1 00:00:28,611 --> 00:00:29,988 ‫דבר העביר לי את המכתב ממך.‬ 2 00:00:30,655 --> 00:00:34,826 ‫הופתעתי שרצית להיפגש איתי שוב‬ ‫אחרי שברחת בלילה ההוא.‬ 3 00:00:35,994 --> 00:00:36,870 ‫אז…‬ 4 00:00:37,537 --> 00:00:38,580 ‫זה דייט?‬ 5 00:00:38,663 --> 00:00:39,956 ‫זאת הפתעה.‬ 6 00:00:48,882 --> 00:00:52,302 ‫כשבאתי לנוורמור,‬ ‫רומנטיקה הייתה הדבר האחרון שעניין אותי.‬ 7 00:00:54,637 --> 00:00:56,097 ‫אבל כשנישקת אותי,‬ 8 00:00:57,098 --> 00:01:00,101 ‫פקחת את עיניי, ופתאום הכול הסתדר.‬ 9 00:01:02,479 --> 00:01:05,106 ‫זווייר הזהיר אותי מפניך, אבל לא הקשבתי.‬ 10 00:01:05,899 --> 00:01:07,108 ‫עכשיו זה אירוני, אה?‬ 11 00:01:07,192 --> 00:01:09,235 ‫אירוני היה להפליל את זווייר ברצח‬ 12 00:01:09,319 --> 00:01:11,154 ‫בזמן שההייד האמיתי עזר לי בזה.‬ 13 00:01:14,240 --> 00:01:15,075 ‫רגע,‬ 14 00:01:15,867 --> 00:01:18,244 ‫את לא חושבת…‬ ‫-אני לא חושבת, אני יודעת.‬ 15 00:01:18,328 --> 00:01:21,122 ‫קינבוט בטח גילתה את הסוד שלך‬ ‫במהלך אחת הפגישות שלכם,‬ 16 00:01:21,206 --> 00:01:22,499 ‫אז היא העירה אותך.‬ 17 00:01:22,582 --> 00:01:23,792 ‫למה רצחת אותה?‬ 18 00:01:24,459 --> 00:01:28,379 ‫חשבתי שרוב ההיידים נאמנים לאדונים שלהם.‬ ‫-ונסדיי, ברצינות. זה מטורף.‬ 19 00:01:28,463 --> 00:01:31,966 ‫ביום הקהילה,‬ ‫סיפרתי לך שאבקר בבית הוועד הישן.‬ 20 00:01:33,009 --> 00:01:34,511 ‫קינבוט שלחה אותך לרגל אחריי?‬ 21 00:01:35,678 --> 00:01:36,513 ‫בליל נשף העורב,‬ 22 00:01:36,596 --> 00:01:40,225 ‫שמעת את יוג׳ין ואותי מדברים על המערה ביער,‬ ‫והזהרת את קינבוט.‬ 23 00:01:40,934 --> 00:01:42,602 ‫יוג׳ין בטח ראה אותה שורפת אותה.‬ 24 00:01:43,645 --> 00:01:46,231 ‫ואז היא שלחה אותך לנקות אחריה.‬ 25 00:01:47,232 --> 00:01:49,150 ‫ייאמר לזכותך, טיילר.‬ 26 00:01:49,651 --> 00:01:52,195 ‫כשפצעת את עצמך אז, באחוזת גייטס…‬ 27 00:01:52,821 --> 00:01:54,781 ‫זו הייתה הטעיה משובחת.‬ 28 00:01:54,864 --> 00:01:57,158 ‫די. את קולטת כמה משוגעת את נשמעת עכשיו?‬ 29 00:01:57,951 --> 00:01:59,202 ‫אני לא מפלצת.‬ 30 00:01:59,285 --> 00:02:00,912 ‫ואם באמת חשבת שאני מפלצת,‬ 31 00:02:00,995 --> 00:02:04,040 ‫למה שתסתכני ותזמיני אותי ליער‬ ‫כדי להתעמת איתי לבדך?‬ 32 00:02:04,124 --> 00:02:05,667 ‫מי אמר שאני לבדי?‬ 33 00:02:14,050 --> 00:02:16,761 ‫טוב, אין לי מושג‬ ‫איזו בדיחה חולנית זאת, ונסדיי.‬ 34 00:02:17,262 --> 00:02:18,096 ‫אני זז מפה.‬ 35 00:02:18,179 --> 00:02:19,013 ‫בעצם…‬ 36 00:02:20,974 --> 00:02:22,559 ‫אתה בא איתנו.‬ 37 00:02:44,664 --> 00:02:45,748 ‫ברוך השב.‬ 38 00:02:47,208 --> 00:02:48,418 ‫איפה אני?‬ 39 00:02:48,501 --> 00:02:50,503 ‫במקום שבו לא ישמעו את הצרחות שלך.‬ 40 00:02:50,587 --> 00:02:51,754 ‫מה השרשראות האלה?‬ 41 00:02:51,838 --> 00:02:53,381 ‫אל תשאל שאלות טיפשיות.‬ 42 00:02:54,799 --> 00:02:56,926 ‫ונסדיי, זה מטורף. אני נורמלי.‬ 43 00:02:57,010 --> 00:02:58,428 ‫זה רק חצי נכון.‬ 44 00:03:01,014 --> 00:03:02,140 ‫מזהה אותה?‬ 45 00:03:02,223 --> 00:03:05,393 ‫אם אימא שלי לא הייתה‬ ‫עושה כזה עניין מהתמונה הזאת,‬ 46 00:03:05,476 --> 00:03:07,395 ‫אולי הייתי שמה לב לאמך קודם.‬ 47 00:03:08,688 --> 00:03:10,899 ‫אביך התאהב במנודה והתחתן איתה.‬ 48 00:03:13,318 --> 00:03:15,820 ‫אז היא הייתה מנודה.‬ ‫זה לא הופך אותי למפלצת.‬ 49 00:03:15,904 --> 00:03:19,199 ‫לפי התיק הרפואי שלה…‬ ‫-גנבת את התיק הרפואי שלה?‬ 50 00:03:19,282 --> 00:03:20,617 ‫טכנית, דבר גנב אותו.‬ 51 00:03:20,700 --> 00:03:21,868 ‫מהגראז׳ שלך.‬ 52 00:03:21,951 --> 00:03:23,912 ‫אבא שלך די אגרן.‬ 53 00:03:25,330 --> 00:03:29,542 ‫הדיכאון שלאחר הלידה היה הטריגר שלה.‬ ‫-אמי סבלה מהפרעה דו־קוטבית קשה.‬ 54 00:03:29,626 --> 00:03:31,002 ‫שנינו יודעים שזה שקר.‬ 55 00:03:31,085 --> 00:03:32,045 ‫היא הייתה הייד.‬ 56 00:03:32,837 --> 00:03:34,797 ‫ואביך חי את חייו בפחד,‬ 57 00:03:34,881 --> 00:03:37,675 ‫אף פעם לא בטוח אם ירשת את זה ממנה.‬ 58 00:03:38,968 --> 00:03:41,221 ‫אתם תעמדו פה ותיתנו לה לעשות לי את זה?‬ 59 00:03:42,055 --> 00:03:44,140 ‫חבר׳ה, אניד סימסה לי.‬ 60 00:03:44,224 --> 00:03:45,808 ‫ת׳ורנהיל חושדת.‬ 61 00:03:45,892 --> 00:03:48,561 ‫כמה זמן ייקח עד שהוא יהפוך לדבר הזה?‬ 62 00:03:48,645 --> 00:03:49,812 ‫אני לא המפלצת.‬ 63 00:03:49,896 --> 00:03:52,440 ‫אתה כן. ראיתי את זה בחיזיון ב״שבשבת״.‬ 64 00:03:53,107 --> 00:03:56,819 ‫רגע, את מבססת את כל זה‬ ‫על איזה חיזיון שהיה לך אחרי שהתנשקנו?‬ 65 00:03:56,903 --> 00:03:58,613 ‫זה משהו שאת יכולה לסמוך עליו?‬ 66 00:03:59,530 --> 00:04:00,949 ‫ונסדיי, מה את עושה?‬ 67 00:04:01,616 --> 00:04:04,577 ‫רק קצת עינויים קלים.‬ ‫אל תדאגי, לא אשאיר סימנים.‬ 68 00:04:04,661 --> 00:04:07,872 ‫ונסדיי, חכי.‬ ‫-רגע, את רצינית?‬ 69 00:04:08,498 --> 00:04:10,041 ‫היידים מבינים רק דבר אחד.‬ 70 00:04:11,417 --> 00:04:12,252 ‫כאב.‬ 71 00:04:12,335 --> 00:04:13,878 ‫לא, ונסדיי!‬ 72 00:04:15,213 --> 00:04:16,381 ‫די. אני פורשת.‬ 73 00:04:17,340 --> 00:04:19,092 ‫גם אנחנו.‬ ‫-לא.‬ 74 00:04:19,175 --> 00:04:20,134 ‫חכה.‬ ‫-לא, סיימתי.‬ 75 00:04:21,261 --> 00:04:23,513 ‫ונסדיי, לא בשביל זה באתי.‬ 76 00:04:23,596 --> 00:04:26,557 ‫בואי נלך לווימס ונסביר הכול.‬ ‫-וימס לא תעזור.‬ 77 00:04:26,641 --> 00:04:29,060 ‫וטיילר תמיד מקדים את אבא שלו.‬ 78 00:04:31,020 --> 00:04:32,397 ‫אז את לבדך.‬ 79 00:04:34,399 --> 00:04:36,234 ‫אל תשאירי אותי פה איתה, בבקשה!‬ 80 00:04:36,317 --> 00:04:37,652 ‫אני מתחנן, בבקשה!‬ 81 00:04:44,158 --> 00:04:45,702 ‫- אקדמיית נוורמור -‬ 82 00:04:46,244 --> 00:04:48,663 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 83 00:05:53,353 --> 00:05:57,190 ‫כשאני שואלת אותו על אימא שלו,‬ ‫או על כל נושא רגיש, הוא מתפרץ,‬ 84 00:05:57,273 --> 00:05:59,233 ‫ונהיה קר ומרוחק.‬ 85 00:05:59,317 --> 00:06:01,486 ‫זה כאילו אני מדברת עם אדם שונה.‬ 86 00:06:02,236 --> 00:06:03,946 ‫אני מודאגת מאוד.‬ 87 00:06:04,030 --> 00:06:06,115 ‫אני מאמינה שהטראומה כתוצאה ממות אמו‬ 88 00:06:06,199 --> 00:06:09,577 ‫הותירה בטיילר‬ ‫צלקות פסיכולוגיות עמוקות משציפיתי.‬ 89 00:06:19,045 --> 00:06:21,130 ‫הלו?‬ ‫-שריף גלפין.‬ 90 00:06:22,131 --> 00:06:23,383 ‫יש לנו בעיה,‬ 91 00:06:24,759 --> 00:06:27,053 ‫וקוראים לה ונסדיי אדמס.‬ 92 00:06:27,136 --> 00:06:30,306 ‫לאיזו מטרה קינבוט,‬ ‫כלומר לורל גייטס, משתמשת בך?‬ 93 00:06:30,390 --> 00:06:31,849 ‫ונסדיי, בבקשה.‬ 94 00:06:31,933 --> 00:06:34,936 ‫טיילר. חלקי הגופות במרתף של אחוזת גייטס.‬ 95 00:06:35,019 --> 00:06:36,437 ‫לשם מה היא אספה אותם?‬ 96 00:06:36,521 --> 00:06:38,564 ‫אני לא מבין. למה את עושה את זה?‬ 97 00:06:45,905 --> 00:06:47,281 ‫בוא נבדוק את הרפלקסים שלך.‬ 98 00:06:47,365 --> 00:06:48,658 ‫אני פה!‬ ‫-תתרחקי מהבן שלי!‬ 99 00:06:49,242 --> 00:06:50,118 ‫תזרקי את זה!‬ 100 00:06:51,035 --> 00:06:51,953 ‫תזרקי את זה.‬ 101 00:06:54,664 --> 00:06:56,874 ‫- משרד השריף -‬ 102 00:07:07,593 --> 00:07:09,929 ‫השריף גלפין לא ימליץ‬ ‫להגיש כתב אישום על חטיפה,‬ 103 00:07:10,012 --> 00:07:12,390 ‫שזה נס, בהתחשב בנסיבות.‬ 104 00:07:12,473 --> 00:07:13,349 ‫ודאי שלא.‬ 105 00:07:14,350 --> 00:07:15,601 ‫כמה זמן אתה כבר יודע?‬ 106 00:07:16,394 --> 00:07:17,353 ‫סליחה?‬ 107 00:07:17,437 --> 00:07:19,439 ‫כשנתתי לך את הטופר מהמערה,‬ 108 00:07:19,522 --> 00:07:20,606 ‫כבר ידעת את האמת?‬ 109 00:07:20,690 --> 00:07:22,358 ‫ונסדיי, מספיק.‬ 110 00:07:22,442 --> 00:07:24,569 ‫זווייר ת׳ורפ הוא ההייד שלנו.‬ 111 00:07:24,652 --> 00:07:27,405 ‫בזכותך יש לנו ראיות,‬ ‫ולכן אוותר לך בפעם האחרונה.‬ 112 00:07:27,989 --> 00:07:29,282 ‫טיילר יבגוד גם בך.‬ 113 00:07:29,866 --> 00:07:30,741 ‫בואי נלך.‬ 114 00:07:38,374 --> 00:07:39,208 ‫החוצה.‬ 115 00:07:40,751 --> 00:07:41,919 ‫ונסדיי, חכי.‬ 116 00:07:43,629 --> 00:07:45,548 ‫טיילר! לא. מה אתה עושה?‬ 117 00:07:46,549 --> 00:07:48,134 ‫אני צריך לדבר איתה, אבא.‬ 118 00:07:49,135 --> 00:07:50,470 ‫היא הייתה חברה שלי.‬ 119 00:07:51,053 --> 00:07:53,139 ‫אנחנו בתחנת משטרה. מה כבר יקרה?‬ 120 00:07:59,854 --> 00:08:00,813 ‫תעשה את זה זריז.‬ 121 00:08:08,279 --> 00:08:09,155 ‫מה אתה רוצה?‬ 122 00:08:10,781 --> 00:08:12,033 ‫לשאול שאלה.‬ 123 00:08:15,578 --> 00:08:16,996 ‫איך ההרגשה?‬ 124 00:08:17,997 --> 00:08:19,582 ‫איזו הרגשה?‬ 125 00:08:20,833 --> 00:08:22,126 ‫להפסיד.‬ 126 00:08:26,923 --> 00:08:28,299 ‫בהתחלה,‬ 127 00:08:28,382 --> 00:08:29,800 ‫הייתי מתעורר עירום,‬ 128 00:08:30,343 --> 00:08:31,636 ‫מכוסה בדם,‬ 129 00:08:32,512 --> 00:08:34,222 ‫ולא היה לי מושג מה קרה.‬ 130 00:08:35,890 --> 00:08:37,099 ‫אבל עם הזמן,‬ 131 00:08:38,267 --> 00:08:39,685 ‫התחלתי לזכור…‬ 132 00:08:40,603 --> 00:08:41,562 ‫את הכול.‬ 133 00:08:43,105 --> 00:08:45,274 ‫את צליל הצרחות שלהם,‬ 134 00:08:46,108 --> 00:08:48,152 ‫את הפאניקה בעיניים שלהם,‬ 135 00:08:49,195 --> 00:08:52,823 ‫ופחד קמאי כל כך שיכולתי לטעום אותו.‬ 136 00:08:57,286 --> 00:08:59,288 ‫וזה היה טעים.‬ 137 00:09:03,876 --> 00:09:05,920 ‫אין לך מושג מה עומד לקרות.‬ 138 00:09:37,451 --> 00:09:40,997 ‫בתמורה לכך שהשריף גלפין‬ ‫לא ימליץ להעמיד אותך לדין,‬ 139 00:09:41,080 --> 00:09:43,583 ‫את מסולקת בזאת מאקדמיית נוורמור.‬ 140 00:09:44,250 --> 00:09:46,294 ‫האחרים לא היו קשורים לזה.‬ 141 00:09:46,877 --> 00:09:48,087 ‫פעלתי לבדי.‬ 142 00:09:48,963 --> 00:09:52,466 ‫בתור אחת שטוענת שאין לה חברים,‬ ‫את בהחלט מתאמצת לגונן עליהם.‬ 143 00:09:52,550 --> 00:09:54,552 ‫לא היה להם אומץ לעשות מה שצריך.‬ 144 00:09:54,635 --> 00:09:57,555 ‫כלומר, חטיפה ועינויים?‬ ‫אני בהחלט מקווה שלא.‬ 145 00:09:57,638 --> 00:10:00,850 ‫את מבינה שטיילר רצח שישה אנשים באכזריות,‬ 146 00:10:00,933 --> 00:10:02,977 ‫ועוד שמר מהם אברים למזכרת?‬ 147 00:10:03,060 --> 00:10:05,187 ‫אולי, אילו סיפרת לי על חשדותייך‬ 148 00:10:05,271 --> 00:10:07,273 ‫במקום לקחת את העניינים לידיים,‬ 149 00:10:07,356 --> 00:10:08,566 ‫יכולנו לעבוד ביחד.‬ 150 00:10:08,649 --> 00:10:12,194 ‫כן, כי תמיד הייתה לנו מערכת יחסים‬ ‫שמבוססת על אמון ושיתוף פעולה.‬ 151 00:10:15,865 --> 00:10:20,328 ‫אני מעריכה את היכולת שלך‬ ‫לעמוד על שלך ולסמוך על האינסטינקטים שלך.‬ 152 00:10:20,411 --> 00:10:23,539 ‫אבל זה גם עושה אותך‬ ‫חסרת סבלנות ואימפולסיבית.‬ 153 00:10:23,623 --> 00:10:26,792 ‫הצבת אותי ואת בית הספר במצב בלתי אפשרי.‬ 154 00:10:26,876 --> 00:10:28,294 ‫טיילר הוא ההייד.‬ 155 00:10:29,128 --> 00:10:30,630 ‫והוא הפליל את זווייר.‬ 156 00:10:30,713 --> 00:10:32,465 ‫הוא הודה בזה באוזניי.‬ 157 00:10:32,548 --> 00:10:34,800 ‫הלוואי שיכולתי להאמין לך.‬ 158 00:10:38,137 --> 00:10:39,805 ‫ידעת שאמו הייתה מנודה?‬ 159 00:10:39,889 --> 00:10:42,308 ‫היא למדה פה. את בטח זוכרת אותה.‬ 160 00:10:42,391 --> 00:10:43,643 ‫היא הייתה הייד.‬ 161 00:10:43,726 --> 00:10:47,355 ‫כן, פרנסואז. אישה מקסימה.‬ ‫לא שאלתי לאיזו קטגוריה היא משתייכת.‬ 162 00:10:47,438 --> 00:10:50,441 ‫אז תני לי עוד זמן, ואוכיח לך שהם היידים.‬ 163 00:10:50,524 --> 00:10:51,776 ‫נגמר הזמן,‬ 164 00:10:51,859 --> 00:10:53,986 ‫ונגמרו ההצעות, ונסדיי.‬ 165 00:10:55,196 --> 00:10:56,697 ‫תארזי את התיבות שלך.‬ 166 00:10:57,281 --> 00:10:59,742 ‫אנחנו נשלח אותן, ותיפרדי.‬ 167 00:11:00,826 --> 00:11:03,037 ‫תעזבי ברכבת מחר אחר הצהריים.‬ 168 00:11:04,705 --> 00:11:07,875 ‫צר לי שלא הסתדרת בנוורמור, ונסדיי.‬ 169 00:11:09,126 --> 00:11:11,545 ‫אני בטוחה שאמך תתאכזב מאוד.‬ 170 00:11:16,050 --> 00:11:17,176 ‫כמוני.‬ 171 00:11:25,559 --> 00:11:28,479 ‫זווייר. אני לא יודעת כמה זמן יש לנו.‬ 172 00:11:28,562 --> 00:11:30,815 ‫דבר הסיח את דעת השומרים וחיבל במצלמות.‬ 173 00:11:32,358 --> 00:11:33,484 ‫מה את עושה פה?‬ 174 00:11:34,485 --> 00:11:35,986 ‫אני יודעת שאתה לא ההייד.‬ 175 00:11:36,570 --> 00:11:39,657 ‫טיילר השתמש בי כדי להפליל אותך.‬ ‫הוא ההייד האמיתי.‬ 176 00:11:42,410 --> 00:11:43,411 ‫מאיפה לך?‬ 177 00:11:45,121 --> 00:11:47,164 ‫ראיתי את זה בחזון כשהוא נישק אותי.‬ 178 00:11:49,792 --> 00:11:53,421 ‫אני שמח שהלך לך איתו‬ ‫בזמן שנכלאתי על לא עוול בכפי.‬ 179 00:11:54,004 --> 00:11:57,967 ‫הייתי צריכה להאמין לך. אבל מאחר שככל הנראה‬ ‫יש לך קשר כלשהו עם ההייד,‬ 180 00:11:58,050 --> 00:12:01,637 ‫תהיתי אם ציירת לאחרונה משהו שעשוי לעזור.‬ ‫-את רוצה שאעזור לך?‬ 181 00:12:07,476 --> 00:12:09,103 ‫הרסת לי את החיים!‬ 182 00:12:13,899 --> 00:12:14,775 ‫לא.‬ 183 00:12:15,526 --> 00:12:19,071 ‫ניסיתי להתיידד איתך. תראה מה יצא לי מזה.‬ 184 00:12:19,155 --> 00:12:20,614 ‫לא מדובר בנו, זווייר.‬ 185 00:12:20,698 --> 00:12:21,699 ‫לא, מדובר בך!‬ 186 00:12:22,283 --> 00:12:24,577 ‫בכל פעם שאת מתערבת, אנשים נפגעים.‬ 187 00:12:25,703 --> 00:12:26,871 ‫את רעילה.‬ 188 00:12:28,414 --> 00:12:30,708 ‫את רק מחמירה את המצב.‬ 189 00:12:37,214 --> 00:12:40,468 ‫טיילר הזהיר שמשהו רע עומד לקרות…‬ ‫-כבר הראית לי. לא אכפת לי.‬ 190 00:12:40,551 --> 00:12:43,012 ‫את רוצה שזה ייפסק? אז לכי.‬ 191 00:12:43,596 --> 00:12:45,723 ‫תתרחקי מפה ואל תחזרי.‬ 192 00:12:47,516 --> 00:12:48,434 ‫את מבינה?‬ 193 00:12:49,685 --> 00:12:51,687 ‫זה לא יקרה אם לא תהיי פה.‬ 194 00:12:53,439 --> 00:12:55,524 ‫ככה תצילי את כולם. בסדר?‬ 195 00:12:56,984 --> 00:12:57,818 ‫אז לכי.‬ 196 00:13:00,821 --> 00:13:01,989 ‫תעזבי!‬ 197 00:13:34,438 --> 00:13:38,776 ‫אני לא מאמינה שאתגעגע להתעוררות כל בוקר‬ ‫מול העיניים הקרות והמתות האלה.‬ 198 00:13:38,859 --> 00:13:40,820 ‫זה לא יהיה אותו הדבר בלעדייך.‬ 199 00:13:43,239 --> 00:13:45,574 ‫אני מניחה שתעברי לגור עם יוקו,‬ 200 00:13:45,658 --> 00:13:47,243 ‫ותשאירי אותי בעבר.‬ 201 00:13:47,326 --> 00:13:48,410 ‫בחיים לא.‬ 202 00:13:49,370 --> 00:13:50,329 ‫ואת?‬ 203 00:13:51,497 --> 00:13:52,665 ‫תשכחי אותי?‬ 204 00:13:54,500 --> 00:13:57,545 ‫אניד, הותרת בי סימן בל יימחה.‬ 205 00:13:58,295 --> 00:14:00,506 ‫בכל פעם שאחטוף בחילה מקשת בענן,‬ 206 00:14:00,589 --> 00:14:02,800 ‫או ששיר פופ יקיז דם מאוזניי,‬ 207 00:14:03,425 --> 00:14:04,677 ‫אחשוב עלייך.‬ 208 00:14:07,221 --> 00:14:08,097 ‫תודה.‬ 209 00:14:09,348 --> 00:14:10,182 ‫אני מניחה.‬ 210 00:14:13,060 --> 00:14:16,272 ‫תמיד חשבתי שהסתמכות על אחרים‬ ‫היא סימן לחולשה.‬ 211 00:14:16,856 --> 00:14:19,567 ‫שהאכזבה מהם היא בלתי נמנעת.‬ 212 00:14:22,862 --> 00:14:24,905 ‫בסוף, אני זאת שמאכזבת.‬ 213 00:14:24,989 --> 00:14:26,282 ‫את צוחקת עליי?‬ 214 00:14:27,616 --> 00:14:29,493 ‫למדתי ממך המון.‬ 215 00:14:29,577 --> 00:14:31,954 ‫כן, חלק מזה היה פלילי, אבל…‬ 216 00:14:32,913 --> 00:14:35,958 ‫רוב האנשים מעמידים פנים כל החיים‬ ‫שכלום לא מזיז להם,‬ 217 00:14:36,041 --> 00:14:38,419 ‫אבל לך באמת שום דבר לא מזיז.‬ 218 00:14:40,504 --> 00:14:44,008 ‫יש סיכוי שיש לך איזו‬ ‫תוכנית ערמומית כדי לחמוק מווימס?‬ 219 00:14:45,175 --> 00:14:46,260 ‫זווייר צודק.‬ 220 00:14:47,428 --> 00:14:49,889 ‫הנבואה הזאת לא תתממש אם לא אהיה פה.‬ 221 00:14:51,390 --> 00:14:54,351 ‫אבל הורג אותי לעזוב‬ ‫בזמן שטיילר עדיין מסתובב חופשי.‬ 222 00:14:56,437 --> 00:14:57,980 ‫אם הוא ינסה לעשות משהו,‬ 223 00:14:58,063 --> 00:15:01,317 ‫יש לנו בית ספר שמלא‬ ‫בגורגונים, ערפדים ואנשי זאב,‬ 224 00:15:01,400 --> 00:15:02,568 ‫מוכנים ומזומנים.‬ 225 00:15:02,651 --> 00:15:04,570 ‫נטפל בזה, ונסדיי. אני מבטיחה.‬ 226 00:15:07,489 --> 00:15:10,075 ‫לעומת זאת, קיבלתי מסרון מהאמהות של יוג׳ין.‬ 227 00:15:10,159 --> 00:15:11,535 ‫הוא התעורר אתמול בלילה.‬ 228 00:15:11,619 --> 00:15:13,954 ‫אולי וימס תרשה לך‬ ‫לעבור אצלו בדרך לתחנה.‬ 229 00:15:20,544 --> 00:15:21,879 ‫נראה לי שאנחנו מוכנים.‬ 230 00:15:23,172 --> 00:15:24,006 ‫דבר,‬ 231 00:15:24,590 --> 00:15:26,550 ‫אתגעגע להדרכות האיפור שלנו.‬ 232 00:15:26,634 --> 00:15:28,969 ‫ותמשיך לשלוח לי טיפים על תכשירי לחות.‬ 233 00:15:29,553 --> 00:15:30,888 ‫תהיה בקשר, טוב?‬ 234 00:15:42,942 --> 00:15:43,943 ‫אז…‬ 235 00:15:47,363 --> 00:15:48,322 ‫את צודקת.‬ 236 00:15:48,989 --> 00:15:50,950 ‫לא להתחבק זה הקטע שלנו.‬ 237 00:16:02,378 --> 00:16:04,088 ‫לא תכננו לגרום לה להעיף אותך.‬ 238 00:16:04,797 --> 00:16:05,965 ‫אנחנו מצטערים.‬ 239 00:16:06,548 --> 00:16:09,093 ‫אחוות הסולנום צריכה להיות מוכנה לבאות.‬ 240 00:16:09,176 --> 00:16:10,844 ‫אחרת, המון אנשים ייהרגו.‬ 241 00:16:13,931 --> 00:16:15,933 ‫כמה טוב שתפסתי אותך.‬ 242 00:16:16,016 --> 00:16:19,645 ‫גזמתי את ״חונק הזאב״ שלי‬ ‫ולא שמתי לב מה השעה.‬ 243 00:16:20,562 --> 00:16:22,147 ‫זאת מתנת פרידה.‬ 244 00:16:23,399 --> 00:16:26,527 ‫הרדוף לבן. אחד הצמחים הקטלניים בטבע.‬ 245 00:16:27,111 --> 00:16:29,738 ‫הוא גם מסמל גורל והתחדשות.‬ 246 00:16:30,322 --> 00:16:32,408 ‫את צעירה מוכשרת מאוד, ונסדיי.‬ 247 00:16:32,491 --> 00:16:34,952 ‫אני מצפה לראות מה יהיה הצעד הבא שלך.‬ 248 00:16:36,245 --> 00:16:37,204 ‫ונסדיי.‬ 249 00:16:38,288 --> 00:16:40,666 ‫הפעם אלווה אותך אישית לרכבת.‬ 250 00:16:41,500 --> 00:16:43,085 ‫אני רוצה לבקש טובה אחרונה.‬ 251 00:16:58,308 --> 00:16:59,393 ‫ונסדיי!‬ 252 00:17:00,269 --> 00:17:01,228 ‫יוג׳ין.‬ 253 00:17:02,229 --> 00:17:03,939 ‫טוב לראות שהתעוררת סוף סוף.‬ 254 00:17:04,023 --> 00:17:05,691 ‫שמעתי שבאת לבקר כל הזמן.‬ 255 00:17:05,774 --> 00:17:07,526 ‫אל תזכיר את זה לעולם.‬ 256 00:17:07,609 --> 00:17:09,403 ‫תקשיב, התכוונתי לספר לך…‬ 257 00:17:11,321 --> 00:17:12,823 ‫לא הייתי צריכה ללכת לנשף.‬ 258 00:17:12,906 --> 00:17:14,575 ‫הייתי צריכה להיות איתך.‬ 259 00:17:14,658 --> 00:17:17,369 ‫כשרחבת הריקודים קוראת לך,‬ ‫את חייבת להיענות.‬ 260 00:17:19,455 --> 00:17:21,457 ‫זו לא אשמתך. המפלצת אשמה.‬ 261 00:17:21,957 --> 00:17:24,626 ‫בעצם, קוראים לה ״הייד״,‬ ‫והיא עדיין בשטח.‬ 262 00:17:24,710 --> 00:17:28,047 ‫אז אל תחזור לנוורמור,‬ ‫גם לא כדי לבדוק מה שלום הדבורים.‬ 263 00:17:28,130 --> 00:17:29,673 ‫אתה חייב לשמוע בקולי הפעם.‬ 264 00:17:30,424 --> 00:17:32,468 ‫חשבתי שהמזמזמים אמורים לעזור זה לזה.‬ 265 00:17:35,179 --> 00:17:37,222 ‫בלילה ההוא, ביער…‬ 266 00:17:37,973 --> 00:17:39,641 ‫מישהו הצית אש במערה.‬ 267 00:17:39,725 --> 00:17:41,685 ‫כן. ד״ר קינבוט.‬ 268 00:17:41,769 --> 00:17:43,812 ‫מטורף שזו הייתה היא.‬ 269 00:17:43,896 --> 00:17:46,315 ‫אני לא ממש זוכר כלום.‬ 270 00:17:46,398 --> 00:17:49,693 ‫רק ראיתי מישהו בשחור, ואת המגפיים האלה…‬ 271 00:17:49,777 --> 00:17:51,195 ‫מה לגבי המגפיים שלה?‬ 272 00:17:52,071 --> 00:17:54,907 ‫הייתה התפוצצות של אור, ו…‬ 273 00:17:54,990 --> 00:17:56,492 ‫רק לרגע,‬ 274 00:17:56,575 --> 00:17:58,160 ‫חשבתי שהם לא שחורים.‬ 275 00:17:59,078 --> 00:17:59,953 ‫שהם אדומים.‬ 276 00:18:20,057 --> 00:18:21,141 ‫ונסדיי.‬ 277 00:18:22,059 --> 00:18:23,977 ‫חשבתי שתהיי כבר בדרך לניו ג׳רזי.‬ 278 00:18:24,561 --> 00:18:28,107 ‫את כבר לא צריכה להעמיד פנים, לורל.‬ ‫הייתי צריכה לדעת שזו את.‬ 279 00:18:28,190 --> 00:18:31,276 ‫זייפת את מותך. השגת עבודה בנוורמור.‬ 280 00:18:31,360 --> 00:18:32,820 ‫עוררת הייד.‬ 281 00:18:32,903 --> 00:18:35,572 ‫בדרך כלל אני מעריכה‬ ‫מזימות נקמה מבוצעות היטב,‬ 282 00:18:35,656 --> 00:18:39,118 ‫אבל שלך הייתה קצת מוגזמת,‬ ‫אפילו בסטנדרטים הגבוהים שלי.‬ 283 00:18:39,785 --> 00:18:41,286 ‫אבוי…‬ 284 00:18:41,870 --> 00:18:43,122 ‫וימס צדקה.‬ 285 00:18:44,998 --> 00:18:47,000 ‫את באמת צריכה סיוע פסיכיאטרי.‬ 286 00:18:47,584 --> 00:18:51,255 ‫אי אפשר לפזר האשמות פרועות ללא השלכות.‬ 287 00:18:51,755 --> 00:18:54,466 ‫הן אולי פרועות, אבל נכונות.‬ 288 00:18:55,050 --> 00:18:56,593 ‫טיילר גילה לי הכול.‬ 289 00:19:03,976 --> 00:19:08,021 ‫בהתחלה האשמתי בטעות את קינבוט‬ ‫שעוררה אותו באמצעות היפנוזה.‬ 290 00:19:08,105 --> 00:19:10,691 ‫אבל השתמשת בחומר כימי שמופק מצמח. נכון?‬ 291 00:19:12,109 --> 00:19:14,903 ‫אני יודעת שאביך ניהל מעקב‬ ‫אחר כל המנודים בעיירה.‬ 292 00:19:14,987 --> 00:19:18,365 ‫אני מניחה שהוא סיפר לך‬ ‫את סודה של משפחת גלפין כשהיית קטנה.‬ 293 00:19:18,448 --> 00:19:20,242 ‫לכן התמקדת בטיילר.‬ 294 00:19:20,826 --> 00:19:23,662 ‫כדי להשתמש בו,‬ ‫גילית לו מי אמו הייתה באמת.‬ 295 00:19:24,371 --> 00:19:26,665 ‫טיילר לא הבין שהאמת לא תשחרר אותו.‬ 296 00:19:27,541 --> 00:19:28,625 ‫צר לי כל כך.‬ 297 00:19:29,459 --> 00:19:30,377 ‫- הייד -‬ 298 00:19:30,460 --> 00:19:32,045 ‫שהיא תשעבד אותו לך.‬ 299 00:19:32,629 --> 00:19:35,424 ‫וזה היה מפחיד בהתחלה,‬ ‫אז השתמשת במערה ובשלשלאות.‬ 300 00:19:37,676 --> 00:19:40,304 ‫אבל בסופו של הדבר‬ ‫הוא החל לשרת אותך בהסכמה.‬ 301 00:19:40,387 --> 00:19:42,639 ‫וכשקינבוט התקרבה לגילוי האמת,‬ 302 00:19:42,723 --> 00:19:45,225 ‫הורית לטיילר לרצוח אותה ולהפליל את זווייר.‬ 303 00:19:47,728 --> 00:19:48,562 ‫מספיק.‬ 304 00:19:50,689 --> 00:19:53,317 ‫טיילר שלי, בוא תשמח את אימא ותשתיק אותה.‬ 305 00:19:54,067 --> 00:19:54,985 ‫לצמיתות.‬ 306 00:19:55,068 --> 00:19:56,486 ‫הוא לא בצד שלך.‬ 307 00:19:56,570 --> 00:19:59,239 ‫טיילר יעשה כל דבר למעני.‬ 308 00:20:01,575 --> 00:20:03,285 ‫זוכר מה אמרתי לך?‬ 309 00:20:04,036 --> 00:20:05,996 ‫הראיתי לך מי אתה באמת.‬ 310 00:20:08,248 --> 00:20:10,667 ‫מה שעשו לאימא שלך…‬ 311 00:20:12,211 --> 00:20:14,755 ‫המנודים הפכו אותך למפלצת.‬ 312 00:20:16,798 --> 00:20:19,927 ‫אם הוא שונא רק מנודים,‬ ‫למה הוא הורג גם נורמלים?‬ 313 00:20:21,511 --> 00:20:23,680 ‫הם רק פיונים במשחק גדול יותר.‬ 314 00:20:24,473 --> 00:20:26,016 ‫בדיוק כמוך, ונסדיי.‬ 315 00:20:26,099 --> 00:20:29,561 ‫שוב טעית בהערכת המצב.‬ 316 00:20:30,062 --> 00:20:31,855 ‫לא היה לך סיכוי להגיע לרכבת.‬ 317 00:20:31,939 --> 00:20:34,024 ‫שלחתי את טיילר לעצור אותך.‬ 318 00:20:34,691 --> 00:20:36,568 ‫בכלל לא הגעתי לתחנה.‬ 319 00:20:37,444 --> 00:20:38,445 ‫שמעת מספיק?‬ 320 00:20:46,078 --> 00:20:47,955 ‫העבד שלך כנראה עדיין בתחנה.‬ 321 00:20:48,872 --> 00:20:51,625 ‫אנא, אל תחמירי את המצב עוד יותר, מרילין.‬ 322 00:20:53,168 --> 00:20:54,586 ‫קוראים לי לורל!‬ 323 00:21:06,223 --> 00:21:07,432 ‫המנהלת וימס!‬ 324 00:21:08,392 --> 00:21:09,268 ‫המנהלת וימס!‬ 325 00:21:21,863 --> 00:21:23,282 ‫הרעלת סולנום.‬ 326 00:21:23,365 --> 00:21:24,992 ‫סיומת הולמת, לא?‬ 327 00:21:50,934 --> 00:21:51,935 ‫את בסדר?‬ 328 00:21:52,477 --> 00:21:55,188 ‫את לא תזדאבי לי עכשיו, נכון?‬ 329 00:21:55,272 --> 00:21:56,898 ‫זה הרי ליל ירח דם מלא.‬ 330 00:21:57,607 --> 00:21:59,401 ‫אני בסדר. נראה לי.‬ 331 00:22:01,570 --> 00:22:02,904 ‫אבל זה עוזר.‬ 332 00:22:15,667 --> 00:22:18,170 ‫היי, יוג׳ין. מה שלומך?‬ 333 00:22:18,253 --> 00:22:19,421 ‫ראית את ונסדיי?‬ 334 00:22:20,005 --> 00:22:22,716 ‫לא, היא עזבה אחר הצהריים.‬ ‫היא לא עברה אצלך?‬ 335 00:22:22,799 --> 00:22:27,220 ‫תקשיבי, המנהלת וימס והיא הלכו להתעמת‬ ‫עם מיז ת׳ורנהיל, אבל לא שמעתי מהן.‬ 336 00:22:27,763 --> 00:22:29,598 ‫למה שיתעמתו עם מיז ת׳ורנהיל?‬ 337 00:22:29,681 --> 00:22:31,850 ‫כי היא מאחורי כל מה שקרה.‬ 338 00:22:31,933 --> 00:22:33,894 ‫היא האיש הרע. האישה הרעה.‬ 339 00:22:33,977 --> 00:22:35,395 ‫היא פשוט בנאדם רע.‬ 340 00:22:35,479 --> 00:22:38,190 ‫טוב. אג׳קס ואני נלך לבדוק בחממה.‬ 341 00:22:38,774 --> 00:22:42,694 ‫יו, נער הדבורים. ברוך השב.‬ ‫-למה הוא בחדר שלך?‬ 342 00:22:50,827 --> 00:22:52,579 ‫לא כל כך מהר! מה קרה?‬ 343 00:22:56,750 --> 00:22:57,834 ‫המנהלת וימס?‬ 344 00:22:57,918 --> 00:22:59,628 ‫אניד, מה קורה פה?‬ ‫-ומה עם ונסדיי?‬ 345 00:23:00,921 --> 00:23:02,297 ‫טיילר ות׳ורנהיל לקחו אותה?‬ 346 00:23:03,090 --> 00:23:04,257 ‫לאן?‬ 347 00:23:05,008 --> 00:23:06,426 ‫קבר קראקסטון? מה פתאום?‬ 348 00:23:08,845 --> 00:23:10,222 ‫מה זה ״אחוות הסולנום״?‬ 349 00:23:13,308 --> 00:23:14,935 ‫אסביר בדרך.‬ 350 00:23:16,061 --> 00:23:17,062 ‫בוא.‬ 351 00:23:17,687 --> 00:23:19,481 ‫חבר׳ה?‬ 352 00:23:20,565 --> 00:23:21,983 ‫תירגע, יוג׳ין.‬ 353 00:23:22,067 --> 00:23:24,111 ‫הגורגון הזה מטומטם.‬ 354 00:23:24,778 --> 00:23:26,655 ‫זה עלול להיות מסוכן.‬ 355 00:23:26,738 --> 00:23:29,199 ‫אם אניד צודקת וונסדיי נחטפה,‬ 356 00:23:29,282 --> 00:23:31,701 ‫צריך להודיע לשריף.‬ ‫-אימא, אני חייב ללכת.‬ 357 00:23:31,785 --> 00:23:35,455 ‫ונסדיי היא החברה היחידה שלי,‬ ‫ואם היא בצרה, אני חייב לעזור לה.‬ 358 00:23:35,539 --> 00:23:36,623 ‫זה קוד הכוורת.‬ 359 00:24:16,329 --> 00:24:19,207 ‫יש פה מין כזה דז׳ה־וו, אה?‬ 360 00:24:20,083 --> 00:24:22,627 ‫רק שאני לא אבכה ואייבב כמו ילד.‬ 361 00:24:22,711 --> 00:24:25,297 ‫טיילר, חכה ליד הסירה.‬ 362 00:24:26,047 --> 00:24:26,923 ‫כן.‬ 363 00:24:27,591 --> 00:24:29,718 ‫שמע בקול האדונית שלך ותהיה הייד טוב.‬ 364 00:24:37,434 --> 00:24:38,685 ‫אני מוכרחה להודות,‬ 365 00:24:39,352 --> 00:24:42,355 ‫תכסיס שינוי הצורה של וימס כמעט הצליח.‬ 366 00:24:43,773 --> 00:24:45,192 ‫אבל כמו שאבי תמיד אמר,‬ 367 00:24:45,775 --> 00:24:49,404 ‫״כדי להערים על מנודה,‬ ‫צריך להיות חכם ממנו.״‬ 368 00:24:50,947 --> 00:24:54,242 ‫את יודעת, יש לנו שורשים‬ ‫שמגיעים עד לג׳וסף קראקסטון.‬ 369 00:24:54,784 --> 00:24:57,037 ‫אז גם את ממשפחה של רוצחים פסיכוטיים.‬ 370 00:24:57,120 --> 00:25:00,123 ‫ג׳וסף קראקסטון היה בעל חזון.‬ 371 00:25:00,207 --> 00:25:02,792 ‫הוא הקדיש את חייו להגנה‬ ‫על נורמלים מפני מנודים,‬ 372 00:25:02,876 --> 00:25:07,380 ‫עד שנרצח בידי אחת מאבותייך, גודי אדמס.‬ 373 00:25:07,964 --> 00:25:10,008 ‫וכאילו כדי לזרות מלח על הפצעים,‬ 374 00:25:10,091 --> 00:25:13,178 ‫הם גנבו את אדמותיו‬ ‫ובנו עליהן את בית הספר המתועב הזה.‬ 375 00:25:19,142 --> 00:25:20,060 ‫אבל…‬ 376 00:25:21,478 --> 00:25:23,021 ‫במשך מאות השנים,‬ 377 00:25:23,104 --> 00:25:26,816 ‫בני משפחתי נותרו מחויבים‬ ‫לחזון של קראקסטון.‬ 378 00:25:27,400 --> 00:25:29,694 ‫אחי מת במסגרת המאבק.‬ 379 00:25:30,278 --> 00:25:32,781 ‫אני בחרתי בדרך אחרת.‬ 380 00:25:32,864 --> 00:25:33,990 ‫בדרך על־טבעית.‬ 381 00:25:34,991 --> 00:25:38,370 ‫טיילר אסף את חלקי הגופות‬ ‫כדי להקים לתחייה את קראקסטון.‬ 382 00:25:38,453 --> 00:25:42,624 ‫האדם היחיד שכמעט הצליח‬ ‫להכחיד את המנודים.‬ 383 00:25:43,833 --> 00:25:45,502 ‫אי אפשר להקים מתים לתחייה.‬ 384 00:25:45,585 --> 00:25:46,670 ‫תאמיני לי, ניסיתי.‬ 385 00:25:47,546 --> 00:25:51,341 ‫אני חושבת שגודי אדמס הייתה חולקת עלייך.‬ 386 00:25:51,925 --> 00:25:53,176 ‫ספר הצללים של גודי.‬ 387 00:25:53,260 --> 00:25:55,929 ‫את גנבת את העותק המקורי מעולם הצליינים.‬ 388 00:25:56,805 --> 00:25:59,558 ‫גודי לא הסתפקה ברצח קראקסטון.‬ 389 00:25:59,641 --> 00:26:01,726 ‫היא גם הטילה קללה על נשמתו.‬ 390 00:26:03,228 --> 00:26:04,938 ‫מה זה קשור אליי?‬ 391 00:26:06,106 --> 00:26:07,524 ‫ונסדיי יקירתי…‬ 392 00:26:08,191 --> 00:26:09,776 ‫אַת המפתח.‬ 393 00:26:09,859 --> 00:26:13,488 ‫כשהגעת לנוורמור, התוכנית שלי נכנסה לפעולה.‬ 394 00:26:13,989 --> 00:26:18,076 ‫גודי נעלה את קראקסטון‬ ‫בסרקופג שמוגן במנעול דם.‬ 395 00:26:18,159 --> 00:26:21,079 ‫רק צאצא שלה יכול לפתוח אותו.‬ 396 00:26:21,913 --> 00:26:23,039 ‫את המפתח.‬ 397 00:26:23,123 --> 00:26:26,293 ‫צאצא חי, בליל ירח הדם.‬ 398 00:26:26,835 --> 00:26:27,794 ‫אז…‬ 399 00:26:28,420 --> 00:26:30,130 ‫חיכיתי לרגע הנכון,‬ 400 00:26:30,213 --> 00:26:32,632 ‫וגרמתי לך להרגיש מיוחדת,‬ 401 00:26:32,716 --> 00:26:34,843 ‫עד שיגיע הזמן להקריב אותך.‬ 402 00:26:39,598 --> 00:26:40,473 ‫שקט!‬ 403 00:26:41,725 --> 00:26:43,059 ‫סנטיאגו, מה קורה?‬ 404 00:26:43,143 --> 00:26:44,728 ‫שריף, יש פה סיטואציה.‬ 405 00:26:44,811 --> 00:26:47,314 ‫אימא של יוג׳ין אוטינג׳ר התקשרה בפאניקה.‬ 406 00:26:47,397 --> 00:26:48,648 ‫משהו קורה בנוורמור.‬ 407 00:26:49,274 --> 00:26:51,067 ‫תשלחי לשם ניידות דחוף.‬ 408 00:26:51,151 --> 00:26:52,819 ‫אז זהו שאני לא יכולה.‬ 409 00:26:52,902 --> 00:26:55,113 ‫הצמיגים של כל הניידות נוקבו.‬ 410 00:26:55,196 --> 00:26:56,031 ‫כולם.‬ 411 00:26:56,823 --> 00:26:58,116 ‫טוב, אני בדרך.‬ 412 00:27:53,672 --> 00:27:55,548 ‫- ג׳וסף קראקסטון -‬ 413 00:29:02,323 --> 00:29:04,075 ‫אני דם מדמך.‬ 414 00:29:04,159 --> 00:29:05,744 ‫זימנתי אותך‬ 415 00:29:05,827 --> 00:29:09,330 ‫כדי שתכחיד את המנודים, אחת ולתמיד.‬ 416 00:29:15,378 --> 00:29:18,673 ‫נקמתי לא תאחר לבוא.‬ 417 00:29:20,675 --> 00:29:21,509 ‫גם שלי.‬ 418 00:29:23,970 --> 00:29:25,597 ‫גודי אדמס!‬ 419 00:29:26,848 --> 00:29:28,600 ‫את רודפת אותי עדיין.‬ 420 00:29:28,683 --> 00:29:31,728 ‫גורלך יהיה כגורלי!‬ 421 00:29:33,897 --> 00:29:36,775 ‫היצלי בלהבות השאול!‬ 422 00:29:38,860 --> 00:29:40,904 ‫שם מקומך.‬ 423 00:29:53,917 --> 00:29:55,877 ‫חלומות פז, ונסדיי.‬ 424 00:30:04,594 --> 00:30:08,389 ‫אני לא מאמינה שהיית חבר‬ ‫באגודה סודית ולא סיפרת לי.‬ 425 00:30:09,265 --> 00:30:11,017 ‫כי… את יודעת.‬ 426 00:30:12,310 --> 00:30:13,394 ‫היא סודית.‬ 427 00:30:15,772 --> 00:30:17,565 ‫ביאנקה, דווינה…‬ 428 00:30:17,649 --> 00:30:18,983 ‫וקנט?‬ 429 00:30:19,067 --> 00:30:21,110 ‫ברצינות? אפילו קנט פה?‬ 430 00:30:21,194 --> 00:30:23,446 ‫כמה אקסקלוסיבי המועדון הזה?‬ 431 00:30:23,530 --> 00:30:25,907 ‫אז רגע, אמרת שת׳ורנהיל משוגעת?‬ 432 00:30:25,990 --> 00:30:29,035 ‫היא רצחה את וימס,‬ ‫ולקחה את ונסדיי לקבר קראקסטון.‬ 433 00:30:29,702 --> 00:30:32,789 ‫חייבים להציל את כל בית הספר‬ ‫לפני שיהיה מאוחר מדי.‬ 434 00:30:32,872 --> 00:30:34,082 ‫כי זה מה שעומד לבוא.‬ 435 00:30:34,791 --> 00:30:36,376 ‫שנפעיל את אזעקת השריפה?‬ 436 00:30:36,459 --> 00:30:39,087 ‫זה רק יעורר מהומה‬ ‫ואת החשד של טיילר ות׳ורנהיל.‬ 437 00:30:39,963 --> 00:30:41,548 ‫אז איך נוציא את כולם?‬ 438 00:30:42,799 --> 00:30:44,843 ‫נשכנע אותם בעזרת שירת הסירנה שלנו.‬ 439 00:30:51,808 --> 00:30:53,810 ‫דבר ואני נלך לחפש את ונסדיי.‬ 440 00:30:54,727 --> 00:30:56,646 ‫טוב. סולנום לנצח.‬ 441 00:30:59,190 --> 00:31:00,024 ‫ברצינות?‬ 442 00:31:00,108 --> 00:31:01,734 ‫גם הקשה סודית?‬ 443 00:31:10,785 --> 00:31:11,703 ‫ונסדיי.‬ 444 00:31:15,540 --> 00:31:17,375 ‫את כאן כדי לקחת אותי לצד השני?‬ 445 00:31:17,458 --> 00:31:18,293 ‫תקשיבי.‬ 446 00:31:18,376 --> 00:31:21,004 ‫יש לדקור את קראקסטון בלבו השחור.‬ 447 00:31:21,880 --> 00:31:24,632 ‫זו הדרך היחידה לנצח אותו לעולמים.‬ 448 00:31:25,216 --> 00:31:27,510 ‫העין השלישית שלך פוזלת? אני גוססת.‬ 449 00:31:28,094 --> 00:31:29,429 ‫התליון שלך.‬ 450 00:31:29,512 --> 00:31:30,847 ‫הוא קמע רב עוצמה.‬ 451 00:31:32,515 --> 00:31:35,018 ‫אמי אמרה לי שהוא מגלה חזיונות.‬ 452 00:31:35,101 --> 00:31:37,395 ‫הוא משמש גם לזימון נשמות.‬ 453 00:31:37,478 --> 00:31:40,690 ‫הוא יאפשר לי לעבור דרכך ולרפא אותך.‬ 454 00:31:40,773 --> 00:31:43,902 ‫רק דעי לך שלאחר מכן,‬ ‫לעולם לא תראי אותי שוב.‬ 455 00:31:44,694 --> 00:31:46,613 ‫בית הספר זקוק לך, ונסדיי.‬ 456 00:32:39,791 --> 00:32:40,625 ‫- איפה הילד? -‬ 457 00:32:40,708 --> 00:32:41,918 ‫למה עצרנו באמצע היער?‬ 458 00:32:42,710 --> 00:32:44,796 ‫אתה עוקב אחרי המפלץ הקטן שלך?‬ ‫-סתום.‬ 459 00:32:48,967 --> 00:32:50,134 ‫היי, חכה!‬ 460 00:32:50,802 --> 00:32:52,387 ‫היי, מה איתי?‬ 461 00:32:54,555 --> 00:32:56,099 ‫חתיכת מניאק!‬ 462 00:32:57,141 --> 00:32:59,602 ‫בואו נתפנה במהירות ובקור רוח. טוב?‬ 463 00:32:59,686 --> 00:33:01,521 ‫יופי, קדימה.‬ ‫-ביאנקה!‬ 464 00:33:04,399 --> 00:33:05,566 ‫מה קורה פה?‬ 465 00:33:06,150 --> 00:33:08,987 ‫אנחנו בסכנה. אין זמן להמתנה.‬ 466 00:33:14,283 --> 00:33:16,577 ‫בואו איתי. קדימה, מהר!‬ 467 00:33:32,593 --> 00:33:33,678 ‫אלוהים.‬ 468 00:33:34,178 --> 00:33:35,805 ‫אלוהים!‬ 469 00:33:36,806 --> 00:33:37,765 ‫זה קורה!‬ 470 00:33:40,101 --> 00:33:41,477 ‫דבר, אני מזדאבת!‬ 471 00:33:55,616 --> 00:33:57,201 ‫לורל אמרה שאת מתה.‬ 472 00:33:57,744 --> 00:33:59,162 ‫אני כבר מרגישה יותר טוב.‬ 473 00:33:59,746 --> 00:34:01,039 ‫את כמו ג׳וק.‬ 474 00:34:01,122 --> 00:34:03,291 ‫די, מחמאות לא יועילו לך.‬ 475 00:34:06,627 --> 00:34:07,920 ‫הסוף שלך לא יהיה טוב.‬ 476 00:34:42,663 --> 00:34:43,539 ‫אניד?‬ 477 00:34:45,083 --> 00:34:45,917 ‫אניד!‬ 478 00:34:54,175 --> 00:34:55,927 ‫אני חייבת לחזור לבית הספר!‬ 479 00:35:02,100 --> 00:35:04,227 ‫אין לך מושג כמה זמן חיכיתי לרגע הזה,‬ 480 00:35:04,310 --> 00:35:05,812 ‫וכמה הוא חשוב למשפחה שלי.‬ 481 00:35:05,895 --> 00:35:07,271 ‫שקט, אישה!‬ 482 00:35:08,231 --> 00:35:09,524 ‫הסתלקי,‬ 483 00:35:09,607 --> 00:35:12,235 ‫פן אעקור את לשונך הארורה!‬ 484 00:35:15,071 --> 00:35:16,197 ‫אסור לפגוש גיבורים.‬ 485 00:35:27,875 --> 00:35:31,337 ‫אטהר את העולם מהמנודים המשוקצים!‬ 486 00:35:51,107 --> 00:35:52,483 ‫כן!‬ 487 00:35:52,567 --> 00:35:53,651 ‫כן!‬ 488 00:35:53,734 --> 00:35:55,153 ‫כן… דבר!‬ 489 00:35:59,365 --> 00:36:01,284 ‫- איפה הילד?‬ ‫אין קליטה -‬ 490 00:36:23,848 --> 00:36:24,807 ‫טיילר.‬ 491 00:36:24,891 --> 00:36:26,434 ‫בן, זה באמת אתה?‬ 492 00:37:36,462 --> 00:37:37,797 ‫שלום, צליין.‬ 493 00:37:41,217 --> 00:37:43,427 ‫הכיצד לבך עודנו פועם?‬ 494 00:37:44,011 --> 00:37:46,722 ‫איזה מין כישוף שטני הוא זה?‬ 495 00:37:46,806 --> 00:37:47,682 ‫תתרחק ממנה!‬ 496 00:38:01,070 --> 00:38:01,904 ‫לא!‬ 497 00:38:04,782 --> 00:38:07,827 ‫אלוהים.‬ ‫-אני בסדר. לך. תציל אותם.‬ 498 00:38:09,161 --> 00:38:10,955 ‫עכשיו!‬ ‫-אוקיי.‬ 499 00:38:15,668 --> 00:38:17,503 ‫בואו, קדימה!‬ 500 00:38:59,378 --> 00:39:01,922 ‫אשלח אותך בחזרה לגיהינום.‬ 501 00:40:13,869 --> 00:40:15,830 ‫הבאת אקדח לקרב חרבות.‬ 502 00:40:16,747 --> 00:40:18,999 ‫זו כנראה ההחלטה החכמה הראשונה שקיבלת היום.‬ 503 00:40:19,667 --> 00:40:21,836 ‫אולי לא אזכה להרוג את כל המנודים,‬ 504 00:40:21,919 --> 00:40:24,338 ‫אבל לפחות אזכה להרוג אותך, ונסדיי.‬ 505 00:40:52,450 --> 00:40:54,994 ‫כן, זה מה שקורה למי שמתעסק עם נוורמור,‬ 506 00:40:55,703 --> 00:40:56,537 ‫כלבה.‬ 507 00:40:59,415 --> 00:41:01,625 ‫מזמזמים עוזרים זה לזה. נכון?‬ 508 00:41:12,386 --> 00:41:13,971 ‫אני אמשיך מכאן.‬ 509 00:41:14,054 --> 00:41:15,639 ‫אולי נודיע לשריף?‬ 510 00:41:15,723 --> 00:41:16,724 ‫תסתובב, יוג׳ין.‬ 511 00:41:38,370 --> 00:41:39,413 ‫אניד?‬ 512 00:42:17,535 --> 00:42:18,494 ‫איפה ונסדיי?‬ 513 00:43:37,197 --> 00:43:40,701 ‫- הסוף -‬ 514 00:44:04,558 --> 00:44:08,103 ‫- ו. א. -‬ 515 00:44:28,749 --> 00:44:29,833 ‫לא נעים להודות,‬ 516 00:44:30,334 --> 00:44:32,211 ‫אבל אתגעגע למנהלת וימס.‬ 517 00:44:33,462 --> 00:44:35,255 ‫היא הייתה מטרד נוראי לפעמים,‬ 518 00:44:37,424 --> 00:44:38,634 ‫אבל היא הייתה קשוחה.‬ 519 00:44:39,802 --> 00:44:42,971 ‫והיא מתה למען הדבר היחיד שאהבה באמת:‬ ‫בית הספר הזה.‬ 520 00:44:45,849 --> 00:44:47,601 ‫אני מכבדת את זה מאוד.‬ 521 00:44:49,186 --> 00:44:50,646 ‫היא הייתה אחת משלנו.‬ 522 00:45:02,199 --> 00:45:06,453 ‫עכשיו, כשבוטלו הלימודים עד סוף הסמסטר,‬ ‫את חייבת לבוא לבקר אותי בסן פרנסיסקו.‬ 523 00:45:06,537 --> 00:45:09,289 ‫אני מבטיחה שכל יום יהיה ערפילי וגשום.‬ 524 00:45:09,373 --> 00:45:10,290 ‫נשמע מפתה.‬ 525 00:45:11,041 --> 00:45:11,917 ‫ביאנקה.‬ 526 00:45:13,335 --> 00:45:14,837 ‫אני חייבת לך תודה.‬ 527 00:45:15,754 --> 00:45:17,715 ‫בשנה הבאה נזכה באליפות הסיף.‬ 528 00:45:17,798 --> 00:45:20,342 ‫הרגת צליין על־טבעי אחד.‬ ‫שזה לא יעלה לך לראש.‬ 529 00:45:58,422 --> 00:46:00,132 ‫שמעתי שאתה אדם חופשי.‬ 530 00:46:01,383 --> 00:46:03,844 ‫כן. כל סעיפי האישום בוטלו.‬ 531 00:46:05,471 --> 00:46:06,472 ‫תקשיבי,‬ 532 00:46:06,555 --> 00:46:09,308 ‫כשהייתי בתא, אמרתי כל מיני… דברים.‬ 533 00:46:11,018 --> 00:46:12,728 ‫להיות חבר שלך זה מסוכן.‬ 534 00:46:12,811 --> 00:46:17,191 ‫אבל אני לא מכיר הרבה אנשים‬ ‫שהיו מוכנים לחטוף חץ במקומי, אז…‬ 535 00:46:18,025 --> 00:46:20,152 ‫ברוכה הבאה למאה ה־21, אדמס.‬ 536 00:46:27,242 --> 00:46:28,786 ‫המספר שלי כבר שמור.‬ 537 00:46:29,912 --> 00:46:31,163 ‫מהלך נועז.‬ 538 00:46:32,414 --> 00:46:36,001 ‫אני מקווה שאתה לא מצפה לשיחה ממני.‬ ‫-לא, בחיים לא.‬ 539 00:46:38,086 --> 00:46:39,254 ‫אסתפק במסרון.‬ 540 00:46:42,674 --> 00:46:44,510 ‫את יודעת מה זה מסרון, נכון?‬ 541 00:46:46,470 --> 00:46:47,721 ‫שלום, זווייר.‬ 542 00:46:51,517 --> 00:46:53,936 ‫היי, תחזרי בסמסטר הבא?‬ 543 00:46:56,188 --> 00:46:57,606 ‫כן? לא? אולי?‬ 544 00:47:02,110 --> 00:47:04,530 ‫- אקדמיית נוורמור -‬ 545 00:47:17,417 --> 00:47:20,420 ‫- מספר לא מוכר‬ ‫הודעה חדשה -‬ 546 00:47:26,760 --> 00:47:31,014 ‫- אני צופה בך. -‬ 547 00:47:31,640 --> 00:47:33,267 ‫הסטוקר הראשון שלי.‬ 548 00:47:34,810 --> 00:47:37,771 ‫אולי החופשה הכפויה הזאת‬ ‫תהיה מעניינת יותר משחשבתי.‬ 549 00:47:40,190 --> 00:47:42,693 ‫שלא כמו ברומן שלי,‬ ‫חלק מקצוות החוטים נותרו פרומים.‬ 550 00:47:42,776 --> 00:47:44,695 ‫חלק מהשאלות עדיין פתוחות.‬ 551 00:47:44,778 --> 00:47:47,865 ‫סודות עדיין מסתתרים‬ ‫בפינות האפלות של ג׳ריקו.‬ 552 00:47:53,412 --> 00:47:56,540 ‫האם לורל גייטס וטיילר‬ ‫היו רק פיונים במשחק גדול יותר?‬ 553 00:47:57,791 --> 00:48:00,252 ‫האם הסטוקר של היום יהיה האויב של מחר?‬ 554 00:48:04,590 --> 00:48:07,092 ‫אני יודעת שהמתח הורג אתכם.‬ 555 00:49:56,451 --> 00:49:58,203 ‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬