צעד נבון.‬

122
00:08:03,441 --> 00:08:07,737
‫סליחה על הצידוד בוונסדיי, אבל…‬
‫אנחנו כאן רק לסוף השבוע.‬

123
00:08:09,197 --> 00:08:10,448
‫בחייך…‬

124
00:08:10,531 --> 00:08:12,158
‫מה הנזק? למען האמת,‬

125
00:08:12,241 --> 00:08:15,578
‫תמיד הייתי חובב גדול של כיווץ ראשים.‬

126
00:08:15,661 --> 00:08:18,414
‫זה כיווץ ראשים מסוג אחר, מון שרי.‬

127
00:08:19,499 --> 00:08:20,541
‫טוב…‬

128
00:08:21,584 --> 00:08:23,044
‫זה מאכזב.‬

129
00:08:23,628 --> 00:08:25,588
‫אבל הכול למען הילדה שלנו.‬

130
00:08:31,594 --> 00:08:34,388
‫- עולם הצליינים -‬

131
00:08:34,472 --> 00:08:35,431
‫כן.‬

132
00:08:36,057 --> 00:08:39,018
‫תדאג שהם יחפשו במערה רמזים ליצור הזה.‬

133
00:08:39,101 --> 00:08:42,855
‫שלא ישאירו אבן על אבן,‬
‫ושיסמנו את כל הראיות. טוב?‬

134
00:08:44,357 --> 00:08:47,735
‫ותקדמי את בדיקת המעבדה.‬
‫אני רוצה את תוצאות ה־DNA של הטופר.‬

135
00:08:48,861 --> 00:08:51,948
‫כבר יש לנו ילד אחד‬
‫בטיפול נמרץ וכמה הרוגים.‬

136
00:08:52,031 --> 00:08:53,366
‫אני לא רוצה שיהיו עוד.‬

137
00:08:55,785 --> 00:08:56,619
‫טוב.‬

138
00:09:02,291 --> 00:09:03,376
‫בן זונה.‬

139
00:09:05,086 --> 00:09:06,087
‫מה קרה?‬

140
00:09:06,170 --> 00:09:09,715
‫קשה לעכל את העובדה‬
‫שרוצח מסתובב בעיירה כאילו כלום.‬

141
00:09:11,259 --> 00:09:14,637
‫לפחות אכפת להם מספיק מוונסדיי‬
‫כדי ללכת איתה לטיפול.‬

142
00:09:15,346 --> 00:09:17,181
‫טיילר, בחייך. דיברנו על זה.‬

143
00:09:17,265 --> 00:09:21,394
‫לא נוח לי להעלות באוב‬
‫את ההיסטוריה המשפחתית עם זרה גמורה.‬

144
00:09:21,978 --> 00:09:24,230
‫נראה לך שקל לי לשבת ולדבר על הצרות שלי?‬

145
00:09:25,022 --> 00:09:27,275
‫אני ממש עמוס כרגע.‬

146
00:09:31,571 --> 00:09:33,197
‫התוצאות כבר הגיעו?‬

147
00:09:35,366 --> 00:09:38,160
‫טוב. תסגרי את זירת הפשע. אני בא.‬

148
00:09:39,161 --> 00:09:40,162
‫אבא?‬

149
00:09:40,246 --> 00:09:41,539
‫אתה בסדר? מה קורה?‬

150
00:09:43,791 --> 00:09:45,793
‫מכיר את רג׳י, חוקר מקרי המוות?‬

151
00:09:47,545 --> 00:09:49,130
‫הוא התאבד בירייה.‬

152
00:10:02,393 --> 00:10:04,687
‫טוב, מי רוצה להתחיל?‬

153
00:10:07,940 --> 00:10:11,235
‫אולי נדבר על הרגשות‬
‫סביב העזיבה של ונסדיי את הבית?‬

154
00:10:15,197 --> 00:10:16,991
‫טוב, בשבילי…‬

155
00:10:17,908 --> 00:10:18,826
‫זה היה…‬

156
00:10:18,909 --> 00:10:21,412
‫קשה, שוונסדיי לא בסביבה.‬

157
00:10:22,663 --> 00:10:25,708
‫לא חשבתי שאתגעגע לעינויים כל כך.‬

158
00:10:28,628 --> 00:10:30,212
‫מורטישה? גומז?‬

159
00:10:30,963 --> 00:10:31,922
‫איך התמודדתם?‬

160
00:10:32,006 --> 00:10:34,300
‫זה היה עינוי גם בשבילנו.‬

161
00:10:34,884 --> 00:10:38,220
‫למרבה המזל, בסד העינויים‬
‫של אחי פסטר יש מקום לשניים.‬

162
00:10:38,763 --> 00:10:42,642
‫אין כמו מתיחה טובה‬
‫כדי להוציא את המיטב אחד מהשני.‬

163
00:10:42,725 --> 00:10:44,393
‫יקירתי…‬

164
00:10:49,649 --> 00:10:50,816
‫די!‬

165
00:10:53,611 --> 00:10:55,988
‫הגיע הזמן שהוריי ייתנו הסברים.‬

166
00:10:57,573 --> 00:10:59,158
‫נראה שהם שיקרו לי.‬

167
00:10:59,950 --> 00:11:01,243
‫הסתירו סודות.‬

168
00:11:01,744 --> 00:11:03,871
‫סודות רצחניים שצריך לדבר עליהם.‬

169
00:11:07,208 --> 00:11:10,127
‫מי היה גארט גייטס,‬
‫ולמה אתה מואשם שרצחת אותו?‬

170
00:11:11,545 --> 00:11:12,880
‫האישומים האלה בוטלו.‬

171
00:11:12,963 --> 00:11:14,674
‫אביך חף מפשע.‬

172
00:11:14,757 --> 00:11:16,842
‫השריף המקומי לא משוכנע בזה.‬

173
00:11:16,926 --> 00:11:18,886
‫ונסדיי, די.‬

174
00:11:18,969 --> 00:11:21,430
‫זה לא הזמן ולא המקום.‬

175
00:11:21,514 --> 00:11:24,058
‫בעצם, זה בדיוק המקום.‬

176
00:11:24,141 --> 00:11:25,059
‫המפגשים…‬
‫-דוקטור.‬

177
00:11:26,018 --> 00:11:27,395
‫זה לא נוגע לך.‬

178
00:11:27,937 --> 00:11:31,649
‫אני מסרבת לדון איתך‬
‫בציד מכשפות מלפני עשרות שנים.‬

179
00:11:32,525 --> 00:11:33,526
‫יקירתי, בואי…‬

180
00:11:33,609 --> 00:11:35,820
‫לא. הפגישה הזאת נגמרה.‬

181
00:11:35,903 --> 00:11:36,904
‫כרצונך, אימא.‬

182
00:11:37,655 --> 00:11:39,990
‫ונסדיי…‬
‫-אם תסרבו לגלות לי את האמת,‬

183
00:11:40,074 --> 00:11:41,951
‫איאלץ לחשוף אותה בעצמי.‬

184
00:11:47,581 --> 00:11:49,583
‫תודה על הממתקים.‬

185
00:11:51,043 --> 00:11:53,170
‫בעצם, אלה פרחים יבשים.‬

186
00:11:54,422 --> 00:11:55,923
‫קח את הקערה.‬

187
00:12:03,180 --> 00:12:04,849
‫מה עבר לך בראש?‬

188
00:12:05,391 --> 00:12:07,893
‫איך יכולת לטמון לאביך מארב כזה?‬

189
00:12:07,977 --> 00:12:08,811
‫ונסדיי!‬

190
00:12:09,395 --> 00:12:10,229
‫איך יכולתי?‬

191
00:12:10,312 --> 00:12:14,024
‫התעקשת שאלמד בבית הספר הזה.‬
‫באמת חשבת שלא אגלה את הסוד שלך?‬

192
00:12:14,108 --> 00:12:15,693
‫את לא יודעת את כל הסיפור.‬

193
00:12:15,776 --> 00:12:17,111
‫אביך לא חטא ולא פשע.‬

194
00:12:17,194 --> 00:12:18,320
‫אני אקבע אם כן או לא.‬

195
00:12:26,620 --> 00:12:27,663
‫פרחים יבשים?‬

196
00:12:34,086 --> 00:12:35,171
‫איך מצאת אותי?‬

197
00:12:35,254 --> 00:12:39,425
‫קהילת מורנינגסונג מתגעגעת אלייך.‬
‫אני מתגעגעת אלייך.‬

198
00:12:39,508 --> 00:12:41,719
‫״קהילה״, או כת?‬

199
00:12:41,802 --> 00:12:44,180
‫אנחנו תנועה לפיתוח אישי‬

200
00:12:44,263 --> 00:12:48,350
‫שעוזרת לאנשים לשלוט בחייהם.‬
‫-אחרי שאתם משתלטים על חשבונות הבנק שלהם.‬

201
00:12:48,434 --> 00:12:50,895
‫לא באתי הנה כדי לריב, ברנדי ג׳יין.‬

202
00:12:50,978 --> 00:12:52,396
‫קוראים לי ביאנקה.‬

203
00:12:52,480 --> 00:12:53,898
‫שם חדש. חיים חדשים.‬

204
00:12:53,981 --> 00:12:57,234
‫הגיע הזמן לחזור הביתה.‬
‫-המקום הזה מעולם לא היה הבית שלי.‬

205
00:12:57,318 --> 00:13:00,988
‫גדעון אמר שתתנגדי.‬
‫-אל תגידי לי את השם של האיש הזה.‬

206
00:13:01,071 --> 00:13:05,367
‫נראה לך שהיה לו אכפת מאיזו חד־הורית‬
‫והבת שלה אם לא היינו סירנות?‬

207
00:13:05,451 --> 00:13:08,996
‫אל תדברי ככה על אביך החורג.‬

208
00:13:09,705 --> 00:13:11,290
‫באמת התחתנת איתו?‬

209
00:13:11,373 --> 00:13:15,211
‫הוא רוצה שתבואי הביתה‬
‫כדי שנוכל להיות משפחה אמיתית.‬

210
00:13:15,920 --> 00:13:16,837
‫סירוב נחרץ.‬

211
00:13:17,421 --> 00:13:19,256
‫כבר יש לו סירנה אחת שמשרתת אותו.‬

212
00:13:20,883 --> 00:13:21,967
‫שלום, אימא.‬

213
00:13:22,927 --> 00:13:26,430
‫ואני לא רוצה לראות יותר‬
‫צמידי מורנינגסונג בעיירה הזאת.‬

214
00:13:27,556 --> 00:13:29,600
‫שירת הסירנה שלי גוועת.‬

215
00:13:31,644 --> 00:13:36,273
‫מספר המצטרפים בירידה,‬
‫והאנשים הלא־נכונים מתחילים לשאול שאלות.‬

216
00:13:37,900 --> 00:13:39,777
‫זאת לא בקשה.‬

217
00:13:40,611 --> 00:13:42,029
‫ואם אסרב?‬

218
00:13:44,657 --> 00:13:49,328
‫אז כולם כאן יֵדעו איך התקבלת לנוורמור.‬

219
00:13:49,411 --> 00:13:52,498
‫סוף סוף אני מגיעה למשהו,‬
‫ואת רוצה להרוס את זה.‬

220
00:13:52,581 --> 00:13:55,084
‫לא הגעת לשום דבר, ״ביאנקה״.‬

221
00:13:56,710 --> 00:13:59,964
‫את רק מרמה אנשים ממעמד גבוה יותר,‬
‫אבל הם לא חברים שלך.‬

222
00:14:01,048 --> 00:14:03,968
‫במוקדם או במאוחר, הם יקלטו אותך.‬

223
00:14:04,677 --> 00:14:07,763
‫סירנה לעולם לא תהפוך את קשקשיה.‬

224
00:14:09,640 --> 00:14:13,143
‫אני נותנת לך עד סוף הסופ״ש כדי להיפרד.‬

225
00:14:15,896 --> 00:14:18,023
‫- דבש פרחי בר -‬

226
00:14:20,985 --> 00:14:22,736
‫רדיתי את הדבש מכוורת 3.‬

227
00:14:24,363 --> 00:14:25,865
‫הדבורים מתגעגעות אליך, יוג׳ין.‬

228
00:14:28,534 --> 00:14:29,493
‫כולנו מתגעגעים.‬

229
00:14:33,289 --> 00:14:34,582
‫תודה ששמרת עליו.‬

230
00:14:36,542 --> 00:14:37,418
‫יש חדש?‬

231
00:14:40,004 --> 00:14:41,380
‫זה לא הגיע לו.‬

232
00:14:43,424 --> 00:14:45,050
‫אני צריכה להיות במיטה הזאת.‬

233
00:14:45,843 --> 00:14:47,595
‫למה הלכת בלעדיי?‬

234
00:14:49,638 --> 00:14:51,473
‫לא התכוונתי להבהיל אותך.‬

235
00:14:51,557 --> 00:14:52,933
‫את בטח ונסדיי.‬

236
00:14:53,517 --> 00:14:56,270
‫האימהות של יוג׳ין, סו וג׳נט.‬

237
00:14:56,353 --> 00:14:58,188
‫הוא דיבר רק עלייך בזמן האחרון.‬

238
00:14:58,272 --> 00:15:00,816
‫הוא שמח כל כך שהצטרפת ל״מזמזמים״.‬

239
00:15:00,900 --> 00:15:04,236
‫לא היה קל ליוג׳ין להשתלב בנוורמור.‬

240
00:15:04,320 --> 00:15:07,281
‫הוא התרגש שסוף סוף יש לו חברה אמיתית.‬

241
00:15:07,781 --> 00:15:09,074
‫הבאתי לו דבש.‬

242
00:15:09,158 --> 00:15:12,536
‫יוג׳ין אוהב את הדבורים האלה‬
‫כאילו היו הילדים שלו.‬

243
00:15:13,829 --> 00:15:15,581
‫התינוקות המזמזמים שלו.‬

244
00:15:18,042 --> 00:15:19,960
‫הוא יהיה בסדר, נכון?‬

245
00:15:20,044 --> 00:15:21,211
‫כדאי שאלך.‬

246
00:15:36,644 --> 00:15:38,896
‫פעם ראשונה שמישהו מתאבד בחדר מתים.‬

247
00:15:39,647 --> 00:15:41,607
‫הם לא יודעים מה לעשות בגופה.‬

248
00:15:41,690 --> 00:15:43,150
‫מה מצאת?‬

249
00:15:43,233 --> 00:15:46,528
‫האקדח היה שלו ברישיון. קולט 45.‬

250
00:15:46,612 --> 00:15:50,157
‫השרת אמר שהוא היה שמור בשולחן שלו.‬
‫-ראיתי את דוק בשבוע שעבר.‬

251
00:15:50,699 --> 00:15:54,244
‫הוא תכנן לצאת להפלגה עם אשתו‬
‫ונראה נרגש לצאת לפנסיה.‬

252
00:15:54,328 --> 00:15:56,622
‫נראה שאין לדעת מה עובר למישהו בראש.‬

253
00:15:56,705 --> 00:15:58,082
‫קליע, מתברר.‬

254
00:15:58,749 --> 00:15:59,875
‫יש צילומי אבטחה?‬

255
00:16:00,459 --> 00:16:03,170
‫לא. מישהו הדביק מסטיק שחור על העדשה.‬

256
00:16:03,837 --> 00:16:07,174
‫עוברים על הצילומים ובודקים‬
‫כמה זמן הוא כבר שם.‬

257
00:16:07,257 --> 00:16:08,884
‫מסטיק שחור.‬

258
00:16:09,551 --> 00:16:11,178
‫מה את אומרת.‬

259
00:16:12,221 --> 00:16:17,101
‫במכתב ההתאבדות כתוב‬
‫שהיו לו רגשות אשם לגבי תיק מפעם.‬

260
00:16:17,184 --> 00:16:20,104
‫כתוב שהוא טייח את זה וזייף את הדוח,‬

261
00:16:20,187 --> 00:16:22,815
‫ושהוא חי עם האשמה הזאת כל השנים.‬

262
00:16:24,066 --> 00:16:25,150
‫איזה תיק?‬

263
00:16:25,234 --> 00:16:26,527
‫גארט גייטס.‬

264
00:16:27,861 --> 00:16:29,446
‫גארט גייטס? את צוחקת?‬

265
00:16:30,030 --> 00:16:31,031
‫שמעת עליו?‬

266
00:16:31,115 --> 00:16:33,242
‫חיכיתי 30 שנה לפענח את הרצח שלו.‬

267
00:16:33,909 --> 00:16:35,244
‫אתה יודע מי רצח אותו?‬

268
00:16:35,327 --> 00:16:37,371
‫היה רק חשוד אחד.‬

269
00:16:37,454 --> 00:16:40,290
‫תמיד חשבתי שטייחו את האמת.‬

270
00:16:41,917 --> 00:16:43,252
‫עכשיו יש לי הוכחה.‬

271
00:17:50,110 --> 00:17:54,948
‫- גארט גייטס‬
‫נלקח מאיתנו בטרם עת -‬

272
00:17:57,701 --> 00:17:59,703
‫אני גוועת ברעב.‬

273
00:18:03,999 --> 00:18:06,001
‫את לא רעבה, יקירתי?‬

274
00:18:06,085 --> 00:18:08,003
‫התיאבון רחוק ממני, אימא.‬

275
00:18:08,796 --> 00:18:10,547
‫כשם שהאמת רחוקה ממך.‬

276
00:18:19,723 --> 00:18:21,100
‫אנחנו חייבים לספר לה.‬

277
00:18:23,143 --> 00:18:25,229
‫היא בחיים לא תאמין לנו.‬

278
00:18:26,313 --> 00:18:27,940
‫עלינו להיות חזקים.‬

279
00:18:30,442 --> 00:18:34,738
‫ולקוות שיגיע משהו קודר יותר שיסיח את דעתה.‬

280
00:18:46,458 --> 00:18:48,961
‫נו? אני אצטרך לשאול?‬

281
00:18:49,878 --> 00:18:53,298
‫אג׳קס ואני עוד לא הגדרנו את יחסינו.‬

282
00:18:53,382 --> 00:18:55,342
‫אני לא מדברת על בנים.‬

283
00:18:55,425 --> 00:18:57,469
‫הזדאבת כבר?‬

284
00:19:02,015 --> 00:19:02,975
‫לא.‬

285
00:19:03,767 --> 00:19:05,936
‫מאכזב.‬

286
00:19:07,354 --> 00:19:08,397
‫כזאת אני.‬

287
00:19:09,690 --> 00:19:11,358
‫אכזבה ענקית.‬

288
00:19:23,120 --> 00:19:24,830
‫אפשר לשאול במה מדובר, שריף?‬

289
00:19:26,206 --> 00:19:28,167
‫מה קורה, מיז ת׳ורנהיל?‬

290
00:19:28,250 --> 00:19:29,585
‫אין לי מושג.‬

291
00:19:29,668 --> 00:19:31,086
‫גומז אדמס.‬

292
00:19:35,591 --> 00:19:36,884
‫אפשר לעזור לך, שריף?‬

293
00:19:36,967 --> 00:19:40,012
‫אתה עצור בחשד לרצח גארט גייטס.‬

294
00:19:40,095 --> 00:19:41,555
‫זכותך לשמור על שתיקה.‬

295
00:19:41,638 --> 00:19:44,933
‫כל דבר שתאמר ישמש נגדך בבית המשפט.‬

296
00:19:45,017 --> 00:19:45,851
‫אבא?‬

297
00:19:46,393 --> 00:19:48,270
‫יש לך זכות לעורך דין.‬

298
00:19:48,353 --> 00:19:51,315
‫אם ידך לא משגת, ימונה לך סנגור.‬

299
00:20:22,763 --> 00:20:25,807
‫סופת ברקים שלי… מה שלום אימא שלך?‬

300
00:20:25,891 --> 00:20:28,268
‫הרוסה. היא שונאת כשאתה לובש כתום.‬

301
00:20:29,269 --> 00:20:31,980
‫תפסתי אותה היום מניחה שושנה על קבר.‬

302
00:20:32,981 --> 00:20:35,234
‫השם על המצבה היה ״גארט גייטס״.‬

303
00:20:35,317 --> 00:20:37,486
‫הנער שאתה מואשם ברצח שלו.‬

304
00:20:39,363 --> 00:20:40,572
‫תרצה להסביר?‬

305
00:20:45,244 --> 00:20:47,829
‫גארט היה מאוהב באמך.‬

306
00:20:48,664 --> 00:20:51,750
‫הוא פירש את טוב לבה כעניין רומנטי.‬

307
00:20:52,334 --> 00:20:55,462
‫ההתאהבות שלו נהפכה לאובססיה,‬

308
00:20:56,046 --> 00:20:57,714
‫והוא החל להטריד אותה.‬

309
00:20:57,798 --> 00:21:00,008
‫למה לא הודעתם למשטרה?‬
‫-ניסינו.‬

310
00:21:00,592 --> 00:21:03,303
‫המשפחה שלו הייתה הוותיקה‬
‫והעשירה ביותר בג׳ריקו.‬

311
00:21:03,387 --> 00:21:05,013
‫אף אחד לא האמין לנו.‬

312
00:21:05,847 --> 00:21:09,142
‫אביו של גארט, גזען שונא מנודים,‬

313
00:21:09,226 --> 00:21:12,145
‫כעס מפני שאמך האשימה את בנו היחיד.‬

314
00:21:13,188 --> 00:21:16,316
‫ואז הכול קרה בליל נשף העורב.‬

315
00:21:18,402 --> 00:21:21,446
‫אמך ואני יצאנו כדי להירגע קצת.‬

316
00:21:28,370 --> 00:21:29,955
‫אדמס!‬

317
00:21:30,038 --> 00:21:32,040
‫ואז ראיתי אותו.‬

318
00:21:32,708 --> 00:21:34,543
‫הוא פרץ לתוך בית הספר.‬

319
00:21:35,043 --> 00:21:37,963
‫אהבתו המעוותת לאמך הוציאה אותו מדעתו.‬

320
00:21:38,714 --> 00:21:43,427
‫הוא נעץ בי מבט רווי כוונות רצחניות.‬

321
00:21:43,927 --> 00:21:46,263
‫לך. תסתלק מכאן. הוא לא יפגע בי.‬

322
00:21:47,306 --> 00:21:48,473
‫גארט, לא!‬

323
00:21:48,557 --> 00:21:50,559
‫גארט, עצור!‬

324
00:21:58,900 --> 00:22:00,652
‫חיי חלפו לנגד עיניי.‬

325
00:22:02,070 --> 00:22:06,491
‫מונע מקנאה ומשנאה,‬
‫גארט היה בלתי ניתן לעצירה.‬

326
00:22:30,640 --> 00:22:31,600
‫כשראיתי את החרב,‬

327
00:22:33,143 --> 00:22:35,520
‫יצר ההישרדות שלי הופעל.‬

328
00:22:41,026 --> 00:22:44,029
‫זו הייתה תאונה נוראה.‬

329
00:23:06,259 --> 00:23:10,097
‫אובייקטיבית,‬
‫ההודאה שלו נשמעת הגיונית בהחלט,‬

330
00:23:10,180 --> 00:23:12,891
‫ונמסרה בדיוק במידת הכנות הנכונה.‬

331
00:23:12,974 --> 00:23:15,227
‫אולי אבי הוא בדיוק כפי שהוא טוען.‬

332
00:23:15,310 --> 00:23:17,145
‫תודה לך על כנותך.‬

333
00:23:20,065 --> 00:23:22,484
‫אבל ישנם גם הרמזים שמסגירים אותו.‬

334
00:23:22,567 --> 00:23:25,070
‫האופן שבו הוא מחליק את שפמו.‬

335
00:23:25,153 --> 00:23:27,406
‫הקריצה המנחמת שלו.‬

336
00:23:28,156 --> 00:23:31,076
‫אני משחקת איתו רולטה רוסית מאז גיל 12.‬

337
00:23:31,618 --> 00:23:32,828
‫אני מכירה אותם היטב.‬

338
00:23:33,537 --> 00:23:36,248
‫סליחה שלא הייתי אבא טוב יותר.‬

339
00:23:36,331 --> 00:23:38,667
‫אפשר בבקשה בלי להחצין רגשות?‬

340
00:23:39,960 --> 00:23:42,045
‫אני יודע שלא נוח לך עם זה.‬

341
00:23:43,505 --> 00:23:46,299
‫כמה אבות נותנים לבת שלהם‬
‫חרב סיף כשהיא בת חמש?‬

342
00:23:47,134 --> 00:23:50,137
‫תנועות הסיף שלך היו השלמות בהתגלמותה.‬

343
00:23:50,220 --> 00:23:52,055
‫או מלמדים אותה לשחות עם כרישים?‬

344
00:23:52,139 --> 00:23:55,016
‫הם גילו שיש לך דם קר, כמו שאני גיליתי.‬

345
00:23:55,100 --> 00:23:57,018
‫את הדרך הנכונה לפשוט לעכסן את העור?‬

346
00:23:57,102 --> 00:23:59,938
‫באמת יש להם טעם של עוף‬
‫כשמכינים אותם כמו שצריך.‬

347
00:24:00,522 --> 00:24:03,733
‫הנקודה שלי היא שלימדת אותי‬
‫להיות חזקה ועצמאית.‬

348
00:24:04,359 --> 00:24:07,654
‫איך להתנהל בעולם‬
‫מלא בבוגדנות ובדעות קדומות.‬

349
00:24:08,864 --> 00:24:11,741
‫אתה הסיבה לכך שאני מבינה כמה חשוב‬

350
00:24:11,825 --> 00:24:13,785
‫לעולם לא לאבד את עצמי.‬

351
00:24:16,455 --> 00:24:20,083
‫אז בתחום האבהות,‬
‫היית משביע רצון ויותר מזה.‬

352
00:24:23,712 --> 00:24:25,255
‫תודה, ונסדיי.‬

353
00:24:31,011 --> 00:24:32,095
‫אנחנו צריכים לדבר.‬

354
00:24:34,514 --> 00:24:35,515
‫איך לעזאזל נכנסת?‬

355
00:24:36,808 --> 00:24:37,642
‫ברניס…‬

356
00:24:38,935 --> 00:24:41,271
‫ברניס!‬
‫-ייתכן שמישהו התקשר והודיע לברניס‬

357
00:24:41,354 --> 00:24:43,690
‫שהחתלתול שלה, סוויפטי, נחטף.‬

358
00:24:44,566 --> 00:24:46,985
‫אבי לא רצח את גארט גייטס.‬

359
00:24:47,861 --> 00:24:52,032
‫יש לי הודאה חתומה שלו,‬
‫ואת החרב שבה השתמש לדבריו.‬

360
00:24:52,115 --> 00:24:54,326
‫את שניהם אני עומד למסור לתובע המחוזי.‬

361
00:24:54,910 --> 00:24:56,369
‫העיתוי קצת נוח מדי, לא?‬

362
00:24:57,412 --> 00:25:00,665
‫חוקר מקרי המוות מתאבד‬
‫מרוב חרטה על תיק רצח ישן,‬

363
00:25:00,749 --> 00:25:04,794
‫בדיוק בסופ״ש שבו אבי,‬
‫החשוד העיקרי שלך, מואיל לחזור העירה.‬

364
00:25:05,462 --> 00:25:09,007
‫אני רואה רק איש אשם‬
‫שישלם סוף סוף על הפשע שביצע.‬

365
00:25:09,090 --> 00:25:12,636
‫לשים עליו את האזיקים בעצמי…‬
‫זה היה רק הדובדבן שבקצפת.‬

366
00:25:12,719 --> 00:25:17,140
‫שריף, איך אתה לא מבין שמישהו‬
‫מנסה נואשות לשבש את החקירה שלי?‬

367
00:25:17,224 --> 00:25:20,769
‫מצאתי את מערת המפלצת,‬
‫ונתתי לך את ראיות ה־DNA.‬

368
00:25:20,852 --> 00:25:22,395
‫טרחת לבדוק אותן בכלל?‬

369
00:25:22,479 --> 00:25:25,690
‫אולי זה יפתיע אותך,‬
‫אבל העולם לא סובב סביבך, אדמס.‬

370
00:25:26,525 --> 00:25:28,944
‫הנה. תוצאות ה־DNA.‬

371
00:25:29,945 --> 00:25:31,613
‫אין התאמה.‬

372
00:25:31,696 --> 00:25:34,533
‫אז אתה באמת מאמין שזה צירוף מקרים?‬

373
00:25:35,116 --> 00:25:37,661
‫מי שתקף את יוג׳ין‬
‫גם רצח את חוקר מקרי המוות.‬

374
00:25:37,744 --> 00:25:40,747
‫למרבה הצער, מישהו חיבל‬
‫במצלמת האבטחה בחדר המתים,‬

375
00:25:40,830 --> 00:25:42,374
‫אז לא ידוע לנו מה קרה.‬

376
00:25:42,457 --> 00:25:44,000
‫הדביקו מסטיק על העדשה.‬

377
00:25:44,584 --> 00:25:46,169
‫מסטיק שחור.‬

378
00:25:47,295 --> 00:25:49,005
‫אולי כדאי שאעשה לו בדיקת DNA.‬

379
00:25:49,089 --> 00:25:52,551
‫מישהו מנסה לבלבל אותי. זו רק הסחת דעת.‬

380
00:25:52,634 --> 00:25:55,762
‫לא, מדובר פה בעשיית דין צדק.‬

381
00:25:55,845 --> 00:25:57,722
‫זה מגיע לקרוביו של גארט גייטס,‬

382
00:25:58,306 --> 00:26:00,934
‫גם אם הם כבר לא בסביבה כדי להתנחם מזה.‬

383
00:26:01,434 --> 00:26:02,477
‫מה קרה להם?‬

384
00:26:02,561 --> 00:26:04,312
‫אמו תלתה את עצמה בחצר,‬

385
00:26:04,396 --> 00:26:07,983
‫אביו מת בגיל צעיר מרוב שתייה,‬
‫ואפילו אחותו הקטנה לא שרדה.‬

386
00:26:08,650 --> 00:26:10,944
‫היא התייתמה, נשלחה לחו״ל,‬

387
00:26:11,027 --> 00:26:12,362
‫ובסוף טבעה.‬

388
00:26:13,071 --> 00:26:14,447
‫אף אחד לא נשאר.‬

389
00:26:15,031 --> 00:26:17,492
‫הדם על הידיים של אביך הוא לא רק של גארט,‬

390
00:26:17,576 --> 00:26:19,452
‫הוא של כל המשפחה.‬

391
00:26:36,177 --> 00:26:38,597
‫קחי. הבאתי לך מתנה.‬

392
00:26:39,389 --> 00:26:40,974
‫נחמד מצדך.‬

393
00:26:41,057 --> 00:26:42,601
‫לא היית צריכה.‬

394
00:26:42,684 --> 00:26:47,772
‫אני יודעת, אבל חשבתי‬
‫שהתחלנו את הסופ״ש ברגל שמאל.‬

395
00:26:48,481 --> 00:26:52,277
‫אני רק רוצה שתדעי‬
‫שאני רק רוצה שיהיה לך טוב.‬

396
00:26:57,657 --> 00:26:59,743
‫- קייטנת הזאב השמח -‬

397
00:27:02,662 --> 00:27:06,916
‫- מחנה קיץ ליקנתרופיה -‬

398
00:27:08,043 --> 00:27:08,960
‫מה אלה?‬

399
00:27:09,461 --> 00:27:10,545
‫עלונים.‬

400
00:27:11,379 --> 00:27:12,589
‫למחנות קיץ.‬

401
00:27:12,672 --> 00:27:15,050
‫אלה לא מחנות קיץ רגילים.‬

402
00:27:16,301 --> 00:27:18,553
‫אלה מחנות עם טיפולי המרה?‬

403
00:27:18,637 --> 00:27:20,805
‫אל תהיי דרמטית, אניד.‬

404
00:27:21,389 --> 00:27:24,059
‫את רוצה לשלוח אותי לטיפולי המרה לאנשי־זאב?‬

405
00:27:24,142 --> 00:27:27,020
‫זה עזר לבת דודה שלך לוסיל, לא?‬

406
00:27:27,646 --> 00:27:32,525
‫שבעה שבועות בבלקנים,‬
‫והיא התחילה ליילל לירח.‬

407
00:27:32,609 --> 00:27:34,235
‫כך צריך להיות.‬

408
00:27:34,319 --> 00:27:38,239
‫את לא רוצה סוף סוף להזדאב‬
‫ולהיות נורמלית, חמודה?‬

409
00:27:50,960 --> 00:27:51,961
‫לכי מפה.‬

410
00:27:53,046 --> 00:27:54,756
‫שכחת את ציוד הדיג שלך.‬

411
00:28:03,556 --> 00:28:05,058
‫תפסיקי לנסות להיות נחמדה.‬

412
00:28:05,975 --> 00:28:07,018
‫זה לא מתאים לך.‬

413
00:28:08,103 --> 00:28:09,813
‫אבא ארז את הפיתיון שאתה אוהב.‬

414
00:28:27,914 --> 00:28:28,998
‫מה יקרה לו עכשיו?‬

415
00:28:30,333 --> 00:28:32,794
‫הוא הודה, אז לא יהיה משפט.‬

416
00:28:33,878 --> 00:28:36,631
‫אחרי מתן גזר הדין, הוא יישלח לבית הסוהר,‬

417
00:28:36,715 --> 00:28:39,300
‫שם יאבד את שפיותו מרוב געגועים לאימא.‬

418
00:28:41,094 --> 00:28:43,805
‫אתה יודע שהם לא בילו אף לילה בנפרד‬
‫מאז שהתחתנו?‬

419
00:28:45,265 --> 00:28:48,184
‫תמיד חשבתי שאני אהיה‬
‫הראשון במשפחה מאחורי הסורגים.‬

420
00:28:48,268 --> 00:28:50,186
‫הייתה לי התערבות עם לרץ׳.‬

421
00:28:54,023 --> 00:28:56,651
‫בוא נבדוק אם הדגים נוגסים.‬

422
00:29:06,870 --> 00:29:08,288
‫שלל לא רע.‬

423
00:29:10,081 --> 00:29:11,499
‫אתגעגע אליו, ונסדיי.‬

424
00:29:11,583 --> 00:29:14,127
‫זה עוד לא נגמר. הוא חף מפשע.‬

425
00:29:15,211 --> 00:29:16,045
‫טוב…‬

426
00:29:16,963 --> 00:29:19,549
‫אם מישהי יכולה להוכיח מי הרוצח האמיתי,‬

427
00:29:21,468 --> 00:29:22,302
‫זו את.‬

428
00:29:22,385 --> 00:29:25,513
‫את חייבת לגלות את האמת ולשחרר את אבא.‬

429
00:29:25,597 --> 00:29:28,975
‫עד שזה יקרה,‬
‫שנינו יודעים שאימא תתפרק לרסיסים.‬

430
00:29:31,019 --> 00:29:32,896
‫לכן עלינו להיות חזקים.‬

431
00:29:33,897 --> 00:29:35,440
‫ואני מתכוונת אליך.‬

432
00:29:38,818 --> 00:29:40,904
‫אז תן לי אחד.‬

433
00:29:55,084 --> 00:29:56,544
‫איפה אימא בכלל?‬

434
00:29:57,378 --> 00:29:59,088
‫היא אמרה שהיא רוצה להיות לבד.‬

435
00:29:59,589 --> 00:30:01,549
‫במקום שבו אף אחד לא ימצא אותה.‬

436
00:30:15,104 --> 00:30:16,189
‫שלום, אימא.‬

437
00:30:19,692 --> 00:30:20,819
‫שלום, ונסדיי.‬

438
00:30:22,028 --> 00:30:24,072
‫אז את חברה באחוות הסולנום.‬

439
00:30:24,155 --> 00:30:25,698
‫זה היה מהיר.‬

440
00:30:25,782 --> 00:30:27,826
‫למען האמת, סירבתי להם.‬

441
00:30:28,326 --> 00:30:29,869
‫למה? מפני שהייתי באחווה?‬

442
00:30:29,953 --> 00:30:31,871
‫בחיים לא אשתווה להישגים שלך כאן,‬

443
00:30:32,914 --> 00:30:33,915
‫אז מה הטעם לנסות?‬

444
00:30:35,083 --> 00:30:37,919
‫זכיתי בגביע פו? את זכית בו ארבע פעמים.‬

445
00:30:38,002 --> 00:30:40,213
‫הצטרפתי לנבחרת הסיף? את היית הקפטנית.‬

446
00:30:42,048 --> 00:30:45,093
‫למה לשלוח אותי למקום שבו אהיה תמיד בצלך?‬

447
00:30:46,386 --> 00:30:48,346
‫זו לא תחרות, ונסדיי.‬

448
00:30:48,429 --> 00:30:50,640
‫כל דבר הוא תחרות, אימא.‬

449
00:30:52,016 --> 00:30:54,853
‫אבל סירבתי בעיקר מפני‬
‫שהם מועדון חברתי טריוויאלי.‬

450
00:30:55,395 --> 00:30:57,146
‫פעם היינו הרבה יותר מזה.‬

451
00:30:58,523 --> 00:31:02,151
‫המשימה שלנו הייתה להגן על מנודים‬
‫מפני פגיעה והדרה.‬

452
00:31:03,611 --> 00:31:08,324
‫למעשה, האגודה הוקמה‬
‫ע״י אחת מאבותיו של אביך, ממקסיקו.‬

453
00:31:08,867 --> 00:31:11,077
‫אחת מראשוני המתיישבים באמריקה.‬

454
00:31:11,160 --> 00:31:12,161
‫גודי.‬

455
00:31:14,247 --> 00:31:15,915
‫ראיתי ציור שלה ב״עולם הצליינים״.‬

456
00:31:20,086 --> 00:31:23,756
‫כמה אירוני,‬
‫כי היא זאת שהרגה את ג׳וסף קראקסטון.‬

457
00:31:24,966 --> 00:31:29,512
‫אחוות הסולנום הייתה התשובה‬
‫הסודית והקטלנית שלה לדיכוי שלו.‬

458
00:31:32,140 --> 00:31:34,767
‫אני יודעת למה באת הנה, ונסדיי.‬

459
00:31:36,936 --> 00:31:38,646
‫אז קדימה, תשאלי.‬

460
00:31:40,607 --> 00:31:43,109
‫אבא לא הרג את גארט גייטס, נכון?‬

461
00:31:45,778 --> 00:31:46,613
‫נכון.‬

462
00:31:50,366 --> 00:31:52,452
‫כשהגעתי לראש המדרגות,‬

463
00:31:52,535 --> 00:31:56,164
‫ראיתי את אביך נלחם על חייו. זה היה מבעית.‬

464
00:31:56,956 --> 00:31:57,832
‫גארט, לא!‬

465
00:32:08,176 --> 00:32:09,093
‫גארט!‬

466
00:32:09,594 --> 00:32:10,678
‫גארט, עצור!‬

467
00:32:10,762 --> 00:32:11,888
‫תניח לו!‬

468
00:32:18,937 --> 00:32:21,481
‫לעולם לא אשכח איך הוא הסתכל עליי.‬

469
00:32:23,107 --> 00:32:25,902
‫פיו אפילו העלה קצף.‬

470
00:32:27,654 --> 00:32:31,950
‫זה היה כמו להביט לתוך עיניה‬
‫של חיה מוכת כלבת.‬

471
00:32:49,550 --> 00:32:50,510
‫אוי לא.‬

472
00:32:57,141 --> 00:33:00,353
‫רק כששמעתי את הצרחה הבנתי מה עשיתי.‬

473
00:33:02,647 --> 00:33:04,816
‫אביך היה כה…‬

474
00:33:06,109 --> 00:33:08,111
‫רגוע ואמיץ.‬

475
00:33:17,829 --> 00:33:20,665
‫טיש, לכי מפה מיד.‬

476
00:33:20,748 --> 00:33:22,542
‫לכי לחדרך ותנעלי את הדלת.‬

477
00:33:23,126 --> 00:33:24,293
‫לא היית כאן.‬

478
00:33:24,377 --> 00:33:25,712
‫הבנת אותי?‬

479
00:33:26,754 --> 00:33:28,297
‫מורטישה!‬

480
00:33:29,757 --> 00:33:31,592
‫תחזירי את זה לשולחן.‬

481
00:33:32,677 --> 00:33:33,803
‫לכי!‬
‫-טוב.‬

482
00:33:39,475 --> 00:33:42,729
‫אביך לקח על עצמו את האשמה כדי להגן עליי.‬

483
00:33:47,567 --> 00:33:50,737
‫הייתי אסירת תודה כששמו טוהר,‬

484
00:33:50,820 --> 00:33:52,196
‫אבל אני ידעתי‬

485
00:33:53,489 --> 00:33:56,200
‫שבאחד הימים זה יחזור לרדוף אותנו.‬

486
00:34:01,164 --> 00:34:03,124
‫אמרת שפיו של גארט העלה קצף.‬

487
00:34:03,624 --> 00:34:05,334
‫שעיניו לא נראו אנושיות.‬

488
00:34:06,586 --> 00:34:10,173
‫מעולם לא ראיתי מישהו כה עיוור מרוב זעם.‬

489
00:34:10,715 --> 00:34:12,133
‫אולי זה בכלל לא היה זעם.‬

490
00:34:12,925 --> 00:34:16,137
‫ריר מקציף, אישונים מורחבים,‬
‫מחשבות מבולבלות…‬

491
00:34:16,220 --> 00:34:18,681
‫כל אלה תסמינים קלאסיים של…?‬

492
00:34:25,271 --> 00:34:26,689
‫אבל איך זה ייתכן?‬

493
00:34:27,732 --> 00:34:29,525
‫יש רק דרך אחת לגלות.‬

494
00:34:33,529 --> 00:34:37,408
‫זה מזכיר לי את ערכת‬
‫חפירת הקברים הראשונה שלך.‬

495
00:34:37,492 --> 00:34:39,827
‫שמחת כל כך שכמעט חייכת.‬

496
00:34:40,953 --> 00:34:42,663
‫בטוחה שאת לא רוצה להצטרף?‬

497
00:34:44,707 --> 00:34:47,460
‫זה בסדר, יקירה.‬
‫אני לא רוצה להרוס לך את הכיף.‬

498
00:34:57,178 --> 00:34:59,305
‫- גארט גייטס -‬

499
00:35:00,431 --> 00:35:01,641
‫רגע האמת.‬

500
00:35:09,524 --> 00:35:10,691
‫שלום, גארט.‬

501
00:35:12,652 --> 00:35:13,569
‫צדקתי.‬

502
00:35:14,654 --> 00:35:17,323
‫תראו תראו. מה יש לנו פה?‬

503
00:35:19,075 --> 00:35:23,079
‫נראה שהערב יהיה איחוד‬
‫של משפחת אדמס במתקן המעצר.‬

504
00:35:23,162 --> 00:35:24,914
‫שתיכן עצורות.‬

505
00:35:27,917 --> 00:35:30,545
‫תרגישו בנוח. בבוקר תוכלו לשלם דמי ערבות.‬

506
00:35:33,131 --> 00:35:35,675
‫גם זרועו הארוכה של החוק‬
‫לא יכלה להפריד בינינו.‬

507
00:35:35,758 --> 00:35:38,136
‫לפחות יהיה לנו לילה אחרון ביחד.‬
‫-כן.‬

508
00:35:38,761 --> 00:35:42,014
‫ראיתי תנים עם שליטה עצמית‬
‫מפותחת יותר משלכם.‬

509
00:35:43,266 --> 00:35:46,018
‫אף אחד מכם לא חזק מספיק‬
‫כדי לרצות מאסר ממושך.‬

510
00:35:47,145 --> 00:35:48,646
‫והודות לי, גם לא תצטרכו.‬

511
00:35:48,729 --> 00:35:51,649
‫ידעתי שהעבריינית שלנו תכין תוכנית בריחה!‬

512
00:35:53,901 --> 00:35:57,155
‫זו מזכרת מהטיול הקטן שלנו.‬
‫לקחתי אותה בהשאלה מגארט.‬

513
00:35:58,239 --> 00:36:00,283
‫הוא מת כתוצאה מהרעלת סולנום.‬

514
00:36:00,366 --> 00:36:03,703
‫השתמרות הרקמות הרכות‬
‫והגוון הכחלחל מוכיחים את זה.‬

515
00:36:04,745 --> 00:36:09,250
‫זאת אומרת שגארט גסס…‬
‫-עוד לפני שדקרת אותו.‬

516
00:36:10,710 --> 00:36:13,713
‫את נראית מהממת אף יותר בתור חפה מפשע.‬

517
00:36:13,796 --> 00:36:14,630
‫כן…‬

518
00:36:14,714 --> 00:36:17,884
‫אולי לשם שינוי תפסיקו להתמזמז ותתרכזו?‬

519
00:36:19,719 --> 00:36:22,305
‫תוכיח לי שאתה עדיין ראוי להיקרא הבן שלי!‬

520
00:36:22,889 --> 00:36:24,807
‫תהרוג את כל המנודים!‬

521
00:36:24,891 --> 00:36:27,518
‫תתגנב לנשף ושפוך את זה לקערת הפונץ׳.‬

522
00:36:28,728 --> 00:36:29,812
‫אדמס!‬

523
00:36:34,483 --> 00:36:35,568
‫ונסדיי?‬

524
00:36:39,947 --> 00:36:41,490
‫היה לך חיזיון?‬

525
00:36:42,742 --> 00:36:43,868
‫מה קרה?‬

526
00:36:44,368 --> 00:36:45,870
‫מה ראית?‬

527
00:36:47,580 --> 00:36:48,706
‫בלילה שבו גארט מת,‬

528
00:36:48,789 --> 00:36:52,126
‫היה לו בקבוקון של רעל סולנום‬
‫שנשבר בכיס שלו.‬

529
00:36:52,210 --> 00:36:54,295
‫הוא לא ניסה רק להרוג את אבא.‬

530
00:36:55,546 --> 00:36:58,925
‫הוא עמד להשתמש ברעל הסולנום‬
‫כדי לרצוח את כל בית הספר.‬

531
00:37:05,389 --> 00:37:08,309
‫תודה שהסכמת להיפגש איתנו‬
‫בהתראה קצרה, ראש העיר.‬

532
00:37:08,392 --> 00:37:11,020
‫טוב, ככה זה כשאני מקבל איומים מוסווים.‬

533
00:37:11,604 --> 00:37:13,522
‫גארט גייטס לא מת מדקירה.‬

534
00:37:19,570 --> 00:37:23,574
‫הגוון הכחלחל הזה הוא סימן להרעלת סולנום.‬

535
00:37:23,658 --> 00:37:26,244
‫אבל כבר ידעת את זה. נכון?‬

536
00:37:26,327 --> 00:37:30,206
‫כי כשהיית השריף,‬
‫היית אחראי על החקירה, וטייחת את זה.‬

537
00:37:37,672 --> 00:37:41,634
‫אנסל גייטס שנא מנודים, ואת נוורמור.‬

538
00:37:41,717 --> 00:37:44,679
‫הוא טען שהאדמות שעליהן הוקם בית הספר‬

539
00:37:44,762 --> 00:37:47,348
‫נגנבו ממשפחתו לפני יותר מ־200 שנה.‬

540
00:37:48,182 --> 00:37:51,352
‫גארט הלך לשם באותו לילה‬
‫כדי להרעיל את הפונץ׳,‬

541
00:37:51,894 --> 00:37:53,854
‫ולהרוג את כל משתתפי הנשף.‬

542
00:37:54,438 --> 00:37:57,275
‫אנסל הודה בזה באוזניי בזמן שהיה שיכור.‬

543
00:37:57,358 --> 00:37:58,567
‫הרעיון היה שלו.‬

544
00:37:58,651 --> 00:38:01,445
‫למה הורית לד״ר אנוואר לזייף את דוח הנתיחה?‬

545
00:38:02,154 --> 00:38:04,824
‫ידעת מה הייתה סיבת המוות האמיתית.‬

546
00:38:04,907 --> 00:38:08,202
‫תקשיבי, התפקיד שלי היה לשמור על הסדר.‬

547
00:38:08,286 --> 00:38:12,415
‫אילו היה משפט,‬
‫המוניטין של ג׳ריקו ושל נוורמור היה נהרס.‬

548
00:38:12,498 --> 00:38:15,960
‫נראה לי שחשבת רק על המוניטין של עצמך.‬

549
00:38:17,044 --> 00:38:21,716
‫אני זוכרת שגארט השוויץ לי‬
‫שהשריף נמצא בכיס של אבא שלו.‬

550
00:38:22,800 --> 00:38:25,344
‫אחרי שנה, נבחרת לראשות העיר.‬

551
00:38:26,262 --> 00:38:28,723
‫בטח בתמיכתו המלאה של אנסל גייטס.‬

552
00:38:28,806 --> 00:38:31,017
‫אני מוחה על הרמיזה שלך.‬

553
00:38:31,100 --> 00:38:34,895
‫ואני מוחה על כך‬
‫שיכולת למנוע את מותו של גארט‬

554
00:38:34,979 --> 00:38:36,397
‫אילו עשית את המוטל עליך‬

555
00:38:36,480 --> 00:38:39,608
‫כשהגשתי נגדו תלונה על הטרדה.‬

556
00:38:40,109 --> 00:38:41,110
‫אבל לא.‬

557
00:38:41,193 --> 00:38:46,365
‫לאנשים כמוך אין מושג‬
‫איך ההרגשה כשלא מאמינים לך.‬

558
00:38:53,414 --> 00:38:54,623
‫מה את רוצה?‬

559
00:38:58,627 --> 00:39:00,629
‫שכל האישומים יבוטלו.‬

560
00:39:00,713 --> 00:39:02,423
‫אבי ישוחרר מיד,‬

561
00:39:02,506 --> 00:39:05,551
‫עם התנצלות מלאה וחד־משמעית ממשרד השריף.‬

562
00:39:08,304 --> 00:39:10,097
‫עשינו עסק?‬

563
00:39:23,694 --> 00:39:25,529
‫היית מרשימה מאוד שם.‬

564
00:39:31,577 --> 00:39:33,454
‫מתי החלו החזיונות שלך?‬

565
00:39:36,624 --> 00:39:37,917
‫לפני כמה חודשים.‬

566
00:39:38,667 --> 00:39:40,336
‫לפני שעזבתי לנוורמור.‬

567
00:39:41,128 --> 00:39:43,089
‫צר לי שלא מצאת לנכון לספר לי.‬

568
00:39:45,257 --> 00:39:47,843
‫אני יודעת שלא היה לנו קל לאחרונה,‬

569
00:39:48,386 --> 00:39:52,306
‫לנווט בין השרטונים ביחסינו כאימא ובת.‬

570
00:39:55,059 --> 00:39:57,561
‫אבל אני תמיד כאן בשבילך, ונסדיי.‬

571
00:39:59,105 --> 00:40:00,189
‫תמיד.‬

572
00:40:06,570 --> 00:40:08,739
‫לפעמים, כשאני נוגעת במישהו או במשהו,‬

573
00:40:09,740 --> 00:40:12,618
‫אני מקבלת הצצה אלימה לעבר או לעתיד.‬

574
00:40:14,120 --> 00:40:15,704
‫אני לא יודעת לשלוט בזה.‬

575
00:40:17,415 --> 00:40:21,001
‫היכולת העל־טבעית שלנו‬
‫נמצאת על הספקטרום של מי שאנחנו.‬

576
00:40:22,420 --> 00:40:23,921
‫בהתחשב באופי שלי,‬

577
00:40:24,004 --> 00:40:26,382
‫החזיונות שלי נוטים להיות חיוביים.‬

578
00:40:26,465 --> 00:40:27,842
‫במילים אחרות, אני יונה.‬

579
00:40:28,676 --> 00:40:29,969
‫ומישהי כמוני?‬

580
00:40:30,511 --> 00:40:32,471
‫שרואה את העולם דרך עדשה כהה יותר?‬

581
00:40:33,139 --> 00:40:34,306
‫את עורבת.‬

582
00:40:35,516 --> 00:40:38,352
‫החזיונות שלך עוצמתיים יותר.‬

583
00:40:39,478 --> 00:40:42,565
‫אבל ללא הכשרה מתאימה,‬
‫הם עלולים להוביל לטירוף.‬

584
00:40:43,691 --> 00:40:46,110
‫הייתי עוזרת לך אילו יכולתי, ונסדיי,‬

585
00:40:46,193 --> 00:40:48,195
‫אבל לא החיים הם שמאמנים אותנו.‬

586
00:40:49,113 --> 00:40:53,909
‫מישהי ממשפחתנו מושיטה לנו יד מהצד השני‬
‫ועוזרת לנו, כשאנחנו מוכנות.‬

587
00:40:55,161 --> 00:40:56,328
‫זה מה שגודי עשתה.‬

588
00:40:57,204 --> 00:40:58,247
‫ראיתי אותה בעבר.‬

589
00:40:58,330 --> 00:41:00,082
‫תיזהרי, ונסדיי.‬

590
00:41:00,916 --> 00:41:03,043
‫גודי הייתה מכשפה חזקה מאוד,‬

591
00:41:03,544 --> 00:41:05,963
‫אבל דחף הנקמה שלה דחף אותה רחוק מדי,‬

592
00:41:06,046 --> 00:41:08,132
‫עד שאפילו היא לא יכלה להציל את עצמה.‬

593
00:41:17,224 --> 00:41:18,476
‫סליחה על כל זה.‬

594
00:41:20,644 --> 00:41:22,146
‫אני לא נוטר טינות.‬

595
00:41:22,730 --> 00:41:23,981
‫רק זוכר נקמות דם.‬

596
00:41:25,941 --> 00:41:26,984
‫אז…‬

597
00:41:27,067 --> 00:41:29,487
‫הבת שלך והבן שלי נהיו…‬

598
00:41:30,696 --> 00:41:31,530
‫קרובים.‬

599
00:41:32,114 --> 00:41:35,159
‫אני מרחם על כל נער שיילכד בעיני הצפע שלה.‬

600
00:41:35,242 --> 00:41:36,619
‫אבל הוא כנראה בחור טוב.‬

601
00:41:37,578 --> 00:41:40,164
‫היא לא הייתה סובלת פחות מזה.‬

602
00:41:40,915 --> 00:41:43,209
‫בזכות אימא שלו.‬

603
00:41:53,385 --> 00:41:54,303
‫אבא!‬

604
00:41:55,179 --> 00:41:57,973
‫התגעגעתי אליך כל כך, אבא.‬

605
00:42:01,268 --> 00:42:02,269
‫יקירתי…‬

606
00:42:03,646 --> 00:42:04,688
‫אהובי.‬

607
00:42:05,189 --> 00:42:06,148
‫תעשו לי מקום.‬

608
00:42:19,870 --> 00:42:23,958
‫אז החלטנו. שישה שבועות במחנה ״יללה״.‬

609
00:42:24,041 --> 00:42:26,961
‫את צריכה לבחור אילו פעילויות…‬
‫-אני לא.‬

610
00:42:27,044 --> 00:42:28,295
‫כי לא אהיה שם.‬

611
00:42:29,004 --> 00:42:30,798
‫לא הקיץ ולא בחיים.‬

612
00:42:30,881 --> 00:42:35,344
‫אם אזדאב,‬
‫אעשה את זה לפי הלו״ז שלי ולא שלך.‬

613
00:42:37,596 --> 00:42:40,933
‫אני רק מקווה שיום אחד תצליחי‬
‫לקבל אותי בתור מי שאני.‬

614
00:42:52,194 --> 00:42:53,696
‫אני גאה בך, ילדה.‬

615
00:42:55,114 --> 00:42:56,448
‫תהיי מי שאת.‬

616
00:43:07,751 --> 00:43:10,421
‫אחזור ואעזור לך בתנאי אחד.‬

617
00:43:10,504 --> 00:43:12,756
‫חכי עד ששנת הלימודים תיגמר.‬

618
00:43:12,840 --> 00:43:14,967
‫מניין לי שלא תברחי שוב?‬

619
00:43:15,551 --> 00:43:18,887
‫כי לשתינו יש יותר מדי מה להפסיד.‬
‫אבל אחרי זה,‬

620
00:43:18,971 --> 00:43:22,266
‫את ומורנינגסונג תצאו מהחיים שלי… לתמיד.‬

621
00:43:30,149 --> 00:43:31,150
‫אל תגזים.‬

622
00:43:34,862 --> 00:43:38,991
‫לפחות אי אפשר להגיד‬
‫שסופ״ש ההורים לא היה מותח.‬

623
00:43:39,074 --> 00:43:40,951
‫ידעתי שאתה לא מסוגל לרצוח.‬

624
00:43:42,244 --> 00:43:44,163
‫למרות שזה פוגע,‬

625
00:43:45,331 --> 00:43:47,666
‫תודה, מלכודת מוות קטנה שלי.‬

626
00:43:54,715 --> 00:43:57,635
‫כשעלעלתי בספר המחזור הזה,‬

627
00:43:57,718 --> 00:44:02,681
‫נזכרתי בכל הרגעים היפים שהיו לי פה.‬

628
00:44:02,765 --> 00:44:04,266
‫אבל זה כל מה שהם היו.‬

629
00:44:05,184 --> 00:44:06,018
‫שלי.‬

630
00:44:07,728 --> 00:44:10,397
‫את צריכה לפלס לך דרך משלך.‬

631
00:44:12,107 --> 00:44:14,485
‫אני לא רוצה להיות זרה בחייך, יקירתי.‬

632
00:44:15,486 --> 00:44:18,072
‫אם תצטרכי אותי למשהו,‬

633
00:44:18,155 --> 00:44:19,698
‫לא משנה מה,‬

634
00:44:21,283 --> 00:44:23,243
‫אני במרחק כדור בדולח אחד.‬

635
00:44:24,912 --> 00:44:26,163
‫תודה, אימא.‬

636
00:45:05,786 --> 00:45:06,620
‫ידעתי.‬

637
00:45:07,871 --> 00:45:10,124
‫כן הייתי עדה לרצח של רואן.‬

638
00:45:10,207 --> 00:45:11,166
‫סליחה?‬

639
00:45:11,250 --> 00:45:13,460
‫כשרואן הופיע למחרת בבוקר, הוא היה את.‬

640
00:45:14,044 --> 00:45:16,422
‫כשהשתתפת בתחרות הכישרונות עם אמי,‬

641
00:45:16,505 --> 00:45:18,424
‫לא רק חיקית את ג׳ודי גרלנד,‬

642
00:45:18,507 --> 00:45:19,758
‫הפכת להיות היא.‬

643
00:45:21,009 --> 00:45:22,469
‫את משנה צורות.‬

644
00:45:28,392 --> 00:45:30,561
‫תאוריה מרתקת.‬

645
00:45:31,145 --> 00:45:33,439
‫מעניין מה יגיד השריף גלפין כשאספר לו.‬

646
00:45:37,359 --> 00:45:39,778
‫את לא תספרי לאף אחד, מיס אדמס.‬

647
00:45:39,862 --> 00:45:41,989
‫וגם אם תספרי, זה לא ישנה הרבה.‬

648
00:45:42,072 --> 00:45:44,199
‫אביו של רואן כבר יודע מה קרה,‬

649
00:45:44,283 --> 00:45:47,453
‫והוא תומך לחלוטין בהחלטתי‬
‫שלא לערב את הרשויות.‬

650
00:45:48,162 --> 00:45:49,538
‫למה שיסכים לזה?‬

651
00:45:49,621 --> 00:45:52,916
‫מפני שרואן לא היה שפוי בדעתו.‬

652
00:45:53,500 --> 00:45:55,669
‫כוחות הטלקינזיס שלו הטריפו אותו,‬

653
00:45:55,753 --> 00:45:57,713
‫והוא ניסה לרצוח אותך פעמיים.‬

654
00:45:58,714 --> 00:46:03,135
‫מותו הטרגי אפשר לנו לטפל במצב‬

655
00:46:03,218 --> 00:46:06,847
‫מבלי לפגוע בתדמית בית הספר‬
‫או בתדמיתו של רואן.‬

656
00:46:07,848 --> 00:46:09,933
‫את ממש כמו ראש העיר ווקר, מה?‬

657
00:46:11,101 --> 00:46:13,520
‫קוברת גופות כדי להסתיר את הסודות שלך.‬

658
00:46:14,104 --> 00:46:17,900
‫עשיתי מה שצריך‬
‫כדי לשמור על שמו הטוב של בית הספר,‬

659
00:46:17,983 --> 00:46:19,651
‫ולהגן על התלמידים מפני סכנה.‬

660
00:46:19,735 --> 00:46:21,195
‫ספרי את זה ליוג׳ין.‬

661
00:46:23,155 --> 00:46:25,115
‫איך את מגנה עליו?‬

662
00:46:37,377 --> 00:46:38,796
‫מה לכל הרוחות?‬

663
00:46:45,844 --> 00:46:49,181
‫- גשם של אש ירֵד -‬

664
00:49:43,939 --> 00:49:45,774
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬