1
00:00:06,048 --> 00:00:08,175
‫בפרקים הקודמים...‬

2
00:00:08,259 --> 00:00:10,386
‫הבית הפתוח שנקבע להיום בוטל.‬

3
00:00:10,469 --> 00:00:12,138
‫אז צאו כולכם.‬

4
00:00:12,221 --> 00:00:13,347
‫הטיילת. רעיון נהדר.‬

5
00:00:13,431 --> 00:00:14,306
‫בוא.י, סקיי.‬

6
00:00:14,390 --> 00:00:17,351
‫ברגע שהם.ן יראו עוד מקאזינס ויבלו איתכם,‬

7
00:00:17,435 --> 00:00:19,603
‫הם.ן יבינו למה
אנחנו אוהבים את המקום כל כך.‬

8
00:00:19,687 --> 00:00:21,981
‫- בטוחה שלמיילו אין בעיה שתבואי?
- למה?‬

9
00:00:22,064 --> 00:00:23,774
‫כי התנשקנו איזה שתי שניות?‬

10
00:00:23,858 --> 00:00:25,860
‫אל תדאגי. אני כאן איתך, בסדר?‬

11
00:00:29,530 --> 00:00:31,323
‫אני פשוט מרגיש שכולם מתרחקים,‬

12
00:00:31,407 --> 00:00:33,909
‫והבית הוא הדבר האחרון שמחבר בינינו.‬

13
00:00:34,744 --> 00:00:35,995
‫הכול נעלם.‬

14
00:00:40,332 --> 00:00:46,338
‫הקיץ שבו הפכתי ליפה‬

15
00:01:24,543 --> 00:01:26,462
‫זה היה כאילו מעולם לא הייתה כאן.‬

16
00:01:33,886 --> 00:01:36,597
‫חשבתי שהמצב לא יוכל להיות גרוע יותר.‬

17
00:01:37,431 --> 00:01:38,515
‫טעיתי.‬

18
00:01:39,183 --> 00:01:40,392
‫זה גרוע יותר.‬

19
00:01:41,560 --> 00:01:42,728
‫זה דפוק.‬

20
00:01:47,733 --> 00:01:48,818
‫הכול נעלם.‬

21
00:01:58,285 --> 00:02:00,120
‫מה הקטע, ג'וליה?‬

22
00:02:01,247 --> 00:02:03,791
‫אני מצטערת. זה בטח הלם נוראי.‬

23
00:02:03,874 --> 00:02:05,835
‫דיברתי עם אביכם אחר הצהריים.‬

24
00:02:05,918 --> 00:02:09,420
‫הוא ואני החלטנו
שעדיף לא להתמרח עם זה מעבר לדרוש.‬

25
00:02:09,505 --> 00:02:12,174
‫על הזין שלי מה ששניכם החלטתם.‬

26
00:02:12,258 --> 00:02:15,594
‫לא הייתה לך זכות לגעת בשום דבר.
אלה היו החפצים שלה.‬

27
00:02:15,678 --> 00:02:17,137
‫- תנשום, בסדר?
- תפסיק.‬

28
00:02:17,221 --> 00:02:18,430
‫הכול במחסן.‬

29
00:02:18,514 --> 00:02:22,560
‫וידאתי שכולם יהיו זהירים מאוד
עם כל דבר ודבר.‬

30
00:02:23,143 --> 00:02:25,271
‫אני עושה מה שאני חייבת כדי למכור.‬

31
00:02:25,353 --> 00:02:28,065
‫בולשיט. יכולת לומר לנו משהו, להזהיר אותנו.‬

32
00:02:28,691 --> 00:02:31,485
‫- את רק רוצה לנקום באימא שלנו...
- טוב, מספיק!‬

33
00:02:33,153 --> 00:02:34,780
‫אתה לא היחיד שכואב לו.‬

34
00:02:36,406 --> 00:02:38,617
‫ואני לא זו שאתה צריך לכעוס עליה.‬

35
00:02:38,909 --> 00:02:41,579
‫אימא שלכם יכלה להזהיר אתכם שזה יקרה.‬

36
00:02:43,329 --> 00:02:47,001
‫היא פשוט רצתה להפוך אותי לרעה, כרגיל.‬

37
00:02:47,626 --> 00:02:52,673
‫אני ממש מצטער שהיא הייתה עסוקה בגסיסה
ולכן לא הקלה על החיים שלך.‬

38
00:02:53,674 --> 00:02:56,093
‫זה מבאס שסבא שלנו
אהב אותה יותר מאשר אותך,‬

39
00:02:56,176 --> 00:02:57,553
‫אבל אני לא מופתע.‬

40
00:03:03,726 --> 00:03:07,271
‫קונרד היה יכול לברור קצת יותר את מילותיו,
אבל הוא לא טועה.‬

41
00:03:08,272 --> 00:03:09,398
‫האמת מכאיבה.‬

42
00:03:10,941 --> 00:03:12,109
‫כולה מכאיבה.‬

43
00:03:17,239 --> 00:03:18,240
‫ג'ר.‬

44
00:03:24,329 --> 00:03:26,457
‫מה בכלל אמרת להם?‬

45
00:03:26,540 --> 00:03:27,917
‫סיפרתי להם על קק המולד.‬

46
00:03:28,000 --> 00:03:31,086
‫כלומר... רציתי שהם יבינו
למה את מוכרת את הבית.‬

47
00:03:31,170 --> 00:03:33,422
‫טעית. זה היה משהו פרטי.‬

48
00:03:33,505 --> 00:03:35,633
‫לא אגן על מה שקונרד אמר, טוב?‬

49
00:03:35,716 --> 00:03:36,716
‫זה לא היה בסדר.‬

50
00:03:37,676 --> 00:03:40,721
‫אבל גם על זה לא אוכל להגן, אימא.‬

51
00:03:41,180 --> 00:03:42,222
‫כלומר, את יכולה?‬

52
00:03:49,021 --> 00:03:50,481
‫- קון, בחייך.
- לא.‬

53
00:03:51,231 --> 00:03:52,274
‫קון.‬

54
00:03:55,402 --> 00:03:57,613
‫כמובן, אבא לא עשה דבר כדי לעצור אותה.‬

55
00:03:57,780 --> 00:03:59,531
‫קוני, מה הוא יכול לעשות?‬

56
00:03:59,615 --> 00:04:01,325
‫ג'ר, לא אכפת לו מאיתנו!‬

57
00:04:02,660 --> 00:04:05,496
‫אבא שלנו לעולם לא יזכה בפרס אב השנה.‬

58
00:04:05,579 --> 00:04:07,581
‫הוא היה פגום, זה בטוח.‬

59
00:04:08,707 --> 00:04:11,293
‫אבל ברגע האמת, הוא תמך בנו כשהסוף הגיע.‬

60
00:04:11,377 --> 00:04:14,213
‫קונרד פשוט לא ראה את זה.
הוא לא רצה לראות.‬

61
00:04:15,047 --> 00:04:17,675
‫והמניאק הזה אפילו לא עונה לשיחות ממני.‬

62
00:04:19,093 --> 00:04:20,386
‫- ידעת על זה?
- תירגע.‬

63
00:04:20,469 --> 00:04:21,803
‫אני רציני. ידעת?‬

64
00:04:21,887 --> 00:04:24,723
‫לא ידעתי כלום, בסדר?
אני נשבע.ת שהייתי מספר.ת לכם.‬

65
00:04:24,807 --> 00:04:28,060
‫היית מספר.ת? באמת?
כי לא התראינו במשך עשר שנים.‬

66
00:04:28,143 --> 00:04:31,021
‫האם יום בטיילת היה גורם לך
לבגוד באימא שלך?‬

67
00:04:31,105 --> 00:04:34,984
‫אני יודע.ת שאנחנו לא מכירים כל כך,
אבל לא הייתי דופק.ת אתכם.‬

68
00:04:35,067 --> 00:04:38,153
‫קוני, בחייך, מה נעשה?‬

69
00:04:38,237 --> 00:04:39,363
‫אני לא יודע!‬

70
00:04:39,863 --> 00:04:42,241
‫כל חיי הערצתי את קונרד.‬

71
00:04:42,324 --> 00:04:45,327
‫הוא תמיד היה חכם יותר,
מהיר יותר, פשוט טוב יותר.‬

72
00:04:45,744 --> 00:04:49,081
‫אולי חלק ממני אפילו היה זקוק לזה,
מישהו להעריץ.‬

73
00:04:49,498 --> 00:04:52,793
‫אבל הרבה קרה השנה.
אני כבר לא מרגיש כך.‬

74
00:04:52,876 --> 00:04:54,294
‫טוב, אי אפשר פשוט לעזוב.‬

75
00:04:54,503 --> 00:04:56,922
‫הבית עדיין לא נמכר. עדיין יש לנו סיכוי.‬

76
00:04:57,339 --> 00:05:01,010
‫קלוש. כלומר, גילוי נאות,
המתווכת של אימא מצפה‬

77
00:05:01,093 --> 00:05:04,221
‫להצעות רבות במזומן,
מעבר למחיר המבוקש, בלי אפשרות חרטה.‬

78
00:05:04,304 --> 00:05:06,974
‫תודה לך, סקיי, על ההערכה העגומה.‬

79
00:05:07,266 --> 00:05:11,103
‫- איפה נישן הלילה?
- יש שקי שינה במחסן.‬

80
00:05:11,186 --> 00:05:14,440
‫- אני לא ישן בבית הזה.
- אתה לא חייב, טוב?‬

81
00:05:14,523 --> 00:05:17,484
‫כל המלונות בדרך כלל מלאים
בתקופה זו של השנה.‬

82
00:05:20,029 --> 00:05:21,947
‫נראה לי שאני צריך ללכת.‬

83
00:05:22,364 --> 00:05:26,452
‫הייתי מזמין אתכם לישון אצלי,
אבל זה מקום די קטן, אז...‬

84
00:05:27,119 --> 00:05:29,371
‫כן, אולי כדאי שגם אנחנו נלך.‬

85
00:05:31,248 --> 00:05:32,875
‫הם ככה קרובים לוויתור.‬

86
00:05:33,082 --> 00:05:33,917
‫עדיין אל תלכו.‬

87
00:05:34,877 --> 00:05:36,795
‫אני יודע איפה נוכל לישון הלילה.‬

88
00:06:03,113 --> 00:06:04,823
‫טוב. הנה.‬

89
00:06:06,325 --> 00:06:07,534
‫שמרת את זה?‬

90
00:06:07,951 --> 00:06:09,536
‫ככה זה כשלא מנקים את הארנק.‬

91
00:06:09,870 --> 00:06:12,539
‫- מה אם יש כאן מישהו?
- הוא סגור כבר שעות.‬

92
00:06:12,623 --> 00:06:14,875
‫אף פעם אין שומרי לילה. אנחנו בסדר.‬

93
00:06:15,459 --> 00:06:16,543
‫בסדר.‬

94
00:06:17,169 --> 00:06:18,378
‫עובדים
מועדון הקאנטרי חוף קאזינס‬

95
00:06:19,880 --> 00:06:21,715
‫- שיט.
- "לא תוכנית נהדרת."‬

96
00:06:23,133 --> 00:06:24,259
‫זה מ"הנוקמים".‬

97
00:06:25,177 --> 00:06:26,220
‫אר-די-ג'יי?‬

98
00:06:26,303 --> 00:06:27,638
‫"הבנתי את האזכור הזה."‬

99
00:06:29,473 --> 00:06:32,351
‫אתם יכולים להתאפק שתי שניות?‬

100
00:06:32,518 --> 00:06:33,519
‫טוב.‬

101
00:06:36,438 --> 00:06:38,357
‫חייבת להיות דרך אחרת, נכון?‬

102
00:06:38,440 --> 00:06:40,734
‫אנחנו יכולים לנסות את שער הבריכה.‬

103
00:06:41,110 --> 00:06:42,986
‫או שנשתמש בקוד של אימא שלי.‬

104
00:06:43,070 --> 00:06:44,446
‫- אתה בטוח?
- אימא שלך?‬

105
00:06:44,530 --> 00:06:47,449
‫כן, זה בסדר. היא מנהלת את המסעדה פה.‬

106
00:06:47,533 --> 00:06:50,327
‫היא לא תסתבך אם יבדקו את הרשומות?‬

107
00:06:50,409 --> 00:06:54,039
‫היא עובדת בשעות אקראיות.
זה לבד לא אמור להדליק נורות אדומות.‬

108
00:06:54,123 --> 00:06:56,625
‫כל עוד לא נעשה בלגנים, בכלל,‬

109
00:06:57,084 --> 00:06:58,127
‫יהיה בסדר.‬

110
00:06:58,669 --> 00:07:00,045
‫אפילו לא ידעו שאנחנו פה.‬

111
00:07:00,754 --> 00:07:03,549
‫תודה שאתה לא על
ספינת הלווייתנים, קם קמרון.‬

112
00:07:03,632 --> 00:07:04,842
‫תודה.‬

113
00:07:05,592 --> 00:07:07,553
‫- תודה, קם.
- תודה.‬

114
00:07:08,011 --> 00:07:09,012
‫הלו?‬

115
00:07:14,393 --> 00:07:15,769
‫אז מה נעשה עכשיו?‬

116
00:07:16,270 --> 00:07:19,481
‫נוכל לשנורר מזון?
אני חייבת משהו בגוף מלבד סוכר.‬

117
00:07:19,565 --> 00:07:21,400
‫הרשה.י לי ללוותך אל המטבח.‬

118
00:07:21,483 --> 00:07:24,278
‫אפשר לבוא? יש לי דרישות חטיפים ספציפיות.‬

119
00:07:24,361 --> 00:07:27,573
‫טיילור, את איתי. נכין שמיכות מווילונות.‬

120
00:07:27,656 --> 00:07:29,158
‫לא, אני בסיירת חטיפים.‬

121
00:07:29,783 --> 00:07:32,619
‫אני צריך שהקול החזק שלך יפחיד את הרוצחים.‬

122
00:07:33,036 --> 00:07:34,413
‫כן. אני בצוות רוצחים.‬

123
00:07:35,038 --> 00:07:39,793
‫בסדר. טוב, כל עוד אין לך בעיה
לישון על סדיני פוליאסטר מאובקים.‬

124
00:07:40,127 --> 00:07:43,589
‫אני שונאת אותך כל כך.
למה אתה צריך עזרה עם זה?‬

125
00:07:44,173 --> 00:07:46,049
‫- למה אתה צריך אותי?
- קדימה.‬

126
00:07:47,718 --> 00:07:51,096
‫טוב, אני יודע איפה נוכל לישון. רוצה לבוא?‬

127
00:07:51,346 --> 00:07:53,348
‫האמת שאני אלך עם קם וסקיי.‬

128
00:07:53,432 --> 00:07:55,142
‫אצטרף אליך אחר כך.‬

129
00:08:00,105 --> 00:08:00,981
‫אתה בסדר?‬

130
00:08:01,773 --> 00:08:03,650
‫לא הייתי צריך ללכת לטיילת.‬

131
00:08:03,734 --> 00:08:05,527
‫אתה לא אשם, קונרד.‬

132
00:08:06,320 --> 00:08:08,238
‫לא יכולת לדעת מה ג'וליה מתכננת.‬

133
00:08:08,322 --> 00:08:11,074
‫אולי. היא לא הייתה עושה את זה
אילו נשארתי בבית.‬

134
00:08:12,659 --> 00:08:14,244
‫הם פאקינג לקחו הכול.‬

135
00:08:14,328 --> 00:08:17,122
‫ושמעת את סקיי. הבית יימכר מהר.‬

136
00:08:18,373 --> 00:08:19,207
‫לא.‬

137
00:08:19,832 --> 00:08:21,376
‫לא, זה לא נגמר. כלומר...‬

138
00:08:23,253 --> 00:08:24,963
‫אנחנו נמצא פתרון.‬

139
00:08:25,631 --> 00:08:28,884
‫לפעמים אני שונא את עצמי
על שלקח לי המון זמן לזהות אותו,‬

140
00:08:28,967 --> 00:08:31,220
‫את הכוח הבלתי נראה שקיים בין שניהם.‬

141
00:08:31,470 --> 00:08:33,554
‫רציתי לומר לקונרד שלא הייתה לו זכות,‬

142
00:08:33,639 --> 00:08:35,890
‫שהוא התעלם מבלי כל השנים ההן.‬

143
00:08:36,558 --> 00:08:38,769
‫אבל זה לא היה תלוי רק בקונרד.‬

144
00:08:38,852 --> 00:08:40,354
‫זו הייתה גם בחירה של בלי.‬

145
00:08:40,437 --> 00:08:42,522
‫אז הכרחתי את עצמי לשחרר.‬

146
00:08:42,981 --> 00:08:46,026
‫גם ככה היו דברים חשובים יותר
להתעסק בהם.‬

147
00:08:54,326 --> 00:08:56,578
‫מה אתה עושה פה? אין לך שיעור?‬

148
00:08:57,496 --> 00:08:59,248
‫כן, השיעור בוטל.‬

149
00:08:59,539 --> 00:09:02,125
‫חשבתי לבקר אותך ואת אימא.‬

150
00:09:02,834 --> 00:09:05,879
‫אימא קנתה סניקרס גדולים
שנחלק בליל כל הקדושים?‬

151
00:09:09,841 --> 00:09:14,221
‫נראה לך שהביטוח של אימא
יסכים לקבל שקית כריכים מלאה בקבלות?‬

152
00:09:14,304 --> 00:09:16,139
‫כי זה כל מה שיש לי.‬

153
00:09:16,223 --> 00:09:17,766
‫אני בטוח שיהיה בסדר.‬

154
00:09:17,849 --> 00:09:19,601
‫אם לא, נמצא פתרון.‬

155
00:09:23,230 --> 00:09:26,191
‫אז איך בכיתה י"ב?‬

156
00:09:27,734 --> 00:09:28,944
‫נראה לי שבסדר.‬

157
00:09:29,528 --> 00:09:31,238
‫אימא אמרה שנבחרת למלך הנשף.‬

158
00:09:32,364 --> 00:09:35,909
‫כן, ההכתרה גם ככה נקבעה מראש בכיתה י'.‬

159
00:09:35,993 --> 00:09:37,452
‫- נכון.
- כן, אז...‬

160
00:09:38,328 --> 00:09:39,329
‫לקחת דייט?‬

161
00:09:43,000 --> 00:09:44,084
‫הלכתי עם בלייק.‬

162
00:09:44,167 --> 00:09:46,795
‫כן. זה מגניב.‬

163
00:10:00,017 --> 00:10:01,643
‫אתה יוצא עם מישהי?‬

164
00:10:02,311 --> 00:10:04,980
‫אתה ואני מעולם לא דיברנו
על מה שקרה עם בלי.‬

165
00:10:07,190 --> 00:10:10,068
‫ג'ר, מה שקרה בקיץ שעבר היה דפוק.‬

166
00:10:11,945 --> 00:10:14,656
‫בכלל לא ידעתי שהתנשקתם עד אחרי ש...‬

167
00:10:15,907 --> 00:10:18,869
‫פשוט קיוויתי שתוכל...‬

168
00:10:18,952 --> 00:10:19,953
‫מה?‬

169
00:10:20,495 --> 00:10:21,788
‫להעניק את ברכתי?‬

170
00:10:25,250 --> 00:10:27,294
‫אני לא מאמין שבאת ככה.‬

171
00:10:28,378 --> 00:10:30,589
‫תעשה מה שאתה רוצה. כרגיל.‬

172
00:10:30,672 --> 00:10:32,132
‫ג'ר, אני רוצה להיות איתה,‬

173
00:10:33,133 --> 00:10:35,927
‫ואני באמת חושב שזה גם מה שהיא רוצה,‬

174
00:10:36,011 --> 00:10:37,929
‫אבל היא פוחדת להכאיב לך.‬

175
00:10:38,764 --> 00:10:40,432
‫- באמת?
- כן.‬

176
00:10:40,974 --> 00:10:44,561
‫הורס אותה שלא הגבת לסמסים שלה
מאז הקיץ שעבר.‬

177
00:10:44,644 --> 00:10:45,979
‫טוב, אני עסוק.‬

178
00:10:46,063 --> 00:10:47,731
‫אני לא רוצה שתשנא אותנו,‬

179
00:10:48,023 --> 00:10:50,317
‫אבל אני חושב עליה כל הזמן.‬

180
00:10:50,942 --> 00:10:54,321
‫וזה כואב. החזה שלי כואב פיזית‬

181
00:10:54,404 --> 00:10:56,782
‫מזה שאני לא יכול להגיד לה שאני מאוהב בה.‬

182
00:10:58,200 --> 00:11:01,995
‫כשאחיך אומר משהו כזה,
יש רק תשובה אחת נכונה.‬

183
00:11:02,245 --> 00:11:03,955
‫גם אם אתה מרגיש שזה לא מתאים בכלל.‬

184
00:11:04,581 --> 00:11:07,000
‫אני לא אהיה זה שיפריד ביניכם,‬

185
00:11:07,542 --> 00:11:08,543
‫אז לך על זה.‬

186
00:11:10,921 --> 00:11:11,922
‫תודה.‬

187
00:11:27,771 --> 00:11:31,316
‫אבל להיות השבוע בחברת בלי
גרם לי להיזכר בכול מחדש,‬

188
00:11:31,400 --> 00:11:35,821
‫והתוכנית הגאונית שלי להישאר עצבני
ולהרחיק אותה ממני נחלה כישלון חרוץ.‬

189
00:11:36,154 --> 00:11:38,156
‫אז אני חוזר ואומר לעצמי‬

190
00:11:38,240 --> 00:11:40,867
‫שהיא לעולם לא תבחר בי. רק בקונרד.‬

191
00:11:40,951 --> 00:11:41,993
‫ג'ר, חכה.‬

192
00:11:44,079 --> 00:11:45,122
‫היי.‬

193
00:11:45,539 --> 00:11:48,040
‫חשבתי שאת הולכת למטבח עם קונרד.‬

194
00:11:48,667 --> 00:11:50,669
‫לא, יש להם מספיק עוזרים.‬

195
00:11:51,545 --> 00:11:54,005
‫חוץ מזה, אני מעדיפה לשוטט איתך.‬

196
00:11:54,798 --> 00:11:57,801
‫אני הולך לחדר ההקרנה. לא משהו מיוחד.‬

197
00:11:58,844 --> 00:12:00,595
‫נשמע לי כמו הרפתקה.‬

198
00:12:00,679 --> 00:12:03,557
‫אתה אף פעם לא יודע
מה נמצא מאחורי הדלתות האלה.‬

199
00:12:04,391 --> 00:12:06,309
‫זה מועדון קאנטרי, לא נרניה.‬

200
00:12:06,685 --> 00:12:07,519
‫עדיין.‬

201
00:12:08,728 --> 00:12:10,480
‫"עצם ההרפתקה היא מה שחשוב."‬

202
00:12:15,527 --> 00:12:17,154
‫יש פה המון דברים טובים.‬

203
00:12:21,241 --> 00:12:24,286
‫יש מגבות חמאם טורקי וחלוקי כותנה מצריים.‬

204
00:12:24,369 --> 00:12:25,620
‫- מגוחך.
- בסדר.‬

205
00:12:25,704 --> 00:12:28,457
‫בדקי ב"אבדות ומציאות".
תראי אם יש שם סוודרים.‬

206
00:12:29,708 --> 00:12:31,710
‫אבדות ומציאות‬

207
00:12:39,593 --> 00:12:41,511
‫- רגע.
- אלוהים.‬

208
00:12:41,595 --> 00:12:44,222
‫אני נראית כמו אחת מהאחיות חדיד בזה.‬

209
00:12:44,306 --> 00:12:45,974
‫אצלם. תפסיק לצחוק.‬

210
00:12:46,308 --> 00:12:48,810
‫- זה חמוד כל כך.
- מה? תמונת פרופיל חדשה?‬

211
00:12:48,894 --> 00:12:50,145
‫לא, זה בשביל מיילו.‬

212
00:12:52,898 --> 00:12:53,899
‫סליחה.‬

213
00:12:54,774 --> 00:12:57,736
‫- תצא מהתמונה?
- כן, יצאתי מהתמונה.‬

214
00:13:01,907 --> 00:13:04,326
‫מי לא טורח לחזור בשביל הדברים האלה?‬

215
00:13:05,327 --> 00:13:06,870
‫אנשים שנותנים טיפים מעולים.‬

216
00:13:07,370 --> 00:13:11,333
‫מבחינתם, לאבד משהו זה סתם תירוץ
לקנות משהו טוב יותר.‬

217
00:13:11,416 --> 00:13:14,127
‫אני לא יודעת איך המוח שלך
לא התעוות בעבודה כאן.‬

218
00:13:14,211 --> 00:13:16,463
‫זהירות. זו כמעט מחמאה.‬

219
00:13:17,547 --> 00:13:18,381
‫כמעט.‬

220
00:13:19,758 --> 00:13:21,218
‫לא נקדים את המאוחר.‬

221
00:13:25,972 --> 00:13:28,892
‫עשירים כנראה
גם לא חוזרים בשביל הסמים שלהם.‬

222
00:13:35,857 --> 00:13:36,775
‫זה מגניב.‬

223
00:13:38,443 --> 00:13:39,819
‫זה מושלם.‬

224
00:13:42,906 --> 00:13:45,909
‫זה סידור השינה המפואר ביותר שאפשר לבקש‬

225
00:13:45,992 --> 00:13:48,161
‫במחיר של אפס דולרים בדיוק.‬

226
00:13:48,245 --> 00:13:51,039
‫כן. יש לנו כישרון למצוא דברים אפיים.‬

227
00:13:52,665 --> 00:13:54,834
‫הם השאירו את דלת חדר המקרן פתוחה.‬

228
00:13:54,918 --> 00:13:57,003
‫מעניין אם אני זוכר איך הוא עובד.‬

229
00:13:58,880 --> 00:13:59,923
‫כמעט הצלחתי.‬

230
00:14:02,801 --> 00:14:04,052
‫מושלם. הנה!‬

231
00:14:05,095 --> 00:14:08,139
‫בסדר. אתה מוכן לכמה צלליות של חיות?‬

232
00:14:08,223 --> 00:14:10,642
‫- כן.
- קדימה. בסדר.‬

233
00:14:13,687 --> 00:14:16,565
‫- הציפור. זה קלאסי.
- כן. אבל עכשיו...‬

234
00:14:18,066 --> 00:14:20,652
‫- חילזון.
- רגע, זה מרשים.‬

235
00:14:20,735 --> 00:14:22,487
‫- טוב.
- נראה אם אצליח...‬

236
00:14:22,571 --> 00:14:25,240
‫אולי, כאילו... זאב.‬

237
00:14:26,408 --> 00:14:27,367
‫טוב.‬

238
00:14:28,201 --> 00:14:29,160
‫ארנבון.‬

239
00:14:31,329 --> 00:14:33,164
‫- זאב... אוכל את הארנבון.
- היי!‬

240
00:14:33,248 --> 00:14:37,002
‫- ככה לא משחקים בצלליות של חיות.
- ככה אני משחק בצלליות של חיות.‬

241
00:14:38,712 --> 00:14:41,506
‫כשהיא מביטה בי ככה, אני כמעט יכול להאמין‬

242
00:14:41,590 --> 00:14:44,259
‫שהיא רואה אותי
כפי שראתה בעבר את קונרד.‬

243
00:14:47,220 --> 00:14:49,014
‫הדירה‬

244
00:14:50,098 --> 00:14:54,477
‫"הדירה", אימא שלך רצתה
שאצפה בזה איתה בקיץ שעבר.‬

245
00:14:54,853 --> 00:14:58,273
‫היא אמרה שבילי ויילדר הקדים את זמנו.‬

246
00:14:58,356 --> 00:14:59,691
‫היא אמרה את זה הרבה.‬

247
00:14:59,774 --> 00:15:02,861
‫כן, צפינו בהמון סרטים בשנה שעברה.‬

248
00:15:03,069 --> 00:15:04,070
‫היא ממש השקיעה.‬

249
00:15:04,154 --> 00:15:07,490
‫היא הייתה בוחרת בנושא
וצופה בשלושה סרטים ברצף.‬

250
00:15:07,574 --> 00:15:09,784
‫היא הייתה קונה מיליון חטיפים שונים.‬

251
00:15:09,868 --> 00:15:12,871
‫היא הייתה שותה את המיץ הירוק
שהכנתי לה עם...‬

252
00:15:12,954 --> 00:15:13,997
‫- קש משוש אדום?
- כן!‬

253
00:15:14,080 --> 00:15:16,541
‫- כן, אני לימדתי אותה את זה.
- כן. אלוהים.‬

254
00:15:17,208 --> 00:15:18,960
‫רגע, חכה.‬

255
00:15:32,223 --> 00:15:33,224
‫נתחלק?‬

256
00:15:33,308 --> 00:15:34,309
‫- נתחלק.
- כן.‬

257
00:15:58,208 --> 00:15:59,042
‫מה?‬

258
00:16:02,837 --> 00:16:05,173
‫ערבי קולנוע תמיד גרמו לי לחשוב עלייך.‬

259
00:16:05,507 --> 00:16:09,344
‫התגעגעתי אלייך כל כך
וחשבתי להתקשר אלייך, אבל...‬

260
00:16:12,514 --> 00:16:13,682
‫חבל שלא התקשרת.‬

261
00:16:15,850 --> 00:16:17,227
‫ואני הייתי עונה.‬

262
00:16:19,437 --> 00:16:20,522
‫הייתי באה.‬

263
00:16:24,567 --> 00:16:26,277
‫זה היה מקשה עליי עוד יותר.‬

264
00:16:27,696 --> 00:16:31,282
‫אסמס לקונרד ולסטיבן. אגיד להם שמצאנו מקום.‬

265
00:16:39,040 --> 00:16:43,545
‫חבר'ה, שימו את המתאבנים על העגלה.
לא נראה לי שישימו לב.‬

266
00:16:43,628 --> 00:16:46,256
‫גם ככה מכינים יותר מדי אוכל
לעונת הדבס, אז...‬

267
00:16:47,424 --> 00:16:48,675
‫נשמע לי טוב.‬

268
00:16:50,009 --> 00:16:51,469
‫שמעתי שמועה משוגעת היום.‬

269
00:16:51,553 --> 00:16:54,889
‫הבחור ההוא, ליאם מאייר?
הילד הסופר עשיר ההוא מהאיסט סייד?‬

270
00:16:54,973 --> 00:16:58,059
‫שמעתי שקנה מזראטי ועשה תאונה כעבור יומיים.‬

271
00:16:58,309 --> 00:17:00,645
‫אני יודע.ת שהתשובה היא הכסף של אבא,‬

272
00:17:00,729 --> 00:17:03,815
‫אבל... איך לילד היה כסף למזראטי?‬

273
00:17:03,898 --> 00:17:05,150
‫זה היה דבר אחר לגמרי.‬

274
00:17:05,233 --> 00:17:08,069
‫סבא וסבתא שלו פתחו לו קרן נאמנות.‬

275
00:17:08,486 --> 00:17:11,448
‫הוא שכנע שופט לתת לו גישה אליה
כמה שנים לפני הזמן.‬

276
00:17:11,990 --> 00:17:13,116
‫בום, מזראטי.‬

277
00:17:13,825 --> 00:17:15,117
‫הוא עירב שופט?‬

278
00:17:15,201 --> 00:17:16,786
‫כן, הוריו התעצבנו.‬

279
00:17:16,994 --> 00:17:20,999
‫קם קמרון, מעיין של רכילות.
לא ציפיתי שיהיה בך הצד הזה.‬

280
00:17:22,083 --> 00:17:23,376
‫כן, יש לי רבדים.‬

281
00:17:37,849 --> 00:17:41,060
‫טוב, קחי מפות, אני אקח כריות.‬

282
00:17:41,144 --> 00:17:42,145
‫טוב.‬

283
00:17:43,313 --> 00:17:44,981
‫כל זה בשביל הדבס?‬

284
00:17:46,649 --> 00:17:47,650
‫כן.‬

285
00:17:47,734 --> 00:17:51,112
‫זה כאילו, אני לא מאמינה
שעדיין עושים משהו שבעצם התחיל‬

286
00:17:51,196 --> 00:17:56,576
‫כמסיבה ענקית כדי להציג
אוסף של בתולות כוסיות לחברה. זה כאילו...‬

287
00:17:56,951 --> 00:18:00,163
‫אני לא יודע, טיילור.
אני חושב שהיית אוהבת להיות דב.‬

288
00:18:01,039 --> 00:18:02,499
‫סליחה, אתה מכיר אותי?‬

289
00:18:03,458 --> 00:18:04,584
‫אני מכיר אותך.‬

290
00:18:05,960 --> 00:18:08,546
‫האמת, אני מכיר אותך מלא זמן.‬

291
00:18:08,630 --> 00:18:11,174
‫את ובלי שיחקתן יחד בנסיכות במשך שנים.‬

292
00:18:11,257 --> 00:18:14,260
‫אז מה? הסתובבת וביקשת מכולן
לשחק ברופא ואחות.‬

293
00:18:14,344 --> 00:18:16,471
‫זה לא אומר שגדלת להיות סוטה מוחלט.‬

294
00:18:21,768 --> 00:18:24,354
‫אחי, איפה אתה? מצאנו מקום לישון.‬

295
00:18:32,403 --> 00:18:33,488
‫מון ריבר‬

296
00:18:33,947 --> 00:18:35,073
‫מה אתה עושה?‬

297
00:18:39,244 --> 00:18:42,038
‫טוב, דמייני את זה, כן?‬

298
00:18:44,290 --> 00:18:47,544
‫מתנגן שיר מושלם, בחור מושלם.‬

299
00:18:47,627 --> 00:18:49,629
‫כלומר, לא אני, זה ברור.‬

300
00:18:49,712 --> 00:18:50,630
‫ברור.‬

301
00:18:53,591 --> 00:18:57,262
‫אבל הגבר המושלם שלך
פוגש אותך על רחבת הריקודים, לבוש...‬

302
00:19:01,599 --> 00:19:04,769
‫לבוש בחליפה ובעניבה.‬

303
00:19:07,689 --> 00:19:09,858
‫מיילו לעולם לא ילבש חליפה ועניבה.‬

304
00:19:09,941 --> 00:19:11,985
‫גם מיילו לא הגבר המושלם שלך.‬

305
00:19:13,319 --> 00:19:15,947
‫בסדר. עכשיו, ה...‬

306
00:19:17,031 --> 00:19:17,907
‫הבחור הזה...‬

307
00:19:27,917 --> 00:19:29,419
‫רואה אותך בשמלה שלך,‬

308
00:19:30,753 --> 00:19:32,630
‫והוא אומר לך כמה את יפה.‬

309
00:19:34,799 --> 00:19:35,758
‫ואז...‬

310
00:19:37,927 --> 00:19:38,761
‫הוא...‬

311
00:19:42,849 --> 00:19:44,225
‫אתה נדוש כל כך.‬

312
00:19:46,019 --> 00:19:46,978
‫בבקשה?‬

313
00:19:50,356 --> 00:19:53,276
‫הוא באמת, באמת רוצה לרקוד איתך.‬

314
00:20:12,003 --> 00:20:13,463
‫אני יודעת איך.‬

315
00:20:27,810 --> 00:20:30,730
‫רואה? זה לא כזה נורא.‬

316
00:21:05,515 --> 00:21:07,225
‫לא בזבזתם זמן.‬

317
00:21:07,308 --> 00:21:08,893
‫- אחי, תיזהר.
- תפסתי. אל תדאג.‬

318
00:21:09,519 --> 00:21:12,563
‫היי, שמעתם מטיילור וסטיבן?‬

319
00:21:13,606 --> 00:21:14,983
‫לא. אני יכול לחפש אותם.‬

320
00:21:15,400 --> 00:21:17,318
‫אלה המתאבנים שחשבת עליהם?‬

321
00:21:19,195 --> 00:21:20,697
‫כן, אבוא איתך.‬

322
00:21:21,614 --> 00:21:23,700
‫- זה לא נפתח.
- לא.‬

323
00:21:23,992 --> 00:21:26,911
‫זה בסדר. אני אפתח. אנקה את זה, מבטיח.ה.‬

324
00:21:29,539 --> 00:21:30,540
‫סטיב-או!‬

325
00:21:31,499 --> 00:21:35,211
‫ידעת שליאם מאייר עירב שופט
כדי לקבל גישה לקרן שלו?‬

326
00:21:35,878 --> 00:21:37,839
‫וואו, אני בטוח שזה נגמר טוב.‬

327
00:21:39,007 --> 00:21:40,508
‫כן, אבל...‬

328
00:21:41,592 --> 00:21:44,345
‫אם בחור כזה יכול לעשות את זה,
גם אנחנו יכולים.‬

329
00:21:45,430 --> 00:21:47,181
‫לעשות מה, קוני?‬

330
00:21:47,265 --> 00:21:49,892
‫אתה באמת רוצה לתבוע את אבא או משהו?‬

331
00:21:50,226 --> 00:21:52,687
‫אני לא יודע. אולי?‬

332
00:21:53,646 --> 00:21:56,024
‫הוא מסרב להילחם בדודה ג'וליה על זה.‬

333
00:21:57,275 --> 00:22:00,903
‫ואני כבר אמרתי לו,
לא אוותר עד שאציל את הבית הזה.‬

334
00:22:02,071 --> 00:22:04,198
‫לפחות אנחנו לא לבד.‬

335
00:22:05,324 --> 00:22:09,370
‫די נחמד ש... כולם פה.‬

336
00:22:10,663 --> 00:22:12,915
‫- אני מרגיש כמו פעם.
- אני יודע.‬

337
00:22:14,500 --> 00:22:17,545
‫טוב לראות שאתה ובלי שוב מסתדרים.‬

338
00:22:17,628 --> 00:22:19,672
‫היית חסר לה כשלא הייתם חברים.‬

339
00:22:23,926 --> 00:22:25,845
‫אני מרגישה כאילו אני בסרט על חג.‬

340
00:22:25,928 --> 00:22:27,972
‫ככה אימא, אוהבת מוטיב מרכזי.‬

341
00:22:28,973 --> 00:22:32,602
‫אני שמחה שכולנו זוכים
לחגוג יחד השנה, אתה יודע?‬

342
00:22:33,978 --> 00:22:35,146
‫כן, בטח.‬

343
00:22:37,273 --> 00:22:41,444
‫תראו את השולחן המדהים הזה.
שמרתה סטיוארט תישק לי בתחת.‬

344
00:22:42,361 --> 00:22:43,863
‫אני מתה על זה שאת מקללת.‬

345
00:22:43,946 --> 00:22:45,656
‫"תחת" זה לא קללה.‬

346
00:22:45,740 --> 00:22:47,325
‫סוזנה, תגידי "בנזונה".‬

347
00:22:47,408 --> 00:22:49,535
‫- סטיבן!
- מה? אמרת שאת מתה על זה.‬

348
00:22:49,619 --> 00:22:50,787
‫מתה על זה משהו בנזונה.‬

349
00:22:50,870 --> 00:22:53,873
‫כולם לשבת, בבקשה. האוכל מתקרר.‬

350
00:22:59,003 --> 00:23:03,174
‫נעבור אחד-אחד בשולחן וכל אחד יאמר
משהו שהוא אסיר תודה עליו.‬

351
00:23:03,591 --> 00:23:04,425
‫ג'ר בר?‬

352
00:23:05,968 --> 00:23:08,971
‫אני אהיה אחרון. טוב?‬

353
00:23:10,223 --> 00:23:11,099
‫תודה לאל.‬

354
00:23:12,308 --> 00:23:15,103
‫הוא תפס אותי מוסיפה סוכר למיץ הירוק שלו.‬

355
00:23:15,186 --> 00:23:18,481
‫הרסת את המתכונים הבריאים שלי.
זה היה חילול השם הקולינרי.‬

356
00:23:18,564 --> 00:23:20,566
‫לא הרסתי. שיפרתי.‬

357
00:23:20,650 --> 00:23:22,610
‫כן, כמו המוסקה?‬

358
00:23:22,693 --> 00:23:25,613
‫זה טעים יותר עם חתיכות של נקניקייה.‬

359
00:23:25,696 --> 00:23:28,449
‫בק, לא. אם את הורסת מתכון,
תהרסי אותו עם סטייק.‬

360
00:23:30,618 --> 00:23:33,830
‫הוא יודע עד כמה
רציתי להחזיק ככה בידה של בלי?‬

361
00:23:34,872 --> 00:23:35,957
‫האם היה לו אכפת?‬

362
00:23:36,374 --> 00:23:39,335
‫כשג'ר היה קטן, הוא הכין כריכים מדהימים.‬

363
00:23:39,418 --> 00:23:40,336
‫- וקונרד...
- לא!‬

364
00:23:40,419 --> 00:23:44,298
‫קונרד, שכישורי הכריכים שלו כללו
חמאת בוטנים וריבה במקרה הטוב...‬

365
00:23:44,382 --> 00:23:47,760
‫הוא שכנע את ג'ר ש"הקשה" עושה לך תלתלים.‬

366
00:23:47,844 --> 00:23:50,138
‫אחי, נכון, כי רצית שיער חלק.‬

367
00:23:50,221 --> 00:23:51,556
‫כן. כן.‬

368
00:23:51,639 --> 00:23:54,016
‫- אז ג'ר לא נגע בכריכים שלו.
- בחיים לא.‬

369
00:23:54,100 --> 00:23:55,601
‫וקונרד סיים אותם.‬

370
00:23:55,685 --> 00:23:56,686
‫ערמומי.‬

371
00:23:56,769 --> 00:23:59,438
‫אבל נקמת בי.
זוכר שהשתנת בקופסת האוכל שלי?‬

372
00:23:59,981 --> 00:24:01,899
‫כן. בוא לא נדבר על זה.‬

373
00:24:03,109 --> 00:24:04,110
‫טוב.‬

374
00:24:11,284 --> 00:24:12,285
‫שיט.‬

375
00:24:13,786 --> 00:24:15,580
‫מוכן למשחקי קופסה?‬

376
00:24:16,831 --> 00:24:18,249
‫אני מלא מדי.‬

377
00:24:18,332 --> 00:24:20,835
‫אלוהים! בלי, עלי לפה.‬

378
00:24:20,918 --> 00:24:23,212
‫בק מצאה בגדים משנות ה-90 שתמדדי.‬

379
00:24:23,296 --> 00:24:25,923
‫לא סיימתי למיין
את החולצות הזעירות של סוזנה.‬

380
00:24:26,007 --> 00:24:30,386
‫אני לא יודע איך אני מרגישה בנוגע לזה
שתלבשי חולצות זעירות של אימי מהקולג'.‬

381
00:24:30,469 --> 00:24:33,848
‫יש הרבה משבצות וחולצות מגעילות
של "אואזיס" שהיא גנבה ממני!‬

382
00:24:33,931 --> 00:24:36,058
‫אל תקשיבי לה. אלה בגדים מעולים.‬

383
00:24:39,228 --> 00:24:41,355
‫סטיבן מארגן את ה"ווי", אם בא לך לשחק.‬

384
00:24:41,439 --> 00:24:43,441
‫אלך לישון.‬

385
00:24:44,400 --> 00:24:46,777
‫- טוב.
- האמת...‬

386
00:24:47,904 --> 00:24:49,363
‫אפשר לדבר איתך שנייה?‬

387
00:24:49,447 --> 00:24:50,698
‫כן, מה קורה?‬

388
00:24:52,283 --> 00:24:55,453
‫בפעם הבאה שבלי תבוא,
תוכל לעדכן אותי מראש?‬

389
00:24:56,162 --> 00:24:58,497
‫מה זאת אומרת?
חשבתי שידעת שכולם יבואו.‬

390
00:24:58,581 --> 00:24:59,582
‫כן, ידעתי.‬

391
00:24:59,957 --> 00:25:02,001
‫אבל אם אתם כאן כזוג,‬

392
00:25:02,084 --> 00:25:03,669
‫אז אני לא רוצה להיות פה.‬

393
00:25:04,253 --> 00:25:06,631
‫ג'ר, בחייך. זה חג ההודיה, מובן שאנחנו...‬

394
00:25:06,714 --> 00:25:09,508
‫לא, עדיף לכולם שנשמור קצת מרחק, טוב?‬

395
00:25:10,551 --> 00:25:12,303
‫עשו מה שטוב לכם ואני מה שטוב לי.‬

396
00:25:14,347 --> 00:25:15,348
‫אין בעיה.‬

397
00:25:17,725 --> 00:25:18,935
‫אם זה מה שאתה רוצה.‬

398
00:25:23,147 --> 00:25:24,065
‫לילה טוב.‬

399
00:25:27,151 --> 00:25:28,152
‫אתה שומע מוזיקה?‬

400
00:25:29,570 --> 00:25:30,529
‫כן.‬

401
00:25:40,915 --> 00:25:41,916
‫אלוהים!‬

402
00:25:43,626 --> 00:25:46,170
‫סליחה. אנחנו מקווים שלא הפרענו.‬

403
00:25:46,254 --> 00:25:48,047
‫לא הפרעתם בכלל.‬

404
00:25:49,340 --> 00:25:51,092
‫כן. סתם דיברנו על...‬

405
00:25:52,009 --> 00:25:54,470
‫נשף הדבס וחשבתי שאני...‬

406
00:25:55,471 --> 00:25:56,889
‫אראה לטיילור צעדים.‬

407
00:25:56,973 --> 00:26:00,476
‫קדחו אותם עמוק כל כך במוח שלנו,
שקשה לשכוח. נכון?‬

408
00:26:03,145 --> 00:26:04,105
‫- כן.
- כן.‬

409
00:26:05,314 --> 00:26:07,566
‫חיפשתם משהו ספציפי?‬

410
00:26:07,650 --> 00:26:09,527
‫אתכם, באופן ספציפי.‬

411
00:26:09,610 --> 00:26:12,697
‫מצאנו מקום לישון. שלחתי לך הודעות, אבל...‬

412
00:26:12,780 --> 00:26:14,323
‫זאת אשמתי.‬

413
00:26:14,407 --> 00:26:16,534
‫פשוט... קליטה גרועה.‬

414
00:26:25,418 --> 00:26:26,669
‫אתה משחק ג'ין רמי?‬

415
00:26:26,752 --> 00:26:27,670
‫החלק האהוב עליי.‬

416
00:26:27,753 --> 00:26:29,880
‫- אני לא טוב.
- אני כן. אביא קלפים.‬

417
00:26:29,964 --> 00:26:32,633
‫אתה לא צריך לבדר אותי, מר בקסטר.‬

418
00:26:32,717 --> 00:26:36,095
‫אין דבר שהייתי רוצה יותר. להיות יחד.‬

419
00:26:36,178 --> 00:26:37,888
‫נחשי מה עשיתי בחג המולד שעבר?‬

420
00:26:37,972 --> 00:26:39,432
‫- פאק.
- יש מפיות, אם צריך.‬

421
00:26:40,266 --> 00:26:41,267
‫אקח אחת.‬

422
00:26:41,350 --> 00:26:44,228
‫ואז חזרתי הביתה וניקיתי אחרי מר אייכלברגר.‬

423
00:26:44,312 --> 00:26:48,107
‫הוא ערך פה מסיבת ליקר ביצים קטנה,
אז השנה הקדמתי אותו.‬

424
00:26:48,607 --> 00:26:52,403
‫שלושה זהים, פיק כפול, הקלף הגבוה מחלק.‬

425
00:26:52,486 --> 00:26:54,697
‫ליאם
היי, מקווה שהכול טוב.‬

426
00:26:54,780 --> 00:26:56,866
‫אפשר לשאול משהו
על המצב המשפחתי שלך?‬

427
00:27:00,911 --> 00:27:02,330
‫טיילור, זה מגעיל.‬

428
00:27:02,913 --> 00:27:04,373
‫ראיתי משהו בטיקטוק.‬

429
00:27:04,457 --> 00:27:08,502
‫עושים כמה חורים כדי שהעשן יוכל לעבור,‬

430
00:27:08,586 --> 00:27:09,754
‫ואז פשוט...‬

431
00:27:11,172 --> 00:27:14,175
‫כן, אבל אסור לך לעשן סתם גראס אקראי.‬

432
00:27:14,258 --> 00:27:17,219
‫זה לא גראס אקראי.
זה גראס של עשירים מ"אבדות ומציאות".‬

433
00:27:18,304 --> 00:27:19,472
‫הוא בטח ממש טוב.‬

434
00:27:21,015 --> 00:27:22,767
‫- תעביר לי עוד אחד?
- כן.‬

435
00:27:23,768 --> 00:27:25,102
‫צריכה עזרה, טיי-טיי?‬

436
00:27:25,311 --> 00:27:27,396
‫אתה יכול לתת לי דקה? לעזאזל.‬

437
00:27:28,230 --> 00:27:31,609
‫טוב, את יכולה ללכלך פחות? בבקשה.‬

438
00:27:31,692 --> 00:27:34,278
‫בנוסף, אסור לעשן פה. הריפוד.‬

439
00:27:34,737 --> 00:27:36,155
‫לא אעשן פה.‬

440
00:27:37,323 --> 00:27:39,742
‫טוב, אולי נצא?‬

441
00:27:39,825 --> 00:27:43,329
‫לפני שקם קמרון יחטוף שבץ.‬

442
00:27:44,622 --> 00:27:46,040
‫- אני לוחץ על הגז.
- כן.‬

443
00:27:47,333 --> 00:27:49,877
‫- קדימה!
- היא לא אמורה לנסוע מהר כל כך.‬

444
00:27:52,963 --> 00:27:53,964
‫נסו להיות בשקט‬

445
00:27:54,048 --> 00:27:56,634
‫כי אנחנו לא אמורים להיות כאן עכשיו.‬

446
00:27:56,717 --> 00:27:59,678
‫- קדימה, תלחץ על הגז!
- אני לוחץ.‬

447
00:27:59,762 --> 00:28:01,722
‫חבר'ה, אני יודע מה הבעיה.‬

448
00:28:01,806 --> 00:28:04,183
‫- מה?
- יש עליה יותר מדי אנשים.‬

449
00:28:04,266 --> 00:28:06,435
‫- כן.
- הגיוני.‬

450
00:28:06,519 --> 00:28:07,478
‫אחי!‬

451
00:28:09,105 --> 00:28:11,065
‫- אתה תשלם על זה.
- סע!‬

452
00:28:12,108 --> 00:28:14,610
‫- דחף אותה!
- בסדר.‬

453
00:28:15,861 --> 00:28:17,696
‫- ...נשאר בפנים.
- צריכים עזרה?‬

454
00:28:17,988 --> 00:28:19,365
‫זה מעצבן כל כך.‬

455
00:28:19,448 --> 00:28:22,034
‫גראס לא אמור להיות דבר קשה כל כך.‬

456
00:28:22,618 --> 00:28:23,869
‫אפשר לנסות?‬

457
00:28:24,912 --> 00:28:26,414
‫- כן. קדימה.
- תודה.‬

458
00:28:26,497 --> 00:28:29,333
‫בעדינות. היא עולה 1.2 מיליון דולר.‬

459
00:28:29,417 --> 00:28:31,210
‫בחייך. אתה רוצה עזרה?‬

460
00:28:31,293 --> 00:28:33,879
‫מה? מה היה המבט הזה?‬

461
00:28:35,047 --> 00:28:38,843
‫את וסטיבן, פשוט...
נראה שיש ביניכם איזה וייב.‬

462
00:28:39,051 --> 00:28:43,305
‫אין שום וייב.
אני שומרת את כל הווייבים שלי למיילו.‬

463
00:28:45,891 --> 00:28:46,892
‫טוב.‬

464
00:28:48,811 --> 00:28:50,813
‫סטיבן ממש פגע בי בשנה שעברה.‬

465
00:28:50,896 --> 00:28:54,608
‫זה לא סוג של כאב
שפשוט נעלם בקלות, את יודעת?‬

466
00:28:55,985 --> 00:28:57,862
‫- כן.
- אולי הוא לא ייעלם לעולם.‬

467
00:28:58,154 --> 00:28:59,363
‫כן, אני מבינה.‬

468
00:29:02,783 --> 00:29:03,701
‫אני יודעת שכן.‬

469
00:29:04,702 --> 00:29:07,246
‫אני חושבת שאהבתי את קונרד‬

470
00:29:07,705 --> 00:29:10,875
‫יותר זמן ובנאמנות רבה יותר
מאשר כל אדם אחר בחיי,‬

471
00:29:11,542 --> 00:29:14,587
‫ואני כנראה לעולם לא אוהב מישהו ככה שוב.‬

472
00:29:17,506 --> 00:29:19,258
‫למען האמת, זה סוג של הקלה,‬

473
00:29:19,675 --> 00:29:22,428
‫כי אני לא יודעת אם אשרוד מצב כזה שוב.‬

474
00:29:25,347 --> 00:29:26,640
‫נוכל לכרות ברית?‬

475
00:29:27,766 --> 00:29:31,520
‫נוכל להשאיר את האהבה הראשונה בעבר,
במקומה הראוי?‬

476
00:29:31,979 --> 00:29:35,107
‫כן. כן, כן.‬

477
00:29:37,568 --> 00:29:40,529
‫ראינו אותך ואת ג'רמי בטיילת.‬

478
00:29:40,613 --> 00:29:42,156
‫והלילה, על הספה.‬

479
00:29:43,908 --> 00:29:46,452
‫יש משהו שם,
לא משנה כמה רחוק אתם יושבים,‬

480
00:29:46,535 --> 00:29:47,953
‫זה שם.‬

481
00:29:49,330 --> 00:29:52,750
‫כן, אני מרגישה שיכול להיות משהו,‬

482
00:29:52,833 --> 00:29:56,003
‫מין מתח כזה שנבנה בינינו.‬

483
00:29:57,379 --> 00:30:01,425
‫ואז הוא מזכיר לי כמה פגעתי בו בעבר.‬

484
00:30:02,259 --> 00:30:03,802
‫אני לא יודעת, כאילו,‬

485
00:30:04,136 --> 00:30:06,639
‫אסור לי אפילו לחשוב עליו ככה.‬

486
00:30:09,475 --> 00:30:10,935
‫נראה לי שכמעט הצלחתי.‬

487
00:30:15,064 --> 00:30:16,815
‫- סליחה.
- לדחוף!‬

488
00:30:16,899 --> 00:30:18,817
‫- בכל הכוח!
- בסדר.‬

489
00:30:18,901 --> 00:30:19,860
‫טוב.‬

490
00:30:20,528 --> 00:30:22,404
‫טוב, הדבר הזה מת באופן רשמי.‬

491
00:30:23,280 --> 00:30:25,574
‫אולי נישן שם הלילה?‬

492
00:30:25,658 --> 00:30:27,117
‫זה יהיה תזמון מושלם,‬

493
00:30:27,201 --> 00:30:30,371
‫כי גיליתי את הסוד של באנג התפוחים.‬

494
00:30:30,454 --> 00:30:33,040
‫- כל הכבוד, סקיי.
- זה מפתיע.‬

495
00:30:33,958 --> 00:30:35,000
‫יש לי רבדים.‬

496
00:30:38,254 --> 00:30:40,464
‫נהדר! נתחיל לפרוק.‬

497
00:30:43,842 --> 00:30:46,679
‫טיילור, מחנה הכדורעף בעוד ארבעה ימים.‬

498
00:30:50,349 --> 00:30:51,976
‫לא יעשו לנו בדיקת סמים.‬

499
00:30:52,685 --> 00:30:54,853
‫המאמנת הייתה מציינת במייל שלה, לא?‬

500
00:30:55,145 --> 00:30:56,105
‫איזה מייל?‬

501
00:30:56,438 --> 00:30:59,525
‫זה שקיבלנו אתמול בנוגע למחנה.
דיברת כבר עם המאמנת?‬

502
00:31:02,194 --> 00:31:04,321
‫- לא, עדיין לא.
- בלי, רגע, למה?‬

503
00:31:04,613 --> 00:31:07,866
‫- אני נשבעת, אם תבריזי שוב...
- אני לא. אני רוצה ללכת.‬

504
00:31:07,950 --> 00:31:10,077
‫טוב, אז אל תגידי לי אלא למאמנת.‬

505
00:31:11,036 --> 00:31:14,373
‫בסדר, כן. אסמס לה, עכשיו.‬

506
00:31:15,040 --> 00:31:16,500
‫כן. יופי. קח.י.‬

507
00:31:20,087 --> 00:31:22,464
‫היי המאמנת‬

508
00:31:22,548 --> 00:31:25,009
‫אני פשוט ממש לא רוצה...‬

509
00:31:25,634 --> 00:31:28,887
‫אני לא רוצה לנהל איתה
שיחה גדולה על העונה שעברה.‬

510
00:31:29,179 --> 00:31:31,140
‫ואני לא יודעת, אני מרגישה ש...‬

511
00:31:32,099 --> 00:31:35,269
‫אני רוצה לבוא, מוכנה למשחק,
ולהוכיח את עצמי במגרש.‬

512
00:31:35,561 --> 00:31:37,146
‫- אהבתי. בי הקטלנית.
- כן.‬

513
00:31:37,229 --> 00:31:38,147
‫- נכון?
- כן.‬

514
00:31:38,606 --> 00:31:40,691
‫אז אני לא צריכה לסמס לה, נכון?‬

515
00:31:42,192 --> 00:31:43,402
‫תני לי את הטלפון.‬

516
00:31:45,696 --> 00:31:46,905
‫זה מגוחך.‬

517
00:31:47,865 --> 00:31:51,994
‫"היי, המאמנת. אני מתכננת
להגיע למחנה בסופ"ש הבא.‬

518
00:31:52,077 --> 00:31:54,288
‫"כבר דיברתי עם שאר בנות הקבוצה,‬

519
00:31:54,371 --> 00:31:56,457
‫"ואין להן בעיה עם זה שאבוא.‬

520
00:31:58,208 --> 00:31:59,877
‫"אני מתה לראות אותך על המגרש."‬

521
00:31:59,960 --> 00:32:01,211
‫כן, זה טוב.‬

522
00:32:01,295 --> 00:32:03,088
‫- כן. אני יודעת.
- מה קורה כאן?‬

523
00:32:03,172 --> 00:32:04,673
‫משחקים ב"אמת או חובה"?‬

524
00:32:04,757 --> 00:32:06,216
‫טוב, כן. תשחק?‬

525
00:32:09,219 --> 00:32:11,388
‫חובה עליך לאכול את באנג התפוח.‬

526
00:32:15,309 --> 00:32:16,560
‫לא מפחד. עשיתי גרוע מזה.‬

527
00:32:16,644 --> 00:32:18,854
‫- אנחנו יודעות.
- השקענו בו מלא.‬

528
00:32:18,937 --> 00:32:20,397
‫אני ממש מצטער, סקיי.‬

529
00:32:20,481 --> 00:32:22,066
‫- לא.
- אני ממש מצטער.‬

530
00:32:22,149 --> 00:32:23,484
‫עכשיו הוא בפה שלו!‬

531
00:32:24,777 --> 00:32:27,571
‫- איך הטעם?
- הטעם כזה...‬

532
00:32:30,074 --> 00:32:31,408
‫אלוהים!‬

533
00:32:32,326 --> 00:32:33,786
‫- אלוהים!
- דוחה!‬

534
00:32:33,869 --> 00:32:35,120
‫לעזאזל!‬

535
00:32:35,204 --> 00:32:38,082
‫- הוא יודע שהוא צריך לנקות את זה?
- נכריח אותו.‬

536
00:32:38,749 --> 00:32:40,626
‫תפוח על כל הרגל שלי.‬

537
00:32:40,709 --> 00:32:43,087
‫רוצים להמשיך לשחק ב"אמת או חובה"?‬

538
00:32:43,170 --> 00:32:45,881
‫- קונרד?
- אני לא משחק.‬

539
00:32:45,964 --> 00:32:47,966
‫בחייך, בנאדם. מה, אתה פוחד?‬

540
00:32:49,176 --> 00:32:50,094
‫בחייך, בנאדם.‬

541
00:32:50,177 --> 00:32:53,389
‫איפה אתה רואה את עצמך בעשר השנים הבאות?‬

542
00:32:59,436 --> 00:33:00,604
‫כאן, אם לדבר בכנות.‬

543
00:33:01,897 --> 00:33:03,399
‫תכננתי לחזור לקאזינס.‬

544
00:33:04,942 --> 00:33:07,736
‫לעשות על האש ביום העצמאות, לחפש צדפות.‬

545
00:33:08,779 --> 00:33:09,738
‫לגלוש עם ג'ר.‬

546
00:33:10,739 --> 00:33:12,783
‫- להכין מרגריטות רימונים.
- נכון.‬

547
00:33:13,117 --> 00:33:15,744
‫אני פשוט מרגיש
שלא משנה איזה חרא יש לך בחיים,‬

548
00:33:15,828 --> 00:33:17,705
‫אתה חוזר לכאן ושוכח מהכול.‬

549
00:33:20,499 --> 00:33:23,001
‫נו! אף אחד לא משחק
"אמת או חובה" כמו שצריך.‬

550
00:33:23,085 --> 00:33:24,878
‫תהיה חצוף או תעוף!‬

551
00:33:24,962 --> 00:33:27,673
‫נכון. חייבים להיות יותר כמו ב"אופוריה".‬

552
00:33:27,756 --> 00:33:30,467
‫טוב, אני אנסה.‬

553
00:33:31,051 --> 00:33:33,470
‫טוב. מה יש לך?‬

554
00:33:34,012 --> 00:33:38,642
‫בלי, חובה עלייך לנשק את ג'רמיה.‬

555
00:33:45,065 --> 00:33:47,943
‫אני זוכר את הרגע המדויק שבו הכול השתנה.‬

556
00:33:54,616 --> 00:33:57,494
‫מהרגע הראשון שראיתי אותה
בקיץ שעבר, זה היה הסוף שלי.‬

557
00:33:58,412 --> 00:34:00,581
‫היא תמיד הייתה סתם בלי.‬

558
00:34:00,664 --> 00:34:02,833
‫ילדה שהכרתי כל חיי, ידידה שלי.‬

559
00:34:03,584 --> 00:34:06,712
‫רק שמה שהרגשתי באותו רגע היה חזק יותר.‬

560
00:34:06,795 --> 00:34:09,130
‫- איך הייתה הנסיעה?
- נהדרת.‬

561
00:34:09,214 --> 00:34:12,467
‫רציתי לתפוס אותה ולהחזיק אותה
ולנשק לה את הצורה.‬

562
00:34:13,177 --> 00:34:15,179
‫והתחושה לא נעלמה מעולם.‬

563
00:34:15,262 --> 00:34:16,722
‫ג'ר, בוא הנה!‬

564
00:34:16,804 --> 00:34:17,848
‫בוא.‬

565
00:34:17,931 --> 00:34:19,558
‫אבל לא הייתי היחיד.‬

566
00:34:27,565 --> 00:34:30,360
‫ניסיתי לשכנע את עצמי הרבה זמן
שהם לא בלתי נמנעים.‬

567
00:34:30,444 --> 00:34:32,279
‫אני אוהבת את עצמי יותר בלעדיהם.‬

568
00:34:32,362 --> 00:34:33,822
‫שיש לי סיכוי.‬

569
00:34:35,699 --> 00:34:38,494
‫אבל זה די ברור לי עכשיו
שמעולם לא היה לי סיכוי אמיתי.‬

570
00:34:43,456 --> 00:34:46,210
‫אנחנו לא מבוגרים מדי בשביל החרא הזה? נכון?‬

571
00:34:48,712 --> 00:34:49,630
‫כן.‬

572
00:34:49,713 --> 00:34:51,672
‫קם, אתה מכיר את הנוהל.‬

573
00:34:52,299 --> 00:34:54,092
‫כן, אמת, בבקשה.‬

574
00:34:55,092 --> 00:34:56,719
‫מה החרטה הכי גדולה שלך?‬

575
00:34:59,515 --> 00:35:00,516
‫האמת.‬

576
00:35:01,934 --> 00:35:03,477
‫אני בטח הייתי אומר‬

577
00:35:03,852 --> 00:35:06,939
‫שלא ביליתי די זמן עם אחותי
לפני שהיא נפטרה.‬

578
00:35:07,397 --> 00:35:09,650
‫- אני מצטערת. לא ידעתי.
- זה בסדר.‬

579
00:35:09,733 --> 00:35:12,277
‫- אתה לא חייב לדבר על זה.
- זה בסדר.‬

580
00:35:12,361 --> 00:35:14,404
‫זה היה לפני עשר שנים. היא הייתה בת 16.‬

581
00:35:15,531 --> 00:35:16,532
‫הייתי ילד קטן.‬

582
00:35:17,157 --> 00:35:18,492
‫באמת הערצתי אותה.‬

583
00:35:19,159 --> 00:35:21,036
‫ואני עדיין מעריץ אותה.‬

584
00:35:22,037 --> 00:35:23,205
‫זה נעשה קל יותר?‬

585
00:35:25,582 --> 00:35:26,416
‫כן.‬

586
00:35:28,335 --> 00:35:30,379
‫זה תמיד שם.‬

587
00:35:30,462 --> 00:35:33,632
‫אבל הכאב מתחיל...‬

588
00:35:34,758 --> 00:35:37,386
‫להזכיר יותר צלקת מאשר גלד.‬

589
00:35:38,887 --> 00:35:42,641
‫כאילו, לפעמים משהו אקראי לחלוטין
יזכיר לך אותה, כמו...‬

590
00:35:43,892 --> 00:35:46,353
‫שיר שהיא נהגה לנגן בשבילך, או...‬

591
00:35:47,521 --> 00:35:52,234
‫מטהר האוויר הקטן בצורת עץ צהוב
שהיה לה במכונית.‬

592
00:35:53,485 --> 00:35:55,529
‫לפעמים זה כאילו הכאב חדש לגמרי,‬

593
00:35:56,029 --> 00:35:57,906
‫אבל הכול...‬

594
00:35:59,533 --> 00:36:01,118
‫הכול חוזר לקדמותו.‬

595
00:36:01,618 --> 00:36:03,620
‫בסופו של דבר. מה שזה לא אומר.‬

596
00:36:03,704 --> 00:36:05,080
‫כן, אין לי שמץ של מושג.‬

597
00:36:06,123 --> 00:36:08,000
‫- צר לי, בנאדם.
- לא.‬

598
00:36:09,543 --> 00:36:11,044
‫צר לי על אימא שלכם.‬

599
00:36:12,296 --> 00:36:13,547
‫היא הייתה ממש מגניבה.‬

600
00:36:17,509 --> 00:36:18,802
‫אני מצטער, טיילור.‬

601
00:36:18,886 --> 00:36:21,805
‫- איפה איבדנו אותך?
- לא איבדתם אותי. אני רק...‬

602
00:36:22,347 --> 00:36:26,351
‫אני אוהבת לדבר על בריאות הנפש.
שבעים אחוזים מהטיקטוק שלי זה פסיכולוגים.‬

603
00:36:26,894 --> 00:36:29,563
‫אני פשוט ממש עייפה עכשיו.‬

604
00:36:29,646 --> 00:36:31,523
‫כן, באמת כבר מאוחר.‬

605
00:36:32,190 --> 00:36:34,192
‫אביא לכם כמה שמיכות.‬

606
00:36:35,986 --> 00:36:37,321
‫- נעשה את זה.
- כן.‬

607
00:36:37,404 --> 00:36:40,324
‫זו מחנאות? השגתי תג מהצופות...‬

608
00:36:40,616 --> 00:36:43,410
‫אפשר לחפש מזרן מתנפח?‬

609
00:36:50,918 --> 00:36:52,127
‫היי.‬

610
00:36:55,756 --> 00:36:58,800
‫אני מצטער אם עניין הריקודים היה מוזר.‬

611
00:36:59,259 --> 00:37:03,722
‫הוא לא היה מוזר. כלומר, הוא היה מוזר,
אבל לא שנאתי אותו.‬

612
00:37:04,640 --> 00:37:07,726
‫גם כלבות קשוחות
זקוקות לוורדים שלהן, אתה יודע?‬

613
00:37:09,102 --> 00:37:10,479
‫אאמין לך וזהו.‬

614
00:37:11,146 --> 00:37:13,106
‫- אתה מבין אותי.
- כן, בטח.‬

615
00:37:29,957 --> 00:37:31,416
‫כיצד לערער על פתיחת על הקרן שלך‬

616
00:37:31,500 --> 00:37:33,043
‫עורכי דין לנושאי קרנות - מסצ'וסטס‬

617
00:37:33,126 --> 00:37:35,796
‫מתבגר מניו אינגלנד
תובע את הוריו על פתיחת הקרן שלו‬

618
00:37:38,131 --> 00:37:40,425
‫המאמנת - העונה שעברה הייתה קשה.
הלוואי שהדברים היו מסתיימים אחרת.‬

619
00:37:40,509 --> 00:37:42,844
‫אני חושבת שעדיף שכרגע
לא תחזרי אל הקבוצה.‬

620
00:37:42,928 --> 00:37:44,262
‫מקווה שאת מבינה. בהצלחה.‬

621
00:37:57,484 --> 00:38:01,154
‫- הם באים.
- לא ברור מה יעשה.‬

622
00:38:01,905 --> 00:38:03,448
‫הוא זרק אותה עליי.‬

623
00:38:08,704 --> 00:38:09,621
‫היי.‬

624
00:38:10,914 --> 00:38:12,541
‫רוצה לסיים את הסרט?‬

625
00:38:13,834 --> 00:38:14,918
‫די מאוחר.‬

626
00:38:17,462 --> 00:38:19,131
‫אני מסריחה או משהו?‬

627
00:38:19,214 --> 00:38:23,093
‫מעולם לא ראיתי אותך
מסרב לנשיקה ב"אמת או חובה".‬

628
00:38:23,468 --> 00:38:24,803
‫אל תעשי את זה.‬

629
00:38:26,388 --> 00:38:28,890
‫לעשות מה? אני רק מנסה לדבר איתך.‬

630
00:38:29,599 --> 00:38:31,393
‫כלומר, לפני כן, בטיילת...‬

631
00:38:31,476 --> 00:38:32,811
‫פשוט תפסיקי.‬

632
00:38:33,770 --> 00:38:34,896
‫טוב?‬

633
00:38:35,897 --> 00:38:36,732
‫למה?‬

634
00:38:38,734 --> 00:38:41,028
‫למה אתה לא רוצה לנשק אותי?‬

635
00:38:45,365 --> 00:38:48,035
‫כי אם אנשק אותך,
אני לא יודע אם אוכל להפסיק.‬

636
00:38:52,372 --> 00:38:54,875
‫סליחה, לור, אבל את לא יודעת לצלם.‬

637
00:38:54,958 --> 00:38:57,586
‫- בק!
- הלוואי שיכולתי להיות איתכם.‬

638
00:38:59,171 --> 00:39:01,131
‫אוודא שהיא תצלם תמונות טובות.‬

639
00:39:01,882 --> 00:39:04,217
‫- שלא ישב יותר מדי.
- תודה.‬

640
00:39:05,635 --> 00:39:08,722
‫טוב, עכשיו אחת של כל הבנות ביחד.‬

641
00:39:09,848 --> 00:39:13,518
‫כעסתי על קונרד באותו לילה,
על כל מה שקשור אליו.‬

642
00:39:14,227 --> 00:39:17,814
‫הוא זכה לקחת את בלי לנשף,
והוא התנהג כאילו זו הייתה מטלה.‬

643
00:39:17,898 --> 00:39:19,441
‫צמיד הפרחים שלך לא אצלי.‬

644
00:39:19,524 --> 00:39:23,111
‫בטח השארתי אותו במקרר שלי במעונות.‬

645
00:39:23,361 --> 00:39:24,362
‫זה בסדר.‬

646
00:39:25,989 --> 00:39:26,990
‫חייבים ללכת.‬

647
00:39:27,074 --> 00:39:28,366
‫- הגיע הזמן.
- כן.‬

648
00:39:28,450 --> 00:39:31,912
‫הם צריכים ללכת.
אצלם כמה תמונות אחרונות.‬

649
00:39:31,995 --> 00:39:33,955
‫אסע אלייך מחר, על הבוקר.‬

650
00:39:34,039 --> 00:39:35,582
‫חבר'ה, תכייפו.‬

651
00:39:36,666 --> 00:39:39,336
‫אם הייתי במקומו, הייתי עושה את זה כראוי.‬

652
00:39:39,878 --> 00:39:43,799
‫לא הייתי שוכח את צמיד הפרחים.
הייתי מעניק לה לילה מושלם.‬

653
00:39:45,008 --> 00:39:48,095
‫היי! אני מוכנה לקצת מרילין.‬

654
00:39:48,178 --> 00:39:52,265
‫רוצה ללכת על קאובוי עם "יוצאי הדופן",
או על דראג ב"חמים וטעים"?‬

655
00:39:55,352 --> 00:39:56,311
‫אתה בסדר?‬

656
00:39:56,895 --> 00:39:58,897
‫קונרד שכח את צמיד הפרחים של בלי?‬

657
00:40:00,899 --> 00:40:02,150
‫זה מחורבן מצדו.‬

658
00:40:02,234 --> 00:40:04,194
‫הוא השאיר אותו במקרר שלו במעונות.‬

659
00:40:05,862 --> 00:40:07,823
‫הוא גם היה יפה כל כך.‬

660
00:40:08,406 --> 00:40:10,992
‫הם שלחו תמונות. סחלבים.‬

661
00:40:13,161 --> 00:40:14,204
‫שתי.‬

662
00:40:14,287 --> 00:40:17,374
‫מצטער, אזל הווניל בסופר, אז...‬

663
00:40:18,583 --> 00:40:19,918
‫אני מקווה שעדיין תאהבי.‬

664
00:40:22,587 --> 00:40:26,591
‫זה בסדר. שמשיית הקוקטיילים הקטנה
גורמת לי להרגיש‬

665
00:40:26,675 --> 00:40:28,927
‫כאילו אני שותה דאקירי תות.‬

666
00:40:29,928 --> 00:40:32,806
‫זה היה המשקה אהוב על בלי,
דאקירי תות בלי אלכוהול,‬

667
00:40:32,889 --> 00:40:34,766
‫כי הוא כלל שמשיות.‬

668
00:40:36,518 --> 00:40:38,520
‫לגמרי שכחתי את הפרט הזה לגביה.‬

669
00:40:41,773 --> 00:40:44,568
‫אתה תמיד זוכר מה משמח את בלי.‬

670
00:40:45,026 --> 00:40:46,027
‫כן.‬

671
00:40:47,988 --> 00:40:48,989
‫מותק.‬

672
00:40:50,699 --> 00:40:52,367
‫עדיין יש לך רגשות כלפיה.‬

673
00:40:53,952 --> 00:40:56,538
‫לא, אימא. התגברתי על
ההידלקות לפני הרבה זמן.‬

674
00:40:58,498 --> 00:41:00,667
‫אתה לא נותן לאף אחד לראות שאתה פגוע.‬

675
00:41:01,793 --> 00:41:03,712
‫אני בסדר, אימא. ברצינות.‬

676
00:41:04,129 --> 00:41:07,299
‫לפעמים אני חושבת
שאתה טוב מדי בלהיות בסדר.‬

677
00:41:08,758 --> 00:41:10,760
‫זה לא מה שכולם רוצים שאהיה?‬

678
00:41:12,888 --> 00:41:15,473
‫לא, לא אני.‬

679
00:41:19,561 --> 00:41:20,896
‫הכול באשמתי.‬

680
00:41:23,940 --> 00:41:29,029
‫התרגשתי כל כך מהרעיון
שבלי תהיה עם אחד הבנים שלי.‬

681
00:41:30,572 --> 00:41:32,532
‫זה בטח היה קשה לך כל כך...‬

682
00:41:33,575 --> 00:41:35,285
‫לראות אותה עם אחיך.‬

683
00:41:35,994 --> 00:41:37,913
‫אני לא רוצה שתדאגי בקשר לזה.‬

684
00:41:37,996 --> 00:41:38,997
‫תבטיח לי...‬

685
00:41:40,457 --> 00:41:43,293
‫שאתה וקונרד לא תיתנו
לשום דבר להפריד ביניכם.‬

686
00:41:45,086 --> 00:41:47,339
‫תמיד תיתנו זה לזה עדיפות.‬

687
00:41:48,798 --> 00:41:52,385
‫קון ואני בסדר, אני מבטיח.
את לא צריכה לדאוג בקשר לזה.‬

688
00:41:52,469 --> 00:41:56,348
‫היא בחרה בו. הם בחרו זה בזה ואני...‬

689
00:41:57,974 --> 00:41:59,267
‫אני...‬

690
00:41:59,809 --> 00:42:01,228
‫החבר הכי טוב שלה.‬

691
00:42:02,479 --> 00:42:05,065
‫זוהי רק ההתחלה של הסיפור שלך, ג'ר.‬

692
00:42:06,358 --> 00:42:09,361
‫אני לא יכולה להבטיח איך אנשים ירגישו...‬

693
00:42:10,320 --> 00:42:12,614
‫או להבטיח שאף אחד לא ייפגע, אבל...‬

694
00:42:15,617 --> 00:42:18,995
‫הכיף בחיים הוא לגלות את המשך הסיפור.‬

695
00:42:22,290 --> 00:42:24,376
‫אתה יודע מה היה הציטוט שלי לטקס הסיום?‬

696
00:42:25,585 --> 00:42:27,045
‫אמיליה ארהרט.‬

697
00:42:29,172 --> 00:42:31,549
‫"עצם ההרפתקה היא מה שחשוב."‬

698
00:42:33,885 --> 00:42:34,970
‫זכור את זה.‬

699
00:42:36,554 --> 00:42:38,348
‫אני מעריצה אותך, ילד שמש.‬

700
00:42:39,724 --> 00:42:41,434
‫אבי תמיד אהב את קונרד יותר.‬

701
00:42:41,518 --> 00:42:42,560
‫גם אני אוהב אותך.‬

702
00:42:42,644 --> 00:42:43,812
‫אבל לי הייתה אימא שלי.‬

703
00:42:44,896 --> 00:42:47,274
‫היא הייתה האדם היחיד שבאמת ראה אותי.‬

704
00:42:48,024 --> 00:42:49,651
‫היא ובלי.‬

705
00:42:50,944 --> 00:42:54,114
‫אז... מה אתה אומר?‬

706
00:42:56,408 --> 00:42:58,326
‫אני לא יודע, בלס, זה מסובך.‬

707
00:43:01,288 --> 00:43:02,956
‫הדבר הזה שאמרת קודם,‬

708
00:43:03,331 --> 00:43:05,333
‫על "עצם ההרפתקה"...‬

709
00:43:08,169 --> 00:43:09,754
‫אימא שלי סיפרה לך על זה?‬

710
00:43:11,673 --> 00:43:15,135
‫לא. ראיתי את זה על כובע סיום הלימודים שלך.‬

711
00:43:16,469 --> 00:43:20,056
‫כשאימא שלי הלכה, היא הסריטה את כל הטקס.‬

712
00:43:21,433 --> 00:43:23,810
‫ראיתי אותך מקבל את התעודה,
עולה בביטחון לבמה.‬

713
00:43:25,270 --> 00:43:27,272
‫רציתי להיות שם ביום שלך.‬

714
00:43:28,606 --> 00:43:30,150
‫גם אם זה היה, אתה יודע...‬

715
00:43:31,192 --> 00:43:33,194
‫רק דרך הטלפון של אימא שלי.‬

716
00:43:47,584 --> 00:43:48,626
‫שנלך?‬

717
00:43:49,919 --> 00:43:50,879
‫כן.‬

718
00:44:09,481 --> 00:44:10,648
‫לילה טוב, בלס.‬

719
00:44:11,816 --> 00:44:12,817
‫לילה טוב.‬

720
00:44:16,529 --> 00:44:18,948
‫כל חיי, תמיד קונרד נועד להיות עם בלי.‬

721
00:44:20,283 --> 00:44:21,409
‫אבל אולי...‬

722
00:44:22,702 --> 00:44:25,538
‫אולי עד סוף הסיפור הזה, זה יוכל להיות אני.‬

723
00:44:41,054 --> 00:44:42,389
‫רד ממני!‬

724
00:44:44,891 --> 00:44:46,101
‫מה השעה?‬

725
00:44:47,143 --> 00:44:48,478
‫מה קורה כאן בחוץ?‬

726
00:44:49,896 --> 00:44:52,357
‫אימא! היי, אני כל כך מצטער.‬

727
00:44:52,774 --> 00:44:56,403
‫הם היו צריכים מקום לישון
כי הם איבדו את הבית שלהם.‬

728
00:44:56,653 --> 00:44:59,072
‫- קם.
- אנקה הכול, אני נשבע.‬

729
00:44:59,155 --> 00:45:00,865
‫- לא, כולנו ננקה.
- יופי.‬

730
00:45:01,408 --> 00:45:03,410
‫- ואל תשכחו להחזיר את העגלה.
- כן.‬

731
00:45:28,268 --> 00:45:30,186
‫אתה עדיין חושב על הקטע עם ליאם?‬

732
00:45:30,270 --> 00:45:31,688
‫סימסתי לו אתמול בלילה.‬

733
00:45:31,896 --> 00:45:33,148
‫חשבתי שתסמס.‬

734
00:45:33,481 --> 00:45:35,567
‫הוא סיפר לי איך כל העניין קרה.‬

735
00:45:35,775 --> 00:45:38,361
‫הוא נתן לי את הטלפון של עורכי הדין שלו.‬

736
00:45:38,528 --> 00:45:39,737
‫תתקשר אליהם?‬

737
00:45:42,198 --> 00:45:44,576
‫- אתה לא חייב להיות חלק מזה.
- מה אמרתי?‬

738
00:45:44,659 --> 00:45:46,870
‫תפסיק לעשות הכול לבד, בסדר?‬

739
00:45:46,953 --> 00:45:49,205
‫שלחתי להם דוא"ל ואמרתי שזה דחוף.‬

740
00:45:49,289 --> 00:45:52,834
‫אני מקווה שמשום שהגעתי דרך ליאם,
הם יענו עד מחר.‬

741
00:45:53,460 --> 00:45:55,086
‫טוב, ברגע שיחזרו אליך,‬

742
00:45:55,462 --> 00:45:58,214
‫נודיע לג'וליה שיש לנו הצעה
שהיא לא יכולה לסרב לה.‬

743
00:46:03,803 --> 00:46:07,432
‫טוב. ננעל את הבית. סעי ל...‬

744
00:46:15,773 --> 00:46:17,192
‫תראו מי כאן.‬

745
00:46:18,026 --> 00:46:19,903
‫- היי.
- זה בסדר. אני אטפל בזה.‬

746
00:46:19,986 --> 00:46:21,446
‫- תודה רבה.
- אהיה בקשר?‬

747
00:46:21,529 --> 00:46:23,323
‫כן. תודה.‬

748
00:46:23,406 --> 00:46:24,282
‫סליחה.‬

749
00:46:24,365 --> 00:46:27,202
‫חבל שלא הלכתם הביתה כשביקשתי.‬

750
00:46:27,285 --> 00:46:30,079
‫לא תגרמי לנו לנטוש
את הבית שלנו, ג'וליה.‬

751
00:46:30,163 --> 00:46:33,124
‫זה לא הבית שלכם, קונרד, ו...‬

752
00:46:34,292 --> 00:46:36,002
‫הוא גם לא יהיה שלי לאורך זמן.‬

753
00:46:36,878 --> 00:46:39,088
‫ג'וליה, בבקשה. יש לנו רעיון, בסדר?‬

754
00:46:39,172 --> 00:46:42,133
‫קונה הציע לקנות את הבית, והסכמתי.‬

755
00:46:43,051 --> 00:46:47,472
‫אני חייבת לנסוע לבוסטון
כדי לסגור הכול, אבל זה נעשה.‬

756
00:46:48,431 --> 00:46:49,766
‫הבית נמכר.‬

757
00:48:51,638 --> 00:48:53,640
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬

758
00:48:53,723 --> 00:48:55,725
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬