1
00:00:10,387 --> 00:00:13,223
אני שמחה על ההזדמנות לחזור לארקנסו.

2
00:00:13,306 --> 00:00:14,558
קניתי כמה ספרים.

3
00:00:15,141 --> 00:00:17,727
- 101 דברים לאכול בארקנסו
לפני שמתים -

4
00:00:17,811 --> 00:00:20,480
המסעדה הראשונה שהם מזכירים...
-תגידי לי.

5
00:00:20,564 --> 00:00:22,899
היא "איי-קיו צ'יקן האוס".

6
00:00:22,983 --> 00:00:24,484
אלוהים. אני...

7
00:00:24,568 --> 00:00:28,405
אכלתי כל כך הרבה עוף
ב"איי-קיו צ'יקן האוס" הזה.

8
00:00:28,488 --> 00:00:30,699
עוף בבלילת לימון ופלפל, מתובל

9
00:00:30,782 --> 00:00:32,993
ומטוגן במחבת.

10
00:00:33,076 --> 00:00:34,536
לא ייאמן.

11
00:00:34,619 --> 00:00:36,162
ננסה למצוא קצת מזה בשבילך.

12
00:00:37,789 --> 00:00:40,458
היה נפלא להיות ילדה שם.

13
00:00:40,542 --> 00:00:45,589
יש לי המון זיכרונות נפלאים
מהילדות בליטל רוק.

14
00:00:45,672 --> 00:00:47,841
כשהתחלתי לצאת עם אבא שלך,

15
00:00:47,924 --> 00:00:50,844
הוא הבהיר לי מההתחלה,
"אני חוזר הביתה לארקנסו."

16
00:00:50,927 --> 00:00:53,513
חשבתי לעצמי שאני צריכה לראות
איך החיים בארקנסו.

17
00:00:54,014 --> 00:00:58,310
ואז החלטתי לקפוץ למים הקרים,
ללכת עם הלב שלי.

18
00:00:59,227 --> 00:01:03,315
אני רואה בארקנסו נקודת מפנה אמיתית בחיי.

19
00:01:03,398 --> 00:01:05,065
את נולדת שם.

20
00:01:05,150 --> 00:01:06,902
וזה, כמובן, היה הדבר הכי חשוב

21
00:01:06,985 --> 00:01:08,778
שקרה לי שם.

22
00:01:09,988 --> 00:01:11,448
ואני שואלת את עצמי,

23
00:01:11,531 --> 00:01:17,412
איך המקום או המרחב שבו את נמצאת
מעצב אותך ומאתגר אותך?

24
00:01:17,996 --> 00:01:21,458
השיבה לארקנסו עוזרת לנו לחשוב לעומק

25
00:01:21,541 --> 00:01:24,836
על חלק מהשאלות
לגבי המשמעות האמיתית של אומץ.

26
00:01:24,920 --> 00:01:27,339
איך מקבלים החלטות קשות?

27
00:01:27,422 --> 00:01:29,758
איך מעזים לקפוץ למים הקרים לפעמים,

28
00:01:29,841 --> 00:01:32,969
כשאין לך מושג מי יהיו התוצאות?

29
00:01:33,053 --> 00:01:35,055
החזרה לשם היא משהו שאני מצפה לו.

30
00:01:35,138 --> 00:01:36,139
גם אני.

31
00:01:37,307 --> 00:01:39,309
לא יודעת כמה עוד תצליחי להכניס לשם.

32
00:01:39,392 --> 00:01:42,979
תתפלאי. היא מתרחבת מאוד.

33
00:01:43,063 --> 00:01:44,439
כן, יש לי הרבה מקום.

34
00:01:45,023 --> 00:01:48,526
אני צריכה לשבת על המזוודה שלך?
-לא, אין צורך... היא מאוד...

35
00:01:48,610 --> 00:01:49,945
אני יודעת, את מאוד...
-אמינה.

36
00:01:50,028 --> 00:01:51,905
את נאמנה מאוד למזוודה הזאת.
-נכון.

37
00:01:53,240 --> 00:01:54,991
טוב.
-אלי הטוב. בסדר.

38
00:01:55,075 --> 00:01:58,036
טוב! סיימנו! בואי לארקנסו.

39
00:01:58,703 --> 00:01:59,704
יצאנו לדרך.

40
00:02:01,248 --> 00:02:04,334
לא צפיתי את זה. ואמרתי, "קדימה."

41
00:02:05,794 --> 00:02:07,379
יש לי תואר מוסמכת בלבנים.

42
00:02:07,462 --> 00:02:11,299
אני רוצה שלבנים יוציאו
תעודת בגרות בשחורים. זה הכול.

43
00:02:11,383 --> 00:02:15,762
- נשים אמיצות לא פוחדות -

44
00:02:16,263 --> 00:02:18,181
- ניו יורק -

45
00:02:18,682 --> 00:02:20,892
התחנה הבאה, ליטל רוק.

46
00:02:20,976 --> 00:02:24,062
- ארקנסו
ליטל רוק -

47
00:02:26,690 --> 00:02:29,109
זזנו.
-זו לא ידית הילוכים, נכון?

48
00:02:29,192 --> 00:02:30,485
לא, זה מיקרופון.

49
00:02:31,861 --> 00:02:34,656
"דרושה תחזוקה. נא לפנות למוסך."

50
00:02:36,741 --> 00:02:38,368
זה יהיה כל כך כיף.

51
00:02:40,662 --> 00:02:44,249
אני מצפה בכיליון עיניים לביקור בפאייטוויל.

52
00:02:44,332 --> 00:02:45,667
שם גרתי בפעם הראשונה...

53
00:02:45,750 --> 00:02:46,668
- פאייטוויל -

54
00:02:46,751 --> 00:02:48,003
אחרי שעברתי לארקנסו.

55
00:02:48,086 --> 00:02:50,714
אהבתי אותה מאוד, לימדתי בביה"ס למשפטים.

56
00:02:50,797 --> 00:02:53,842
אנחנו נעבור ליד הבית שבו התחתנו.

57
00:02:54,968 --> 00:02:56,595
הבית הוא מוזיאון עכשיו...

58
00:02:56,678 --> 00:02:57,512
- פאייטוויל
ארקנסו -

59
00:02:57,596 --> 00:02:59,723
ואני חייבת להודות שזה גורם לי להרגיש זקנה.

60
00:03:00,515 --> 00:03:04,185
לא יכולתי לדמיין מישהו אחר שיעשה לנו סיור
אלא אן הנרי,

61
00:03:04,269 --> 00:03:06,855
שהייתה אחת מהחברות הראשונות שהכרתי

62
00:03:06,938 --> 00:03:08,481
כשעברתי לגור בפאייטוויל, ארקנסו.

63
00:03:08,565 --> 00:03:09,608
- בית קלינטון
מוזיאון -

64
00:03:10,775 --> 00:03:11,860
אן!

65
00:03:12,944 --> 00:03:14,321
- אן הנרי
אשת חינוך ופעילה חברתית -

66
00:03:14,404 --> 00:03:17,198
ברוכה הבאה לבית שלך! וצ'לסי.

67
00:03:17,282 --> 00:03:18,283
היי, אן.

68
00:03:18,366 --> 00:03:21,036
כאן הכול התחיל.
-אני יודעת. מעולם לא הייתי כאן.

69
00:03:21,119 --> 00:03:23,413
את תאהבי את המקום.
-מעולם לא הייתי כאן.

70
00:03:23,496 --> 00:03:26,166
זאת שמלת הכלולות שלך?
-לא, היא מעולם לא הייתה כאן.

71
00:03:26,249 --> 00:03:28,543
לא ידעתי שהיא כאן עד שנכנסתי הנה עכשיו.

72
00:03:28,627 --> 00:03:32,839
קניתי אותה בחנות "דילארד'ס"
והיא עלתה 53 דולר.

73
00:03:33,673 --> 00:03:36,468
כי אימא שלך אמרה לך
שאת צריכה לקנות שמלת כלולות.

74
00:03:36,551 --> 00:03:39,054
כן, והיא הלכה איתי ל"דילארד'ס"
ביום שישי בערב

75
00:03:39,137 --> 00:03:41,848
לפי החתונה.
-קצת שונה מהשמלה שלך, צ'לסי.

76
00:03:41,932 --> 00:03:43,058
כן, טוב...

77
00:03:46,478 --> 00:03:48,605
התחתנו כאן.
-כאן.

78
00:03:50,982 --> 00:03:52,609
זה היה חדר האוכל שלנו.

79
00:03:55,737 --> 00:03:56,571
- הכניסו צוות חדש -

80
00:03:56,655 --> 00:03:59,074
קלינטון לקונגרס.
-זה היה ב-74'.

81
00:03:59,157 --> 00:03:59,991
- קלינטון לארקנסו -

82
00:04:00,075 --> 00:04:01,451
אני זוכרת את זה, הכוכב.

83
00:04:02,118 --> 00:04:02,994
- קלינטון -

84
00:04:03,078 --> 00:04:04,079
רגע, מה העניבה הזאת?

85
00:04:04,162 --> 00:04:07,415
כאלה עניבות לבשו הגברים באותה תקופה.

86
00:04:07,499 --> 00:04:09,084
זו עניבה של אבא, או לא?

87
00:04:09,167 --> 00:04:10,835
יש מצב. היא לא מצחיקה?

88
00:04:10,919 --> 00:04:12,712
טוב, עכשיו המטבח.
-בסדר.

89
00:04:12,796 --> 00:04:15,632
הוא נראה אותו דבר, אימא?
-דומה מאוד.

90
00:04:19,009 --> 00:04:20,178
כתום כהה.
-תמצאי...

91
00:04:20,262 --> 00:04:22,847
אני אוהבת את זה. זה נראה עליז בעיניי.
-נפלא.

92
00:04:25,725 --> 00:04:27,811
למה יש מוצרי "סוונסון" בכל מקום...

93
00:04:27,894 --> 00:04:30,689
כי זה עסק רציני.
-הם יוצרו כאן בפאייטוויל.

94
00:04:30,772 --> 00:04:33,108
אני זוכרת שאכלתי פאי עוף של "סוונסון"
בילדותי.

95
00:04:33,191 --> 00:04:34,192
אני מבולבלת, למשל...

96
00:04:34,276 --> 00:04:36,319
מה המשמעות של זה ליד ההורים שלי?

97
00:04:36,403 --> 00:04:38,989
כי הם לא הרבו לבשל.
-לכן שאלתי.

98
00:04:39,072 --> 00:04:40,448
אכלנו פאי עוף לעתים קרובות.

99
00:04:42,492 --> 00:04:44,077
מה יש שם? יש לך תמונות?

100
00:04:44,744 --> 00:04:46,538
נכון שזו תמונה נהדרת?

101
00:04:46,621 --> 00:04:49,124
אני לא חושבת שראיתי אותה.
-המשקפיים האלה.

102
00:04:49,207 --> 00:04:51,001
את נראית כמו בשנות ה-70, אימא.
-היא תמיד...

103
00:04:51,084 --> 00:04:52,127
אוי ואבוי.

104
00:04:52,794 --> 00:04:55,547
אני רוצה לומר לך, ב-1974...
-כן, גברתי.

105
00:04:55,630 --> 00:04:56,923
שמענו עליה לפני כן.

106
00:04:57,007 --> 00:05:01,136
אבא שלך סיפר שיש אישה שהוא מאוהב בה,

107
00:05:01,219 --> 00:05:05,056
ושיכולה לעשות כל דבר,
ושהוא ישמח מאוד להתחתן איתה,

108
00:05:05,140 --> 00:05:07,559
אבל הוא לא יודע אם היא תסכים להתחתן איתו.

109
00:05:08,059 --> 00:05:09,519
כולנו רצינו להכיר אותה.

110
00:05:10,020 --> 00:05:12,022
הייתה קבלת פנים בביה"ס למשפטים,

111
00:05:12,105 --> 00:05:13,940
וכעורכת דין, יכולתי ללכת.

112
00:05:14,024 --> 00:05:18,612
נכנסתי והיא הייתה שם
בתספורת "המשרת" ובחליפה שלה.

113
00:05:19,112 --> 00:05:21,615
לחצנו ידיים ומאז אנחנו חברות.

114
00:05:21,698 --> 00:05:23,116
בהחלט.
-אני מיד...

115
00:05:23,199 --> 00:05:25,785
אחרי כמעט 50 שנה.
-זה מה שאני אומרת. היה נפלא.

116
00:05:26,620 --> 00:05:29,915
אן הייתה נחמדה והסכימה
לארח את קבלת הפנים של החתונה.

117
00:05:29,998 --> 00:05:31,541
נכשלתי במבחן אחד.

118
00:05:31,625 --> 00:05:33,168
לא הזמנתי צלם.
-אבוי.

119
00:05:33,251 --> 00:05:35,670
והיום, אם אין תמונה,

120
00:05:35,754 --> 00:05:36,796
זה לא קרה.

121
00:05:37,297 --> 00:05:39,549
אבל לא חשבנו על זה יותר מדי.
-נכון.

122
00:05:39,633 --> 00:05:41,760
אם היא לא חשבה על שמלת כלולות,

123
00:05:41,843 --> 00:05:46,264
ודאי שהיא לא חשבה על צלם.

124
00:05:46,348 --> 00:05:48,808
אופנה אף פעם לא הייתה בעדיפות, נכון?
-לא!

125
00:05:48,892 --> 00:05:51,478
זה לא היה התחום החזק שלי, זה בטוח.

126
00:05:53,230 --> 00:05:56,191
המעבר לפאייטוויל היה סיכון גדול מבחינתי.

127
00:05:56,274 --> 00:05:57,859
הרבה אנשים חשבו שאני משוגעת.

128
00:05:58,443 --> 00:06:01,613
לעבור מעיר ענקית כמו שיקגו,

129
00:06:01,696 --> 00:06:04,783
זה בטח נראה כמו "שדות ירוקים".
-סמולוויל.

130
00:06:04,866 --> 00:06:06,826
היא הייתה קטנה
אבל ידידותית כל כך,

131
00:06:06,910 --> 00:06:10,664
והתושבים היו מעניינים כל כך,
והיה לנו כל כך טוב כאן.

132
00:06:10,747 --> 00:06:14,251
אני תמיד מספרת לאנשים
כמה אהבתי לגור בפאייטוויל.

133
00:06:14,334 --> 00:06:15,502
זה...
-כן.

134
00:06:15,585 --> 00:06:18,171
כאן התחתנתי.
-נכון. נכון.

135
00:06:18,255 --> 00:06:19,965
והשאר היסטוריה.
-כמו שאמרתי לצ'לסי...

136
00:06:30,642 --> 00:06:33,728
למקום הזה הייתה משמעות מכוננת בחיי.

137
00:06:34,396 --> 00:06:36,189
מצאתי כאן בית נפלא.

138
00:06:36,690 --> 00:06:38,233
ולא רק אני.

139
00:06:38,316 --> 00:06:40,318
אנחנו בדרך לפגוש את "קאנופי",

140
00:06:40,986 --> 00:06:45,949
אחד מהארגונים
שעוזרים לקלוט פליטים בארקנסו.

141
00:06:46,032 --> 00:06:49,536
כיום "קאנופי" הוא חלק ממאמץ לאומי

142
00:06:49,619 --> 00:06:54,708
לקלוט יותר מ-75,000 אפגאנים שברחו מבתיהם

143
00:06:54,791 --> 00:06:59,170
כשארגון הטאליבן השתלט מחדש על המדינה
בקיץ 2021.

144
00:06:59,921 --> 00:07:02,257
- כולם מתקבלים בברכה -

145
00:07:05,760 --> 00:07:10,807
שלום, מה שלומך?
-ברוכה הבאה, השרה קלינטון. אני ג'ואנה.

146
00:07:10,891 --> 00:07:13,727
היי, צ'לסי. נעים מאוד.
-סליחה שהידיים שלי קרות.

147
00:07:13,810 --> 00:07:15,896
אני רוצה לערוך לכן
קבלת פנים חמה ל"קאנופי",

148
00:07:15,979 --> 00:07:17,188
כאן בפאייטוויל.
-אני נרגשת.

149
00:07:17,272 --> 00:07:18,690
- ג'ואנה קראוס
מנכ"לית קאנופי, צפון מערב ארקנסו -

150
00:07:18,773 --> 00:07:20,734
המשפחה הבאה תגיע ביום רביעי.
-את צוחקת.

151
00:07:20,817 --> 00:07:23,486
אנחנו בעיצומן של ההכנות

152
00:07:23,570 --> 00:07:27,115
כי אנחנו רוצות שיהיה בית חם מוכן בשבילם
כשהם יגיעו.

153
00:07:28,658 --> 00:07:30,785
בחודש האחרון קיבלנו

154
00:07:30,869 --> 00:07:33,288
חמישים ושישה בני אדם ב-13 משקי בית...

155
00:07:33,371 --> 00:07:35,665
זה נפלא.
-וזה מדהים.

156
00:07:35,749 --> 00:07:37,792
כמה אנשים יגורו כאן?

157
00:07:37,876 --> 00:07:39,961
משפחה של חמש נפשות.

158
00:07:40,045 --> 00:07:43,590
זו הייתה תקופה מתישה
לכל המשפחות שעברו אצלנו.

159
00:07:43,673 --> 00:07:47,427
אבל הצלחנו להביא אותן למקום שקט ובטוח.

160
00:07:47,969 --> 00:07:50,430
רוצות לעזור לנו להרכיב מיטה?
-אני אשמח.

161
00:07:50,931 --> 00:07:54,601
זה חלק מהכיף של העבודה ב"קאנופי",

162
00:07:54,684 --> 00:07:56,269
כי אנשים תורמים לנו ציוד.

163
00:07:56,353 --> 00:07:58,563
אז יש לנו שקיות של ברגים,

164
00:07:58,647 --> 00:08:01,441
והמיטה המתקפלת...
-שקית ברגים?

165
00:08:01,524 --> 00:08:03,693
בדרך כלל אנחנו עומדות ומנסות להבין.

166
00:08:03,777 --> 00:08:04,778
בסדר.

167
00:08:05,403 --> 00:08:06,863
קחי, צ'לס, תחזיקי את זה.

168
00:08:07,489 --> 00:08:09,199
זה הולך...
-כאן.

169
00:08:09,282 --> 00:08:10,575
הנה, אימא.
-כאן. כן.

170
00:08:10,659 --> 00:08:12,160
כל זה תרומות?

171
00:08:12,244 --> 00:08:15,163
תרומות. כן.
-יש לנו מספיק ברגים?

172
00:08:15,247 --> 00:08:19,167
יש כמה ברגים קצרים בחלק התחתון.
-זה יהיה מעניין.

173
00:08:19,251 --> 00:08:22,337
אימא, כאן צריך בורג קצר יותר.
-סבבה.

174
00:08:22,420 --> 00:08:24,047
טוב. זה נכנס ככה.
-כן.

175
00:08:24,130 --> 00:08:26,007
את יודעת כמה מיטות תינוק הרכבתי?

176
00:08:27,175 --> 00:08:28,260
כן.
-זהו.

177
00:08:28,343 --> 00:08:30,637
אני לא רוצה שמישהו ייכנס למיטה
והיא תקרוס.

178
00:08:31,721 --> 00:08:34,057
לרוב הם אוהבים
לקפוץ למיטה ברגע שרואים אותה.

179
00:08:34,140 --> 00:08:37,811
אז אנחנו רוצות לוודא שהיא חזקה.
-אוי, לא! זה מפחיד.

180
00:08:39,020 --> 00:08:41,398
טוב, בואו נראה אם...

181
00:08:41,481 --> 00:08:42,481
דרוש כפר שלם.

182
00:08:42,566 --> 00:08:45,151
בהחלט דרוש.

183
00:08:45,235 --> 00:08:46,861
עוד אחד כאן.

184
00:08:46,945 --> 00:08:48,321
זהו.
-מעולה.

185
00:08:49,406 --> 00:08:51,616
זה נראה יציב.
-כן. אני חושבת שזה טוב.

186
00:08:51,700 --> 00:08:52,826
אני חושבת שהצלחנו.

187
00:08:53,326 --> 00:08:54,703
הוא מתאים. יופי.
-כן.

188
00:08:54,786 --> 00:08:55,954
מעולה. מעולה.

189
00:08:56,037 --> 00:08:57,747
אני מניחה שצריך להמשיך לעבוד.
-כן.

190
00:08:57,831 --> 00:08:59,332
בסדר.
-יש הרבה מה לעשות.

191
00:09:00,125 --> 00:09:01,459
נייר טואלט.
-תודה.

192
00:09:01,543 --> 00:09:04,296
זה נפל. נרים את זה מחדש?

193
00:09:05,380 --> 00:09:06,965
וילון האמבטיה שלנו נפל.

194
00:09:07,048 --> 00:09:08,758
כן.
-כן, אני לא יודעת.

195
00:09:08,842 --> 00:09:10,552
הדברים האלה ממש...
-אוי, לא.

196
00:09:10,635 --> 00:09:12,762
אבל אימא, אנחנו צריכות את ה...

197
00:09:12,846 --> 00:09:13,889
אין איפה להניח את זה.

198
00:09:13,972 --> 00:09:17,183
חסרים חצאי העיגול הקטנים, אני חושבת.
-כן.

199
00:09:17,267 --> 00:09:20,645
הוא ייפול מאוד בקלות,
אבל לפחות הוא נראה יפה.

200
00:09:21,605 --> 00:09:23,106
הוא תלוי.

201
00:09:23,189 --> 00:09:24,316
- נחשי כמה אני אוהבת אותך -

202
00:09:24,399 --> 00:09:26,818
ספר אהוב במיוחד.
-אנחנו מוכנות.

203
00:09:26,902 --> 00:09:28,153
ברגע שנסדר את וילון האמבטיה.

204
00:09:28,236 --> 00:09:29,696
ברגע שנסדר את וילון האמבטיה, כן.

205
00:09:29,779 --> 00:09:31,448
היינו קרובות כל כך.

206
00:09:33,283 --> 00:09:35,702
זה מגניב כל כך, בנות. אני אוהבת מאוד.

207
00:09:35,785 --> 00:09:37,537
- שמחים כל כך שבאתם -

208
00:09:40,582 --> 00:09:43,752
אני לא יכולה לדמיין
את האומץ שנדרש כדי לעזוב את הבית.

209
00:09:44,461 --> 00:09:46,129
לעזוב את כל מה שהכרת.

210
00:09:47,589 --> 00:09:49,758
תהיה לנו הזדמנות לבקר משפחה מקאבול

211
00:09:49,841 --> 00:09:52,344
שהגיעה לארקנסו לפני כמה שבועות.

212
00:09:52,427 --> 00:09:53,428
- בנטונוויל
ארקנסו -

213
00:09:53,511 --> 00:09:57,140
אימא, במשך חודשים ניסית לסייע
לפינוי אזרחים אפגאנים,

214
00:09:57,641 --> 00:10:00,727
במיוחד נשים אפגאניות ובני משפחתן.

215
00:10:00,810 --> 00:10:04,356
זה סוג של סגירת מעגל בשבילי,
להכיר את המשפחה

216
00:10:04,439 --> 00:10:06,399
ש"קאנופי" עוזרים לקלוט.

217
00:10:10,320 --> 00:10:12,906
אני אסירת תודה על ההזדמנות...

218
00:10:12,989 --> 00:10:14,032
- אקלה - באסירה -

219
00:10:14,115 --> 00:10:16,409
לקבל את פניכן לארקנסו ולאמריקה.

220
00:10:16,493 --> 00:10:18,119
תודה רבה.
-כן. אנחנו...

221
00:10:18,203 --> 00:10:19,829
כמה זמן אתן כבר כאן?

222
00:10:19,913 --> 00:10:22,165
הגענו לפני כשלושה שבועות.

223
00:10:22,249 --> 00:10:23,124
שלושה שבועות.

224
00:10:23,208 --> 00:10:25,627
כשהגענו לארקנסו,

225
00:10:25,710 --> 00:10:28,129
היו דלועים ליד כל דלת.

226
00:10:28,213 --> 00:10:30,423
אימא שלי חזרה ושאלה,

227
00:10:30,507 --> 00:10:33,677
"למה הם שומרים את הדלועים שם, באסירה?"

228
00:10:33,760 --> 00:10:35,595
באחד הימים,

229
00:10:35,679 --> 00:10:38,765
ילדים לבשו כל מיני תחפושות.

230
00:10:38,848 --> 00:10:43,436
ואז הבנו שזה חלק מהתרבות ומהמסורת.

231
00:10:43,520 --> 00:10:45,105
אז אולי בשנה הבאה.

232
00:10:45,188 --> 00:10:48,817
בשנה הבאה. ואני בטוחה
שהבן שלך ירצה להתחפש.

233
00:10:48,900 --> 00:10:49,943
כן.

234
00:10:50,527 --> 00:10:54,114
אתן דוגמה חיה של האומץ הבלתי ייאמן

235
00:10:54,197 --> 00:10:58,201
שאפגאנים רבים כל כך נאלצו להפגין.

236
00:10:59,202 --> 00:11:00,036
- 15 באוגוסט 2021 -

237
00:11:00,120 --> 00:11:02,747
כוחות טאליבן נכנסו היום ללב קאבול,
בירת אפגניסטן,

238
00:11:02,831 --> 00:11:04,749
בשיאה של התקדמות מהירה

239
00:11:04,833 --> 00:11:08,295
והחזרת השליטה לידיהם כמעט שני עשורים

240
00:11:08,795 --> 00:11:10,338
לאחר שהודחו מהשלטון.

241
00:11:10,422 --> 00:11:12,465
התנאים באפגניסטן

242
00:11:12,549 --> 00:11:18,096
ב-20 השנים האלה לא היו מושלמים,

243
00:11:18,179 --> 00:11:20,557
אבל התושבים היו מרוצים כי

244
00:11:20,640 --> 00:11:22,976
הם קיבלו את זכויות היסוד שלהם,

245
00:11:23,059 --> 00:11:26,354
כמו הזכות של נשים ללמוד בבית ספר
ובאוניברסיטה,

246
00:11:26,938 --> 00:11:29,482
להיות חלק פעיל בחברה.

247
00:11:29,566 --> 00:11:32,569
את הייתי סטודנטית כשזה קרה?

248
00:11:32,652 --> 00:11:35,280
סיימתי את לימודיי באוניברסיטת קאבול,

249
00:11:35,363 --> 00:11:36,698
לימודי משפטים.

250
00:11:37,240 --> 00:11:38,700
משפטים ומדע המדינה.

251
00:11:38,783 --> 00:11:40,327
ואת למדת?

252
00:11:40,410 --> 00:11:42,621
למדתי באוניברסיטה.

253
00:11:42,704 --> 00:11:45,248
כשלמדתי בקאבול,

254
00:11:45,332 --> 00:11:49,920
תמיד אמרתי שאני רוצה להיות רופאה.

255
00:11:50,837 --> 00:11:54,007
איבדתן לא רק את ההווה שלכן,
אלא גם את עתידכן.

256
00:11:54,090 --> 00:11:55,967
את מה שחשבתן לאפשרי.

257
00:11:56,968 --> 00:12:00,013
ביום של חילופי השלטון ועליית הטאליבן,

258
00:12:00,096 --> 00:12:01,973
אני יכולה לומר שאסון

259
00:12:02,057 --> 00:12:03,767
נפל על אפגניסטן.

260
00:12:04,392 --> 00:12:06,394
זה קרה מהר כל כך.

261
00:12:06,978 --> 00:12:12,234
אנשים נדרשו לקבל החלטה שתשנה את חייהם
בתוך שעות אחדות.

262
00:12:14,402 --> 00:12:17,614
אלפי בנאי אדם נהרו לשערי נמל התעופה,

263
00:12:17,697 --> 00:12:20,158
והיו גם כמה שמתו מהדוחק.

264
00:12:21,451 --> 00:12:25,580
כמה מבני משפחתנו לא רצו לבוא לנמל התעופה.

265
00:12:26,206 --> 00:12:28,166
אבל בשתיים בלילה

266
00:12:28,250 --> 00:12:30,085
עזבנו את הבית שלנו.

267
00:12:30,669 --> 00:12:34,381
יכולנו לקחת תרמיל גב בלבד.

268
00:12:34,464 --> 00:12:38,051
- קאבול, 24 באוגוסט 2021 -

269
00:12:38,134 --> 00:12:40,720
לנמל התעופה של קאבול
יש שערים רבים.

270
00:12:41,680 --> 00:12:43,640
הגענו לשער שנקרא שער אבי.

271
00:12:44,724 --> 00:12:46,268
יומיים לאחר מכן,

272
00:12:46,351 --> 00:12:49,396
היה פיגוע התאבדות בשער הזה.

273
00:12:55,151 --> 00:12:57,529
זה היה מסוכן מאוד,

274
00:12:57,612 --> 00:13:00,824
אבל הצלחנו להיכנס בשער הזה.

275
00:13:00,907 --> 00:13:03,326
הצלחתם לעזוב כולם ביחד?
-כן.

276
00:13:03,410 --> 00:13:05,996
לא רצינו להגיע כפליטים,

277
00:13:06,621 --> 00:13:09,124
אבל היינו חייבים לקבל את ההחלטה.

278
00:13:14,212 --> 00:13:18,466
מה שלום הבן שלך?
איך הוא הסתגל לחיים במקום חדש?

279
00:13:18,550 --> 00:13:20,552
עם אנשים חדשים, בבית חדש?

280
00:13:21,761 --> 00:13:23,930
הימים הראשונים היו קשים,

281
00:13:24,014 --> 00:13:26,850
כי ההרגשה של חוסר בית

282
00:13:27,392 --> 00:13:30,020
היא קשה גם לתינוק.

283
00:13:30,103 --> 00:13:34,149
כשהוא הבין שיש לו בית,

284
00:13:34,232 --> 00:13:35,942
הוא שמח מאוד.

285
00:13:37,235 --> 00:13:39,779
הוא יודע שיש לנו בית,

286
00:13:40,989 --> 00:13:44,618
עיר שלווה והוא יכול לשחק בבטחה.

287
00:13:45,243 --> 00:13:47,078
ועכשיו הוא רוכש חברים חדשים.

288
00:13:47,162 --> 00:13:49,789
זו השאלה הבאה שלי.
יש לו כבר חברים חדשים?

289
00:13:49,873 --> 00:13:51,917
כן, הוא מתיידד

290
00:13:52,792 --> 00:13:56,713
עם השכנים ועם המשפחות המאמצות שלנו.

291
00:13:56,796 --> 00:13:59,674
והוא כבר התרגל לארקנסו.

292
00:14:01,218 --> 00:14:02,802
אנחנו מאחלות רק טוב.

293
00:14:02,886 --> 00:14:05,347
ואנחנו מקוות
שתיהנו מחג ההודיה הראשון שלכן כאן.

294
00:14:05,430 --> 00:14:06,640
כן, תודה.

295
00:14:06,723 --> 00:14:07,933
חג הודיה שמח.

296
00:14:08,016 --> 00:14:09,017
תודה, אימא.

297
00:14:09,559 --> 00:14:10,477
אני יכולה לקחת את זה.

298
00:14:10,560 --> 00:14:13,063
לא, אני אעשה את זה. את שירתת אותנו. תודה.

299
00:14:15,690 --> 00:14:17,734
גברתי השרה?
-כן?

300
00:14:17,817 --> 00:14:20,654
בפעם הראשונה שאת מבקרת בבית אפגאני,

301
00:14:20,737 --> 00:14:22,280
את לא שוטפת כלים.

302
00:14:25,033 --> 00:14:27,035
בביקור השני, תשטפי כלים.

303
00:14:27,118 --> 00:14:28,703
אנחנו שוטפים כלים...

304
00:14:28,787 --> 00:14:31,373
טוב? ביום הראשון לא תשטפי כלים.

305
00:14:34,376 --> 00:14:37,337
אני חושבת שחשוב לחזור לרגעים בעברנו.

306
00:14:37,420 --> 00:14:40,715
ומהו המקום הכי טוב להרהר בכל זה
אם לא ליטל רוק?

307
00:14:40,799 --> 00:14:41,633
- ברוכים הבאים לליטל רוק -

308
00:14:41,716 --> 00:14:44,970
- ליטל רוק
ארקנסו -

309
00:14:47,597 --> 00:14:50,934
הנה "ראלי'ז".
אני זוכרת את הצ'יפס המסולסל של "ראלי'ז".

310
00:14:51,017 --> 00:14:53,812
הם טעימים כל כך.
מעניין אם עדיין מכינים אותם אותו דבר.

311
00:14:54,563 --> 00:14:56,314
אני זוכרת שהלכתי למגרש המשחקים

312
00:14:56,398 --> 00:14:58,608
ליד אצטדיון האנדרטה לזכר המלחמה,
והיו בו...

313
00:14:58,692 --> 00:15:00,944
וגן החיות.
-כמה אהבתי את גן החיות.

314
00:15:01,027 --> 00:15:03,738
אהבת אותו מאוד.
והם קראו לשימפנזה אחת על שמך.

315
00:15:03,822 --> 00:15:05,240
לא נכון.

316
00:15:05,323 --> 00:15:07,284
זו לא הייתה שימפנזה אלא אורנגאוטנית.

317
00:15:07,367 --> 00:15:09,452
אורנגאוטנית?
-שנולדה ב-1975.

318
00:15:09,536 --> 00:15:11,621
חשבתי שקראת לי על שם האורנגאוטנית.

319
00:15:12,581 --> 00:15:16,084
לא הייתי עושה דבר כזה.
-היא נראתה חביבה.

320
00:15:17,127 --> 00:15:20,380
כשבאנו לכאן ב-96' ביום הבחירות.

321
00:15:20,463 --> 00:15:23,967
הייתי עם כמה חברים בקניון,

322
00:15:24,050 --> 00:15:25,302
ורציתי לעשות חורים באוזניים.

323
00:15:25,385 --> 00:15:28,305
הייתי בת 16 והתקשרתי אלייך,

324
00:15:28,388 --> 00:15:31,099
ואמרת שאת לא רוצה שאעשה את זה
ברגע של אופוריה.

325
00:15:32,976 --> 00:15:34,436
לא האמנתי שלא הרשית לי,

326
00:15:34,519 --> 00:15:36,438
כי חשבתי, "16 זה ארבע שנים אחרי 12,"

327
00:15:36,521 --> 00:15:38,148
ואמרת לי שתרשי לי בגיל 12.

328
00:15:38,231 --> 00:15:41,109
ראשית, אני אפילו לא זוכרת שאמרתי 12.

329
00:15:41,192 --> 00:15:44,905
נדמה לי שאמרתי 20 או 30. לא אמרתי 12.
-בוודאות לא.

330
00:15:44,988 --> 00:15:47,782
אני מצטערת. מעולם לא אמרתי 12.
-כן אמרת.

331
00:15:47,866 --> 00:15:49,200
כשהייתי קטנה.

332
00:15:49,284 --> 00:15:52,370
אמרתי לשרלוט
שאעשה חורים באוזניים יחד איתה.

333
00:15:52,454 --> 00:15:56,166
נו, באמת. דברי איתי כשהיא תהיה בת 16
ותתקשר אלייך מקניון.

334
00:15:56,249 --> 00:15:58,710
אמרתי לה שהיא תוכל לעשות את זה בגיל 12.

335
00:16:00,212 --> 00:16:02,714
בסדר. טוב. הנכדה המסכנה שלי.

336
00:16:02,797 --> 00:16:03,924
בסדר.
-אנחנו נהיה בסדר.

337
00:16:05,884 --> 00:16:08,595
הנה תיכון סנטרל, שבו היית לומדת

338
00:16:08,678 --> 00:16:11,097
אילו נשארנו בליטל רוק.
-כן.

339
00:16:11,181 --> 00:16:13,308
בניין כל כך יפה,

340
00:16:13,391 --> 00:16:15,143
וכמובן, ההיסטוריה הופכת אותו

341
00:16:15,227 --> 00:16:18,772
לעוד יותר חשוב ומיוחד.
-יותר חשוב.

342
00:16:18,855 --> 00:16:20,232
- תיכון סנטרל ליטל רוק -

343
00:16:20,315 --> 00:16:22,108
כשאני מביטה בתיכון סנטרל,

344
00:16:22,192 --> 00:16:25,362
אני נזכרת בפסק הדין
בראון נגד מועצת החינוך...

345
00:16:25,445 --> 00:16:29,699
שקבע שבתי הספר הציבוריים בארה"ב
צריכים להיות מעורבים.

346
00:16:29,783 --> 00:16:31,701
שבתי הספר שבהם למדו הילדים השחורים...

347
00:16:31,785 --> 00:16:33,453
- בימ"ש גבוה אוסר על הפרדה
בבתי"ס ציבוריים -

348
00:16:33,536 --> 00:16:34,955
היו רחוקים מאוד מהרמה,

349
00:16:35,038 --> 00:16:38,375
ובטח שלא שווים לבתי הספר של הילדים הלבנים.

350
00:16:39,459 --> 00:16:41,795
- ב-1957, בתיכון סנטרל בליטל רוק -

351
00:16:41,878 --> 00:16:43,880
- למדו תלמידים לבנים בלבד -

352
00:16:44,381 --> 00:16:48,260
ב-1957, מועצת החינוך של ליטל רוק קבעה

353
00:16:48,343 --> 00:16:50,387
שתהיה אינטגרציה בבתי הספר.

354
00:16:50,971 --> 00:16:54,558
ותשעה צעירים וצעירות אמיצים

355
00:16:54,641 --> 00:16:59,020
היו התלמידים השחורים הראשונים
שלמדו בבית הספר המדהים הזה.

356
00:16:59,980 --> 00:17:02,524
ברור שכולם אמורים היו לעשות אותו דבר,

357
00:17:02,607 --> 00:17:06,444
אבל באזורים רבים בארה"ב לא עשו כלום.

358
00:17:07,070 --> 00:17:09,363
קשה אפילו לחשוב שצירוף של תשעה תלמידים

359
00:17:09,447 --> 00:17:12,909
לאוכלוסייה של קרוב ל-2,000 תלמידים,

360
00:17:12,993 --> 00:17:15,829
דומה במשהו לאינטגרציה.

361
00:17:15,911 --> 00:17:21,126
והלחץ שחשו תשעת התלמידים האלה.

362
00:17:23,837 --> 00:17:25,130
כשהיית ילדה בשיקגו,

363
00:17:25,213 --> 00:17:26,423
היית מודעת למה שקורה

364
00:17:26,506 --> 00:17:27,924
כאן בליטל רוק?
-לחלוטין.

365
00:17:28,007 --> 00:17:30,760
גרתי בפרבר של לבנים בלבד מחוץ לשיקגו

366
00:17:30,844 --> 00:17:33,096
ולמדתי בבתי ספר ציבוריים מעולים.

367
00:17:33,680 --> 00:17:36,600
אבי צפה בחדשות בכל ערב,

368
00:17:36,683 --> 00:17:42,522
ופתאום על המסך, נצרבו בתודעה שלי

369
00:17:43,273 --> 00:17:48,278
התלמידים השחורים האמיצים, התשעה מליטל רוק.

370
00:17:51,364 --> 00:17:54,659
פוסעים בתוך ההמונים שצועקים עליהם ויורקים.

371
00:17:54,743 --> 00:17:56,828
הם היו מלאי שנאה.
-ירקו עליהם.

372
00:17:57,412 --> 00:18:01,207
ילדים שהיו גדולים ממני בחמש, שש, שבע שנים.

373
00:18:02,083 --> 00:18:04,502
זה הגביר את המודעות שלי לאירועים שמתרחשים

374
00:18:04,586 --> 00:18:06,421
מחוץ לקהילה שלי.

375
00:18:10,884 --> 00:18:14,512
את יודעת, גדולה היא לא תמיד קו ישר.

376
00:18:14,596 --> 00:18:18,725
ראיתי את מה שקרה כאן ב-1957.

377
00:18:18,808 --> 00:18:21,978
זה לא גרם לי לסלוד מהמדינה שלי.

378
00:18:22,062 --> 00:18:25,941
זה עורר בי הערצה כלפי הצעירים שניסו

379
00:18:26,024 --> 00:18:29,194
לאלץ את המדינה שלנו
לקיים את הערכים הנשגבים ביותר שלה.

380
00:18:30,278 --> 00:18:31,321
ולכבוד הוא לי

381
00:18:31,404 --> 00:18:34,157
שאנחנו הולכות לדבר עם קרלוטה ועם מיניג'ין,

382
00:18:34,241 --> 00:18:38,411
שנמנו עם התשעה מליטל רוק,
על החוויות האישיות שלהן.

383
00:18:38,495 --> 00:18:41,790
וואו, אלוהים! קרלה.
-שלום.

384
00:18:42,290 --> 00:18:45,544
טוב לראות אותך.
-אני שמחה כל כך לראות אותך שוב, חברה שלי.

385
00:18:45,627 --> 00:18:47,087
טוב לראות גם אותך.

386
00:18:47,170 --> 00:18:49,381
בחיי, איזה פינוק.
-מה את אומרת על זה?

387
00:18:49,464 --> 00:18:50,924
כן, זה נפלא.

388
00:18:51,883 --> 00:18:54,636
דיברנו הרבה על המשמעות של להיות אמיצה.

389
00:18:54,719 --> 00:18:56,054
- קרלוטה ולס לנייר
תלמידה מהתשעה מליטל רוק -

390
00:18:56,137 --> 00:18:59,057
במקרה שלך,
זו הידיעה שאת ראויה להשכלה ברמה עולמית,

391
00:18:59,140 --> 00:19:00,392
- מיניג'ין בראון-טריקי
תלמידה מהתשעה מליטל רוק -

392
00:19:00,475 --> 00:19:03,436
והאמונה שיש לך האומץ
להילחם כדי ללמוד כאן בסנטרל.

393
00:19:03,520 --> 00:19:07,524
חשבתי על כך
שגדלתי בדרום של חוקי ג'ים קרואו.

394
00:19:07,607 --> 00:19:09,526
לימדו אותי שאני יפה.

395
00:19:09,609 --> 00:19:11,278
לימדו אותי שאני חכמה...

396
00:19:11,361 --> 00:19:13,863
מה שנכון.
-ומוכשרת.

397
00:19:14,614 --> 00:19:16,032
אני מיניג'ין בראון.

398
00:19:16,116 --> 00:19:17,909
אני אסירת תודה להמוני האנשים

399
00:19:17,993 --> 00:19:21,329
שעמדו לצדנו ופעלו ללא לאות
למען המאבק שלנו.

400
00:19:22,247 --> 00:19:27,210
המשפחות שלנו
לא רצו שנקבל יחס רע.

401
00:19:27,294 --> 00:19:31,006
נהגנו ללכת ברגל, לא לנסוע באוטובוס.

402
00:19:31,089 --> 00:19:33,383
אז לא שלחו אתכן לספסלים האחוריים.

403
00:19:33,466 --> 00:19:36,094
רציתן להימנע מזה?
-הלכנו הרבה ברגל.

404
00:19:36,678 --> 00:19:39,097
ההתנגדות שלך הופכת לחלק מהטבע שלך.

405
00:19:39,180 --> 00:19:42,267
בדיוק.
-אז נשמרנו לנפשנו.

406
00:19:43,643 --> 00:19:46,771
אמי נהגה לומר, "המצב עוד ישתנה.

407
00:19:47,355 --> 00:19:50,775
את צריכה להיות מוכנה להיכנס בדלת הזאת,

408
00:19:50,859 --> 00:19:55,238
בין אם היא נפתחת לרווחה בפנייך,
או רק סדק צר.

409
00:19:55,780 --> 00:19:58,241
ולשם כך תצטרכי לרכוש את ההשכלה
הכי טובה שיש."

410
00:19:58,325 --> 00:20:02,579
שמעתי על השכלה כבר בעריסה.

411
00:20:03,288 --> 00:20:05,707
בשיעור היסטוריה בסנטרל,

412
00:20:05,790 --> 00:20:08,126
עלה נושא העבדות, וזו הייתה פסקה אחת

413
00:20:08,209 --> 00:20:10,420
בספר ההיסטוריה, ובה נכתב,

414
00:20:10,503 --> 00:20:12,214
"העבדות היטיבה עם השחורים."

415
00:20:13,381 --> 00:20:17,761
ואני הקטנה והטיפשה
הרמתי את ידי בהיסוס ואמרתי,

416
00:20:18,678 --> 00:20:21,973
"זה לא מה שלמדתי על העבדות."

417
00:20:22,057 --> 00:20:26,519
זה חרץ את גורלי. נהייתי מרדנית.

418
00:20:26,603 --> 00:20:28,104
לא ידעתי...

419
00:20:28,188 --> 00:20:30,774
לא ידעת שאסור לך להגיד את האמת.

420
00:20:30,857 --> 00:20:32,359
כן. בדיוק.

421
00:20:32,901 --> 00:20:35,737
כשמועצת החינוך של ליטל רוק
קיבלה את ההחלטה ההיא,

422
00:20:36,321 --> 00:20:37,739
איך קרה

423
00:20:37,822 --> 00:20:39,658
שאתן הייתן שתיים מהתשעה?

424
00:20:40,158 --> 00:20:44,537
אני רציתי להיות רופאה בגלל מאדאם קירי.

425
00:20:45,455 --> 00:20:46,456
סיבה טובה.

426
00:20:46,539 --> 00:20:50,835
כן. ידעתי שבמעבדה היו שני ילדים

427
00:20:51,962 --> 00:20:53,088
שניתחו צפרדע.

428
00:20:53,713 --> 00:20:55,173
ואילו בתיכון "דנבאר",

429
00:20:55,257 --> 00:20:59,219
עמדו עשרה או 12 ילדים סביב הצפרדע המסכנה
וניסו לנתח אותה.

430
00:20:59,302 --> 00:21:02,430
העניין היה הנגישות להזדמנויות.

431
00:21:02,514 --> 00:21:06,393
ב-1 באוגוסט נדמה לי,
קיבלתי את גיליון הרישום.

432
00:21:07,060 --> 00:21:10,313
לעולם לא אשכח את המבט בעיניים של אבא שלי.

433
00:21:10,397 --> 00:21:12,399
העיניים שלו התרחבו.

434
00:21:12,482 --> 00:21:14,401
הוא אמר, "אז את מתכננת ללמוד בסנטרל?"

435
00:21:14,484 --> 00:21:15,527
אמרתי, "כן."

436
00:21:16,194 --> 00:21:17,821
היא שירת במלחמת העולם השנייה.

437
00:21:18,446 --> 00:21:22,284
הוא אמר, "את יודעת, אף אחד לא לוקח
את הדולרים שלי ומפריד ביניהם.

438
00:21:22,367 --> 00:21:26,663
מבחינת רשויות המס,
הדולרים הם לא לבנים ולא שחורים.

439
00:21:26,746 --> 00:21:29,874
אני עוזר לממן את 'תיכון סנטרל ליטל רוק'."

440
00:21:29,958 --> 00:21:32,377
הוריי היו גאים.

441
00:21:36,631 --> 00:21:41,219
ביום הראשון נפגשתי עם שאר התלמידים.

442
00:21:42,178 --> 00:21:44,264
ראיתי את ההמון שם,

443
00:21:45,891 --> 00:21:48,393
אבל לא פחדתי.

444
00:21:50,437 --> 00:21:51,438
ואת?
-לא.

445
00:21:51,521 --> 00:21:54,190
לא פחדתי בכלל.
-לא היינו שנואים.

446
00:21:54,816 --> 00:21:57,319
אז ממה נפחד?
-ממה נפחד, כן.

447
00:21:57,819 --> 00:21:59,154
התחלנו ללכת.

448
00:21:59,237 --> 00:22:04,159
ואז ניגש אלינו איזה מפקד ואמר,

449
00:22:04,242 --> 00:22:06,578
"שהילדים האלה יסתובבו וילכו הביתה."

450
00:22:09,080 --> 00:22:11,666
בלילה הקודם המושל אמר שהוא קורא

451
00:22:11,750 --> 00:22:15,462
למשמר הלאומי של ארקנסו
להגן על תושבי ליטל רוק.

452
00:22:16,379 --> 00:22:19,507
ניסיתי להבין מה קורה כאן.

453
00:22:19,591 --> 00:22:22,344
המשמר הלאומי בא להגן על התושבים.

454
00:22:23,887 --> 00:22:28,183
תטפלו בהמון שהתאסף. זו החשיבה של בת 14.

455
00:22:28,934 --> 00:22:31,311
בסופו של דבר הסתובבנו והלכנו.

456
00:22:33,438 --> 00:22:37,859
היום הראשון השני היה 23 בספטמבר.

457
00:22:40,779 --> 00:22:44,616
באותו בוקר נכנסנו מדלת הצדדית.

458
00:22:45,450 --> 00:22:47,535
הכיתה הייתה בחלק האחורי של ביה"ס,

459
00:22:47,619 --> 00:22:50,538
ולכן לא ראיתי מה הולך בחזית.

460
00:22:50,622 --> 00:22:52,374
ההמון הלך וגדל.

461
00:22:59,881 --> 00:23:03,677
הייתי בשיעור גיאומטריה והשוטר נכנס

462
00:23:03,760 --> 00:23:06,721
והוביל אותנו במהירות לשתי ניידות.

463
00:23:06,805 --> 00:23:10,517
אמרו לנו, "תכסו את הראש בשמיכות
ואל תסתכלו למעלה."

464
00:23:11,101 --> 00:23:12,602
ואני שמעתי אותו אומר,

465
00:23:12,686 --> 00:23:15,897
"תן גז ואל תעצור משום סיבה."

466
00:23:17,774 --> 00:23:20,360
עד היום אני יכולה לחוש את ההתרגשות.

467
00:23:21,486 --> 00:23:24,364
כשהגעתי הביתה צלצל הטלפון.

468
00:23:24,447 --> 00:23:27,409
אנשים אמרו לאימא שלי ללכת

469
00:23:27,492 --> 00:23:29,286
ולהוציא את קרלוטה מבית הספר.

470
00:23:30,078 --> 00:23:31,955
אימא שלי בת 96,

471
00:23:32,038 --> 00:23:37,794
והשיער האפור שעל ראשה
הופיע ב-23 בספטמבר 1957.

472
00:23:37,878 --> 00:23:39,462
זה היה היום המפחיד בחיי.

473
00:23:40,797 --> 00:23:44,009
ואז הנשיא אייזנהאואר אמר,

474
00:23:44,092 --> 00:23:45,594
"מה קורה בליטל רוק?"

475
00:23:46,261 --> 00:23:51,182
הוא ידע שהוא צריך לעשות משהו.
דוד שלי התקשר ושאל,

476
00:23:51,266 --> 00:23:56,062
"את יודעת מי מגיע לליטל רוק
בגללך ובגלל החברים שלך?"

477
00:23:56,146 --> 00:24:00,442
מיטב בחורינו, הדיוויזיה המוטסת ה-101,
"העיטים הצורחים",

478
00:24:00,525 --> 00:24:03,445
שזכו לתהילת עולם במלחמת העולם השנייה.

479
00:24:03,528 --> 00:24:06,615
ותאמינו לי, לראות אותם...

480
00:24:08,283 --> 00:24:11,328
הנשיא הורה
לשלוח חיילים מצבא ארה"ב לליטל רוק.

481
00:24:11,411 --> 00:24:14,706
החיילים ליוו את הילדים הכושים
לבית הספר ובחזרה הביתה,

482
00:24:14,789 --> 00:24:17,792
והגנו עליהם מפני ההמון המאיים.

483
00:24:19,127 --> 00:24:21,463
היינו אמורים להתחבא בפחד...
-כן.

484
00:24:21,546 --> 00:24:22,964
בארון שלנו.
-נכון.

485
00:24:23,048 --> 00:24:24,716
זו הייתה המטרה של האספסוף

486
00:24:24,799 --> 00:24:27,427
ושל כל השנאה וכל השאר. היינו אמורים להגיד,

487
00:24:27,510 --> 00:24:29,512
"לא נלך לבית הספר."
-לא.

488
00:24:29,596 --> 00:24:31,932
אבל כיוון שכן באנו,

489
00:24:32,015 --> 00:24:33,600
הוא נאלץ לעשות מעשה.

490
00:24:34,976 --> 00:24:37,938
הייתם חייבים להאמין בעצמכם מאוד

491
00:24:38,688 --> 00:24:40,565
וגם להיות אמיצים.

492
00:24:41,358 --> 00:24:44,110
הייתם חייבים להיות נכונים לעמוד על שלכם.

493
00:24:44,194 --> 00:24:46,363
נכון.
-ולשלם את המחיר על כך.

494
00:24:47,447 --> 00:24:49,407
ראשית, הסתבכתי כששאלתי

495
00:24:49,491 --> 00:24:50,909
את השאלה על העבדות.

496
00:24:50,992 --> 00:24:54,079
מעולם לא נפטרתי מהמוניטין הזה.

497
00:24:55,789 --> 00:24:58,959
בכל יום קבוצת נערות הלכו מאחורינו,

498
00:24:59,042 --> 00:25:03,463
נצמדו אלינו, ירקו ואמרו,
"אתם מכוערים, אתם מסריחים, אתם שחו..."

499
00:25:03,547 --> 00:25:04,798
הדברים הרגילים.

500
00:25:05,382 --> 00:25:07,926
כשנכנסתי לכיתת האם שלי

501
00:25:08,843 --> 00:25:12,055
חטפתי מכה בראש ממשהו.

502
00:25:12,681 --> 00:25:15,725
הרמתי את זה וזה היה תיק

503
00:25:15,809 --> 00:25:18,103
עם שישה מנעולי מספרים.
-וואו.

504
00:25:18,186 --> 00:25:19,688
הרמתי אותו,

505
00:25:20,355 --> 00:25:23,900
זרקתי אותו לרצפה ואמרתי,
"תניחו לי, זבל לבן."

506
00:25:24,401 --> 00:25:27,612
המחנכת שלי שמעה אותי.

507
00:25:29,239 --> 00:25:33,326
ואז אמרו, "את צריכה ללכת".
לכן סולקתי מבית הספר.

508
00:25:33,410 --> 00:25:37,122
היריקות והדחיפות במדרגות נמשכו,

509
00:25:37,205 --> 00:25:39,916
אבל ידעתי שאני לא פחות טובה
מכל אחד אחר.

510
00:25:40,500 --> 00:25:42,919
וזה מה שעזר לי להתגבר על הכול.

511
00:25:43,545 --> 00:25:46,923
צעדתם בגאון בתוך כל הכאוס
ישר לרשימת המצטיינים.

512
00:25:47,007 --> 00:25:48,008
כן.

513
00:25:48,091 --> 00:25:52,888
אני רוצה שצעירים יבינו
שצריך להתעלם מהמשוגעים.

514
00:25:52,971 --> 00:25:55,891
נכון.
-כי הם רק הסחת דעת.

515
00:25:55,974 --> 00:25:58,184
הם רוצים לשגע אתכם.
-להסיח את דעתכם.

516
00:25:58,268 --> 00:25:59,978
רוצים לשגע אתכם.
-הם רוצים לריב איתכם.

517
00:26:00,061 --> 00:26:01,771
אז פשוט תמשיכו ללכת.
-נכון.

518
00:26:11,114 --> 00:26:13,617
המון דברים קרו במסדרונות האלה.

519
00:26:14,159 --> 00:26:16,244
תמיד סחבנו את הספרים שלנו

520
00:26:16,328 --> 00:26:21,041
והסיבה לכך היא
שאם שמנו אותם בתאים האישיים שלנו,

521
00:26:21,124 --> 00:26:22,542
היו פורצים אותם.

522
00:26:23,251 --> 00:26:26,004
ובבקשה, אל תפילו את הספרים.

523
00:26:26,087 --> 00:26:27,631
כי אם הפלת את הספרים שלך,

524
00:26:27,714 --> 00:26:29,049
והתכופפת להרים...
-ראשך נחשף.

525
00:26:29,132 --> 00:26:30,592
חטפת בעיטה באחוריים.
-כן.

526
00:26:31,176 --> 00:26:33,511
אימא שלי אמרה שאני יכולה להישאר בבית.

527
00:26:33,595 --> 00:26:37,515
אני אמרתי, "לא, אני צריכה ללכת
לראות מה הם יעשו לי היום, נכון?"

528
00:26:39,684 --> 00:26:42,979
אתן עדיין שומרות על ערנות
כשאתן הולכות במסדרונות?

529
00:26:43,063 --> 00:26:45,065
מרגישות בטוחות?
-אני ערנית מאוד.

530
00:26:45,148 --> 00:26:46,900
בגלל מה שקרה במסדרון הזה.
-כן.

531
00:26:46,983 --> 00:26:51,321
ואני גם שמה לב מי בא מולי.

532
00:26:51,905 --> 00:26:53,323
ותאמינו לי,

533
00:26:53,406 --> 00:26:55,951
לאנשים רבים שגדלו בדרום של חוקי ג'ים קרואו

534
00:26:56,826 --> 00:26:58,328
יש אנטנה כזאת.
-כן.

535
00:26:58,411 --> 00:27:00,622
אנחנו מבינות הכול על אנשים לבנים.

536
00:27:00,705 --> 00:27:02,791
אבל זה לא כך בכיוון ההפוך.
-זה נכון.

537
00:27:02,874 --> 00:27:05,835
יש לי תואר מוסמכת בלבנים.
-כן.

538
00:27:05,919 --> 00:27:08,463
אני רוצה שלבנים
יוציאו תעודת בגרות בשחורים.

539
00:27:08,547 --> 00:27:09,714
זה הכול.

540
00:27:11,383 --> 00:27:13,552
- תיכון סנטרל ליטל רוק
טייגרס -

541
00:27:16,680 --> 00:27:21,184
אני אומרת לצעירים,
"ילדים יכולים להניע נשיאים לפעולה."

542
00:27:25,105 --> 00:27:26,815
יש לכם קול.

543
00:27:27,774 --> 00:27:32,028
אתם יכולים לאלץ אנשים בעלי כוח לעשות דברים

544
00:27:32,112 --> 00:27:35,532
שאולי אינם רוצים לעשות.
-לא רוצים לעשות.

545
00:27:36,658 --> 00:27:38,827
אנשים רגילים
יכולים לעשות דברים לא רגילים.

546
00:27:38,910 --> 00:27:40,203
מאוד לא רגילים.

547
00:27:53,091 --> 00:27:54,676
הנה הכנסייה שלנו,

548
00:27:54,759 --> 00:27:56,928
הכנסייה המתודיסטית המאוחדת הראשונה.
-כן.

549
00:27:57,679 --> 00:28:00,098
בילינו כאן הרבה.
-בכל יום ראשון.

550
00:28:00,181 --> 00:28:05,896
ואני זוכרת שהייתי נבוכה כל כך ביום האם,

551
00:28:06,521 --> 00:28:09,065
כשהיה זמן הילדים...

552
00:28:09,149 --> 00:28:10,859
זמן הילדים, כן.
-ו...

553
00:28:10,942 --> 00:28:14,946
שאלו את כולנו מה אנחנו רוצים
לתת לאימהות שלנו ליום האם,

554
00:28:15,030 --> 00:28:16,573
ואמרתי שאני רוצה לתת לך ביטוח חיים.

555
00:28:16,656 --> 00:28:19,159
חשבתי שזה אומר שתחיי לנצח.

556
00:28:20,076 --> 00:28:21,077
כולם...

557
00:28:21,161 --> 00:28:22,829
כל המתפללים תהו,

558
00:28:23,455 --> 00:28:25,790
"היא רוצה לתת לאימא שלה ביטוח חיים?"

559
00:28:25,874 --> 00:28:28,168
אני זוכרת שהתביישתי כל כך.

560
00:28:28,251 --> 00:28:31,004
זה ריגש אותי. אהבתי את זה מאוד.

561
00:28:32,881 --> 00:28:37,219
זה באמת מעלה הרבה זיכרונות נעימים, לא?

562
00:28:37,302 --> 00:28:39,888
כל כך הרבה זיכרונות נעימים.

563
00:28:40,680 --> 00:28:42,515
היה לי נפלא להיות ילדה כאן,

564
00:28:43,016 --> 00:28:47,479
אבל לסימון לא תמיד היה קל לגדול בארקנסו.

565
00:28:47,562 --> 00:28:50,732
את אולי לא ידעת את זה, אימא,
לפני שהתחלנו להתכונן

566
00:28:50,815 --> 00:28:52,025
לביקור בליטל רוק,

567
00:28:52,108 --> 00:28:55,612
אבל אני ידעתי כי צפיתי
ב"המרוץ לדראג של רו פול".

568
00:28:56,363 --> 00:28:57,614
"השם הוא סימון"

569
00:28:57,697 --> 00:28:59,491
- המרוץ לדראג של רו פול
עונה 13 -

570
00:28:59,574 --> 00:29:03,954
"ואני כאן כדי לנצח
באיפור כבד וילידת ארקנסו"

571
00:29:04,037 --> 00:29:05,413
לפני שסימון הייתה סימון,

572
00:29:05,497 --> 00:29:09,209
היא הייתה רג'י גאווין,
שנולד וגדל בקונוויי,

573
00:29:09,292 --> 00:29:10,794
לא רחוק מליטל רוק,

574
00:29:10,877 --> 00:29:14,464
והיא לא מצאה את עצמה
עד שהיא מצאה את הדראג.

575
00:29:15,131 --> 00:29:18,176
כוכבת הדראג הבאה של אמריקה היא...

576
00:29:18,260 --> 00:29:23,473
התרגשתי כל כך לראות אותה
מנצחת בעונה ה-13 של המרוץ לדראג.

577
00:29:23,557 --> 00:29:24,933
סימון!

578
00:29:26,101 --> 00:29:28,979
בלי בושה אני תמיד מריעה לאנשים מארקנסו.

579
00:29:30,647 --> 00:29:33,775
כיום סימון גרה בלוס אנג'לס,

580
00:29:33,858 --> 00:29:36,027
אבל היא באה לסוף השבוע בליטל רוק.

581
00:29:36,111 --> 00:29:40,031
והלילה היא עורכת מסיבה עם חבריה מארקנסו.

582
00:29:40,115 --> 00:29:42,742
והם הוסיפו אותנו לרשימת המוזמנים.

583
00:29:50,375 --> 00:29:51,668
הנה היא.

584
00:29:55,130 --> 00:29:57,257
גדלתי בקונוויי, אחת הערים הקטנות כאן...

585
00:29:58,216 --> 00:29:59,259
- סימון
מלכת דראג -

586
00:29:59,342 --> 00:30:04,389
והמעשה הכי אמיץ שעשיתי בחיי
היה כשהלכתי לנשף סיום הלימודים בלבוש דראג.

587
00:30:05,724 --> 00:30:09,060
בנעוריי לא הרגשתי שזה בסדר או שזה בטוח
להיות אני עצמי,

588
00:30:09,144 --> 00:30:14,149
אבל ידעתי שאם אוכל להיכנס לכאן בראש מורם,
אוכל לעשות כל דבר.

589
00:30:14,232 --> 00:30:17,444
זו הייתה הפעם הראשונה שנראיתי בציבור
בלבוש דראג.

590
00:30:17,527 --> 00:30:22,073
ילידת ארקנסו האמיצה ביותר בממלכת הדראג.

591
00:30:24,200 --> 00:30:26,202
אחרי שעברתי לליטל רוק
ללמוד בקולג',

592
00:30:26,286 --> 00:30:28,163
ידעתי שאני רוצה להיכנס לדראג.

593
00:30:28,246 --> 00:30:31,708
ואז פגשתי את המשפחה שלי, בית אבלון.

594
00:30:32,375 --> 00:30:36,588
בית אבלון הוא קולקטיב של אמנים קווירים
שרוצים ליהנות

595
00:30:36,671 --> 00:30:39,049
ולהפוך את העולם למקום בטוח יותר לאנשים,

596
00:30:39,132 --> 00:30:42,552
באמצעות אמנות, צילום,
דראג, סרטוני וידאו...

597
00:30:42,636 --> 00:30:43,970
כל הצבעים בקופסה.

598
00:30:46,097 --> 00:30:49,184
הרגל שלי בחוץ, וגם אחת מהכתפיים היפות שלי.

599
00:30:49,267 --> 00:30:51,394
רגל תרנגולת יפה וכתף יפה.
-כתף יפה.

600
00:30:51,937 --> 00:30:55,732
בית אבלון נתן לי את הרשות שהייתי צריכה

601
00:30:56,233 --> 00:31:00,737
להיות מי שאני רוצה להיות
ולחקור לעומק את עולם הדראג ואת סימון.

602
00:31:01,363 --> 00:31:03,365
- הערב בית אבלון מארח -

603
00:31:03,448 --> 00:31:06,159
- מסיבה בסגנון נשף סיום
לחברים ולבני משפחה -

604
00:31:06,243 --> 00:31:08,620
זה יהיה נשף הסיום הראשון שלי.
-מה?

605
00:31:08,703 --> 00:31:10,205
תראו את זה.
-זה חמוד.

606
00:31:10,288 --> 00:31:11,456
את תשתכרי ותיכנסי להיריון.

607
00:31:15,627 --> 00:31:17,212
- אבלון
נשף סיום -

608
00:31:26,763 --> 00:31:30,100
ברוכים הבאים לנשף אבלון.

609
00:31:30,183 --> 00:31:32,185
יש!

610
00:31:36,147 --> 00:31:37,566
היי.

611
00:31:40,193 --> 00:31:41,820
אלוהים...

612
00:31:42,654 --> 00:31:45,198
איזו קבלת פנים. אהבתי את זה.

613
00:31:46,366 --> 00:31:48,660
אני צריכה אתכן פעם בשבוע.

614
00:31:49,619 --> 00:31:51,204
אנחנו תמיד מוכנים לחגוג.

615
00:31:52,539 --> 00:31:55,584
זה אירוע מדהים ללכת אליו במערב ליטל רוק.

616
00:31:56,710 --> 00:31:58,044
הוא שונה מנשף הסיום שלך?

617
00:31:58,128 --> 00:32:00,005
זה היה מזמן.

618
00:32:00,672 --> 00:32:03,258
בית אבלון הוא כמו ב"ערפילי אבלון".

619
00:32:03,341 --> 00:32:05,343
לפני המון זמן.

620
00:32:05,427 --> 00:32:06,928
אני זוכרת את נשף הסיום שלך.

621
00:32:07,012 --> 00:32:09,222
איפה היה נשף הסיום שלך?
-על סירה.

622
00:32:09,306 --> 00:32:10,599
באמת?

623
00:32:11,600 --> 00:32:13,935
לא היו לי נצנצים כאלה, וחבל שכך.

624
00:32:14,019 --> 00:32:16,062
זה הרבה יותר יפה

625
00:32:16,146 --> 00:32:17,439
ממה שאני לבשתי לנשף שלי.

626
00:32:21,610 --> 00:32:23,528
טוב אני צריכה, לא כל כך באלגנטיות,

627
00:32:23,612 --> 00:32:25,739
להניף את הרגליים.
-מלמעלה?

628
00:32:25,822 --> 00:32:27,407
נאלצתי לעשות אותו דבר.

629
00:32:27,490 --> 00:32:28,783
כן, כי הרגליים שלך ארוכות.
-נכון.

630
00:32:28,867 --> 00:32:29,701
- רג'ינה פרייס
אימא של סימון -

631
00:32:34,706 --> 00:32:37,167
את ילדה שגדלה בקונוויי.

632
00:32:37,250 --> 00:32:39,502
אימא, איך זה היה לך?

633
00:32:40,086 --> 00:32:43,131
הייתי אימא מגוננת מאוד. שמרתי עליו.

634
00:32:43,215 --> 00:32:45,091
בשבע עיניים.
-היית מודעת לזה

635
00:32:45,175 --> 00:32:46,134
כשהיית ילדה?

636
00:32:46,218 --> 00:32:48,970
בטח. ידעתי מה מותר ומה אסור לי לעשות.

637
00:32:49,054 --> 00:32:51,348
הייתי אימא נודניקית,

638
00:32:51,431 --> 00:32:54,935
וזה לא היה משנה
אם הוא היה גיי, סטרייט, סגול.

639
00:32:55,018 --> 00:32:56,811
זה לא היה משנה.

640
00:32:57,646 --> 00:32:59,731
באיזה גיל התחלת לסבול מבריונות?

641
00:32:59,814 --> 00:33:01,441
בכיתה א'. לעולם לא אשכח.

642
00:33:01,524 --> 00:33:04,152
זה היה בתחילת שנת הלימודים
והייתי נרגשת מאוד.

643
00:33:04,236 --> 00:33:07,155
עליתי לאוטובוס והתיישבתי במקום הרגיל שלי.

644
00:33:07,906 --> 00:33:12,577
ואחד "החברים" שלי... דיברתי, התנועעתי.

645
00:33:13,078 --> 00:33:15,997
והוא אמר, "אלוהים, למה אתה כזה גיי?"

646
00:33:16,081 --> 00:33:18,208
ילד בכיתה א' אמר את זה?
-ילד בכיתה א'.

647
00:33:18,291 --> 00:33:19,834
לא הכרתי את המילה הזאת.

648
00:33:20,418 --> 00:33:22,837
את שקלת התאבדות, נכון?
-כן... כן.

649
00:33:22,921 --> 00:33:24,548
בגיל תשע?
-תשע, כן.

650
00:33:24,631 --> 00:33:26,424
זה לא מטורף? אבל...

651
00:33:26,508 --> 00:33:29,427
ואת יודעת שיש ילדים ששמים קץ לחייהם כיום.

652
00:33:29,511 --> 00:33:30,845
יש התאבדויות.
-בימינו.

653
00:33:30,929 --> 00:33:34,015
יום אחד נכנסת הביתה, ואני אמרתי,
"אני גמורה."

654
00:33:34,099 --> 00:33:36,768
התעצבנתי עליו כל כך, ואמרתי,

655
00:33:36,851 --> 00:33:40,313
"לעולם אל תרגיש ככה.

656
00:33:41,398 --> 00:33:44,526
כי אם אין לך אף אחד בעולם,
אני תמיד מאחוריך."

657
00:33:44,609 --> 00:33:47,237
שאלוהים יברך אותך.

658
00:33:47,320 --> 00:33:48,405
בכל מצב.

659
00:33:49,781 --> 00:33:51,658
מתי גילית את הדראג?

660
00:33:51,741 --> 00:33:54,619
כנראה בגיל 16,

661
00:33:54,703 --> 00:33:56,705
וצפיתי ב"המרוץ לדראג של רו פול".

662
00:33:57,289 --> 00:33:59,833
וחשבתי,
"אפשר לחבוש פאה, להתאפר ולהתלבש,

663
00:33:59,916 --> 00:34:01,084
ואז לעשות מה שבא לך?

664
00:34:02,002 --> 00:34:03,295
אני מוכנה. נלך על זה."

665
00:34:03,378 --> 00:34:04,754
וזה היה הניצוץ הראשון.

666
00:34:04,838 --> 00:34:05,881
הראשון.
-אז זה היה

667
00:34:05,964 --> 00:34:08,133
בגלל מה שראית ב"רו פול"?
-כן. ב"רו פול".

668
00:34:08,215 --> 00:34:10,010
אז כמה מדהים

669
00:34:10,093 --> 00:34:11,595
שהופעת בתוכנית הזאת.
-כן.

670
00:34:11,678 --> 00:34:13,054
וניצחת.
-וניצחתי.

671
00:34:13,137 --> 00:34:15,265
זה לא ייאמן.
-יש כאן כתר.

672
00:34:15,347 --> 00:34:16,599
אי אפשר לראות אבל הוא שם.

673
00:34:17,684 --> 00:34:20,228
בגיל 16 צפית בתוכנית וחשבת,
"אני גם יכולה."

674
00:34:20,311 --> 00:34:21,313
נכון. אני יכולה לעשות דראג.

675
00:34:21,938 --> 00:34:23,773
אמרתי לאנשים שאני עושה את זה,

676
00:34:23,856 --> 00:34:25,108
לחברים שלי.

677
00:34:25,191 --> 00:34:27,777
והם שאלו,
"אז תבואי לנשף הסיום בלבוש דראג?"

678
00:34:27,861 --> 00:34:30,530
ואני אמרתי...
-שאלת, "מותר לי לעשות את זה?"

679
00:34:30,614 --> 00:34:33,115
"אוכל ללכת לנשף בלבוש דראג?
יודעים מה? כן."

680
00:34:34,701 --> 00:34:36,327
באתי לבדי.

681
00:34:36,411 --> 00:34:38,454
עוזרת המנהל שאלה,

682
00:34:38,538 --> 00:34:39,914
"מי זאת? לא מכירה את התלמידה הזאת."

683
00:34:40,707 --> 00:34:41,958
ומר לין אמר, "זה רג'י.

684
00:34:42,041 --> 00:34:44,294
לא ידעת שהוא בא בלבוש דראג?
בוא תיכנס, רג'י.

685
00:34:44,376 --> 00:34:46,838
ואם מישהו יגיד לך משהו, תגיד לי."

686
00:34:46,922 --> 00:34:48,965
איזה יופי.
-לא צפיתי את זה,

687
00:34:49,048 --> 00:34:51,468
ואמרתי, "קדימה."

688
00:34:53,385 --> 00:34:54,554
אבל זה מעניין, לא?

689
00:34:54,637 --> 00:34:56,932
כי את דואגת לילד שלך,

690
00:34:57,015 --> 00:34:59,017
אם הוא שונה.
-כן.

691
00:34:59,100 --> 00:35:02,687
אבל אם הילד שלך שונה ואסור לו להיות

692
00:35:02,771 --> 00:35:06,107
מה שהוא נועד להיות...
-נכון.

693
00:35:06,191 --> 00:35:09,069
אלף אחוז. זה כמעט גרוע יותר.
-אז זה עוד יותר גרוע.

694
00:35:09,152 --> 00:35:11,238
ופתאום את תופסת,

695
00:35:11,321 --> 00:35:15,283
"המתנה הכי גדולה שאני יכולה לקוות
שהילד שלי יקבל

696
00:35:15,367 --> 00:35:18,161
היא להיות מה שהילד הזה נועד להיות."

697
00:35:18,245 --> 00:35:20,705
וזה מה שקרה במסע שלך.
-לגמרי.

698
00:35:20,789 --> 00:35:23,708
כן. הדראג עזר לי למצוא את הקול שלי.

699
00:35:23,792 --> 00:35:27,212
הוא עזר לי להיות בטוחה בזהות שלי
כשאני לא בדראג.

700
00:35:27,295 --> 00:35:30,507
ואני לא חושבת שהייתי מצליחה בלי סימון.

701
00:35:30,590 --> 00:35:32,551
בלי אני עצמי. עכשיו כבר אפשר לומר.

702
00:35:32,634 --> 00:35:35,345
לולא הייתה לי אני עצמי.
זה ממש הציל את חיי.

703
00:35:37,138 --> 00:35:39,933
טוב, דיוות. בואו נתחיל את הנשף.

704
00:35:40,016 --> 00:35:41,685
הגיע הזמן?
-הגיע הזמן?

705
00:35:41,768 --> 00:35:43,603
אנחנו נעביד אותה הערב.

706
00:35:43,687 --> 00:35:48,984
הגאווה של ארקנסו, סימון!

707
00:36:37,741 --> 00:36:41,661
- ניו יורק -

708
00:36:43,872 --> 00:36:47,125
איזה טיול מדהים.

709
00:36:47,208 --> 00:36:50,086
במיוחד בעונה הזאת, כל כך יפה.

710
00:36:50,587 --> 00:36:54,758
עורר בי נוסטלגיה. היה נפלא לחזור.

711
00:36:54,841 --> 00:36:56,593
זה מקום מיוחד מאוד למשפחה שלנו.

712
00:36:56,676 --> 00:36:57,969
נכון.

713
00:36:58,053 --> 00:37:00,722
ותודה שהסעת אותי, מותק.

714
00:37:00,805 --> 00:37:03,058
תודה שסמכת עלייך שאסיע אותך.

715
00:37:03,141 --> 00:37:06,019
אם כי, יש להודות,
בחיים לא הייתי מרשה לך להסיע אותי.

716
00:37:07,520 --> 00:37:09,189
כן.
-היה נהדר.

717
00:37:09,272 --> 00:37:13,652
והיה מרגש כל כך לשמוע

718
00:37:13,735 --> 00:37:15,737
את הסיפורים של נשים מדהימות כל כך.

719
00:37:16,238 --> 00:37:18,907
כל מי שדיברנו איתה השאירה מקום מסוים.

720
00:37:18,990 --> 00:37:24,287
אולי מקום פיזי, אולי מקום פסיכולוגי.

721
00:37:24,371 --> 00:37:29,334
מעבר חד מהמוכר והנוח

722
00:37:29,417 --> 00:37:32,337
אל הלא נודע ואפילו המסוכן.

723
00:37:32,837 --> 00:37:36,007
נשים שהעזו לקפוץ למים הקרים.

724
00:37:36,091 --> 00:37:38,552
ולא רק למען עצמן.
-נכון.

725
00:37:38,635 --> 00:37:40,762
גם למען הילדים שלהן,

726
00:37:40,845 --> 00:37:44,891
למען הקהילות שלהן
באופן שבעיניי לפחות היא אמיץ להפליא

727
00:37:44,975 --> 00:37:48,019
וללא ספק מעורר השראה.

728
00:38:41,114 --> 00:38:43,116
תרגום: גלית אקסלרד