1
00:00:06,006 --> 00:00:11,970
‫- סדרת אנימה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:21,271 --> 00:00:24,566
‫שלום, מר קישיבה.‬

3
00:00:25,275 --> 00:00:26,776
‫זה יום כל כך יפה.‬

4
00:00:26,860 --> 00:00:28,778
‫- קאיגמורי מינורו, בן 23, עורך -‬

5
00:00:28,862 --> 00:00:30,113
‫מה אתה קורא?‬

6
00:00:30,947 --> 00:00:32,323
‫דה סטאל.‬

7
00:00:32,407 --> 00:00:33,700
‫דוסטארל?‬

8
00:00:34,200 --> 00:00:35,952
‫זאת להקה חדשה או משהו?‬

9
00:00:37,996 --> 00:00:42,792
‫הוא היה אמן רוסי. הוא מת ב־1955.‬

10
00:00:44,461 --> 00:00:46,463
‫תקשיב, קאיגמורי.‬

11
00:00:47,088 --> 00:00:52,302
‫כמובן, זה מאוד לא מקובל‬
‫שאיש מקצוע יאחר לפגישה עסקית, אבל…‬

12
00:00:52,969 --> 00:00:56,431
‫זה גם לא בסדר כאשר עורך מקדים בשש דקות‬

13
00:00:56,514 --> 00:00:59,517
‫לפגישה עם אמן מאנגה!‬

14
00:01:00,685 --> 00:01:04,314
‫סליחה. אז גם להקדים זה לא בסדר?‬

15
00:01:04,397 --> 00:01:05,857
‫מזלך שזה אני הפעם.‬

16
00:01:06,691 --> 00:01:10,987
‫בוא נדבר על המאנגה "ואן שוט" הבא שלי‬
‫בעל 61 העמודים, בסדר?‬

17
00:01:11,071 --> 00:01:14,074
‫תסלח לי, מר קישיבה. אנחנו מעריצים שלך!‬

18
00:01:14,157 --> 00:01:17,744
‫אפשר לקבל את החתימה שלך?‬
‫בבקשה תכתוב "לאקירה"!‬

19
00:01:17,827 --> 00:01:20,455
‫לא! בלי חתימות, חבר'ה.‬

20
00:01:22,165 --> 00:01:24,667
‫מר קישיבה עסוק. הוא עובד.‬

21
00:01:24,751 --> 00:01:26,044
‫כבר חתמתי.‬

22
00:01:26,127 --> 00:01:26,961
‫מה?‬

23
00:01:27,962 --> 00:01:30,131
‫בניגוד לאחרים, אני עובד מהר.‬

24
00:01:30,632 --> 00:01:33,343
‫אני תמיד מחלק חתימות כדי להודות למעריצי.‬

25
00:01:33,426 --> 00:01:37,555
‫וואו! איך עשית את זה? ציור מטיפות של קפה!‬

26
00:01:38,014 --> 00:01:39,849
‫תודה, חבר. אין עליך!‬

27
00:01:39,933 --> 00:01:41,434
‫יש לי את זה!‬

28
00:01:43,520 --> 00:01:44,938
‫דרך אגב,‬
‫-מה?‬

29
00:01:45,021 --> 00:01:48,274
‫לפני שנתחיל לדבר על עבודה,‬
‫אני צריך לשאול אותך משהו.‬

30
00:01:48,358 --> 00:01:49,442
‫בוודאי.‬

31
00:01:49,526 --> 00:01:54,239
‫למען האמת, מדובר בכסף.‬
‫לגבי התשלום שלי, בסדר?‬

32
00:01:55,240 --> 00:01:59,494
‫תוכל לשלם לי מראש? פשטתי רגל לאחרונה.‬
‫-מה?‬

33
00:01:59,577 --> 00:02:03,748
‫עוד אין לי חובות, אבל אין לי בית.‬

34
00:02:03,832 --> 00:02:04,666
‫מה?‬

35
00:02:04,749 --> 00:02:06,835
‫אני שוהה אצל קויצ'י בינתיים.‬

36
00:02:06,918 --> 00:02:08,878
‫אפילו אין לי שולחן עבודה.‬

37
00:02:08,962 --> 00:02:09,796
‫מה?‬

38
00:02:09,879 --> 00:02:13,091
‫בובות ה"סיילור מון" שלי,‬
‫התקליטים של לד זפלין,‬

39
00:02:13,174 --> 00:02:15,385
‫המאנגה "רורואוני קנשין", מכרתי הכול.‬

40
00:02:15,468 --> 00:02:16,386
‫מה אמרת?‬

41
00:02:17,053 --> 00:02:19,848
‫אין לך משרד? מה זאת אומרת "פשטתי רגל"?‬

42
00:02:19,931 --> 00:02:24,144
‫לא קנית כמה הרים בכפר נופש?‬

43
00:02:24,227 --> 00:02:28,940
‫כן, כדי שאוכל לבצע מחקר עבור קומיקס‬
‫על רוח רפאים שכביכול גרה שם.‬

44
00:02:29,524 --> 00:02:32,694
‫איזה יזם ניסה לבנות‬
‫כביש מחורבן לכפר הנופש,‬

45
00:02:33,278 --> 00:02:36,990
‫אז קניתי שישה הרים באזור‬
‫כדי לעצור את הבנייה.‬

46
00:02:37,782 --> 00:02:40,702
‫תבין, הייתי צריך לקנות שטח גדול ככל הניתן‬

47
00:02:40,785 --> 00:02:42,579
‫כדי לעצור את הבנייה.‬

48
00:02:43,621 --> 00:02:46,833
‫אז תוכניות הבנייה של הכביש בוטלו‬
‫והמחיר של השטח צנח.‬

49
00:02:46,916 --> 00:02:49,252
‫כעת המקום הוא סתם שממה באמצע שום מקום.‬

50
00:02:50,420 --> 00:02:52,881
‫ההרים שקניתי לא שווים כלום.‬

51
00:02:53,798 --> 00:02:55,592
‫מה שאומר שאני חסר פרוטה.‬

52
00:02:55,675 --> 00:02:57,677
‫אפשר לקבל תשלום מראש?‬

53
00:02:57,760 --> 00:02:59,596
‫חכה רק רגע.‬

54
00:03:00,555 --> 00:03:03,933
‫קנית את הגבעות האלה‬
‫כדי לבצע מחקר למאנגה שלך?‬

55
00:03:04,017 --> 00:03:05,894
‫כן.‬
‫-לא בתור השקעה?‬

56
00:03:05,977 --> 00:03:08,479
‫לא. מה שאני צריך זה מציאות במאנגה שלי.‬

57
00:03:08,563 --> 00:03:11,107
‫עבור המחקר שלך על אגדה של רוח רפאים?‬

58
00:03:11,191 --> 00:03:12,025
‫מספיק!‬

59
00:03:12,567 --> 00:03:14,319
‫אם הכביש היה נבנה,‬

60
00:03:14,402 --> 00:03:16,446
‫רוח הרפאים הייתה עלולה להיבהל,‬

61
00:03:16,988 --> 00:03:19,407
‫ואז התוכנית שלי הייתה נהרסת!‬

62
00:03:22,452 --> 00:03:27,081
‫היי! אל תסתכל עליי ככה! הסטת את המבט הרגע?‬

63
00:03:27,165 --> 00:03:28,458
‫למה אתה מסיט את המבט?‬

64
00:03:29,292 --> 00:03:31,836
‫אתה חושב שאני משוגע, נכון?‬

65
00:03:32,378 --> 00:03:33,630
‫אדוני העורך!‬

66
00:03:33,713 --> 00:03:38,676
‫תקשיב, אמני מאנגה לא תמיד חייבים‬
‫לבזבז את הכסף שלהם על מכוניות יוקרה‬

67
00:03:38,760 --> 00:03:41,387
‫או על חדר גיימינג במרתף.‬

68
00:03:43,223 --> 00:03:47,560
‫חוץ מזה, היא הייתה שם.‬
‫המחקר היה שווה את זה.‬

69
00:03:47,644 --> 00:03:48,811
‫מה?‬

70
00:03:48,895 --> 00:03:52,774
‫תזכור, הסיפור יהיה בלעדי לעיתון שלך.‬

71
00:03:54,025 --> 00:03:55,944
‫מה…? "היא הייתה שם"?‬

72
00:03:57,195 --> 00:03:59,072
‫מי זו "היא"?‬

73
00:03:59,155 --> 00:04:03,660
‫לא הקשבת לי? ראיתי אותה במו עיניי.‬

74
00:04:04,369 --> 00:04:06,496
‫הרוח של גבעת מוטסו־קאבה עדיין שם.‬

75
00:04:07,622 --> 00:04:10,041
‫היא עדיין שם ברגע זה.‬

76
00:04:11,417 --> 00:04:13,920
‫אני מצטער, מר קישיבה, אבל…‬

77
00:04:14,921 --> 00:04:18,967
‫אתה יכול לחזור על זה בבקשה? מה נמצא שם?‬

78
00:04:22,971 --> 00:04:27,433
‫הייתה ילדה בשם נאו‬‫ק‬‫ו אוסאטו,‬
‫תלמידת אוניברסיטה בשנתה האחרונה.‬

79
00:04:27,892 --> 00:04:29,352
‫בסוף חודש ספטמבר,‬

80
00:04:29,435 --> 00:04:31,521
‫היא הרגה את החבר שלה.‬

81
00:05:14,647 --> 00:05:20,111
‫- פרק 2: גבעת מוטסו-קאבה -‬

82
00:05:24,615 --> 00:05:25,783
‫נאוקו אוסאטו…‬

83
00:05:26,617 --> 00:05:30,413
‫היא הבת היחידה‬
‫במשפחה מצליחה בכפר מוטסו־קאבה‬

84
00:05:30,496 --> 00:05:33,416
‫שמייצרת ממרח מיסו במשך 300 שנה.‬

85
00:05:36,544 --> 00:05:39,839
‫השטח שלהם היה ממוקם‬
‫בסופו של כביש חד־נתיבי על ההר.‬

86
00:05:40,757 --> 00:05:44,218
‫במילים אחרות, כל ההר היה שייך להם.‬

87
00:05:53,102 --> 00:05:53,936
‫תשמע…‬

88
00:05:54,520 --> 00:05:57,065
‫אולי תלך הביתה עכשיו?‬
‫-מה?‬

89
00:05:58,232 --> 00:05:59,776
‫ותחזיר את משחק הווידאו.‬

90
00:06:02,320 --> 00:06:03,279
‫למה?‬

91
00:06:04,113 --> 00:06:06,199
‫מישהו הגיע לבית הראשי?‬

92
00:06:06,282 --> 00:06:09,702
‫זה לא משנה. אתה מוכן ללכת? מהדלת האחורית.‬

93
00:06:09,786 --> 00:06:11,120
‫נאו?‬

94
00:06:12,288 --> 00:06:16,084
‫את מתנהגת בקרירות בימים אלה, מה?‬

95
00:06:17,043 --> 00:06:19,670
‫את יוצאת עם מישהו אחר?‬

96
00:06:22,507 --> 00:06:25,093
‫כבר הבנת, אז זה מקל על המצב.‬

97
00:06:25,927 --> 00:06:28,846
‫לפחות יש לנו משהו נחמד לזכור.‬

98
00:06:29,389 --> 00:06:33,893
‫אבי לעולם לא ייתן לנו להינשא.‬
‫אתה סתם גנן במשרה חלקית.‬

99
00:06:34,435 --> 00:06:37,897
‫בתור הבת היחידה,‬
‫אני אהיה אחראית להון המשפחתי.‬

100
00:06:41,067 --> 00:06:42,985
‫לא נראה לי!‬

101
00:06:43,069 --> 00:06:47,240
‫את צוחקת, נכון?‬
‫למה אנחנו לא יכולים להמשיך, נאו?‬

102
00:06:47,323 --> 00:06:49,867
‫תעזוב אותי.‬
‫-אנחנו לא צריכים להיפרד.‬

103
00:06:49,951 --> 00:06:51,119
‫תעזוב אותי!‬

104
00:06:51,202 --> 00:06:56,999
‫שאראה לגבר החדש שלך ולאבא שלך‬
‫איך אני מחזיק אותך?‬

105
00:06:57,083 --> 00:06:59,335
‫אמרתי לך לעזוב אותי!‬

106
00:07:01,587 --> 00:07:02,422
‫חתיכת…‬

107
00:07:04,590 --> 00:07:05,842
‫אני… אני מצטער.‬

108
00:07:06,342 --> 00:07:09,429
‫אבל את הרבצת לי ראשונה.‬

109
00:07:10,221 --> 00:07:13,182
‫אני באמת אוהב אותך, נאו.‬

110
00:07:13,266 --> 00:07:15,852
‫זה בסדר ככה. אף אחד לא צריך לדעת.‬

111
00:07:15,935 --> 00:07:17,728
‫לך מפה! לך הביתה!‬

112
00:07:17,812 --> 00:07:19,480
‫נאו, תקשיבי…‬

113
00:07:19,564 --> 00:07:22,900
‫לך מפה! קח את הכסף ולך הביתה!‬

114
00:07:26,195 --> 00:07:29,866
‫היא עשויה להיות מובכת‬
‫בגלל שאתה מגיע ללא הודעה מוקדמת.‬

115
00:07:30,533 --> 00:07:32,368
‫היא תנסה להתייפייף נואשות.‬

116
00:07:35,329 --> 00:07:37,623
‫הם באים לפה. אני תקועה.‬

117
00:07:38,124 --> 00:07:41,127
‫בבקשה, קח את הדברים שלך ולך עכשיו!‬

118
00:07:41,836 --> 00:07:43,212
‫אני אהיה כנה איתך.‬

119
00:07:43,713 --> 00:07:44,714
‫אתה מדהים.‬

120
00:07:45,423 --> 00:07:47,216
‫אבל הוא ארוסי.‬

121
00:07:47,300 --> 00:07:50,761
‫אני אתחתן איתו באביב הבא,‬
‫אחרי שאסיים ללמוד.‬

122
00:07:51,471 --> 00:07:54,182
‫זה הסוף עבורנו!‬
‫אנחנו לא יכולים להמשיך להתראות.‬

123
00:07:58,352 --> 00:07:59,187
‫מה?‬

124
00:08:04,400 --> 00:08:05,276
‫גונפה?‬

125
00:08:11,032 --> 00:08:11,866
‫היי.‬

126
00:08:21,918 --> 00:08:22,752
‫לא.‬

127
00:08:22,835 --> 00:08:25,296
‫אתה שוב עובד עליי…‬

128
00:08:26,255 --> 00:08:27,256
‫נכון?‬

129
00:08:28,257 --> 00:08:29,091
‫גונפה…‬

130
00:08:30,259 --> 00:08:31,344
‫תפסיק עם השטויות.‬

131
00:08:33,596 --> 00:08:35,181
‫אין… דופק.‬

132
00:08:36,390 --> 00:08:38,351
‫הוא… הוא מת.‬

133
00:08:40,144 --> 00:08:44,899
‫נאוקו חשבה שעליה‬
‫לטפל בפציעה של גונפה בכל מקרה.‬

134
00:08:47,235 --> 00:08:50,238
‫היא מצאה מגבת ליד והצמידה אותה לפצע שלו.‬

135
00:08:50,947 --> 00:08:55,117
‫הוא עובד עליי. זה לא יכול להיות נכון.‬

136
00:08:55,201 --> 00:08:56,994
‫רק דחפתי אותו קלות.‬

137
00:09:01,123 --> 00:09:03,042
‫למה מקל הגולף היה שם?‬

138
00:09:03,543 --> 00:09:04,627
‫למה?‬

139
00:09:04,710 --> 00:09:07,213
‫זה נראה כאילו…‬

140
00:09:08,714 --> 00:09:11,842
‫שהכיתי אותו עם מקל הגולף!‬

141
00:09:11,926 --> 00:09:13,010
‫גונפה!‬

142
00:09:14,053 --> 00:09:15,429
‫מה עליי לעשות?‬

143
00:09:16,681 --> 00:09:18,516
‫רופא! אני חייבת להתקשר לרופא!‬

144
00:09:20,601 --> 00:09:23,396
‫אם הוא מת, האם רופא יוכל לעזור?‬

145
00:09:24,272 --> 00:09:27,817
‫או שעליי להתקשר למשטרה?‬

146
00:09:29,610 --> 00:09:32,655
‫נאוקו, את שם? זה אבא שלך.‬

147
00:09:33,781 --> 00:09:36,492
‫שואיצ'י הגיע…‬

148
00:09:37,076 --> 00:09:38,452
‫לפגוש אותך.‬

149
00:09:44,292 --> 00:09:46,711
‫לא. אני לא פה.‬

150
00:09:47,420 --> 00:09:50,006
‫אני לא קיימת בשום מקום.‬

151
00:09:52,466 --> 00:09:53,926
‫זה נעול.‬

152
00:09:54,677 --> 00:09:57,096
‫אולי נאוקו לא שם.‬

153
00:09:58,764 --> 00:10:01,225
‫אולי אני טועה, מר אוסאטו,‬

154
00:10:01,726 --> 00:10:04,687
‫אבל אני חושב שראיתי תזוזה דרך החלון.‬

155
00:10:10,943 --> 00:10:12,570
‫אני חייבת להסתיר אותו!‬

156
00:10:13,779 --> 00:10:15,239
‫היכן שהוא!‬

157
00:10:19,160 --> 00:10:21,037
‫אני חייבת להסתיר את גונפה!‬

158
00:10:22,788 --> 00:10:23,914
‫בינתיים, מתחת לספה.‬

159
00:10:28,044 --> 00:10:30,504
‫מה קורה? אין לו דופק‬

160
00:10:30,588 --> 00:10:33,382
‫והלב שלו לא פועם. למה הוא עדיין מדמם?‬

161
00:10:35,134 --> 00:10:36,844
‫נאוקו? את שם?‬

162
00:10:38,304 --> 00:10:41,057
‫את בסדר? קרה משהו?‬

163
00:10:41,724 --> 00:10:44,143
‫יש לי מפתח נוסף. תן לי לפתוח…‬

164
00:10:44,226 --> 00:10:45,144
‫אבא!‬

165
00:10:45,728 --> 00:10:47,146
‫לא שמעתי אותך.‬

166
00:10:47,647 --> 00:10:49,482
‫אני רק מסדרת את המטבח.‬

167
00:10:51,108 --> 00:10:52,568
‫את שם.‬

168
00:10:53,152 --> 00:10:54,862
‫שואיצ'י נמצא פה.‬

169
00:10:55,363 --> 00:10:57,948
‫אני כל כך שמחה.‬

170
00:10:58,658 --> 00:11:00,493
‫בבקשה תגיד לו לחכות בבית הראשי.‬

171
00:11:01,160 --> 00:11:04,246
‫הקול שלך נשמע מעט מוזר. את בסדר?‬

172
00:11:04,372 --> 00:11:05,831
‫את צריכה עזרה?‬

173
00:11:05,915 --> 00:11:08,000
‫אני בסדר. אני מתלבשת.‬

174
00:11:08,084 --> 00:11:11,712
‫אל תפתחו את הדלת, בבקשה!‬
‫אני אהיה איתכם בעוד רגע.‬

175
00:11:11,796 --> 00:11:12,797
‫בבקשה!‬

176
00:11:15,216 --> 00:11:17,301
‫אל תפתחו את הדלת, בבקשה!‬

177
00:11:17,385 --> 00:11:18,469
‫- עזרה ראשונה -‬

178
00:11:21,389 --> 00:11:22,848
‫- חומר חיטוי -‬

179
00:11:35,361 --> 00:11:36,320
‫לא…‬

180
00:11:36,904 --> 00:11:37,988
‫מה…?‬

181
00:11:44,286 --> 00:11:46,163
‫מה… מה זה?‬

182
00:11:46,247 --> 00:11:49,625
‫בני אדם יכולים להמשיך לדמם לאחר המוות?‬

183
00:11:51,252 --> 00:11:52,086
‫נאוקו…‬

184
00:11:53,087 --> 00:11:56,757
‫את משתמשת בהמון מים. מה את עושה?‬

185
00:11:57,675 --> 00:12:01,971
‫זה אני, שואיצ'י. את תוהה למה אני עדיין פה?‬

186
00:12:03,013 --> 00:12:08,894
‫אביך השאיל לי את המפתח הנוסף‬
‫כדי שנוכל להיות לבד.‬

187
00:12:10,604 --> 00:12:13,983
‫לא! אל תיכנס! אסור לך!‬

188
00:12:15,735 --> 00:12:16,569
‫נאוקו…‬

189
00:12:17,445 --> 00:12:22,283
‫ראיתי מישהו מאחורי החלון לפני זמן מה.‬

190
00:12:23,743 --> 00:12:26,162
‫אין איתך מישהו בפנים, נכון?‬

191
00:12:26,245 --> 00:12:28,998
‫את לא לבד?‬

192
00:12:29,915 --> 00:12:33,669
‫זה נראה כאילו שמישהו נוסף נמצא שם איתך.‬

193
00:12:36,756 --> 00:12:40,676
‫אני מצטערת. אבל זאת אשמתך.‬

194
00:12:41,510 --> 00:12:42,511
‫לא שלי.‬

195
00:12:57,401 --> 00:12:58,319
‫מה…‬

196
00:13:01,030 --> 00:13:02,740
‫מה קורה שם, נאוקו?‬

197
00:13:05,367 --> 00:13:06,827
‫אז באמת יש מישהו.‬

198
00:13:08,579 --> 00:13:10,498
‫גונפה, בבקשה!‬

199
00:13:10,581 --> 00:13:13,250
‫תפסיק! תפסיק, בבקשה!‬

200
00:13:17,087 --> 00:13:18,547
‫אני פותח את הדלת ונכנס!‬

201
00:13:48,536 --> 00:13:51,539
‫אמרת שראית עוד מישהו פה.‬

202
00:13:51,622 --> 00:13:54,667
‫מי זה היה, שואיצ'י?‬

203
00:14:00,714 --> 00:14:01,549
‫בבקשה.‬

204
00:14:02,132 --> 00:14:03,217
‫בבקשה תפסיק.‬

205
00:14:03,300 --> 00:14:04,176
‫תפסיק.‬

206
00:14:05,052 --> 00:14:06,178
‫גונפה.‬

207
00:14:06,262 --> 00:14:07,304
‫תסלח לי.‬

208
00:14:09,098 --> 00:14:10,015
‫תפסיק.‬

209
00:14:11,433 --> 00:14:12,434
‫תסלח לי.‬

210
00:14:15,187 --> 00:14:17,773
‫אני מצטער. טעיתי.‬

211
00:14:18,524 --> 00:14:20,484
‫באמת טעיתי.‬

212
00:14:21,193 --> 00:14:22,987
‫אני אהיה בבית הראשי עם אביך.‬

213
00:14:32,538 --> 00:14:36,709
‫אז כפי שסוכם,‬
‫נאוקו אוסאטו נישאה לשואיצ'י באביב הבא,‬

214
00:14:37,209 --> 00:14:39,587
‫והוא הפך לחלק ממשפחת אוסאטו.‬

215
00:14:41,630 --> 00:14:47,803
‫ומאז… גונפה קמאפוסה מעולם לא הפסיק לדמם.‬

216
00:14:49,305 --> 00:14:51,891
‫בכל יום, הוא מדמם בשקט כ־300 סמ"ק של דם.‬

217
00:14:52,683 --> 00:14:56,604
‫אם לא מזיזים את גופתו,‬
‫הוא לעולם לא מדמם יותר מכך.‬

218
00:14:57,605 --> 00:15:00,024
‫אבל הדימום קבוע ומתמשך,‬

219
00:15:01,275 --> 00:15:05,362
‫למרות שכל סימני החיים נעלמו.‬

220
00:15:07,531 --> 00:15:12,703
‫נאוקו אוסאטו לא נסעה לטייל הרחק מביתה‬
‫מאז שהיא התחתנה.‬

221
00:15:13,454 --> 00:15:14,288
‫בכל בוקר…‬

222
00:15:16,290 --> 00:15:19,126
‫נאוקו לוקחת צנצנת זכוכית‬
‫המלאה בדמו של גונפה,‬

223
00:15:19,209 --> 00:15:22,463
‫ונפטרת ממנה בחשאי.‬

224
00:15:23,714 --> 00:15:24,715
‫בכל יום.‬

225
00:15:25,341 --> 00:15:28,135
‫כדי לוודא שהמשפחה לא תראה את זה.‬

226
00:15:29,261 --> 00:15:31,680
‫נקואו, בואי לאכול איתנו.‬

227
00:15:32,389 --> 00:15:33,766
‫אני באה.‬

228
00:15:42,358 --> 00:15:45,152
‫מאז שבית ההארחה הנפרד נהרס,‬

229
00:15:45,653 --> 00:15:48,405
‫שם, בעליית הגג מעל הארון בבית הראשי…‬

230
00:15:50,032 --> 00:15:51,200
‫שוכן גונפה.‬

231
00:15:54,662 --> 00:15:57,081
‫יום אחד, נאוקו שמה לב למשהו.‬

232
00:15:57,998 --> 00:16:02,503
‫כאשר היא מרססת מים על גופתו של גונפה,‬

233
00:16:04,630 --> 00:16:09,510
‫איכשהו, העור שלו חוזר לזמן קצר‬
‫למצב שבו הוא היה בחייו.‬

234
00:16:11,178 --> 00:16:13,097
‫הוא כל כך חמוד כשהוא ישן.‬

235
00:16:14,098 --> 00:16:17,267
‫גונפה, אתה רק שלי.‬

236
00:16:18,519 --> 00:16:22,523
‫אני היחידה שיכולה לטפל בך, לנצח…‬

237
00:16:24,108 --> 00:16:25,567
‫מה הוא האיש הזה?‬

238
00:16:26,443 --> 00:16:29,989
‫הוא בהחלט היה מת כל הזמן הזה.‬

239
00:16:31,949 --> 00:16:34,618
‫גיליתי על גונפה קמאפוסה‬

240
00:16:35,160 --> 00:16:39,623
‫כאשר ביקרתי באזור מספר פעמים‬
‫כדי לחקור את אגדת רוח הרפאים‬

241
00:16:40,290 --> 00:16:42,084
‫שהשמועה עליה הסתובבה הרבה זמן.‬

242
00:16:43,585 --> 00:16:48,924
‫אז אתה מבין, מר קישיבה, זאת בהחלט…‬

243
00:16:49,550 --> 00:16:52,344
‫עסקה משתלמת עבורך!‬
‫-די כבר.‬

244
00:16:53,053 --> 00:16:55,556
‫אני לעולם לא אמכור לך את ההרים שלי.‬

245
00:16:55,639 --> 00:16:58,434
‫בחייך, מר קישיבה, פשוט תחשוב…‬

246
00:17:03,147 --> 00:17:06,025
‫שלום, כאן בטסודרה…‬

247
00:17:06,525 --> 00:17:07,401
‫גיליתי על זה…‬

248
00:17:08,944 --> 00:17:12,239
‫בפגישה מקרית עם נאוקו אוסאטו,‬
‫תוך קריאה של הזיכרון שלה…‬

249
00:17:13,449 --> 00:17:15,367
‫בעזרת היכולת שלי, שער גן העדן.‬

250
00:17:16,035 --> 00:17:17,536
‫באמצעות צירוף המקרים הזה,‬

251
00:17:17,619 --> 00:17:21,040
‫גיליתי על קיומו של האיש הזה.‬

252
00:17:21,123 --> 00:17:21,957
‫כן?‬

253
00:17:22,541 --> 00:17:24,168
‫מה? הלו?‬

254
00:17:24,251 --> 00:17:26,920
‫אין קליטה. רק רגע, בבקשה.‬

255
00:17:28,422 --> 00:17:30,382
‫מה הוא, גונפה הזה?‬

256
00:17:31,008 --> 00:17:33,761
‫עליי לגלות מה הוא.‬

257
00:17:34,803 --> 00:17:35,721
‫אני רוצה לדעת…‬

258
00:17:36,638 --> 00:17:37,973
‫מה הוא רוצה.‬

259
00:17:39,266 --> 00:17:43,187
‫הוא בעליית הגג מעל הארון בבית הזה.‬

260
00:17:43,812 --> 00:17:46,815
‫אתה רוהאן קישיבה, נכון? אתה מצייר מאנגה.‬

261
00:17:46,899 --> 00:17:47,733
‫מה…?‬

262
00:17:48,317 --> 00:17:51,945
‫אני יודעת. אתה מרחרח כאן בסביבה.‬

263
00:17:53,280 --> 00:17:54,490
‫מי את?‬

264
00:17:54,990 --> 00:17:57,951
‫אמרו לי לא לדבר עם זרים.‬

265
00:17:58,035 --> 00:17:58,869
‫את…‬

266
00:17:59,536 --> 00:18:03,082
‫יש הרבה סוטים בסביבה בימינו.‬

267
00:18:06,460 --> 00:18:07,544
‫היי, חכי!‬

268
00:18:15,094 --> 00:18:16,804
‫את בסדר?‬

269
00:18:17,513 --> 00:18:20,140
‫למה את בורחת ככה…?‬

270
00:18:22,351 --> 00:18:23,894
‫היא… היא מתה.‬

271
00:18:25,104 --> 00:18:26,730
‫מה? מה קרה?‬

272
00:18:27,356 --> 00:18:28,690
‫האם יכול להיות…?‬

273
00:18:30,109 --> 00:18:32,653
‫זה מגוחך.‬

274
00:18:33,362 --> 00:18:34,696
‫זה נראה כאילו…‬

275
00:18:36,240 --> 00:18:37,783
‫כאילו שאני…‬

276
00:18:38,492 --> 00:18:40,911
‫עשיתי לה משהו כאן!‬

277
00:18:42,246 --> 00:18:44,623
‫מה ל…? האם הילדה הזאת…?‬

278
00:18:45,499 --> 00:18:47,709
‫אין מצב! זה בלתי אפשרי!‬

279
00:18:48,460 --> 00:18:51,296
‫האם היא הבת של גונפה?‬

280
00:18:51,880 --> 00:18:54,133
‫נאוקו אוסאטו, האם היא…‬

281
00:18:54,591 --> 00:18:58,053
‫נכנסה להיריון מהגופה בעליית הגג‬
‫ונשאה את הילדה שלו?‬

282
00:18:58,137 --> 00:19:01,265
‫מר קישיבה? איפה אתה?‬

283
00:19:01,890 --> 00:19:05,894
‫איפה אתה, לכל הרוחות, מר קישיבה?‬

284
00:19:09,898 --> 00:19:12,943
‫אלוהים! זה הולך להשתלט עליי!‬

285
00:19:13,652 --> 00:19:15,320
‫שער גן העדן!‬

286
00:19:18,574 --> 00:19:23,954
‫לעזאזל! זיכרונות חייה מתפוגגים!‬

287
00:19:24,037 --> 00:19:28,083
‫הם ייעלמו! אם זה יקרה,‬
‫היא לעולם לא תחזור שוב לחיים!‬

288
00:19:28,167 --> 00:19:29,418
‫לפני שזה יקרה…‬

289
00:19:30,919 --> 00:19:34,339
‫- איני מכירה את רוהאן קישיבה.‬
‫גם אם אפגוש אותו, לא אוכל לראות אותו. -‬

290
00:20:05,704 --> 00:20:07,623
‫אימא!‬

291
00:20:07,706 --> 00:20:09,958
‫אני רעבה!‬

292
00:20:11,168 --> 00:20:13,128
‫זה היה… ממש קרוב.‬

293
00:20:13,629 --> 00:20:16,882
‫שנייה אחת מאוחר מדי,‬
‫והיא הייתה משתלטת עליי.‬

294
00:20:18,467 --> 00:20:19,301
‫או…‬

295
00:20:20,594 --> 00:20:21,553
‫אולי הורסת אותי.‬

296
00:20:22,429 --> 00:20:24,848
‫היא הייתה ממש אימתנית. זה היה כל כך קרוב.‬

297
00:20:25,474 --> 00:20:30,479
‫הנה אתה, מר קישיבה.‬
‫אני מצטער שעזבתי אותך בצורה כזו.‬

298
00:20:30,562 --> 00:20:33,690
‫זאת הייתה שיחה מהמשרד.‬

299
00:20:34,316 --> 00:20:36,026
‫אני לעולם לא אמכור לך.‬

300
00:20:37,736 --> 00:20:39,446
‫מה לכל הרוחות?‬

301
00:20:40,530 --> 00:20:43,075
‫זאת רוח הרפאים שבאתי לחפש.‬

302
00:20:44,117 --> 00:20:46,411
‫אני אקרא לה "הרוח של גבעת מוטסו־קאבה".‬

303
00:20:47,162 --> 00:20:50,332
‫אני לא יודע כמה זמן היא נמצאת באזור.‬
‫אולי הרבה זמן.‬

304
00:20:50,832 --> 00:20:53,877
‫היא ניזונה מאהבת אנוש‬
‫ומהחולשה של המוח האנושי.‬

305
00:20:53,961 --> 00:20:56,338
‫היא גורמת לאנשים לעשות הכול עבורה.‬

306
00:20:56,964 --> 00:21:01,134
‫היא לא עובדת,‬
‫לא לוקחת אחריות ולא סובלת מקשיים.‬

307
00:21:02,594 --> 00:21:05,764
‫המטרה היחידה שלה היא להתרבות.‬

308
00:21:06,723 --> 00:21:10,018
‫אולי אפשר לקרוא לה יצור.‬

309
00:21:11,144 --> 00:21:13,605
‫הרגע הכי טוב בחייו של היצור הזה‬

310
00:21:14,481 --> 00:21:16,400
‫הוא כאשר הוא מת בפני מישהו.‬

311
00:21:17,109 --> 00:21:21,154
‫אולי עוד מהם קיימים היכן שהוא בכדור הארץ.‬

312
00:21:21,655 --> 00:21:25,617
‫נשמע סביר שהם ממשיכים להתקיים‬
‫באמצעות מוות מול אנשים.‬

313
00:21:26,243 --> 00:21:28,453
‫זה סיפור אמיתי?‬

314
00:21:28,537 --> 00:21:30,038
‫זה לא ייאמן.‬

315
00:21:30,122 --> 00:21:34,835
‫אבל זה לא שקר מוחלט.‬
‫אתה יודע משהו לגבי זה?‬

316
00:21:34,918 --> 00:21:39,464
‫כן, אני זוכר שהיו יצורים דומים‬
‫בערפילית אוריון.‬

317
00:21:39,548 --> 00:21:42,175
‫היי, אתם לא יכולים להתפרץ ככה לפגישה…‬

318
00:21:43,302 --> 00:21:48,056
‫תמיד רציתי לשאול. אתה באמת חייזר?‬

319
00:21:48,140 --> 00:21:52,936
‫כן. הגעתי מענני מגלניק כדי לחיות כאן,‬

320
00:21:53,562 --> 00:21:56,481
‫אך החללית שלי ממתינה,‬
‫מיליון וחצי קילומטרים למעלה…‬

321
00:21:56,565 --> 00:21:58,734
‫החייזר הזה כל כך משעמם.‬

322
00:22:01,028 --> 00:22:06,533
‫כמה רוחות של גבעת מוטסו־קאבה נמצאות שם?‬
‫זה לא מעניין אותי.‬

323
00:22:07,909 --> 00:22:12,748
‫נאוקו אוסאטו נראית די מאושרת,‬
‫ואני גיליתי את מטרתה של הרוח.‬

324
00:22:14,541 --> 00:22:18,587
‫אני לא אדם מלומד או עיתונאי.‬

325
00:22:20,130 --> 00:22:22,132
‫אני סתם אמן מאנגה.‬

326
00:22:23,133 --> 00:22:24,468
‫אימא!‬

327
00:22:25,635 --> 00:22:29,765
‫האם אתחתן עם בחור יפה תואר יום אחד?‬

328
00:22:31,016 --> 00:22:32,351
‫כמובן שכן.‬

329
00:24:08,905 --> 00:24:13,910
‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬