1
00:00:17,375 --> 00:00:21,500
‫אני לא מאמין. הבת שלי מיסטי חזרה.‬

2
00:00:21,583 --> 00:00:24,250
‫טוב, קראתי לך "מיסטי-ויסטי" פעם,‬

3
00:00:24,333 --> 00:00:26,500
‫אבל נוכל לשכוח מזה, אם תרצי.‬

4
00:00:26,583 --> 00:00:27,416
‫אה.‬

5
00:00:28,041 --> 00:00:29,916
‫אני בהחלט רוצה.‬

6
00:00:30,000 --> 00:00:33,625
‫כרגע, בכל אופן.‬
‫-טוב, מיסטי-ויסטי. כלומר, מיסטי.‬

7
00:00:33,708 --> 00:00:37,500
‫יש לנו המון פערים להשלים!‬
‫אה, אני צריך להביא משהו.‬

8
00:00:38,291 --> 00:00:39,666
‫כמה שזה נפלא!‬

9
00:00:39,750 --> 00:00:43,916
‫חבל שאני כבר צריכה לעוף‬
‫כדי למלא את תפקידיי המלכותיים.‬

10
00:00:44,000 --> 00:00:46,125
‫אני שמחה כל כך בשמחתכם.‬

11
00:00:46,208 --> 00:00:47,875
‫אין דבר טוב יותר מבת.‬

12
00:00:47,958 --> 00:00:49,666
‫חוץ משתי בנות, אולי.‬

13
00:00:51,583 --> 00:00:53,708
‫טוב, עליי לעזוב. היו שלום!‬

14
00:00:54,250 --> 00:00:56,000
‫זוכרת שהלכנו לקרקס‬

15
00:00:56,083 --> 00:00:59,041
‫וחשבת שזה הדבר הכי מצחיק בעולם? כן?‬

16
00:01:00,416 --> 00:01:03,250
‫ואהבת את הציור הזה ממוזאון חדי-הקרן.‬

17
00:01:03,333 --> 00:01:07,916
‫אני חייב לומר שכשהיית קטנה,‬
‫היה לך חוש אמנותי מתקדם מאוד.‬

18
00:01:08,000 --> 00:01:08,833
‫אה.‬

19
00:01:08,916 --> 00:01:11,833
‫אני לא בדיוק זוכרת את כל זה, אלפביטל.‬

20
00:01:11,916 --> 00:01:15,583
‫היי! מספיק עם "אלפביטל".‬
‫מעכשיו, תקראי לי "אבא".‬

21
00:01:15,666 --> 00:01:16,625
‫טוב, אבא.‬

22
00:01:17,291 --> 00:01:20,000
‫אה, התכוונת רק למיסטי. הבנתי.‬

23
00:01:20,083 --> 00:01:23,166
‫סליחה, אני לא זוכרת. אבא.‬

24
00:01:23,250 --> 00:01:24,958
‫צריך לרענן את זיכרונך.‬

25
00:01:25,041 --> 00:01:30,791
‫אני יודע! נבלה יום מדהים כאבא ובת,‬
‫ואני מבטיח שאז יחזרו לך כל הזיכרונות.‬

26
00:01:30,875 --> 00:01:32,833
‫מה את אומרת?‬
‫-אני אשמח.‬

27
00:01:32,916 --> 00:01:35,541
‫וואו, קודם סימן החן שלי ועכשיו זה.‬

28
00:01:35,625 --> 00:01:38,416
‫אני שמחה עד גג הירח שהתאחדנו.‬

29
00:01:41,375 --> 00:01:43,625
‫זה מתוק.‬
‫-כזה חמוד!‬

30
00:01:45,041 --> 00:01:48,583
‫אני פשוט מוצפת בהמון רגשות!‬

31
00:02:24,666 --> 00:02:29,958
‫הפוני הקטן שלי: סימנים של קסם‬

32
00:02:30,041 --> 00:02:33,916
‫איך נתחיל להתחבר מחדש ולהיזכר?‬

33
00:02:34,000 --> 00:02:38,083
‫תמיד ידעת יותר ממני להמציא משחקים ולכייף.‬
‫-באמת?‬

34
00:02:38,166 --> 00:02:41,333
‫כן. לכן יש משחקים בבית התה הגבישי שלי.‬

35
00:02:41,416 --> 00:02:42,250
‫בזכותך.‬

36
00:02:42,333 --> 00:02:45,125
‫זה מתחשב כל כך!‬
‫-אני לא עומדת בזה!‬

37
00:02:45,208 --> 00:02:48,125
‫אני לא זוכרת את זה ומתי שיחקתי בכלל.‬

38
00:02:48,208 --> 00:02:52,916
‫חוץ מבמשחק המזימות,‬
‫שמתכננים בו להשתלט על העולם ועל כל הפונים?‬

39
00:02:53,000 --> 00:02:54,458
‫אופלין מתה עליו.‬

40
00:02:56,041 --> 00:02:58,125
‫רגע. זה לא באמת משחק, נכון?‬

41
00:02:58,208 --> 00:03:02,541
‫ברור לנו שעברת המון, מיסטי.‬
‫יש לך עוד המון מטענים לפרוק.‬

42
00:03:02,625 --> 00:03:06,291
‫לגמרי. יש לי עוד 20 ארגזים‬
‫עם זיכרונות ממיסטי.‬

43
00:03:06,375 --> 00:03:08,958
‫לא, מטען רגשי ונפשי. אבל גם אותם.‬

44
00:03:09,041 --> 00:03:12,000
‫ואגב זה, תוכלי לתת פרסה, בתי?‬

45
00:03:12,083 --> 00:03:16,333
‫אה, מתי שתרצה, אבא-ביטל. כלומר, אלפ-אבא.‬

46
00:03:16,416 --> 00:03:18,708
‫סליחה. עוד לא התרגלתי לזה.‬

47
00:03:19,416 --> 00:03:23,875
‫שמעת מה מיסטי אמרה הרגע?‬
‫-כן! "אבא-ביטל"? קורע.‬

48
00:03:23,958 --> 00:03:27,791
‫לא, לא זה.‬
‫היא אמרה שאופלין תשתלט על כל הפונים.‬

49
00:03:27,875 --> 00:03:31,000
‫אולי נבין מה"משחק" ששיחקו מה המזימה שלה.‬

50
00:03:31,083 --> 00:03:34,541
‫ונהיה ביתרון.‬
‫אנחנו בכלל מגנים על אקווסטריה?‬

51
00:03:34,625 --> 00:03:38,708
‫אני חייבת לשאול את מיסטי מיד.‬
‫-זיפ, את בלשית מבריקה.‬

52
00:03:38,791 --> 00:03:43,416
‫אבל כל בלש ידע שזה לא הזמן לחקור את מיסטי.‬
‫-בטח שזה הזמן.‬

53
00:03:43,500 --> 00:03:48,541
‫תראי, הגישה שנקטת עם מיסטי‬
‫הייתה קיצונית קצת לאחרונה.‬

54
00:03:49,750 --> 00:03:51,166
‫על מה את מדברת?‬

55
00:03:52,875 --> 00:03:54,708
‫אז לגבי אופלין…‬

56
00:03:55,416 --> 00:03:57,000
‫אז לגבי אופלין הזו…‬

57
00:04:00,541 --> 00:04:03,083
‫מיסטי! ספרי לי על אופלין ומיד!‬

58
00:04:03,625 --> 00:04:06,250
‫אולי הייתי אגרסיבית קצת.‬

59
00:04:06,333 --> 00:04:09,125
‫כרגע היא זקוקה רק לתמיכתנו.‬

60
00:04:09,208 --> 00:04:12,166
‫היא תספר לנו כל מה שצריך כשתהיה מוכנה.‬

61
00:04:12,250 --> 00:04:14,958
‫אולי נברר עוד קצת בעצמנו?‬

62
00:04:15,041 --> 00:04:16,416
‫רעיון טוב, חברות.‬

63
00:04:16,500 --> 00:04:21,250
‫אנחנו חדי הקרן תמיד אומרים,‬
‫"העבר הוא המפתח להווה."‬

64
00:04:21,333 --> 00:04:24,250
‫חשוב מאוד להבין את העבר של הפוני,‬

65
00:04:24,333 --> 00:04:28,875
‫כי בחירותיו של כל פוני מהדהדות ברחבי הזמן…‬

66
00:04:28,958 --> 00:04:30,833
‫מהדהדות?‬
‫-כן, ברחבי הזמן,‬

67
00:04:30,916 --> 00:04:33,250
‫ואני יודעת עם איזה פוני לדבר.‬

68
00:04:33,333 --> 00:04:34,750
‫בואו אחריי.‬

69
00:04:34,833 --> 00:04:40,000
‫תלקטו עשב ותיזהרו שלא לדרוך‬
‫על עשבים מסריחים. זו העונה שלהם.‬

70
00:04:40,875 --> 00:04:41,916
‫וגם אתה.‬

71
00:04:42,583 --> 00:04:44,083
‫וגם אתה בא איתי.‬

72
00:04:44,166 --> 00:04:48,125
‫כמה נפלא לטייל איתך היום במשעול הזיכרונות.‬

73
00:04:48,208 --> 00:04:51,083
‫אהבת את המקום הזה.‬
‫-באמת? מה שמו?‬

74
00:04:51,166 --> 00:04:53,208
‫משעול הזיכרונות. ותראי שם.‬

75
00:04:53,291 --> 00:04:56,125
‫חרטנו את זה ביחד. ברשות מהעץ, כמובן.‬

76
00:04:56,208 --> 00:04:59,041
‫עברתי ליד זה בכל יום מאז שנעלמת.‬

77
00:04:59,583 --> 00:05:02,666
‫אני מת כבר להיות שוב אבא במשרה מלאה.‬

78
00:05:03,208 --> 00:05:07,541
‫הזעפן הזה מאושר מאי פעם.‬
‫אפילו עם המלכה הייבן הוא לא כזה.‬

79
00:05:07,625 --> 00:05:10,583
‫גם מיסטי נראית שמחה מאי פעם.‬

80
00:05:10,666 --> 00:05:12,916
‫אולי ניתן להם להתאחד בשקט?‬

81
00:05:13,000 --> 00:05:14,708
‫אני לא מבינה למה צריך…‬

82
00:05:15,625 --> 00:05:18,166
‫מה? היא עוד תרצה את זה. זה מתוק!‬

83
00:05:18,250 --> 00:05:20,958
‫ואולי קצת פולש להם לפרטיות. בסדר.‬

84
00:05:21,041 --> 00:05:24,666
‫נלך מפה כדי לא להפריע‬
‫לבילוי המשפחתי שלכם ביחד.‬

85
00:05:25,375 --> 00:05:28,833
‫ולפרטיות. אבל אל תשאלו למה אמרתי את זה.‬

86
00:05:28,916 --> 00:05:31,041
‫אם תצטרכו אותנו, רק תתקשרו.‬

87
00:05:31,125 --> 00:05:34,500
‫שמעת? בילוי משפחתי! רק שנינו.‬

88
00:05:34,583 --> 00:05:35,958
‫כמו פעם.‬

89
00:05:39,750 --> 00:05:41,541
‫ברוך שובך הביתה, ילדה.‬

90
00:05:42,333 --> 00:05:45,083
‫אני אעשה הכול כדי שיהיה לך נוח פה.‬

91
00:05:54,083 --> 00:05:56,916
‫חכי. מיד תראי את החלק הכי טוב.‬

92
00:05:58,125 --> 00:06:00,708
‫טה-דה!‬
‫-וואו, זה…‬

93
00:06:00,791 --> 00:06:02,625
‫חדר הילדות שלך.‬

94
00:06:03,625 --> 00:06:06,500
‫הוא בדיוק כמו שהיה ביום שנעלמת.‬

95
00:06:09,125 --> 00:06:11,666
‫רק שהכול מאובק כמו מאורת חד-קרנב.‬

96
00:06:12,333 --> 00:06:16,125
‫אני פשוט אשכור את דאסטי,‬
‫הפוני המנקה, והיא תעזור.‬

97
00:06:16,208 --> 00:06:20,166
‫מבטיח שיהיה נקי ורענן.‬
‫את עדיין אוהבת מנטה מרעננת?‬

98
00:06:20,250 --> 00:06:23,208
‫בכל אופן, התמקמת לך ונעבור לקטע הכיפי.‬

99
00:06:23,291 --> 00:06:26,416
‫חיכיתי לרגע הזה כל חיי.‬

100
00:06:29,166 --> 00:06:31,250
‫אין לו מושג מי אני עכשיו.‬

101
00:06:31,333 --> 00:06:35,208
‫אבל צריך לזרום עם זה‬
‫כדי שזה יהיה היום הטוב בחייו.‬

102
00:06:35,833 --> 00:06:39,708
‫טוב, מיסטי.‬
‫למדת לפברק חיוכים, אז נצלי את זה.‬

103
00:06:39,791 --> 00:06:40,958
‫ולחייך.‬

104
00:06:42,416 --> 00:06:44,833
‫איי! זה מכאיב לי.‬

105
00:06:45,708 --> 00:06:48,541
‫זאת הבת שלי מיסטי. זוכרת אותה?‬

106
00:06:48,625 --> 00:06:50,791
‫תגידו שלום לסייחה הקטנה שלי.‬

107
00:06:51,458 --> 00:06:54,625
‫היי! זו הילדה שאבדה לי. תלחץ לה פרסה.‬

108
00:06:55,250 --> 00:06:57,375
‫אלפביט… כלומר, אבא.‬

109
00:06:57,458 --> 00:06:59,625
‫אולי נרגיע קצת?‬

110
00:06:59,708 --> 00:07:02,000
‫אני לא מתה על כל תשומת הלב.‬

111
00:07:02,083 --> 00:07:04,875
‫אה, ברור! אני ממש מצטער.‬

112
00:07:04,958 --> 00:07:07,166
‫אהבת שהסתובבתי ודיברתי ככה.‬

113
00:07:07,250 --> 00:07:10,208
‫אני אצעק פחות. אבל לא אתגאה פחות.‬

114
00:07:10,916 --> 00:07:14,500
‫אה. תכננתי לך משהו מרגש מאוד.‬

115
00:07:14,583 --> 00:07:17,625
‫מה תכננת? אולי ביקור בספריית חדי הקרן?‬

116
00:07:17,708 --> 00:07:20,916
‫בחיים לא הייתי בספרייה כזו. או שאולי…‬

117
00:07:21,500 --> 00:07:24,375
‫אנחנו בגן משחקים?‬

118
00:07:24,458 --> 00:07:27,666
‫בדיוק. היו לנו המון זמנים טובים פה.‬

119
00:07:27,750 --> 00:07:29,416
‫אהבת אז את הנדנדה.‬

120
00:07:30,458 --> 00:07:32,000
‫כיף.‬

121
00:07:32,083 --> 00:07:33,458
‫ולהתגלש במגלשה.‬

122
00:07:33,541 --> 00:07:35,750
‫כיף. אוי.‬

123
00:07:35,833 --> 00:07:38,208
‫ולהסתובב בקרסוסלה.‬

124
00:07:38,291 --> 00:07:41,291
‫מה דעתך על עוד סיבוב? מאבא'לה?‬

125
00:07:41,375 --> 00:07:42,291
‫בבקשה?‬

126
00:07:43,625 --> 00:07:44,666
‫בטח.‬

127
00:07:45,458 --> 00:07:46,958
‫אפשר להיות עליה?‬

128
00:07:47,041 --> 00:07:50,208
‫את לא קצת גדולה מדי לזה?‬

129
00:07:50,291 --> 00:07:53,458
‫כן, אבל רגע. אנחנו לא באותו גיל?‬
‫-אז מה?‬

130
00:07:53,541 --> 00:07:59,125
‫תשמע, נחטפתי ונשטף לי המוח במשך שנים‬
‫ואני מוצפת ברגשות וזקוקה לזה, טוב?‬

131
00:08:00,250 --> 00:08:01,791
‫רגשות…‬

132
00:08:01,875 --> 00:08:03,708
‫אני מבין אותם היטב.‬

133
00:08:04,916 --> 00:08:09,833
‫מי ייתן וסחרחרת הרגש‬
‫תוביל אותך מהאפלה הנצחית אל האור.‬

134
00:08:10,333 --> 00:08:12,208
‫בטח, מה שתגיד.‬

135
00:08:13,041 --> 00:08:14,000
‫מוכנה!‬

136
00:08:14,875 --> 00:08:15,833
‫איזה כיף!‬

137
00:08:16,625 --> 00:08:18,875
‫איזה כיף! טוב, זה מספיק!‬

138
00:08:19,833 --> 00:08:23,583
‫פעם הייתה לך קיבה חזקה.‬
‫שנסיים עם המתקנים להיום?‬

139
00:08:23,666 --> 00:08:25,375
‫אני בסדר. בסדר גמור.‬

140
00:08:25,458 --> 00:08:27,583
‫זה היה כיף אדיר. וואו!‬

141
00:08:27,666 --> 00:08:31,000
‫אולי ננסה משהו אחר?‬
‫-כן. אני אשמח.‬

142
00:08:31,083 --> 00:08:34,083
‫יש חקר מערות ויש טיפוס עצים אתגרי.‬

143
00:08:34,166 --> 00:08:37,666
‫או שאולי ניכנס שוב לקטע של בליעת אש.‬

144
00:08:43,666 --> 00:08:45,583
‫איזי. איפה אנחנו?‬

145
00:08:46,166 --> 00:08:49,750
‫וגם תחזיקו סלי עשב בר לסלסלות שי.‬

146
00:08:50,750 --> 00:08:54,000
‫נו, תראו מי פה. דיזי.‬

147
00:08:54,083 --> 00:08:55,833
‫איזי, הזקנה פלאוור.‬

148
00:08:55,916 --> 00:08:59,833
‫אלה סאני וזיפ.‬
‫סאני וזיפ, תכירו את הזקנה פלאוור.‬

149
00:08:59,916 --> 00:09:04,208
‫זו הפוני הכי זקנה בעיר.‬
‫היא כזו זקנה שזה חלק מהשם שלה.‬

150
00:09:04,291 --> 00:09:08,166
‫לכבוד הוא לנו, הזקנה…‬
‫-זה לא המנהג עם זקני בריידל!‬

151
00:09:08,250 --> 00:09:09,708
‫תנו לה את הסלים.‬

152
00:09:12,833 --> 00:09:16,250
‫סלי עשב בר לסלסלות שי?‬

153
00:09:16,333 --> 00:09:19,583
‫כמה מתחשב מצידכן. וגם מכבד.‬

154
00:09:19,666 --> 00:09:23,041
‫פלאוור הכי טובה‬
‫בסיפורי עמים ביער בריידל.‬

155
00:09:23,125 --> 00:09:29,000
‫היא יודעת אגדות שסופרו לפונים קטנים‬
‫במשך דורות על גבי דורות!‬

156
00:09:29,083 --> 00:09:32,791
‫כאילו, העבר כולו נמצא לה בראש.‬
‫הייתן מאמיניזות?‬

157
00:09:32,875 --> 00:09:36,541
‫זה מזכיר לי את הסיפור‬
‫שבו הדביבון נשך את הנחש.‬

158
00:09:36,625 --> 00:09:38,125
‫אוי! הוא אדיר.‬

159
00:09:38,208 --> 00:09:41,375
‫כמה מהסיפורים שלה לא הגיוניים בהתחלה,‬

160
00:09:41,458 --> 00:09:45,125
‫אבל אני מבטיחה שתלמדו ממנה‬
‫על העבר של אקווסטריה.‬

161
00:09:45,208 --> 00:09:48,375
‫החברות שלי ממש יוכלו להיעזר בך.‬

162
00:09:48,458 --> 00:09:51,166
‫תוכלי לכבד אותן בכמה סיפורים טובים?‬

163
00:09:51,250 --> 00:09:52,958
‫כן, בתנאי אחד.‬

164
00:09:53,041 --> 00:09:56,125
‫אני רוצה לבקר בעיר הגדולה!‬

165
00:09:56,208 --> 00:09:57,375
‫פסגות צפריר?‬

166
00:09:57,458 --> 00:09:59,375
‫בדיוק. תיקחו אותי לשם?‬

167
00:09:59,458 --> 00:10:01,375
‫נשמח להיות המדריכות שלך.‬

168
00:10:01,458 --> 00:10:03,541
‫כיף חיים!‬

169
00:10:03,625 --> 00:10:05,166
‫אז אני צריכה לארוז.‬

170
00:10:05,250 --> 00:10:07,708
‫חצאיות פודל עדיין פופולריות שם?‬

171
00:10:10,541 --> 00:10:14,125
‫החתול הפצוע אומר "מיאאוץ'". אאוץ'.‬

172
00:10:14,208 --> 00:10:16,208
‫מיאו-אאוץ'.‬

173
00:10:17,791 --> 00:10:19,791
‫זה בטח יזכיר לך נשכחות.‬

174
00:10:19,875 --> 00:10:23,916
‫טעימות תה-עם-עוד בבית התה הגבישי שלי.‬

175
00:10:24,000 --> 00:10:26,291
‫נראה אם אני זוכר…‬

176
00:10:35,708 --> 00:10:37,458
‫יופי. זה עדיין עובד.‬

177
00:10:48,291 --> 00:10:49,125
‫יאמי.‬

178
00:10:49,625 --> 00:10:53,291
‫ידעתי! את עדיין אוהבת‬
‫את התה המיסט-ורי של מיסטי.‬

179
00:10:53,375 --> 00:10:56,916
‫קראתי לו על שמך‬
‫ולא הגשתי אותו לאף אחד מאז.‬

180
00:10:57,000 --> 00:10:59,958
‫אבל אני לא זוכר מה יש בו. כבר שתית?‬

181
00:11:00,041 --> 00:11:02,250
‫וואו. אז את צריכה עוד כוס.‬

182
00:11:02,333 --> 00:11:05,083
‫הספיק לי התה, אלפ… אבא.‬

183
00:11:05,166 --> 00:11:08,000
‫יש משהו אחר, כל דבר אחר, ברשימה שלך?‬

184
00:11:08,708 --> 00:11:10,041
‫דווקא כן.‬

185
00:11:11,750 --> 00:11:15,708
‫"ינש-אוף", אומר הינשוף הפצוע.‬

186
00:11:16,833 --> 00:11:18,500
‫ינש-אוף…‬

187
00:11:19,791 --> 00:11:22,125
‫ערב שירה. הדבר האהוב עלייך.‬

188
00:11:22,208 --> 00:11:27,666
‫זוכרת שזכית בשירת נוער‬
‫כשדקלמת את "הרהורי גביש זהרורים"?‬

189
00:11:27,750 --> 00:11:30,541
‫אני לא זוכרת. האמת, זה נשמע נורא…‬

190
00:11:30,625 --> 00:11:32,708
‫נורא חמוד? כן! זה היה חמוד.‬

191
00:11:32,791 --> 00:11:34,166
‫הנה.‬
‫-רגע, אני…‬

192
00:11:52,625 --> 00:11:56,708
‫ממש נהנית מהטיסה בזרם רעמה, הזקנה פלאוור.‬
‫-אוי, בהחלט!‬

193
00:11:56,791 --> 00:11:59,500
‫זה הזכיר לי את הפעם שדאיתי בדהרון.‬

194
00:11:59,583 --> 00:12:03,791
‫אז אם אנחנו סוף סוף פה,‬
‫יש לנו כמה שאלות לגבי…‬

195
00:12:03,875 --> 00:12:05,125
‫לא יכול להיות!‬

196
00:12:05,208 --> 00:12:07,250
‫קניות בשדרת רעמה.‬

197
00:12:07,333 --> 00:12:10,791
‫כמה נפלא לראות סוף סוף את המקום האגדי הזה!‬

198
00:12:10,875 --> 00:12:11,708
‫תראו!‬

199
00:12:14,666 --> 00:12:17,916
‫ידעתן שהסגנון הזה‬
‫היה באופנה כשהייתי סייחה?‬

200
00:12:18,625 --> 00:12:20,875
‫מדהים לראות שהוא חזר.‬

201
00:12:20,958 --> 00:12:25,375
‫בטח. אז רציתי לדעת לגבי‬
‫האליקורן העתיקה והמרושעת אופלין.‬

202
00:12:27,000 --> 00:12:28,916
‫מה? את יודעת משהו?‬

203
00:12:29,458 --> 00:12:31,708
‫אני לא מאמינה על הפגסוס הזו!‬

204
00:12:31,791 --> 00:12:35,083
‫יש לה כובע וינטג' מבוטיק קרוסלה.‬

205
00:12:35,166 --> 00:12:39,041
‫יודעות כמה קשה למצוא אותם?‬
‫ותראו! חנות המוזיקה הזו…‬

206
00:12:39,125 --> 00:12:40,750
‫זה לא מתקדם בכלל.‬

207
00:12:40,833 --> 00:12:44,625
‫מילא לדאוג שהיא תתרכז,‬
‫אבל הסיפורים שלה? הם קשקוש!‬

208
00:12:44,708 --> 00:12:46,375
‫כן, הם קצת…‬

209
00:12:47,375 --> 00:12:50,625
‫אבל זוכרת מה איזי אמרה?‬
‫נראה מה יש לה לומר.‬

210
00:12:50,708 --> 00:12:52,750
‫והיא בהחלט אומרת הרבה.‬

211
00:12:53,791 --> 00:12:58,666
‫אם ניקח אותה להאנגר הישן,‬
‫אולי זה יעודד אותה לדבר קצת על אופלין?‬

212
00:12:58,750 --> 00:13:01,083
‫צודקת. אולי שם היא תיזכר מהר.‬

213
00:13:01,166 --> 00:13:03,916
‫ואגב מהר, חכי לנו!‬

214
00:13:04,000 --> 00:13:04,958
‫לאט!‬

215
00:13:09,041 --> 00:13:11,875
‫מגניב. איזו בחירה אמיצה.‬

216
00:13:13,583 --> 00:13:16,125
‫אני מצטערת. אני לא יכולה יותר!‬

217
00:13:19,833 --> 00:13:22,000
‫זה היה גאוני!‬

218
00:13:22,083 --> 00:13:24,833
‫אני מוצף ברגשות.‬

219
00:13:24,916 --> 00:13:26,583
‫מה… מה היה העניין שם?‬

220
00:13:26,666 --> 00:13:30,083
‫זו הייתה אמירה על אבדן זהות.‬

221
00:13:30,166 --> 00:13:35,875
‫וגם ניכרו בה חששות‬
‫לגבי קשר שברירי בין אב לבת שחודש לאחרונה.‬

222
00:13:36,916 --> 00:13:38,583
‫הבנתם את כל זה?‬

223
00:13:39,875 --> 00:13:40,708
‫אני מבין.‬

224
00:13:42,083 --> 00:13:46,500
‫גם יש מצב שזו הייתה אמירה על אממ-מטריות.‬

225
00:13:46,583 --> 00:13:47,916
‫כן, גם.‬

226
00:13:55,833 --> 00:13:57,666
‫תיארתי לעצמי שתהיי פה.‬

227
00:13:58,666 --> 00:14:00,583
‫מה קרה? את אוהבת להופיע.‬

228
00:14:00,666 --> 00:14:02,500
‫לא, אני לא אוהבת!‬

229
00:14:02,583 --> 00:14:04,166
‫כבר לא, בכל אופן.‬

230
00:14:04,250 --> 00:14:07,500
‫אני שונאת שמתמקדים בי.‬
‫שנאתי את גן המשחקים.‬

231
00:14:07,583 --> 00:14:10,125
‫מצטערת, אבל היה לי קשה מאוד היום.‬

232
00:14:10,708 --> 00:14:13,208
‫לא אהבת אף דבר שעשינו?‬

233
00:14:13,291 --> 00:14:14,666
‫לא. לא אהבתי.‬

234
00:14:14,750 --> 00:14:18,416
‫למען האמת, אני לא יודעת מה אני אוהבת.‬

235
00:14:18,500 --> 00:14:20,125
‫או אפילו מי אני.‬

236
00:14:20,208 --> 00:14:23,541
‫לא הייתה לי הזדמנות‬
‫להבין את כל הדברים האלה.‬

237
00:14:24,291 --> 00:14:28,208
‫וואו, אוניקס ודאפל צדקו.‬
‫אני רק רוצה שתרגישי בבית.‬

238
00:14:28,291 --> 00:14:30,083
‫אבל אני לא מרגישה ככה.‬

239
00:14:30,166 --> 00:14:33,333
‫אני בקושי מכירה את המקום הזה. או את עצמי.‬

240
00:14:33,416 --> 00:14:35,083
‫ואתה בקושי מכיר אותי.‬

241
00:14:35,166 --> 00:14:38,583
‫עבר המון זמן וקרו המון דברים מאז.‬

242
00:14:38,666 --> 00:14:42,458
‫הסייחה שאהבת פעם כבר לא קיימת.‬

243
00:14:42,541 --> 00:14:45,166
‫אני מצטערת. אני מצטערת כל כך.‬

244
00:14:45,250 --> 00:14:49,541
‫לא ידעתי. רק רציתי שתראי שאכפת לי ממך.‬

245
00:14:49,625 --> 00:14:51,416
‫אבל אני מבין.‬

246
00:14:51,500 --> 00:14:53,166
‫את רוצה להיות לבד.‬

247
00:15:01,083 --> 00:15:03,833
‫לא! אני לא רוצה להיות לבד יותר.‬

248
00:15:03,916 --> 00:15:06,083
‫ככה תמיד הייתי והרגשתי.‬

249
00:15:06,166 --> 00:15:08,083
‫ועכשיו יש לי אותך.‬

250
00:15:08,166 --> 00:15:09,916
‫איכשהו יש לי אותך.‬

251
00:15:10,000 --> 00:15:11,500
‫אבא שלי!‬

252
00:15:13,333 --> 00:15:15,583
‫אוי, מיסטי-ויסטי שלי.‬

253
00:15:15,666 --> 00:15:18,583
‫את צודקת. נאחזתי בעבר.‬

254
00:15:18,666 --> 00:15:22,541
‫בכאב שהרגשתי כשאיבדתי אותך,‬
‫שהקשיח לי את הלב.‬

255
00:15:22,625 --> 00:15:26,291
‫תשאלי כל אחד בעיר‬
‫איך זעפתי במשך כל הירחים האלה.‬

256
00:15:26,375 --> 00:15:31,583
‫בואי נתחיל מחדש. שמי אלפביטל ואני אביך.‬

257
00:15:31,666 --> 00:15:34,666
‫לא ידוע לי כלום עלייך אבל כשתהיי מוכנה,‬

258
00:15:34,750 --> 00:15:39,500
‫אני רוצה לשמוע הכול על חייך‬
‫ועל החוויות שלך ועל מי שאת עכשיו.‬

259
00:15:39,583 --> 00:15:41,458
‫תענוג להכיר אותך מחדש.‬

260
00:15:41,541 --> 00:15:43,666
‫אני מיסטי. טי, בקיצור.‬

261
00:15:43,750 --> 00:15:44,833
‫כמו "תה"?‬

262
00:15:44,916 --> 00:15:46,875
‫אני אוהב את זה.‬
‫-גם אני.‬

263
00:15:46,958 --> 00:15:47,958
‫הרגע המצאתי.‬

264
00:15:48,041 --> 00:15:51,125
‫היי, נשאר לנו עוד קצת מיום אב ובת.‬

265
00:15:51,208 --> 00:15:52,875
‫מה את רוצה לעשות?‬

266
00:15:56,791 --> 00:15:59,541
‫מפה, הזקנה פלאוור. נרצה שתראי משהו.‬

267
00:15:59,625 --> 00:16:04,291
‫שאראה משהו?‬
‫אז תנו לי להרכיב את המשקפיים החדשים האלה.‬

268
00:16:04,375 --> 00:16:08,250
‫הלכתי על עיצוב קלאסי. חזק ביותר!‬

269
00:16:08,333 --> 00:16:10,083
‫ואגב חזק, כדאי שאתמתח.‬

270
00:16:10,166 --> 00:16:12,958
‫וואו, היא נמרצת. ופטפטנית.‬

271
00:16:13,041 --> 00:16:16,250
‫פעם הייתי בחתונה מפוארת ונוצצת ביותר,‬

272
00:16:16,333 --> 00:16:20,958
‫אבל הפונים שם כל הזמן שינו צורה‬
‫וכמעט הלכה לי הירך!‬

273
00:16:21,541 --> 00:16:24,875
‫אם נרצה ללמוד משהו, זה בטח המקום הנכון!‬

274
00:16:24,958 --> 00:16:26,458
‫אז בואו נראה.‬

275
00:16:26,541 --> 00:16:29,083
‫בחיי!‬

276
00:16:29,166 --> 00:16:30,500
‫ההאנגר הזה יפהפה.‬

277
00:16:30,583 --> 00:16:34,250
‫הוא מזכיר לי את התקופה‬
‫שבה הארצות היו מאוחדות.‬

278
00:16:34,333 --> 00:16:35,958
‫סוף כל סוף. מתחילים.‬

279
00:16:36,041 --> 00:16:39,833
‫פעם, לפני זמן רב,‬
‫הייתה עטלפה קסומה בשם דון.‬

280
00:16:39,916 --> 00:16:42,666
‫היא הייתה מוקפת בעטלפים כמוה,‬

281
00:16:42,750 --> 00:16:45,958
‫אבל עטלפה אחת לא הסתדרה עם כל השאר.‬

282
00:16:46,041 --> 00:16:50,791
‫העטלפה הזו רצתה להתעופף לכל עבר‬
‫ולאכול את כל הפירות בעצמה.‬

283
00:16:50,875 --> 00:16:53,208
‫אז דון דיברה עם עכביש,‬

284
00:16:53,291 --> 00:16:57,583
‫והוא טווה רשת יפה‬
‫שתרחיק משם את העטלפה הרעה והגרגרנית.‬

285
00:16:57,666 --> 00:17:00,541
‫בסופו של דבר, דון הצליחה להגן על הקן,‬

286
00:17:00,625 --> 00:17:05,666
‫אבל העטלפה הגרגרנית‬
‫עדיין מנסה לפרוץ מבעד לרשת גם בימינו.‬

287
00:17:05,750 --> 00:17:08,750
‫ולכן יש עטלפי פירות ועטלפי חרקים.‬

288
00:17:09,958 --> 00:17:11,416
‫זה הסוף.‬

289
00:17:12,166 --> 00:17:15,166
‫זו הייתה… אגדה מקסימה.‬
‫-כן.‬

290
00:17:15,250 --> 00:17:17,583
‫תודה שסיפרת לנו את הסיפור שלך.‬

291
00:17:20,875 --> 00:17:24,250
‫זה באמת היה מקסים,‬
‫אבל לא הכיל שום רמזים.‬

292
00:17:24,333 --> 00:17:27,833
‫היי, ניסינו. לפחות הזקנה פלאוור נהנתה פה.‬

293
00:17:27,916 --> 00:17:29,416
‫היא נראית מאושרת.‬

294
00:17:29,500 --> 00:17:33,166
‫והאמת, אם שימחנו אותה ככה,‬
‫זה כבר הישג בעיניי.‬

295
00:17:34,708 --> 00:17:39,041
‫תודה רבה שערכתן לי‬
‫סיור של פעם בחיים, סייחות שלי.‬

296
00:17:39,125 --> 00:17:41,541
‫אנחנו שמחות שיכולנו.‬
‫-מגיע לך.‬

297
00:17:41,625 --> 00:17:43,583
‫זה באמת ייחקק בזיכרוני.‬

298
00:17:43,666 --> 00:17:48,000
‫בעיקר מפני שזכיתי לראות‬
‫את עץ ביחד החדש. הוא מקסים כל כך!‬

299
00:17:48,083 --> 00:17:49,291
‫סליחה, מה?‬

300
00:17:49,375 --> 00:17:52,250
‫כן. עץ ביחד. הוא שם.‬

301
00:17:52,333 --> 00:17:56,625
‫בדיוק כמו‬
‫עץ המשאלות היפה שלנו ביער בריידל.‬

302
00:17:56,708 --> 00:17:58,458
‫מה זה עץ ביחד?‬

303
00:17:58,541 --> 00:18:00,333
‫לעצים האלה יש כוח רב.‬

304
00:18:00,416 --> 00:18:04,125
‫הם נוצרים רק כשסוסי פוני‬
‫מתאחדים בידידות אמת.‬

305
00:18:04,208 --> 00:18:07,583
‫עצי ביחד מתחברים‬
‫ומתקשרים זה עם זה בדרך קסם,‬

306
00:18:07,666 --> 00:18:09,750
‫באמצעות שורשיהם מתחת לאדמה.‬

307
00:18:09,833 --> 00:18:14,541
‫הם המגנים הגדולים שלנו,‬
‫ועלינו להגן עליהם בתמורה.‬

308
00:18:14,625 --> 00:18:16,333
‫וואו.‬

309
00:18:16,416 --> 00:18:18,791
‫תודה רבה שלימדת אותנו את זה.‬

310
00:18:18,875 --> 00:18:23,333
‫זה עניין של מה בכך,‬
‫כי נמצא בי כל הידע מאבותיי חדי הקרן.‬

311
00:18:23,416 --> 00:18:26,583
‫ובעיקר דודה רבתא-רבתא-רבתא-רבתא מונדאנסר.‬

312
00:18:26,666 --> 00:18:28,625
‫היא חתיכת טיפוס.‬

313
00:18:29,291 --> 00:18:31,833
‫תפסיקי לקשקש, אני שומעת אותך!‬

314
00:18:34,083 --> 00:18:36,083
‫נכון שאמרתי שאני סבלני,‬

315
00:18:36,166 --> 00:18:39,375
‫אבל אני מת כבר לראות מה את מתכננת.‬

316
00:18:40,500 --> 00:18:41,958
‫תפקח את העיניים.‬

317
00:18:42,875 --> 00:18:43,875
‫תה?‬

318
00:18:44,541 --> 00:18:45,458
‫תה.‬

319
00:18:46,458 --> 00:18:51,500
‫אבל לא סתם תה.‬
‫תערובת חדשה שאני המצאתי ויצרתי. תטעם.‬

320
00:18:54,666 --> 00:18:55,666
‫טעים מאוד.‬

321
00:18:55,750 --> 00:18:57,791
‫יש מרירות בהתחלה,‬

322
00:18:57,875 --> 00:19:00,458
‫אבל זה נעלם והוא נהיה חמים ומנחם.‬

323
00:19:00,541 --> 00:19:02,666
‫זו מטפורת התה שלי לך.‬

324
00:19:03,750 --> 00:19:05,000
‫זה כמו שירה.‬

325
00:19:05,083 --> 00:19:08,708
‫אני שמח כל כך שזכיתי‬
‫להזדמנות נוספת-נוספת איתך.‬

326
00:19:08,791 --> 00:19:10,291
‫את בבית.‬

327
00:19:11,208 --> 00:19:16,000
‫האמת, אני עדיין לא מרגישה פה כמו בבית.‬
‫אני לא ממש יודעת למה.‬

328
00:19:16,875 --> 00:19:18,291
‫אני יודע מה לעשות.‬

329
00:19:18,375 --> 00:19:20,416
‫אני רק צריך להתקשר לרגע.‬

330
00:19:24,666 --> 00:19:27,125
‫ברוך אבא! הבנת? ברוך "אבא"?‬

331
00:19:27,958 --> 00:19:30,416
‫מה? בית הזוהר הגבישי?‬

332
00:19:34,416 --> 00:19:37,000
‫היי! סליחה שעוד לא פרקנו הכול.‬

333
00:19:37,083 --> 00:19:40,208
‫יש לך דברים כבדים.‬

334
00:19:40,291 --> 00:19:41,750
‫מה יש פה?‬

335
00:19:44,000 --> 00:19:46,166
‫ספארקי, עזוב. ייפגע לך טופר.‬

336
00:19:50,666 --> 00:19:51,958
‫מה כל זה?‬

337
00:19:52,041 --> 00:19:54,500
‫הצעתי לחברים שלך שתגורי פה.‬

338
00:19:54,583 --> 00:19:58,166
‫הם ישמחו שתישארי, אם זה מה שאת רוצה.‬
‫-באמת?‬

339
00:20:00,083 --> 00:20:01,125
‫אני רוצה!‬

340
00:20:01,208 --> 00:20:04,125
‫הרגע הצעתי את המיטה! לא משנה.‬

341
00:20:05,125 --> 00:20:09,291
‫את לא חייבת לגור איתי ביער,‬
‫או לעשות משהו שאת לא רוצה.‬

342
00:20:09,375 --> 00:20:12,208
‫את פוני גדולה וכבר לא התינוקת שלי.‬

343
00:20:12,291 --> 00:20:14,083
‫וזה בסדר.‬

344
00:20:15,333 --> 00:20:17,500
‫רק תבטיחי שתתקשרי בכל שבוע.‬

345
00:20:17,583 --> 00:20:20,750
‫וגם מילאתי את המקרר למטה בארוחות בריאות.‬

346
00:20:20,833 --> 00:20:23,333
‫והיית טובה כל כך בהכנת התה,‬

347
00:20:23,416 --> 00:20:28,583
‫אז השארתי לך ארגז ענקי מלא בעשבים ובפרחים,‬
‫כדי שתכיני תערובות בבית.‬

348
00:20:29,208 --> 00:20:30,041
‫איזה כיף.‬

349
00:20:30,791 --> 00:20:32,750
‫אני אתגעגע אלייך כל כך.‬

350
00:20:32,833 --> 00:20:34,958
‫גם אני אתגעגע אליך, אבא.‬

351
00:20:35,791 --> 00:20:37,208
‫עדיין יש לי את זה.‬

352
00:20:38,166 --> 00:20:39,541
‫חיבוק גם מאיתנו!‬

353
00:20:42,833 --> 00:20:45,833
‫רוח צפון. כמה התגעגעתי אלייך.‬

354
00:20:45,916 --> 00:20:51,500
‫תשמעי, יש סיפור על רוח הצפון‬
‫שהתחרתה ברוח הדרום בריקודים שיצרו טורנדו.‬

355
00:20:52,500 --> 00:20:54,791
‫תחרות ריקודים? סיפור מעניין.‬

356
00:20:57,458 --> 00:21:00,416
‫גם בזה יש מסר עמוק ונסתר שצריך לפענח?‬

357
00:21:00,500 --> 00:21:02,916
‫לרוח תמיד יש מסרים, יקירתי.‬

358
00:21:03,000 --> 00:21:07,000
‫אם תעופי נגד כיוון הרוח‬
‫ביום חמישי, תביני בעצמך.‬

359
00:21:11,791 --> 00:21:13,041
‫חזרתן!‬
‫-היי!‬

360
00:21:13,125 --> 00:21:13,958
‫התגעגענו.‬

361
00:21:14,041 --> 00:21:15,833
‫יש! מיסטי כאן.‬

362
00:21:15,916 --> 00:21:20,208
‫היי, אלפביטל. לא תאמין מה למדנו.‬
‫הזקנה פלאוור, תספרי את?‬

363
00:21:20,291 --> 00:21:22,750
‫הכול מתחיל בעטלפה קסומה.‬

364
00:21:22,833 --> 00:21:27,000
‫היא כנראה התכוונה לסיפור השני.‬
‫-אה! עצי ביחד.‬

365
00:21:27,083 --> 00:21:30,500
‫טוב, כולם מחוברים באופן קסום…‬