1
00:00:14,680 --> 00:00:17,480
‫תמיד הדהים אותי‬
‫איך מרתה הצליחה להתעלות על עצמה‬

2
00:00:17,480 --> 00:00:19,840
‫עם דרכים חדשות ומעוותות להגיע אליי.‬

3
00:00:19,840 --> 00:00:21,440
‫אבל לערב את ההורים שלי,‬

4
00:00:21,440 --> 00:00:24,760
‫להגיד להם שנפצעתי בתאונת דרכים,‬
‫זו הייתה כבר רמה אחרת.‬

5
00:00:25,360 --> 00:00:27,840
‫היו לי ציפיות רבות כשניגשתי לבית.‬

6
00:00:27,840 --> 00:00:32,000
‫הרבה לחץ. בכי, אולי. הרבה הסברים.‬

7
00:00:32,520 --> 00:00:33,840
‫אבל מה שלא ציפיתי‬

8
00:00:33,840 --> 00:00:36,440
‫היה להיכנס ולמצוא את אבא שלי בטלפון איתה.‬

9
00:00:36,440 --> 00:00:40,720
‫אמרתי לך, כלבה, אם תתקשרי אליי שוב,‬
‫אבוא ללונדון ואחתוך לך את הרגליים.‬

10
00:00:40,720 --> 00:00:42,960
‫כן, שמעת אותי. את הרגליים שלך.‬

11
00:00:43,560 --> 00:00:44,440
‫כן, באמת?‬

12
00:00:44,440 --> 00:00:48,000
‫יהיה די קשה לעשות את זה‬
‫בלי רגליים, אני אומר לך.‬

13
00:00:48,000 --> 00:00:49,960
‫איך היא השיגה את הנייד שלו?‬

14
00:00:49,960 --> 00:00:53,400
‫פקידת הקבלה בעבודה נתנה לה אותו.‬
‫היא אמרה שהיא לקוחה.‬

15
00:00:53,400 --> 00:00:56,280
‫אתה יודע שאתמול היא התקשרה לעמיתים שלו,‬

16
00:00:56,280 --> 00:00:59,400
‫קראה לו פדופיל,‬
‫סיפרה להם שהוא התעסק איתה בצעירותה.‬

17
00:00:59,400 --> 00:01:00,560
‫אלוהים.‬

18
00:01:00,560 --> 00:01:03,400
‫אמרה הכלבה המטורפת‬
‫שמעמידה פנים שהיא עורכת דין!‬

19
00:01:03,400 --> 00:01:05,320
‫משאבי אנוש גם קראו לו לשימוע.‬

20
00:01:05,320 --> 00:01:08,440
‫אלוהים. איך הוא הגיב לזה?‬
‫-אתה מכיר את אבא שלך.‬

21
00:01:08,440 --> 00:01:12,000
‫הוא הכפיל את זה.‬
‫אמר להם שיש לו המון ילדים ברכב בחוץ.‬

22
00:01:12,000 --> 00:01:13,160
‫כמובן.‬

23
00:01:13,160 --> 00:01:15,880
‫אם תתקשרי אליי שוב,‬
‫אני אדאג שלא תנשמי יותר.‬

24
00:01:15,880 --> 00:01:17,920
‫חתיכת בהמה מזדיינת.‬

25
00:01:22,400 --> 00:01:25,400
‫זה טופל. עבודה מצוינת.‬
‫לא הייתי צריך לטרוח להגיע.‬

26
00:01:28,440 --> 00:01:29,680
‫מי זאת, דובי?‬

27
00:01:33,440 --> 00:01:37,800
‫היא האישה הזאת. היא נכנסה לפאב,‬
‫והיא מטרידה אותי כבר זמן מה.‬

28
00:01:37,800 --> 00:01:40,000
‫אלוהים. התפטרת?‬

29
00:01:40,000 --> 00:01:42,240
‫לא, כי זה אומר שהיא תנצח.‬

30
00:01:42,240 --> 00:01:47,120
‫לא מדובר בניצחון, דוני.‬
‫העניין הוא הביטחון שלך. תתפטר!‬

31
00:01:47,120 --> 00:01:50,680
‫נעזור לך עד שתמצא עבודה חדשה, נכון, ג'רי?‬

32
00:01:53,560 --> 00:01:56,720
‫אני חושב שהילד צודק. מדובר בניצחון.‬

33
00:01:56,720 --> 00:01:58,320
‫למען השם.‬

34
00:01:58,320 --> 00:02:00,640
‫תראי, זה בסדר. טוב?‬

35
00:02:00,640 --> 00:02:04,960
‫המשטרה מודעת למצב,‬
‫אז תתקשרו אליהם ותביאו אותם לכאן.‬

36
00:02:05,480 --> 00:02:08,080
‫זה ייגמר בקרוב, בסדר? אני מבטיח.‬

37
00:02:10,160 --> 00:02:11,440
‫זה בסדר. אני אענה.‬

38
00:02:19,920 --> 00:02:21,320
‫זה אתה, אייל?‬

39
00:02:26,160 --> 00:02:30,240
‫- אַייל קטן -‬

40
00:02:35,960 --> 00:02:37,760
‫הנה כוס תה בשבילך.‬

41
00:02:39,200 --> 00:02:40,200
‫תודה.‬

42
00:02:42,400 --> 00:02:45,400
‫אני מבין שזה מקרה של הטרדה.‬

43
00:02:45,400 --> 00:02:46,800
‫נכון.‬

44
00:02:46,800 --> 00:02:49,440
‫ומי האדם המדובר?‬

45
00:02:49,440 --> 00:02:51,760
‫היא כלבה מזדיינת, זה מי.‬

46
00:02:54,160 --> 00:02:56,520
‫ג'רי, אולי תיתן לנו לטפל בזה?‬

47
00:02:56,520 --> 00:02:58,720
‫נקרא לך אם נזדקק לך.‬

48
00:03:09,920 --> 00:03:13,440
‫היא אישה, והיא עוקבת אחריי כבר זמן מה.‬

49
00:03:13,440 --> 00:03:15,840
‫יש לי אזהרת הטרדה נגדה,‬

50
00:03:15,840 --> 00:03:18,520
‫אז אני מניח שבכך‬
‫שהיא יצרה קשר עם ההורים שלי,‬

51
00:03:18,520 --> 00:03:20,360
‫היא הפרה את זה, נכון?‬

52
00:03:20,360 --> 00:03:24,240
‫טכנית, היא לא מטרידה אותך.‬
‫היא מטרידה את ההורים שלך.‬

53
00:03:24,240 --> 00:03:25,400
‫אתה צוחק עליי?‬

54
00:03:25,400 --> 00:03:27,200
‫תראה, אם אתה רוצה פתרון מהיר,‬

55
00:03:27,200 --> 00:03:30,200
‫עדיף להוריך להגיש כאן תלונה נפרדת.‬

56
00:03:32,360 --> 00:03:33,440
‫אבל זה מגוחך.‬

57
00:03:33,440 --> 00:03:35,720
‫אני יודע שזה נראה מסובך,‬

58
00:03:35,720 --> 00:03:40,560
‫אבל נעשה כמיטב יכולתנו כדי להתמודד עם המצב‬

59
00:03:40,560 --> 00:03:43,080
‫ביעילות המרבית.‬

60
00:03:45,320 --> 00:03:47,520
‫סליחה, העט הזה לא עובד.‬

61
00:03:50,160 --> 00:03:52,240
‫תראו. סליחה, ככה זה עובד.‬

62
00:03:52,800 --> 00:03:54,280
‫זה מהסוג שמסובבים.‬

63
00:03:55,680 --> 00:03:56,760
‫שנתחיל?‬

64
00:03:57,960 --> 00:04:01,320
‫ביליתי שבוע בסקוטלנד בציפייה שהמשטרה תפעל,‬

65
00:04:01,320 --> 00:04:03,480
‫וצפיתי מהצד כשמרתה המשיכה להתקשר.‬

66
00:04:03,480 --> 00:04:05,280
‫חזרת לקבל עוד, מה?‬

67
00:04:05,280 --> 00:04:08,080
‫כן, ברור שתגידי את זה, חתיכת מטומטמת.‬

68
00:04:08,080 --> 00:04:10,680
‫ראיתי את המחיר שזה גבה מההורים שלי.‬

69
00:04:10,680 --> 00:04:12,600
‫הקול הצרוד של אבא שלי מהצעקות.‬

70
00:04:12,600 --> 00:04:14,880
‫אתה יכול למזוג לי מיץ תפוזים?‬

71
00:04:14,880 --> 00:04:17,480
‫תוספת הרגש של אימא שלי בכל דבר שעשיתי.‬

72
00:04:17,480 --> 00:04:18,600
‫אתה ילד טוב.‬

73
00:04:18,600 --> 00:04:22,160
‫אז לא עבר זמן רב עד שהחלטתי לפעול בעצמי.‬

74
00:04:23,960 --> 00:04:27,440
‫הבנתי שאם המשטרה‬
‫איטית מדי בפעולתה כדי להגן עלינו,‬

75
00:04:28,080 --> 00:04:30,280
‫מרתה עלולה לעשות משהו גרוע יותר.‬

76
00:04:33,920 --> 00:04:36,800
‫הגיע הזמן לקחת את העניינים לידיים.‬

77
00:04:46,400 --> 00:04:47,400
‫מרתה.‬

78
00:04:51,840 --> 00:04:53,360
‫תניחי למשפחה שלי.‬

79
00:04:54,200 --> 00:04:58,040
‫אני לא יודעת על מה אתה מדבר.‬
‫-תעזבי את המשפחה שלי בשקט.‬

80
00:04:59,960 --> 00:05:02,200
‫אם לא, לעולם לא נהיה יחד.‬

81
00:05:02,200 --> 00:05:03,440
‫את מבינה?‬

82
00:05:05,280 --> 00:05:08,000
‫חשבתי... עם המשטרה,‬
‫שאנחנו לא נהיה ביחד בכל מקרה.‬

83
00:05:08,000 --> 00:05:10,080
‫תשתקי. תהיי בשקט לרגע.‬

84
00:05:13,800 --> 00:05:15,640
‫אם תניחי למשפחה שלי,‬

85
00:05:18,280 --> 00:05:20,640
‫אתלה לך את הווילונות הלילה.‬

86
00:05:23,720 --> 00:05:27,040
‫אבל אני רוצה לוודא‬
‫שאעשה זאת כמו שצריך. הכול.‬

87
00:05:27,040 --> 00:05:29,640
‫אז תכתבי את זה במייל.‬

88
00:05:30,960 --> 00:05:32,480
‫מה שאת רוצה לעשות לי.‬

89
00:05:33,040 --> 00:05:35,440
‫איך שאת רוצה שאתלה אותם.‬

90
00:05:37,560 --> 00:05:40,080
‫אבל אני אוהב את זה קשוח, בסדר?‬

91
00:05:40,080 --> 00:05:43,360
‫אז תוודאי שזה הכי חולני, מעוות‬

92
00:05:43,360 --> 00:05:46,640
‫והכי מושחת שאת יכולה לכתוב, כן?‬

93
00:05:48,960 --> 00:05:50,240
‫כן, אייל.‬

94
00:06:03,200 --> 00:06:04,200
‫בסדר.‬

95
00:06:08,720 --> 00:06:12,480
‫- מזדיין מתונף!! אעשה אתזה חזק,‬
‫אנזוףבך, אגרור דברררים חדים עליך -‬

96
00:06:12,480 --> 00:06:15,560
‫- אקשור אוטחה שלא תוחל לברוח,‬
‫ילד רע צריךלקבל עונש -‬

97
00:06:15,560 --> 00:06:17,880
‫- אייפון -‬

98
00:06:17,880 --> 00:06:20,800
‫- מזדיין מתונף!! אעשה אתזה חזק -‬

99
00:06:28,920 --> 00:06:31,920
‫- ג'ואן קולבר משטרה -‬

100
00:06:51,080 --> 00:06:52,640
‫עכשיו, מר דאן.‬

101
00:06:53,160 --> 00:06:54,880
‫שים לב שהריאיון הזה מוקלט.‬

102
00:06:54,880 --> 00:06:57,520
‫אתה לא עצור, ואתה רשאי ללכת בכל שלב.‬

103
00:06:59,280 --> 00:07:02,200
‫בסדר. תודה.‬

104
00:07:02,800 --> 00:07:05,800
‫אתה גם זכאי לייעוץ משפטי עצמאי, אם תרצה.‬

105
00:07:07,000 --> 00:07:09,480
‫לא, אני לא חושב שיש צורך.‬

106
00:07:09,480 --> 00:07:12,640
‫אם כך, אנא דע‬
‫שהריאיון הזה מתנהל תחת אזהרה.‬

107
00:07:13,240 --> 00:07:15,520
‫רגע. סליחה, מה קורה?‬

108
00:07:15,520 --> 00:07:18,000
‫פגשת את מרתה סקוט ברחוב אתמול?‬

109
00:07:18,520 --> 00:07:20,600
‫כן, כאילו, במקרה.‬

110
00:07:21,560 --> 00:07:24,120
‫ביקשת ממנה לשלוח לך אימייל מאיים מינית?‬

111
00:07:24,760 --> 00:07:25,760
‫לא.‬

112
00:07:34,920 --> 00:07:36,560
‫לוודא שאעשה זאת כמו שצריך.‬

113
00:07:38,440 --> 00:07:40,680
‫הכול. אז תכתבי את זה במייל.‬

114
00:07:41,520 --> 00:07:45,200
‫מה שאת רוצה לעשות לי.‬
‫איך שאת רוצה שאתלה אותם.‬

115
00:07:45,200 --> 00:07:46,920
‫מרתה הקליטה הכול.‬

116
00:07:46,920 --> 00:07:48,760
‫אני אבוא איתך לפיקניק.‬
‫-בחיי!‬

117
00:07:48,760 --> 00:07:51,960
‫כל מה שעשינו אי פעם.‬
‫-אני אתלה לך את הווילונות.‬

118
00:07:51,960 --> 00:07:54,000
‫ההתייחסות לווילונות מפעם.‬

119
00:07:54,000 --> 00:07:55,080
‫אני רציני לגבייך.‬

120
00:07:55,080 --> 00:07:57,520
‫אותה פעם שהתבדחתי על זה שהבטתי בה.‬

121
00:07:57,520 --> 00:07:59,600
‫היי, אני רק בן אדם, מרתה. בחייך!‬

122
00:07:59,600 --> 00:08:02,040
‫בפעם אחרת צחקנו על גודל הפין שלי.‬

123
00:08:02,040 --> 00:08:05,600
‫לא האמנתי למה ששמעתי.‬
‫-עשרים וחמישה ס"מ. 25 ס"מ.‬

124
00:08:05,600 --> 00:08:08,800
‫אני זוכר את ההרגשה הזאת,‬
‫שנתפסתי על חם, הזמן עמד מלכת,‬

125
00:08:08,800 --> 00:08:12,080
‫פצצה באזור מלחמה, חום מטורף שטף אותי.‬

126
00:08:13,200 --> 00:08:16,360
‫היא הקליטה הכול?‬
‫-אני לא יכולה לדעת אם זה הכול,‬

127
00:08:16,360 --> 00:08:19,640
‫אבל היא גם הראתה לנו‬
‫אימייל ממך שמבקש סקס אנאלי.‬

128
00:08:19,640 --> 00:08:22,200
‫לא, זה היה חבר דפוק שלי שנכנס לחשבון שלי.‬

129
00:08:22,200 --> 00:08:24,960
‫הוא אידיוט. הוא עשה את זה בצחוק.‬

130
00:08:24,960 --> 00:08:29,080
‫היא מטרידה את ההורים שלי.‬
‫הייתי צריך שזה ייפסק.‬

131
00:08:29,080 --> 00:08:32,320
‫אני מבינה את עמדתך,‬
‫אבל עליך לאפשר לנו לבצע את העבודה.‬

132
00:08:33,000 --> 00:08:35,480
‫באור מסוים, זה יכול להיתפס כהפללה,‬

133
00:08:36,000 --> 00:08:39,320
‫אבל גברת סקוט לא רוצה לנקוט צעדים נגדך.‬

134
00:08:42,200 --> 00:08:43,040
‫סליחה?‬

135
00:08:43,040 --> 00:08:46,160
‫גברת סקוט לא רוצה לנקוט פעולה נגדך.‬

136
00:08:46,160 --> 00:08:47,480
‫נגדי?‬

137
00:08:49,560 --> 00:08:51,760
‫מה לעזאזל? היא עוקבת אחריי.‬

138
00:08:51,760 --> 00:08:53,480
‫אני מציעה שתתנצל‬

139
00:08:53,480 --> 00:08:56,240
‫ותיתן לנו לעשות את עבודתנו כמו שצריך.‬

140
00:08:56,240 --> 00:08:58,960
‫להתנצל? בפניה? את צוחקת עליי?‬

141
00:09:01,760 --> 00:09:05,120
‫כלומר... איך אתנצל בכלל?‬

142
00:09:05,120 --> 00:09:06,960
‫נוכל למסור את התנצלותך‬

143
00:09:06,960 --> 00:09:10,360
‫ואז להציע לה, בתוקף, שדרכיכם ייפרדו.‬

144
00:09:11,400 --> 00:09:14,160
‫המשטרה לא רוצה לשמוע מכם שוב.‬

145
00:09:14,760 --> 00:09:16,720
‫את מתייחסת אלינו כשווים.‬

146
00:09:16,720 --> 00:09:17,640
‫טוב?‬

147
00:09:24,800 --> 00:09:26,120
‫תגידי לה שאני מצטער.‬

148
00:09:27,400 --> 00:09:28,880
‫- המשטרה עחשיו באהה חחח -‬

149
00:09:28,880 --> 00:09:33,000
‫- המוזרה אמררה שהיא לא רוצה עודקשר אלינו‬
‫ושעלינוו להטרחק זה מזו -‬

150
00:09:33,000 --> 00:09:35,480
‫- חה חה! שוםסיכוי!! -‬

151
00:09:35,480 --> 00:09:36,960
‫- דרךאגב אני מקליטה הכול -‬

152
00:09:36,960 --> 00:09:40,920
‫- נשלח מהאייפון שלי -‬

153
00:09:40,920 --> 00:09:42,360
‫פתאום הבנתי‬

154
00:09:42,360 --> 00:09:46,520
‫שמרתה ידעה בדיוק מה היא עושה.‬
‫איך להגיע אליי ועדיין להתחמק מהחוק.‬

155
00:09:47,320 --> 00:09:49,880
‫זה בגלל שהיא עשתה זאת אינספור פעמים בעבר.‬

156
00:09:49,880 --> 00:09:52,720
‫היא פגעה שוב ושוב. מקצוענית מנוסה.‬

157
00:09:53,520 --> 00:09:55,480
‫המטרידנית שלי הייתה מקצוענית מנוסה.‬

158
00:09:55,480 --> 00:09:58,520
‫איך יכולת להיות‬
‫כל כך טיפש, דוני? להפליל אותה?‬

159
00:09:58,520 --> 00:10:01,560
‫מה לעזאזל חשבת?‬
‫-אני יודע.‬

160
00:10:01,560 --> 00:10:03,600
‫האישה הזאת תקפה אותי, דוני.‬

161
00:10:03,600 --> 00:10:06,720
‫בכל מקום שאני הולכת אליו,‬
‫אני חוששת שאפגוש אותה.‬

162
00:10:06,720 --> 00:10:09,440
‫עכשיו אתה אומר לי‬
‫שאני תקועה עם זה לכל החיים?‬

163
00:10:09,440 --> 00:10:13,320
‫אין צורך להגיד לי. אני באותו מצב.‬
‫-מה אם היא תמצא את הטוויטר שלי,‬

164
00:10:13,320 --> 00:10:15,640
‫ותתחיל לפלוט שטויות כמו שעשתה בפאב?‬

165
00:10:16,240 --> 00:10:21,400
‫אולי תעצרי פעילות ברשתות החברתיות לזמן מה.‬
‫-באמת? זו ההצעה שלך?‬

166
00:10:21,400 --> 00:10:24,840
‫לכל הפחות, תפסיקי‬
‫עם חדי הקרן והקשת בענן.‬

167
00:10:24,840 --> 00:10:26,040
‫תגני על עצמך.‬

168
00:10:26,040 --> 00:10:29,920
‫אתה רציני? זו ההמלצה שלך? להתחבא.‬

169
00:10:29,920 --> 00:10:32,680
‫אם את מודאג מהדעות שלה,‬
‫אל תיתני לה פיתיון.‬

170
00:10:32,680 --> 00:10:33,600
‫פיתיון?‬

171
00:10:33,600 --> 00:10:36,040
‫קדימה, טרי. אני מנסה.‬

172
00:10:36,040 --> 00:10:39,360
‫מה רע בשמירה‬
‫על פרופיל נמוך עד שהכול יסתדר?‬

173
00:10:39,360 --> 00:10:41,560
‫בגלל מה שזה גובה ממני.‬

174
00:10:41,560 --> 00:10:44,480
‫אתה מבין איך זה להגיע למקום בחיי‬

175
00:10:44,480 --> 00:10:46,680
‫שבו אני מסוגלת בכלל לצאת מהדלת?‬

176
00:10:46,680 --> 00:10:51,040
‫ועכשיו אני צריכה לחזור פנימה‬
‫ולטרוק את הדלת, והכול בגללך.‬

177
00:10:51,040 --> 00:10:53,920
‫בגללי או כי‬
‫איזו פסיכית מזדיינת עוקבת אחריי?‬

178
00:10:53,920 --> 00:10:57,080
‫כי זה נשמע כאילו את מאשימה אותי בכל זה.‬

179
00:10:57,080 --> 00:10:59,600
‫היא חולת נפש, דוני,‬

180
00:10:59,600 --> 00:11:01,200
‫ואתה התחברת אליה.‬

181
00:11:01,200 --> 00:11:02,840
‫בבקשה. רק אתה יכולה להסיק‬

182
00:11:02,840 --> 00:11:06,440
‫שזה שמטרידנית אלימה‬
‫הורסת לי את החיים זו אשמתי איכשהו.‬

183
00:11:07,880 --> 00:11:11,720
‫אתה באמת רוצה להיכנס לזה?‬
‫-כן, האמת שכן.‬

184
00:11:12,640 --> 00:11:14,400
‫אני חושבת שאתה אוהב את זה.‬

185
00:11:15,000 --> 00:11:18,240
‫אני חושבת שזה‬
‫מתאים לך מאוד שהיא בחיים שלך.‬

186
00:11:18,240 --> 00:11:21,320
‫שהיא רואה בך את מה שאתה כל כך מנסה להיות.‬

187
00:11:21,320 --> 00:11:24,560
‫היא ההתגלמות של כל ההדחקות הנבזיות שלך,‬

188
00:11:24,560 --> 00:11:26,680
‫שמרוכזות יחד בתוך אדם אחד.‬

189
00:11:30,360 --> 00:11:32,520
‫אלוהים, טרי, בחייך.‬

190
00:11:33,040 --> 00:11:35,320
‫את לא יכולה לתת לה להשפיע עלינו ככה.‬

191
00:11:35,320 --> 00:11:38,320
‫לא היא זו שמשפיעה עלינו. זה אתה.‬

192
00:11:38,320 --> 00:11:40,520
‫אני לא יכולה להיות בתוך זה יותר.‬

193
00:11:41,400 --> 00:11:43,640
‫איני יכולה לסבול עוד מההפרעה הזו לחיי.‬

194
00:11:43,640 --> 00:11:44,840
‫רגע.‬

195
00:11:46,080 --> 00:11:49,080
‫את נפרדת ממני בגללה?‬

196
00:11:50,760 --> 00:11:53,360
‫לא, בגללך.‬

197
00:12:07,280 --> 00:12:08,960
‫ידעתי שזה נגמר עם טרי.‬

198
00:12:09,480 --> 00:12:12,320
‫היא התנתקה ממני ברגע שהיא הסתובבה.‬

199
00:12:12,840 --> 00:12:14,600
‫נגמר. נעלם.‬

200
00:12:22,840 --> 00:12:24,160
‫ועכשיו כשהייתי בתחתית,‬

201
00:12:24,160 --> 00:12:27,200
‫הדבר החיובי היחיד שיכולתי להפיק מכל המצב‬

202
00:12:27,200 --> 00:12:29,760
‫היה שהמצב לא יכול להיות גרוע יותר מזה.‬

203
00:12:30,560 --> 00:12:33,240
‫המצב בוודאי לא יכול להיות גרוע יותר מזה.‬

204
00:12:37,720 --> 00:12:40,880
‫- יוםאחד נהיה רק אני ואתה אייל‬
‫רק אני ואתההה -‬

205
00:12:40,880 --> 00:12:44,480
‫- נשלח מהאייפון שלי -‬

206
00:12:47,920 --> 00:12:49,080
‫כן, גבר.‬
‫-שלום.‬

207
00:12:49,080 --> 00:12:51,960
‫אפשר לקבל שתי כוסות בירה, בבקשה? תודה.‬
‫-כן.‬

208
00:12:53,720 --> 00:12:55,800
‫לא, אסור לך להיכנס לכאן.‬

209
00:12:55,800 --> 00:12:59,360
‫אסור לך למנוע ממני.‬
‫-מותר לי. הורחקת. דיגסי, תקרא לגרגסי, טוב?‬

210
00:12:59,360 --> 00:13:01,360
‫הוא יצא מוקדם.‬
‫-למה?‬

211
00:13:01,360 --> 00:13:04,240
‫תקיפה אווירית, חבר. הוא הלך לאסוף חומר.‬

212
00:13:04,240 --> 00:13:05,600
‫בחיי. אז תקרא לג'ינו.‬

213
00:13:05,600 --> 00:13:07,680
‫לא יכול.‬
‫-למה?‬

214
00:13:08,920 --> 00:13:11,480
‫אלוהים.‬
‫-אני מניחה שאשב כאן ואחכה.‬

215
00:13:11,480 --> 00:13:13,440
‫לא. אני אתקשר למשטרה.‬

216
00:13:13,440 --> 00:13:15,520
‫קדימה. נראה אם זה יקדם אותך.‬

217
00:13:15,520 --> 00:13:18,120
‫הבנתי שהם לא רוצים קשר עם אף אחד מאיתנו.‬

218
00:13:18,120 --> 00:13:20,640
‫סלח לי, גבר...‬
‫-עוד רגע, חבר, בסדר?‬

219
00:13:20,640 --> 00:13:22,160
‫דיגסי, תוציא אותה מכאן.‬

220
00:13:22,160 --> 00:13:24,200
‫קדימה, גברת.‬
‫-אל תיגע בי!‬

221
00:13:24,200 --> 00:13:27,120
‫אין לך זכות. שום זכות.‬

222
00:13:27,120 --> 00:13:28,280
‫עכשיו אני במחזור,‬

223
00:13:28,280 --> 00:13:31,440
‫ובאתי בשביל כוס מים, שזו זכותי לעשות.‬

224
00:13:31,440 --> 00:13:35,000
‫אי אפשר למנוע מאישה‬
‫שתייה כשהיא במחזור. זה לא חוקי.‬

225
00:13:37,320 --> 00:13:39,200
‫פשוט תעזוב את זה, בסדר?‬

226
00:13:41,880 --> 00:13:44,520
‫מה תרצי, גברתי?‬
‫-אל תשרת אותה. תתעלם ממנה.‬

227
00:13:44,520 --> 00:13:46,600
‫לכל הרוחות. מאיפה הביאו אותך?‬

228
00:13:46,600 --> 00:13:48,680
‫לך למלא את המקררים או משהו.‬

229
00:13:49,440 --> 00:13:51,800
‫אני מצטער...‬
‫-כן. מה רצית? שתי כוסות?‬

230
00:13:51,800 --> 00:13:52,840
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

231
00:14:15,440 --> 00:14:17,400
‫הייתי מנקה את הכוס במקומך.‬

232
00:14:18,720 --> 00:14:20,920
‫אצבעות עם פטרייה נגעו בבירה שלך.‬

233
00:14:21,960 --> 00:14:26,160
‫אתה צריך לראות את האישה שהוא איתה,‬
‫החברה שלו. כזאת מופקרת.‬

234
00:14:27,680 --> 00:14:31,440
‫אנחנו קוראים לו פה "גיבנצ'וק"‬
‫בגלל הטעם המחורבן שלו בנשים.‬

235
00:14:32,160 --> 00:14:33,880
‫הוא כמו חזיר כזה‬

236
00:14:33,880 --> 00:14:37,000
‫שתמיד מרחרח אחר פטריות עם אף מחורבן.‬

237
00:14:38,240 --> 00:14:40,640
‫פטריות! זה הכינוי החדש שלך.‬

238
00:14:40,640 --> 00:14:41,800
‫עשר, בבקשה, חבר.‬

239
00:14:43,560 --> 00:14:46,120
‫תודה.‬
‫-הוא קומיקאי, דרך אגב.‬

240
00:14:48,800 --> 00:14:49,840
‫הוא לא ממש טוב.‬

241
00:14:49,840 --> 00:14:52,840
‫לא מסוג הדברים שרואים בטלוויזיה.‬
‫-ספר בדיחה, חבר.‬

242
00:14:52,840 --> 00:14:56,080
‫לא, הוא לא מספר בדיחות.‬
‫זה יותר עם אביזרים.‬

243
00:14:56,080 --> 00:14:58,320
‫עיניים זזות על קומקומים. חומר מוזר.‬

244
00:14:59,200 --> 00:15:00,120
‫מאוד ילדותי.‬

245
00:15:00,640 --> 00:15:02,800
‫תחפש בגוגל.‬
‫-מה לחפש בגוגל?‬

246
00:15:02,800 --> 00:15:05,360
‫"קומיקאי גרוע ועלוב."‬
‫-"קומיקאי גרוע..."‬

247
00:15:05,360 --> 00:15:08,800
‫לא, אני צוחקת. זה מה שצריך להיות כתוב.‬

248
00:15:09,400 --> 00:15:11,640
‫נסה, "הקומדיה של דוני דאן".‬

249
00:15:11,640 --> 00:15:14,120
‫"הקומדיה של דוני דאן."‬

250
00:15:14,120 --> 00:15:15,280
‫כן. הנה זה.‬

251
00:15:15,800 --> 00:15:18,760
‫אתם אוהבים בדיחות קצרות?‬
‫כן. תראו את ג'ימי קאר.‬

252
00:15:19,760 --> 00:15:22,400
‫בחיי, אחי. זה אמור להיות מצחיק?‬
‫-אני יודעת.‬

253
00:15:23,080 --> 00:15:25,600
‫תראה את זה, כן? זה, כאן. גרוע ממש.‬

254
00:15:25,600 --> 00:15:28,120
‫יש לי בת. היא בת חודשיים.‬

255
00:15:28,120 --> 00:15:30,520
‫קראתי לה "אדולף" על שם אדולף היטלר.‬

256
00:15:30,520 --> 00:15:32,440
‫אני צוחק!‬

257
00:15:33,120 --> 00:15:34,920
‫היא בת שלושה חודשים.‬

258
00:15:35,880 --> 00:15:39,800
‫אחי! אני לא חושב שאתה צריך‬
‫להקריא את הבדיחות מהפנקס שלך, נכון?‬

259
00:15:39,800 --> 00:15:43,760
‫זה חלק מההצגה, מסתבר.‬
‫"אנטי-קומדיה", כך זה נקרא.‬

260
00:15:43,760 --> 00:15:46,520
‫זה בהחלט זה.‬
‫-כן. זה כל כך נכון.‬

261
00:15:49,640 --> 00:15:50,720
‫אגיד לך מה, חבר.‬

262
00:15:53,040 --> 00:15:55,000
‫למה שלא תחפש בגוגל משהו אחר?‬

263
00:15:56,920 --> 00:16:03,560
‫"מטרידנית סדרתית מענה‬
‫את בתו החירשת של עורך הדין."‬

264
00:16:04,800 --> 00:16:05,640
‫מה זה, חבר?‬

265
00:16:05,640 --> 00:16:10,760
‫"מטרידנית סדרתית מענה‬

266
00:16:11,440 --> 00:16:15,840
‫"את בתו החירשת של עורך הדין."‬

267
00:16:20,800 --> 00:16:21,960
‫הרסת את זה!‬

268
00:16:25,840 --> 00:16:26,920
‫חתיכת...‬

269
00:16:28,160 --> 00:16:29,440
‫חרא.‬

270
00:16:29,440 --> 00:16:33,320
‫הרסת את זה! אתה הרסת!‬

271
00:16:33,320 --> 00:16:35,840
‫היי! קדימה.‬
‫-הפה שלך.‬

272
00:16:35,840 --> 00:16:37,440
‫הפה המזוין שלך!‬

273
00:16:37,440 --> 00:16:39,880
‫הזהרתי אותך שזה יכניס אותך לצרות, נכון?‬

274
00:16:40,400 --> 00:16:41,440
‫הזהרתי אותך!‬

275
00:16:43,600 --> 00:16:45,240
‫אלוהים! מה זה היה, לעזאזל?‬

276
00:16:50,960 --> 00:16:52,640
‫נתתי לה כוס תה.‬

277
00:16:58,040 --> 00:16:59,600
‫נתתי לה כוס תה.‬

278
00:17:02,760 --> 00:17:05,160
‫- סיימתי איתחה אחרי כטיבת המייל הזה -‬

279
00:17:05,160 --> 00:17:07,640
‫- הרגזזזת אוטי יותר ממה שאפשרר להבין -‬

280
00:17:07,640 --> 00:17:10,480
‫- יש לךפרצוף מכוער,‬
‫כוונות טיפשיות, קריירהתמימה -‬

281
00:17:10,480 --> 00:17:13,240
‫- גידלו אותך הורים גרואים‬
‫ובית ספר נורעי -‬

282
00:17:13,240 --> 00:17:15,880
‫- במיליםעדינוט! אני לא יוצרת אויביםבקלות -‬

283
00:17:15,880 --> 00:17:18,000
‫- אבל באמת אכלת את העוגייה איתי -‬

284
00:17:18,000 --> 00:17:20,080
‫- או לקחת אוטה, איך שאומרים אתזה.. -‬

285
00:17:20,080 --> 00:17:21,520
‫- למהשלא תחזור לפיפה? -‬

286
00:17:21,520 --> 00:17:25,160
‫- יש שם קתולים בטלניםכמוך‬
‫ופדופילים ופושעים כמו המשפחה שלך -‬

287
00:17:25,160 --> 00:17:27,360
‫- למה באת לכאן? היינו מאושרים, תלך -‬

288
00:17:27,360 --> 00:17:30,520
‫- הקשרים שלי רבים וכולם כואסים עליךמאוד -‬

289
00:17:30,520 --> 00:17:34,440
‫- נשלח מהאייפון שלי -‬

290
00:17:35,560 --> 00:17:38,640
‫- נ.ב אני אוהבת אותך, זהלא ישתנה לעולם -‬

291
00:17:38,640 --> 00:17:41,840
‫- נשלח מהאייפון שלי -‬

292
00:17:44,320 --> 00:17:48,160
‫זה העניין, בן. אם תתקשר למשטרה,‬
‫בעל הבית לא יאהב את זה.‬

293
00:17:48,160 --> 00:17:49,080
‫ממש לא.‬

294
00:17:49,080 --> 00:17:51,160
‫תמיד אמור להיות פה מנהל.‬

295
00:17:51,160 --> 00:17:53,480
‫העובדה שהשארנו אותך לבד, זה לא טוב.‬

296
00:17:53,480 --> 00:17:54,400
‫לא טוב בכלל.‬

297
00:17:54,400 --> 00:17:58,200
‫הם יגלו שאנחנו מסובבים את המצלמות לקיר‬
‫בגלל שאנחנו נועלים פה,‬

298
00:17:58,200 --> 00:18:00,680
‫וזה יכול לעלות לנו בתפקיד, כי זו רשלנות.‬

299
00:18:00,680 --> 00:18:02,000
‫זו רשלנות, דוני.‬

300
00:18:02,000 --> 00:18:05,240
‫היי, תראה. אולי נבוא‬
‫אחר כך להופעה שלך ונקנה לך משקה?‬

301
00:18:05,240 --> 00:18:06,440
‫משקה גדול ונחמד.‬

302
00:18:06,440 --> 00:18:11,600
‫נוודא שהיא לא תגיע‬
‫לטווח של קילומטר מהמקום הזה שוב.‬

303
00:18:19,400 --> 00:18:20,400
‫בסדר.‬

304
00:18:26,400 --> 00:18:27,400
‫בסדר.‬

305
00:18:57,360 --> 00:18:58,200
‫אתה בסדר, אחי?‬

306
00:20:28,600 --> 00:20:32,400
‫אתה בטוח שאתה מוכן לזה?‬
‫-כן. אני בסדר.‬

307
00:20:32,400 --> 00:20:33,560
‫כן?‬

308
00:20:33,560 --> 00:20:35,040
‫טוב, אתה הבא בתור, גבר.‬

309
00:20:57,040 --> 00:21:01,360
‫גבירותיי ורבותיי, אתם מוכנים‬
‫למופע האחרון בחלק הזה?‬

310
00:21:02,880 --> 00:21:06,320
‫תמשיכו עם הרעש הזה בשביל דוני דאן!‬

311
00:21:06,920 --> 00:21:10,640
‫היי! יפה. תודה. כן! בסדר.‬

312
00:21:13,480 --> 00:21:14,440
‫קדימה.‬

313
00:21:15,040 --> 00:21:17,800
‫גבירותיי ורבותיי, אני לרגע אתייחס לזה כבר.‬

314
00:21:17,800 --> 00:21:20,720
‫בטח אפשר לראות‬
‫שהפנים שלי קצת חבולות ופצועות,‬

315
00:21:20,720 --> 00:21:22,280
‫אז הנה עצה.‬

316
00:21:22,280 --> 00:21:23,720
‫לעולם אל תיתנו מציצה‬

317
00:21:23,720 --> 00:21:26,000
‫אם אתם אלה שנוהגים.‬

318
00:21:26,840 --> 00:21:28,600
‫בסדר, יופי.‬

319
00:21:28,600 --> 00:21:30,320
‫רק תזכורת קטנה בהתחלה.‬

320
00:21:30,320 --> 00:21:32,440
‫המופע הזה בחסות...‬

321
00:21:32,440 --> 00:21:35,520
‫קונדומים של פופה. קונדומים אמיתיים.‬

322
00:21:37,000 --> 00:21:39,000
‫שים קונדום אמיתי.‬

323
00:21:39,000 --> 00:21:41,960
‫תודה רבה להם על החסות.‬

324
00:21:41,960 --> 00:21:44,200
‫טוב, בואו נעשה כמה בדיחות.‬

325
00:21:44,200 --> 00:21:47,960
‫בכל פעם שאני יוצא לחופשה,‬
‫אני לא רוצה להרכיב משקפי שמש על החוף‬

326
00:21:47,960 --> 00:21:50,240
‫כדי שאנשים לא יחשבו שאני בוהה בהם.‬

327
00:21:50,240 --> 00:21:51,880
‫אז כדי לשלול את הדאגה הזו,‬

328
00:21:51,880 --> 00:21:54,520
‫אני דווקא אוהב להגדיל את העיניים.‬

329
00:21:55,120 --> 00:21:57,680
‫בטח תסכימו שזה גורם לי להיראות פחות מפחיד.‬

330
00:21:58,280 --> 00:22:00,400
‫טוב. בסדר. אז...‬

331
00:22:00,400 --> 00:22:03,280
‫הנה קנקן תה קטן, נמוך וחסון,‬

332
00:22:03,280 --> 00:22:04,680
‫הנה הידית שלו,‬

333
00:22:04,680 --> 00:22:06,320
‫הנה השיגדון.‬

334
00:22:10,800 --> 00:22:11,640
‫לא?‬

335
00:22:13,200 --> 00:22:14,520
‫בסדר. כן.‬

336
00:22:15,240 --> 00:22:17,040
‫לא לטעמכם, אז... בסדר.‬

337
00:22:20,240 --> 00:22:21,560
‫קונדומים של פופה.‬

338
00:22:21,560 --> 00:22:25,320
‫קונדומים אמיתיים לשוטרים‬
‫שאוהבים לאכול בורגר קינג.‬

339
00:22:26,080 --> 00:22:28,280
‫שים קונדום וופר אמיתי, שוטר.‬

340
00:22:40,040 --> 00:22:41,280
‫בחיי.‬

341
00:22:45,520 --> 00:22:47,520
‫לעזאזל. כלומר...‬

342
00:22:49,720 --> 00:22:52,360
‫ברור שלא ראית בזה כלום. מובן שלא.‬

343
00:22:53,240 --> 00:22:54,720
‫ראית רק אותי.‬

344
00:23:21,040 --> 00:23:22,720
‫פעם חשבתי, כן...‬

345
00:23:22,720 --> 00:23:24,800
‫באמת. תקשיבו לי, טוב?‬

346
00:23:26,000 --> 00:23:27,320
‫פעם חשבתי‬

347
00:23:28,280 --> 00:23:30,600
‫שמה שאתם רואים כאן, זה כמו‬

348
00:23:31,160 --> 00:23:32,600
‫יציאה מהתבנית.‬

349
00:23:33,600 --> 00:23:35,760
‫הייתי צופה בקומיקאים מזוינים אחרים‬

350
00:23:36,280 --> 00:23:38,080
‫שמצליחים יותר ממני, ופשוט...‬

351
00:23:38,600 --> 00:23:42,280
‫פעם לא הבנתי למה הם כן ואני לא.‬

352
00:23:42,280 --> 00:23:43,360
‫ואז, בום!‬

353
00:23:44,000 --> 00:23:46,240
‫המציאות מכה לי בפרצוף.‬

354
00:23:47,440 --> 00:23:49,480
‫אני כל כך תמים.‬

355
00:23:57,720 --> 00:24:02,000
‫הייתי כל כך תמים‬
‫בחשיבה שלי שזה משהו מיוחד,‬

356
00:24:03,360 --> 00:24:07,280
‫שכאשר כותב מפתיע אותך לגמרי ואומר,‬

357
00:24:07,280 --> 00:24:11,800
‫"היי, יש לך את זה, ילד.‬
‫נהפוך אותך למפורסם",‬

358
00:24:13,840 --> 00:24:15,920
‫אתה מאמין לכל מילה שהוא יגיד לך.‬

359
00:24:17,240 --> 00:24:20,240
‫כי אלה המילים שרצית לשמוע כל חייך. כן?‬

360
00:24:21,200 --> 00:24:25,400
‫"אני מאמין בך בדיוק כפי שאתה מאמין בעצמך."‬

361
00:24:28,560 --> 00:24:31,480
‫ואתה תעשה כמעט כל דבר שהוא יבקש ממך‬

362
00:24:31,480 --> 00:24:36,800
‫כי תהילה כוללת בתוכה שיפוט, נכון?‬

363
00:24:36,800 --> 00:24:41,040
‫ופחדתי משיפוט לאורך כל חיי.‬

364
00:24:41,680 --> 00:24:44,480
‫בגלל זה רציתי תהילה, כי כשאתה מפורסם,‬

365
00:24:45,160 --> 00:24:47,120
‫אנשים רואים אותך ככה, כמפורסם.‬

366
00:24:47,920 --> 00:24:51,200
‫הם לא חושבים את כל הדברים האחרים‬
‫שאני מפחד שהם חושבים.‬

367
00:24:51,200 --> 00:24:55,040
‫כמו, "הבחור הזה אפס‬
‫או חסר תועלת או הומוסקסואל ארור".‬

368
00:24:57,160 --> 00:25:00,480
‫הם חושבים, "זה הבחור מהמופע ההוא.‬

369
00:25:01,640 --> 00:25:03,120
‫"זה הבחור המצחיק."‬

370
00:25:04,000 --> 00:25:06,720
‫ורציתי כל כך להיות הבחור המצחיק.‬

371
00:25:11,640 --> 00:25:13,400
‫זין על האור האדום. אני מסיים.‬

372
00:25:18,480 --> 00:25:20,080
‫אז כשהכותב הזה אומר‬

373
00:25:20,960 --> 00:25:25,120
‫שהוא עובד רק עם פרועים,‬
‫ושעליי להתמודד עם הפחדים שלי, טוב,‬

374
00:25:25,120 --> 00:25:29,160
‫לא עובר זמן רב ואני בבית שלו‬
‫ולוקח כמויות של סמים בכל סוף שבוע.‬

375
00:25:29,160 --> 00:25:31,840
‫וזה לא קסום לקבל יחס מטפח?‬

376
00:25:33,120 --> 00:25:35,600
‫עד שאתה מבין שמנצלים אותך.‬

377
00:25:36,680 --> 00:25:39,800
‫עד שאתה מתעלף ממנת יתר על הספה שלו בסלון,‬

378
00:25:39,800 --> 00:25:42,520
‫והוא קורע לך את המכנסיים עם ידיו המגעילות.‬

379
00:25:42,520 --> 00:25:46,200
‫ואתה יודע שזה לא בסדר, עמוק בפנים,‬
‫מה שהוא מכריח אותך לעשות.‬

380
00:25:46,200 --> 00:25:49,240
‫אבל אתה ממשיך לחזור לשם.‬

381
00:25:49,240 --> 00:25:50,880
‫ואתה מתחיל לחשוב,‬

382
00:25:51,600 --> 00:25:54,840
‫"האם הכבוד העצמי שלי נמוך כל כך‬

383
00:25:56,480 --> 00:25:59,800
‫"והתשוקה שלי להצלחה גדולה כל כך,‬

384
00:26:00,400 --> 00:26:04,120
‫"עד כדי כך שאני חוזר‬
‫שוב ושוב לביתו של האיש הזה‬

385
00:26:04,120 --> 00:26:06,360
‫"ונותן לו להתעלל בי‬

386
00:26:06,360 --> 00:26:09,520
‫"בשביל הצצה קטנה לתהילה?"‬

387
00:26:10,640 --> 00:26:14,440
‫"אתה קורבן. אל תאשים את עצמך."‬
‫זה נחמד, אבל בואו נהיה כנים,‬

388
00:26:14,440 --> 00:26:17,840
‫בפעם החמישית שאתה מתעלף‬
‫ומתעורר עם הזין שלך בפה שלו,‬

389
00:26:17,840 --> 00:26:19,800
‫אתה צריך להבין לבד לא לחזור.‬

390
00:26:19,800 --> 00:26:21,600
‫אבל לא, הייתי חייב להמשיך.‬

391
00:26:21,600 --> 00:26:23,920
‫הייתי צריך לעבור אונס.‬

392
00:26:34,320 --> 00:26:35,920
‫יש לכם תגובה מצחיקה, חבר'ה?‬

393
00:26:45,880 --> 00:26:47,920
‫הביטחון שלי כל כך נמוך, כן...‬

394
00:26:47,920 --> 00:26:49,280
‫אתם תאהבו את זה.‬

395
00:26:50,560 --> 00:26:53,480
‫שנתתי לאיזו כלבה מטורפת להיכנס לחיי.‬

396
00:26:54,680 --> 00:26:57,560
‫אני עובד בבר,‬
‫ונתתי לה כוס תה על חשבון הבית.‬

397
00:26:57,560 --> 00:27:00,080
‫היא בכתה ורציתי לעודד אותה.‬

398
00:27:00,080 --> 00:27:04,560
‫אבל היא המשיכה לחזור שוב ושוב,‬

399
00:27:04,560 --> 00:27:06,960
‫וידעתי שהיא נקשרת אליי,‬

400
00:27:07,560 --> 00:27:12,520
‫אבל בכל זאת זרמתי עם זה,‬
‫כדי לספק את הצורך המטופש שלי בתשומת לב.‬

401
00:27:12,520 --> 00:27:14,800
‫לכן הפנים שלי כך. היא עשתה לי את זה.‬

402
00:27:19,080 --> 00:27:20,080
‫תראו...‬

403
00:27:22,120 --> 00:27:24,400
‫זה מה שהתעללות עושה לך.‬

404
00:27:24,400 --> 00:27:25,640
‫זה הפך אותי ל...‬

405
00:27:27,720 --> 00:27:31,440
‫סוג של פלסטר לכל המוזרים בעולם.‬

406
00:27:32,280 --> 00:27:34,640
‫פצע פתוח שהם יוכלו לרחרח.‬

407
00:27:34,640 --> 00:27:36,920
‫ידעתי שהיא משוגעת וידעתי שהיא מסוכנת,‬

408
00:27:36,920 --> 00:27:39,600
‫אבל היא החמיאה לי, וזה הספיק.‬

409
00:27:45,840 --> 00:27:49,760
‫ועכשיו אני באמת לא יודע איפה זה ייגמר.‬

410
00:27:51,280 --> 00:27:54,640
‫אני חושב שאחד מאיתנו‬
‫יצטרך למות, ואני לא רוצח.‬

411
00:27:57,800 --> 00:28:00,920
‫כן, קדימה, צאו.‬
‫יהיו משחקי מילים בחלק הבא.‬

412
00:28:02,000 --> 00:28:05,640
‫יש מאחורי הקלעים אחד שלבוש ככרטיסן.‬
‫אני בטוח שיהיה מצחיק.‬

413
00:28:14,920 --> 00:28:16,280
‫פגשתי טרנסית.‬

414
00:28:19,400 --> 00:28:20,680
‫אתם צריכים לראות אותה.‬

415
00:28:23,360 --> 00:28:25,920
‫היא האדם הכי יפה שאי פעם פגשתם,‬

416
00:28:26,480 --> 00:28:27,880
‫ופשוט לא יכולתי...‬

417
00:28:28,920 --> 00:28:30,400
‫פשוט לא הצלחתי‬

418
00:28:31,360 --> 00:28:32,240
‫לאהוב אותה.‬

419
00:28:35,480 --> 00:28:36,720
‫ואני מבין זאת עכשיו.‬

420
00:28:38,240 --> 00:28:40,480
‫אני רואה מה איבדתי בה.‬

421
00:28:41,400 --> 00:28:44,040
‫מעבר לזה, אני מבין למה הרסתי את זה כך.‬

422
00:28:45,360 --> 00:28:47,080
‫וזה בגלל זה, כן?‬

423
00:28:49,280 --> 00:28:53,560
‫זה בגלל שאהבתי דבר אחד בעולם הזה‬
‫יותר ממה שאהבתי אותה, כן?‬

424
00:28:53,560 --> 00:28:54,720
‫דבר אחד.‬

425
00:28:56,520 --> 00:28:58,400
‫ואתם יודעים מה היה הדבר הזה?‬

426
00:29:01,040 --> 00:29:02,520
‫לשנוא את עצמי.‬

427
00:29:17,640 --> 00:29:18,800
‫אני מת על זה.‬

428
00:29:19,800 --> 00:29:21,200
‫אני מכור לזה.‬

429
00:29:21,720 --> 00:29:23,320
‫אני לא מכיר שום דבר אחר.‬

430
00:29:23,320 --> 00:29:26,320
‫כי חס וחלילה לנצל הזדמנות לשיפור בחיים.‬

431
00:29:26,320 --> 00:29:29,000
‫חס וחלילה לנסות להיות מאושר.‬

432
00:29:32,280 --> 00:29:35,920
‫ובגלל זה פישלתי איתה.‬

433
00:29:37,880 --> 00:29:41,200
‫כי שנאתי את עצמי הרבה יותר משאהבתי אותה.‬

434
00:29:44,400 --> 00:29:46,400
‫ואהבתי אותה מאוד.‬

435
00:29:53,000 --> 00:29:56,800
‫כל חיי... אני בורח.‬

436
00:29:59,120 --> 00:30:00,120
‫וזה...‬

437
00:30:01,320 --> 00:30:05,240
‫התחרות הזאת הייתה רק עוד מאה מטרים‬

438
00:30:06,240 --> 00:30:08,960
‫במרתון שלעולם לא הייתי מסיים בחיים.‬

439
00:30:11,120 --> 00:30:12,960
‫אז אני אפסיק לרוץ עכשיו.‬

440
00:30:14,400 --> 00:30:17,240
‫כי הרגליים שלי‬
‫לא מסוגלות לזה יותר. פשוט לא.‬

441
00:30:28,080 --> 00:30:29,080
‫כן.‬

442
00:30:31,040 --> 00:30:33,920
‫אני לא יודע איך התחלתי‬
‫להגיד את כל זה, למען האמת.‬

443
00:30:37,000 --> 00:30:38,320
‫אני לא יודע איך לסיים.‬

444
00:30:44,240 --> 00:30:45,200
‫בעצם...‬

445
00:30:46,120 --> 00:30:50,520
‫קונדומים של פופה. קונדומים אמיתיים,‬
‫לשוטרים שעובדים בהליקופטר‬

446
00:30:50,520 --> 00:30:53,680
‫שאוהבים אוכל הודי ובורגר קינג.‬

447
00:30:53,680 --> 00:30:58,040
‫שים קונדום וופר אמיתי של פופה‬
‫על שוטר בהליקופטר.‬

448
00:31:17,320 --> 00:31:19,880
‫יש שאלות?‬

449
00:31:25,240 --> 00:31:26,240
‫טוב.‬

450
00:31:27,680 --> 00:31:29,920
‫אני מצפה לנצח בתחרות הזאת.‬

451
00:31:58,440 --> 00:32:00,400
‫- מבוסס על המחזה‬
‫"אייל קטן" מאת ריצ'רד גאד -‬