1
00:00:15,666 --> 00:00:16,750
‫מסתדרת, מיסטי?‬

2
00:00:16,833 --> 00:00:20,291
‫בטח! אני פשוט... עוד לא בשיווי משקל.‬

3
00:00:20,375 --> 00:00:22,416
‫צריך להתרגל לזרם-רעמה.‬

4
00:00:22,500 --> 00:00:25,041
‫לפחות לקחנו אותך להרפתקה מפתיעה.‬

5
00:00:25,125 --> 00:00:26,250
‫את מתרגשת?‬

6
00:00:27,583 --> 00:00:30,583
‫בטח! לגמרי. אז במה מדובר?‬

7
00:00:30,666 --> 00:00:35,125
‫נטוס לפסגות צפריר,‬
‫למסיבת לבלוב החן השנתית של אקווסטריה.‬

8
00:00:35,208 --> 00:00:36,500
‫תמותי על זה.‬

9
00:00:36,583 --> 00:00:39,166
‫מסיבת לבלוב החן? מה זה?‬

10
00:00:39,250 --> 00:00:43,166
‫זו רק חגיגת האביב הכי חמודה‬
‫לכבוד כל דבר חדש ורענן.‬

11
00:00:43,250 --> 00:00:46,416
‫כמו פרחים, לבלובים, ארנבונים, אופנה.‬

12
00:00:46,500 --> 00:00:48,666
‫הלוקים שתראי, מיסטי! הלוקים!‬

13
00:00:48,750 --> 00:00:51,750
‫וחשוב מכך, זה טקס רשמי שנערך‬

14
00:00:51,833 --> 00:00:54,750
‫לכבוד כל הפונים שזכו לסימן חן השנה.‬

15
00:00:54,833 --> 00:00:55,875
‫יום של כבוד.‬

16
00:00:55,958 --> 00:01:00,583
‫כן, ודי מגניב שסוף סוף‬
‫שילבנו בין המסורות שגדלנו עליהן.‬

17
00:01:01,208 --> 00:01:05,333
‫אני מתה על מסיבת הלבלוב! היא אביבית כל כך!‬

18
00:01:05,416 --> 00:01:07,583
‫כבר הכנתי שבעה צמידי פרחים.‬

19
00:01:07,666 --> 00:01:09,583
‫צריך רק עוד כמה מאות.‬

20
00:01:09,666 --> 00:01:10,875
‫כמה מאות?‬

21
00:01:10,958 --> 00:01:13,875
‫כן! בשביל כל הפונים שיריעו בקהל!‬

22
00:01:15,958 --> 00:01:19,833
‫וואו. טוב. יהיה בסדר.‬
‫אוכל פשוט להתרחק משאר הפונים.‬

23
00:01:20,333 --> 00:01:23,708
‫פשוט לא אתבלט ואשתלב בין כולם. קלי קלות.‬

24
00:01:25,708 --> 00:01:26,750
‫תפני מהר!‬

25
00:01:26,833 --> 00:01:27,916
‫זה בטיפול.‬

26
00:01:32,000 --> 00:01:35,750
‫אוי, לא.‬
‫עשיתי נאחס כשאמרתי "קלי קלות", נכון?‬

27
00:02:10,666 --> 00:02:15,750
‫הפוני הקטן שלי: סימנים של קסם‬

28
00:02:15,833 --> 00:02:19,541
‫"תניפו פרסות לשמיים כי אנחנו בעננים‬

29
00:02:19,625 --> 00:02:22,416
‫"כל יום במרטיים ביי מדהים‬

30
00:02:22,500 --> 00:02:25,458
‫"תניפו פרסות לשמיים, לשמיים‬

31
00:02:25,541 --> 00:02:28,833
‫"הכול יהיה בסדר"‬

32
00:02:30,208 --> 00:02:32,083
‫אתה שוב חושב על ספארקי?‬

33
00:02:32,166 --> 00:02:35,791
‫כן. הוא עייף כל כך מאז התקרית עם אופלין.‬

34
00:02:35,875 --> 00:02:39,541
‫לא רציתי שייגרר לפסגות צפריר,‬
‫אבל הוא חסר לי.‬

35
00:02:39,625 --> 00:02:42,125
‫טוב, לפחות הוא נח עם סבתא פיגי!‬

36
00:02:46,166 --> 00:02:49,500
‫צודקת. סבתא תשפר את ההרגשה לכל פוני.‬

37
00:02:49,583 --> 00:02:51,625
‫רואה? ספארקי בפרסות טובות.‬

38
00:02:51,708 --> 00:02:53,500
‫פשוט תחשוב על משהו אחר.‬

39
00:02:53,583 --> 00:02:57,333
‫הנה משהו שיעזור!‬
‫נספר למיסטי על סימני החן שלנו!‬

40
00:02:57,416 --> 00:02:58,458
‫אני ראשונה.‬

41
00:02:59,083 --> 00:03:02,333
‫כשהייתי סייחה קטנה, לא היו לי הרבה חברים.‬

42
00:03:02,416 --> 00:03:07,083
‫אבל אבא שלי תמיד אמר,‬
‫"כשבחיים יש רק לימונים, תכיני לימונדה,‬

43
00:03:07,166 --> 00:03:09,666
‫"שתמכרי כדי לגייס כסף לספרייה."‬

44
00:03:09,750 --> 00:03:12,041
‫וכך עשיתי. כולם אהבו אותה!‬

45
00:03:12,125 --> 00:03:14,666
‫מכרתי מיד כל כוס כמעט.‬

46
00:03:14,750 --> 00:03:16,916
‫אבל שניים רצו את האחרונה.‬

47
00:03:17,000 --> 00:03:20,708
‫הם התחילו להתווכח, אבל אז נחלצתי לעזרה.‬

48
00:03:20,791 --> 00:03:23,000
‫הם הבינו שאין להם סיבה לריב!‬

49
00:03:23,083 --> 00:03:25,250
‫ואז הופיע סימן החן שלי!‬

50
00:03:25,333 --> 00:03:29,500
‫אבא אמר שזה מפני שעזרתי‬
‫לשני הפונים האלה להתפייס.‬

51
00:03:29,583 --> 00:03:33,416
‫הוא היה גאה כל כך.‬
‫באותו אביב, זכיתי לטופף על הבמה‬

52
00:03:33,500 --> 00:03:35,375
‫במסיבת לבלוב החן שלנו.‬

53
00:03:35,875 --> 00:03:38,375
‫זה אחד מהזיכרונות האהובים עליי.‬

54
00:03:39,208 --> 00:03:41,000
‫עכשיו בא לי לימונדה.‬

55
00:03:41,083 --> 00:03:44,500
‫עכשיו אני! הסיפור שלי…‬
‫-שלנו, בעיקרון.‬

56
00:03:44,583 --> 00:03:47,250
‫מתחיל בבית, בפ"צ.‬

57
00:03:47,333 --> 00:03:52,833
‫לפני שהיו קסמים, התעסקתי בחישובים‬
‫כדי להבין איך הפגסוסים יוכלו לעוף שוב.‬

58
00:03:52,916 --> 00:03:55,916
‫אבל יום אחד, הייתה לי הארה נפלאה!‬

59
00:03:56,000 --> 00:03:59,500
‫הבנתי שכמעט אוכל לעוף. זה היה מדהים.‬

60
00:03:59,583 --> 00:04:03,416
‫וזה היה מפחיד,‬
‫אבל אף פגסוס לא ניסה את זה לפניי.‬

61
00:04:10,666 --> 00:04:11,833
‫זה היה אדיר!‬

62
00:04:11,916 --> 00:04:14,958
‫וביום ההוא זכיתי לברק הפלא הזה.‬

63
00:04:15,041 --> 00:04:17,208
‫ואל תשמיטי מה שקרה אחר כך.‬

64
00:04:17,291 --> 00:04:21,500
‫כשראיתי את אחותי ממריאה,‬
‫בחיים לא ראיתי דבר דומה!‬

65
00:04:21,583 --> 00:04:24,833
‫היא הייתה אמיצה כל כך! וזה העניק לי ביטחון‬

66
00:04:24,916 --> 00:04:27,750
‫להופיע בפעם הראשונה אי פעם.‬

67
00:04:29,375 --> 00:04:30,916
‫"תותירו סימן‬

68
00:04:31,000 --> 00:04:32,625
‫"כמו ניצוץ קטן‬

69
00:04:32,708 --> 00:04:34,875
‫"סימן חן קטן‬

70
00:04:34,958 --> 00:04:37,375
‫"כן!"‬

71
00:04:37,458 --> 00:04:38,750
‫פיפ?‬
‫-פיפ!‬

72
00:04:38,833 --> 00:04:40,250
‫פיפ-ק היי!‬

73
00:04:40,333 --> 00:04:42,500
‫חמוד! אני אשתמש בזה.‬

74
00:04:46,958 --> 00:04:48,250
‫נפלא!‬

75
00:04:51,541 --> 00:04:53,458
‫די גנבת את ההצגה, אחותי.‬

76
00:04:53,541 --> 00:04:57,041
‫זו לא אשמתי! את זו שעוררת המון השראה.‬

77
00:04:57,125 --> 00:04:59,958
‫נראה שלא תוכל להתאפק. רוצה לספר גם?‬

78
00:05:00,666 --> 00:05:01,958
‫ועוד איך!‬

79
00:05:02,041 --> 00:05:06,166
‫שיחקתי בכדור-פרסה בחוף‬
‫עם חברים וסייחה רצתה להצטרף.‬

80
00:05:06,250 --> 00:05:08,833
‫אבל הם לא הרשו לה! הם רק צעקו…‬

81
00:05:08,916 --> 00:05:10,125
‫בלי סייחות!‬

82
00:05:11,708 --> 00:05:15,791
‫אז עשיתי מה שצריך.‬
‫עזבתי את המגעילים ושיחקתי איתה!‬

83
00:05:15,875 --> 00:05:18,416
‫ואז זכיתי לסימן שלי!‬

84
00:05:19,041 --> 00:05:21,916
‫כי אם נחמדים לאחרים, החיים מסתדרים.‬

85
00:05:22,833 --> 00:05:28,833
‫תורי! אז הכול מתחיל ביער בריידל, בימי קדם,‬

86
00:05:28,916 --> 00:05:32,250
‫בלילות ירח אבן-הירח השקוף…‬

87
00:05:35,708 --> 00:05:36,541
‫פלאשבק!‬

88
00:05:36,625 --> 00:05:40,333
‫הייתה באמצע היער שלנו‬
‫ערימת אשפה ממש עגמומית‬

89
00:05:40,416 --> 00:05:42,541
‫והיא רק גדלה וגדלה.‬

90
00:05:42,625 --> 00:05:47,000
‫אבל בעיניי זו לא הייתה אשפה‬
‫אלא רק חפצים שזקוקים לאהבה!‬

91
00:05:47,083 --> 00:05:50,750
‫הכנתי מכולם פסל קומקום גדול!‬

92
00:05:50,833 --> 00:05:55,416
‫ואז כל הפונים הבינו שאולי‬
‫התייחסו לאשפה קצת בזלזול.‬

93
00:05:55,500 --> 00:05:59,208
‫תודה! אני פשוט חד-קרן שאוהבת למחזר!‬

94
00:05:59,291 --> 00:06:02,500
‫קרן… מחזור. מחזו-קרן!‬

95
00:06:02,583 --> 00:06:05,000
‫ואז, בום! זכיתי לסימן שלי.‬

96
00:06:06,416 --> 00:06:07,250
‫יש!‬

97
00:06:07,333 --> 00:06:09,125
‫וואו, סיפורים נהדרים!‬

98
00:06:09,208 --> 00:06:13,958
‫אבל כולם נגמרו באירוע גדול‬
‫שבו הצטרכתם לעמוד בפני המוני פונים?‬

99
00:06:14,041 --> 00:06:16,250
‫כן! ועכשיו תורך לעשות את זה.‬

100
00:06:16,333 --> 00:06:20,125
‫וזה יהיה האירוע הגדול והמופלא מכולם!‬

101
00:06:20,208 --> 00:06:21,208
‫תראו!‬

102
00:06:26,500 --> 00:06:30,166
‫יש כאן כל כך הרבה פונים!‬
‫תהיי אמיצה, מיסטי.‬

103
00:06:30,250 --> 00:06:33,333
‫אני לא רוצה לקלקל להם! אני מסוגלת לזה.‬

104
00:06:33,416 --> 00:06:35,541
‫את לא מתרגשת בטירוף?‬

105
00:06:36,375 --> 00:06:38,166
‫הכול חדש כל כך.‬

106
00:06:42,458 --> 00:06:44,333
‫מלאכיות שלי! הגעתן!‬

107
00:06:44,416 --> 00:06:48,583
‫דאגתי כל כך שכמעט‬
‫שלחתי שוב את קלאודפף בעקבותיכן!‬

108
00:06:48,666 --> 00:06:53,583
‫אני שמחה שאתם פה,‬
‫אבל אני חייבת להודות שאני טיפה בלחץ.‬

109
00:06:53,666 --> 00:06:56,458
‫יש שוב בעיה עם הגבישים?‬
‫-מה פתאום.‬

110
00:06:56,541 --> 00:07:00,500
‫אלה רק ממטרי האביב.‬
‫אבל אם ירד גשם, הכול ייהרס!‬

111
00:07:00,583 --> 00:07:04,166
‫בטח אוכל לעזור.‬
‫-גם אני. אנחנו פותרים כל בעיה!‬

112
00:07:04,250 --> 00:07:05,958
‫באמת? תעשו זאת למעני?‬

113
00:07:06,041 --> 00:07:09,208
‫ברור. אנחנו מבטיחים שהאירוע יהיה מושלם‬

114
00:07:09,291 --> 00:07:13,333
‫ושלא תהיה טיפת בעיה.‬
‫אה, או בעצם, בעיה של טיפות.‬

115
00:07:13,416 --> 00:07:15,916
‫תודה למפרזל! בואו איתי.‬

116
00:07:18,125 --> 00:07:21,166
‫פה נמצאים סידורי הפרחים הענקיים לאביב‬

117
00:07:21,250 --> 00:07:23,875
‫וגם פעוטון הברווזונים שלנו.‬

118
00:07:23,958 --> 00:07:27,000
‫והמתאבנים שלנו, "פסגות צפ-ביס"!‬

119
00:07:27,083 --> 00:07:29,750
‫נכון שנון? קלאודפף המציא, לא אני!‬

120
00:07:29,833 --> 00:07:35,875
‫מה דעתכן, בנות? אני אדאג שזו תהיה‬
‫מסיבת לבלוב החן הכי טובה אי פעם,‬

121
00:07:35,958 --> 00:07:38,708
‫בייחוד למען חברתכן החדשה מיסטי.‬

122
00:07:38,791 --> 00:07:41,750
‫שומרים! תתכוננו לחשיפת סימן החן שלה.‬

123
00:07:41,833 --> 00:07:45,541
‫זה יהיה אירוע חברתי‬
‫מהנה כל כך והומה פונים!‬

124
00:07:45,625 --> 00:07:46,750
‫כן!‬
‫-יש!‬

125
00:07:48,583 --> 00:07:51,250
‫את תהיי מדהימה! איזה כיף.‬

126
00:07:51,333 --> 00:07:52,375
‫יש?‬

127
00:07:52,458 --> 00:07:53,875
‫בואי, מיסטי!‬

128
00:08:15,541 --> 00:08:17,916
‫אפשר להבהיר עוד קצת, לא?‬

129
00:08:18,000 --> 00:08:19,791
‫את מה-זה צודקת, אימא.‬

130
00:08:21,750 --> 00:08:23,875
‫היי. משהו מטריד אותך?‬

131
00:08:23,958 --> 00:08:27,458
‫אני רק מודאגת לגבי מה שקורה בבית.‬

132
00:08:27,541 --> 00:08:31,125
‫כלומר, אצל אופלין!‬
‫-אנחנו מבינות.‬

133
00:08:31,208 --> 00:08:35,958
‫למזלנו, יש לנו עוד כמה הכנות‬
‫למסיבת הלבלוב שמתמקדות רק בך!‬

134
00:08:36,041 --> 00:08:38,916
‫זה יסיח את דעתך. תעזרו לי עם הסלים?‬

135
00:08:42,750 --> 00:08:45,250
‫אז שיקרתי קצת לגבי מה שמפריע לי.‬

136
00:08:45,333 --> 00:08:50,708
‫אבל זה די נכון. אופלין בטח יודעת‬
‫שנעלמתי וכבר זוממת להתנקם בי.‬

137
00:08:50,791 --> 00:08:52,541
‫נעלמה!‬

138
00:08:52,625 --> 00:08:54,583
‫לא. איך זה ייתכן?‬

139
00:08:54,666 --> 00:08:56,916
‫מישהו ישלם על כך ביוקר.‬

140
00:08:57,000 --> 00:09:00,125
‫לא ייאמן שהיא לא פה.‬

141
00:09:00,833 --> 00:09:03,375
‫גרטרוד! איפה את, גרטרוד?‬

142
00:09:03,458 --> 00:09:07,416
‫מברשת הרעמה האהובה עליי.‬
‫היא יקרה לי כל כך.‬

143
00:09:07,500 --> 00:09:08,750
‫עליי למצוא אותה.‬

144
00:09:10,291 --> 00:09:12,375
‫אימא! תסתכלי עליי.‬

145
00:09:12,458 --> 00:09:15,333
‫אימא, אם אשיר לעץ, הוא יצמח מהר יותר?‬

146
00:09:15,416 --> 00:09:19,208
‫רעיון נהדר! בואי ננסה, טוב?‬

147
00:09:19,291 --> 00:09:22,708
‫מסיבת הלבלוב שלכן‬
‫זכורה לי כאילו הייתה אתמול.‬

148
00:09:22,791 --> 00:09:26,291
‫פשוט בא לי להרים אותן למעוך אותן!‬

149
00:09:26,375 --> 00:09:28,125
‫היינו חמודות כל כך!‬

150
00:09:28,208 --> 00:09:29,458
‫אתן עדיין כאלה.‬

151
00:09:29,541 --> 00:09:31,125
‫מה קורה, מיסטי?‬

152
00:09:31,916 --> 00:09:35,000
‫רוב הפונים פשוט זוכים לסימן חן בגיל צעיר‬

153
00:09:35,083 --> 00:09:37,541
‫כי אז קסם האישיות שלהם…‬

154
00:09:37,625 --> 00:09:39,291
‫והנצנוץ שלהם!‬

155
00:09:39,375 --> 00:09:40,500
‫מתחילים לבלוט.‬

156
00:09:41,000 --> 00:09:44,291
‫אבל בגלל אופלין, לא זכיתי לבלוט עד עכשיו.‬

157
00:09:44,375 --> 00:09:48,458
‫זה אומר שלא רק אהיה מול כל הפונים אלא גם…‬

158
00:09:52,083 --> 00:09:54,625
‫אהיה סוסת הפוני הכי מבוגרת פה.‬

159
00:09:54,708 --> 00:09:56,291
‫טוב, זיפ. השטח נבדק.‬

160
00:09:56,375 --> 00:09:58,750
‫אולם הכס נראה אטום לגשמים!‬

161
00:09:58,833 --> 00:10:00,916
‫נפלא, שריף, אבל מה לגבי…‬

162
00:10:01,000 --> 00:10:03,083
‫העובדה שהחוגגים יטופפו בחוץ‬

163
00:10:03,166 --> 00:10:06,500
‫מהארמון לבמה‬
‫והגשם יהרוס את בגדיהם המושלמים?‬

164
00:10:06,583 --> 00:10:07,500
‫כן.‬

165
00:10:07,583 --> 00:10:09,750
‫נצטרך מגפיים! ומטריות! ומהר!‬

166
00:10:12,083 --> 00:10:16,083
‫מיסטי! לא ידענו בכלל שסוסת פוני בגילך‬

167
00:10:16,166 --> 00:10:19,875
‫יכולה לזכות בסימן חן ראשון. זה ממש מגניב!‬

168
00:10:20,666 --> 00:10:21,833
‫תצטרפי אלינו?‬

169
00:10:21,916 --> 00:10:25,625
‫גלורי ופיץ'-פיז באו הנה‬
‫לחגיגת סימן החן החדש שלי.‬

170
00:10:25,708 --> 00:10:26,541
‫תראי!‬

171
00:10:26,625 --> 00:10:28,500
‫הוא נהדר, סישל.‬

172
00:10:28,583 --> 00:10:30,583
‫הרגע הגיע.‬
‫-מה? הרגע למה?‬

173
00:10:30,666 --> 00:10:33,000
‫אל תדאגי. תוכלי להישאר איתי.‬

174
00:10:36,000 --> 00:10:39,958
‫ברוכים הבאים‬
‫למשתה הערב של מסיבת לבלוב החן!‬

175
00:10:43,000 --> 00:10:44,291
‫את מסוגלת לזה.‬

176
00:10:45,541 --> 00:10:49,416
‫לכבוד הוא לי שכולכם באתם לפסגות צפריר‬

177
00:10:49,500 --> 00:10:52,541
‫לרגל מסיבת לבלוב החן הראשונה שלנו ביחד!‬

178
00:10:52,625 --> 00:10:56,000
‫מפגסוסים וחדי-קרן ועד לפוני אדמה,‬

179
00:10:56,083 --> 00:11:00,083
‫כל אחד מכם הגיע לציון דרך חשוב במסע שלכם‬

180
00:11:00,166 --> 00:11:03,916
‫אל הזהות הכי טובה והכי אמיתית שלכם.‬

181
00:11:04,000 --> 00:11:07,833
‫הגיע הזמן שתצאו‬
‫ותותירו סימני קסם באקווסטריה.‬

182
00:11:07,916 --> 00:11:12,083
‫אבל לפני כן, תיהנו בבקשה‬
‫מסעודת האביב המשובחת הזאת.‬

183
00:11:15,333 --> 00:11:17,166
‫זה לא המזלג הנכון.‬

184
00:11:17,250 --> 00:11:18,208
‫אופס.‬

185
00:11:21,791 --> 00:11:22,833
‫אוי, לא!‬

186
00:11:26,666 --> 00:11:30,541
‫אני מצטערת כל כך!‬
‫-זה בסדר, יקירתי. זה לא נורא.‬

187
00:11:30,625 --> 00:11:34,666
‫ועכשיו, לפי המסורת,‬
‫עליכם להציג את עצמכם זה לזה‬

188
00:11:34,750 --> 00:11:38,416
‫ולספר לנו על סימן החן שלכם.‬
‫מיסטי, אולי תתחילי?‬

189
00:11:38,500 --> 00:11:41,750
‫מה? אה. אני? כן, אני אתחיל.‬

190
00:11:42,916 --> 00:11:45,708
‫אז קוראים לי מיסטי,‬

191
00:11:45,791 --> 00:11:50,958
‫מיסטי ברייטדון, וסימן החן שלי הוא פרפר.‬

192
00:11:55,958 --> 00:11:57,000
‫זהו זה.‬

193
00:11:57,583 --> 00:12:01,875
‫יקירתי, את גם צריכה לספר‬
‫לכל הפונים למה זה פרפר, לדעתך.‬

194
00:12:01,958 --> 00:12:04,375
‫אה! וגם… כי…‬

195
00:12:05,250 --> 00:12:06,333
‫כי…‬

196
00:12:07,125 --> 00:12:09,041
‫נפל לי המזלג.‬

197
00:12:09,125 --> 00:12:10,500
‫זה מביך כל כך!‬

198
00:12:10,583 --> 00:12:12,583
‫אני לא יכולה לדבר בפומבי.‬

199
00:12:12,666 --> 00:12:16,250
‫פעם חברתי היחידה הייתה‬
‫שטות בשם גברת טאפיטייל.‬

200
00:12:16,333 --> 00:12:19,500
‫אופלין צדקה. אולי לא אתאים לעולם הזה.‬

201
00:12:19,583 --> 00:12:23,375
‫שמי סישל וסימן החן שלי הוא… צדף!‬

202
00:12:23,458 --> 00:12:27,875
‫כי אני סוסת פוני‬
‫יחידה במינה כמו כל צדף בחוף.‬

203
00:12:27,958 --> 00:12:30,125
‫נפלא. זה היה מקסים, יקירתי!‬

204
00:12:30,208 --> 00:12:31,833
‫כל הכבוד, סישל!‬
‫-וואו!‬

205
00:12:31,916 --> 00:12:33,458
‫נהדר!‬
‫-זה היה מדהים!‬

206
00:12:35,791 --> 00:12:40,041
‫קודם כל, חמשת הפונים הקטנים‬
‫סיכלו את מזימותיי הגאוניות,‬

207
00:12:40,125 --> 00:12:43,041
‫ועכשיו אפילו המברשת נעלמה לי!‬

208
00:12:43,125 --> 00:12:44,958
‫ובחיי שעוד משהו חסר פה.‬

209
00:12:45,041 --> 00:12:48,416
‫חסר… חס… מיס… מיסטי!‬

210
00:12:48,500 --> 00:12:51,500
‫כן! איפה סוסת הפוני העלובה הזו?‬

211
00:12:51,583 --> 00:12:54,958
‫בטח עדיין בחדרה,‬
‫מתבכיינת בגלל התבוסה שלנו.‬

212
00:12:55,041 --> 00:12:58,791
‫כמה זמן היא נמצאת שם למעלה?‬
‫כמה שעות? ימים? מוזר.‬

213
00:13:00,041 --> 00:13:04,125
‫אבל גם לא אכפת לי. מיסטי נכשלת כל הזמן.‬

214
00:13:04,208 --> 00:13:08,083
‫היא תרד לפה בקרוב‬
‫ותתחנן לסימן חן ממני, כמו תמיד.‬

215
00:13:08,875 --> 00:13:12,791
‫היא טיפשה כל כך.‬
‫היא מאמינה שבאמת אעשה זאת!‬

216
00:13:17,958 --> 00:13:20,041
‫מה? מה יש? מתקיפים אותנו?‬

217
00:13:20,125 --> 00:13:23,208
‫לא, מיסטי. זה היום הגדול שלך!‬

218
00:13:23,291 --> 00:13:26,083
‫מסיבת לבלוב החן! יש! תתחילי להתכונן.‬

219
00:13:26,166 --> 00:13:27,250
‫את לא נרגשת?‬

220
00:13:28,208 --> 00:13:30,375
‫נרגשת… מרוב לחץ.‬

221
00:13:32,708 --> 00:13:35,666
‫צמידי פרחים! מי רוצה צמידי פרחים?‬

222
00:13:35,750 --> 00:13:39,041
‫במלאכת-פרסה של איזי כמובן! הריח נהדר!‬

223
00:13:39,125 --> 00:13:40,291
‫ריח של פרחים!‬

224
00:13:43,625 --> 00:13:44,791
‫אל דאגה, פונים!‬

225
00:13:44,875 --> 00:13:47,416
‫לא ניתן לגשם לככב בראש המצעד.‬

226
00:13:47,500 --> 00:13:50,000
‫יש מצעד? למה אף פוני לא סיפר לי?‬

227
00:13:50,083 --> 00:13:55,500
‫אולי אספיק להכין במה נוסעת,‬
‫אבל אצטרך דבק, 5,014 סוכריות ארנבונים…‬

228
00:13:55,583 --> 00:13:56,958
‫לא, זה סתם ביטוי.‬

229
00:13:57,041 --> 00:14:01,083
‫אנחנו מתכוונים שהחגיגה הכיפית הזו מכוסה.‬

230
00:14:01,166 --> 00:14:04,625
‫ומינינו סגנים קטנטנים‬
‫כדי שאף פוני לא יחליק.‬

231
00:14:04,708 --> 00:14:08,583
‫ויש לנו מכשירי קשת!‬
‫כי… טוב, כי הם מגניבים.‬

232
00:14:08,666 --> 00:14:12,291
‫נקטנו כל אמצעי זהירות. אז עכשיו נחכה.‬

233
00:14:12,375 --> 00:14:16,666
‫הוא בדרך. קנת, תפוס פיקוד!‬
‫כשירד גשם, ברור לך מה לעשות!‬

234
00:14:21,416 --> 00:14:25,541
‫טוב, לפחות אני משגעת…‬
‫ואני משתגעת מרוב פחד.‬

235
00:14:26,916 --> 00:14:28,375
‫מיסטי!‬
‫-מדהיר!‬

236
00:14:28,458 --> 00:14:30,791
‫מיסטי! את התגלמות האביב!‬

237
00:14:30,875 --> 00:14:33,791
‫יצירה פרחונית, שיר הלל ליופי הפרפר.‬

238
00:14:34,375 --> 00:14:37,583
‫את תתבלטי. בקטע טוב.‬

239
00:14:38,416 --> 00:14:39,416
‫מתחילים.‬

240
00:14:56,000 --> 00:14:58,500
‫אני לא יכולה. זה מלחיץ מדי.‬

241
00:14:59,666 --> 00:15:00,875
‫מה?‬
‫-לא!‬

242
00:15:00,958 --> 00:15:03,666
‫מה?‬
‫-רגע! אני צריכה להתוודות.‬

243
00:15:03,750 --> 00:15:06,208
‫ידעתי!‬
‫-זה לא קשור לאופלין, זיפ.‬

244
00:15:06,291 --> 00:15:07,708
‫זה קשור אליי.‬

245
00:15:07,791 --> 00:15:10,875
‫האמת היא שאני לא יכולה לצאת לשם.‬

246
00:15:10,958 --> 00:15:13,333
‫בגלל התלבושת? נוכל לשנות אותה.‬

247
00:15:13,416 --> 00:15:17,458
‫לא! היא מושלמת. הכול מושלם.‬

248
00:15:17,541 --> 00:15:20,791
‫אבל מאז שהגעתי לפה, לא הרגשתי בנוח.‬

249
00:15:20,875 --> 00:15:23,250
‫כל הפונים וכל ההתמקדות הזו בי.‬

250
00:15:23,333 --> 00:15:25,291
‫אז את לא אוהבת את זה?‬
‫-לא.‬

251
00:15:25,375 --> 00:15:30,333
‫כל מסיבת לבלוב החן הזו‬
‫לא התאימה בכלל למי שאני.‬

252
00:15:30,416 --> 00:15:34,000
‫אני אולי מחייכת, אבל ככה אני מרגישה באמת.‬

253
00:15:34,083 --> 00:15:36,291
‫וואו, כן. לא נראה שאת שמחה.‬

254
00:15:36,375 --> 00:15:39,250
‫לא בא לי לטופף על הבמה כשכולם מביטים.‬

255
00:15:39,333 --> 00:15:42,541
‫אני לא רוצה תשומת לב אלא רק להיות מיסטי.‬

256
00:15:42,625 --> 00:15:45,958
‫אבל אם לא אעמיד פנים, הפונים ידעו את האמת.‬

257
00:15:46,041 --> 00:15:47,958
‫שאני… ביישנית.‬

258
00:15:48,041 --> 00:15:51,916
‫מיסטי, רק רצינו לחגוג‬
‫לכבוד סימן החן החדש שלך.‬

259
00:15:52,000 --> 00:15:56,708
‫אני צריכה להתגאות בו, ואני מתגאה,‬
‫אבל אני לא רוצה לעשות את זה.‬

260
00:15:56,791 --> 00:15:59,750
‫פחדתי לספר לכם כי כולכם התלהבתם כל כך.‬

261
00:15:59,833 --> 00:16:04,000
‫אני מצטערת.‬
‫הייתי צריכה לומר את האמת. הרסתי הכול!‬

262
00:16:04,083 --> 00:16:07,041
‫מיסטי, לא הרסת שום דבר.‬

263
00:16:07,125 --> 00:16:08,833
‫אנחנו צריכים להתנצל.‬

264
00:16:08,916 --> 00:16:12,291
‫השתדלנו כל כך שזה יהיה רגע מיוחד בחייך‬

265
00:16:12,375 --> 00:16:15,500
‫ששכחנו לשאול אם את רוצה בזה בכלל.‬

266
00:16:15,583 --> 00:16:17,583
‫זה מה שחברים טובים יעשו.‬

267
00:16:17,666 --> 00:16:21,166
‫תודה על ההבנה. אני עדיין לומדת על חברות.‬

268
00:16:21,250 --> 00:16:23,291
‫וגם אנחנו.‬
‫-בכל יום.‬

269
00:16:26,791 --> 00:16:29,250
‫אולי נוכל לחגוג בדרך אחרת?‬

270
00:16:36,458 --> 00:16:39,333
‫והבאה בתור היא סישל!‬

271
00:16:41,750 --> 00:16:43,916
‫סישל! כן!‬

272
00:16:44,000 --> 00:16:45,458
‫תודה, פונים.‬

273
00:16:45,541 --> 00:16:49,833
‫לראשונה מזה הרבה זמן, אני… מאושרת.‬

274
00:16:49,916 --> 00:16:52,833
‫אני כנראה מאושרת כמו סישל כרגע.‬

275
00:16:52,916 --> 00:16:55,375
‫זה הרגע הכי טוב בחיי!‬

276
00:16:55,458 --> 00:16:57,916
‫דיברתי עם אימא. אין לה בעיה.‬

277
00:16:58,000 --> 00:16:59,291
‫יש!‬
‫-עם מה?‬

278
00:16:59,375 --> 00:17:03,041
‫הפתעה מיוחדת.‬
‫ומבטיחים שהיא לא תכלול עוד פונים,‬

279
00:17:03,125 --> 00:17:05,791
‫הכנות או התגנדרות. רק אותנו.‬

280
00:17:12,916 --> 00:17:14,000
‫היי!‬

281
00:17:14,083 --> 00:17:17,416
‫זה המקום מהסרטון. הוא יפהפה!‬

282
00:17:19,708 --> 00:17:21,208
‫אבל למה אנחנו פה?‬

283
00:17:21,291 --> 00:17:25,041
‫רצינו לציין את היום הגדול שלך‬
‫באופן מגניב ובקטנה.‬

284
00:17:25,125 --> 00:17:28,166
‫זה אחד מהשתילים ששרתי להם,‬

285
00:17:28,250 --> 00:17:30,625
‫כלומר, שטיפחתי כבר הרבה זמן.‬

286
00:17:30,708 --> 00:17:32,708
‫ועכשיו הוא שלך.‬

287
00:17:32,791 --> 00:17:36,875
‫הוא מייצג את סוסת הפוני‬
‫שאת אמורה להיות כשתגדלי.‬

288
00:17:36,958 --> 00:17:39,583
‫עכשיו הנוצץ שלך יכה שורשים.‬

289
00:17:40,291 --> 00:17:41,125
‫כמו שלי.‬

290
00:17:41,208 --> 00:17:42,250
‫ושלי.‬

291
00:17:42,333 --> 00:17:44,500
‫אז מה דעתך?‬

292
00:17:44,583 --> 00:17:45,833
‫אני מתה על זה!‬

293
00:17:47,458 --> 00:17:50,750
‫ייקח הרבה זמן לעץ שלי לגדול כמו שלך!‬

294
00:17:50,833 --> 00:17:52,666
‫אולי לא…‬

295
00:17:52,750 --> 00:17:56,875
‫"זרעי את הזרע‬
‫כדי להיות מי שתרצי‬

296
00:17:56,958 --> 00:18:02,291
‫"כי הקסם קיים בתוכך ובתוכי‬

297
00:18:02,375 --> 00:18:06,541
‫"לוקח זמן לגדול וללמוד הכול‬

298
00:18:06,625 --> 00:18:12,416
‫"השינוי כבר מתחיל‬

299
00:18:12,500 --> 00:18:19,458
‫"פרפר לא מצמיח כנפיים בלילה אחד‬

300
00:18:19,541 --> 00:18:22,041
‫"כל זה לוקח זמן‬

301
00:18:22,125 --> 00:18:26,833
‫"ציפור לא תלמד לעוף מיד‬

302
00:18:26,916 --> 00:18:31,791
‫"זה בא עמוק מבפנים‬

303
00:18:31,875 --> 00:18:36,375
‫"תמצאי את האור שלך‬

304
00:18:36,458 --> 00:18:41,750
‫"ושהוא יזרח‬
‫קדימה, הוא שלך‬

305
00:18:41,833 --> 00:18:45,958
‫"תמצאי את האור שלך‬

306
00:18:46,041 --> 00:18:51,875
‫"קדימה, הוא שלך‬
‫כל פוני עוד יצמח‬

307
00:18:58,875 --> 00:19:02,125
‫"כל פוני עוד יצמח‬

308
00:19:08,291 --> 00:19:12,166
‫"כל פוני עוד יצמח"‬

309
00:19:12,250 --> 00:19:15,166
‫וואו. תראו את זה!‬

310
00:19:22,166 --> 00:19:25,291
‫זה העניין! לכן סימן החן שלי הוא פרפר.‬

311
00:19:25,375 --> 00:19:27,708
‫כי יש לי כוח להשתנות,‬

312
00:19:27,791 --> 00:19:31,041
‫לשנות את גורלי. זו מי שאני.‬

313
00:19:31,125 --> 00:19:33,750
‫אבל רציתי לספר לכם עוד משהו.‬

314
00:19:33,833 --> 00:19:37,375
‫וכן, הפעם זה קשור לאופלין, זיפ.‬

315
00:19:37,458 --> 00:19:38,583
‫ידעתי.‬

316
00:19:38,666 --> 00:19:41,583
‫אופלין עוד לא הובסה. בכלל לא.‬

317
00:19:41,666 --> 00:19:44,625
‫לא יכול להיות. ראית מה קרה במצודה שלה.‬

318
00:19:44,708 --> 00:19:49,833
‫כן. אבל היא חזקה יותר משנראה לכם.‬
‫ואש הדרקון של ספארקי כבר ברשותה.‬

319
00:19:49,916 --> 00:19:53,625
‫אופלין לא תפסיק עד שתשיג‬
‫את כל הכוח של אקווסטריה!‬

320
00:19:53,708 --> 00:19:55,791
‫אבל אולי אוכל לעזור.‬
‫-איך?‬

321
00:19:55,875 --> 00:20:00,541
‫יהיה קשה לנחש מה תעשה עכשיו.‬
‫אופלין היא בלתי צפויה ומסתורית.‬

322
00:20:00,625 --> 00:20:05,791
‫אלא אם כן יש פוני שמכיר אותה,‬
‫פוני שיוכל להתקרב אליה.‬

323
00:20:05,875 --> 00:20:07,416
‫מיסטי, לא!‬

324
00:20:07,500 --> 00:20:10,750
‫כן. אחזור לאופלין ואעמיד פנים שאני לצידה.‬

325
00:20:11,666 --> 00:20:13,000
‫אין דרך אחרת.‬

326
00:20:13,083 --> 00:20:18,166
‫הבועה המעלימה של טווייליט ספרקל‬
‫לא תרחיק את אופלין מאקווסטריה לנצח.‬

327
00:20:18,250 --> 00:20:22,041
‫אוכל להיות סוכנת כפולה‬
‫ולמסור לכם כל מידע שאגלה.‬

328
00:20:22,125 --> 00:20:25,375
‫לא נראה שזו הדרך הכי בטוחה, מיסטי.‬

329
00:20:25,458 --> 00:20:28,208
‫נכון. את לא יכולה ללכת!‬
‫-זה מסוכן.‬

330
00:20:28,291 --> 00:20:31,416
‫אבל זה מה שארצה לעשות. ככה אוכל לעזור.‬

331
00:20:31,500 --> 00:20:34,333
‫לפחות זכיתי לחברים טובים שיתמכו בי.‬

332
00:20:34,416 --> 00:20:36,125
‫נהיה לצידך. תמיד.‬

333
00:20:39,375 --> 00:20:40,250
‫הרעמה שלי!‬

334
00:20:53,791 --> 00:20:54,875
‫הנה את!‬

335
00:20:54,958 --> 00:20:59,666
‫המזימות שלי בפיגור.‬
‫עלו לי רעיונות ולא היה פוני שירשום אותם.‬

336
00:20:59,750 --> 00:21:02,250
‫בושה וחרפה.‬
‫-מצטערת, אופלין. אני…‬

337
00:21:02,333 --> 00:21:03,416
‫מה זה?‬

338
00:21:04,958 --> 00:21:06,833
‫ומה קרה לרעמה שלך?‬

339
00:21:06,916 --> 00:21:10,333
‫היא כולה סגולה וורודה ו… שונה.‬

340
00:21:11,958 --> 00:21:12,833
‫אה.‬

341
00:21:12,916 --> 00:21:17,041
‫זה! כן, אני… נפלתי לתוך שיח פורח.‬

342
00:21:17,125 --> 00:21:20,500
‫שיח מכושף, שהיה בו קסם של פוני אדמה.‬

343
00:21:20,583 --> 00:21:22,625
‫הוא שינה לי את הרעמה ברגע.‬

344
00:21:22,708 --> 00:21:24,916
‫הפונים האלה שוב עשו לי צרות!‬

345
00:21:25,500 --> 00:21:26,625
‫מגושמת שכמותך.‬

346
00:21:26,708 --> 00:21:29,750
‫ועכשיו, צ'יק-צ'ק. יש לי תככים לתכנן.‬

347
00:21:30,833 --> 00:21:33,708
‫אתם לצידי ולא אאכזב אתכם.‬

348
00:21:33,791 --> 00:21:35,916
‫מיסטי!‬