1
00:00:06,049 --> 00:00:08,051
‫ראיית מנהרה. זה הסיפור שלנו.‬

2
00:00:08,134 --> 00:00:09,594
‫המטרה לא הייתה לארה אליוט,‬

3
00:00:09,677 --> 00:00:13,806
‫אלא החבר שלה‬
‫שנהרג על ידי בעל קנאי אחר, אנטון שוואר.‬

4
00:00:13,890 --> 00:00:16,392
‫אדם מסוכן ואלים והשוטרים לא בדקו אותו.‬

5
00:00:16,476 --> 00:00:18,936
‫אתה צריך לבדוק אותה. קרול דובואה.‬

6
00:00:19,020 --> 00:00:20,354
‫הגברת מהביטוח?‬

7
00:00:20,438 --> 00:00:23,316
‫לא משנה אם יש לה אליבי, משהו אצלה חריג.‬

8
00:00:23,399 --> 00:00:25,943
‫הבחור שפגשת היה לקוח שלך?‬

9
00:00:26,027 --> 00:00:29,572
‫כן. חסוס מננדז.‬
‫הוא מרצה 15 שנות מאסר בגין רצח.‬

10
00:00:29,655 --> 00:00:31,491
‫שאלת אותי מה גירה אותי.‬

11
00:00:31,574 --> 00:00:34,660
‫כשדינו נגזר, פשוט כביתי.‬

12
00:00:34,744 --> 00:00:36,120
‫הגלולות עזרו לי בזה.‬

13
00:00:36,204 --> 00:00:39,582
‫מר סוטו מואשם בסחר בבני אדם ובעבדות.‬

14
00:00:39,665 --> 00:00:44,128
‫אני רוצה להתרחק ממנו.‬
‫אני רוצה התחלה חדשה לטובת בתי.‬

15
00:00:44,212 --> 00:00:45,922
‫הכסף החסר של ג'רי שציינת?‬

16
00:00:46,005 --> 00:00:48,591
‫אולי הכסף היה בשביל שוחד?‬

17
00:00:48,674 --> 00:00:52,470
‫איך שיחדת מושבע‬
‫חודשים לפני בחירת המושבעים?‬

18
00:00:52,553 --> 00:00:54,222
‫שתלת מישהו.‬

19
00:00:54,305 --> 00:00:56,390
‫אני מהנדס תעופה וחלל בלוקהיד מרטין.‬

20
00:00:56,474 --> 00:00:58,518
‫אני רווק ואני גר בפלוס ורדס.‬

21
00:00:58,601 --> 00:01:00,394
‫זה מושבע מספר שבע, נכון?‬

22
00:01:00,478 --> 00:01:03,314
‫אני יודע רק ששילמנו לו.‬
‫-חשבתי שהיו לך משקיעים.‬

23
00:01:03,397 --> 00:01:07,485
‫היה לי שותף לחדר בקולג'‬
‫בשם פבל קוסביץ'. אני יודע.‬

24
00:01:07,568 --> 00:01:10,113
‫שמו של אביו הוא סרגיי קוסביץ'.‬

25
00:01:10,196 --> 00:01:12,615
‫זה בן אדם שלא מתעסקים איתו, מיקי.‬

26
00:01:12,698 --> 00:01:15,785
‫לכן הם עוקבים אחריי.‬
‫לכן יש מכשירי האזנה ברכב שלי.‬

27
00:01:15,868 --> 00:01:18,788
‫הם חייבים שרכישת החברה שלי תתבצע.‬

28
00:01:18,871 --> 00:01:21,457
‫אם אני אורשע, זה לא יקרה.‬

29
00:01:21,541 --> 00:01:24,669
‫הם יסגרו את כל הקצוות הדרושים. אתה מבין?‬

30
00:01:24,752 --> 00:01:27,171
‫כלומר אתה, המשפחה שלך…‬

31
00:01:29,841 --> 00:01:32,718
‫- סדרה של NETFLIX -‬

32
00:01:46,566 --> 00:01:47,483
‫אלוהים.‬

33
00:01:48,568 --> 00:01:52,446
‫אף אחד לא פתח את הדלת הקדמית‬
‫אז תיארתי לעצמי שאתה פה.‬

34
00:01:54,991 --> 00:01:56,909
‫מה לא יכולת לומר לי בטלפון?‬

35
00:01:58,911 --> 00:02:03,708
‫אני צריך משהו.‬
‫זה חייב להישאר בינינו, בסדר?‬

36
00:02:04,458 --> 00:02:07,962
‫אם תיתפס, ייקחו לך את הרישיון‬
‫וזו תהיה רק ההתחלה.‬

37
00:02:08,546 --> 00:02:09,922
‫את מי אתה צריך שאהרוג?‬

38
00:02:11,549 --> 00:02:12,383
‫לא, אני…‬

39
00:02:13,050 --> 00:02:15,720
‫לא, סיסקו, אני רוצה שתברר כל מה שאפשר‬

40
00:02:15,803 --> 00:02:17,346
‫אודות מושבע מספר שבע.‬

41
00:02:17,430 --> 00:02:21,017
‫זה מסוכן לא רק עבורי. המושבעים אנונימיים.‬

42
00:02:21,100 --> 00:02:24,187
‫אם יתפסו אותי עושה את זה,‬
‫יכולים לשלול לך את הרישיון.‬

43
00:02:24,270 --> 00:02:26,105
‫אז אל תיתן להם לתפוס אותך.‬

44
00:02:26,856 --> 00:02:28,399
‫נגמרו לי האפשרויות, סיסקו.‬

45
00:02:28,482 --> 00:02:31,861
‫ערמת חרא ישנה של כלב‬
‫לא מסריחה אלא אם כן דורכים בה.‬

46
00:02:31,944 --> 00:02:34,113
‫ולא ביצעת פשע, מיק.‬

47
00:02:34,197 --> 00:02:40,286
‫ואיך ג'רי וינסנט יכול היה לשחד מושבע‬
‫לפני שהיה מאגר מושבעים?‬

48
00:02:40,369 --> 00:02:42,663
‫לא יודע, אבל הוא עשה זאת. וטרוור ידע.‬

49
00:02:42,747 --> 00:02:44,332
‫אז זה חסוי.‬

50
00:02:45,208 --> 00:02:49,128
‫אפילו אם אמצא משהו,‬
‫אסור לך לדווח על זה, לא?‬

51
00:02:49,212 --> 00:02:52,882
‫כן. אלא אם כן אני מודע לפשע שעומד להתרחש.‬

52
00:02:53,549 --> 00:02:55,176
‫ואז אני חייב לדווח על זה.‬

53
00:02:55,259 --> 00:02:56,844
‫השוחד כבר שולם.‬

54
00:02:56,928 --> 00:02:59,096
‫לא שוחד. שיבוש מושבעים.‬

55
00:02:59,180 --> 00:03:02,016
‫זה קורה רק כשהמושבעים מתדיינים בפועל.‬

56
00:03:03,309 --> 00:03:05,603
‫אם ג'רי היה מקבל את הארכה,‬

57
00:03:06,437 --> 00:03:09,232
‫היה מאגר מושבעים שונה לחלוטין.‬

58
00:03:10,191 --> 00:03:11,859
‫אתה אומר שבגלל זה חיסלו אותו?‬

59
00:03:11,943 --> 00:03:15,988
‫אני אומר שבגלל זה‬
‫אני צריך לדעת בדיוק מול מה אני מתמודד.‬

60
00:03:16,072 --> 00:03:19,408
‫בגלל זה אני צריך לדעת‬
‫אודות מושבע מספר שבע והבחור הזה.‬

61
00:03:19,492 --> 00:03:23,079
‫- המיליארדר הרוסי קוסביץ'‬
‫קשור לפשע מאורגן, לטענת העדים -‬

62
00:03:32,171 --> 00:03:33,506
‫חיסיון עורך דין-לקוח.‬

63
00:03:33,589 --> 00:03:36,008
‫כל דבר שתאמר לעורך הדין שלך נשאר חסוי,‬

64
00:03:36,092 --> 00:03:37,343
‫אבל לכל דבר יש גבול.‬

65
00:03:37,426 --> 00:03:40,096
‫אם תספרי לי על פשע שביצעת,‬
‫לא אוכל לעשות דבר.‬

66
00:03:40,179 --> 00:03:42,556
‫אבל אם תספרי לי על פשע שאת עומדת לבצע,‬

67
00:03:42,640 --> 00:03:45,226
‫ואת נעזרת בשירותיי כדי לבצע אותו,‬

68
00:03:45,309 --> 00:03:47,436
‫אז אני נדרש לעשות משהו בקשר לזה.‬

69
00:03:47,520 --> 00:03:50,481
‫זה הגיוני בתיאוריה,‬
‫אבל אין לך חובה גם לעצמך?‬

70
00:03:51,857 --> 00:03:54,777
‫מה תעשה אם דיווח על הפשע‬
‫עלול להוביל למותך?‬

71
00:03:55,903 --> 00:03:58,990
‫כאן הולר.‬
‫-היו לך התגלויות כלשהן בקשר לשוחד?‬

72
00:03:59,073 --> 00:04:01,826
‫אני…‬
‫-הולר.‬

73
00:04:02,618 --> 00:04:03,744
‫פשוט…‬

74
00:04:03,828 --> 00:04:06,205
‫- נדחה -‬

75
00:04:06,956 --> 00:04:11,711
‫תקשיב… אני חושב שאנחנו רודפים‬
‫אחר הזנב של עצמנו בנושא הזה.‬

76
00:04:12,378 --> 00:04:15,131
‫החוקר שלי בדק את זה לעומק.‬
‫-האופנוען עם הזקן?‬

77
00:04:15,214 --> 00:04:19,093
‫אולי ג'רי בכל זאת קנה סירה.‬
‫-אין סירה מזוינת.‬

78
00:04:19,176 --> 00:04:21,053
‫אתה שוב מסתיר ממני משהו?‬

79
00:04:21,137 --> 00:04:25,599
‫כי הבנתי שאם אכן יש שוחד בתיק של אליוט,‬
‫אתה יכול להרוויח ממנו.‬

80
00:04:25,683 --> 00:04:26,809
‫אתה יודע מה, גריגס?‬

81
00:04:26,892 --> 00:04:30,771
‫אעמיד פנים שלא שמעתי את זה.‬
‫אני צריך לסיים.‬

82
00:04:31,772 --> 00:04:32,648
‫שיט.‬

83
00:04:33,607 --> 00:04:34,734
‫קרה משהו?‬

84
00:04:57,715 --> 00:05:00,634
‫בואי נזוז. היום הראשון למשפט.‬
‫אני רוצה להגיע לפני הפקקים.‬

85
00:05:09,685 --> 00:05:10,895
‫המכונית לא מניעה.‬

86
00:05:11,812 --> 00:05:14,231
‫הבחנת במשהו לא בסדר איתה אתמול?‬

87
00:05:16,025 --> 00:05:16,901
‫לא.‬

88
00:05:16,984 --> 00:05:19,653
‫לא.‬
‫-שיט. לעזאזל.‬

89
00:05:20,363 --> 00:05:23,199
‫ניקח את המכונית שלך‬
‫ותוכלי לקחת את הלינקולן השנייה‬

90
00:05:23,282 --> 00:05:26,285
‫אחרי שתורידי אותי, בסדר? קדימה. בואי נזוז.‬

91
00:05:35,795 --> 00:05:39,173
‫מה קרה הרגע?‬
‫-אסביר אחר כך. בואי. צריך להזדרז.‬

92
00:05:44,637 --> 00:05:47,807
‫בית המשפט העליון‬
‫של מדינת קליפורניה נמצא בדיון.‬

93
00:05:47,890 --> 00:05:51,435
‫מחוז לוס אנג'לס. אל-איי-213497.‬

94
00:05:51,519 --> 00:05:54,063
‫מדינת קליפורניה נגד טרוור אליוט,‬

95
00:05:54,146 --> 00:05:56,690
‫בראשות כבוד השופט ג'יימס פ' סטנטון.‬

96
00:05:57,400 --> 00:05:58,692
‫סדר בבית המשפט.‬

97
00:05:59,568 --> 00:06:01,362
‫מר גולנץ, נאום פתיחה.‬

98
00:06:04,949 --> 00:06:07,076
‫חבר המושבעים, בוקר טוב.‬

99
00:06:08,411 --> 00:06:11,288
‫שמי ג'פרי גולנץ. אני סגן פרקליט המחוז.‬

100
00:06:12,998 --> 00:06:17,128
‫כולנו כאן היום כדי לשרת מטרה אחת. צדק.‬

101
00:06:18,504 --> 00:06:21,632
‫אתם כאן כדי לשרת את הצדק‬
‫באמצעות מענה על שאלה פשוטה.‬

102
00:06:22,258 --> 00:06:27,138
‫האם הנאשם, טרוור אליוט,‬
‫רצח את אשתו ואת המאהב שלה?‬

103
00:06:28,013 --> 00:06:30,099
‫ואני כאן כדי לספק לכם את התשובה,‬

104
00:06:30,182 --> 00:06:32,560
‫שהיא בבירור כן.‬

105
00:06:32,643 --> 00:06:33,936
‫במהלך הימים הבאים,‬

106
00:06:34,019 --> 00:06:38,023
‫נראה שהיו למר אליוט‬
‫גם מניע וגם הזדמנות לבצע את הפשע הזה,‬

107
00:06:38,107 --> 00:06:41,861
‫ונציג לכם שפע של ראיות‬
‫שיוכיחו שהוא עשה זאת.‬

108
00:06:42,862 --> 00:06:47,116
‫אנחנו נאזין לשיחה למוקד החירום.‬
‫נשמע את דברי השוטרים מזירת הרצח.‬

109
00:06:47,199 --> 00:06:49,994
‫נשקול את כלל הפעולות של הנאשם.‬

110
00:06:51,162 --> 00:06:55,166
‫ולקראת הסוף, אני בטוח‬
‫שאתם תגיעו למסקנה שאין ממנה מנוס,‬

111
00:06:55,249 --> 00:06:57,418
‫שטרוור אליוט ירה באקדח‬

112
00:06:57,501 --> 00:07:00,629
‫שהרג את לארה אליוט ואת יאן רילז.‬

113
00:07:08,053 --> 00:07:10,139
‫בואו נתחיל בסיפור רקע קצר.‬

114
00:07:11,098 --> 00:07:14,727
‫מיהו טרוור אליוט בכלל?‬

115
00:07:14,810 --> 00:07:16,228
‫נאומי פתיחה הם דבר מיוחד.‬

116
00:07:16,312 --> 00:07:19,440
‫זו ההזדמנות שלך‬
‫ליצור חיבור עם המושבעים על ההתחלה.‬

117
00:07:19,523 --> 00:07:22,276
‫אבל אם תדבר יותר מדי, תאבד אותם.‬

118
00:07:22,359 --> 00:07:23,777
‫החברה של מר אליוט‬

119
00:07:23,861 --> 00:07:26,780
‫ייצרה את אחד ממשחקי הווידאו‬
‫הנמכרים ביותר בכל הזמנים.‬

120
00:07:27,448 --> 00:07:30,159
‫אתם תגלו שהוא אדם‬
‫בעל כוח ועושר בלתי מוגבל,‬

121
00:07:30,242 --> 00:07:33,787
‫שלא מוכן להיפרד מדברים‬
‫שאותם הוא מחשיב אך ורק שלו.‬

122
00:07:34,371 --> 00:07:36,707
‫ובנוסף תגלו…‬
‫-זה לא הסגנון שלי.‬

123
00:07:36,790 --> 00:07:38,250
‫אני אוהב קצר ולעניין.‬

124
00:07:38,334 --> 00:07:41,837
‫תציג את הטענות,‬
‫תשתול כמה רעיונות, תטיל כמה ספקות,‬

125
00:07:41,921 --> 00:07:43,797
‫אבל תמיד תדאג שיהיו צמאים ליותר.‬

126
00:07:43,881 --> 00:07:47,593
‫אנחנו נציג לכם‬
‫את הרגע המדויק שבו מר אליוט הבין‬

127
00:07:47,676 --> 00:07:50,179
‫שאשתו והמאהב שלה ביחד.‬

128
00:07:50,262 --> 00:07:53,807
‫הכעס וההשפלה שהובילו אותו ל…‬

129
00:07:53,891 --> 00:07:56,060
‫דבר נוסף בקשר לפתיחות ולסיכומים,‬

130
00:07:56,143 --> 00:07:58,270
‫רק שם אפשר להשתמש ברחבת ההוכחות.‬

131
00:07:58,354 --> 00:08:01,190
‫במה?‬
‫-זו הרחבה שנמצאת מול תא המושבעים.‬

132
00:08:01,273 --> 00:08:03,984
‫המקום היחיד שבו ניתן‬
‫לפנות למושבעים פנים מול פנים.‬

133
00:08:04,068 --> 00:08:06,320
‫שם הקסם של מיקי הולר בא לידי ביטוי.‬

134
00:08:07,029 --> 00:08:09,865
‫אם הם אוהבים אותי,‬
‫הם אוהבים את הטיעון שלי.‬

135
00:08:09,949 --> 00:08:14,119
‫נגמר לי הזמן, חבר'ה.‬
‫אבל השכל הישר ינחה אתכם.‬

136
00:08:15,204 --> 00:08:18,958
‫ההגנה תנסה להסיט אתכם‬
‫בעזרת מחסומים בדרך לצדק,‬

137
00:08:19,041 --> 00:08:21,710
‫אבל תישארו מרוכזים במטרה.‬

138
00:08:21,794 --> 00:08:26,757
‫תזכרו, החיים נגזלו משני אנשים.‬

139
00:08:28,634 --> 00:08:29,635
‫אנחנו כאן למענם.‬

140
00:08:31,554 --> 00:08:32,388
‫תודה.‬

141
00:08:39,687 --> 00:08:40,563
‫מר הולר?‬

142
00:08:42,898 --> 00:08:47,069
‫כבודו, זה היה… חתיכת נאום.‬

143
00:08:47,152 --> 00:08:50,864
‫אולי כדאי שניתן למושבעים להימתח קצת.‬

144
00:08:53,909 --> 00:08:56,912
‫תישא את הנאום שלך, מר הולר.‬
‫-כמובן, כבודו.‬

145
00:08:57,663 --> 00:09:00,958
‫גבירותיי ורבותיי, בוקר טוב. שמי מיקי הולר.‬

146
00:09:01,750 --> 00:09:05,379
‫אני סנגור. זה מרשי, טרוור אליוט.‬

147
00:09:07,089 --> 00:09:09,216
‫אני יודע ששמעתם דברים מסוימים אודותיו.‬

148
00:09:09,300 --> 00:09:13,596
‫אבל אני מבקש דבר אחד,‬
‫בבקשה, תישארו בלתי משוחדים עד שתשמעו הכול.‬

149
00:09:14,430 --> 00:09:18,559
‫אדבר בקצרה היום‬
‫כי אני ממש רוצה להגיע לראיות‬

150
00:09:18,642 --> 00:09:21,395
‫שמר גולנץ מבטיח שיהיו. לדוגמה, האקדח.‬

151
00:09:22,062 --> 00:09:26,233
‫ספרתי שש פעמים‬
‫שבהן הוא אמר "אקדח" בנאום שלו.‬

152
00:09:26,317 --> 00:09:27,568
‫שש פעמים הוא אמר לכם‬

153
00:09:27,651 --> 00:09:32,698
‫שמר אליוט השתמש באקדח‬
‫כדי לרצוח את אשתו ועוד אדם חף מפשע.‬

154
00:09:33,449 --> 00:09:37,578
‫מה שהוא לא אמר לכם שש פעמים‬
‫זה שלתביעה אין אקדח‬

155
00:09:37,661 --> 00:09:40,372
‫ואין לה דרך לקשור את מר אליוט לאקדח‬

156
00:09:40,456 --> 00:09:43,709
‫כי מר אליוט מעולם לא השתמש באקדח‬
‫ומעולם לא היה ברשותו אקדח.‬

157
00:09:44,460 --> 00:09:46,837
‫תבינו, כל זה לא חשוב למשטרה,‬

158
00:09:46,920 --> 00:09:50,466
‫כי בעיניהם זה ברור שברגע שההתמקדות בחקירה‬

159
00:09:50,549 --> 00:09:55,095
‫הופנתה למר אליוט, זהו זה.‬
‫הם לא ראו שום דבר אחר.‬

160
00:09:55,179 --> 00:09:59,141
‫והם לא בדקו‬
‫חשודים פוטנציאליים אחרים או ראיות.‬

161
00:09:59,224 --> 00:10:00,643
‫לא היה להם אכפת מזה.‬

162
00:10:01,477 --> 00:10:02,811
‫הם מצאו חשוד.‬

163
00:10:04,563 --> 00:10:06,065
‫והם לא חזרו אחורה.‬

164
00:10:06,982 --> 00:10:09,943
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫העניין בתיק הזה הוא ראיית מנהרה.‬

165
00:10:10,569 --> 00:10:16,075
‫ההתמקדות בחשוד אחד‬
‫וההתעלמות המוחלטת מכל דבר אחר.‬

166
00:10:17,034 --> 00:10:20,746
‫אבל אני מבטיח לכם,‬
‫ברגע שתצאו בצד השני של המנהרה של התביעה,‬

167
00:10:20,829 --> 00:10:26,752
‫אתם תמצמצו באור השמש‬
‫ותתהו מה בדיוק הטיעון שלהם.‬

168
00:10:29,338 --> 00:10:30,673
‫תודה רבה.‬

169
00:10:49,650 --> 00:10:53,028
‫קרול, נכון?‬
‫-תגידי לי,‬

170
00:10:53,737 --> 00:10:57,366
‫איך את ישנה בלילות?‬
‫-סליחה?‬

171
00:10:57,449 --> 00:11:02,955
‫כל עורכי הדין אותו הדבר.‬
‫אתם מנצלים אנשים לטובתכם האישית.‬

172
00:11:03,914 --> 00:11:07,209
‫אני אהיה פה עד הסוף‬

173
00:11:07,292 --> 00:11:10,587
‫ואיהנה כשהמושבעים ירשיעו את הלקוח שלכם.‬

174
00:11:10,671 --> 00:11:11,839
‫הוא מפלצת.‬

175
00:11:12,715 --> 00:11:14,091
‫הוא הרג את הידיד שלי.‬

176
00:11:15,175 --> 00:11:16,969
‫האמת היא שאני לא עורכת דין.‬

177
00:11:19,513 --> 00:11:20,514
‫אני אלך.‬

178
00:11:26,061 --> 00:11:28,814
‫אז אתה חושב שהחברה שלו תפעל כמצופה?‬

179
00:11:28,897 --> 00:11:30,274
‫כן. היא קשוחה.‬

180
00:11:30,357 --> 00:11:33,152
‫טניה משחקת אותה טיפשה, אבל היא ערנית.‬

181
00:11:33,235 --> 00:11:37,489
‫היא מבחינה בכול.‬
‫אני מקווה שהגרוש שלך לא דפק את העסקה שלנו.‬

182
00:11:37,573 --> 00:11:40,826
‫הוא הגן על הלקוחה שלו,‬
‫משמע שהיא מוכנה לצאת נגד סוטו.‬

183
00:11:40,909 --> 00:11:42,494
‫יופי. גם אני.‬

184
00:11:43,328 --> 00:11:45,372
‫מה שלום השוטר האהוב עליי?‬

185
00:11:45,456 --> 00:11:46,582
‫הרשימה שלך קצרה.‬

186
00:11:47,875 --> 00:11:51,420
‫ג'אנל אישרה את זה,‬
‫בעזרת קרן פיצויי הקורבנות.‬

187
00:11:51,503 --> 00:11:55,591
‫שינוי מקום ותמיכה לשנה שלמה.‬
‫ניהלת מו"מ קשוח.‬

188
00:11:56,341 --> 00:11:59,970
‫בגלל זה רצית אותי, נכון? איפה היילי?‬

189
00:12:00,053 --> 00:12:03,682
‫במקום שבו היא נמצאת תמיד.‬
‫זה לא אישי, היא בגיל ההתבגרות.‬

190
00:12:04,683 --> 00:12:08,228
‫תודה שהבאת אותה. תודה שהבאת גם את עצמך.‬

191
00:12:09,021 --> 00:12:10,981
‫אני שמחה לראות ששבת לאיתנך.‬

192
00:12:11,815 --> 00:12:15,194
‫אפרופו טניה,‬
‫אני צריכה לפגוש אותה מאוחר יותר.‬

193
00:12:15,277 --> 00:12:19,656
‫אני צריכה למצוא טרמפ להיילי לכדורגל.‬
‫-אני יכולה לקחת אותה. אם זה יעזור.‬

194
00:12:20,407 --> 00:12:22,493
‫בטח, אם זו לא בעיה.‬

195
00:12:22,576 --> 00:12:26,163
‫לא בעיה. ואני רוצה לברוח מפה.‬

196
00:12:26,997 --> 00:12:30,709
‫מגי, אם את עובדת עד מאוחר,‬
‫לורנה תוכל להביא אותה אליי אחר כך.‬

197
00:12:31,502 --> 00:12:35,255
‫לא, זה בסדר. גם אתה עמוס…‬
‫-היא תוכל להכין שיעורים בזמן שאני מתכונן.‬

198
00:12:36,215 --> 00:12:38,467
‫בסדר. נראה איך נתקדם.‬

199
00:12:38,550 --> 00:12:41,261
‫תודה, לורנה. אני אומר לה.‬

200
00:12:42,387 --> 00:12:45,849
‫בשלב הזה, מר אליוט כבר הכניס אתכם הביתה?‬

201
00:12:45,933 --> 00:12:49,394
‫כן. השותף שלי ואני‬
‫ביקשנו ממנו לחזור על עקבותיו בשבילנו.‬

202
00:12:49,478 --> 00:12:53,357
‫סגן מורי, האם הבחנת במשהו חריג‬
‫בהתנהגות של מר אליוט‬

203
00:12:53,440 --> 00:12:54,817
‫כשהוא הכניס אתכם לבית?‬

204
00:12:54,900 --> 00:12:56,944
‫התנגדות. הוא מבקש מהעד לשער.‬

205
00:12:57,027 --> 00:13:00,823
‫נדחתה. מדובר בהבחנות של השוטר.‬
‫הוא רשאי לדבר.‬

206
00:13:02,241 --> 00:13:06,578
‫לאורך הזמן שבו היינו שם,‬
‫מר אליוט לא הפגין רגשות כלל.‬

207
00:13:06,662 --> 00:13:08,914
‫לא כשהוא צעד מעל גופתו של החבר.‬

208
00:13:08,997 --> 00:13:10,999
‫אפילו לא כשהצביע על גופתה של אשתו.‬

209
00:13:11,834 --> 00:13:14,628
‫כשהצביע עליה, מה הוא אמר?‬

210
00:13:14,711 --> 00:13:18,423
‫הוא אמר, "זו אשתי. אני די בטוח שהיא מתה".‬

211
00:13:18,507 --> 00:13:21,385
‫והאם הנאשם סיפק מרצונו דעה או מידע‬

212
00:13:21,468 --> 00:13:22,845
‫בנוגע למבצע הפשע?‬

213
00:13:22,928 --> 00:13:24,930
‫לא, רק אמר שהוא לא עשה את זה.‬

214
00:13:25,597 --> 00:13:27,349
‫סליחה, מה אמרת?‬

215
00:13:29,852 --> 00:13:33,355
‫בשלוש הזדמנויות שונות,‬
‫מר אליוט ציין בפתאומיות‬

216
00:13:33,438 --> 00:13:35,023
‫שהוא לא הרג אף אחד.‬

217
00:13:35,774 --> 00:13:40,279
‫אז ללא רגשות כלל,‬
‫הוא הראה לכם את זירת הרצח של אשתו,‬

218
00:13:40,362 --> 00:13:45,325
‫ואז בלי שנשאל הוא התעקש שלא עשה את זה.‬

219
00:13:45,409 --> 00:13:47,452
‫כן, שלוש פעמים.‬

220
00:13:48,662 --> 00:13:51,081
‫תודה, סגן. זה הכול.‬

221
00:13:55,669 --> 00:13:56,712
‫חקירה נגדית?‬

222
00:13:58,714 --> 00:13:59,631
‫אפשר?‬

223
00:14:02,217 --> 00:14:03,886
‫סגן מורי,‬

224
00:14:03,969 --> 00:14:09,016
‫בזמן התקרית הזו היית טירון, נכון?‬

225
00:14:09,099 --> 00:14:11,018
‫נכון.‬

226
00:14:11,101 --> 00:14:12,227
‫אל תילחץ.‬

227
00:14:12,311 --> 00:14:15,606
‫למרות מה שייתכן שמר גולנץ אמר לך,‬
‫אני לא נושך.‬

228
00:14:17,149 --> 00:14:18,984
‫כמה זמן אתה במשטרה?‬

229
00:14:19,776 --> 00:14:22,154
‫בשבוע שעבר ציינתי שנה ביחידת הסיור.‬

230
00:14:23,030 --> 00:14:23,864
‫ברכות.‬

231
00:14:24,907 --> 00:14:29,578
‫סגן, בשלב הזה של היום, כמה זמן היית בזירה?‬

232
00:14:29,661 --> 00:14:31,788
‫לדעתי שתי דקות.‬

233
00:14:31,872 --> 00:14:34,625
‫אבל המצלמה שלי תוכל לאמת את הזמן המדויק.‬

234
00:14:34,708 --> 00:14:37,210
‫שתי דקות והשותף שלך עם אקדח שלוף.‬

235
00:14:37,294 --> 00:14:39,588
‫הוא שלף אותו ברגע שהגעתם?‬

236
00:14:40,464 --> 00:14:43,258
‫אני לא זוכר. התרכזתי בנאשם.‬

237
00:14:43,342 --> 00:14:45,510
‫מר אליוט היה עצור בשלב הזה?‬

238
00:14:45,594 --> 00:14:47,596
‫לא.‬

239
00:14:48,555 --> 00:14:50,140
‫למה אתה אוזק אותו?‬

240
00:14:52,768 --> 00:14:55,062
‫הוא הסכים מרצונו להיאזק.‬

241
00:14:55,729 --> 00:14:58,023
‫היינו במצב רגיש,‬

242
00:14:58,106 --> 00:15:00,943
‫והסברתי שעדיף לביטחונו ולביטחוננו‬

243
00:15:01,026 --> 00:15:03,862
‫שנאזוק אותו עד שנאבטח את המתחם.‬

244
00:15:04,571 --> 00:15:06,990
‫זו תשובה שהוכנה מראש היטב, סגן מורי.‬

245
00:15:07,074 --> 00:15:09,242
‫התנגדות, כבודו.‬
‫-התקבלה.‬

246
00:15:09,326 --> 00:15:11,203
‫על המושבעים להתעלם מההערה האחרונה.‬

247
00:15:11,286 --> 00:15:14,665
‫האם מר אליוט היה מודע לכך שאינו עצור?‬

248
00:15:14,748 --> 00:15:16,500
‫כן. אמרנו לו.‬

249
00:15:16,583 --> 00:15:20,754
‫ובכל זאת הידיים שלו‬
‫נאזקו מאחור ולא מלפנים.‬

250
00:15:21,380 --> 00:15:23,298
‫אסור לנו לאזוק חשו…‬

251
00:15:24,841 --> 00:15:26,677
‫סובייקט מלפנים.‬

252
00:15:26,760 --> 00:15:29,763
‫סובייקט? מה הכוונה?‬

253
00:15:29,846 --> 00:15:33,308
‫סובייקט הוא אדם שמעורב בחקירת רצח.‬

254
00:15:34,101 --> 00:15:36,937
‫מישהו שנעצר?‬
‫-כולל, כן.‬

255
00:15:37,020 --> 00:15:39,815
‫אבל שוב, מר אליוט לא היה עצור.‬

256
00:15:41,483 --> 00:15:47,406
‫נכון. סגן, באיזה שלב‬
‫השותף שלך הניח את הנשק שלו?‬

257
00:15:47,489 --> 00:15:49,992
‫אחרי שסרקנו ואבטחנו את המתחם.‬

258
00:15:50,075 --> 00:15:53,745
‫כלומר אחרי שמר אליוט‬
‫הראה לכם את כל זירת הפשע?‬

259
00:15:54,830 --> 00:15:55,831
‫נכון.‬

260
00:15:55,914 --> 00:16:00,043
‫אז אדם מובל בביתו שלו באזיקים‬
‫על ידי שני שוטרים,‬

261
00:16:00,127 --> 00:16:02,295
‫כשאחד מהם באקדח שלוף,‬

262
00:16:03,005 --> 00:16:07,009
‫ואתה אומר שזה מוזר‬
‫שהאדם הזה חש צורך להצהיר על חפותו?‬

263
00:16:07,926 --> 00:16:12,431
‫אני מניח שזה נראה מוזר, כן.‬
‫-אתה מניח?‬

264
00:16:13,557 --> 00:16:15,350
‫סגן, אחרי שאבטחתם את הבית,‬

265
00:16:15,434 --> 00:16:17,644
‫האם הסרתם את האזיקים ממר אליוט?‬

266
00:16:17,728 --> 00:16:20,605
‫לא. הכנסנו אותו למושב האחורי של הרכב.‬

267
00:16:20,689 --> 00:16:23,942
‫לפי הנהלים,‬
‫אסור להכניס סובייקט לרכב ללא אזיקים.‬

268
00:16:24,026 --> 00:16:26,778
‫הנה המילה הזו שוב. "סובייקט."‬

269
00:16:26,862 --> 00:16:28,989
‫בסדר, סגן, אז אילו רצה,‬

270
00:16:29,072 --> 00:16:32,367
‫הוא היה יכול לפתוח את הדלת ולצאת?‬

271
00:16:32,451 --> 00:16:34,786
‫לא, הדלתות נעולות מבפנים.‬

272
00:16:35,412 --> 00:16:39,583
‫אז הוא היה מאובטח‬
‫במושב האחורי של ניידת משטרה‬

273
00:16:39,666 --> 00:16:41,752
‫כאשר ידיו אזוקות מאחורי גבו.‬

274
00:16:41,835 --> 00:16:42,753
‫נכון.‬

275
00:16:43,628 --> 00:16:45,047
‫אבל הוא לא היה עצור?‬

276
00:16:45,839 --> 00:16:46,923
‫לא.‬

277
00:16:48,216 --> 00:16:49,384
‫דבר נוסף, סגן.‬

278
00:16:49,468 --> 00:16:51,928
‫אמרת שכאשר מר אליוט הראה לכם את הבית,‬

279
00:16:52,012 --> 00:16:53,472
‫הוא לא הפגין רגשות.‬

280
00:16:53,555 --> 00:16:55,057
‫נכון.‬

281
00:16:55,140 --> 00:16:57,309
‫האם אתה פסיכולוג, סגן?‬

282
00:16:57,392 --> 00:16:59,728
‫התנגדות, מוביל את העד.‬
‫-התקבלה.‬

283
00:17:00,353 --> 00:17:01,730
‫תנסח מחדש את השאלה.‬

284
00:17:01,813 --> 00:17:05,275
‫סגן, האם אתה מאמין‬
‫שיש תגובה רגשית נכונה לטראומה?‬

285
00:17:07,611 --> 00:17:11,406
‫לדעתי, אם מישהו נתקל בגופתה של אשתו‬

286
00:17:11,490 --> 00:17:15,452
‫אחרי שנרצחה, תהיה לו תגובה כלשהי.‬

287
00:17:16,244 --> 00:17:18,121
‫תגובה? איזו תגובה?‬

288
00:17:19,706 --> 00:17:22,709
‫אולי בכי?‬
‫-דמעה אחת מספיקה?‬

289
00:17:22,793 --> 00:17:26,213
‫ואם מישהו יבכה במשך חמש דקות ואז יצחק?‬

290
00:17:26,296 --> 00:17:28,965
‫התנגדות 352. מוביל את העד.‬

291
00:17:29,049 --> 00:17:31,384
‫התקבלה. פרקליט, תתקדם.‬

292
00:17:32,385 --> 00:17:37,224
‫סגן, אתה יכול לספר לנו‬
‫מדוע חשבת שההתנהגות של מרשי הייתה חריגה?‬

293
00:17:38,016 --> 00:17:41,103
‫בהתבסס על הניסיון שלי,‬
‫לא ראיתי דבר כזה בעבר.‬

294
00:17:41,895 --> 00:17:44,523
‫כמובן. הניסיון שלך.‬

295
00:17:44,606 --> 00:17:47,484
‫וביום ההוא, כמה זמן היית בתפקיד?‬

296
00:17:49,402 --> 00:17:50,946
‫כמעט שבעה חודשים.‬

297
00:17:51,029 --> 00:17:53,657
‫סיימת את תקופת המבחן שלך בכלל?‬

298
00:17:54,866 --> 00:17:57,035
‫לא.‬

299
00:17:57,119 --> 00:17:59,830
‫אבל אתה בטוח שהוא לא היה עצור?‬

300
00:17:59,913 --> 00:18:00,914
‫אני בטוח.‬

301
00:18:02,040 --> 00:18:04,167
‫אין שאלות נוספות, כבודו.‬

302
00:18:09,381 --> 00:18:12,050
‫היי. כל הכבוד.‬

303
00:18:12,134 --> 00:18:14,594
‫נתנו למושבע שלנו משהו להשתמש בו.‬

304
00:18:17,556 --> 00:18:20,392
‫סגן מורי, כמה זמן לפני ההגעה שלכם‬

305
00:18:20,475 --> 00:18:22,853
‫הגיע הצלם לזירת הרצח?‬

306
00:18:23,478 --> 00:18:24,896
‫אני לא בטוח,‬

307
00:18:24,980 --> 00:18:28,191
‫אבל יש לפחות שלוש דקות של צילומים‬
‫לפני ההגעה שלנו.‬

308
00:18:28,275 --> 00:18:33,196
‫כשהגעתם, האם מר אליוט נראה מודאג או מבוהל?‬

309
00:18:33,947 --> 00:18:35,866
‫לא, הוא היה רגוע מאוד.‬

310
00:18:36,575 --> 00:18:37,617
‫מה הוא עשה?‬

311
00:18:38,827 --> 00:18:42,914
‫אני לא יכול לומר בוודאות,‬
‫אבל נראה לי כאילו הוא עובר על המיילים.‬

312
00:18:42,998 --> 00:18:44,207
‫התנגדות. איך הוא יודע?‬

313
00:18:44,291 --> 00:18:46,710
‫אולי מרשי חיפש חדשות‬
‫אודות רוצח שמסתובב חופשי?‬

314
00:18:46,793 --> 00:18:50,255
‫התקבלה. על המושבעים‬
‫לא להחשיב את התשובה האחרונה כראיה.‬

315
00:18:52,132 --> 00:18:53,091
‫זה הכול.‬

316
00:19:11,651 --> 00:19:13,361
‫מה מצבי, לדעתך?‬

317
00:19:15,614 --> 00:19:17,407
‫היתרון שהיה בעבר.‬

318
00:19:18,241 --> 00:19:21,870
‫ההנחה האוטומטית ששוטרים הם ישרים ואמינים.‬

319
00:19:22,662 --> 00:19:23,830
‫לא תופס כל כך בימינו.‬

320
00:19:23,914 --> 00:19:26,541
‫אם היה לך לקוח אחר, אולי הייתי מסכים.‬

321
00:19:26,625 --> 00:19:28,627
‫אף אחד לא אוהב סנוב עשיר ולבן.‬

322
00:19:31,880 --> 00:19:34,466
‫אני שמח שלא היית‬
‫עורך הדין של טרוור מההתחלה.‬

323
00:19:34,549 --> 00:19:38,053
‫היית חכם מספיק‬
‫כדי לא לכלול את הסרטון הזה בגילוי המוקדם.‬

324
00:19:49,189 --> 00:19:54,736
‫- וסטרן‬
‫מרפאת גינקולוגיה -‬

325
00:20:05,956 --> 00:20:07,290
‫יום טוב.‬

326
00:20:08,291 --> 00:20:10,335
‫מה שמך?‬
‫-טניה קרוז.‬

327
00:20:20,512 --> 00:20:21,471
‫תכף אשוב.‬

328
00:20:42,325 --> 00:20:43,326
‫- נשים -‬

329
00:20:46,204 --> 00:20:47,831
‫חשבתי שאת באה לבדך.‬

330
00:20:47,914 --> 00:20:51,751
‫הוא שינה את דעתו ברגע האחרון.‬
‫הוא יודע על הקשר בינינו?‬

331
00:20:51,835 --> 00:20:54,379
‫לא, הוא לא יודע, ונעשה את זה בזריזות.‬

332
00:20:55,463 --> 00:20:59,217
‫טניה, הבלש שלי מקליט את זה לטובת הבהירות‬

333
00:20:59,301 --> 00:21:00,969
‫כי אסור לי לשמש עדה.‬

334
00:21:01,636 --> 00:21:04,806
‫הסכמנו לתנאי העסקה שלך אז עכשיו תורך.‬

335
00:21:04,889 --> 00:21:07,058
‫ספרי לנו מה את יודעת על המעורבות של סוטו‬

336
00:21:07,142 --> 00:21:09,602
‫ברצח של דיוויד לורסקה או בכל פשע אחר.‬

337
00:21:13,565 --> 00:21:14,691
‫טניה?‬

338
00:21:15,734 --> 00:21:20,113
‫הייתה לי חברה מסבו סיטי, כמוני.‬

339
00:21:20,196 --> 00:21:22,615
‫היא עבדה באחד מבתי האבות שלו.‬

340
00:21:22,699 --> 00:21:24,743
‫לפני שנתיים בערך‬

341
00:21:24,826 --> 00:21:28,997
‫היא פנתה לעורך דין הגירה‬
‫כדי לברר אודות הזכויות שלה.‬

342
00:21:29,748 --> 00:21:32,208
‫הוא רצה שהיא תדבר עם הרשויות‬

343
00:21:32,292 --> 00:21:36,254
‫אז… היא שאלה אם אני חושבת שזה רעיון טוב.‬

344
00:21:37,172 --> 00:21:40,675
‫היא שאלה גם אנשים אחרים.‬
‫-וזה נודע לסוטו?‬

345
00:21:40,759 --> 00:21:44,846
‫ציפיתי ממנו לזעום,‬
‫אבל הוא פשוט אמר לה לא לעשות את זה שוב.‬

346
00:21:45,597 --> 00:21:48,516
‫באותו ערב הסעתי אותו לחנות פרחים.‬

347
00:21:49,351 --> 00:21:53,229
‫חיכיתי ברכב במשך 30 דקות. דאגתי.‬

348
00:21:55,106 --> 00:22:00,320
‫ואז הוא יצא עם פרחים בשבילי ונסענו הביתה.‬

349
00:22:00,403 --> 00:22:01,946
‫אבל למחרת…‬

350
00:22:04,407 --> 00:22:09,454
‫החברה שלי נעלמה.‬
‫הוא אמר שהוא העלה אותה על טיסה הביתה.‬

351
00:22:09,537 --> 00:22:13,124
‫אף אחד לא שאל שאלות, אבל ידעתי שהיא מתה.‬

352
00:22:14,876 --> 00:22:17,087
‫פחדתי כל כך לספר למישהו.‬

353
00:22:19,047 --> 00:22:20,256
‫את מספרת לי עכשיו.‬

354
00:22:28,390 --> 00:22:30,517
‫כן, יש תור פנוי ביום חמישי ב-11:30.‬

355
00:22:33,895 --> 00:22:38,358
‫טניה, סוטו אמר או עשה משהו‬
‫שאישר שהחברה שלך נהרגה?‬

356
00:22:39,067 --> 00:22:39,901
‫כדאי שאלך.‬

357
00:22:39,984 --> 00:22:42,987
‫יש ניירת, הודעות, משהו?‬

358
00:22:43,071 --> 00:22:44,114
‫לא.‬

359
00:22:45,990 --> 00:22:50,286
‫אבל בלילה לפני שהעד שלך נהרג,‬

360
00:22:50,370 --> 00:22:52,622
‫הסעתי אותו לאותה חנות פרחים.‬

361
00:22:55,375 --> 00:22:56,960
‫איפה המקום הזה?‬

362
00:22:58,503 --> 00:23:00,338
‫- נשים -‬

363
00:23:08,847 --> 00:23:09,848
‫הכול בסדר?‬

364
00:23:10,557 --> 00:23:14,269
‫אם אתה מתכוון לחקור אותי‬
‫בנוגע לכל מה שקורה לגוף שלי,‬

365
00:23:14,352 --> 00:23:15,395
‫תישאר בבית.‬

366
00:23:49,012 --> 00:23:50,096
‫שמעת הכול?‬

367
00:23:50,722 --> 00:23:53,391
‫רוצה להתערב שהחברה שלה לא הגיעה ליעדה?‬

368
00:23:58,438 --> 00:24:00,732
‫יפה. תמשיכו להתמסר.‬

369
00:24:00,815 --> 00:24:02,650
‫כן. יפה.‬

370
00:24:05,069 --> 00:24:08,573
‫יפה מאוד. בדיוק.‬

371
00:24:08,656 --> 00:24:10,533
‫הצלה יפה, הולר.‬

372
00:24:13,536 --> 00:24:15,330
‫היילי! מישה! תפסיקו.‬

373
00:24:17,123 --> 00:24:19,334
‫היי! תרדי ממני!‬

374
00:24:20,001 --> 00:24:22,712
‫מספיק! תפסיקו. מיד.‬

375
00:24:23,588 --> 00:24:27,300
‫תפסיקו! היילי, לכי לשם!‬

376
00:24:28,301 --> 00:24:29,969
‫את, תישארי פה.‬

377
00:24:30,637 --> 00:24:36,059
‫תנשמי. היילי, תתנצלי בפני… מרשה?‬

378
00:24:36,142 --> 00:24:37,644
‫מישה.‬
‫-לא אכפת לי.‬

379
00:24:38,353 --> 00:24:40,271
‫מצטערת.‬
‫-יופי.‬

380
00:24:42,065 --> 00:24:43,608
‫עכשיו תורך.‬

381
00:24:44,526 --> 00:24:45,735
‫גם אני מצטערת.‬

382
00:24:46,569 --> 00:24:50,490
‫מעולה! לכו. שחקו כדורגל.‬

383
00:24:51,282 --> 00:24:52,617
‫סליחה, מי את?‬

384
00:24:54,160 --> 00:24:56,371
‫האימא החורגת לשעבר של היילי, זו מי שאני.‬

385
00:24:57,747 --> 00:25:00,250
‫לחזור למשחק. קדימה, היילי. תתאפסי.‬

386
00:25:02,752 --> 00:25:04,712
‫הבלש קינדר, תוכל לספר לנו‬

387
00:25:04,796 --> 00:25:07,006
‫על התשאול הראשון של מר אליוט?‬

388
00:25:07,090 --> 00:25:09,384
‫כן, הוא התרחש אחרי שהגענו לתחנה.‬

389
00:25:09,467 --> 00:25:12,679
‫הוא הסכים לשתף פעולה,‬
‫אז התחלתי לתשאל אותו.‬

390
00:25:12,762 --> 00:25:14,889
‫היית אומר שהוא דיבר איתך בפתיחות?‬

391
00:25:14,973 --> 00:25:18,226
‫הוא ענה על כל השאלות שלי,‬
‫אבל השמיט כמה דברים.‬

392
00:25:18,309 --> 00:25:19,310
‫לדוגמה?‬

393
00:25:19,394 --> 00:25:21,104
‫בתחילה הוא ציין שהוא לא הלך‬

394
00:25:21,187 --> 00:25:23,439
‫לשום מקום בבית מלבד חדר השינה שלו,‬

395
00:25:23,523 --> 00:25:26,442
‫ושם הוא מצא את אשתו ואת מר רילז.‬

396
00:25:26,526 --> 00:25:28,820
‫מאוחר יותר נודע לנו‬
‫שראשית הוא בדק את החניה‬

397
00:25:28,903 --> 00:25:31,614
‫ומצא את המכונית של אשתו. הוא ידע שהיא שם.‬

398
00:25:31,698 --> 00:25:34,659
‫והאם היו השמטות נוספות?‬

399
00:25:34,742 --> 00:25:38,663
‫כן. מר אליוט אמר לשוטרים‬
‫שהוא התקשר למוקד החירום‬

400
00:25:38,746 --> 00:25:41,332
‫מיד לאחר שנתקל בזירת הפשע.‬

401
00:25:41,416 --> 00:25:46,754
‫כשחישבתי את השעה שבה הוא יצא מהמשרד שלו,‬
‫ציר הזמן היה לא הגיוני.‬

402
00:25:47,630 --> 00:25:51,884
‫אז התעמתי איתו בנושא, והוא הודה שחיכה‬

403
00:25:51,968 --> 00:25:54,804
‫בערך חמש דקות לפני שהתקשר למוקד החירום.‬

404
00:25:54,887 --> 00:25:57,974
‫זה גרוע מספיק כשעד מחסל אותך, אבל גרוע מכך‬

405
00:25:58,057 --> 00:26:00,560
‫הוא כשהתובע מנצל אותו כדי לבזבז את הזמן,‬

406
00:26:00,643 --> 00:26:02,729
‫כי אז העד הזה שמחסל אותך‬

407
00:26:03,396 --> 00:26:05,565
‫הוא הדבר האחרון שהמושבעים שומעים.‬

408
00:26:05,648 --> 00:26:09,193
‫אז מה אפשר לעשות?‬
‫-לשנות את השיחה.‬

409
00:26:09,277 --> 00:26:11,112
‫הבלש קינדר, לפי דעתך,‬

410
00:26:11,195 --> 00:26:13,615
‫מה הייתה החשיבות של ההשמטות של מר אליוט?‬

411
00:26:13,698 --> 00:26:15,783
‫התנגדות. מבקש מהעד לשער.‬

412
00:26:16,534 --> 00:26:17,368
‫אני מאשר.‬

413
00:26:18,536 --> 00:26:21,914
‫בעיניי זה הצביע‬
‫על הולכת שולל מצד מר אליוט.‬

414
00:26:22,582 --> 00:26:24,709
‫ואני עוסק בזה הרבה יותר משבעה חודשים.‬

415
00:26:27,503 --> 00:26:29,714
‫תודה, בלש. זה הכול.‬

416
00:26:29,797 --> 00:26:33,301
‫בסדר גמור. על המושבעים לזכור את אזהרותיהם.‬

417
00:26:33,384 --> 00:26:36,262
‫בית המשפט סיים להיום.‬
‫-חקירה נגדית, כבודו?‬

418
00:26:36,346 --> 00:26:37,847
‫בשעה 16:27?‬

419
00:26:38,556 --> 00:26:41,225
‫הבלש קינדר הוא אדם עסוק מאוד.‬

420
00:26:41,309 --> 00:26:44,896
‫יש לי רק שתי שאלות קצרות.‬
‫אני לא רוצה לגרום לו לחזור מחר.‬

421
00:26:45,688 --> 00:26:47,774
‫שיהיה קצר.‬
‫-תודה, כבודו.‬

422
00:26:48,399 --> 00:26:50,985
‫הבלש קינדר, באיזה שלב בחקירה‬

423
00:26:51,069 --> 00:26:54,489
‫החלטת שהמטרה העיקרית ברצח הכפול הזה‬

424
00:26:54,572 --> 00:26:57,075
‫לא הייתה לארה אליוט אלא יאן רילז?‬

425
00:26:59,160 --> 00:27:03,539
‫בשום שלב לא החשבתי‬
‫את יאן רילז כמטרה העיקרית.‬

426
00:27:03,623 --> 00:27:05,750
‫רגע, אז לא תשאלת את אנטון שוואר‬

427
00:27:05,833 --> 00:27:08,544
‫אודות ההיתקלויות האלימות שלו עם יאן רילז?‬

428
00:27:08,628 --> 00:27:11,381
‫או צו ההרחקה שהוגש נגדו?‬

429
00:27:11,464 --> 00:27:14,676
‫התנגדות, כבודו. שייכות. לאן זה מוביל?‬

430
00:27:15,301 --> 00:27:17,345
‫כבודו, אפשר לגשת?‬
‫-מיד.‬

431
00:27:21,057 --> 00:27:23,810
‫כבודו, אנטון שוואר הוא בעלה‬

432
00:27:23,893 --> 00:27:26,646
‫של עוד אחת‬
‫מלקוחות היוגה הפרטיים של יאן רילז.‬

433
00:27:26,729 --> 00:27:30,983
‫ישנן ראיות בקשר להיתקלויות המאיימות‬
‫של מר שוואר עם מר רילז.‬

434
00:27:31,067 --> 00:27:34,821
‫כבודו, זה ניסיון ברור להשחיל‬
‫הגנה של אשמת צד שלישי.‬

435
00:27:34,904 --> 00:27:36,531
‫הוא מנסה לבלבל את המושבעים.‬

436
00:27:36,614 --> 00:27:40,535
‫זה ניסיון להגיע לאמת‬
‫אודות מי באמת הרג את שני האנשים האלה.‬

437
00:27:40,618 --> 00:27:43,746
‫העד אמר שהוא בכלל לא שקל את האפשרות‬

438
00:27:43,830 --> 00:27:45,873
‫שגברת אליוט לא הייתה המטרה.‬

439
00:27:46,624 --> 00:27:48,126
‫רק שתי שאלות קצרות?‬

440
00:27:48,918 --> 00:27:51,838
‫יש לי שאלת המשך אחת בלבד, כבודו.‬

441
00:27:55,717 --> 00:27:59,011
‫ההתנגדות נדחתה. העד רשאי לענות על השאלה.‬

442
00:27:59,095 --> 00:28:00,888
‫אפשר לשמוע הקראה של השאלה?‬

443
00:28:02,348 --> 00:28:06,936
‫"אז לא תשאלת את אנטון שוואר‬
‫אודות ההיתקלויות האלימות שלו עם יאן רילז‬

444
00:28:07,019 --> 00:28:09,439
‫או צו ההרחקה שהוגש נגדו?"‬

445
00:28:10,606 --> 00:28:11,441
‫לא.‬

446
00:28:13,192 --> 00:28:15,778
‫תשאלת את הלקוחות הפרטיות האחרות של רילז‬

447
00:28:15,862 --> 00:28:18,531
‫או את הבעלים שלהן,‬
‫את החברים שלהן בנוגע לרציחות?‬

448
00:28:19,532 --> 00:28:20,450
‫לא.‬

449
00:28:21,242 --> 00:28:22,493
‫אין שאלות נוספות.‬

450
00:28:22,577 --> 00:28:26,247
‫אך אנחנו שומרים על הזכות‬
‫לזמן את העד שוב במועד מאוחר יותר.‬

451
00:28:27,457 --> 00:28:29,834
‫בסדר גמור. העד משוחרר.‬

452
00:28:30,585 --> 00:28:31,836
‫ואם אין שום דבר נוסף…‬

453
00:28:33,379 --> 00:28:35,590
‫על המושבעים לזכור את אזהרותיהם.‬

454
00:28:35,673 --> 00:28:37,091
‫בית המשפט סיים עכשיו.‬

455
00:28:41,763 --> 00:28:43,598
‫- חניית בית המשפט -‬

456
00:28:56,694 --> 00:28:58,571
‫- לוס אנג'לס‬
‫בית המשפט העליון -‬

457
00:29:01,532 --> 00:29:03,451
‫אבא שלך מודאג מאוד בגללך.‬

458
00:29:04,076 --> 00:29:06,037
‫מאז…‬
‫-כן, אני יודעת.‬

459
00:29:06,996 --> 00:29:09,207
‫הדאגה שלהם מעצבנת בשלב הזה.‬

460
00:29:09,290 --> 00:29:11,209
‫הם ההורים שלך, היילי.‬

461
00:29:11,292 --> 00:29:13,961
‫זה לא ענייני, אבל הם לא צודקים?‬

462
00:29:14,045 --> 00:29:16,172
‫מה שקרה היום לא מתאים לך בכלל.‬

463
00:29:16,255 --> 00:29:18,549
‫הקטטה הזו לא הייתה בגלל ההורים שלי.‬

464
00:29:18,633 --> 00:29:20,760
‫לפחות לא בגלל הרגשות שלי כלפיהם.‬

465
00:29:20,843 --> 00:29:22,011
‫אז בגלל מה?‬

466
00:29:23,888 --> 00:29:26,057
‫טרוור אליוט.‬
‫-מה?‬

467
00:29:27,266 --> 00:29:31,145
‫הבנות בבית הספר חושבות‬
‫שמכיוון שאבא שלי מייצג מפלצת,‬

468
00:29:31,229 --> 00:29:34,524
‫הוא בוודאי מפלצת בעצמו.‬
‫ואני מנסה להתעלם מזה,‬

469
00:29:34,607 --> 00:29:36,067
‫אבל היום, מישה אמרה,‬

470
00:29:36,150 --> 00:29:38,945
‫"אבא שלך, במו ידיו, מחזק את הפטריארכיה‬

471
00:29:39,028 --> 00:29:42,448
‫ומאפשר התעללות". אז החטפתי לה.‬

472
00:29:42,532 --> 00:29:43,407
‫היילי!‬

473
00:29:46,244 --> 00:29:48,830
‫מזל שאבא שלך‬
‫לא צריך לייצג אותך אחרי מה שאמרת.‬

474
00:29:48,913 --> 00:29:53,334
‫אני יודעת, פשוט… אי אפשר לנהל דיון‬
‫עם "משטרת המודעות החברתית".‬

475
00:29:53,417 --> 00:29:55,628
‫אבא שלי לא אדם רע,‬

476
00:29:55,711 --> 00:29:57,588
‫אבל זה מקשה כשהוא מייצג אנשים רעים.‬

477
00:29:59,048 --> 00:30:02,426
‫העניין הוא כזה,‬
‫מי קובע מי האנשים הרעים, נכון?‬

478
00:30:02,510 --> 00:30:05,471
‫הם עדיין אנשים. על בסיס זה המערכת בנויה.‬

479
00:30:05,555 --> 00:30:09,058
‫כל אדם שנמצא בבית המשפט‬
‫הוא עולם ומלואו עבור מישהו.‬

480
00:30:09,141 --> 00:30:11,018
‫לעד של אימא שלך הייתה משפחה,‬

481
00:30:11,102 --> 00:30:13,938
‫ואימא שלך לא תנוח‬
‫עד שתתפוס את מי שהרג אותו.‬

482
00:30:14,021 --> 00:30:17,900
‫מבחינתי, היא גיבורה.‬
‫-את חושבת שאימא שלי גיבורה?‬

483
00:30:17,984 --> 00:30:21,028
‫כן. וכך גם אבא שלך חושב.‬
‫-כן.‬

484
00:30:21,112 --> 00:30:22,238
‫מצד שני,‬

485
00:30:22,321 --> 00:30:26,576
‫גם כל מי שאבא שלך מייצג הוא אדם.‬
‫אפילו טרוור אליוט.‬

486
00:30:26,659 --> 00:30:30,288
‫החברים שלך רואים רק אדם עשיר‬
‫שהואשם ברצח אשתו. אני מבינה.‬

487
00:30:31,247 --> 00:30:35,084
‫אבל זה בסך הכול היום הראשון למשפט,‬
‫והם כבר קבעו שהוא אשם.‬

488
00:30:35,167 --> 00:30:37,336
‫כן, ולא הייתי קוראת להם חברים שלי.‬

489
00:30:38,963 --> 00:30:42,258
‫אנשים מואשמים על לא עוול בכפם‬
‫ויתר על המידה כל הזמן,‬

490
00:30:42,341 --> 00:30:46,554
‫ואבא שלך בסך הכול רוצה לדאוג לכך‬
‫שאדם חף מפשע אחד‬

491
00:30:46,637 --> 00:30:48,764
‫לא יחווה זאת גם הוא.‬

492
00:30:48,848 --> 00:30:51,851
‫אפילו אם הוא צריך‬
‫לעבור אלף אשמים כדי למצוא אותו.‬

493
00:30:52,768 --> 00:30:56,188
‫אז גם הוא גיבור.‬
‫בלי קשר למה שמישה המטומטמת הזו אומרת.‬

494
00:30:57,565 --> 00:31:00,234
‫אז למה את לא עורכת דין?‬

495
00:31:00,318 --> 00:31:02,737
‫את מדברת בהיגיון יותר מההורים שלי.‬

496
00:31:04,196 --> 00:31:05,364
‫בחייך.‬

497
00:32:00,252 --> 00:32:04,173
‫היי, מותק. אני באמצע משהו כרגע.‬

498
00:32:04,256 --> 00:32:07,426
‫אני אעשה את זה. אחזור ללמוד משפטים.‬

499
00:32:07,510 --> 00:32:11,555
‫נפלא.‬
‫-יש אנשים במצוקה, סיסקו.‬

500
00:32:11,639 --> 00:32:14,517
‫אני חושבת שאוכל לעזור להם.‬
‫-בהחלט.‬

501
00:32:15,309 --> 00:32:17,603
‫תדברי בכנות עם מיקי על זה?‬

502
00:32:19,021 --> 00:32:19,855
‫כן.‬

503
00:32:21,107 --> 00:32:23,901
‫אם את צריכה חוקר טוב, אני מכיר מישהו.‬

504
00:32:25,903 --> 00:32:27,863
‫סליחה, מה אתה עושה שם?‬
‫-חייב לסיים.‬

505
00:32:27,947 --> 00:32:31,075
‫אני מתקשר למשטרה.‬
‫-לא, אין צורך.‬

506
00:32:31,158 --> 00:32:34,662
‫חברה שלי ואני רבנו והיא זרקה את…‬

507
00:32:35,955 --> 00:32:37,456
‫באנג הילדות שלי.‬

508
00:32:37,540 --> 00:32:39,250
‫מה?‬
‫-אתה יודע, ה…‬

509
00:32:41,252 --> 00:32:42,753
‫ראית אותו?‬

510
00:32:42,837 --> 00:32:44,922
‫צא משם. עכשיו.‬

511
00:32:48,801 --> 00:32:49,677
‫- פרחי נמיאן -‬

512
00:32:49,760 --> 00:32:52,596
‫סמלי כנופיה בשני הצדדים,‬
‫אבל החנות נקייה. מה המשמעות?‬

513
00:32:52,680 --> 00:32:55,141
‫הם משלמים מיסים לכנופיה.‬
‫-כן?‬

514
00:32:55,224 --> 00:32:56,350
‫או שהם חלק ממנה.‬

515
00:32:59,812 --> 00:33:01,022
‫אני חייב לשאול.‬

516
00:33:01,731 --> 00:33:03,399
‫החלאות שאנחנו כולאים…‬

517
00:33:04,817 --> 00:33:07,653
‫על מה דיברת בארוחות הערב‬

518
00:33:07,737 --> 00:33:09,613
‫עם הבחור שמגן עליהם?‬

519
00:33:09,697 --> 00:33:11,407
‫זה לא כזה פשוט.‬

520
00:33:12,366 --> 00:33:14,660
‫למרות זאת, יש סיבות לכך שהוא הגרוש שלי.‬

521
00:33:16,120 --> 00:33:18,122
‫מה לגביך? למה נפרדתם?‬

522
00:33:19,123 --> 00:33:20,458
‫אין לי מושג.‬

523
00:33:21,584 --> 00:33:23,669
‫בכל לילה חשבתי,‬

524
00:33:23,753 --> 00:33:27,715
‫"האם אני עומד בפקקים במשך שעה וחצי‬
‫כדי לשמוע אודות התלמידים של אשתי,‬

525
00:33:27,798 --> 00:33:30,718
‫ואז מנסה לספר לה על היום שעבר עליי?"‬

526
00:33:31,343 --> 00:33:34,722
‫זה כאילו אנחנו מדברים בשתי שפות שונות.‬

527
00:33:35,389 --> 00:33:36,849
‫העבודה המחורבנת הזאת.‬

528
00:33:38,059 --> 00:33:40,436
‫לאנשים אחרים אין מושג מה היא עושה לך.‬

529
00:33:43,022 --> 00:33:47,610
‫אפרופו הגרוש שלך,‬
‫ריי גריגס נפגש איתי לגביו.‬

530
00:33:47,693 --> 00:33:49,987
‫הבלש גריגס? בקשר למה?‬
‫-אני לא בטוח.‬

531
00:33:51,655 --> 00:33:53,157
‫כנראה הוא בדק אותו.‬

532
00:33:53,991 --> 00:33:56,160
‫הוא ידע שהתמודדתי מולו פעם.‬

533
00:33:56,243 --> 00:33:58,329
‫תאמיני לי, אני לא מנסה לעזור להולר,‬

534
00:33:58,412 --> 00:34:01,582
‫אבל מתוך כבוד אלייך,‬
‫חשבתי שכדאי לומר משהו.‬

535
00:34:01,665 --> 00:34:05,211
‫מיקי צריך לדאוג?‬
‫-לא, אם הוא לא עשה שום דבר רע.‬

536
00:34:06,462 --> 00:34:08,547
‫גריגס הוא כמו כלב שמחפש עצם.‬

537
00:34:08,631 --> 00:34:11,425
‫אם משהו קבור שם, הוא ימצא אותו.‬

538
00:34:14,178 --> 00:34:18,265
‫טוב. אני אבקש מיחידת הכנופיות‬
‫לזהות את סמלי הכנופיה האלה בבוקר.‬

539
00:34:18,349 --> 00:34:22,728
‫הם של בי-אן-ג'י. שלחתי שניים מהם למאסר‬
‫באשמת רצח בשנה שעברה.‬

540
00:34:22,812 --> 00:34:24,647
‫אבל אני לא מכירה את שאר האנשים.‬

541
00:34:26,816 --> 00:34:27,817
‫יפה מאוד.‬

542
00:34:29,401 --> 00:34:32,113
‫יש לי חברים במחלקת הוליווד.‬
‫הם אמורים לדעת.‬

543
00:34:41,789 --> 00:34:45,000
‫אז… אתה מתכוון לשאול?‬

544
00:34:46,669 --> 00:34:48,379
‫כן, אנחנו נדבר על הקטטה שלך.‬

545
00:34:49,797 --> 00:34:51,799
‫לא כשאני צריך להתכונן למחר.‬

546
00:34:59,223 --> 00:35:03,144
‫הלוואי שלא היית מבטאת את רגשותייך‬
‫אודות הקריירה שלי על ילדה אחרת.‬

547
00:35:03,227 --> 00:35:07,439
‫בניגוד למה שאתה מאמין,‬
‫לא כל מה שאני עושה זה בגללך.‬

548
00:35:09,400 --> 00:35:11,193
‫כן?‬
‫-היי, מיק!‬

549
00:35:11,277 --> 00:35:12,111
‫פתוח!‬

550
00:35:21,537 --> 00:35:25,499
‫היי. מה שלומך, היילי?‬
‫-שמעתי שאתה מתחתן עם לורנה.‬

551
00:35:26,292 --> 00:35:27,501
‫אז מה יהיה הקשר בינינו?‬

552
00:35:27,585 --> 00:35:30,713
‫אני האבא שמתקשרים אליו‬
‫כשרוצים לשבור למישהו את הרגליים.‬

553
00:35:30,796 --> 00:35:32,631
‫בסדר. תכף נמשיך.‬

554
00:35:36,802 --> 00:35:37,803
‫תגידי "לא" לסמים.‬

555
00:35:41,140 --> 00:35:43,517
‫שמו האמיתי של מושבע מספר שבע‬
‫הוא גלן מקסוויני.‬

556
00:35:45,352 --> 00:35:50,274
‫הוא גר בוואן נייס,‬
‫בהחלט לא עובד בלוקהיד ויש לו עבר פלילי.‬

557
00:35:50,357 --> 00:35:55,112
‫חשבתי שאיבדת את המקור שלך במשטרה.‬
‫-אתה חושב שזה עוצר אותי?‬

558
00:35:56,113 --> 00:35:57,990
‫מה לגבי הדבר השני?‬

559
00:36:00,075 --> 00:36:03,495
‫הבחור הזה, קוסביץ'.‬
‫מבחינה רשמית, הוא הרוויח את הונו‬

560
00:36:03,579 --> 00:36:06,248
‫כאחד הבנקאים הפרטיים הראשונים ברוסיה.‬

561
00:36:06,332 --> 00:36:09,001
‫מבחינה לא רשמית, ידו בכול.‬

562
00:36:09,084 --> 00:36:13,339
‫קשרים לפוטין, למינהל הראשי,‬
‫למאפיה הרוסית, לא משנה מה שתגיד,‬

563
00:36:13,422 --> 00:36:17,384
‫הוא הואשם בזה, כולל אנשים שנעלמו.‬

564
00:36:17,468 --> 00:36:19,511
‫ובמקרה, הבן שלו…‬

565
00:36:19,595 --> 00:36:20,846
‫- אוניברסיטת לוס אנג'לס‬
‫דיירים: טרוור אליוט, פבל קוסביץ' -‬

566
00:36:20,930 --> 00:36:23,599
‫היה אחד השותפים לחדר‬
‫של טרוור אליוט בקולג'.‬

567
00:36:23,682 --> 00:36:25,434
‫אבל אני מתאר לעצמי שכבר ידעת.‬

568
00:36:27,728 --> 00:36:30,022
‫אז מה התוכנית?‬
‫-אני עדיין לא יודע.‬

569
00:36:31,023 --> 00:36:32,524
‫ככל שתדע פחות, מה טוב.‬

570
00:36:33,484 --> 00:36:35,611
‫הכרתי אנשים במועדון הרכיבה‬

571
00:36:36,278 --> 00:36:39,406
‫שהגיעו למצב שבו לא יכלו לצאת מהמיטה‬

572
00:36:40,241 --> 00:36:43,410
‫כי הם פחדו ממה‬
‫שיבקשו מהם לעשות באותו היום.‬

573
00:36:44,662 --> 00:36:48,415
‫או שאתה חי את החיים האלה או שלא.‬

574
00:36:48,499 --> 00:36:49,333
‫הבחור הזה?‬

575
00:36:50,376 --> 00:36:52,336
‫הוא חי את החיים האלה. בלי בעיה.‬

576
00:36:53,754 --> 00:36:56,757
‫הוא טרח כל כך כדי להסיט את חבר המושבעים.‬

577
00:36:56,840 --> 00:37:00,719
‫אם תגיע ותדפוק לו את התוכנית,‬
‫תשיג פסילת משפט…‬

578
00:37:01,553 --> 00:37:04,932
‫אין לך מושג מה הוא יעשה לך או למשפחה שלך.‬

579
00:37:06,600 --> 00:37:07,601
‫לידיעתך.‬

580
00:37:17,361 --> 00:37:18,779
‫מגי?‬
‫-היי.‬

581
00:37:18,862 --> 00:37:22,366
‫זה הבלש קייל וינטרס, הבלשית לינדה פרז.‬

582
00:37:22,449 --> 00:37:26,287
‫אם תהיה לכם הזדמנות‬
‫לעבוד עם מק-פראית, אתם לא תתחרטו.‬

583
00:37:27,121 --> 00:37:28,706
‫תודה. התמודדתי מול הגרוש שלך פעם.‬

584
00:37:29,123 --> 00:37:30,708
‫במשפט רצח.‬
‫-זה שסיפרתי לך עליו.‬

585
00:37:30,791 --> 00:37:32,960
‫אני בטוחה שלשניכם יש סיפורים, אבל…‬

586
00:37:33,043 --> 00:37:36,714
‫כמובן. הבאתי את לינדה‬
‫כי היא עבדה בעבר במחלק מוסר בהוליווד.‬

587
00:37:36,797 --> 00:37:38,924
‫היא מכירה את כל הדמויות.‬
‫-מצאת משהו?‬

588
00:37:39,008 --> 00:37:41,010
‫קפץ שם שלדעתי מתאים.‬

589
00:37:41,093 --> 00:37:45,639
‫אלווין אקינו. קעקועים של בי-אן-ג'י,‬
‫משוחרר על תנאי בעקבות ניסיון רצח.‬

590
00:37:45,723 --> 00:37:47,599
‫נחשי איפה הוא עובד?‬
‫-פרחי נמיאן.‬

591
00:37:48,183 --> 00:37:50,436
‫בדקתי עם קצין המבחן של אקינו.‬
‫הוא ישתף פעולה.‬

592
00:37:50,519 --> 00:37:52,771
‫תודה לך.‬
‫-בשמחה. בהצלחה.‬

593
00:38:05,993 --> 00:38:12,916
‫- פרחי נמיאן -‬

594
00:38:26,680 --> 00:38:27,765
‫- רוד סיינטס -‬

595
00:38:27,890 --> 00:38:31,226
‫איך אתה אוהב את הסטייק שלך?‬
‫-מדיום, אבל אני לא רוצה, תודה.‬

596
00:38:31,310 --> 00:38:32,144
‫מדיום?‬

597
00:38:33,687 --> 00:38:36,023
‫תיארתי לעצמי. זה מעשי.‬

598
00:38:36,815 --> 00:38:38,150
‫כמו מכונית לינקולן.‬

599
00:38:38,233 --> 00:38:40,903
‫אבל אתה חייב לנסות את הסטייק הנא הזה.‬

600
00:38:40,986 --> 00:38:43,530
‫אלף מעלות למשך דקה אחת בכל צד.‬

601
00:38:43,614 --> 00:38:46,325
‫מבחוץ חרוך, אבל מבפנים…‬

602
00:38:46,408 --> 00:38:49,495
‫תחסוך ממני את שיעור הבישול, טדי.‬
‫אתה מתכוון לעזור לי?‬

603
00:38:49,578 --> 00:38:53,582
‫אני מחבב אותך, פרקליט,‬
‫אז אני אגיד את זה ישירות.‬

604
00:38:54,333 --> 00:38:57,669
‫אתה כבר חייב לי. בגלל סיסקו.‬

605
00:38:58,337 --> 00:39:02,758
‫אנשים שחייבים לי יותר מדי פעמים‬
‫מתחרטים על זה בסוף.‬

606
00:39:04,218 --> 00:39:06,720
‫אבל בטח. אני שמח לעזור.‬

607
00:39:08,180 --> 00:39:10,432
‫תודה.‬
‫-הגיע הזמן.‬

608
00:39:15,104 --> 00:39:19,400
‫- משחרראותם -‬

609
00:39:20,359 --> 00:39:21,193
‫טוב.‬

610
00:39:27,032 --> 00:39:28,617
‫אנחנו מחכים למשהו?‬

611
00:39:30,327 --> 00:39:31,912
‫אני יודעת מהו המקום הזה.‬

612
00:39:32,996 --> 00:39:35,624
‫את חושבת שבאתי לפה כדי לקנות סמים?‬

613
00:39:35,707 --> 00:39:38,210
‫דרוש תככן כדי לזהות תככן,‬
‫ואתה עוסק בתככים.‬

614
00:39:38,293 --> 00:39:40,546
‫לא בגלל זה אנחנו פה, איזי. בסדר?‬

615
00:39:40,629 --> 00:39:43,173
‫מה היה הסיפור עם המכונית אתמול?‬
‫הפעלול הזה?‬

616
00:39:43,257 --> 00:39:45,300
‫את רוצה לדעת באמת?‬
‫-כן.‬

617
00:39:46,552 --> 00:39:47,928
‫מישהו שתל מכשיר האזנה ברכב.‬

618
00:39:48,679 --> 00:39:50,514
‫לא בזה, בשני.‬
‫-מה?‬

619
00:39:50,597 --> 00:39:52,057
‫רצית לדעת.‬

620
00:39:52,724 --> 00:39:54,852
‫מה לגבי הרכב הזה?‬
‫-הוא נקי.‬

621
00:39:54,935 --> 00:39:56,520
‫סיסקו סורק אותו בכל יום.‬

622
00:39:57,229 --> 00:39:59,690
‫אולי ברכב שלי יש מכשיר האזנה?‬
‫-לא, אין.‬

623
00:40:00,315 --> 00:40:02,151
‫סיסקו סורק גם את הרכב שלי?‬

624
00:40:04,236 --> 00:40:05,821
‫הרשית לו לפרוץ לרכב שלי?‬

625
00:40:05,904 --> 00:40:08,073
‫זו לא פריצה אמיתית.‬

626
00:40:08,157 --> 00:40:10,325
‫איך אתה קורא לזה? רגע,‬

627
00:40:10,409 --> 00:40:13,036
‫מי שתל מכשיר האזנה ברכב שלך?‬
‫-זה מוגן בחיסיון.‬

628
00:40:13,120 --> 00:40:15,873
‫מבחינה טכנית, את עובדת אצלי, אבל… אפשר…‬

629
00:40:15,956 --> 00:40:19,084
‫יש לנו נסיעה של שעה עד למרכז העיר.‬
‫אפשר להסביר בדרך?‬

630
00:40:20,252 --> 00:40:21,086
‫תודה.‬

631
00:40:47,696 --> 00:40:51,492
‫אני חושב שסטנטון‬
‫שוקל את הבקשה שלי להכרעת דין מונחית.‬

632
00:40:51,575 --> 00:40:54,536
‫אני בטוח.‬
‫-אני צריך לדאוג?‬

633
00:41:00,751 --> 00:41:04,546
‫השופט סטנטון רוצה להיפגש‬
‫עם שני הפרקליטים בלשכה מיד.‬

634
00:41:05,506 --> 00:41:06,381
‫לבד.‬

635
00:41:17,935 --> 00:41:20,229
‫פרקליט, אני אשאל אותך מספר שאלות.‬

636
00:41:20,979 --> 00:41:23,857
‫אך ראשית, אני רוצה‬
‫להזכיר לשניכם את חובת הכנות‬

637
00:41:23,941 --> 00:41:26,151
‫ואת האחריות האתית שיש לכם כלפי בית המשפט.‬

638
00:41:26,235 --> 00:41:27,819
‫בהחלט.‬
‫-כמובן.‬

639
00:41:28,654 --> 00:41:31,823
‫הגיע לידיעתי שבית המשפט הזה‬
‫נפל קורבן להסטת מושבעים.‬

640
00:41:31,907 --> 00:41:33,617
‫הסטת מושבעים?‬
‫-מר הולר?‬

641
00:41:33,700 --> 00:41:36,286
‫לאור מה שאמרתי, האם תרצה להוסיף משהו?‬

642
00:41:36,370 --> 00:41:38,121
‫אני? למה אתה לא שואל אותו?‬

643
00:41:42,709 --> 00:41:45,254
‫קיבלתי את זה אתמול בדואר שליחים.‬

644
00:41:45,337 --> 00:41:48,882
‫"השופט סטנטון, עליך לדעת‬
‫שמושבע מספר שבע אינו מי שאתה חושב‬

645
00:41:48,966 --> 00:41:50,300
‫ואינו מי שהוא טוען.‬

646
00:41:50,384 --> 00:41:52,135
‫בדוק בלוקהיד ואת טביעות האצבע שלו.‬

647
00:41:52,219 --> 00:41:53,679
‫יש לו רישום פלילי."‬

648
00:41:54,721 --> 00:41:56,431
‫אין אינדיקציה ממי זה נשלח.‬

649
00:41:57,140 --> 00:41:59,893
‫סליחה, השופט. מה קורה פה?‬

650
00:42:00,644 --> 00:42:03,981
‫מושבע מספר שבע‬
‫אמור להיות אדם בשם רודני בנקלנד.‬

651
00:42:04,648 --> 00:42:06,984
‫אבל בלשים דיברו איתו הבוקר.‬

652
00:42:07,067 --> 00:42:09,111
‫מר בנקלנד מעולם לא קיבל זימון למושבעים‬

653
00:42:09,194 --> 00:42:11,405
‫והוא לא זה שיושב בחבר המושבעים שלנו.‬

654
00:42:11,488 --> 00:42:13,407
‫נדמה שהאדם הזה מתחזה.‬

655
00:42:13,490 --> 00:42:15,200
‫תפסנו אותו כשהוא נכנס?‬

656
00:42:15,284 --> 00:42:18,370
‫העלילה מסתבכת.‬
‫מושבע מספר שבע לא הגיע הבוקר.‬

657
00:42:18,453 --> 00:42:19,788
‫מישהו הזהיר אותו.‬

658
00:42:19,871 --> 00:42:23,625
‫אני לא יכול לדמיין תרחיש‬
‫שבו הסטת מושבעים יכולה לעזור לתביעה,‬

659
00:42:23,709 --> 00:42:25,877
‫לאור מה שקרה לקודמך.‬

660
00:42:25,961 --> 00:42:29,172
‫כבודו, אני פגוע‬
‫מכך שאתה חושב שיש לי קשר לזה.‬

661
00:42:29,256 --> 00:42:31,300
‫אני אתמוך בכל חקירה.‬

662
00:42:31,383 --> 00:42:32,467
‫טוב מאוד.‬

663
00:42:32,551 --> 00:42:34,636
‫אבל הנסיבות מצריכות פסילת משפט,‬

664
00:42:34,720 --> 00:42:37,889
‫ואחרי שהתייעצתי עם כמה עמיתים,‬
‫אני נוטה להכריז על כך.‬

665
00:42:37,973 --> 00:42:40,100
‫אני מנחש שזו הייתה המטרה.‬
‫-ברצינות?‬

666
00:42:40,183 --> 00:42:43,186
‫אני אעמיד אותך על טעותך. כבודו, זה הכרחי?‬

667
00:42:43,270 --> 00:42:45,814
‫הגינות המשפט הזה הועמדה בסכנה.‬

668
00:42:45,897 --> 00:42:48,150
‫אם המושבעים היו מתדיינים, הייתי מסכים.‬

669
00:42:48,233 --> 00:42:51,111
‫אבל זה לא קרה.‬
‫נוכל למלא את המשבצת באמצעות מחליף.‬

670
00:42:51,194 --> 00:42:54,865
‫אם נעשה כל דבר אחר,‬
‫זה יפגע יותר במרשי בעיניי הציבור.‬

671
00:42:56,950 --> 00:42:58,827
‫מה דעת המדינה?‬

672
00:42:59,536 --> 00:43:02,581
‫אני לא יודע על זה דבר,‬
‫אבל אני בטוח שאוכל לזכות בתיק,‬

673
00:43:02,664 --> 00:43:04,082
‫לא משנה מי בחבר המושבעים.‬

674
00:43:10,964 --> 00:43:14,509
‫אז אני אדאג היום לוודא ששאר המושבעים‬

675
00:43:14,593 --> 00:43:17,346
‫הינם מי שהם אמורים להיות, ושהם לא משוחדים.‬

676
00:43:18,221 --> 00:43:20,891
‫נמשיך במשפט מחר. יום טוב, רבותיי.‬

677
00:43:25,354 --> 00:43:28,815
‫מה זאת אומרת שהבחור שלנו לא הגיע?‬
‫-בוודאי הזהירו אותו.‬

678
00:43:28,899 --> 00:43:31,360
‫עכשיו השופט יודע, ומשרד השריף מטפל בזה.‬

679
00:43:32,402 --> 00:43:34,988
‫אתה עשית את זה, נכון?‬
‫-טרוור, תתרחק.‬

680
00:43:35,072 --> 00:43:36,907
‫אתה רוצה ליצור מהומה פה?‬

681
00:43:42,704 --> 00:43:45,207
‫לא היה לי קשר לזה, בסדר?‬

682
00:43:45,290 --> 00:43:48,543
‫אולי אלה היו החברים הרוסים שלך.‬
‫אולי הם נסוגים. אולי הם פישלו.‬

683
00:43:48,627 --> 00:43:51,797
‫זה לא משנה, מיקי,‬
‫כי החבר'ה האלה הם לא מסוג האנשים‬

684
00:43:51,880 --> 00:43:53,840
‫שמודים בטעויות שלהם.‬

685
00:43:53,924 --> 00:43:55,842
‫אולי מושבע מספר שבע מת.‬

686
00:43:55,926 --> 00:43:59,346
‫חשבת על זה? אולי אתה ואני הבאים בתור.‬

687
00:43:59,429 --> 00:44:00,430
‫כל עוד נזכה,‬

688
00:44:00,514 --> 00:44:02,474
‫אין לך מה לדאוג.‬
‫-זה…‬

689
00:44:02,557 --> 00:44:06,978
‫נהדר. פשוט נהדר.‬
‫-חשבת שלא נוכל לזכות.‬

690
00:44:07,062 --> 00:44:10,148
‫בלי המושבע שלנו? אתה צוחק?‬
‫אני יודע איך זה נראה.‬

691
00:44:10,232 --> 00:44:16,196
‫טרוור, אנחנו יכולים לזכות.‬
‫אנחנו יכולים, ואנחנו נזכה. ביושר. בסדר?‬

692
00:44:20,992 --> 00:44:23,870
‫יש יוצא מן הכלל נוסף‬
‫בחיסיון עורך דין-לקוח.‬

693
00:44:23,954 --> 00:44:26,623
‫אם הלקוח שלי עומד לבצע פשע,‬
‫אני מוכרח לדווח על זה.‬

694
00:44:26,707 --> 00:44:29,209
‫אלא אם כן אני מסוגל למנוע את הפשע הזה.‬

695
00:44:29,292 --> 00:44:33,088
‫ואז לא קרה כלום, ואיש לא צריך לדעת על כך.‬

696
00:44:33,171 --> 00:44:36,091
‫אבל איך אפשר לעשות את זה בלי שמשהו ישתבש?‬

697
00:44:39,761 --> 00:44:41,763
‫אני איפגש עם היועצת של היילי מחר.‬

698
00:44:41,847 --> 00:44:43,682
‫הלוואי שיכולתי להיות שם, מגס.‬

699
00:44:43,765 --> 00:44:45,809
‫יהיו לך מספיק הזדמנויות אחרי המשפט.‬

700
00:44:46,518 --> 00:44:48,562
‫דרך אגב, יש חדש בקשר לתיק של ג'רי?‬

701
00:44:48,645 --> 00:44:50,647
‫לא יודע. גריגס מטפל בזה.‬

702
00:44:50,731 --> 00:44:51,565
‫כן.‬

703
00:44:52,524 --> 00:44:55,527
‫דיברת איתו לאחרונה?‬
‫-לא ממש. למה?‬

704
00:44:55,610 --> 00:44:59,489
‫לא יודעת, פשוט…‬
‫אני זוכרת שהוא עשה לך צרות בעבר, אז…‬

705
00:44:59,573 --> 00:45:02,993
‫מגס, אם הייתה בעיה,‬
‫הייתי מתמודד איתה, בסדר?‬

706
00:45:03,076 --> 00:45:05,912
‫אני יודעת. אבל יש דרך רגילה‬
‫להתמודד עם דברים,‬

707
00:45:05,996 --> 00:45:07,289
‫ויש דרך של מיקי.‬

708
00:45:09,082 --> 00:45:11,334
‫לילה טוב, מגס.‬
‫-לילה טוב.‬

709
00:45:37,486 --> 00:45:39,446
‫- מבוסס על הרומנים‬
‫מאת מייקל קונלי -‬

710
00:46:58,358 --> 00:47:03,363
‫תרגום כתוביות: אלון ונר-שולץ‬