1
00:00:06,049 --> 00:00:07,508
‫זה מושבע מספר שבע, נכון?‬

2
00:00:07,592 --> 00:00:11,137
‫אני יודע רק ששילמנו לו.‬
‫-חשבתי שהיו לך משקיעים.‬

3
00:00:11,220 --> 00:00:12,555
‫כן, אבל לא משקיעים רגילים.‬

4
00:00:12,638 --> 00:00:16,392
‫היה לי שותף לחדר בקולג'‬
‫בשם פבל קוסביץ'. אני יודע.‬

5
00:00:16,476 --> 00:00:19,062
‫שמו של אביו הוא סרגיי קוסביץ'.‬

6
00:00:19,145 --> 00:00:21,355
‫זה בן אדם שלא מתעסקים איתו, מיקי.‬

7
00:00:21,439 --> 00:00:23,191
‫אולי מושבע מספר שבע מת.‬

8
00:00:23,274 --> 00:00:26,319
‫חשבת על זה? אולי אתה ואני הבאים בתור.‬

9
00:00:26,402 --> 00:00:27,779
‫מי עשה לך את זה?‬

10
00:00:27,862 --> 00:00:30,615
‫ללא העד שלך, סוטו ישוחרר.‬

11
00:00:30,698 --> 00:00:32,784
‫הערבות תיקבע על סך שני מיליון דולר.‬

12
00:00:32,867 --> 00:00:36,913
‫טניה, סוטו עשה משהו‬
‫שאישר שהחברה שלך נהרגה?‬

13
00:00:36,996 --> 00:00:42,043
‫בלילה לפני שהעד שלך נהרג,‬
‫הסעתי אותו לאותה חנות פרחים.‬

14
00:00:42,126 --> 00:00:43,252
‫- פרחי נמיאן -‬

15
00:00:43,336 --> 00:00:45,379
‫אין די מידע בטלפון כדי להאשים את אקינו.‬

16
00:00:45,463 --> 00:00:46,964
‫נצטרך לגרום לו לבגוד בסוטו.‬

17
00:00:47,048 --> 00:00:49,425
‫את יודעת למה לארה אליוט יצרה איתך קשר?‬

18
00:00:49,509 --> 00:00:53,137
‫היא אמרה רק שיש לה משהו לספר לי‬
‫ושזה חייב להיות פנים מול פנים.‬

19
00:00:53,221 --> 00:00:55,973
‫האם מר אליוט נראה מודאג או מבוהל?‬

20
00:00:56,057 --> 00:00:58,518
‫לא, אבל נראה לי כאילו הוא עובר על המיילים.‬

21
00:00:58,601 --> 00:01:01,270
‫יכולנו לזכות בתיק, ואתה הרסת הכול.‬

22
00:01:01,354 --> 00:01:03,856
‫תגידי לי, איך את ישנה בלילות?‬

23
00:01:04,482 --> 00:01:07,860
‫אני איהנה כשהמושבעים ירשיעו את הלקוח שלכם.‬

24
00:01:07,944 --> 00:01:10,446
‫ידוע לנו שהרכב הזה לא נוקה.‬

25
00:01:10,530 --> 00:01:13,533
‫האם זה יכול להסביר‬
‫את שאריות אבק השרפה שעל ידיו של מרשי?‬

26
00:01:13,616 --> 00:01:15,827
‫בהתחשב בכמות המדהימה של השא"ש,‬

27
00:01:15,910 --> 00:01:18,162
‫זה הדבר היחיד שיכול להסביר את זה.‬

28
00:01:18,246 --> 00:01:21,165
‫איך אתה מרגיש ברגע שבו אתה יודע שזכית?‬

29
00:01:21,249 --> 00:01:22,875
‫אי אפשר לדעת בוודאות.‬

30
00:01:22,959 --> 00:01:25,253
‫חסרת לנו אתמול בפגישה.‬

31
00:01:25,336 --> 00:01:27,338
‫האקסית שלי מופיעה בעיר. אכלנו ארוחת ערב.‬

32
00:01:27,421 --> 00:01:28,381
‫איך היה?‬

33
00:01:28,464 --> 00:01:32,218
‫היא ביקשה ממני להתמסטל איתה.‬
‫הייתי קרובה כל כך להסכים.‬

34
00:01:32,301 --> 00:01:34,595
‫אמרתי לך, אני צריך לזכות גם בעיני הציבור.‬

35
00:01:34,679 --> 00:01:36,264
‫אין עורך דין שיכול לספק את זה.‬

36
00:01:36,347 --> 00:01:37,932
‫בגלל זה אני צריך להעיד.‬

37
00:01:43,146 --> 00:01:46,065
‫- סדרה של NETFLIX -‬

38
00:01:55,950 --> 00:01:59,412
‫התעוררתי עם הבגדים מאתמול.‬
‫זה לא קרה לי הרבה זמן.‬

39
00:01:59,495 --> 00:02:00,705
‫בחדר של מתבגרת.‬

40
00:02:01,789 --> 00:02:05,501
‫תגיד לבת שלך שיש לה טעם טוב במוזיקה.‬
‫אני אוהבת את הקיי-פופ.‬

41
00:02:08,045 --> 00:02:09,172
‫תודה שהצלת אותי.‬

42
00:02:10,673 --> 00:02:13,384
‫זו הייתה מעידה או נפילה?‬
‫-מעידה.‬

43
00:02:14,093 --> 00:02:16,846
‫התקשרתי למנחה שלי ואלך לפגישה. אני מבטיחה.‬

44
00:02:16,929 --> 00:02:17,889
‫יופי.‬

45
00:02:19,640 --> 00:02:22,643
‫אני לא רוצה שתדאג בגללי.‬
‫אתה צריך לזכות במשפט.‬

46
00:02:22,727 --> 00:02:24,395
‫כן. אולי. אולי לא.‬

47
00:02:25,688 --> 00:02:26,772
‫פספסתי משהו?‬

48
00:02:28,900 --> 00:02:32,445
‫הלקוח שלי רוצה להעיד.‬
‫אני לא מצליח לשכנע אותו לשנות את דעתו.‬

49
00:02:32,528 --> 00:02:34,655
‫זה לא מה שלא אמורים לעשות?‬

50
00:02:34,739 --> 00:02:39,160
‫זה כמו באגרוף. ניצחנו בקרב בזכות הנקודות,‬
‫אבל הבחור שלי רוצה להתקוטט.‬

51
00:02:39,243 --> 00:02:43,247
‫אני צריך לשכנע אותו לשחק הגנתי‬
‫ולא לחטוף נוקאאוט.‬

52
00:02:45,958 --> 00:02:49,670
‫אתה נוסע מוקדם? אקח אותך.‬
‫-לא, תיקחי את עצמך לפגישה הזו.‬

53
00:02:49,754 --> 00:02:53,591
‫אוריד אותך ליד הרכב שלך.‬
‫זה חלק מחבילת ההטבות הנדיבה שלי.‬

54
00:02:56,010 --> 00:02:58,012
‫אשתך שכבה עם גבר אחר,‬

55
00:02:58,095 --> 00:03:02,099
‫ואתה מצפה שהמושבעים יאמינו‬
‫שמצאת אותם עירומים במיטה אחרי שנורו למוות?‬

56
00:03:02,183 --> 00:03:03,184
‫זה מה שקרה.‬

57
00:03:03,267 --> 00:03:05,728
‫נסעת לבית כי ידעת שהם יהיו שם יחד.‬

58
00:03:05,811 --> 00:03:06,646
‫לא.‬

59
00:03:06,729 --> 00:03:09,065
‫התגנבת במעלה המדרגות‬
‫עם אקדח והתעמת איתם, נכון?‬

60
00:03:09,148 --> 00:03:11,776
‫לא. מצאתי אותם מתים.‬

61
00:03:11,859 --> 00:03:15,404
‫אמרתי…‬
‫-ראשית ירית ביאן רילז, מטווח אפס.‬

62
00:03:15,488 --> 00:03:16,489
‫לא.‬

63
00:03:16,572 --> 00:03:18,741
‫ואשתך התחננה על חייה אבל הרגת גם אותה?‬

64
00:03:18,824 --> 00:03:20,576
‫לא!‬

65
00:03:24,330 --> 00:03:27,500
‫אני חייב להכין אותך‬
‫לחקירה הנגדית, אתה מבין?‬

66
00:03:27,583 --> 00:03:30,711
‫לגולנץ אין מה להפסיד, טרוור.‬
‫הוא כבר בעמדת נחיתות.‬

67
00:03:30,795 --> 00:03:32,672
‫למה אתה מסכן את עצמך?‬

68
00:03:32,755 --> 00:03:34,924
‫מיקי, אמרתי לך את זה מההתחלה.‬

69
00:03:36,008 --> 00:03:39,220
‫אני לא מוכן לבלות את שארית חיי‬

70
00:03:39,303 --> 00:03:42,765
‫כשאני שומע אנשים לוחשים‬
‫"הוא עשה את זה?" מאחורי הגב שלי.‬

71
00:03:42,848 --> 00:03:44,809
‫אני אעשה את זה בין כה וכה.‬

72
00:03:44,892 --> 00:03:45,768
‫לורנה.‬

73
00:03:48,479 --> 00:03:51,607
‫לא משנה מה גולנץ ישאל אותך,‬
‫התפקיד שלך, טרוור,‬

74
00:03:51,691 --> 00:03:54,151
‫הוא לומר למושבעים עד כמה אהבת את אשתך.‬

75
00:03:54,235 --> 00:03:57,321
‫בסדר? אם תעשה את זה, אולי נצליח במשימה.‬

76
00:04:13,671 --> 00:04:14,505
‫היי.‬

77
00:04:14,588 --> 00:04:17,300
‫קראתי את נאום הסיכום שלך.‬
‫-ו…?‬

78
00:04:17,383 --> 00:04:20,303
‫הוא טוב. הוא יסודי.‬

79
00:04:20,386 --> 00:04:22,305
‫את שונאת אותו.‬
‫-לא, אני…‬

80
00:04:22,388 --> 00:04:25,266
‫את שונאת אותו. בחייך.‬
‫תהיי כנה איתי, לורנה.‬

81
00:04:26,017 --> 00:04:29,186
‫הוא דן בשאריות אבק שרפה ובניתוח פלילי.‬

82
00:04:29,270 --> 00:04:31,605
‫זו ההגנה שלי. אין לי משהו אחר.‬

83
00:04:31,689 --> 00:04:32,982
‫זו ההגנה של ג'רי.‬

84
00:04:35,359 --> 00:04:39,530
‫פשוט… זה לא נשמע כמוך.‬

85
00:04:39,613 --> 00:04:43,117
‫אני יודע, אבל כל הקריירה שלי תלויה בזה ו…‬

86
00:04:43,200 --> 00:04:46,912
‫לאורך כל המשפט,‬
‫אני מרגיש כאילו אני לובש חליפה של איש מת.‬

87
00:04:46,996 --> 00:04:49,248
‫זה דוחה. אל תגיד את זה בבית המשפט.‬

88
00:04:50,624 --> 00:04:53,377
‫לפעמים צריך לדבוק בנקודות המקוריות.‬

89
00:04:55,129 --> 00:04:56,339
‫אני חייב לזוז.‬

90
00:04:57,465 --> 00:05:01,135
‫תתקשר לקצין המבחן שלי. איפה הוא?‬

91
00:05:02,595 --> 00:05:03,763
‫איזה בולשיט!‬

92
00:05:06,307 --> 00:05:07,516
‫אין לכם כלום.‬

93
00:05:09,352 --> 00:05:11,812
‫תפרו את הזכויות שלי או שתשחררו אותי.‬

94
00:05:11,896 --> 00:05:14,690
‫סיימת, אלווין? כי אתה גורם לי לכאב ראש.‬

95
00:05:23,449 --> 00:05:26,869
‫אז… זה אתה.‬

96
00:05:28,662 --> 00:05:33,417
‫כאן דיוויד לורסקה נהרג‬
‫כעבור עשר דקות במרחק רחוב אחד משם.‬

97
00:05:33,501 --> 00:05:36,295
‫זה צירוף מקרים מטורף.‬

98
00:05:37,254 --> 00:05:39,882
‫מיקמנו אותך בזירה, אלווין.‬

99
00:05:40,925 --> 00:05:43,427
‫בגלל הרישום הפלילי שלך,‬
‫אתה מסתכן במאסר עולם.‬

100
00:05:44,678 --> 00:05:45,679
‫עם זאת…‬

101
00:05:47,681 --> 00:05:49,308
‫אנחנו יודעים שזו הייתה משימה.‬

102
00:05:50,309 --> 00:05:52,645
‫אנחנו יודעים מי שילם לך. אנחנו יודעים למה.‬

103
00:05:53,396 --> 00:05:54,730
‫ואותו אנחנו רוצים.‬

104
00:05:56,357 --> 00:06:00,277
‫טוב? אז אתה צריך רק לעזור לנו לעזור לך.‬

105
00:06:02,321 --> 00:06:04,198
‫תדבר, אלווין.‬

106
00:06:05,449 --> 00:06:07,785
‫אתה יודע שאנחנו יכולים להעלים את זה.‬

107
00:06:19,046 --> 00:06:23,092
‫ידעתי שהטלפון שלי מתנהג בצורה מוזרה‬
‫אחרי החיפוש המזויף ההוא.‬

108
00:06:24,510 --> 00:06:25,428
‫כן.‬

109
00:06:27,054 --> 00:06:28,431
‫הייתי שם.‬

110
00:06:29,890 --> 00:06:31,517
‫מסרתי משלוח.‬

111
00:06:32,810 --> 00:06:34,061
‫תתקשר לבוס שלי.‬

112
00:06:35,729 --> 00:06:36,939
‫עדיף מכך…‬

113
00:06:38,899 --> 00:06:41,902
‫תתקשר לכומר קרוז מסנט לורנזו.‬

114
00:06:46,031 --> 00:06:47,324
‫הוא חתם על המשלוח.‬

115
00:06:57,751 --> 00:06:59,086
‫זה בולשיט, אבל זה מאומת.‬

116
00:07:00,171 --> 00:07:01,797
‫כמה זמן יש לנו?‬

117
00:07:01,881 --> 00:07:04,383
‫הוא בזבז את שיחת הטלפון‬
‫כשחשב שזה קשור לשחרור,‬

118
00:07:04,467 --> 00:07:05,676
‫אז נותרו לנו עשר שעות.‬

119
00:07:05,759 --> 00:07:07,636
‫ברגע שנשחרר אותו, הוא יספר לסוטו.‬

120
00:07:07,720 --> 00:07:08,762
‫סוטו יאחד איתו כוחות.‬

121
00:07:08,846 --> 00:07:11,056
‫לא יעבור זמן רב עד שיבין מי בגד בו.‬

122
00:07:11,140 --> 00:07:14,643
‫אולי לא. כרגע, אלווין חושב‬
‫שמישהו מהכנופיה שלו הלשין עליו,‬

123
00:07:14,727 --> 00:07:16,812
‫אז אולי הם ינסו למצוא את המלשין שם.‬

124
00:07:16,896 --> 00:07:19,190
‫בסדר. זה טוב.‬

125
00:07:20,024 --> 00:07:22,485
‫תשתמש בזה כדי להפחיד אותו‬
‫לפני שתשחרר אותו.‬

126
00:07:22,568 --> 00:07:24,236
‫ניתן לסוטו משהו אחר לדאוג בגללו.‬

127
00:07:24,320 --> 00:07:27,114
‫לאן את הולכת?‬
‫-לנסות משהו נואש.‬

128
00:07:30,075 --> 00:07:31,785
‫את רוצה שמרשתי תשים מכשיר האזנה?‬

129
00:07:31,869 --> 00:07:34,330
‫זה הדבר האחרון שאני רוצה. אין לי ברירה.‬

130
00:07:34,413 --> 00:07:37,041
‫בטח שיש לך. תגידי ללנקפורד ללכת לעזאזל.‬

131
00:07:37,124 --> 00:07:40,794
‫זה הרעיון שלי, מיקי.‬
‫היא האדם היחיד שסוטו יוכל להיפתח בפניו.‬

132
00:07:40,878 --> 00:07:43,839
‫את רוצה להפוך אישה הרה לנזק משני, מגי?‬

133
00:07:43,923 --> 00:07:48,260
‫אתה שופט אותי?‬
‫הטקטיקות שראיתי אותך משתמש בהן בתיקים…‬

134
00:07:48,344 --> 00:07:50,513
‫עכשיו אני מבין מאיפה היילי מקבלת רעיונות.‬

135
00:07:50,596 --> 00:07:52,932
‫אני עושה מה שצריך בשביל הלקוחות שלי, מגי.‬

136
00:07:53,015 --> 00:07:54,433
‫באמת? מה עם איליי וימס?‬

137
00:07:55,309 --> 00:07:57,770
‫מה?‬
‫-אנשים מרכלים בפרקליטות המחוז.‬

138
00:07:57,853 --> 00:08:00,814
‫תקעת אותו באגף פסיכיאטרי‬
‫עד שתוכל להפיל אותו על גולנץ.‬

139
00:08:00,898 --> 00:08:03,859
‫הוא לא היה נזק משני?‬
‫-ג'רי עשה את זה. לא אני.‬

140
00:08:03,943 --> 00:08:06,362
‫בשורה התחתונה, זו החלטה שלה, מיקי.‬

141
00:08:06,445 --> 00:08:10,407
‫מגי, הפנית אותה אליי כי ידעת שאדאג לה.‬

142
00:08:10,491 --> 00:08:13,327
‫נכון? עכשיו את רוצה שאתהפך?‬
‫-כך אתה תדאג לה.‬

143
00:08:13,410 --> 00:08:15,496
‫היא צריכה להשתחרר מהסיפור הזה.‬

144
00:08:17,414 --> 00:08:20,793
‫בסדר. רוצה שטניה תשים מכשיר האזנה?‬

145
00:08:20,876 --> 00:08:22,628
‫אם היא תסכים מסיבה כלשהי,‬

146
00:08:22,711 --> 00:08:24,588
‫בשנייה שתקבל הודאה, היא תסיים.‬

147
00:08:24,672 --> 00:08:27,675
‫כלומר?‬
‫-כלומר שלא תצטרך להעיד נגד סוטו לעולם.‬

148
00:08:27,758 --> 00:08:31,011
‫ותמקמי אותה מחדש מיידית.‬
‫-אני לא יודעת אם אוכל לעשות את זה.‬

149
00:08:31,095 --> 00:08:34,306
‫זה לא נתון לדיון, מגי.‬
‫הבחור הזה הורג עדים.‬

150
00:08:37,268 --> 00:08:39,603
‫בסדר.‬

151
00:08:39,687 --> 00:08:43,357
‫יופי. אדבר איתה בעוד כמה ימים‬
‫ואסביר לה הכול…‬

152
00:08:43,440 --> 00:08:46,068
‫לא, זה חייב לקרות היום.‬
‫-אני באמצע משפט, מגי.‬

153
00:08:46,151 --> 00:08:47,278
‫אז אני אדבר איתה.‬

154
00:08:47,361 --> 00:08:51,740
‫את רוצה שאאפשר לפרקליטות המחוז‬
‫לדבר עם מרשתי על מכשיר האזנה ללא נוכחותי?‬

155
00:08:51,824 --> 00:08:55,077
‫לא. מה פתאום.‬
‫-אני לא פרקליטת המחוז. אני מי שאני.‬

156
00:08:57,288 --> 00:09:00,165
‫אתה רוצה לבנות מחדש את הקשר?‬
‫אתה רוצה שאבטח בך שוב?‬

157
00:09:00,249 --> 00:09:03,627
‫אז תתחיל בכך שתבטח בי. בסדר?‬

158
00:09:07,965 --> 00:09:09,717
‫מה אתה רוצה ממני, סיסקו?‬

159
00:09:09,800 --> 00:09:11,969
‫הלקוח שלי מתעקש להעיד.‬

160
00:09:12,052 --> 00:09:13,721
‫אני לא מבין את זה, מיק.‬

161
00:09:14,722 --> 00:09:15,973
‫היי, מותק.‬

162
00:09:16,056 --> 00:09:20,269
‫אם הבחור הזה יהרוס לעצמו את התיק,‬
‫סרגיי קוסביץ' יהרוג אותו.‬

163
00:09:21,186 --> 00:09:22,813
‫יש לו משאלת מוות?‬

164
00:09:22,896 --> 00:09:25,899
‫אין לי זמן למצוא תשובה לשאלה הזו כרגע.‬

165
00:09:25,983 --> 00:09:28,319
‫מה לגביך? לך יש משאלה כזו?‬

166
00:09:28,402 --> 00:09:32,156
‫כי הבחור הזה מסמן‬
‫גם אותך ואת משפחתך כמטרה.‬

167
00:09:32,239 --> 00:09:35,868
‫אין לי ברירה, סיסקו.‬
‫אני חייב לעשות מה שהלקוח שלי רוצה.‬

168
00:09:35,951 --> 00:09:39,079
‫והיילי ומגי בטוחות. לפחות לעת עתה.‬

169
00:09:39,163 --> 00:09:40,581
‫כן? איך אתה יודע?‬

170
00:09:41,373 --> 00:09:44,251
‫כי יש לי אנשים שמשגיחים עליהן.‬

171
00:09:45,044 --> 00:09:47,212
‫מי?‬
‫-זה לא משנה, סיסקו.‬

172
00:09:47,296 --> 00:09:50,716
‫הדרך הכי טובה שבה אוכל לשמור על כולם‬
‫היא לזכות את הלקוח שלי.‬

173
00:09:50,799 --> 00:09:53,844
‫זה מה שאעשה, בסדר? אז תאחל לי הצלחה.‬

174
00:10:07,107 --> 00:10:08,192
‫- מזכיר מדינת קליפורניה -‬

175
00:10:12,488 --> 00:10:14,281
‫- חיפוש חברה - פרלאקס‬
‫תקנון תאגיד -‬

176
00:10:22,206 --> 00:10:26,335
‫- איזי‬
‫הכול בסדר? -‬

177
00:10:30,297 --> 00:10:33,384
‫סליחה. הולר. יש לך דקה?‬

178
00:10:40,307 --> 00:10:43,769
‫הריגה בזדון. 11 שנות מאסר. בטח יקוצר ל-9.‬

179
00:10:43,852 --> 00:10:46,063
‫אני יודע שאתה חושב שאני בעמדת נחיתות,‬

180
00:10:46,146 --> 00:10:48,148
‫אבל אי אפשר לדעת מה המושבעים יחליטו.‬

181
00:10:49,817 --> 00:10:51,026
‫זה הכול?‬

182
00:10:51,860 --> 00:10:53,821
‫אתה איש מכירות לא משהו.‬

183
00:10:56,657 --> 00:10:58,617
‫אני לא רגיל לעמדה הזו.‬

184
00:11:01,995 --> 00:11:05,457
‫אמסור ללקוח שלי,‬
‫אבל אני מכיר אותו, אז אל תפתח ציפיות.‬

185
00:11:21,223 --> 00:11:22,224
‫נא לקום!‬

186
00:11:28,939 --> 00:11:29,773
‫נא לשבת.‬

187
00:11:36,280 --> 00:11:39,908
‫מר הולר, יש לך ראיות נוספות להצגה?‬

188
00:11:43,954 --> 00:11:47,583
‫רק עוד עד אחד, כבודו.‬

189
00:11:50,753 --> 00:11:52,171
‫ההגנה מזמנת את טרוור אליוט.‬

190
00:12:21,366 --> 00:12:22,493
‫תרים את יד ימין.‬

191
00:12:23,494 --> 00:12:28,957
‫האם אתה מצהיר נאמנה‬
‫שהעדות שאתה עומד למסור הינה האמת,‬

192
00:12:29,041 --> 00:12:31,043
‫כל האמת, ורק האמת?‬

193
00:12:31,126 --> 00:12:32,127
‫אכן.‬

194
00:12:35,672 --> 00:12:38,717
‫מר אליוט, אני חושב‬
‫שהמושבעים יודעים טוב מאוד מי אתה.‬

195
00:12:39,468 --> 00:12:41,345
‫תוכל לספר לנו במה אתה עוסק למחייתך?‬

196
00:12:41,428 --> 00:12:45,349
‫כמובן. אני מנהל חברה בשם פרלאקס‬

197
00:12:46,225 --> 00:12:48,101
‫שהקמתי ביחד עם אשתי, לארה.‬

198
00:12:48,185 --> 00:12:49,561
‫אנחנו יוצרים משחקי וידאו.‬

199
00:12:49,645 --> 00:12:52,689
‫ומהו המשחק הכי נמכר שלכם נכון להיום?‬

200
00:12:52,773 --> 00:12:54,316
‫הוא נקרא "נוקטורנה".‬

201
00:12:54,399 --> 00:12:59,154
‫זה מסע ברחבי אמריקה פוסט-אפוקליפטית‬
‫שנמצאת תחת חושך תמידי.‬

202
00:12:59,238 --> 00:13:00,614
‫ואנשים נהנים מזה?‬

203
00:13:03,909 --> 00:13:06,870
‫כן, נהנים עד כדי כך‬
‫שאנחנו עומדים להשיק משחק המשך.‬

204
00:13:08,121 --> 00:13:10,332
‫לדעתך, מדוע המשחק מיוחד?‬

205
00:13:11,083 --> 00:13:13,752
‫אם שואלים את השחקנים, זה בגלל הדמויות.‬

206
00:13:15,170 --> 00:13:17,631
‫הן נראות כמו אנשים אמיתיים.‬

207
00:13:17,714 --> 00:13:22,052
‫עד כדי כך שכשהתחלנו,‬
‫משחקים אחרים לא יכלו להתחרות בזה.‬

208
00:13:22,135 --> 00:13:24,638
‫זה כמו סרט שאתה מגלם דמות בתוכו.‬

209
00:13:25,389 --> 00:13:29,893
‫וב"נוקטורנה", מי נחשב לכוכב של הסרט?‬

210
00:13:29,977 --> 00:13:33,397
‫שמה של הגיבורה הוא ג'סמין לומנס.‬

211
00:13:34,481 --> 00:13:37,776
‫אבל הדמות שלה מבוססת על אשתי, לארה.‬

212
00:13:38,318 --> 00:13:41,154
‫עיצבתי את הדמות בהשראתה כדי לכבד אותה‬

213
00:13:42,322 --> 00:13:45,784
‫ואת האהבה שלי כלפיה.‬
‫את ההשראה הרבה שקיבלתי ממנה.‬

214
00:13:49,413 --> 00:13:51,415
‫איך הכרת את אשתך, מר אליוט?‬

215
00:13:52,583 --> 00:13:55,294
‫הכרנו בלימודים לתואר השני, בסטנפורד.‬

216
00:13:56,920 --> 00:14:01,466
‫אני הייתי בקדמת החדר ופתרתי בעיה על הלוח.‬

217
00:14:02,467 --> 00:14:07,639
‫כשסיימתי, המרצה מחק מיד את הכול‬

218
00:14:08,390 --> 00:14:10,726
‫כי טעיתי טעות בסיסית. זה היה…‬

219
00:14:11,935 --> 00:14:13,186
‫משפיל.‬

220
00:14:13,270 --> 00:14:14,688
‫ומה קרה לאחר מכן?‬

221
00:14:15,814 --> 00:14:19,484
‫לארה הרימה את היד ואמרה שגם היא טעתה ככה.‬

222
00:14:19,568 --> 00:14:20,777
‫זה שיפר את הרגשתי.‬

223
00:14:22,446 --> 00:14:27,618
‫עד שחלפתי על פני השולחן שלה‬
‫והצצתי במסך שלה,‬

224
00:14:28,493 --> 00:14:30,037
‫והיא פתרה את הבעיה נכונה.‬

225
00:14:33,040 --> 00:14:34,249
‫אבל כזו הייתה לארה.‬

226
00:14:41,465 --> 00:14:42,674
‫איך היו הנישואים שלכם?‬

227
00:14:44,927 --> 00:14:46,136
‫לא מושלמים.‬

228
00:14:47,763 --> 00:14:49,473
‫היו לנו בעיות כמו לכל זוג אחר.‬

229
00:14:50,849 --> 00:14:52,017
‫אילו בעיות?‬

230
00:14:58,023 --> 00:15:00,233
‫בגידה, לדוגמה.‬

231
00:15:02,486 --> 00:15:04,404
‫ידעתי שהיא מנהלת רומן.‬

232
00:15:06,949 --> 00:15:08,700
‫סיפרת את זה למשטרה?‬
‫-לא.‬

233
00:15:09,493 --> 00:15:10,327
‫למה לא?‬

234
00:15:11,912 --> 00:15:16,124
‫כי ידעתי שזה יצייר אותי כבעל כעוס וקנאי,‬

235
00:15:16,208 --> 00:15:17,334
‫וזה לא נכון.‬

236
00:15:18,502 --> 00:15:19,461
‫סלחתי לה.‬

237
00:15:20,963 --> 00:15:21,797
‫למה?‬

238
00:15:23,173 --> 00:15:25,550
‫כי הרומן שלה היה באשמתי.‬

239
00:15:27,344 --> 00:15:28,345
‫תבין, אני…‬

240
00:15:29,221 --> 00:15:34,101
‫אני עבדתי כל הזמן, והתעלמתי ממנה.‬

241
00:15:35,519 --> 00:15:39,106
‫וגם אני לא שמרתי אמונים.‬

242
00:15:40,565 --> 00:15:43,235
‫ניהלת רומנים?‬
‫-כן.‬

243
00:15:44,945 --> 00:15:48,615
‫לא הייתי בעל מושלם בשום צורה.‬

244
00:15:50,409 --> 00:15:52,452
‫וחשתי בר מזל בכל יום‬

245
00:15:53,286 --> 00:15:59,126
‫שלארה הייתה מסוגלת להתעלם מזה‬
‫ולראות איזה אדם אני מנסה להיות‬

246
00:16:00,252 --> 00:16:02,295
‫ולא איזה אדם הייתי בפועל לפעמים.‬

247
00:16:04,840 --> 00:16:07,551
‫למה נסעת לבית באותו היום, מר אליוט?‬

248
00:16:10,178 --> 00:16:11,388
‫נסעתי לשם…‬

249
00:16:14,766 --> 00:16:16,226
‫כדי להילחם על אשתי.‬

250
00:16:18,228 --> 00:16:20,522
‫לנסות להציל את הנישואים שלנו.‬

251
00:16:22,232 --> 00:16:23,358
‫במקום זאת…‬

252
00:16:26,945 --> 00:16:29,031
‫מצאתי אותם מתים.‬

253
00:16:30,282 --> 00:16:31,283
‫את שניהם.‬

254
00:16:44,504 --> 00:16:48,300
‫המדינה לא תתנגד להפסקה‬
‫כדי שמר אליוט יוכל להירגע.‬

255
00:16:48,383 --> 00:16:49,885
‫אין צורך, השופט.‬

256
00:16:51,219 --> 00:16:55,307
‫מר אליוט, יש לי רק שאלה אחת נוספת.‬

257
00:16:57,517 --> 00:16:58,727
‫האם הרגת את אשתך?‬

258
00:17:01,104 --> 00:17:02,355
‫ממש לא.‬

259
00:17:05,525 --> 00:17:06,735
‫אני אוהב אותה.‬

260
00:17:10,655 --> 00:17:12,699
‫אהבתי אותה.‬

261
00:17:37,933 --> 00:17:39,351
‫חקירה נגדית?‬

262
00:17:43,855 --> 00:17:47,400
‫מר אליוט, אמרת למשטרה שאתה ואשתך‬

263
00:17:47,484 --> 00:17:50,278
‫ניהלתם ויכוח בלילה שלפני הרציחות. נכון?‬

264
00:17:50,946 --> 00:17:52,197
‫כן.‬

265
00:17:52,280 --> 00:17:53,824
‫בניגוד למה שאמרת למשטרה,‬

266
00:17:53,907 --> 00:17:56,785
‫הרגע העדת שהוויכוח הזה‬
‫היה בנוגע לרומן שלה.‬

267
00:17:58,411 --> 00:17:59,746
‫זה נכון.‬

268
00:17:59,830 --> 00:18:05,001
‫בנוסף, אמרת למשטרה שנסעת לבית במליבו למחרת‬

269
00:18:05,085 --> 00:18:08,797
‫כדי להפתיע את לארה בטיול לצפון, זה נכון?‬

270
00:18:09,631 --> 00:18:10,465
‫כן.‬

271
00:18:11,133 --> 00:18:14,678
‫האם זה נכון,‬
‫או האם זה עוד שקר שמסרת למשטרה?‬

272
00:18:14,761 --> 00:18:17,139
‫התנגדות. מוביל את העד.‬
‫-אני אתקדם.‬

273
00:18:17,222 --> 00:18:21,768
‫לפני שנסעת לבית שלך באותו היום,‬
‫האם ביצעת הזמנות כלשהן?‬

274
00:18:23,103 --> 00:18:24,104
‫הזמנות?‬

275
00:18:25,063 --> 00:18:29,359
‫למלון? או למסעדה? לטובת הטיול שלכם.‬

276
00:18:30,443 --> 00:18:33,947
‫לא שזכור לי. ניסיתי להיות ספונטני.‬

277
00:18:34,030 --> 00:18:38,577
‫המדינה מעוניינת לרשום כראיה‬
‫את מוצג המדינה מספר 21.‬

278
00:18:39,953 --> 00:18:40,787
‫נרשם.‬

279
00:18:43,915 --> 00:18:46,293
‫זה לו"ז הפגישות שלך, מר אליוט?‬

280
00:18:47,919 --> 00:18:50,547
‫זה נראה כמו תדפיס שלו, כן.‬

281
00:18:50,630 --> 00:18:55,010
‫תוכל בבקשה לעבור ליום הרצח,‬
‫שישה בספטמבר בשנה שעברה?‬

282
00:18:55,886 --> 00:18:58,430
‫אתה רואה את רשימת הפגישות‬
‫שהיו לך לאותו היום?‬

283
00:18:58,513 --> 00:18:59,389
‫כן.‬

284
00:19:00,390 --> 00:19:01,391
‫כמה פגישות יש?‬

285
00:19:03,268 --> 00:19:04,102
‫שבע.‬

286
00:19:04,186 --> 00:19:07,189
‫האם ביטלת את הפגישות האלה‬

287
00:19:07,272 --> 00:19:10,859
‫לפני שנכנסת למכונית‬
‫כדי להפתיע את אשתך בטיול?‬

288
00:19:10,942 --> 00:19:13,570
‫לא חשבתי על זה. בדיוק רבנו.‬

289
00:19:13,653 --> 00:19:15,280
‫זו שאלה של כן או לא, מר אליוט.‬

290
00:19:15,363 --> 00:19:18,283
‫האם פינית את הלו"ז לאותו היום?‬

291
00:19:20,118 --> 00:19:21,786
‫לא, נראה לי שלא.‬

292
00:19:21,870 --> 00:19:23,997
‫ידעת שיאן רילז נמצא עם אשתך‬

293
00:19:24,080 --> 00:19:26,416
‫כשנסעת לבית באותו היום, נכון?‬

294
00:19:27,083 --> 00:19:28,126
‫לא.‬

295
00:19:30,462 --> 00:19:33,048
‫זה מוצג המדינה מספר 22.‬

296
00:19:34,758 --> 00:19:36,134
‫יומן מצלמת האבטחה.‬

297
00:19:39,471 --> 00:19:40,805
‫האין זו עובדה‬

298
00:19:40,889 --> 00:19:44,517
‫שידעת שהמצלמות שבבית שלך במליבו‬
‫היו כבויות באותו הבוקר?‬

299
00:19:45,477 --> 00:19:49,522
‫ידעתי אודות הרומן.‬
‫לא ידעתי שרילז יהיה בבית.‬

300
00:19:49,606 --> 00:19:51,524
‫והעדות שלך היא שלא כעסת‬

301
00:19:51,608 --> 00:19:54,903
‫כי בין השאר,‬
‫אתה בעצמך לא שמרת אמונים. זה נכון?‬

302
00:19:55,779 --> 00:19:57,530
‫כן.‬

303
00:19:58,865 --> 00:20:01,284
‫האם לך וללארה היה הסכם ממון?‬

304
00:20:01,368 --> 00:20:02,202
‫לא.‬

305
00:20:02,285 --> 00:20:03,995
‫אז אם אשתך הייתה מתגרשת ממך,‬

306
00:20:04,079 --> 00:20:06,706
‫היא הייתה זכאית למחצית מההון שלך, נכון?‬

307
00:20:06,790 --> 00:20:10,043
‫התנגדות. מר אליוט אינו מומחה בדיני משפחה.‬

308
00:20:10,669 --> 00:20:11,586
‫התקבלה.‬

309
00:20:16,925 --> 00:20:18,385
‫בלילה שלפני הרציחות,‬

310
00:20:19,719 --> 00:20:22,055
‫האם אשתך אמרה לך שהיא תיפגש עם סוניה פאטל?‬

311
00:20:22,138 --> 00:20:22,973
‫לא.‬

312
00:20:23,056 --> 00:20:27,519
‫האין זו עובדה שפחדת‬
‫שהיא מדברת איתה על גירושים?‬

313
00:20:27,602 --> 00:20:30,563
‫אולי היא שאלה חברה ותיקה‬
‫איך כדאי להגן על עצמה כלכלית?‬

314
00:20:30,647 --> 00:20:33,858
‫התנגדות. הוא מבקש מהעד לשער.‬
‫-אנסח מחדש את השאלה.‬

315
00:20:33,942 --> 00:20:39,072
‫מר אליוט, האם אתה יודע‬
‫מדוע אשתך יצרה קשר עם סוניה פאטל?‬

316
00:20:39,155 --> 00:20:44,911
‫לא. לארה לא פגשה את סוניה במשך שנים.‬
‫אני לא יודע למה היא יצרה איתה קשר.‬

317
00:20:46,329 --> 00:20:49,291
‫יש בבעלותך אקדח, מר אליוט?‬
‫-לא.‬

318
00:20:49,374 --> 00:20:53,378
‫אי פעם ירית באקדח?‬
‫-ההורים שלי היו היפים לשעבר.‬

319
00:20:53,461 --> 00:20:55,714
‫לא הרשו שיהיה לי אפילו אקדח מים.‬

320
00:20:55,797 --> 00:20:59,467
‫אז התשובה שלך היא לא?‬
‫אין לך ניסיון עם כלי נשק?‬

321
00:20:59,551 --> 00:21:00,385
‫נכון.‬

322
00:21:01,344 --> 00:21:05,598
‫המדינה מעוניינת לרשום כראיה‬
‫את מוצג המדינה מספר 23.‬

323
00:21:10,770 --> 00:21:13,857
‫זה המשחק של מר אליוט, "נוקטורנה".‬

324
00:21:14,607 --> 00:21:18,320
‫אני לא גיימר, מר אליוט,‬
‫אז אני רוצה להתרכז ברגע הבודד הזה.‬

325
00:21:19,446 --> 00:21:22,240
‫קחי את האקדח. אולי תזדקקי לו.‬

326
00:21:25,910 --> 00:21:28,288
‫זו הפעם הראשונה שהגיבורה מרימה אקדח, נכון?‬

327
00:21:28,371 --> 00:21:29,205
‫כן.‬

328
00:21:29,956 --> 00:21:33,168
‫האקדח שיהפוך לנשק הראשי שלה במהלך המשחק.‬

329
00:21:34,502 --> 00:21:37,130
‫אתה יכול לומר לבית המשפט מה סוג האקדח?‬

330
00:21:37,213 --> 00:21:38,256
‫מה הסוג?‬

331
00:21:39,049 --> 00:21:40,925
‫הדגם והקליבר של הנשק.‬

332
00:21:41,009 --> 00:21:42,469
‫אפשר לגשת, כבודו?‬

333
00:21:48,683 --> 00:21:52,645
‫כבודו, האם מרשי עומד למשפט‬
‫באקס-בוקס או בבית משפט?‬

334
00:21:52,729 --> 00:21:55,148
‫השאלות האלה נוגעות ישירות לתיק המדינה.‬

335
00:21:55,231 --> 00:21:57,150
‫זה מטעה ומוטה.‬

336
00:21:57,233 --> 00:22:02,280
‫בהחלט, כך זה היה אילו מר גולנץ היה מנסה‬
‫לכלול את זה בתיק שלו בעדות הראשית.‬

337
00:22:02,364 --> 00:22:04,741
‫אבל הוא לא ניסה. הלקוח שלך פתח את הדלת הזו‬

338
00:22:04,824 --> 00:22:07,702
‫כשהעיד שאין לו ניסיון בכלי נשק.‬

339
00:22:07,786 --> 00:22:10,413
‫אני רוצה שההתנגדות‬
‫תירשם בפרוטוקול לטובת ערעור.‬

340
00:22:10,497 --> 00:22:11,498
‫נרשם.‬

341
00:22:12,916 --> 00:22:14,292
‫העד רשאי לענות.‬

342
00:22:17,504 --> 00:22:20,882
‫אני סבור שזה הקלר וקוך קליבר 45.‬

343
00:22:20,965 --> 00:22:23,301
‫אייץ'-קיי 45, חצי אוטומטי.‬

344
00:22:24,928 --> 00:22:26,888
‫זה אותו האקדח שהמשטרה סבורה‬

345
00:22:26,971 --> 00:22:29,724
‫שירה בלארה אליוט וביאן רילז, לא?‬

346
00:22:30,683 --> 00:22:33,978
‫אני לא יודע.‬
‫אני מניח, אם זה מה שמופיע בדו"ח המשטרתי.‬

347
00:22:34,062 --> 00:22:36,898
‫האם היה בבעלות החברה שלך‬
‫הקלר וקוך 45 חצי אוטומטי‬

348
00:22:36,981 --> 00:22:38,441
‫ששימש כדגם לאקדח הזה?‬

349
00:22:39,192 --> 00:22:40,026
‫לא.‬

350
00:22:40,110 --> 00:22:42,862
‫אז חיפוש בחיובי העסקאות של החברה שלך‬

351
00:22:42,946 --> 00:22:44,864
‫לא יחשוף רכישה שכזו?‬

352
00:22:44,948 --> 00:22:46,408
‫לא.‬

353
00:22:46,491 --> 00:22:50,578
‫והעובדה שמדובר באותו האקדח בדיוק‬
‫היא רק צירוף מקרים?‬

354
00:22:50,662 --> 00:22:52,372
‫התנגדות. מוביל את העד.‬

355
00:22:55,792 --> 00:22:57,168
‫אני חוזר בי מהשאלה.‬

356
00:22:59,129 --> 00:23:00,755
‫זה הכול, כבודו.‬

357
00:23:03,716 --> 00:23:06,094
‫שאלות המשך?‬
‫-לא, כבודו.‬

358
00:23:07,679 --> 00:23:10,849
‫בסדר גמור.‬
‫בית המשפט יצא להפסקה של חצי שעה.‬

359
00:23:10,932 --> 00:23:12,642
‫לאחר מכן נשמע נאומי סיכום.‬

360
00:23:27,782 --> 00:23:28,825
‫היי.‬
‫-היי.‬

361
00:23:30,535 --> 00:23:34,330
‫מיקי אמר שאני צריכה רק להקשיב.‬
‫-זה נכון.‬

362
00:23:36,583 --> 00:23:38,209
‫הלכת לחנות הפרחים?‬

363
00:23:38,293 --> 00:23:42,589
‫כן, וזה הוביל אותנו‬
‫לאדם שלפי דעתנו ירה בדיוויד לורסקה.‬

364
00:23:42,672 --> 00:23:44,382
‫אז קיבלתם את מה שאתם צריכים.‬

365
00:23:45,842 --> 00:23:47,427
‫הלוואי שזה היה פשוט כל כך.‬

366
00:23:50,054 --> 00:23:53,433
‫תקשיבי, אני רוצה שאנג'לו סוטו‬
‫ישלם על הפשעים שלו, טניה.‬

367
00:23:53,516 --> 00:23:55,977
‫זו העבודה שלי. אני לא מתנצלת על כך.‬

368
00:23:56,811 --> 00:23:58,938
‫אבל יש גבול שאני לא מוכנה לחצות.‬

369
00:23:59,731 --> 00:24:05,028
‫לא אכפה עלייך לעשות משהו‬
‫שיסכן אותך או את התינוק שלך.‬

370
00:24:05,987 --> 00:24:08,364
‫מה הכוונה?‬
‫-את יכולה לבחור.‬

371
00:24:08,990 --> 00:24:12,327
‫את יכולה לסגת ברגע זה‬
‫והתיק שלנו כנגד סוטו ייעלם,‬

372
00:24:12,410 --> 00:24:16,331
‫ושניכם תוכלו לגדל את הילדה שלכם ביחד‬
‫ולא תשמעו ממני יותר לעולם.‬

373
00:24:17,415 --> 00:24:19,542
‫אני לא רוצה לגדל את הילדה שלי איתו.‬

374
00:24:20,251 --> 00:24:22,128
‫אז את יכולה לבחור אחרת.‬

375
00:24:23,379 --> 00:24:27,175
‫את יכולה להרכיב מכשיר האזנה,‬
‫מיקרופון סמוי,‬

376
00:24:27,258 --> 00:24:31,137
‫ותוכלי לגרום לאנג'לו להתוודות‬
‫על הזמנת החיסול של דיוויד לורסקה.‬

377
00:24:33,806 --> 00:24:35,517
‫אני מבטיחה לך שנחכה בחוץ.‬

378
00:24:37,977 --> 00:24:39,020
‫בת כמה היית?‬

379
00:24:39,979 --> 00:24:42,065
‫מתי?‬
‫-כשהוא הביא אותך לפה.‬

380
00:24:42,774 --> 00:24:45,985
‫גרם לך לעבוד תמורת פרוטות‬
‫עד שהתחיל לחבב אותך. בת כמה היית?‬

381
00:24:48,905 --> 00:24:49,948
‫בת 19.‬

382
00:24:52,033 --> 00:24:53,076
‫בת 19.‬

383
00:24:55,662 --> 00:24:58,164
‫אם את רוצה לברוח ממנו אחת ולתמיד, טניה,‬

384
00:24:58,248 --> 00:24:59,457
‫זו ההזדמנות שלך.‬

385
00:25:02,794 --> 00:25:03,878
‫אבל זה תלוי בך.‬

386
00:25:07,840 --> 00:25:09,717
‫הסיכומים עומדים להתחיל. איפה אתה?‬

387
00:25:09,801 --> 00:25:11,970
‫אני באמצע משהו, מותק.‬

388
00:25:12,804 --> 00:25:14,931
‫לטובת התיק של אליוט?‬
‫-בערך.‬

389
00:25:15,056 --> 00:25:16,307
‫- פרופיל מייסד שותף: פבל קוסביץ' -‬

390
00:25:16,391 --> 00:25:18,184
‫אגיע בהקדם האפשרי.‬

391
00:25:22,480 --> 00:25:23,731
‫לא שיקרת.‬

392
00:25:25,733 --> 00:25:26,943
‫סליחה?‬

393
00:25:27,026 --> 00:25:29,946
‫כשאמרת שתהיי במשפט עד הסוף.‬

394
00:25:32,031 --> 00:25:33,741
‫זה המעט שאוכל לעשות למען יאן.‬

395
00:25:34,909 --> 00:25:39,455
‫קרול, אני משתתפת בצערך.‬
‫הייתי צריכה לומר לך את זה ביום הראשון.‬

396
00:25:40,331 --> 00:25:44,377
‫לא משנה מה יקרה,‬
‫אני מקווה שתזכי למעט שלווה.‬

397
00:25:53,928 --> 00:25:55,263
‫מר גולנץ?‬

398
00:26:17,076 --> 00:26:18,161
‫גבירותיי ורבותיי…‬

399
00:26:19,871 --> 00:26:21,205
‫המקרה הזה פשוט.‬

400
00:26:22,999 --> 00:26:26,753
‫גבר גילה שאשתו מנהלת רומן והם התווכחו.‬

401
00:26:27,545 --> 00:26:28,796
‫אין על כך עוררין.‬

402
00:26:30,131 --> 00:26:32,383
‫למחרת בבוקר, הוא נסע לבית החוף שלהם,‬

403
00:26:32,467 --> 00:26:34,761
‫ומצלמות האבטחה שם היו כבויות.‬

404
00:26:35,637 --> 00:26:37,347
‫גם על זה אין עוררין.‬

405
00:26:37,430 --> 00:26:44,354
‫שם, הוא טוען שמצא את אשתו‬
‫ואת המאהב שלה לאחר שנורו למוות.‬

406
00:27:06,292 --> 00:27:10,296
‫ההגנה מבקשת מכם להאמין לסיפור האבסורדי‬

407
00:27:11,047 --> 00:27:13,091
‫שהנאשם נסע לבית‬

408
00:27:13,716 --> 00:27:16,219
‫כדי להפתיע את אשתו בטיול לצפון.‬

409
00:27:17,011 --> 00:27:19,555
‫ששאריות אבק השרפה שנמצאו על היד שלו‬

410
00:27:19,639 --> 00:27:21,391
‫לא היו כתוצאה מירי באקדח.‬

411
00:27:21,474 --> 00:27:24,018
‫זה היה כתוצאה מניידת משטרה מלוכלכת.‬

412
00:27:26,229 --> 00:27:30,358
‫שזה בסך הכול צירוף מקרים‬
‫שהרוצח השתמש באותו האקדח‬

413
00:27:30,441 --> 00:27:31,943
‫כמו הגיבורה ממשחק הווידאו שלו.‬

414
00:27:32,026 --> 00:27:33,236
‫- אקדח -‬

415
00:27:33,319 --> 00:27:37,115
‫ושהוא היה הקורבן של שיפוט מהיר,‬

416
00:27:37,198 --> 00:27:42,370
‫למרות העובדה שהוא מודה ששיקר למשטרה‬
‫במטרה לא להיראות אשם.‬

417
00:27:44,497 --> 00:27:46,874
‫אבל השכל הישר וההיגיון יאמרו לכם‬

418
00:27:46,958 --> 00:27:52,088
‫מי ירה את הכדורים ששמו קץ לחייהם‬
‫של לארה אליוט ושל יאן רילז באותו היום.‬

419
00:27:52,171 --> 00:27:55,675
‫שמעתם שהנאשם העיד שאהב את אשתו.‬

420
00:27:55,758 --> 00:27:58,261
‫מה המשמעות של אהבה‬
‫עבור אדם כמו טרוור אליוט?‬

421
00:28:08,938 --> 00:28:12,692
‫הוא השתמש בלארה כמודל‬
‫עבור משחק הווידאו שלו.‬

422
00:28:13,443 --> 00:28:15,611
‫כי כזו הוא רצה שתהיה.‬

423
00:28:15,695 --> 00:28:19,449
‫מעטפת ריקה שבה יוכל לשלוט‬
‫בעזרת כמה לחצנים.‬

424
00:28:19,532 --> 00:28:23,786
‫הוא כלא את אשתו בכלוב של זהב,‬
‫וכשהיא ניסתה להשתחרר,‬

425
00:28:23,870 --> 00:28:26,497
‫הוא רצח אותה ואת החבר שלה.‬

426
00:28:26,581 --> 00:28:31,252
‫כי אם טרוור אליוט לא יכול להיות עם לארה,‬
‫אף אחד אחר לא יכול!‬

427
00:28:35,381 --> 00:28:39,552
‫במילים פשוטות, טרוור אליוט אשם.‬

428
00:28:39,635 --> 00:28:44,974
‫אם השכל הישר וההיגיון מנחים אתכם,‬
‫אין מסקנה אחרת.‬

429
00:28:48,561 --> 00:28:49,437
‫תודה.‬

430
00:29:00,615 --> 00:29:01,824
‫מר הולר?‬

431
00:29:06,746 --> 00:29:08,790
‫עד כמה נאומי הסיכום חשובים?‬

432
00:29:08,873 --> 00:29:10,833
‫המושבעים לא הגיעו להחלטה בשלב הזה?‬

433
00:29:10,917 --> 00:29:12,877
‫תזכרי, לא מדובר בנאום רגיל.‬

434
00:29:12,960 --> 00:29:15,671
‫אם לא תקשיבי למה שהתובע אומר,‬

435
00:29:15,755 --> 00:29:18,299
‫תפספסי הזדמנות לקחת‬
‫את נקודת החולשה של התיק שלך‬

436
00:29:18,382 --> 00:29:20,176
‫ולהפוך אותה לנקודת החוזקה.‬

437
00:29:41,113 --> 00:29:45,576
‫הבת שלי לומדת אלגברה והיא שונאת את זה.‬

438
00:29:45,660 --> 00:29:46,494
‫שונאת את זה.‬

439
00:29:46,577 --> 00:29:49,038
‫היא אומרת,‬
‫"אבא, בשביל מה אני צריכה את זה?"‬

440
00:29:49,121 --> 00:29:53,543
‫אני אומר, "מותק, כשבני שבט המאיה‬
‫רצו להבין את העולם,‬

441
00:29:53,626 --> 00:29:54,710
‫הם פיתחו את המתמטיקה.‬

442
00:29:55,336 --> 00:29:59,215
‫הם גילו את לוח השנה, 365 ימים בשנה סולרית.‬

443
00:29:59,298 --> 00:30:00,216
‫מדהים, נכון?"‬

444
00:30:00,299 --> 00:30:02,969
‫זה לא עבד. היא עדיין שונאת את זה.‬

445
00:30:03,678 --> 00:30:05,763
‫בכל מקרה, למה אני מספר לכם את זה?‬

446
00:30:06,472 --> 00:30:09,141
‫כי אנחנו ניעזר במתמטיקה‬
‫כדי להבין את העולם שלנו.‬

447
00:30:09,225 --> 00:30:14,814
‫חכו בסבלנות. המכונית של מר אליוט‬
‫יצאה מהמשרד שלו בשעה 10:44.‬

448
00:30:16,357 --> 00:30:20,111
‫מהירות ממוצעת של 55 קמ"ש, כן?‬

449
00:30:20,194 --> 00:30:25,867
‫הוא הגיע לבית שלו במליבו‬
‫שנמצא במרחק של 34 ק"מ‬

450
00:30:26,701 --> 00:30:28,828
‫בתוך 36 דקות.‬

451
00:30:28,911 --> 00:30:30,204
‫אין על כך עוררין.‬

452
00:30:31,706 --> 00:30:32,707
‫אז הוא הגיע…‬

453
00:30:34,876 --> 00:30:39,213
‫בשעה 11:20 והתקשר למוקד החירום‬
‫כעבור חמש דקות‬

454
00:30:40,548 --> 00:30:43,050
‫בשעה 11:25.‬

455
00:30:44,760 --> 00:30:48,639
‫השיחה הזו מזמינה את צלם הווידאו‬

456
00:30:48,723 --> 00:30:52,184
‫שמתחיל להסריט את טרוור אליוט מחוץ לבית שלו‬

457
00:30:52,268 --> 00:30:58,858
‫בשעה 11:27 בדיוק.‬
‫זה מותיר לנו שבע דקות בלבד.‬

458
00:31:01,360 --> 00:31:04,071
‫שבע דקות מההגעה של מר אליוט‬

459
00:31:04,155 --> 00:31:07,700
‫ועד לתחילת ההסרטה‬
‫של צלם הווידאו מחוץ לבית.‬

460
00:31:07,783 --> 00:31:12,705
‫שבע דקות שבהן הוא היה צריך‬
‫לבצע את הפשעים האלה ולטייח אותם.‬

461
00:31:14,457 --> 00:31:17,043
‫הקורבנות נורו מטווח אפס.‬

462
00:31:17,877 --> 00:31:21,297
‫לא היה דם‬
‫על הבגדים או על הידיים של מר אליוט.‬

463
00:31:22,298 --> 00:31:26,928
‫זאת אומרת שהוא היה צריך להתנקות‬
‫ולהחליף בגדים לפני שהשוטרים הגיעו.‬

464
00:31:28,304 --> 00:31:30,264
‫וזה מביא אותנו לאקדח.‬

465
00:31:30,348 --> 00:31:34,226
‫מר גולנץ אומר שהנשק המצויר הזה‬

466
00:31:34,310 --> 00:31:37,688
‫מוכיח איך שהוא‬
‫שיש בבעלותו של מר אליוט אקדח כזה.‬

467
00:31:39,106 --> 00:31:40,983
‫אבל אם זה נכון, איפה הוא?‬

468
00:31:41,067 --> 00:31:44,654
‫איפה האקדח האמיתי‬
‫שהרג את לארה אליוט ואת יאן רילז?‬

469
00:31:45,529 --> 00:31:47,323
‫איפה הבגדים המוכתמים בדם?‬

470
00:31:47,406 --> 00:31:49,408
‫בית החוף נמצא על ראש גבעה.‬

471
00:31:49,492 --> 00:31:51,869
‫הוא במרחק נסיעה של עשר דקות לכביש החוף,‬

472
00:31:51,953 --> 00:31:56,707
‫והמשטרה סרקה את כל האזור‬
‫בעזרת כלבים ולא מצאה כלום.‬

473
00:31:56,791 --> 00:32:01,003
‫כלום. ומר גולנץ רוצה שתאמינו‬
‫שבתוך שבע דקות,‬

474
00:32:01,087 --> 00:32:06,092
‫שבע דקות, מר אליוט‬
‫ירה באשתו ובמאהב שלה, התנקה,‬

475
00:32:06,175 --> 00:32:09,804
‫ונפטר מהראיות במקום‬
‫שהמשטרה לא יכלה למצוא אותן.‬

476
00:32:09,887 --> 00:32:12,765
‫זה בלתי אפשרי. וזה מה שהמתמטיקה מגלה לנו.‬

477
00:32:13,766 --> 00:32:17,269
‫היא מגלה לנו שמר אליוט לא עשה את זה,‬

478
00:32:18,312 --> 00:32:23,067
‫והרוצח האמיתי, מי שהוא לא היה,‬
‫לקח את הראיות ביחד איתו.‬

479
00:32:23,776 --> 00:32:27,071
‫אז למי עוד היה מניע‬
‫להרוג את יאן רילז ואת לארה אליוט?‬

480
00:32:28,030 --> 00:32:33,494
‫ממי הבלש קינדר התעלם כעד‬
‫עד שהוא הובא להעיד תחת שבועה?‬

481
00:32:33,577 --> 00:32:37,999
‫מי אנחנו מכירים שיש לו אקדח‬
‫כי הוא אמר לנו את זה כשהיה בדוכן העדים?‬

482
00:32:41,544 --> 00:32:42,670
‫אנטון שוואר.‬

483
00:32:44,380 --> 00:32:47,466
‫בעל קנאי, שלא כמו טרוור אליוט‬

484
00:32:47,550 --> 00:32:49,677
‫הינו בעל עבר עשיר באלימות.‬

485
00:32:51,637 --> 00:32:55,266
‫מר גולנץ ביקש מכם‬
‫להשתמש בשכל הישר ובהיגיון,‬

486
00:32:55,349 --> 00:32:56,684
‫ואני מסכים לחלוטין.‬

487
00:32:58,811 --> 00:33:03,274
‫אבל אל תאפשרו לעצמכם להיות מתומרנים‬
‫על ידי תכסיסים רגשיים זולים.‬

488
00:33:03,357 --> 00:33:05,609
‫כשהשכל הישר וההיגיון מנחים אתכם,‬

489
00:33:05,693 --> 00:33:11,073
‫תגלו שמר אליוט‬
‫לא יכול היה לבצע את הפשעים האלה.‬

490
00:33:12,533 --> 00:33:17,580
‫ואני בטוח שאתם תגיעו להכרעה של "זכאי".‬

491
00:33:22,543 --> 00:33:23,502
‫תודה.‬

492
00:33:40,644 --> 00:33:43,647
‫דיברתי עם טניה.‬
‫-ו…?‬

493
00:33:43,731 --> 00:33:45,149
‫ואני לא אוהב את זה, מגי.‬

494
00:33:46,025 --> 00:33:47,151
‫אבל זה תלוי בה.‬

495
00:33:48,069 --> 00:33:50,780
‫ותקשיבי, מאגס, בשנייה שתבחיני בבעיות,‬

496
00:33:50,863 --> 00:33:52,782
‫תוציאי אותה משם. בסדר?‬

497
00:33:52,865 --> 00:33:55,201
‫אני מבטיחה. ומיקי, תודה.‬

498
00:34:08,881 --> 00:34:10,091
‫- סיסקו‬
‫לחץ כדי לצפות בהודעה -‬

499
00:34:10,174 --> 00:34:13,385
‫- אנחנו צריכים לדבר‬
‫בקשר לטרוור -‬

500
00:34:13,469 --> 00:34:17,765
‫הסיפור של טרוור על סרגיי קוסביץ' מפוברק.‬

501
00:34:17,848 --> 00:34:20,976
‫בהתבסס על מה?‬
‫-רישומים תאגידיים של החברה של טרוור.‬

502
00:34:21,685 --> 00:34:25,648
‫מתברר שהמשקיעים חוקיים.‬
‫חבורה סטנדרטית של הון סיכון.‬

503
00:34:25,731 --> 00:34:29,068
‫כי קוסביץ' שותף שקט.‬

504
00:34:29,819 --> 00:34:31,987
‫טרוור לא היה מודה שמומן על ידי בריון.‬

505
00:34:32,071 --> 00:34:35,533
‫כך גם אני חשבתי, אז ניגשתי למקור.‬

506
00:34:35,616 --> 00:34:37,701
‫הבן של קוסביץ', פבל.‬

507
00:34:37,785 --> 00:34:42,164
‫השותף לחדר של טרוור מסטנפורד.‬
‫-היה קשה להשיג אותו,‬

508
00:34:42,248 --> 00:34:45,167
‫וברגע שציינתי את טרוור, הוא ניתק את השיחה.‬

509
00:34:45,251 --> 00:34:47,670
‫וזה לא מוכיח כלום.‬
‫-כן ולא.‬

510
00:34:47,753 --> 00:34:50,256
‫מתברר שהיה שותף שלישי בסטנפורד.‬

511
00:34:50,339 --> 00:34:54,844
‫בן הופמן. הוא המנהל הטכנולוגי הראשי‬
‫בחברה של פבל.‬

512
00:34:55,636 --> 00:34:57,471
‫איתו הצלחתי לדבר.‬

513
00:34:58,097 --> 00:35:00,933
‫הוא אומר שפבל שנא את טרוור,‬

514
00:35:01,016 --> 00:35:04,395
‫ושאבא שלו מעולם לא היה מממן‬
‫משהו שקשור בטרוור.‬

515
00:35:04,478 --> 00:35:07,273
‫זה עדיין לא מוכיח דבר.‬
‫-אולי לא.‬

516
00:35:08,774 --> 00:35:13,821
‫אבל טרוור העיד אחרי שכבר זכה במשפט.‬

517
00:35:13,904 --> 00:35:16,031
‫הוא באמת היה עושה את זה‬

518
00:35:16,115 --> 00:35:19,952
‫אילו מאפיונר רוסי היה מצמיד אקדח לראש שלו?‬

519
00:35:24,415 --> 00:35:26,125
‫אתה בודק דברים עד הסוף, מה?‬

520
00:35:26,208 --> 00:35:29,587
‫שכרת אותי לא בשביל שאומר לך‬
‫רק את מה שאתה רוצה לשמוע.‬

521
00:35:30,337 --> 00:35:36,218
‫השאלה היא אם אלה לא הרוסים, מי עקב אחריך?‬

522
00:35:43,851 --> 00:35:45,519
‫מיקי הולר.‬

523
00:35:45,603 --> 00:35:47,438
‫כן, אני מיד מגיע. תודה.‬

524
00:35:50,107 --> 00:35:51,066
‫המושבעים חזרו.‬

525
00:35:56,989 --> 00:35:59,950
‫האם המושבעים החליטו על פסק דין?‬
‫-כן, כבודו.‬

526
00:36:24,850 --> 00:36:26,227
‫על הנאשם לעמוד.‬

527
00:36:33,442 --> 00:36:34,693
‫רשאי לקרוא את פסק הדין.‬

528
00:36:37,947 --> 00:36:40,741
‫"בתיק של מדינת קליפורניה נגד טרוור אליוט,‬

529
00:36:40,824 --> 00:36:43,744
‫באשמת רצח מדרגה ראשונה של יאן רילז,‬

530
00:36:43,827 --> 00:36:46,622
‫אנו מוצאים כי הנאשם זכאי."‬

531
00:36:49,416 --> 00:36:50,417
‫לא.‬

532
00:36:53,963 --> 00:36:57,299
‫"באשמת רצח מדרגה ראשונה של לארה אליוט,‬

533
00:36:57,383 --> 00:36:59,343
‫אנו מוצאים כי הנאשם זכאי."‬

534
00:37:07,226 --> 00:37:09,144
‫גבירותיי ורבותיי, חבר המושבעים,‬

535
00:37:09,228 --> 00:37:12,439
‫אני רוצה להודות לכם‬
‫על שירותכם ועל ההתדיינות שלכם.‬

536
00:37:12,523 --> 00:37:14,692
‫מר אליוט, אתה רשאי ללכת.‬

537
00:37:34,169 --> 00:37:35,921
‫- בורדנר'ס -‬

538
00:37:53,272 --> 00:37:54,940
‫- ריי‬
‫בואי ניפגש למשקה, נשיקות -‬

539
00:38:07,202 --> 00:38:10,914
‫יש לנו שמפניה,‬
‫ומיץ ענבים מבעבע בשבילך ובשביל איזי.‬

540
00:38:10,998 --> 00:38:14,543
‫תחגגו אתם. אני צריך לנסוע לאן שהוא.‬

541
00:38:14,626 --> 00:38:17,588
‫מיק? אתה בטוח שאתה בסדר?‬

542
00:38:18,422 --> 00:38:19,423
‫אהיה בסדר.‬

543
00:38:27,765 --> 00:38:28,766
‫מה זה?‬

544
00:38:30,642 --> 00:38:32,561
‫כבר חתמתי על עסקת הטיעון שלי.‬

545
00:38:33,437 --> 00:38:37,358
‫זה תצהיר שאני חתמתי עליו.‬

546
00:38:39,443 --> 00:38:40,652
‫צדקת, איליי.‬

547
00:38:41,820 --> 00:38:43,197
‫ג'רי זרק אותך פה‬

548
00:38:44,114 --> 00:38:45,240
‫כדי להסתיר ראיות‬

549
00:38:45,324 --> 00:38:47,951
‫מהתביעה בתיק של טרוור אליוט.‬

550
00:38:49,161 --> 00:38:51,997
‫אתה היית נזק משני.‬

551
00:38:53,290 --> 00:38:54,917
‫ולמה אתה עושה את זה?‬

552
00:38:59,922 --> 00:39:04,218
‫כי איבדת חצי שנה מחייך פה‬

553
00:39:04,301 --> 00:39:06,678
‫כדי שג'רי יוכל…‬

554
00:39:07,638 --> 00:39:11,141
‫כדי שאני אוכל לזכות בתיק וזה לא צודק.‬

555
00:39:13,102 --> 00:39:15,312
‫זה יחזיר לי את חצי השנה שלי?‬

556
00:39:15,396 --> 00:39:18,857
‫לא, אבל תוכל להשתמש בזה‬
‫כדי לתבוע את העיזבון של ג'רי.‬

557
00:39:19,775 --> 00:39:21,527
‫היה לו ביטוח רשלנות פושעת.‬

558
00:39:22,277 --> 00:39:25,823
‫הכסף הזה יוכל לעזור לך‬
‫לעמוד שוב על הרגליים כשתצא מהכלא.‬

559
00:39:27,116 --> 00:39:29,993
‫ואני חשבתי שכל עורכי הדין תומכים זה בזה.‬

560
00:39:30,077 --> 00:39:32,663
‫יש הרבה דברים שהייתי עושה כדי לזכות בתיק.‬

561
00:39:32,746 --> 00:39:38,919
‫אני מוכן לעשות דברים שמוטלים בספק,‬
‫אבל אני לא מוכן לבגוד בלקוח, אף פעם.‬

562
00:39:47,094 --> 00:39:48,887
‫תראה מי בחדשות.‬

563
00:39:49,805 --> 00:39:52,266
‫אני רוצה לומר משהו למשטרת לוס אנג'לס.‬

564
00:39:52,349 --> 00:39:54,351
‫- איל הגיימינג נמצא זכאי ברצח כפול -‬

565
00:39:54,435 --> 00:39:58,105
‫תבצעו את תפקידכם.‬
‫הרוצח של לארה מסתובב חופשי.‬

566
00:39:58,188 --> 00:40:00,858
‫ואני לא מתכוון לנוח עד שהוא יועמד לדין.‬

567
00:40:00,941 --> 00:40:03,026
‫אבל זה הסתדר לך, לא?‬

568
00:40:03,819 --> 00:40:05,487
‫ג'רי עשה את כל העבודה המלוכלכת.‬

569
00:40:05,571 --> 00:40:07,030
‫לארה הייתה אהבת חיי…‬

570
00:40:08,532 --> 00:40:10,033
‫אתה זכית בכל התהילה.‬

571
00:40:11,201 --> 00:40:16,457
‫ואני אמשיך לפעול ללא לאות‬
‫כדי להנציח את זכרה. תודה.‬

572
00:40:20,127 --> 00:40:23,338
‫סיסקו, זוכר את הרישומים של פרלאקס שמצאת?‬

573
00:40:23,422 --> 00:40:25,507
‫אני צריך שתמצא בשבילי עוד משהו.‬

574
00:40:47,738 --> 00:40:49,114
‫טניה.‬

575
00:40:49,198 --> 00:40:51,241
‫איפה היית? התקשרתי אלייך.‬

576
00:40:52,075 --> 00:40:53,744
‫עשיתי קניות בשביל התינוקת.‬

577
00:40:53,827 --> 00:40:55,621
‫נגמרה לי הסוללה.‬

578
00:40:56,413 --> 00:40:58,207
‫למה? מה קרה?‬

579
00:41:04,421 --> 00:41:06,340
‫חשבתי שהם הגיעו גם אלייך.‬

580
00:41:07,883 --> 00:41:09,176
‫מי?‬

581
00:41:10,260 --> 00:41:12,971
‫המשטרה. הם רוצים לגמור אותי.‬

582
00:41:13,055 --> 00:41:15,516
‫על מה אתה מדבר? אנג'לו, אתה מפחיד אותי.‬

583
00:41:15,599 --> 00:41:16,767
‫שיט.‬

584
00:41:16,850 --> 00:41:19,144
‫מה?‬
‫-האות חלש.‬

585
00:41:19,895 --> 00:41:20,854
‫אפשר לזוז?‬

586
00:41:21,522 --> 00:41:23,774
‫זו השכונה הכי צפופה בלוס אנג'לס.‬

587
00:41:23,857 --> 00:41:27,653
‫אני מצטער, אני בסך הכול נסער.‬
‫מישהו מדבר עם המשטרה.‬

588
00:41:27,736 --> 00:41:30,280
‫הם תשאלו מישהו שעובד אצלי,‬
‫הוא אמר לי מה הם אמרו.‬

589
00:41:30,364 --> 00:41:35,077
‫אבל אולי הוא זה שמשקר לך?‬

590
00:41:39,581 --> 00:41:43,126
‫אני מוקף בנחשים!‬

591
00:41:44,920 --> 00:41:48,507
‫אנג'לו, זה בסדר. בוא הנה.‬

592
00:41:50,717 --> 00:41:52,844
‫אל תאמיני למה שאת שומעת עליי.‬

593
00:41:52,928 --> 00:41:53,929
‫יש משהו?‬

594
00:41:54,012 --> 00:41:55,305
‫אני אדם טוב.‬
‫-כן.‬

595
00:41:55,389 --> 00:41:57,432
‫רק הענקתי לאנשים חיים טובים יותר פה.‬

596
00:41:57,516 --> 00:41:59,101
‫טוב, היא מדובבת אותו.‬

597
00:42:02,020 --> 00:42:03,814
‫איך החיים שלי טובים יותר?‬

598
00:42:06,483 --> 00:42:08,318
‫מה הכוונה?‬
‫-שיט.‬

599
00:42:08,402 --> 00:42:09,778
‫מה?‬
‫-נתתי לך הכול.‬

600
00:42:09,861 --> 00:42:11,405
‫תראי איזו דירה.‬
‫-היא מאלתרת.‬

601
00:42:13,031 --> 00:42:15,367
‫אני עושה הכול למעננו, למען המשפחה שלנו.‬

602
00:42:17,828 --> 00:42:21,540
‫אנשים חושבים שהרגת את האיש ההוא. זה נכון?‬

603
00:42:21,623 --> 00:42:23,250
‫אל תשאלי את זה.‬
‫-אני צריכה לדעת.‬

604
00:42:24,251 --> 00:42:26,753
‫אני יכולה להתמודד עם כל דבר‬
‫כל עוד אני יודעת.‬

605
00:42:26,837 --> 00:42:28,463
‫עשיתי מה שהייתי צריך…‬
‫-עשית?‬

606
00:42:28,547 --> 00:42:30,799
‫כן, עשיתי את זה, טניה! כדי להגן עלינו!‬

607
00:42:30,882 --> 00:42:33,468
‫כדי להגן על התינוקת שלנו! מספיק!‬

608
00:42:36,054 --> 00:42:40,350
‫זה בסדר. עשית את זה למעננו.‬

609
00:42:45,188 --> 00:42:46,523
‫לא.‬

610
00:42:48,317 --> 00:42:50,193
‫המשטרה אמרה שמישהו בגד בי.‬

611
00:42:52,696 --> 00:42:56,199
‫אולי זו את?‬
‫-למה שאדבר עם המשטרה?‬

612
00:42:56,283 --> 00:42:57,784
‫אני לא יודעת כלום.‬

613
00:42:59,244 --> 00:43:00,704
‫את יודעת עכשיו.‬

614
00:43:12,132 --> 00:43:13,675
‫אנג'לו, בבקשה.‬

615
00:43:17,471 --> 00:43:22,768
‫עשית את זה בעבר?‬
‫או שאתה צריך לשלם למישהו שיעשה את זה?‬

616
00:43:36,657 --> 00:43:37,699
‫משטרת לוס אנג'לס!‬

617
00:43:37,783 --> 00:43:39,368
‫ידיים באוויר!‬

618
00:43:39,951 --> 00:43:42,120
‫אנג'לו סוטו, אתה עצור.‬

619
00:43:42,204 --> 00:43:46,041
‫תסתובב, רד על הברכיים‬
‫ושים ידיים מאחורי הראש.‬

620
00:43:54,049 --> 00:43:56,468
‫לא תצליחי להוכיח שום דבר, את יודעת, כן?‬

621
00:43:56,551 --> 00:43:59,388
‫חכה ותראה. את בסדר?‬

622
00:44:02,099 --> 00:44:03,058
‫היית מעולה.‬

623
00:44:03,809 --> 00:44:06,561
‫תודה. טוב. הכול בסדר.‬

624
00:44:09,898 --> 00:44:11,733
‫מר הולר, אני שמחה שהצלחת להגיע.‬

625
00:44:11,817 --> 00:44:12,693
‫טרוור בבר.‬

626
00:44:15,654 --> 00:44:18,031
‫אני חושב שהוא שם לב אליי, תודה.‬

627
00:44:18,115 --> 00:44:20,951
‫הנה אתה.‬
‫דיברתי עם התקשורת מחוץ לבית המשפט,‬

628
00:44:21,034 --> 00:44:24,496
‫מצמצתי ונעלמת.‬
‫-אמרתי לך שאני לא עורך דין של סלבריטאים.‬

629
00:44:24,579 --> 00:44:27,958
‫בחייך, אל תהיה צנוע.‬
‫הזכייה הזו העלתה אותך רמה.‬

630
00:44:28,041 --> 00:44:29,960
‫אתה מתכוון לרמה של החבר'ה האלה?‬

631
00:44:30,043 --> 00:44:32,504
‫אני בטוח שאוכל למצוא לקוח פוטנציאלי שם.‬

632
00:44:32,587 --> 00:44:35,215
‫אני מקווה שלא.‬
‫אלה האנשים שרוכשים את החברה שלי.‬

633
00:44:35,298 --> 00:44:38,510
‫והכול בזכותך, מיקי. לחיים.‬

634
00:44:38,593 --> 00:44:40,887
‫נראה ששנינו קיבלנו את מה שרצינו.‬

635
00:44:41,847 --> 00:44:43,724
‫חבל שלארה לא קיבלה.‬

636
00:44:45,475 --> 00:44:48,812
‫מה לארה רצתה, לדעתך?‬
‫-שהאמת תצא לאור.‬

637
00:44:50,313 --> 00:44:55,193
‫תירגע, טרוור.‬
‫אין לך רק חיסיון עורך דין-לקוח עכשיו,‬

638
00:44:55,277 --> 00:44:56,903
‫אלא גם סיכון כפול.‬

639
00:44:57,821 --> 00:45:00,574
‫אף אחד לא יגלה את הסוד שלך, לפחות לא דרכי.‬

640
00:45:02,367 --> 00:45:06,872
‫אז עורך הדין‬
‫שמפרסם את עצמו בתחנות האוטובוסים‬

641
00:45:06,955 --> 00:45:09,207
‫הגיע לפה כדי להעמיד אותי במקומי.‬

642
00:45:09,291 --> 00:45:12,419
‫שיטית בי, טרוור. לא משטים בי.‬

643
00:45:13,336 --> 00:45:17,007
‫הייתי עסוק כל כך בחזרה לפסגה‬
‫ששכחתי את הכלל הראשון.‬

644
00:45:17,090 --> 00:45:20,218
‫שהוא?‬
‫-כולם משקרים.‬

645
00:45:22,012 --> 00:45:22,888
‫- נוקטורנה -‬

646
00:45:22,971 --> 00:45:26,308
‫היא עשתה את כל העבודה המלוכלכת‬
‫ואתה זכית בכל התהילה.‬

647
00:45:26,391 --> 00:45:29,394
‫אני מצטער, מיקי. איבדתי אותך.‬

648
00:45:29,478 --> 00:45:32,189
‫סוניה פאטל אמרה שלארה הייתה מתכנתת מבריקה.‬

649
00:45:33,106 --> 00:45:36,109
‫עם זאת, היא התפטרה מעבודתה‬
‫כדי ללכת בעקבותיך? למה?‬

650
00:45:36,902 --> 00:45:38,361
‫כי היא אהבה אותי, מיקי.‬

651
00:45:38,445 --> 00:45:42,115
‫כי היא זו שעשתה את זה. לא אתה.‬

652
00:45:42,199 --> 00:45:47,287
‫מאות שורות הקוד ששינו הכול.‬
‫לארה כתבה אותן, נכון?‬

653
00:45:47,370 --> 00:45:52,667
‫הבעיה היא שהיא עבדה במשחקי כאוס,‬
‫אז כל מה שהיא יצרה היה בבעלותם.‬

654
00:45:52,751 --> 00:45:57,047
‫אבל אם אתה יצרת את זה, ולא היא,‬
‫אז זה היה בבעלותך.‬

655
00:45:57,839 --> 00:46:00,842
‫היא הייתה הגאונה, לא אתה.‬

656
00:46:00,926 --> 00:46:03,678
‫במשך עשר שנים‬
‫היא נאלצה לראות אותך מקבל את הקרדיט.‬

657
00:46:06,473 --> 00:46:10,060
‫חתיכת סיפור. יש לי רק שאלה אחת,‬

658
00:46:10,143 --> 00:46:13,104
‫כמה קוק עשית לפני שבאת לפה?‬

659
00:46:13,772 --> 00:46:15,190
‫כפי שאמרתי, כולם משקרים.‬

660
00:46:16,191 --> 00:46:19,194
‫אבל אפילו השקרנים הטובים ביותר‬
‫מסגירים את עצמם.‬

661
00:46:20,362 --> 00:46:24,157
‫ראיתי את זה בדוכן העדים.‬
‫כשגולנץ שאל אותך על סוניה.‬

662
00:46:24,241 --> 00:46:27,828
‫הוא משפשף את רגליו.‬
‫זה יכול להעיד על רמאות.‬

663
00:46:28,787 --> 00:46:31,915
‫הריב לא היה על כך שלארה רצתה להתגרש.‬

664
00:46:31,998 --> 00:46:34,084
‫היא התכוונה לספר לסוניה את האמת.‬

665
00:46:35,085 --> 00:46:39,756
‫היא התכוונה לחזור למשחקי כאוס‬
‫ולהחזיר את מה שהיה שלה.‬

666
00:46:39,840 --> 00:46:41,174
‫ואילו הייתה עושה זאת…‬

667
00:46:42,884 --> 00:46:44,427
‫כל זה היה נעלם.‬

668
00:46:46,847 --> 00:46:49,349
‫וכולם היו מגלים שאתה נוכל.‬

669
00:46:51,309 --> 00:46:52,769
‫לפני כמה שבועות,‬

670
00:46:53,520 --> 00:46:57,482
‫באת למשרד שלי כדי להתחנן לעבוד איתי.‬

671
00:46:58,233 --> 00:47:01,778
‫כן. ואתה אמרת לי‬
‫שעורך הדין הקודם שלי היה טוב,‬

672
00:47:01,862 --> 00:47:04,114
‫אבל שאתה טוב יותר.‬

673
00:47:04,197 --> 00:47:07,117
‫ואתה יודע מה, מיקי? אתה צודק בהחלט.‬

674
00:47:07,200 --> 00:47:11,580
‫עשית עבודה נהדרת כשהגנת עליי.‬
‫שאלת את כל השאלות החשובות.‬

675
00:47:13,456 --> 00:47:16,877
‫איפה האקדח? איפה הבגדים המוכתמים בדם?‬

676
00:47:16,960 --> 00:47:19,963
‫איך הוא היה יכול להיפטר מכל זה בתוך…‬

677
00:47:20,046 --> 00:47:23,383
‫כמה? שבע דקות?‬

678
00:47:25,010 --> 00:47:29,389
‫הראית לי איך עשית גם את זה.‬
‫פשוט הייתי עיוור מכדי לראות את זה בתחילה.‬

679
00:47:31,016 --> 00:47:34,895
‫הרחפן שלך. אתה יודע מה החלק הכי טוב?‬

680
00:47:34,978 --> 00:47:37,772
‫צפיתי בך עושה את זה. כולנו צפינו.‬

681
00:47:38,523 --> 00:47:41,443
‫לא בדקת את המיילים שלך כשהשוטרים הגיעו.‬

682
00:47:41,526 --> 00:47:45,113
‫שלטת ברחפן שנשא את האקדח ואת הבגדים שלך.‬

683
00:47:45,196 --> 00:47:47,240
‫שלחת אותו לים‬

684
00:47:47,324 --> 00:47:49,618
‫עד שטבע במקום שבו איש לא יוכל למצוא אותו.‬

685
00:47:50,243 --> 00:47:52,454
‫יאמר לזכותך שזה היה מחוכם.‬

686
00:47:53,330 --> 00:47:58,585
‫אם אתה באמת מאמין שכל זה נכון,‬
‫אתה בוודאי חושב שאני מפלצת.‬

687
00:47:59,252 --> 00:48:03,423
‫אני אומר לך בדיוק מה אתה, טרוור. אתה מכור.‬

688
00:48:03,506 --> 00:48:07,052
‫בטח אתה מקבל ריגוש‬
‫מכך שאנשים חושבים שאתה גאון.‬

689
00:48:07,886 --> 00:48:09,721
‫תעשה הכול כדי להשיג את זה.‬

690
00:48:09,804 --> 00:48:13,850
‫אפילו לעלות לדוכן העדים‬
‫אחרי שכבר זכית בתיק.‬

691
00:48:16,937 --> 00:48:20,607
‫בחייך. כמה אתה רוצה?‬

692
00:48:20,690 --> 00:48:22,692
‫זה העניין, נכון? סחיטה?‬

693
00:48:22,776 --> 00:48:24,527
‫לא רוצה את הכסף המזוין שלך.‬

694
00:48:24,611 --> 00:48:27,697
‫לא?‬
‫-אני רוצה לדעת מי עומד מאחורי זה.‬

695
00:48:27,781 --> 00:48:32,077
‫השוחד, הרצח של ג'רי, המעקב אחריי.‬
‫אתה אחראי לזה?‬

696
00:48:32,160 --> 00:48:34,037
‫כי אני לא אוהב שמנצלים אותי.‬

697
00:48:34,120 --> 00:48:39,417
‫כולנו מנוצלים לפעמים, מיקי.‬
‫ג'רי לא היה מעדכן אותי.‬

698
00:48:39,501 --> 00:48:42,587
‫האמת היא שאין לי מושג מי הרג אותו.‬

699
00:48:42,671 --> 00:48:46,716
‫בכנות… לא אכפת לי.‬

700
00:48:51,304 --> 00:48:55,850
‫לא הבנתי למה ג'רי‬
‫הוריש לי את התיקים שלו, ועכשיו אני מבין.‬

701
00:48:57,978 --> 00:48:59,771
‫הוא חשב שאנחנו דומים.‬

702
00:48:59,854 --> 00:49:03,984
‫עורך דין שזקוק לזה נואשות‬
‫ומוכן לשתף פעולה עם מושבע משוחד.‬

703
00:49:04,067 --> 00:49:06,444
‫גם אתה חשבת ככה. עד שאיימתי להתפטר.‬

704
00:49:06,528 --> 00:49:09,823
‫בגלל זה סיפרת לי‬
‫את הסיפור המפוברק הזה על הרוסים.‬

705
00:49:10,573 --> 00:49:11,825
‫ביצעתי בדיקת נאותות.‬

706
00:49:11,908 --> 00:49:14,995
‫הבנתי שאתה אדם שזקוק לתמריץ קטן נוסף.‬

707
00:49:15,954 --> 00:49:17,539
‫כדי להאמין בחפותך?‬

708
00:49:17,622 --> 00:49:20,875
‫אתה יודע מה הסוד למשחק וידאו מוצלח?‬

709
00:49:22,669 --> 00:49:26,548
‫צריך לעורר עניין תמידי בשחקן.‬

710
00:49:26,631 --> 00:49:29,884
‫צריך לאצור את המציאות שלו.‬

711
00:49:31,011 --> 00:49:33,263
‫וכרגע, כל זה…‬

712
00:49:35,765 --> 00:49:36,975
‫זו המציאות שלי.‬

713
00:49:39,811 --> 00:49:41,813
‫זה דבר אחד שאתה טוב בו, טרוור.‬

714
00:49:42,856 --> 00:49:44,232
‫לגרום לזה להיראות מציאותי.‬

715
00:50:01,249 --> 00:50:03,918
‫אני לא רוצה לשמוע דבר נוסף על טרוור אליוט.‬

716
00:50:04,002 --> 00:50:08,923
‫אז יש לך מזל. גלורי דייז מגיעה לעיר מחר‬
‫כדי לפגוש את ראג'.‬

717
00:50:09,007 --> 00:50:10,383
‫רוצה שאלך להיפגש איתה?‬

718
00:50:11,301 --> 00:50:14,554
‫לא, תשלח לי את הפרטים. אני אטפל בזה.‬

719
00:50:14,637 --> 00:50:18,516
‫כל הכבוד, סיסקו.‬
‫-שטויות. ומיק?‬

720
00:50:18,600 --> 00:50:20,935
‫כן?‬
‫-תשלים עם הזכייה.‬

721
00:50:21,978 --> 00:50:23,605
‫היית מדהים היום.‬

722
00:50:31,529 --> 00:50:34,532
‫מה העניין, סיסקו?‬
‫-זה מייקל הולר?‬

723
00:50:35,700 --> 00:50:36,868
‫מי זה?‬

724
00:50:38,119 --> 00:50:41,790
‫השוטר אנתוני רייס,‬
‫ממחלקת התנועה של הוואלי, משטרת לוס אנג'לס.‬

725
00:50:41,873 --> 00:50:42,957
‫איך אפשר לעזור?‬

726
00:50:43,833 --> 00:50:47,504
‫לא יודע, אדוני. עצרנו אישה בשם איזי לטס‬
‫בתצפית של פארק גריפית'‬

727
00:50:47,587 --> 00:50:49,089
‫בחשד לנהיגה בשכרות.‬

728
00:50:49,172 --> 00:50:51,591
‫נתנה את הכרטיס שלך‬
‫כדי שאתקשר לעורך הדין שלה,‬

729
00:50:51,674 --> 00:50:53,093
‫ואז היא התעלפה.‬

730
00:50:54,636 --> 00:50:59,057
‫עמדתי לרדת ממשמרת, אבל אצטרך להחרים‬
‫את הרכב שלה ולהביא אותה לתחנה אלא אם…‬

731
00:50:59,140 --> 00:51:00,642
‫אם תוכל להגיע לפה בזריזות…‬

732
00:51:00,725 --> 00:51:04,104
‫רבע שעה, אני בדרך, בסדר? תודה.‬

733
00:51:40,557 --> 00:51:41,641
‫איזי!‬

734
00:51:55,446 --> 00:51:57,490
‫היית צריך פשוט לזרום עם זה.‬

735
00:51:58,116 --> 00:51:59,492
‫אתה ווינסנט.‬

736
00:52:08,835 --> 00:52:10,795
‫- מבוסס על הרומנים‬
‫מאת מייקל קונלי -‬

737
00:53:29,624 --> 00:53:34,629
‫תרגום כתוביות: אלון ונר-שולץ‬