1
00:00:32,505 --> 00:00:36,130
‫"הגבולות המפרידים בין החיים לבין המוות‬

2
00:00:36,130 --> 00:00:38,630
{\an8}‫"הם, במקרה הטוב, מטושטשים ולא ברורים.‬

3
00:00:38,630 --> 00:00:42,296
{\an8}‫"מי יאמר היכן האחד מסתיים‬
‫והאחר מתחיל?" א' א' פו.‬

4
00:01:13,338 --> 00:01:17,088
‫- עיניה התכולות -‬

5
00:01:58,088 --> 00:01:59,630
‫בוקר טוב, רבותיי.‬

6
00:02:02,255 --> 00:02:04,338
‫אתה אגוסטוס לנדור?‬
‫-כן.‬

7
00:02:05,130 --> 00:02:06,255
‫ואתה?‬

8
00:02:06,255 --> 00:02:09,380
‫קפטן היצ'קוק, עומד לשירותך.‬
‫סגן מפקד האקדמיה.‬

9
00:02:10,338 --> 00:02:11,838
‫באתי כדי להודיעך‬

10
00:02:11,838 --> 00:02:14,796
‫כי המפקח תאייר‬
‫מבקש להיפגש עמך באופן מיידי.‬

11
00:02:14,796 --> 00:02:17,921
‫לשם מה הפגישה?‬
‫-אשאיר זאת לקולונל.‬

12
00:02:18,713 --> 00:02:21,796
‫מתי אמורה הפגישה להתקיים?‬
‫-בהקדם, אם זה רצוי לך.‬

13
00:02:25,713 --> 00:02:28,421
‫ואם אחליט שלא לבוא?‬

14
00:02:31,588 --> 00:02:34,421
‫זה יהיה עניינך. אתה אזרח פרטי.‬

15
00:02:42,546 --> 00:02:44,213
‫טוב, יום יפה לנסיעה בכרכרה.‬

16
00:02:49,588 --> 00:02:53,296
‫- עמק ההדסון, ניו יורק‬
‫1830 -‬

17
00:02:53,296 --> 00:02:57,463
‫המושל אמר שהיית ממש אגדה‬
‫בקרב שוטרי העיר ניו יורק.‬

18
00:02:59,380 --> 00:03:03,130
‫וכשהמליץ על שירותיך,‬
‫הזכיר את הישגיך המרשימים,‬

19
00:03:03,130 --> 00:03:08,838
‫כולל מעצר מנהיגי "נערי השחר",‬
‫פירוק כנופיית "שולי הכותונת" המפחידה‬

20
00:03:08,838 --> 00:03:13,963
‫ופיענוח רצח מבעית במיוחד‬
‫של יצאנית צעירה באליז'אן פילדס.‬

21
00:03:13,963 --> 00:03:16,380
{\an8}‫- וסט פוינט‬
‫אקדמיית צבא ארה"ב - ‬

22
00:03:16,963 --> 00:03:20,255
{\an8}‫כישרונותיך כוללים פיצוח צפנים,‬
‫ריסון מהומות,‬

23
00:03:20,255 --> 00:03:22,296
‫וחקירות בלי כפפות של משי.‬

24
00:03:23,255 --> 00:03:25,088
‫אתה בן לכומר מגלוסטר,‬

25
00:03:25,088 --> 00:03:27,505
‫והגעת אל ניו יורק כשהיית עוד בנעוריך.‬

26
00:03:28,171 --> 00:03:32,588
‫ואתה אלמן, מר לנדור.‬

27
00:03:32,588 --> 00:03:33,755
‫זה שלוש שנים.‬

28
00:03:35,921 --> 00:03:39,255
‫להזמין קפה?‬
‫-בירה רצויה יותר.‬

29
00:03:46,838 --> 00:03:47,671
‫אתה...‬

30
00:03:49,088 --> 00:03:54,671
‫אתה שומר את הסיכומים הללו‬
‫בתא סתרים שם מאחור, לא כן?‬

31
00:03:54,671 --> 00:03:56,005
‫מה עוד כתוב בהם?‬

32
00:03:56,005 --> 00:03:58,963
‫האם כתוב שלא הטלתי צל על דלת כנסייה‬

33
00:04:00,630 --> 00:04:01,671
‫זה זמן רב?‬

34
00:04:03,005 --> 00:04:07,005
‫האם מצוין שם שבתי הסתלקה לה לפני זמן מה?‬

35
00:04:08,046 --> 00:04:11,588
‫אנו מודעים להיעלמות בתך,‬

36
00:04:12,630 --> 00:04:14,255
‫ונבקש להביע את צערנו.‬

37
00:04:16,046 --> 00:04:18,546
‫עם כל הכבוד, אני מקווה שלא עלבתי בך.‬

38
00:04:18,546 --> 00:04:21,213
‫לא.‬

39
00:04:21,880 --> 00:04:24,588
‫לא, סליחה. עליי להתנצל.‬

40
00:04:24,588 --> 00:04:27,380
‫ואני אכן מתנצל. אנא, המשך.‬

41
00:04:28,171 --> 00:04:33,088
‫מר לנדור, חובה עלינו‬
‫להתקדם בדיסקרטיות רבה.‬

42
00:04:33,088 --> 00:04:34,713
‫אנו מחפשים מישהו.‬

43
00:04:34,713 --> 00:04:38,380
‫אדם פרטי שהוכיח חריצות מתועדת וטקט,‬

44
00:04:38,380 --> 00:04:41,963
‫שיוכל לנהל חקירות מטעם האקדמיה.‬

45
00:04:44,213 --> 00:04:46,630
‫טבען מורכב ובעל אופי רגיש,‬

46
00:04:46,630 --> 00:04:49,338
‫ועניינן אחד מצוערינו.‬

47
00:04:50,171 --> 00:04:53,463
‫תלמיד השנה השנייה מקנטקי, ששמו פריי.‬

48
00:04:54,171 --> 00:04:56,921
‫לרוי פריי.‬
‫-אין טעם ללכת סחור-סחור.‬

49
00:04:58,046 --> 00:05:01,046
‫פריי תלה את עצמו... אמש.‬

50
00:05:04,880 --> 00:05:06,546
‫אני מצטער לשמוע.‬

51
00:05:07,296 --> 00:05:12,463
‫זהו עסק ביש, אבל עליך להבין את עמדתנו.‬

52
00:05:12,463 --> 00:05:16,505
‫הופקדנו מפורשות לדאוג לצעירים אלה,‬

53
00:05:16,505 --> 00:05:20,796
‫לעצב אותם כג'נטלמנים וחיילים,‬
‫ולשם כך, אנו דוחקים בהם.‬

54
00:05:21,796 --> 00:05:26,005
‫אבל אנו אוהבים לחשוב‬
‫שאנו יודעים מתי להפסיק לדחוק.‬

55
00:05:27,296 --> 00:05:28,755
‫בחור תולה את עצמו.‬

56
00:05:30,588 --> 00:05:33,755
‫זה עניין לחוקר מקרי המוות.‬
‫-חוששני שאין זה סוף הפרשה.‬

57
00:05:35,171 --> 00:05:41,505
‫גופתו של הצוער פריי חוללה אמש‬
‫במחלקה בבית החולים.‬

58
00:05:42,755 --> 00:05:45,505
‫חוללה? על ידי מי?‬

59
00:05:45,505 --> 00:05:48,963
‫אילו ידענו, לא היה כל צורך לזמנך.‬

60
00:05:48,963 --> 00:05:51,838
‫בטוחני כי באקדמיה לא מעט שוחרי מעשי קונדס.‬

61
00:05:51,838 --> 00:05:54,505
‫לא היה זה מעשה קונדס, מר לנדור.‬

62
00:05:56,380 --> 00:06:00,130
‫ליבו של לרוי פריי נעקר מחזהו.‬

63
00:06:04,171 --> 00:06:07,296
‫ד"ר מרקוויז, כיצד ניתן לבצע דבר כזה?‬

64
00:06:08,546 --> 00:06:13,713
‫אזמל. כל סכין סבירה וחדה תתאים.‬

65
00:06:14,505 --> 00:06:18,463
‫אבל להגיע אל הלב, זה החלק המסובך.‬

66
00:06:20,130 --> 00:06:24,421
‫החתכים הללו בריאות ובכבד,‬

67
00:06:24,421 --> 00:06:27,630
‫מקורם בסיבוב הלהב במטרה לחוס על הלב.‬

68
00:06:28,796 --> 00:06:31,546
‫וכיצד משמרים את הלב?‬

69
00:06:32,505 --> 00:06:34,380
‫במכל כלשהו.‬

70
00:06:35,171 --> 00:06:38,546
‫עטוף באריג דק או בנייר עיתון.‬

71
00:06:39,546 --> 00:06:41,671
‫סביר להניח שבתוך קרח.‬

72
00:06:43,171 --> 00:06:44,963
‫איזה מין טיפוס יעשה מעשה שכזה?‬

73
00:06:46,463 --> 00:06:47,713
‫חזק.‬

74
00:06:48,296 --> 00:06:49,505
‫אם כך, לא אישה?‬

75
00:06:49,505 --> 00:06:53,088
‫שום אישה שהיה לי העונג להכיר. לא.‬

76
00:06:53,088 --> 00:06:55,713
‫ולגבי ייחוסו הרפואי?‬

77
00:06:55,713 --> 00:07:00,713
‫האם יהיה עליו להיות בעל השכלה והכשרה כשלך?‬

78
00:07:02,255 --> 00:07:03,421
‫לאו דווקא.‬

79
00:07:04,546 --> 00:07:07,088
‫הוא יזדקק לאור רב, ולדעת היכן לחתוך,‬

80
00:07:07,088 --> 00:07:11,505
‫אבל הוא לאו דווקא צריך להיות רופא או מנתח.‬

81
00:07:11,505 --> 00:07:13,171
‫הוא ודאי...‬
‫-לוקה בנפשו!‬

82
00:07:14,546 --> 00:07:15,838
‫ומסתובב בחופשי.‬

83
00:07:18,046 --> 00:07:20,005
‫הצג 'שק!‬

84
00:07:20,005 --> 00:07:22,546
‫אנא סלח לי, מר לנדור.‬

85
00:07:22,546 --> 00:07:24,963
‫מצאת אותנו במצב רגיש ביותר.‬

86
00:07:26,171 --> 00:07:28,588
‫ישנם סנטורים חזקים מסוימים בוושינגטון‬

87
00:07:28,588 --> 00:07:31,796
‫שרוצים יותר מכול‬
‫לראות אותנו נכשלים, לסגור אותנו.‬

88
00:07:34,338 --> 00:07:40,588
‫אני מבקש את עזרתך להציל‬
‫את הכבוד של האקדמיה של צבא ארה"ב.‬

89
00:07:41,630 --> 00:07:43,130
‫ואכן אנסה להצילו.‬

90
00:07:47,130 --> 00:07:51,338
‫אמש היית בתורנות שמירה, מר האנטון.‬

91
00:07:51,338 --> 00:07:52,463
‫כן, אדוני.‬

92
00:07:53,088 --> 00:07:56,380
‫התייצבתי ב-21:30,‬
‫הוחלפתי בחצות וחזרתי אל חדר הכוננות.‬

93
00:07:56,380 --> 00:07:57,630
‫היכן הוא נמצא?‬

94
00:07:58,213 --> 00:08:00,338
‫מספר ארבע, אדוני. ליד מצודת קלינטון.‬

95
00:08:00,338 --> 00:08:03,130
‫אני מודה, אינני מכיר את השטח,‬

96
00:08:03,130 --> 00:08:05,838
‫אך נראה שהחלק שאנו עומדים עליו עכשיו‬

97
00:08:05,838 --> 00:08:10,588
‫אינו נמצא בנתיב‬
‫ממצודת קלינטון אל הקסרקטין הצפוני.‬

98
00:08:10,588 --> 00:08:12,713
‫לא, אדוני.‬
‫-מדוע סטית מהדרך?‬

99
00:08:12,713 --> 00:08:15,505
‫ובכן, אדוני, בדרכי שמעתי רחש.‬

100
00:08:16,338 --> 00:08:17,880
‫העליתי בדעתי שזו חיה.‬

101
00:08:17,880 --> 00:08:21,380
‫נשמע כאילו גססה או נתפסה במלכודת,‬
‫ולכן נחלצתי לעזרתה.‬

102
00:08:21,380 --> 00:08:23,546
‫אני חובב נלהב של בעלי חיים.‬

103
00:08:25,588 --> 00:08:29,421
‫רצתי לכאן עד שהתחככתי בצוער פריי, אדוני.‬

104
00:08:29,421 --> 00:08:31,838
‫כיצד הוא נראה?‬
‫-לא טוב, אדוני.‬

105
00:08:32,880 --> 00:08:34,255
‫הוא לא היה תלוי ישר.‬

106
00:08:35,296 --> 00:08:37,921
‫נראה כי היה כמעט ישוב בכיסא.‬

107
00:08:39,130 --> 00:08:40,671
‫אינני מבין.‬

108
00:08:41,338 --> 00:08:43,463
‫כפות רגליו נגעו בקרקע, אדוני.‬

109
00:08:45,088 --> 00:08:47,880
‫כפות רגליו נגעו בקרקע?‬
‫-כן, אדוני.‬

110
00:08:50,338 --> 00:08:53,630
‫טוב. מה עשית אז?‬

111
00:08:54,213 --> 00:08:57,546
‫רצתי. רצתי ישירות חזרה‬
‫אל הקסרקטין הצפוני.‬

112
00:09:01,338 --> 00:09:03,880
‫שאלה אחרונה ולא אטריד אותך עוד.‬

113
00:09:04,546 --> 00:09:06,338
‫האם ראית כאן אדם נוסף?‬

114
00:09:07,130 --> 00:09:07,963
‫לא, אדוני.‬

115
00:09:11,130 --> 00:09:12,171
‫מר האנטון.‬

116
00:09:19,005 --> 00:09:20,005
‫הצוואר...‬

117
00:09:20,755 --> 00:09:23,588
‫הוא היה הדבר הראשון שנראה לי מוזר.‬

118
00:09:24,380 --> 00:09:25,213
‫רואה?‬

119
00:09:26,046 --> 00:09:29,005
‫כלל לא לפיתה נקייה. החבל תפס אותו,‬

120
00:09:29,005 --> 00:09:33,088
‫עלה וירד בצווארו, בניסיון לשפר את אחיזתו.‬

121
00:09:33,088 --> 00:09:34,588
‫כאילו...‬

122
00:09:34,588 --> 00:09:37,421
‫כאילו הוא... נלחם.‬

123
00:09:40,796 --> 00:09:42,588
‫הבט, אם תואיל, באצבעותיו.‬

124
00:09:42,588 --> 00:09:46,213
‫מכוסות שלפוחיות טריות עקב לפיתת החבל,‬

125
00:09:46,213 --> 00:09:50,130
‫במאמץ לקלוף אותו מצווארו.‬

126
00:09:50,130 --> 00:09:52,421
‫האוכל לשאול מה קורה כאן?‬

127
00:09:53,463 --> 00:09:55,880
‫הדבר הזה חורג מן המקובל.‬

128
00:09:57,130 --> 00:10:01,505
‫תהיתי אם לא תתנגד למשש‬
‫את עורפו של מר פריי.‬

129
00:10:01,505 --> 00:10:03,838
‫בדקת את מר פריי, נכון?‬

130
00:10:03,838 --> 00:10:06,921
‫מובן שבדקתי. זהו תפקידי.‬

131
00:10:11,546 --> 00:10:14,130
‫הלא דנו כבר בדבר?‬

132
00:10:28,755 --> 00:10:32,255
‫יש מעין חבורה.‬

133
00:10:33,296 --> 00:10:34,630
‫באונה הקודקודית.‬

134
00:10:35,380 --> 00:10:37,880
‫אורכה כשמונה ס"מ.‬

135
00:10:43,296 --> 00:10:44,796
‫נראה כי פספסתי אותה.‬

136
00:10:46,255 --> 00:10:48,796
‫מישהו רצח את מר פריי.‬

137
00:10:49,588 --> 00:10:52,005
‫האם זה מה שאתה אומר לנו, מר לנדור?‬

138
00:10:52,005 --> 00:10:55,171
‫נראה כי זהו הכיוון, קפטן היצ'קוק.‬

139
00:11:28,005 --> 00:11:30,171
‫זה דבר קל לפספוס, דוקטור.‬

140
00:11:35,546 --> 00:11:36,671
‫מר לנדור.‬

141
00:11:39,963 --> 00:11:41,505
‫כעת משאתה עמנו,‬

142
00:11:42,380 --> 00:11:45,088
‫חובה להכתיב כמה כללי יסוד.‬

143
00:11:46,713 --> 00:11:49,755
‫אתה תדווח לי על בסיס יומי,‬
‫ואני, בתורי, לקולונל.‬

144
00:11:50,338 --> 00:11:54,671
‫ואל לך לומר מילה על כך לאיש,‬
‫לא בתוך האקדמיה ולא מחוצה לה.‬

145
00:11:56,171 --> 00:11:58,671
‫זה הכול?‬
‫-תנאי אחד אחרון.‬

146
00:12:00,380 --> 00:12:03,880
‫במהלך כל החקירה הזו, תתנזר משתייה.‬

147
00:12:06,296 --> 00:12:08,255
‫שמך הולך לפניך.‬

148
00:12:35,046 --> 00:12:35,880
‫סלח לי.‬

149
00:12:36,671 --> 00:12:39,421
‫אתה אגוסטוס לנדור?‬
‫-אכן.‬

150
00:12:39,421 --> 00:12:42,505
‫אם אינני טועה, נתבקשת לפענח את התעלומה‬

151
00:12:42,505 --> 00:12:44,130
‫סביב לרוי פריי.‬

152
00:12:44,130 --> 00:12:46,380
‫אכן כן. איך אוכל לעזור?‬

153
00:12:46,380 --> 00:12:50,255
‫חיוני מבחינתי, ולטובת כבוד מוסד זה,‬

154
00:12:50,255 --> 00:12:53,588
‫לחלוק חלק מהמסקנות אליהן הגעתי.‬

155
00:12:53,588 --> 00:12:54,630
‫מסקנות?‬

156
00:12:54,630 --> 00:12:57,005
‫בנוגע למר פריי המנוח.‬

157
00:12:58,005 --> 00:12:59,630
‫אשמח מאוד לשמוע.‬

158
00:13:00,796 --> 00:13:02,338
‫האדם שאתה מחפש‬

159
00:13:04,255 --> 00:13:05,255
‫הוא משורר.‬

160
00:13:15,296 --> 00:13:16,588
‫טוראי קוקרן.‬

161
00:13:17,171 --> 00:13:20,630
‫כשגופתו של לרוי פריי הובאה אל בית החולים,‬

162
00:13:20,630 --> 00:13:23,338
‫אתה הופקדת על שמירתה?‬

163
00:13:23,338 --> 00:13:24,630
‫כן, אדוני.‬

164
00:13:25,213 --> 00:13:29,796
‫האם משהו קרה במהלך משמרתך?‬
‫-רק ב-2:30.‬

165
00:13:29,796 --> 00:13:32,713
‫אז שוחררתי מתפקידי.‬
‫-מי שחרר אותך?‬

166
00:13:34,505 --> 00:13:38,338
‫טוראי, מי שחרר אותך?‬
‫-אין ביכולתי לומר, אדוני.‬

167
00:13:39,421 --> 00:13:40,921
‫רק שזה היה קצין.‬

168
00:13:42,213 --> 00:13:44,546
‫הוא לא הזדהה?‬
‫-לא, אדוני.‬

169
00:13:45,213 --> 00:13:47,296
‫אך לא הייתי מצפה מקצין להזדהות.‬

170
00:13:49,588 --> 00:13:51,338
‫מה אמר לך קצין זה?‬

171
00:13:51,963 --> 00:13:56,546
‫הוא אמר, "תודה לך, טוראי.‬
‫סיימת. אתה משוחרר."‬

172
00:13:56,546 --> 00:14:00,296
‫בקשה משונה, לא?‬
‫-כן, אדוני. מאוד.‬

173
00:14:02,505 --> 00:14:05,671
‫ראית את פני הקצין?‬
‫-לא, אדוני.‬

174
00:14:05,671 --> 00:14:07,963
‫היה ברשותי רק נר. היה חשוך ביותר.‬

175
00:14:07,963 --> 00:14:10,588
‫אם כך, אמור לי, כיצד ידעת שזה קצין?‬

176
00:14:10,588 --> 00:14:15,421
‫הדרגה על כתפו, אדוני.‬
‫אם כי עליי להודות, הדבר היה מוזר ביותר.‬

177
00:14:15,421 --> 00:14:17,380
‫מדוע?‬
‫-הדרגות.‬

178
00:14:17,963 --> 00:14:20,713
‫דרגות כתף שמאל היו חסרות.‬

179
00:14:39,255 --> 00:14:40,921
‫הנה האיש בכבודו ובעצמו.‬

180
00:14:42,005 --> 00:14:44,963
‫בני מסוגל לזהות אדם הזקוק למשקה.‬

181
00:14:44,963 --> 00:14:49,130
‫עצם מראהו מחמם את ליבי.‬

182
00:14:49,921 --> 00:14:51,338
‫בני!‬
‫-אדוני.‬

183
00:14:51,338 --> 00:14:54,755
‫לחיי... כללים.‬
‫-שילכו להזדיין.‬

184
00:15:01,630 --> 00:15:02,630
‫פטסי.‬

185
00:15:03,546 --> 00:15:04,463
‫פטסי!‬

186
00:15:04,463 --> 00:15:05,546
‫מדוע את נסערת?‬

187
00:15:08,213 --> 00:15:09,963
‫שמעת על הצוער המסכן?‬

188
00:15:11,505 --> 00:15:14,588
‫הם אומרים שעברו שעות עד שמת.‬
‫-"הם"?‬

189
00:15:16,838 --> 00:15:17,671
‫הוא.‬

190
00:15:31,296 --> 00:15:34,088
‫אתה לא אמור להיות בתפילה?‬

191
00:15:34,088 --> 00:15:35,755
‫ערב טוב. תפילה?‬

192
00:15:35,755 --> 00:15:37,296
‫לא, לא אחסר לאיש.‬

193
00:15:37,921 --> 00:15:39,755
‫בקושי מודעים להימצאותי באקדמיה.‬

194
00:15:39,755 --> 00:15:45,005
‫יתרה מזאת, למדתי הרבה יותר‬
‫בחדרים שכאלה מאשר בכל כיתה.‬

195
00:15:46,171 --> 00:15:47,255
‫איני מטיל בכך ספק.‬

196
00:15:47,255 --> 00:15:50,880
‫שב, בבקשה. קח לך...‬

197
00:15:50,880 --> 00:15:52,880
‫כיסא?‬
‫-כיסא. תודה.‬

198
00:15:54,546 --> 00:15:56,713
‫תלמיד שנה ד' פו. א' א' פו.‬

199
00:15:57,630 --> 00:15:59,213
‫אדגר א' פו.‬

200
00:15:59,963 --> 00:16:02,338
‫אני רואה כי פיתחת צמא קשה.‬

201
00:16:02,338 --> 00:16:05,046
‫צימאון מבריח את הדיכאון.‬

202
00:16:12,505 --> 00:16:17,838
‫אז אמור לי, כיצד גילית על לרוי פריי?‬

203
00:16:18,588 --> 00:16:21,296
‫מהאנטון, כמובן.‬

204
00:16:21,296 --> 00:16:25,630
‫הוא מפיץ את החדשות משל היה כרוז העיר.‬

205
00:16:25,630 --> 00:16:27,921
‫אולי בקרוב מישהו יתלה אותו.‬

206
00:16:29,630 --> 00:16:32,921
‫אינך מתכוון לרמוז שמישהו תלה את מר פריי?‬

207
00:16:32,921 --> 00:16:34,921
‫אין בכוונתי לרמוז דבר.‬

208
00:16:37,296 --> 00:16:43,463
‫מדוע אתה חושב‬
‫שהאיש שעקר את ליבו של לרוי פריי‬

209
00:16:44,171 --> 00:16:45,171
‫היה משורר?‬

210
00:16:45,921 --> 00:16:46,755
‫ובכן...‬

211
00:16:48,588 --> 00:16:51,755
‫הלב הינו סמל או שהינו חסר משמעות.‬

212
00:16:52,338 --> 00:16:54,588
‫כעת, בטל את אפשרות הסמל ועם מה נותרת?‬

213
00:16:56,296 --> 00:17:00,796
‫חופן שריר שמבחינה אסתטית,‬
‫אינו מעניין יותר משלפוחית שתן.‬

214
00:17:01,505 --> 00:17:05,088
‫כעת, עקירת לב אדם מהווה מעשה לא חוקי.‬

215
00:17:05,088 --> 00:17:07,255
‫ומי מצויד טוב יותר למלאכה מסוג זה‬

216
00:17:09,046 --> 00:17:09,880
‫מאשר משורר?‬

217
00:17:10,588 --> 00:17:13,713
‫משורר מילולי ביותר, כך זה נראה...‬

218
00:17:13,713 --> 00:17:16,338
‫לא תוכל להעמיד פנים שמעשה אכזרי זה‬

219
00:17:16,338 --> 00:17:21,963
‫לא הבריח כל מחשבה ספרותית מעצם כפלי מוחך.‬

220
00:17:24,588 --> 00:17:26,963
‫הפואמה המקסימה של הלורד סקלינג,‬

221
00:17:26,963 --> 00:17:31,046
‫"אנא, השיבי לי את ליבי‬
‫שכן את שלך לא אוכל לקבל"‬

222
00:17:31,046 --> 00:17:33,213
‫או אפילו מהתנ"ך,‬

223
00:17:33,213 --> 00:17:35,213
‫"לב טהור, ברא לי אלוהים.‬

224
00:17:35,213 --> 00:17:39,421
‫"לב נשבר ונדכה, אלוהים, לא תבזה."‬

225
00:17:40,171 --> 00:17:44,505
‫אם כך, באותה מידה‬
‫ייתכן שאנו מחפשים מטורף דתי.‬

226
00:17:44,505 --> 00:17:49,213
‫לא, הבן, שכחתי לחלוק עמך שאני עצמי משורר,‬

227
00:17:49,213 --> 00:17:50,921
‫ולכן נוטה לחשוב כמשורר.‬

228
00:17:52,171 --> 00:17:54,338
‫לא מזדמן לי לעסוק רבות בשירה.‬

229
00:17:54,921 --> 00:17:56,880
‫ולמה לך? אתה אמריקני.‬

230
00:17:58,421 --> 00:17:59,546
‫ואתה?‬

231
00:17:59,546 --> 00:18:03,921
‫אומן. אי לכך, חסר ארץ.‬

232
00:18:04,796 --> 00:18:06,088
‫מה, מר לנדור?‬

233
00:18:08,463 --> 00:18:09,713
‫עזרת לי מאוד.‬

234
00:18:13,380 --> 00:18:16,921
‫תן מבט נוסף בצוער ששמו לאפבורו.‬

235
00:18:17,921 --> 00:18:22,838
‫בעבר שותפו לחדר של לרוי פריי,‬
‫עד שנקלעו לסכסוך,‬

236
00:18:23,838 --> 00:18:27,380
‫שמהותו נותרת לא ברורה.‬

237
00:18:47,421 --> 00:18:48,713
‫מר לאפבורו.‬

238
00:18:48,713 --> 00:18:53,213
‫ספר למר לנדור כיצד אתה ופריי הייתם מכרים.‬

239
00:18:53,213 --> 00:18:56,005
‫כן, המפקד. היינו שותפים לחדר.‬

240
00:18:58,338 --> 00:19:00,755
‫האם אי פעם הסתכסכתם?‬

241
00:19:02,046 --> 00:19:04,838
‫לא הייתי אומר שהסתכסכנו. פשוט...‬

242
00:19:07,088 --> 00:19:09,630
‫עניין של הסתעפות דרכים, אדוני.‬

243
00:19:10,546 --> 00:19:11,963
‫ומה גרם להסתעפות זו?‬

244
00:19:12,838 --> 00:19:14,213
‫לא משהו כזה...‬

245
00:19:16,046 --> 00:19:17,421
‫דבר די שגרתי.‬

246
00:19:17,421 --> 00:19:19,921
‫אם ידוע לך דבר מה על מר פריי,‬

247
00:19:19,921 --> 00:19:21,838
‫חובה עליך לחשוף אותו מייד.‬

248
00:19:22,880 --> 00:19:25,588
‫אז כך העניין, אדוני.‬

249
00:19:27,588 --> 00:19:29,963
‫ניתן לומר כי התחבר ל...‬

250
00:19:31,421 --> 00:19:32,838
‫חבורה רעה.‬

251
00:19:34,213 --> 00:19:36,171
‫לפחות כך הוא כינה אותם.‬

252
00:19:38,046 --> 00:19:43,046
‫אם כך אמור לי, ב"חבורה רעה",‬
‫האם התכוון לצוערים אחרים?‬

253
00:19:43,046 --> 00:19:46,338
‫הוא מעולם לא אמר זאת, אך הנחתי שכן.‬

254
00:19:46,338 --> 00:19:48,755
‫ומדוע לא דיווחת על כך קודם?‬

255
00:19:48,755 --> 00:19:52,171
‫האמנתי שהדבר חסר חשיבות.‬

256
00:19:53,255 --> 00:19:55,296
‫זה היה לפני זמן רב כל כך, המפקד.‬

257
00:19:58,505 --> 00:19:59,505
‫משוחרר!‬

258
00:20:02,546 --> 00:20:03,755
‫מר סטודרד.‬

259
00:20:05,130 --> 00:20:08,630
‫אתה היית האחרון שראה את מר פריי בחיים.‬

260
00:20:09,963 --> 00:20:11,171
‫כן, המפקד.‬

261
00:20:11,171 --> 00:20:13,588
‫הרם את קולך.‬
‫-פשוט איני במיטבי, המפקד.‬

262
00:20:15,421 --> 00:20:18,130
‫אכן ראיתי את לרוי מאוחר בלילה המדובר.‬

263
00:20:18,880 --> 00:20:21,505
‫חלפתי על פניו בדרך לקסרקטין שעה שנכנסתי.‬

264
00:20:23,088 --> 00:20:24,213
‫שוחחת עמו?‬

265
00:20:24,796 --> 00:20:27,630
‫הוא עצר אותי, שאל אם יש בסביבה קצינים.‬

266
00:20:28,671 --> 00:20:29,838
‫כיצד מר פריי נראה?‬

267
00:20:31,713 --> 00:20:34,880
‫היה חשוך מאוד. לא אוכל לסמוך על זיכרוני.‬

268
00:20:35,588 --> 00:20:39,088
‫האם נשא דבר מה על גופו, אולי פיסת חבל?‬

269
00:20:39,796 --> 00:20:41,171
‫לא עד כמה שראיתי.‬

270
00:20:43,796 --> 00:20:44,963
‫היה משהו.‬

271
00:20:46,171 --> 00:20:49,838
‫בעת שיצא, שאלתי את פריי‬
‫לאן פניו מועדות בשעה כה מאוחרת.‬

272
00:20:50,505 --> 00:20:51,505
‫ו...?‬

273
00:20:52,505 --> 00:20:54,505
‫הוא ענה, "עניינים חיוניים".‬

274
00:20:55,880 --> 00:20:57,463
‫מה חשבת שהייתה כוונתו?‬

275
00:20:59,046 --> 00:21:00,171
‫אינני יודע.‬

276
00:21:05,588 --> 00:21:06,588
‫משוחרר.‬

277
00:21:17,838 --> 00:21:19,755
‫סלח לי, קפטן.‬
‫-כן.‬

278
00:21:30,130 --> 00:21:31,880
‫אלוהים אדירים.‬

279
00:21:33,088 --> 00:21:37,421
‫"מישהו שחט והשחית פרה וכבשה בקולד ספרינג.‬

280
00:21:37,421 --> 00:21:41,005
‫"בתי החזה שלהן נחתכו באכזריות וליבן הוסר."‬

281
00:21:42,546 --> 00:21:45,588
‫אף אחד מברואי האל אינו חסין מפני אדם זה?‬

282
00:21:45,588 --> 00:21:48,213
‫איננו יודעים אם מדובר באותו אדם.‬

283
00:21:49,046 --> 00:21:50,130
‫מה?‬

284
00:21:50,921 --> 00:21:52,421
‫אם כך, צירוף מקרים?‬

285
00:21:55,588 --> 00:21:58,005
‫החל מ-6:00 מחר בבוקר,‬

286
00:21:58,755 --> 00:22:03,296
‫כל החיילים ישתתפו אך ורק בשיעורים,‬
‫בארוחות ובתפילות.‬

287
00:22:04,130 --> 00:22:04,963
‫ותו לא!‬

288
00:22:16,255 --> 00:22:20,171
‫אם מישהו מבני כיתתך ישאל,‬
‫שוחחנו אך ורק על היכרותך עם לרוי פריי.‬

289
00:22:20,671 --> 00:22:23,130
‫לא הייתה כל היכרות. לא הכרתי אותו.‬

290
00:22:23,130 --> 00:22:24,838
‫מה?‬
‫-לא הכרתי את הבחור.‬

291
00:22:25,588 --> 00:22:28,546
‫אם כך, הבנתי לא נכון.‬
‫-אינך הראשון.‬

292
00:22:29,421 --> 00:22:31,713
‫אז אם זה איננו דיון, מה זה?‬

293
00:22:32,921 --> 00:22:34,130
‫הצעת עבודה.‬

294
00:22:35,255 --> 00:22:36,255
‫ללא שכר.‬

295
00:22:37,213 --> 00:22:40,421
‫אסור לאיש מבני כיתתך לדעת במה אתה עוסק‬

296
00:22:40,421 --> 00:22:43,713
‫עד שיעבור זמן רב מסיום המשימה.‬

297
00:22:43,713 --> 00:22:47,546
‫ואם הם כן יגלו, שמך ודאי יהיה לקללה.‬

298
00:22:48,880 --> 00:22:50,255
‫הצעה שאין לעמוד בפניה.‬

299
00:22:51,546 --> 00:22:53,880
‫לא, אנא ממך, ספר לי עוד.‬

300
00:22:54,463 --> 00:22:59,505
‫מצוין. אבקש כי תפענח את זה,‬
‫חלק מפתק גדול יותר.‬

301
00:22:59,505 --> 00:23:04,005
‫תיאלץ לעבוד בחשאי ובדיוק רב ביותר.‬

302
00:24:02,671 --> 00:24:06,796
‫אני שמח לדווח כי פענחתי בהצלחה את הודעתך.‬

303
00:24:08,380 --> 00:24:11,171
‫היא נכתבה ביד, והינה בעלת אופי אישי.‬

304
00:24:11,171 --> 00:24:13,505
‫היא הייתה ברשות פריי בשעת מותו.‬

305
00:24:13,505 --> 00:24:15,838
‫אם כך, ניתן להניח כי די היה בה‬

306
00:24:15,838 --> 00:24:19,088
‫כדי למשוך אותו מהקסרקטין שלו בלילה המדובר.‬

307
00:24:19,088 --> 00:24:22,171
‫משום ששאר ההודעה נקרעה מידו,‬

308
00:24:22,171 --> 00:24:25,838
‫נוכל להניח כי המכתב,‬
‫באופן כלשהו, זיהה את שולחו.‬

309
00:24:25,838 --> 00:24:28,838
‫כעת, השימוש באותיות דפוס,‬
‫שחורות ופרימיטיביות,‬

310
00:24:28,838 --> 00:24:32,796
‫מצביע על כך‬
‫שהשולח ביקש גם להסוות את זהותו.‬

311
00:24:32,796 --> 00:24:38,130
‫הזמנה מסוג כלשהו,‬
‫או שמא נדייק ונקרא לדבר "מלכודת".‬

312
00:24:39,296 --> 00:24:40,380
‫מלכודת?‬

313
00:24:43,130 --> 00:24:45,463
‫כעת, עם מחשבה זו... היורשה לי?‬

314
00:24:46,630 --> 00:24:49,713
‫הבה נרכז את מאמצינו בשורה השלישית,‬

315
00:24:49,713 --> 00:24:51,838
‫שאנו יודעים, עובדתית, שהיא שלמה.‬

316
00:24:51,838 --> 00:24:53,421
‫"נא". אך נא מה?‬

317
00:24:54,005 --> 00:24:56,546
‫משהו שמתחיל ב-ת'.‬

318
00:24:58,005 --> 00:24:59,463
‫"תמיר"? "תפל"?‬

319
00:25:00,380 --> 00:25:04,088
‫לא. דבר מזה אינו מתאים להזמנה.‬

320
00:25:04,088 --> 00:25:08,963
‫"נא תאבד"? לא. המבנה מגושם מדי.‬

321
00:25:08,963 --> 00:25:13,130
‫אם, למעשה, נוכחותו של לרוי פריי‬
‫נתבקשה בזמן ובמקום נתונים,‬

322
00:25:13,130 --> 00:25:15,963
‫יש רק מילה אחת, "תאחר."‬

323
00:25:16,546 --> 00:25:18,963
‫"נא תאחר."‬

324
00:25:19,630 --> 00:25:21,171
‫ועם סריקת השורה השלישית,‬

325
00:25:21,171 --> 00:25:24,463
‫המילה הראשונה נעשית פשוטה כמעט עד עלבון‬

326
00:25:24,463 --> 00:25:25,921
‫להסקה, "אל".‬

327
00:25:25,921 --> 00:25:29,630
‫אם כך, "אל נא תאחר".‬

328
00:25:31,546 --> 00:25:33,796
‫כעת, תן מבט נוקב, מר לנדור.‬

329
00:25:33,796 --> 00:25:36,546
‫אין צורך להרחיק בחיפוש אחר מועמד מתאים.‬

330
00:25:36,546 --> 00:25:40,338
‫אם פריי היה בדרכו אל אתר קבוע מראש,‬

331
00:25:40,338 --> 00:25:43,880
‫הוא היה, מבחינת המחבר, נכון לבוא.‬

332
00:25:43,880 --> 00:25:47,046
‫אם כך, "בוא, מר פריי."‬

333
00:25:47,046 --> 00:25:50,130
‫כעת, משזה הובן, אין דבר פשוט יותר‬

334
00:25:50,130 --> 00:25:53,588
‫מאשר הסקת המילה הבאה.‬
‫האם תוכל להיות כל דבר מלבד "בקרוב"?‬

335
00:25:53,588 --> 00:25:56,130
‫נכניס את המילה, ובבקשה!‬

336
00:25:56,130 --> 00:25:57,880
‫"אל נא תאחר. בוא בקרוב."‬

337
00:25:58,588 --> 00:26:02,088
‫והנה לך, הפתרון לאניגמה הקטנה שלנו,‬

338
00:26:02,088 --> 00:26:04,171
{\an8}‫שמוגש לך בכבוד.‬

339
00:26:10,880 --> 00:26:13,630
‫עבודה מצוינת ביותר. תודה לך.‬

340
00:26:14,630 --> 00:26:16,338
‫רק דבר אחד.‬
‫-כן?‬

341
00:26:16,338 --> 00:26:18,755
‫האם התמזל מזלך עם שתי השורות הראשונות?‬

342
00:26:18,755 --> 00:26:21,421
‫ובכן, נאלצתי להודות שהמצב אבוד.‬

343
00:26:22,421 --> 00:26:23,588
‫האם אתה מאיית היטב?‬

344
00:26:23,588 --> 00:26:26,005
‫ללא רבב, בפסיקת אותוריטה חשובה לא פחות‬

345
00:26:26,005 --> 00:26:29,255
‫מאשר הכומר ג'ון ברנסבי מסטוק נואינגטון.‬

346
00:26:29,255 --> 00:26:35,880
‫אם כך, אני מניח כי מעולם לא עשית‬
‫את מה שרבים מאיתנו... עושים.‬

347
00:26:35,880 --> 00:26:39,796
‫שגית באיות מילים שנשמעות דומות.‬

348
00:26:41,296 --> 00:26:46,921
‫למשל, "כן", "קאן", ו"כאן".‬

349
00:26:48,380 --> 00:26:49,963
‫שגיאה שכיחה.‬

350
00:26:49,963 --> 00:26:52,630
‫אכן הזמנה. "פגוש אותי כאן."‬

351
00:26:52,630 --> 00:26:57,130
‫כמובן, עדיין איננו יודעים‬
‫היכן הפגישה, נכון?‬

352
00:26:58,130 --> 00:27:02,046
‫משהו שבסופו "ג-נ".‬

353
00:27:04,046 --> 00:27:04,963
‫המעגן!‬

354
00:27:06,296 --> 00:27:09,755
‫ואם יורשה לי להוסיף, המפרצון שליד המעגן.‬
‫-בחירה מצוינת.‬

355
00:27:09,755 --> 00:27:14,963
‫אם כך, "אהיה במפרצון שליד המעגן.‬

356
00:27:14,963 --> 00:27:17,130
‫"ניפגש כאן בסביבות השעה 23:00".‬

357
00:27:17,130 --> 00:27:21,546
‫אם כך, "אל נא תאחר. בוא, פגוש אותי"‬
‫אולי קרוב יותר לתשובה.‬

358
00:27:22,588 --> 00:27:24,630
‫האם זה מרמז על משהו?‬

359
00:27:25,671 --> 00:27:28,088
‫מדוע שייפגש עם צוער במעגן‬

360
00:27:28,963 --> 00:27:30,546
‫כשיוכלו להיפגש בכל מקום?‬

361
00:27:32,921 --> 00:27:37,505
‫משום שלא מדובר בצוער, אלא באישה.‬

362
00:27:39,713 --> 00:27:43,505
‫ידעת את הפתרון מההתחלה, מר לנדור.‬

363
00:27:43,505 --> 00:27:44,713
‫היה לי מושג כלשהו.‬

364
00:27:45,588 --> 00:27:49,130
‫אם כך, אם זוהי אכן אישה שאנו מחפשים,‬

365
00:27:50,755 --> 00:27:54,088
‫אני סבור כי זכיתי לחזות בה.‬

366
00:27:56,088 --> 00:28:00,630
‫בבוקר שלאחר מותו של לרוי פריי,‬
‫לפני שידעתי על המתרחש,‬

367
00:28:02,463 --> 00:28:07,255
‫התעוררתי והתחלתי לדקלם‬
‫שורות פתיחה של פואמה,‬

368
00:28:09,130 --> 00:28:14,046
‫שורות המספרות על אישה מסתורית במצוקה קשה.‬

369
00:28:14,880 --> 00:28:20,630
‫ואז, מחוץ לחדר האוכל,‬
‫התגלתה היצורה היפה ביותר‬

370
00:28:20,630 --> 00:28:23,421
‫שאי פעם היה לי העונג לתת בה מבט.‬

371
00:28:28,546 --> 00:28:29,755
‫מי היא הייתה?‬

372
00:28:31,130 --> 00:28:32,963
‫אין לי שמץ של מושג.‬

373
00:28:32,963 --> 00:28:37,755
‫אבל מדוע אתה מאמין שהפואמה‬
‫או הצעירה קשורות אל מר פריי?‬

374
00:28:37,755 --> 00:28:39,963
‫אווירת האלימות הסמויה.‬

375
00:28:41,505 --> 00:28:43,630
‫כפייה שאין להעלות על דל שפתיים.‬

376
00:28:45,213 --> 00:28:46,755
‫אישה אלמונית.‬

377
00:28:48,630 --> 00:28:51,296
‫יכולת להתעורר בכל בוקר אחר ולכתוב אותה.‬

378
00:28:52,046 --> 00:28:55,171
‫אך לא אני כתבתי אותה. היא הוכתבה לי.‬

379
00:28:55,796 --> 00:28:56,630
‫הוכתבה?‬

380
00:28:59,296 --> 00:29:00,130
‫על ידי מי?‬

381
00:29:02,671 --> 00:29:03,505
‫אימי.‬

382
00:29:07,046 --> 00:29:08,046
‫היא מתה.‬

383
00:29:09,796 --> 00:29:12,088
‫מתה זה 20 שנים כמעט.‬

384
00:29:19,421 --> 00:29:21,755
‫ספרי לי על הברנש הזה, פו.‬

385
00:29:24,588 --> 00:29:26,005
‫הו, פואי.‬

386
00:29:28,505 --> 00:29:29,546
‫בחור מקסים.‬

387
00:29:31,380 --> 00:29:35,546
‫נימוסים יפהפיים. מרבה לדבר.‬

388
00:29:35,546 --> 00:29:40,546
‫בהחלט. ובהחלט יש בו דבר מה מוזר.‬

389
00:29:41,255 --> 00:29:42,796
‫משום שהוא מרבה לדבר?‬

390
00:29:42,796 --> 00:29:45,296
‫לא, משום שכולו דמיונות חסרי פשר.‬

391
00:29:46,338 --> 00:29:48,005
‫מספר לי על פואמה,‬

392
00:29:48,005 --> 00:29:51,921
‫טוען שהיא קשורה למות לרוי פריי.‬

393
00:29:51,921 --> 00:29:58,963
‫טוען שהוכתבה לו, תוך כדי שינה,‬
‫על ידי אימו המנוחה.‬

394
00:30:05,463 --> 00:30:10,380
‫אתה, מכל האנשים, יודע שאנשים שאיבדנו...‬

395
00:30:12,505 --> 00:30:14,130
‫נמצאים עמנו תמיד.‬

396
00:30:19,463 --> 00:30:23,588
‫אדם יעשה כמעט הכול‬
‫כדי להונות את המוות, לא כן?‬

397
00:31:21,463 --> 00:31:23,171
‫במכל כלשהו.‬

398
00:31:23,921 --> 00:31:27,713
‫עטוף באריג דק או בנייר עיתון.‬

399
00:31:28,296 --> 00:31:30,380
‫סביר להניח שבתוך קרח.‬

400
00:31:44,171 --> 00:31:47,755
‫- פגוש אותי במחסן הקרח. אל פחד -‬

401
00:34:51,880 --> 00:34:55,005
‫יופי. הפתק שלי הגיע אליך.‬

402
00:34:55,005 --> 00:34:56,796
‫האם עקבו אחריך?‬
‫-עקבו?‬

403
00:34:57,380 --> 00:34:59,713
‫איזה חוסר מקצועיות. מובן שלא.‬

404
00:35:02,546 --> 00:35:05,796
‫מה זה?‬
‫-זירת הפשע.‬

405
00:35:06,546 --> 00:35:08,838
‫הפשע... השני.‬

406
00:35:10,713 --> 00:35:12,755
‫המקום שאליו הובא ליבו של פריי.‬

407
00:35:13,421 --> 00:35:16,505
‫הזכרת שלקיחת ליבו של פריי‬
‫משכה אותך אל התנ"ך.‬

408
00:35:16,505 --> 00:35:19,213
‫עליי להודות. כבר נטיתי בכיוון הזה.‬

409
00:35:19,213 --> 00:35:21,921
‫לא אל התנ"ך,‬

410
00:35:21,921 --> 00:35:23,963
‫אלא אל דת.‬

411
00:35:25,838 --> 00:35:30,296
‫דבר זה אכן מזכיר פולחן כלשהו.‬

412
00:35:30,296 --> 00:35:33,880
‫דם ונרות שהונחו כאן במכוון.‬

413
00:35:38,171 --> 00:35:41,296
‫מעגל.‬
‫-ומשולש.‬

414
00:35:42,921 --> 00:35:47,838
‫וסביר להניח שליבו של פריי הונח בפנים.‬

415
00:35:53,546 --> 00:35:56,713
‫יש לי ידיד ותיק שאולי יוכל לסייע לנו.‬

416
00:36:04,630 --> 00:36:09,005
‫פרופסור ז'אן פפה הוא מומחה לסמלים...‬

417
00:36:09,005 --> 00:36:12,838
‫פפה!‬
‫-...טקסים, תורת הנסתר.‬

418
00:36:13,755 --> 00:36:14,921
‫פרופסור!‬
‫-ייתכן כי פפה‬

419
00:36:14,921 --> 00:36:16,921
‫הוא האדם המוזר ביותר...‬
‫-היכנסו. אני מאחור.‬

420
00:36:16,921 --> 00:36:20,130
‫סליחה על ההפרעה.‬
‫-...שהיה לי העונג להכיר.‬

421
00:36:20,671 --> 00:36:24,630
‫אני מביא עמי משהו מסקרן שאשמח אם תבחן.‬

422
00:36:27,255 --> 00:36:30,046
‫זהו לא אחר מאשר מעגל קסום.‬

423
00:36:31,088 --> 00:36:34,213
‫זכור לי שראיתי שכמותו‬
‫ב"לה וריטבל דרגון רוז'",‬

424
00:36:34,213 --> 00:36:37,713
‫ואם זיכרוני אינו מטעני,‬
‫הקוסם נהג לעמוד שם,‬

425
00:36:39,046 --> 00:36:40,338
‫במשולש.‬

426
00:36:41,171 --> 00:36:42,005
‫בגפו?‬

427
00:36:42,005 --> 00:36:44,838
‫אולי הייתה לו קבוצת עוזרים.‬

428
00:36:44,838 --> 00:36:47,880
‫ונרות ולפידים בכל צד, אור בכל מקום.‬

429
00:36:47,880 --> 00:36:49,921
‫פסטיבל אורות, למעשה.‬

430
00:36:51,171 --> 00:36:55,421
‫כעת, גאס, אם תלך למדף השלישי...‬

431
00:36:56,380 --> 00:36:58,130
‫השני מלמעלה.‬

432
00:36:59,171 --> 00:37:01,130
‫הספר שם למעלה.‬

433
00:37:02,921 --> 00:37:05,046
‫כן.‬

434
00:37:08,588 --> 00:37:11,588
‫פייר דה לנקרה, צייד המכשפות מעורר האימה.‬

435
00:37:13,755 --> 00:37:16,213
‫האם אתה קורא צרפתית, מר פו?‬
‫-כן.‬

436
00:37:17,463 --> 00:37:20,338
‫אנא קרא בדממה. זה בעמוד המרכזי.‬

437
00:37:22,713 --> 00:37:25,838
‫דה לנקרה הוציא להורג 600 מכשפות בסקיות,‬

438
00:37:25,838 --> 00:37:29,671
‫והותיר אחריו את הספר המדהים‬
‫שקורא אתה ממנו כעת בעיון.‬

439
00:37:29,671 --> 00:37:34,296
‫אך הספר שאבקש להעניק לך,‬
‫"דיסקורס דו דיאבלה" מאת אנרי לה קלרק,‬

440
00:37:34,921 --> 00:37:38,046
‫שהוציא להורג 700 מכשפות טרם סיים,‬

441
00:37:38,046 --> 00:37:39,880
‫ככל הנראה הושמד.‬

442
00:37:39,880 --> 00:37:44,546
‫כעת, השמועה אומרת כי הותיר מאחור‬
‫שניים או שלושה כרכים אחרים‬

443
00:37:44,546 --> 00:37:46,921
‫הזהים לזה שהושמד.‬

444
00:37:47,713 --> 00:37:53,005
‫אם כך, מציאת אחד מהם הייתה לדיבוק‬
‫בקרב רבים מאספני פריטי תורת הנסתר.‬

445
00:37:53,588 --> 00:37:55,421
‫מדוע?‬
‫-מדוע?‬

446
00:37:57,421 --> 00:38:01,963
‫לה קלרק הותיר אחריו הוראות להבטחת...‬

447
00:38:03,213 --> 00:38:04,255
‫חיי נצח.‬

448
00:38:05,671 --> 00:38:06,880
‫אלוהים.‬

449
00:38:08,755 --> 00:38:13,130
‫"ידוע הדבר בקרב אחוות מלאכי החבלה‬

450
00:38:13,755 --> 00:38:16,838
‫"שתכולת סעודת השבת של מכשפה‬

451
00:38:16,838 --> 00:38:20,005
‫"מוגבלת לפריטים הבאים:‬

452
00:38:20,005 --> 00:38:24,463
‫"חיות טמאות שנוצרים לעולם לא יאכלו,‬

453
00:38:25,505 --> 00:38:28,296
‫"לבבותיהם של ילדים שלא הוטבלו,‬

454
00:38:30,130 --> 00:38:33,338
‫"ולבבותיהם של התלויים על הגרדום."‬

455
00:38:47,255 --> 00:38:49,963
‫עליך להסתנן בדיסקרטיות לתוך קבוצת הצוערים,‬

456
00:38:49,963 --> 00:38:53,796
‫ולברר מי מהם אולי עוסק בתורת הנסתר.‬

457
00:38:54,838 --> 00:38:55,713
‫אנא הסבר.‬

458
00:38:55,713 --> 00:38:59,130
‫ובכן, זכיתי לפניות מסוימות,‬

459
00:38:59,130 --> 00:39:01,963
‫אפלות למדי, ועליי לומר, שטניות.‬

460
00:39:01,963 --> 00:39:03,005
‫שטניות?‬
‫-כן.‬

461
00:39:03,005 --> 00:39:06,005
‫עודדו אותי לפקפק בעצם יסוד אמונתי,‬

462
00:39:06,005 --> 00:39:09,838
‫ולהתנסות במנהגים מסתוריים‬
‫וארכאיים ממקור קדום.‬

463
00:39:09,838 --> 00:39:12,796
‫מנהגים ארכאיים?‬
‫-כוונתו לכישוף. מי זה היה?‬

464
00:39:12,796 --> 00:39:16,213
‫אנו דורשים לדעת.‬
‫-כבודי מונע ממני לחשוף את שמו.‬

465
00:39:16,213 --> 00:39:17,130
‫מי זה היה?‬

466
00:39:17,130 --> 00:39:21,630
‫לא תוציא זאת ממני בכוח,‬
‫גם אם האל עצמו יאיים להכותני בברק.‬

467
00:39:21,630 --> 00:39:24,338
‫אם תרצה להצטרף לתפילותינו...‬
‫-לא, בי נשבעתי.‬

468
00:39:24,338 --> 00:39:27,130
‫אם נתבקשת לפקפק ב...‬
‫-על העניין להישאר פרטי.‬

469
00:39:27,130 --> 00:39:28,338
‫האם זה היה מרקוויז?‬

470
00:39:29,171 --> 00:39:30,463
‫המילטון, היזהר.‬

471
00:39:31,921 --> 00:39:34,796
‫כן, יש לי שם, אך עליי לחבר לו פנים.‬

472
00:39:44,005 --> 00:39:45,005
‫סחרחורת?‬

473
00:39:47,338 --> 00:39:49,671
‫ובכן, הדברים מסתובבים להם.‬

474
00:39:49,671 --> 00:39:52,630
‫קצב הלב שלך די מהיר.‬

475
00:39:54,880 --> 00:39:58,380
‫בסדר גמור, מר פו, הישאר היום במגורים‬

476
00:39:58,380 --> 00:40:00,130
‫ושמור על עצמך.‬

477
00:40:01,130 --> 00:40:05,796
‫הצג זאת ללוטננט לוק ולמפקד צועריו,‬

478
00:40:05,796 --> 00:40:08,046
‫ארטמוס, בני.‬

479
00:40:09,171 --> 00:40:12,338
‫הוא יוודא שתקבל פטור מחובותיך.‬

480
00:40:14,255 --> 00:40:18,255
‫אתה מבקש פטור מהשיעור משום שלקית...‬

481
00:40:19,130 --> 00:40:20,338
‫בסחרחורת?‬

482
00:40:20,921 --> 00:40:23,380
‫ובמכאוב קשה יותר שלא הוזכר במכתב.‬

483
00:40:24,005 --> 00:40:26,046
‫התקף "רפיון רוח".‬

484
00:40:26,796 --> 00:40:27,963
‫"רפיון רוח"?‬

485
00:40:27,963 --> 00:40:30,421
‫מסוג קשה ביותר.‬

486
00:40:30,421 --> 00:40:32,005
‫היזהר, פו.‬

487
00:40:32,005 --> 00:40:33,880
‫תוכל לשאול את הרופא בעצמך.‬

488
00:40:37,380 --> 00:40:38,505
‫זה נכון, לוטננט.‬

489
00:40:39,171 --> 00:40:41,796
‫אבי אכן אמר לי כי מעולם לא ראה כדבר.‬

490
00:40:41,796 --> 00:40:42,880
‫בסדר גמור.‬

491
00:40:44,088 --> 00:40:47,171
‫אבל אני מאשים אותך בחוצפה מבישה.‬

492
00:40:47,755 --> 00:40:48,671
‫שלוש נקודות.‬

493
00:40:49,296 --> 00:40:51,671
‫שוב במיידי אל מגוריך.‬

494
00:40:51,671 --> 00:40:54,838
‫ומוטב שתהיה שם כשהקצינים יגיעו לבדיקה.‬

495
00:41:08,713 --> 00:41:10,921
‫פו, כן?‬
‫-כן.‬

496
00:41:10,921 --> 00:41:12,380
‫ארטמוס מרקוויז.‬

497
00:41:13,213 --> 00:41:16,005
‫עליי לומר, חוצפתך ראויה להערכה.‬

498
00:41:17,880 --> 00:41:21,088
‫הלילה ב-23:00, בקסרקטין הצפוני מספר 18.‬

499
00:41:25,588 --> 00:41:28,921
‫התנצלותי על האיחור.‬
‫אני מקווה שלא חיכית זמן רב מדי.‬

500
00:41:30,046 --> 00:41:31,713
‫זה מקסים.‬

501
00:41:34,630 --> 00:41:35,755
‫ספרים!‬

502
00:41:40,588 --> 00:41:42,463
‫מעולם לא ריתקת אותי יותר.‬

503
00:41:43,213 --> 00:41:44,213
‫היכן להתחיל?‬

504
00:41:47,380 --> 00:41:51,963
‫פנימור קופר האומלל.‬
‫נראה כי כל ספרייה חייבת עותק אחד.‬

505
00:41:53,255 --> 00:41:54,421
‫איזה אוסף.‬

506
00:41:55,213 --> 00:41:58,046
‫היסטוריית מצרים ועוד.‬

507
00:42:05,046 --> 00:42:06,421
‫סודך נחשף.‬

508
00:42:08,921 --> 00:42:11,005
‫גרמת לי להאמין שאינך קורא שירה.‬

509
00:42:11,588 --> 00:42:12,796
‫אני לא.‬

510
00:42:14,921 --> 00:42:15,921
‫ביירון!‬

511
00:42:16,838 --> 00:42:19,921
‫אהוב עליי באופן אישי, מר לנדור...‬
‫-בבקשה.‬

512
00:42:19,921 --> 00:42:22,005
‫...ועליי לומר, שעלעלו בו רבות.‬

513
00:42:22,005 --> 00:42:23,713
‫הוא של בתי.‬

514
00:42:35,171 --> 00:42:37,380
‫ובתך כבר איננה כאן?‬

515
00:42:37,380 --> 00:42:40,963
‫לא. היא ברחה עם מישהו.‬

516
00:42:42,671 --> 00:42:43,546
‫מישהו שהכרת?‬

517
00:42:44,921 --> 00:42:45,880
‫באופן שטחי.‬

518
00:42:46,921 --> 00:42:48,296
‫והיא עזבה לבלי שוב?‬

519
00:42:50,796 --> 00:42:51,796
‫מסתמן שכן.‬

520
00:42:53,255 --> 00:42:55,463
‫אם כך, שנינו לבד בעולם.‬

521
00:42:57,088 --> 00:42:58,546
‫אבל אימך עמך.‬

522
00:43:00,380 --> 00:43:01,838
‫היא עדיין מדברת איתך.‬

523
00:43:02,755 --> 00:43:04,713
‫במובן כלשהו.‬
‫-כן.‬

524
00:43:05,296 --> 00:43:06,546
‫כן, מפעם לפעם.‬

525
00:43:07,380 --> 00:43:12,546
‫ועליי להוסיף, כל שטוב בי כאדם,‬
‫ברוחי, מקורו בה.‬

526
00:43:15,130 --> 00:43:19,255
‫בתך. מה שמה? אם אינך מתנגד.‬

527
00:43:21,546 --> 00:43:22,588
‫מתילדה.‬

528
00:43:25,880 --> 00:43:26,880
‫מאטי.‬

529
00:43:30,338 --> 00:43:32,338
‫אל תוסיף, מר לנדור.‬

530
00:43:36,213 --> 00:43:40,588
‫אם כך, אמרת שמצאת דבר מה.‬
‫-לא. טוב מזה.‬

531
00:43:40,588 --> 00:43:43,921
‫אדם המתקרא מרקוויז.‬

532
00:43:43,921 --> 00:43:45,421
‫הרופא.‬

533
00:43:45,421 --> 00:43:48,005
‫לא. בנו, ארטמוס.‬

534
00:43:48,546 --> 00:43:53,046
‫ואני הטלתי על עצמי להיכנס‬
‫אל קבוצת חבריו הבלתי חדירה.‬

535
00:43:55,213 --> 00:43:57,046
‫הנה ברוא טוב נוסף של האל.‬

536
00:43:59,088 --> 00:44:01,255
‫באדיבות פטסי האלוהית.‬

537
00:44:02,421 --> 00:44:05,755
‫האם תדווח עלינו‬
‫על שהפרנו את שעת העוצר, פו?‬

538
00:44:07,046 --> 00:44:11,380
‫האם עבירותינו הקלות פוגעות בך?‬

539
00:44:11,380 --> 00:44:16,796
‫לא רק שאיני פגוע, מר בלינג'ר, אלא...‬

540
00:44:19,671 --> 00:44:21,255
‫יש צורך בסיבוב נוסף.‬

541
00:44:27,713 --> 00:44:28,588
‫שתה אותו.‬

542
00:44:30,421 --> 00:44:31,838
‫את כולו, אישה.‬

543
00:44:31,838 --> 00:44:34,546
‫בלינג'ר, אתה בריון לא קטן הלילה.‬

544
00:44:37,838 --> 00:44:39,088
‫משקה נוסף, בבקשה.‬

545
00:44:43,255 --> 00:44:44,380
‫אני מודה לך.‬

546
00:44:47,505 --> 00:44:48,963
‫אוכל לעשות זאת לילה שלם.‬

547
00:44:50,713 --> 00:44:51,713
‫בלינג'ר, הירגע.‬

548
00:44:52,713 --> 00:44:55,046
‫טרחתי רבות כדי להשיג את ה"מאש" הזה.‬

549
00:44:56,130 --> 00:44:56,963
‫פו.‬

550
00:44:58,130 --> 00:45:00,005
‫הבנתי שאתה משורר שפורסם.‬

551
00:45:00,838 --> 00:45:03,546
‫נאמר לי כי ברשותי מתנה צנועה.‬

552
00:45:04,505 --> 00:45:06,796
‫אם כך, אני דורש הקראה פומבית.‬

553
00:45:07,838 --> 00:45:08,671
‫הנעם את זמננו.‬

554
00:45:13,838 --> 00:45:16,796
‫"בברמודה הייתה מעורטלת‬

555
00:45:17,463 --> 00:45:19,213
‫"חרשה מזימות‬

556
00:45:20,255 --> 00:45:21,255
‫"גם זממתי‬

557
00:45:22,005 --> 00:45:25,755
‫"היא חשבה שחיזור‬
‫בעירום זה אסור‬

558
00:45:25,755 --> 00:45:28,421
‫"אז תרגלתי‬
‫'שתדלתי, שיגלתי!"‬

559
00:45:30,130 --> 00:45:31,796
‫כל הכבוד, פו.‬
‫-בראבו.‬

560
00:45:31,796 --> 00:45:32,880
‫בראבו.‬

561
00:45:36,296 --> 00:45:39,088
‫הקלף המפסיד... הוא שבע.‬

562
00:45:40,088 --> 00:45:42,338
‫הקלף המנצח... נסיך.‬

563
00:45:44,421 --> 00:45:46,546
‫יפה-יפה, זה יום המזל שלך, פו.‬

564
00:45:47,171 --> 00:45:48,088
‫תודה.‬

565
00:45:49,005 --> 00:45:53,005
‫האם זה נכון, פו,‬
‫שהבלש לנדור חקר אותך בנוגע לפריי?‬

566
00:45:54,421 --> 00:45:59,213
‫היה לו הרושם המוטעה‬
‫שהייתי חבר קרוב של פריי.‬

567
00:46:00,505 --> 00:46:01,505
‫והאם היית?‬

568
00:46:03,296 --> 00:46:04,130
‫כלל לא.‬

569
00:46:04,838 --> 00:46:08,046
‫אם כי מתבקש שהדרך היחידה‬
‫שבה פריי הצליח למשוך תשומת לב‬

570
00:46:09,130 --> 00:46:10,546
‫הייתה לתלות את עצמו.‬

571
00:46:11,796 --> 00:46:15,713
‫נראה לי שתלה את עצמו בייאוש‬
‫לאחר שנדחה על ידי אישה.‬

572
00:46:15,713 --> 00:46:17,796
‫ובאיזו אישה מדובר, סטודרד?‬

573
00:46:17,796 --> 00:46:19,713
‫מה באשר לאחותך, ארטמוס?‬

574
00:46:20,796 --> 00:46:23,005
‫האם לא כבשה את ליבו של פריי?‬

575
00:46:25,880 --> 00:46:27,338
‫באמת, רנדי.‬

576
00:46:28,046 --> 00:46:30,505
‫היית קרוב יותר אל פריי מאשר שאר הנוכחים.‬

577
00:46:30,505 --> 00:46:32,755
‫כמדומני שלא הייתי קרוב אליו כל כך...‬

578
00:46:33,838 --> 00:46:34,755
‫כפי שהיית אתה.‬

579
00:46:49,546 --> 00:46:52,171
‫טוב. היכן היינו?‬

580
00:47:21,088 --> 00:47:22,463
‫פו!‬

581
00:47:23,963 --> 00:47:26,255
‫שעת העוצר אינה נוגעת לך, מר פו?‬

582
00:47:27,380 --> 00:47:28,546
‫הסבר את מעשיך.‬

583
00:47:28,546 --> 00:47:32,005
‫כיבוי נרות היה לפני שלוש שעות.‬

584
00:47:32,755 --> 00:47:33,755
‫אני מצטער, המפקד.‬

585
00:47:35,130 --> 00:47:37,963
‫התנצלויותיך תמיד נשמעו לי חלולות.‬

586
00:47:38,880 --> 00:47:42,380
‫לרוי פריי פגש את בוראו‬
‫כשגם יצא לאחר שעת העוצר.‬

587
00:47:44,546 --> 00:47:46,755
‫חזור אל הקסרקטין במיידי.‬

588
00:47:48,921 --> 00:47:50,921
‫למזלך אינך כורה את קברך.‬

589
00:47:53,505 --> 00:47:54,463
‫תודה, המפקד.‬

590
00:47:54,463 --> 00:47:55,671
‫קצב כפול.‬

591
00:48:34,546 --> 00:48:35,421
‫מאטי?‬

592
00:49:50,088 --> 00:49:55,005
‫"זכור לי אתה למען טובך, ה'.‬

593
00:49:55,838 --> 00:49:59,338
‫"כי אין במוות זכרך,‬

594
00:49:59,921 --> 00:50:03,505
‫"בשאול מי יודה לך?‬

595
00:50:04,755 --> 00:50:06,380
‫"אל תזכור כחסדך,‬

596
00:50:06,921 --> 00:50:11,046
‫"זכור לי אתה למען טובך, ה'.‬

597
00:50:12,005 --> 00:50:16,255
‫"עששה מכעס עיני."‬

598
00:50:18,838 --> 00:50:21,713
‫אתה מר לנדור, לא כן?‬

599
00:50:22,380 --> 00:50:23,213
‫אכן.‬

600
00:50:24,963 --> 00:50:26,130
‫אני אימו של לרוי.‬

601
00:50:29,546 --> 00:50:31,046
‫ברצוני לתת לך את זה.‬

602
00:50:32,296 --> 00:50:33,296
‫יומנו של לרוי.‬

603
00:50:34,713 --> 00:50:36,880
‫תיעוד של שלוש השנים האחרונות לפחות.‬

604
00:50:37,546 --> 00:50:39,171
‫לא זכור לי...‬

605
00:50:40,296 --> 00:50:41,380
‫אני משתתף בצערך.‬

606
00:50:43,088 --> 00:50:44,171
‫אובדן נוראי.‬

607
00:50:46,796 --> 00:50:50,921
‫לא זכור לי שיומן נמצא בין חפציו האישיים.‬

608
00:50:50,921 --> 00:50:53,880
‫זה היה מר בלינג'ר ששלח לי אותו.‬

609
00:50:53,880 --> 00:50:55,255
‫מר בלינג'ר?‬
‫-כן.‬

610
00:50:55,921 --> 00:50:58,005
‫בשומעו על התקרית,‬

611
00:50:58,005 --> 00:51:01,630
‫ניגש ישירות אל מגוריו של לרוי‬
‫כדי לראות מה ניתן לעשות.‬

612
00:51:01,630 --> 00:51:03,463
‫הבחור היקר שלח לי אותו בדואר.‬

613
00:51:03,463 --> 00:51:04,380
‫אני מבין.‬

614
00:51:04,880 --> 00:51:08,755
‫ובדיוק עכשיו... ברגע שראה אותי,‬

615
00:51:09,880 --> 00:51:14,588
‫הוא אמר, "חשבתי שהיומן של לרוי‬
‫צריך להיות עמך בקנטקי,‬

616
00:51:15,421 --> 00:51:17,963
‫"ואם תרצי לשרוף אותו, עשי זאת בלי חשש."‬

617
00:51:19,296 --> 00:51:20,588
‫כמה מתחשב מצדו.‬

618
00:51:21,505 --> 00:51:23,296
‫אבל אינני מוצאת בו כל היגיון.‬

619
00:51:24,213 --> 00:51:25,755
‫הספרות והאותיות...‬

620
00:51:26,880 --> 00:51:30,880
‫אבל... בהתחשב בכך שהצבא סומך עליך,‬

621
00:51:30,880 --> 00:51:33,630
‫נראה רק נכון שיהיה ברשותך.‬

622
00:52:05,588 --> 00:52:09,046
‫...אחזור להיפגש איתך בכל עת.‬

623
00:52:09,046 --> 00:52:10,880
‫כדי לנהל את צורכיה...‬
‫-אני מבין.‬

624
00:52:10,880 --> 00:52:12,880
‫...כולנו יחד בדבר.‬

625
00:52:14,046 --> 00:52:15,088
‫דוקטור!‬

626
00:52:16,755 --> 00:52:19,546
‫מר לנדור. איזו הפתעה נעימה.‬

627
00:52:20,755 --> 00:52:23,880
‫בבקשה, אבקש להציג בפניך את אשתי, ג'וליה.‬

628
00:52:25,338 --> 00:52:27,630
‫שמעתי עליך רבות.‬

629
00:52:27,630 --> 00:52:29,130
‫לעונג הוא לי.‬

630
00:52:29,130 --> 00:52:32,963
‫האינך האדון שחוקר את מותו של מר פריי?‬

631
00:52:33,838 --> 00:52:34,671
‫אכן.‬

632
00:52:34,671 --> 00:52:36,838
‫זה עתה דנו בנושא.‬

633
00:52:37,463 --> 00:52:43,671
‫ואכן, בעלי יידע אותי‬
‫שלמרות ניסיונותיו האמיצים,‬

634
00:52:43,671 --> 00:52:49,630
‫נקבע כי גופתו של מר פריי‬
‫איננה ראויה להצגה לציבור.‬

635
00:52:52,088 --> 00:52:54,630
‫הוריו המסכנים.‬

636
00:52:54,630 --> 00:52:55,713
‫כן. נכון.‬

637
00:52:55,713 --> 00:52:58,921
‫כל העניין זעזע את כולנו.‬

638
00:53:00,921 --> 00:53:03,921
‫היי סמוכה ובטוחה, לא אנוח עד שנתפוס אותו.‬

639
00:53:08,713 --> 00:53:10,713
‫היה מקסים להכירך.‬

640
00:53:11,380 --> 00:53:12,505
‫יקירתי.‬

641
00:53:12,505 --> 00:53:15,838
‫הבנתי שאתה אלמן, מר לנדור.‬

642
00:53:17,713 --> 00:53:18,921
‫אכן.‬

643
00:53:18,921 --> 00:53:20,713
‫אם כך, אני משתתפת בצערך.‬

644
00:53:22,338 --> 00:53:25,838
‫האם זה קרה לאחרונה? מנוחת העדן של רעייתך?‬

645
00:53:26,505 --> 00:53:27,546
‫לפני שנתיים.‬

646
00:53:28,296 --> 00:53:33,046
‫רק חודשים מעטים‬
‫לאחר שעברנו אל ההיילנדס.‬

647
00:53:33,755 --> 00:53:35,921
‫היא נפלה למשכב באופן פתאומי?‬

648
00:53:38,463 --> 00:53:39,296
‫לא פתאומי...‬

649
00:53:40,838 --> 00:53:41,671
‫מספיק.‬

650
00:53:42,755 --> 00:53:46,380
‫ובכן, הקורבנות שאתה מקריב‬
‫זוכים למלא הערכתי.‬

651
00:53:47,588 --> 00:53:50,005
‫תנחומיי.‬
‫-תודה.‬

652
00:54:27,421 --> 00:54:28,338
‫בראבה.‬

653
00:54:29,380 --> 00:54:32,171
‫אדגר, לא אמרתי לך כי אחותי היא עילוי?‬

654
00:54:32,171 --> 00:54:35,505
‫נפלא, יקירתי. העלית דמעות בעיניי.‬

655
00:54:35,505 --> 00:54:36,463
‫כן.‬

656
00:54:37,046 --> 00:54:39,130
‫מהיר ומקסים, העלמה מרקוויז.‬

657
00:54:39,130 --> 00:54:40,671
‫באמת.‬
‫-אכן.‬

658
00:54:41,338 --> 00:54:43,380
‫מובטחים לך חיי נצח.‬

659
00:54:44,005 --> 00:54:46,963
‫אינני מעלה בדעתי‬
‫שום אישה שמייחלת לחיי נצח, רנדי.‬

660
00:54:46,963 --> 00:54:50,380
‫אני נזכר מייד בשירו של סר תומס גריי,‬

661
00:54:51,005 --> 00:54:53,755
‫"רבים הם הפרחים‬
‫הנועדו להסמיק בהיחבא..."‬

662
00:54:53,755 --> 00:54:56,588
‫"ומבזבזים את מתיקותם‬
‫על אוויר המדבר"‬

663
00:54:58,005 --> 00:54:59,130
‫אהוב במיוחד, מר פו.‬

664
00:55:02,088 --> 00:55:05,255
‫ומה דעתך על בן טיפוחיי הקטן?‬

665
00:55:06,130 --> 00:55:08,796
‫לדעתי מר פו‬
‫רחוק מלהיות בן טיפוחים של אף אחד.‬

666
00:55:09,630 --> 00:55:12,005
‫הוא ודאי לא יושחת על ידי אדם כמוך.‬

667
00:55:14,838 --> 00:55:15,838
‫בסדר, ליה.‬

668
00:55:15,838 --> 00:55:19,255
‫מספיק. עלייך לנוח טרם ארוחת הערב.‬

669
00:55:20,588 --> 00:55:22,880
‫אם תסלחו לי, רבותיי.‬
‫-תודה, ליה.‬

670
00:55:24,880 --> 00:55:25,880
‫רנדי, כיסאות.‬

671
00:55:26,588 --> 00:55:28,213
‫סטודרד, בוא. לוח השח.‬

672
00:55:29,963 --> 00:55:31,213
‫בסדר. עכשיו משעמם לי.‬

673
00:55:31,213 --> 00:55:32,380
‫לא אכפת לי!‬

674
00:55:32,380 --> 00:55:33,546
‫היא חולה.‬

675
00:55:33,546 --> 00:55:36,130
‫היא לא אמורה לארח במצבה...‬

676
00:55:36,796 --> 00:55:37,713
‫העלמה מרקוויז.‬

677
00:55:39,755 --> 00:55:40,755
‫סלחי לי.‬

678
00:55:44,838 --> 00:55:49,921
‫דבר לא יעניק לי עונג גדול יותר‬
‫מאשר להיפגש עמך ביום שבת.‬

679
00:55:51,796 --> 00:55:56,296
‫בטוחני כי זה נכון, מר פו, אך...‬
‫חוששתני כי בשבת אני עסוקה.‬

680
00:55:57,005 --> 00:55:58,213
‫אני מבין.‬

681
00:56:22,296 --> 00:56:24,088
‫אם כך, אתה מציע את שבת הקרובה?‬

682
00:56:25,255 --> 00:56:28,046
‫או ראשון, אם כך עדיף.‬

683
00:56:29,921 --> 00:56:30,921
‫או שני.‬

684
00:56:30,921 --> 00:56:33,255
‫והיכן יתקיים מפגש זה?‬

685
00:56:33,255 --> 00:56:35,921
‫תן לי לנחש. במגדלור? בטיילת הפלירטוטים?‬

686
00:56:35,921 --> 00:56:37,005
‫לא.‬

687
00:56:37,546 --> 00:56:38,880
‫לא זה ולא זה.‬

688
00:56:39,713 --> 00:56:41,463
‫עלה בדעתי לבקר בבית הקברות.‬

689
00:56:42,338 --> 00:56:43,505
‫בית הקברות?‬

690
00:56:46,005 --> 00:56:47,338
‫כמה מעניין.‬

691
00:56:47,338 --> 00:56:48,755
‫זוהי בהחלט דעתי.‬

692
00:56:51,671 --> 00:56:53,546
‫אם כך, ערב טוב לך.‬

693
00:57:52,255 --> 00:57:53,713
‫הכול ריק כעת כל כך.‬

694
00:57:54,630 --> 00:57:57,755
‫כדי ליהנות מההיילנדס בשיא תפארתם,‬

695
00:57:58,296 --> 00:58:01,546
‫חובה לראותם מייד בתום הסתיו.‬

696
00:58:02,588 --> 00:58:03,421
‫מדוע?‬

697
00:58:04,005 --> 00:58:06,046
‫הצמחייה אינה משפרת‬

698
00:58:06,046 --> 00:58:09,546
‫אלא דווקא מסתירה את בריאתו המקורית של האל.‬

699
00:58:10,255 --> 00:58:11,463
‫רומנטיקן.‬

700
00:58:12,921 --> 00:58:16,005
‫אתה נהנה לדבר על אלוהים ומוות, נכון?‬

701
00:58:16,630 --> 00:58:20,296
‫אני אכן רואה במוות‬
‫את התמה הנשגבת ביותר בשירה.‬

702
00:58:28,213 --> 00:58:29,213
‫שנשב?‬

703
00:58:33,755 --> 00:58:36,046
‫מקום מקסים.‬
‫-כן, המקום האהוב עליי.‬

704
00:58:41,338 --> 00:58:44,338
‫כמה יפה היא עליך, המורבידיות.‬

705
00:58:46,130 --> 00:58:47,880
‫מחמיאה לך יותר ממדיך.‬

706
00:58:50,588 --> 00:58:52,671
‫היחיד שישתווה לך הוא ארטמוס.‬

707
00:58:54,046 --> 00:58:57,338
‫מעולם לא ראיתי אותו‬
‫שוכן בממלכות המלנכוליה.‬

708
00:58:58,880 --> 00:59:02,046
‫הוא אכן מסכים לבקר בעולמנו להפוגות ארוכות.‬

709
00:59:13,921 --> 00:59:16,546
‫אני מאמינה כי ניתן לרקוד על זכוכית שבורה‬

710
00:59:16,546 --> 00:59:18,255
‫לאורך זמן מה.‬

711
00:59:18,921 --> 00:59:20,130
‫לא לנצח.‬

712
00:59:24,963 --> 00:59:27,588
‫כן, אני רואה שלשניכם הרבה במשותף.‬

713
00:59:35,630 --> 00:59:37,171
‫אני מקווה שלא קר לך.‬

714
00:59:40,213 --> 00:59:42,463
‫ברור כי האקלים הקר הגיע לצמיתות...‬

715
00:59:42,463 --> 00:59:43,546
‫אנא ממך, לא.‬

716
00:59:44,171 --> 00:59:47,171
‫אל תניח כי באתי לשוחח‬
‫על מזג האוויר. כמה משעמם.‬

717
00:59:48,005 --> 00:59:50,671
‫אני מצטער. דאגתי היחידה נתונה לרווחתך.‬

718
00:59:50,671 --> 00:59:52,005
‫אם כך, המשך, בבקשה.‬

719
00:59:52,005 --> 00:59:55,755
‫הכרז על אהבתך הנצחית‬
‫כדי שנוכל שנינו לשוב הביתה ללא סבל נוסף.‬

720
00:59:55,755 --> 00:59:58,463
‫רק אמרתי...‬
‫-אני מצטערת.‬

721
00:59:59,713 --> 01:00:02,171
‫סליחה. התנהגותי איומה, ואין לי מושג מדוע.‬

722
01:00:05,213 --> 01:00:06,338
‫קר לך.‬

723
01:00:06,338 --> 01:00:08,796
‫העלמה מרקוויז, התרצי לשאול את גלימתי?‬

724
01:00:09,796 --> 01:00:11,755
‫זה בסדר.‬
‫-זה ממש לא...‬

725
01:00:11,755 --> 01:00:12,671
‫אני...‬

726
01:00:14,796 --> 01:00:16,005
‫מה?‬
‫-העלמה מרקוויז.‬

727
01:00:16,005 --> 01:00:18,546
‫ליה!‬

728
01:00:22,088 --> 01:00:25,546
‫ליה! מה קורה?‬

729
01:00:25,546 --> 01:00:26,463
‫ליה!‬

730
01:00:28,880 --> 01:00:29,713
‫ליה.‬

731
01:00:32,296 --> 01:00:33,130
‫ליה.‬

732
01:00:37,921 --> 01:00:39,088
‫אלוהים, ליה.‬

733
01:00:40,671 --> 01:00:41,838
‫האם את בסדר?‬

734
01:00:44,380 --> 01:00:46,088
‫ליה?‬
‫-שלומי טוב.‬

735
01:00:56,671 --> 01:01:00,463
‫את בטוחה ששלומך טוב? אחז בי פחד נוראי.‬

736
01:01:01,088 --> 01:01:03,630
‫הדבר קורה. אין סיבה לדאגה.‬

737
01:01:05,088 --> 01:01:06,130
‫ה...‬

738
01:01:07,505 --> 01:01:12,921
‫רוחך מחזקת אותי כל כך‬
‫שאני חש חופשי להתוודות.‬

739
01:01:14,421 --> 01:01:19,463
‫אימי מהווה מעין נוכחות בחיי.‬

740
01:01:20,796 --> 01:01:23,588
‫בשנתי ובשעות ערותי.‬

741
01:01:24,505 --> 01:01:25,796
‫כן.‬

742
01:01:25,796 --> 01:01:31,088
‫לעתים אני סבור כי המתים רודפים אותנו‬
‫שכן אנו אוהבים אותם מעט מדי.‬

743
01:01:32,421 --> 01:01:36,255
‫אנו שוכחים אותם, את מבינה?‬
‫אין זה במכוון, אך זה קורה.‬

744
01:01:37,296 --> 01:01:42,838
‫סבורני כי הם מרגישים כי ננטשו באכזריות,‬
‫ולכן הם זועקים אלינו.‬

745
01:01:44,046 --> 01:01:47,088
‫אולי עדיף שלא נקדיש לדבר מחשבה רבה מדי.‬

746
01:01:58,296 --> 01:02:00,213
‫דע כמה אסירת תודה הייתי...‬

747
01:02:02,838 --> 01:02:04,630
‫לפקוח את עיניי ולמצוא אותך שם.‬

748
01:02:05,921 --> 01:02:07,296
‫להביט עמוק לתוכך‬

749
01:02:08,255 --> 01:02:10,588
‫ולמצוא דבר מה שלא ציפיתי למצוא.‬

750
01:02:12,130 --> 01:02:13,671
‫גם לו היו לי אלף שנים.‬

751
01:02:15,671 --> 01:02:16,671
‫תודה לך.‬

752
01:03:13,671 --> 01:03:14,505
‫עצור!‬

753
01:03:23,213 --> 01:03:26,046
‫מנוול! דע את מקומך המזוין.‬

754
01:03:29,796 --> 01:03:31,088
‫התרחק מליה.‬

755
01:03:33,880 --> 01:03:34,713
‫חדל!‬

756
01:03:38,296 --> 01:03:39,505
‫חדל, בלינג'ר!‬

757
01:03:39,505 --> 01:03:42,921
‫אחרת תעמוד למשפט צבאי!‬

758
01:03:55,338 --> 01:03:56,505
‫מזדיין מכוער.‬

759
01:04:01,171 --> 01:04:02,171
‫אתה בסדר?‬

760
01:04:02,171 --> 01:04:06,005
‫ברור כי פרא האדם הזה‬
‫יודע כי ליה מעדיפה אותי על פניו,‬

761
01:04:06,005 --> 01:04:08,421
‫ואם הוא מבקש להפחידני...‬
‫-להפחיד?‬

762
01:04:08,421 --> 01:04:11,130
‫הוא מבקש להרוג אותך.‬
‫-להרוג אותי?‬

763
01:04:13,005 --> 01:04:16,296
‫לפני שאתן לו לבוא ביני לבין משאת ליבי,‬

764
01:04:16,296 --> 01:04:18,046
‫אני אהרוג אותו.‬

765
01:04:20,671 --> 01:04:24,088
‫כך זה היה תמיד. אנשים ממעיטים בערכי.‬

766
01:04:24,088 --> 01:04:27,255
‫חבריי, חברים לכיתה,‬
‫האיש שלקח אותי תחת חסותו.‬

767
01:04:27,255 --> 01:04:28,755
‫תודה, פטסי.‬
‫-כולם.‬

768
01:04:29,380 --> 01:04:30,421
‫כולם...‬

769
01:04:33,630 --> 01:04:34,630
‫מלבד אימי היקרה.‬

770
01:04:37,046 --> 01:04:40,338
‫ותודה לך על הסיוע שלך קודם.‬

771
01:04:41,130 --> 01:04:43,255
‫לא מתאים לי להיות מופתע.‬

772
01:04:43,255 --> 01:04:47,338
‫וגם אתה מפתיע. לא כן, לנדור?‬

773
01:04:48,463 --> 01:04:50,755
‫אין בי כל רצון להעליב,‬

774
01:04:50,755 --> 01:04:54,755
‫אבל אתה מתוחכם הרבה יותר מכפי שאתה מראה.‬

775
01:04:56,005 --> 01:04:59,713
‫כעת, אמור לי,‬
‫האם זה נכון כי פעם שידלת הודאה‬

776
01:04:59,713 --> 01:05:02,255
‫כשבאמתחתך רק מבט נוקב?‬

777
01:05:09,630 --> 01:05:11,338
‫עם מספיק סבלנות,‬

778
01:05:12,505 --> 01:05:16,296
‫חשוד בדרך כלל יחקור את עצמו.‬

779
01:05:20,546 --> 01:05:23,588
‫חברתך מענגת ביותר, לנדור.‬

780
01:05:26,755 --> 01:05:28,671
‫בבוא היום אכתוב פואמה.‬

781
01:05:29,796 --> 01:05:33,213
‫משהו שינציח את שמך לדורי דורות.‬

782
01:05:51,171 --> 01:05:55,255
‫אפילו אחרי המתקפה הזאת,‬
‫אינך חושד ברנדי בלינג'ר?‬

783
01:05:57,546 --> 01:05:59,130
‫אז היכן זה מותיר אותך?‬

784
01:06:00,046 --> 01:06:01,380
‫את חקירתך?‬

785
01:06:02,380 --> 01:06:05,463
‫ארטמוס מרקוויז מעורר את סקרנותי.‬

786
01:06:06,880 --> 01:06:08,046
‫את מכירה אותו?‬

787
01:06:10,546 --> 01:06:11,713
‫מי אינו מכיר?‬

788
01:06:13,796 --> 01:06:15,421
‫מראהו יפהפה.‬

789
01:06:16,880 --> 01:06:20,213
‫כאילו כמעט מתבקש שימות צעיר, לא כן?‬

790
01:06:22,963 --> 01:06:26,255
‫אך איני חושבת שהוא טיפוס אלים.‬

791
01:06:27,546 --> 01:06:29,546
‫תמיד רגוע ביותר.‬

792
01:06:31,921 --> 01:06:33,421
‫אולי הוא איננו האיש שלנו.‬

793
01:06:35,338 --> 01:06:39,213
‫יש בו איכות כלשהי... במשפחה כולה.‬

794
01:06:39,213 --> 01:06:42,130
‫הם מתנהגים כמו אנשים האשמים בדבר מה.‬

795
01:06:45,880 --> 01:06:48,296
‫האין כל המשפחות אשמות בדבר מה?‬

796
01:06:55,713 --> 01:06:58,171
‫קפטן.‬
‫-זה מר בלינג'ר.‬

797
01:06:59,713 --> 01:07:01,421
‫חוששני כי הוא נעדר.‬

798
01:07:41,421 --> 01:07:43,671
‫קפטן! כאן למעלה!‬

799
01:07:55,838 --> 01:07:56,838
‫אלוהים.‬

800
01:08:19,546 --> 01:08:25,838
‫ביתורו של מר בלינג'ר‬
‫לא היה נקי כמו זה של פריי,‬

801
01:08:26,505 --> 01:08:29,713
‫דבר המרמז על כך שבוצע בידיים אחרות.‬

802
01:08:31,963 --> 01:08:34,588
‫באשר לסירוס...‬

803
01:08:36,921 --> 01:08:38,213
‫ובכן...‬

804
01:08:38,838 --> 01:08:39,880
‫סירוס?‬

805
01:08:40,713 --> 01:08:42,213
‫אלוהים, לנדור.‬

806
01:08:43,171 --> 01:08:45,838
‫איננו קרובים יותר למציאת האחראי‬

807
01:08:45,838 --> 01:08:47,296
‫מכפי שהיינו לפני חודש!‬

808
01:08:47,296 --> 01:08:48,880
‫אנו כן קרובים יותר.‬

809
01:08:49,546 --> 01:08:51,213
‫זו רק שאלה של זמן.‬
‫-אז אמור לי!‬

810
01:08:52,921 --> 01:08:55,588
‫האם מצאת ראיות נוספות למנהגים שטניים?‬

811
01:08:57,255 --> 01:09:00,546
‫מה באשר לקצין, לכאורה,‬
‫ששכנע את טוראי קוקרן‬

812
01:09:00,546 --> 01:09:02,296
‫לנטוש את גופתו של לרוי פריי?‬

813
01:09:03,671 --> 01:09:07,838
‫או היומן של פריי?‬
‫האם מצאת ולו רמז אחד שעשוי להועיל?‬

814
01:09:08,755 --> 01:09:13,880
‫מטורף מסתובב בחופשיות בגבעות אלה,‬
‫עוקר את איברי חייליי,‬

815
01:09:13,880 --> 01:09:18,421
‫חיילים שבקושי מסוגלים לבצע את תפקידם,‬
‫שנדיר שעוזבים את הקסרקטין או ישנים,‬

816
01:09:18,421 --> 01:09:21,255
‫ואם הם כן ישנים,‬
‫זה רק תוך כדי לפיתת רוביהם!‬

817
01:09:26,755 --> 01:09:29,671
‫נוצר לי הרושם כי אינך חושב עוד כי ביכולתי‬

818
01:09:30,296 --> 01:09:31,921
‫לבצע את החקירה הזאת.‬

819
01:09:33,171 --> 01:09:34,171
‫תודה לך, דוקטור.‬

820
01:09:41,546 --> 01:09:45,213
‫אין זו יכולתך שאנו מטילים בה ספק,‬
‫אלא נאמנותך.‬

821
01:09:45,755 --> 01:09:50,171
‫הייתכן שזו הייתה מלאכתו של מר פו?‬

822
01:09:51,213 --> 01:09:52,046
‫פו?‬

823
01:09:52,046 --> 01:09:54,796
‫רק אתמול שעשע את חבריו לשולחן‬

824
01:09:54,796 --> 01:09:58,338
‫בתיאור הרואי של תגרתו האפית עם מר בלינג'ר,‬

825
01:09:58,338 --> 01:10:02,088
‫והכריז כי בכוונתו המלאה להרוג אותו‬

826
01:10:02,671 --> 01:10:04,505
‫אם ייקלעו שוב לתגרה.‬

827
01:10:04,505 --> 01:10:06,213
‫ראית את פו.‬

828
01:10:07,171 --> 01:10:11,296
‫האם תוכל לומר לי בכנות‬
‫כי הכניע את בלינג'ר?‬

829
01:10:11,296 --> 01:10:15,088
‫לא, לא היה כל צורך.‬
‫נשק חם היה עושה את העבודה.‬

830
01:10:15,088 --> 01:10:17,588
‫יהיו אשר יהיו יחסיו עם בלינג'ר,‬

831
01:10:17,588 --> 01:10:21,963
‫אין כל עדות לקשר בין פו ללרוי פריי.‬

832
01:10:21,963 --> 01:10:24,463
‫הם כלל לא הכירו.‬
‫-הם כן.‬

833
01:10:25,963 --> 01:10:28,796
‫הייתה להם תגרה משלהם בקיץ שעבר.‬

834
01:10:30,463 --> 01:10:34,171
‫אני מניח כי לא נידב לך‬
‫את פיסת המידע הזאת, נכון?‬

835
01:10:39,005 --> 01:10:40,130
‫אם כך, עצור אותו.‬

836
01:10:40,921 --> 01:10:43,963
‫עצור אותו אם כך אתה משוכנע.‬

837
01:10:43,963 --> 01:10:45,963
‫יש לנו אך ורק מניע.‬

838
01:10:46,588 --> 01:10:49,171
‫אנחנו מבקשים ממך לספק את הראיות!‬

839
01:10:50,546 --> 01:10:54,963
‫מר לנדור, האם יש בך עוינות נסתרת‬
‫כלפי האקדמיה הזו?‬

840
01:10:55,546 --> 01:10:56,546
‫האם זה העניין?‬

841
01:10:59,546 --> 01:11:05,213
‫אני מסכן את חיי למען המוסד היקר שלך.‬

842
01:11:08,421 --> 01:11:09,255
‫אבל כן.‬

843
01:11:11,171 --> 01:11:16,880
‫אני אכן מאמין שהאקדמיה‬
‫גוזלת את רצונו של גבר צעיר.‬

844
01:11:17,463 --> 01:11:21,130
‫היא מגדרת אותו בכללים ובחוקים.‬

845
01:11:22,546 --> 01:11:27,296
‫שוללת ממנו את ההיגיון.‬
‫היא גורעת מאנושיותו.‬

846
01:11:27,296 --> 01:11:32,130
‫האם אתה רומז כי האקדמיה‬
‫אשמה במקרי המוות הללו?‬

847
01:11:32,130 --> 01:11:36,505
‫מישהו שקשור לאקדמיה? כן.‬
‫ולפיכך, האקדמיה עצמה.‬

848
01:11:36,505 --> 01:11:38,005
‫זה מגוחך.‬

849
01:11:38,005 --> 01:11:39,296
‫לפי אמת המידה שלך,‬

850
01:11:40,046 --> 01:11:44,005
‫כל פשע שיבצע נוצרי יכתים את ישו עצמו.‬

851
01:11:45,505 --> 01:11:46,546
‫וכך אכן הדבר.‬

852
01:12:02,463 --> 01:12:07,588
‫כשביקשתי ממך לראשונה...‬
‫לקחת על עצמך את התפקיד,‬

853
01:12:09,255 --> 01:12:16,171
‫אמרתי לי שמעולם לא פגשת בלרוי פריי, ולכן...‬

854
01:12:17,755 --> 01:12:20,338
‫בוא נתחיל שם. נו?‬

855
01:12:23,796 --> 01:12:26,546
‫טוב, זו לא האמת לאמיתה...‬
‫-נו, נו, נו!‬

856
01:12:26,546 --> 01:12:29,171
‫מדוע דבר אינו פשוט איתך, פו?‬

857
01:12:29,171 --> 01:12:31,671
‫היכן העובדות? היכן העובדות הפשוטות?‬

858
01:12:31,671 --> 01:12:34,171
‫כן? או לא?‬

859
01:12:35,588 --> 01:12:36,630
‫האמת!‬

860
01:12:38,463 --> 01:12:42,171
‫האם הכרת את לרוי פריי?‬

861
01:12:42,171 --> 01:12:43,088
‫כן.‬

862
01:12:43,963 --> 01:12:47,338
‫האם התנצחת עם לרוי פריי?‬

863
01:12:48,505 --> 01:12:50,255
‫אכן כן. כן.‬

864
01:12:55,130 --> 01:12:57,296
‫האם הרגת את לרוי פריי?‬

865
01:12:59,963 --> 01:13:02,921
‫האם הרגת את רנדולף בלינג'ר?‬

866
01:13:10,005 --> 01:13:15,380
‫האם היית מעורב בחילול גופותיהם?‬

867
01:13:15,380 --> 01:13:18,921
‫לא. תיפח רוחי אם...‬
‫-אך אינך מכחיש‬

868
01:13:18,921 --> 01:13:21,880
‫כי איימת על שני הגברים?‬

869
01:13:21,880 --> 01:13:25,671
‫ובכן, באשר לבלינג'ר, זה היה...‬

870
01:13:29,713 --> 01:13:30,838
‫לא התכוונתי לכך.‬

871
01:13:32,255 --> 01:13:35,713
‫ופריי?‬
‫-מעולם איימתי עליו, רק...‬

872
01:13:35,713 --> 01:13:41,005
‫יש פה דפוס מטריד ביותר, פו.‬

873
01:13:41,005 --> 01:13:46,796
‫מי שמכעיס אותך מסיים‬
‫בקצה הלא טוב של עניבת תלייה,‬

874
01:13:46,796 --> 01:13:51,963
‫ואיברים חשובים למדי‬
‫מוצאים מתוך בית החזה שלו.‬

875
01:13:52,796 --> 01:13:54,046
‫מר לנדור...‬

876
01:13:58,213 --> 01:13:59,963
‫אילו הייתי הורג כל צוער‬

877
01:13:59,963 --> 01:14:02,963
‫שהתעלל בי במהלך תקופתי הקצרה כאן,‬

878
01:14:04,838 --> 01:14:08,046
‫חוששני שהיית מגלה כי חיל הצוערים‬

879
01:14:08,046 --> 01:14:09,796
‫הצטמצם לפחות מתריסר אנשים.‬

880
01:14:14,046 --> 01:14:17,255
‫כעת, אם עליך לדעת, אני דמות ללעג‬

881
01:14:18,213 --> 01:14:19,838
‫מיומי הראשון כאן.‬

882
01:14:21,463 --> 01:14:26,380
‫סגנוני, גילי, גופי...‬

883
01:14:28,880 --> 01:14:30,296
‫מראה פניי.‬

884
01:14:32,296 --> 01:14:36,671
‫גם אם עמדו לרשותי אלף תקופות חיים,‬

885
01:14:36,671 --> 01:14:39,171
‫לא הייתי יכול להתחיל ולתאר את כל הפגיעות‬

886
01:14:39,171 --> 01:14:40,588
‫שספגתי כאן.‬

887
01:14:42,380 --> 01:14:48,255
‫כן, אני אשם בדברים רבים ביותר,‬
‫אך מעולם לא בזה.‬

888
01:14:50,921 --> 01:14:52,213
‫מעולם לא ברצח.‬

889
01:14:55,463 --> 01:14:56,880
‫כעת אתה מאמין לי?‬

890
01:14:59,838 --> 01:15:06,171
‫אני מאמין שעליך להיזהר יותר‬
‫בדבריך ובמעשיך.‬

891
01:15:09,671 --> 01:15:14,421
‫לעת עתה,‬
‫סביר להניח שאוכל לעצור את היצ'קוק,‬

892
01:15:15,838 --> 01:15:21,838
‫אבל אם אי פעם תשקר לי שוב,‬

893
01:15:21,838 --> 01:15:27,255
‫שיאזקו את ידיך, ולא אנקוף אצבע לעזור לך.‬

894
01:15:27,255 --> 01:15:30,463
‫האם זה מובן?‬

895
01:15:39,505 --> 01:15:43,338
‫כעת אם תסלח לי, מחכים לי בארוחת ערב.‬

896
01:16:08,963 --> 01:16:15,921
‫תודה שהצטרפת אלינו‬
‫כדי להתאבל על מותו בטרם עת של רנדולף.‬

897
01:16:17,213 --> 01:16:19,546
‫הבחור היקר היה בן משפחה.‬

898
01:16:24,338 --> 01:16:28,880
‫האינך מוצא כי בני נאה במיוחד, מר לנדור?‬

899
01:16:34,713 --> 01:16:41,088
‫ניתן לפסוק כי שני ילדייך התברכו במובן הזה.‬

900
01:16:42,171 --> 01:16:44,588
‫כן, התברכנו במראה במשפחתנו.‬

901
01:16:45,171 --> 01:16:50,005
‫אם כי עליי לומר, אתה דבר נדיר.‬

902
01:16:51,130 --> 01:16:54,463
‫אדם בעל אינטליגנציה יוצאת דופן.‬

903
01:16:55,005 --> 01:16:59,296
‫איכות שיש ממנה כה מעט כאן.‬

904
01:17:00,921 --> 01:17:03,671
‫ועם אינטליגנציה זו, מר לנדור,‬

905
01:17:04,505 --> 01:17:07,171
‫אני מקווה שכשתסיים עם ענייניך הרשמיים,‬

906
01:17:07,171 --> 01:17:10,546
‫תסייע לי בחידה משלי.‬

907
01:17:11,421 --> 01:17:13,921
‫חידה?‬
‫-פרשה מוזרה ביותר.‬

908
01:17:13,921 --> 01:17:15,963
‫כשהייתי בתפילה ביום שני,‬

909
01:17:16,546 --> 01:17:20,421
‫נראה כי מישהו חיטט בחפציי.‬

910
01:17:21,546 --> 01:17:22,380
‫ובכן...‬

911
01:17:23,921 --> 01:17:27,130
‫אנשים איומים מסתובבים במרחב.‬
‫-האמנם, אבא?‬

912
01:17:27,713 --> 01:17:31,005
‫נטיתי לקראת התאוריה‬
‫שהבחור היה פשוט גס רוח,‬

913
01:17:31,005 --> 01:17:33,213
‫אם כי, כמובן, אין לי מושג מיהו.‬

914
01:17:35,296 --> 01:17:39,005
‫בכל מקרה, עליך להיזהר, ארטמוס.‬

915
01:17:39,630 --> 01:17:41,796
‫באמת.‬
‫-הו, אימא.‬

916
01:17:42,588 --> 01:17:45,630
‫זה ודאי היה סתם איש זקן ומשעמם,‬

917
01:17:45,630 --> 01:17:50,255
‫שאין לו דבר טוב יותר לעשות וללא חיים משלו.‬

918
01:17:50,796 --> 01:17:54,130
‫שוכן בקתה כפרי.‬

919
01:17:55,005 --> 01:17:56,421
‫האין זה נכון, מר לנדור?‬

920
01:18:00,130 --> 01:18:02,130
‫בבעלותך בקתה, לא כן?‬
‫-ארטמוס.‬

921
01:18:02,963 --> 01:18:06,213
‫אולי אף יש לך קרובי משפחה שמתאימים לדפוס.‬

922
01:18:06,213 --> 01:18:09,546
‫אולי חבר יקר חובב הטיפה המרה בפונדקים.‬

923
01:18:10,546 --> 01:18:13,088
‫תפסיק! בבקשה! אני שונאת את זה!‬

924
01:18:13,630 --> 01:18:16,005
‫אני שונאת כשאתה מתרגז כך.‬

925
01:18:16,005 --> 01:18:18,671
‫איני מבין את הכיוון, אימא.‬
‫-לא, ברור שלא.‬

926
01:18:18,671 --> 01:18:21,880
‫אקח כיוון אל הגדה הנגדית‬
‫של ההדסון ולאיש לא יהיה אכפת,‬

927
01:18:21,880 --> 01:18:23,588
‫איש לא יבוא אחריי!‬

928
01:18:24,088 --> 01:18:26,213
‫נכון, דניאל?‬
‫-בן, בבקשה.‬

929
01:18:36,421 --> 01:18:40,421
‫עליך... לסלוח לרעייתי.‬

930
01:18:42,380 --> 01:18:45,255
‫מותו של מר בלינג'ר‬

931
01:18:46,755 --> 01:18:50,296
‫מעיב על משפחתנו הקטנה והמאושרת.‬

932
01:18:58,046 --> 01:19:02,463
‫התסכים להצטרף אליי‬
‫בחדר העבודה שלי, מר לנדור?‬

933
01:19:02,463 --> 01:19:03,546
‫בשמחה.‬

934
01:19:11,838 --> 01:19:14,255
‫סלח לי, אדוני השוטר.‬

935
01:19:16,421 --> 01:19:20,796
‫חיינו המתוחים גבו מחיר מכולנו.‬

936
01:19:21,463 --> 01:19:23,046
‫אין צורך בהתנצלות.‬
‫-כן.‬

937
01:19:23,796 --> 01:19:28,505
‫ותקופה זו בשנה, להיות מוגבלים אל הבית...‬

938
01:19:29,213 --> 01:19:31,796
‫הכול מובן ביותר.‬

939
01:19:36,296 --> 01:19:39,546
‫לא יכולתי שלא לשים לב, דוקטור.‬

940
01:19:42,130 --> 01:19:44,171
‫האם בתך חולה?‬

941
01:19:45,838 --> 01:19:47,213
‫חד הבחנה.‬

942
01:19:48,463 --> 01:19:49,463
‫כן.‬

943
01:19:51,171 --> 01:19:52,713
‫כן, היא...‬

944
01:19:54,755 --> 01:19:57,796
‫חייה היו לא קלים.‬

945
01:19:58,505 --> 01:20:00,546
‫מאז הייתה ילדה, בעצם.‬

946
01:20:01,505 --> 01:20:06,588
‫מחלה מחרידה גורמת לה להתקפים‬
‫כשאיש אינו רואה,‬

947
01:20:06,588 --> 01:20:11,755
‫עוצרת את מוחה ומרעידה אותה‬
‫משל הייתה דלעת.‬

948
01:20:12,546 --> 01:20:14,296
‫ילדה יפהפייה.‬

949
01:20:15,463 --> 01:20:20,130
‫סומנה לנישואים, למעמד, לילדים,‬

950
01:20:21,755 --> 01:20:25,630
‫ובאותה משיכת קולמוס, לחולי.‬

951
01:20:29,130 --> 01:20:30,130
‫זה נורא.‬

952
01:20:33,421 --> 01:20:37,005
‫רבותיי, ליה במיטבה אם תרצו להצטרף אלינו.‬

953
01:20:38,213 --> 01:20:39,213
‫תודה, בן.‬

954
01:20:42,546 --> 01:20:43,546
‫שנלך?‬

955
01:20:44,338 --> 01:20:48,255
‫אם לא אכפת לך, אצא לנשום מעט אוויר צח.‬

956
01:20:48,255 --> 01:20:49,296
‫כמובן.‬

957
01:20:55,296 --> 01:20:58,296
‫אבי, שחק איתי.‬

958
01:21:01,005 --> 01:21:06,380
‫לנסות שוב מט סנדלרים,‬
‫או שמא מהלך מאתגר יותר הפעם?‬

959
01:23:05,255 --> 01:23:08,171
‫פשוט מצוין.‬
‫-בקושי.‬

960
01:23:09,088 --> 01:23:10,213
‫מניח את הדעת, אולי.‬

961
01:23:10,755 --> 01:23:14,421
‫אינך מבינה איזו השפעה יש לנגינתך עליי.‬

962
01:23:16,130 --> 01:23:18,171
‫על כולנו, באמת. אני...‬

963
01:23:20,380 --> 01:23:23,213
‫כן?‬
‫-ובכן, אני...‬

964
01:23:26,588 --> 01:23:33,338
‫איני יודע כיצד לנסח זאת אחרת,‬
‫אבל... עלתה בי ההבנה‬

965
01:23:35,296 --> 01:23:37,713
‫כי אעשה למענך כמעט הכול.‬

966
01:23:44,838 --> 01:23:45,963
‫הו, אדגר.‬

967
01:24:10,463 --> 01:24:13,588
‫האוכל לעזור לך למצוא דבר מה, מר לנדור?‬

968
01:24:14,963 --> 01:24:17,296
‫התאוששת. ומהר כל כך.‬

969
01:24:17,921 --> 01:24:19,380
‫סלח לי.‬

970
01:24:19,380 --> 01:24:23,755
‫חששתי כי תוקפת אותי מיגרנה נוראית,‬

971
01:24:23,755 --> 01:24:28,338
‫אך נראה כי כל הדרוש היה רגע של מנוחה,‬

972
01:24:28,338 --> 01:24:30,713
‫ואני אכן מרגישה כי נרפאתי.‬

973
01:24:34,796 --> 01:24:37,755
‫הבא נחזיר למקום‬
‫את הדבר הישן והמחריד הזה, כן?‬

974
01:24:37,755 --> 01:24:40,171
‫בטוחתני כי לא יתאים למידותיך.‬

975
01:24:42,255 --> 01:24:44,630
‫הרופא הטוב ואני חיפשנו אותו.‬

976
01:24:45,171 --> 01:24:46,630
‫ואני מצאתי אותו.‬

977
01:24:47,296 --> 01:24:52,088
‫ראה מה השוטר מצא בארוננו, יקירי.‬

978
01:24:52,671 --> 01:24:58,088
‫זוכר כיצד ארטמוס לבש אותו בבית בנעוריו?‬

979
01:24:58,880 --> 01:25:01,338
‫זוכר, אהובי?‬
‫-אני זוכר, אימא.‬

980
01:25:01,338 --> 01:25:03,671
‫זהו מעילו של אחי.‬
‫-אחיך?‬

981
01:25:03,671 --> 01:25:06,505
‫זו המזכרת היחידה שנותרה לנו ממנו.‬

982
01:25:07,838 --> 01:25:08,796
‫מדוע הוא בידיך?‬

983
01:25:08,796 --> 01:25:10,505
‫אולי לארטמוס התשובה.‬

984
01:25:21,588 --> 01:25:22,546
‫איתן.‬

985
01:25:24,921 --> 01:25:26,171
‫מה מעשיך כאן?‬

986
01:25:27,588 --> 01:25:28,880
‫צוער נוסף נעדר.‬

987
01:25:31,880 --> 01:25:35,255
‫וכינסתי צוות חיפוש‬
‫שיהיה מוכן לפעולה בשעה הקרובה.‬

988
01:25:35,255 --> 01:25:37,463
‫נהפוך כל אבן.‬

989
01:25:37,463 --> 01:25:39,588
‫שהאל יעזור לנו. אני מתחלחל לחשוב...‬

990
01:25:39,588 --> 01:25:40,505
‫רבותיי!‬

991
01:25:40,505 --> 01:25:43,380
‫זה עתה הייתי במגוריו של מר סטודרד.‬

992
01:25:43,380 --> 01:25:48,171
‫תיבת חפציו הייתה ריקה.‬
‫לא היה בה כל זכר לבגדים אזרחיים.‬

993
01:25:48,171 --> 01:25:50,380
‫נראה לי שברח.‬

994
01:25:51,505 --> 01:25:52,505
‫ברח?‬

995
01:25:52,505 --> 01:25:54,755
‫על פי יומנו של פריי,‬

996
01:25:54,755 --> 01:25:58,796
‫סטודרד ובלינג'ר היו שניהם‬
‫חברים טובים של לרוי פריי.‬

997
01:25:58,796 --> 01:26:00,963
‫מפחד שהוא הבא בתור, כנראה ברח.‬

998
01:26:00,963 --> 01:26:04,713
‫אולי כך הדבר, אך מה עם ארטמוס ומעיל הקצין?‬

999
01:26:04,713 --> 01:26:08,255
‫אם הוא מעורב, איך נוכל לדחות את מעצרו?‬

1000
01:26:08,255 --> 01:26:13,213
‫הוא... שאנן מדי לכך.‬
‫כל שעליו לעשות הוא להכחיש.‬

1001
01:26:13,963 --> 01:26:17,213
‫יש כיוון חקירה אחרון שאני בודק.‬

1002
01:26:17,713 --> 01:26:19,755
‫שניים מחבריו הקרובים ביותר מתים,‬

1003
01:26:19,755 --> 01:26:23,088
‫ודיווחי לנשיא על כך‬
‫כי תפסנו את העבריין ממשמש ובא.‬

1004
01:26:24,796 --> 01:26:27,296
‫תפסנו את העבריין, לנדור. לא כן?‬

1005
01:26:47,671 --> 01:26:48,671
‫אדגר.‬

1006
01:26:53,213 --> 01:26:54,046
‫אני...‬

1007
01:26:54,046 --> 01:26:54,963
‫פרופסור?‬

1008
01:26:58,005 --> 01:26:59,005
‫פפה.‬

1009
01:27:01,338 --> 01:27:05,880
‫בביקורי האחרון, הזכרת צייד מכשפות וספר.‬

1010
01:27:05,880 --> 01:27:08,796
‫כן. "דיסקורס דו דיאבלה".‬

1011
01:27:08,796 --> 01:27:10,796
‫אנרי לה קלרק.‬

1012
01:27:11,338 --> 01:27:13,171
‫האם לה קלרק היה כומר?‬

1013
01:27:14,046 --> 01:27:15,421
‫שהועלה על המוקד.‬

1014
01:27:19,463 --> 01:27:21,213
‫היא באה לי בחלומי.‬

1015
01:27:23,796 --> 01:27:25,796
‫"מטה, מטה, מטה‬

1016
01:27:26,796 --> 01:27:30,005
‫"כך חבטו כנפי ליבי הדוהר‬

1017
01:27:32,338 --> 01:27:34,796
‫"בלב דואב‬
‫הפצרתי בה כי תמהר‬

1018
01:27:36,796 --> 01:27:37,963
‫"'לנור'‬

1019
01:27:40,171 --> 01:27:42,380
‫"את תשובתה לא ענתה‬

1020
01:27:44,046 --> 01:27:46,421
‫"לילה אין-סופי‬
‫עטף אותה ולא ויתר‬

1021
01:27:46,421 --> 01:27:48,671
‫"כיסה הכול‬
‫מלבד את עין התכלת‬

1022
01:27:48,671 --> 01:27:51,796
‫"לילה קודר, שחור כגיהינום‬

1023
01:27:51,796 --> 01:27:53,463
‫"תיעל זעם וחרון‬

1024
01:27:55,338 --> 01:27:56,713
‫"והותיר בחולפו‬

1025
01:27:58,046 --> 01:27:59,505
‫"רק את עין התכלת של האבדון"‬

1026
01:28:06,421 --> 01:28:07,421
‫האם את רואה?‬

1027
01:28:10,255 --> 01:28:11,296
‫לנור.‬

1028
01:28:12,755 --> 01:28:13,838
‫ליה.‬

1029
01:28:15,296 --> 01:28:18,630
‫מהות הפואמה מצוקתך הנוראה.‬

1030
01:28:20,171 --> 01:28:24,171
‫סיום לדבר... הרודה בך.‬

1031
01:28:24,755 --> 01:28:25,671
‫הפואמה...‬

1032
01:28:28,880 --> 01:28:30,546
‫מדברת אלינו.‬

1033
01:28:41,380 --> 01:28:44,505
‫זוכר כשאמרת שתעשה למעני הכול?‬

1034
01:28:47,463 --> 01:28:48,796
‫עובד השטן שלך.‬

1035
01:28:54,421 --> 01:28:56,255
‫תודה, פפה.‬
‫-כן.‬

1036
01:29:09,546 --> 01:29:10,588
‫מר לנדור.‬

1037
01:29:12,505 --> 01:29:13,588
‫משפחתך.‬

1038
01:29:16,796 --> 01:29:20,338
‫משפחתך... הינה‬

1039
01:29:21,838 --> 01:29:22,838
‫חידה מרשימה.‬

1040
01:29:24,046 --> 01:29:29,046
‫לא הצלחתי להבין כראוי מי עומד בראשה.‬

1041
01:29:29,838 --> 01:29:32,630
‫כל אחד מכם היה חשוד בשלב מסוים.‬

1042
01:29:32,630 --> 01:29:34,755
‫מעולם לא עלה בדעתי...‬

1043
01:29:36,588 --> 01:29:40,255
‫שזה אולי אדם שכבר איננו בין החיים.‬

1044
01:29:41,880 --> 01:29:42,963
‫סליחה?‬

1045
01:29:42,963 --> 01:29:46,880
‫האב אנרי לה קלרק.‬

1046
01:29:47,671 --> 01:29:51,505
‫המצטיין מבין ציידי המכשפות,‬

1047
01:29:52,338 --> 01:29:55,088
‫עד שהוא היה לזה שניצוד.‬

1048
01:29:56,463 --> 01:29:58,255
‫מה אתה שח?‬

1049
01:29:59,171 --> 01:30:04,255
‫בתך, היא סובלת ממחלת הנפילה, לא כן?‬

1050
01:30:04,755 --> 01:30:08,296
‫היא מצליחה להתמודד שכן היא בקשר עם מישהו.‬

1051
01:30:08,296 --> 01:30:10,796
‫מישהו שמנחה אותה.‬

1052
01:30:13,046 --> 01:30:14,046
‫איתו.‬

1053
01:30:14,921 --> 01:30:19,380
‫אל נא תכריח אותי לפקפק בשפיותך, מר לנדור.‬

1054
01:30:20,171 --> 01:30:21,671
‫מה אתה רומז?‬

1055
01:30:27,046 --> 01:30:33,838
‫"דיסקורס דו דיאבלה"‬
‫הנדיר ביותר של לה קלרק.‬

1056
01:30:37,921 --> 01:30:42,505
‫ובכן, תקשורת עם השטן‬

1057
01:30:43,255 --> 01:30:47,088
‫איננה תחביב שמוכר לי, מר לנדור.‬

1058
01:30:47,630 --> 01:30:50,963
‫לא קראתי ולו עמוד אחד מהספר הזה.‬

1059
01:30:50,963 --> 01:30:55,546
‫האם בתך מתקשרת עם המתים?!‬

1060
01:31:12,005 --> 01:31:16,005
‫עם השנים, התקפיה הלכו והחריפו.‬

1061
01:31:17,588 --> 01:31:18,421
‫אני...‬

1062
01:31:19,130 --> 01:31:25,088
‫אני ניסיתי כל טיפול רפואי שעלה בדעתי.‬

1063
01:31:25,963 --> 01:31:28,713
‫הקציבו לה שלושה חודשים לחיות.‬

1064
01:31:29,588 --> 01:31:32,130
‫אתה יודע איך ההרגשה ללכת לישון,‬

1065
01:31:32,130 --> 01:31:35,171
‫בלי לדעת אם בתך תשרוד עד הבוקר?‬

1066
01:31:36,088 --> 01:31:39,630
‫אבל אז, יום אחד היא באה אליי,‬

1067
01:31:41,046 --> 01:31:44,588
‫ואמרה כי פגשה מישהו.‬

1068
01:31:44,588 --> 01:31:46,880
‫את סבא רבא-רבא שלה.‬

1069
01:31:47,546 --> 01:31:48,421
‫לה קלרק?‬

1070
01:31:49,338 --> 01:31:51,046
‫אנרי לה קלרק לא היה רשע.‬

1071
01:31:53,296 --> 01:31:55,421
‫רק לא מובן.‬

1072
01:32:48,588 --> 01:32:52,921
‫הם נשבעו בפניי כי מר פריי כבר היה מת.‬

1073
01:32:52,921 --> 01:32:55,088
‫הם נשבעו כי לא יוכלו להרוג אף אחד.‬

1074
01:32:55,088 --> 01:32:57,130
‫אתה האמנת להם.‬

1075
01:32:57,130 --> 01:32:58,796
‫לא הייתה לי ברירה.‬

1076
01:32:58,796 --> 01:33:01,796
‫אתה רופא! מדען!‬

1077
01:33:01,796 --> 01:33:05,130
‫איך אתה מעז לתת אמון בטירוף שכזה?‬

1078
01:33:05,130 --> 01:33:06,046
‫משום ש...‬

1079
01:33:07,088 --> 01:33:11,005
‫משום שלא עלה בידי להציל אותה בעצמי.‬

1080
01:33:11,755 --> 01:33:14,213
‫אומנותי שלי אכזבה אותי.‬

1081
01:33:16,463 --> 01:33:19,546
‫הקרבתי הכול למען ליה שלי.‬

1082
01:33:20,130 --> 01:33:23,255
‫אז איך אוכל להתנגד לכך‬
‫שתמצא מרפא במקום אחר?‬

1083
01:33:23,255 --> 01:33:24,296
‫דוקטור.‬

1084
01:33:25,921 --> 01:33:27,713
‫השתעות עם המתים...‬

1085
01:33:29,963 --> 01:33:32,338
‫הדבר איננו מקובל. אך רצח...‬

1086
01:33:34,630 --> 01:33:36,338
‫הרס חיים תמימים...‬

1087
01:33:39,380 --> 01:33:40,755
‫זה לא אנושי.‬

1088
01:33:43,005 --> 01:33:46,380
‫על מישהו להישלח על כך לגרדום.‬

1089
01:33:48,546 --> 01:33:54,088
‫באתי לקראתה רק כי... באורח נס,‬

1090
01:33:55,338 --> 01:33:57,046
‫נראה כי מצבה השתפר.‬

1091
01:33:58,255 --> 01:34:00,671
‫דוקטור, היכן משפחתך?‬

1092
01:34:02,255 --> 01:34:03,880
‫היכן ילדיך?‬

1093
01:34:05,088 --> 01:34:07,338
‫מר פו היה פה מוקדם יותר.‬

1094
01:34:08,963 --> 01:34:12,296
‫הוא הלך עם... עם ארטמוס.‬

1095
01:34:13,130 --> 01:34:15,880
‫מדוע גלימתו עדיין באולם הכניסה?‬

1096
01:34:17,505 --> 01:34:18,796
‫דוקטור, היכן ליה?‬

1097
01:34:20,630 --> 01:34:22,630
‫דוקטור, היכן משפחתך?‬

1098
01:34:29,921 --> 01:34:31,713
‫ההשפעה מתחילה לפוג.‬

1099
01:34:32,380 --> 01:34:33,463
‫ליה.‬

1100
01:34:36,838 --> 01:34:38,046
‫המשיכי.‬

1101
01:35:05,296 --> 01:35:06,463
‫מה קורה?‬

1102
01:35:09,588 --> 01:35:11,005
‫רק עוד זמן קצר.‬

1103
01:35:11,005 --> 01:35:14,213
‫אינני חש בטוב.‬

1104
01:35:16,880 --> 01:35:19,088
‫חשבתי...‬
‫-לא.‬

1105
01:35:22,088 --> 01:35:25,588
‫רק עוד דקות מעטות ואז אהיה חופשיה.‬

1106
01:35:29,380 --> 01:35:30,546
‫חופשיה?‬

1107
01:35:30,546 --> 01:35:31,630
‫כן.‬

1108
01:35:33,296 --> 01:35:35,505
‫אנא, ליה. אני...‬

1109
01:35:37,713 --> 01:35:39,046
‫הדבר חייב להתרחש.‬

1110
01:35:40,671 --> 01:35:41,921
‫אתה מבין.‬

1111
01:35:42,838 --> 01:35:46,380
‫הקרבה היא הבעת האהבה הסופית.‬

1112
01:35:47,588 --> 01:35:51,838
‫ידעתי, מהרגע שנפגשנו, שאתה האחד.‬

1113
01:35:53,838 --> 01:35:54,838
‫ליה.‬

1114
01:35:55,338 --> 01:35:57,796
‫כן?‬
‫-אני באמת אוהב אותך.‬

1115
01:36:30,630 --> 01:36:31,796
‫מספיק!‬

1116
01:36:37,588 --> 01:36:39,546
‫הסתלק!‬
‫-אתם תיתלו על כך!‬

1117
01:36:39,546 --> 01:36:40,713
‫אין זה עניינך! צא!‬

1118
01:36:40,713 --> 01:36:41,713
‫ליה, סיימי!‬

1119
01:36:41,713 --> 01:36:44,755
‫גברת מרקוויז, תרצי לראות את ילדייך נתלים?‬

1120
01:36:44,755 --> 01:36:47,213
‫אל תקשיבי. הוא מבלף!‬
‫-המשיכי.‬

1121
01:36:47,213 --> 01:36:49,755
‫ליה!‬
‫-זה ליבו של פריי, לא?‬

1122
01:36:49,755 --> 01:36:51,713
‫לנדור.‬
‫-ליה, המשיכי!‬

1123
01:36:51,713 --> 01:36:54,796
‫בלינג'ר, הוא היה עושה למענך הכול,‬
‫אפילו רוצח אדם.‬

1124
01:36:54,796 --> 01:36:56,338
‫וארטמוס, אתה הרגת אותו.‬

1125
01:36:56,338 --> 01:36:58,671
‫אנא, הנח לנו. הטקס כמעט הסתיים.‬

1126
01:36:58,671 --> 01:37:00,963
‫ליה, סיימי!‬
‫-ליה, הוא אכן הסתיים!‬

1127
01:37:01,796 --> 01:37:02,796
‫זו היית את.‬

1128
01:37:03,505 --> 01:37:06,380
‫את פיתית את פריי לצאת באמצעות פתק...‬

1129
01:37:06,380 --> 01:37:08,088
‫זה לא היה רעיון שלה, אלא שלי!‬

1130
01:37:08,088 --> 01:37:09,796
‫אני עשיתי זאת!‬
‫-לא! ארטמוס!‬

1131
01:37:09,796 --> 01:37:12,796
‫לא!‬
‫-אנא! הפסק!‬

1132
01:37:16,713 --> 01:37:17,713
‫הפסק!‬

1133
01:37:19,296 --> 01:37:20,338
‫ליה!‬

1134
01:37:46,046 --> 01:37:47,046
‫ליה!‬

1135
01:37:47,671 --> 01:37:49,630
‫ליה!‬
‫-ליה!‬

1136
01:37:51,921 --> 01:37:53,338
‫ארטמוס!‬

1137
01:37:59,880 --> 01:38:01,130
‫אימא, התרחקי!‬

1138
01:38:01,130 --> 01:38:02,213
‫ארטמוס.‬

1139
01:38:02,213 --> 01:38:04,046
‫ליה.‬

1140
01:38:15,588 --> 01:38:17,213
‫ארטמוס! לא!‬

1141
01:38:22,546 --> 01:38:24,171
‫הנח לי! לא!‬

1142
01:38:25,963 --> 01:38:27,296
‫ארטמוס!‬

1143
01:38:41,671 --> 01:38:43,463
‫ארטמוס! לא!‬

1144
01:38:44,880 --> 01:38:47,463
‫ליה!‬

1145
01:38:47,463 --> 01:38:49,380
‫לא!‬

1146
01:39:40,005 --> 01:39:43,296
‫נאמר לי כי לא איבד יותר דם‬
‫מכפי שרופא היה מקיז‬

1147
01:39:43,296 --> 01:39:45,130
‫במהלך הקזה רגילה.‬

1148
01:39:46,296 --> 01:39:48,255
‫זה אולי דווקא הועיל לו.‬

1149
01:39:51,630 --> 01:39:55,255
‫יש בחיים יותר משנגלה לעין, לנדור.‬
‫אני מודה.‬

1150
01:39:55,255 --> 01:39:56,463
‫איני יכול אלא להסכים.‬

1151
01:39:58,088 --> 01:40:01,005
‫ומה יעלה בגורלה של הגברת מרקוויז?‬

1152
01:40:02,088 --> 01:40:04,630
‫היא מתאבלת כפי שרק אם תוכל.‬

1153
01:40:05,796 --> 01:40:08,046
‫השופט הרגיש כי סבלה מספיק.‬

1154
01:40:10,005 --> 01:40:11,505
‫אם כי תשמח לדעת‬

1155
01:40:11,505 --> 01:40:15,338
‫כי הרופא הטוב שלנו הגיש את התפטרותו.‬

1156
01:40:16,963 --> 01:40:21,546
‫היה סמוך ובטוח כי דבר מזה איננו משמח אותי.‬

1157
01:40:24,713 --> 01:40:25,796
‫לנדור.‬

1158
01:40:33,130 --> 01:40:38,380
‫אתה ואני לא נוכל להיות שונים יותר‬
‫בגישתנו, במשנתנו,‬

1159
01:40:41,463 --> 01:40:43,213
‫אך אבקש להביע‬

1160
01:40:43,213 --> 01:40:46,421
‫שאם עניין זה אי פעם גרם לי...‬

1161
01:40:49,380 --> 01:40:54,755
‫כלומר, אם אי פעם, מתוך חוצפה, קראתי תיגר...‬

1162
01:40:57,255 --> 01:40:58,380
‫על מסוגלותך...‬

1163
01:41:00,921 --> 01:41:02,005
‫אזי אני מתנצל.‬

1164
01:41:05,171 --> 01:41:06,213
‫תודה לך, קפטן.‬

1165
01:41:17,338 --> 01:41:21,130
‫איך יכולתי לסעוד ולהתרועע‬
‫עם האיש כל השנים הללו?‬

1166
01:41:22,171 --> 01:41:27,130
‫להכיר את משפחתו כמעט כפי שאני מכיר את שלי,‬
‫ולעולם לא להבין את עומק מצוקתם.‬

1167
01:41:28,130 --> 01:41:29,796
‫זה היה מכוון, קולונל.‬

1168
01:41:34,921 --> 01:41:36,838
‫אני מניח שעליי להתבייש.‬

1169
01:41:39,130 --> 01:41:42,505
‫אוכל רק להניח כי ארטמוס רצח את מר בלינג'ר‬

1170
01:41:42,505 --> 01:41:44,880
‫כדי למנוע ממנו להזעיק את הרשויות,‬

1171
01:41:44,880 --> 01:41:48,921
‫ומר סטודרד נס על נפשו‬
‫כדי לא להיות קורבנו הבא.‬

1172
01:41:49,630 --> 01:41:51,130
‫ניתן להניח זאת, כן.‬

1173
01:41:53,255 --> 01:41:54,671
‫ובכן, לנדור,‬

1174
01:41:57,421 --> 01:42:01,046
‫הריני מכריז כי כל חובותיך החוזיות‬
‫בוצעו עד תום.‬

1175
01:42:01,880 --> 01:42:04,088
‫משוחרר אתה מהחוזה.‬

1176
01:42:05,671 --> 01:42:07,380
‫כולי תקווה כי הדבר לא יכעיסך.‬

1177
01:42:07,380 --> 01:42:11,213
‫לכל הפחות, כולי תקווה‬
‫שלא תסרב לקבל את תודתנו.‬

1178
01:42:14,671 --> 01:42:20,380
‫כולי תקווה כי הנבלות בוושינגטון‬
‫יחלו בקרוב לסגת.‬

1179
01:42:21,130 --> 01:42:24,130
‫סבורני כי זכינו בדחיית ההוצאה להורג.‬

1180
01:42:24,796 --> 01:42:26,755
‫לא. קולונל.‬

1181
01:42:59,880 --> 01:43:01,838
‫אתה נראה מאושש לחלוטין.‬

1182
01:43:10,088 --> 01:43:11,463
‫אני יודע על בתך.‬

1183
01:43:16,296 --> 01:43:17,255
‫בסדר גמור.‬

1184
01:43:18,921 --> 01:43:21,505
‫במה מאטי קשורה לעניין?‬

1185
01:43:21,505 --> 01:43:22,546
‫בכול.‬

1186
01:43:23,880 --> 01:43:25,338
‫כפי שאתה יודע היטב.‬

1187
01:44:01,505 --> 01:44:03,005
‫הדבר בא לי בשנתי.‬

1188
01:44:16,630 --> 01:44:20,755
‫הפתק... שנמצא בידו של לרוי פריי.‬

1189
01:44:21,380 --> 01:44:25,171
‫הפתק שמטרתו למשוך את המסכן מהקסרקטין.‬

1190
01:44:27,213 --> 01:44:29,546
‫ברשלנותך, הותרת אותו ברשותי.‬

1191
01:44:38,796 --> 01:44:41,046
‫זהו הפתק הנוסף שהשארת.‬

1192
01:44:43,671 --> 01:44:44,796
‫זוכר?‬

1193
01:44:49,171 --> 01:44:50,171
‫אני...‬

1194
01:44:51,421 --> 01:44:53,755
‫מתרשם יותר מכול מצורת אותיותיך.‬

1195
01:44:54,713 --> 01:44:58,130
‫אותיות גדולות, כפי שאתה יודע היטב,‬
‫מרשיעות לא פחות מקטנות.‬

1196
01:44:58,130 --> 01:45:01,130
‫ה-A, ה-R, ה-G וה-E‬

1197
01:45:01,130 --> 01:45:05,713
‫זהות לחלוטין לאותיות‬
‫שהופיעו בפתק של לרוי פריי.‬

1198
01:45:07,421 --> 01:45:11,630
‫תוכל לדמיין את השתאותי.‬

1199
01:45:13,838 --> 01:45:17,421
‫הייתכן כי אותו אדם כתב את שני הפתקים?‬

1200
01:45:18,880 --> 01:45:23,796
‫ומדוע שללנדור תהיה סיבה כלשהי‬
‫להתכתב עם לרוי פריי?‬

1201
01:45:26,421 --> 01:45:30,880
‫רצה המזל ונתקלתי בפטסי האלוהית.‬

1202
01:45:36,130 --> 01:45:37,838
‫היא סיפרה לי את הסיפור כולו.‬

1203
01:45:39,296 --> 01:45:41,838
‫בשובה הביתה מנשף האקדמיה...‬

1204
01:45:42,421 --> 01:45:43,505
‫תפוס אותה!‬

1205
01:45:44,255 --> 01:45:45,463
‫אחוז בה!‬
‫-לא!‬

1206
01:45:45,463 --> 01:45:47,046
‫מאטי שלך נאנסה...‬

1207
01:45:47,838 --> 01:45:48,838
‫לא!‬

1208
01:45:48,838 --> 01:45:51,505
‫...והושארה למות ע"י שלושה בריונים אלמוניים.‬

1209
01:45:51,505 --> 01:45:52,505
‫שקט.‬

1210
01:45:54,838 --> 01:45:55,963
‫ג'וליוס, תפוס את רגליה!‬

1211
01:45:55,963 --> 01:45:58,421
‫לא!‬
‫-תפוס אותה!‬

1212
01:45:59,588 --> 01:46:01,713
‫פשק את רגליה! רתק אותה!‬
‫-לא!‬

1213
01:46:01,713 --> 01:46:03,005
‫בבקשה!‬
‫-שלא תזוז!‬

1214
01:46:03,671 --> 01:46:05,338
‫אכן חבורה רעה.‬

1215
01:46:06,796 --> 01:46:08,380
‫בדיוק כפי שלרוי פריי אמר.‬

1216
01:46:10,255 --> 01:46:11,255
‫מאטי?‬

1217
01:46:12,255 --> 01:46:14,338
‫אלוהים! מאטי.‬

1218
01:46:14,338 --> 01:46:16,505
‫אלוהים! בואי אליי.‬

1219
01:46:20,671 --> 01:46:21,838
‫מאטי.‬

1220
01:46:23,463 --> 01:46:24,921
‫אני מצטערת.‬

1221
01:46:27,463 --> 01:46:29,046
‫אני מצטערת.‬
‫-זה בסדר.‬

1222
01:46:29,796 --> 01:46:32,630
‫הכול יהיה בסדר.‬

1223
01:46:35,130 --> 01:46:36,130
‫הכול ייגמר בטוב.‬

1224
01:47:11,713 --> 01:47:13,921
‫מאטי, הוא לא יכול לעזור לך.‬

1225
01:47:15,630 --> 01:47:18,046
‫אנא, אהובתי. תני לי לעזור לך.‬

1226
01:47:25,088 --> 01:47:29,088
‫אבל היא לא ברחה מהבית, נכון?‬

1227
01:47:43,421 --> 01:47:44,296
‫מאטי?‬

1228
01:47:49,713 --> 01:47:50,546
‫מאטי.‬

1229
01:47:57,546 --> 01:47:58,546
‫מאטי.‬

1230
01:48:06,838 --> 01:48:09,421
‫מאטי, בבקשה. בואי אליי.‬

1231
01:48:13,255 --> 01:48:16,255
‫אנא, אהובתי. בואי אליי. בואי, בבקשה.‬

1232
01:48:16,921 --> 01:48:18,046
‫לא.‬

1233
01:48:18,046 --> 01:48:19,796
‫הכול יהיה בסדר.‬

1234
01:48:21,588 --> 01:48:23,380
‫בבקשה, מאטי. חזרי.‬

1235
01:48:24,671 --> 01:48:25,921
‫הכול ייגמר בטוב.‬

1236
01:48:29,380 --> 01:48:30,213
‫לא.‬

1237
01:48:31,546 --> 01:48:32,546
‫אני אוהבת אותך.‬

1238
01:48:55,046 --> 01:48:56,463
‫מדוע מעולם לא סיפרת לי?‬

1239
01:48:58,255 --> 01:48:59,380
‫זהו אינו סיפור‬

1240
01:49:01,255 --> 01:49:02,296
‫שאני נהנה לספר.‬

1241
01:49:06,046 --> 01:49:07,671
‫אבל הייתי מנחם אותך.‬

1242
01:49:09,671 --> 01:49:12,921
‫מסייע לך כפי שאתה סייעת לי.‬

1243
01:49:17,880 --> 01:49:22,963
‫אני בספק כי ניתן לנחמני בנושא מסוים זה.‬

1244
01:49:29,421 --> 01:49:32,380
‫אם כך, מה היה הדבר הבא שעשיתי?‬

1245
01:49:34,130 --> 01:49:37,296
‫בדיוק מה שאתה היית עושה.‬

1246
01:49:37,296 --> 01:49:40,546
‫חקרתי את כל ההנחות, החל ב...‬

1247
01:49:41,463 --> 01:49:44,088
‫סיכויים שלשני מעורבים‬

1248
01:49:44,088 --> 01:49:48,755
‫היו כוונות כלפי אותו הצוער באותו ערב?‬

1249
01:49:48,755 --> 01:49:49,713
‫קטנים!‬

1250
01:49:50,671 --> 01:49:52,046
‫קטנים בהחלט!‬

1251
01:49:53,921 --> 01:49:58,963
‫אלא אם נבין כי אדם אחד היה תלוי באחר,‬

1252
01:49:58,963 --> 01:50:02,046
‫או אם חבורה אחת, נגיד, ארטמוס וליה,‬

1253
01:50:02,046 --> 01:50:05,880
‫מה אם הם פשוט חיפשו גופה,‬

1254
01:50:05,880 --> 01:50:08,130
‫ואז ההזדמנות עלתה כאורח פלא,‬

1255
01:50:08,130 --> 01:50:11,963
‫ולא היה אכפת להם של מי הגופה,‬
‫כל עוד היה בה לב.‬

1256
01:50:11,963 --> 01:50:15,213
‫הדבר היחיד שהם לא עשו למען הדבר היה להרוג.‬

1257
01:50:15,213 --> 01:50:19,421
‫לא, זהו האדם האחר שהיה מוכן ומזומן להרוג,‬

1258
01:50:21,463 --> 01:50:23,713
‫ולהרוג את האדם הזה במיוחד.‬

1259
01:50:23,713 --> 01:50:25,338
‫מדוע?‬

1260
01:50:32,630 --> 01:50:35,171
‫הייתכן שדובר בנקמה, לנדור?‬

1261
01:50:50,588 --> 01:50:53,421
‫פטסי?‬

1262
01:51:06,088 --> 01:51:07,588
‫הצילו!‬
‫-מי היה איתך?‬

1263
01:51:34,255 --> 01:51:35,296
‫מישהו שם?‬

1264
01:51:41,463 --> 01:51:42,296
‫שלום.‬

1265
01:52:08,921 --> 01:52:13,171
‫אם כך... פעילות האדם האחר נקטעה,‬

1266
01:52:14,921 --> 01:52:17,546
‫אך לא לפני סיום מוצלח לטעמו.‬

1267
01:52:19,463 --> 01:52:22,130
‫הוא התגנב חזרה אל בקתתו בבטרמילק פולס,‬

1268
01:52:23,713 --> 01:52:25,296
‫לשם ברח מבלי שיבחינו בו.‬

1269
01:52:27,005 --> 01:52:31,296
‫אבל לתדהמתו, הוא זומן חזרה‬
‫אל וסט פוינט ממש ביום למחרת,‬

1270
01:52:32,588 --> 01:52:35,338
‫כדי לגלות כי בשעות שחלפו,‬

1271
01:52:35,338 --> 01:52:38,921
‫גופתו של המת הושחתה להחריד,‬

1272
01:52:39,588 --> 01:52:43,546
‫דבר שסיפק לפשעיו כיסוי יוצא מן הכלל.‬

1273
01:52:46,255 --> 01:52:48,838
‫הוא ודאי חשב‬
‫שאלוהים בכבודו ובעצמו תומך בו.‬

1274
01:52:50,296 --> 01:52:54,838
‫הוא נשכר לפענח את הפשעים שהוא עצמו ביצע.‬

1275
01:52:57,171 --> 01:53:03,671
‫וכתוצאה, ארטמוס וליה‬
‫ייזכרו לדיראון עולם כרוצחים.‬

1276
01:53:04,588 --> 01:53:06,421
‫אין פה שום "דיראון עולם".‬

1277
01:53:07,171 --> 01:53:10,921
‫הם יישכחו, כפי שיקרה לכולנו.‬

1278
01:53:11,505 --> 01:53:14,046
‫אני לא אשכח אותם!‬

1279
01:53:16,171 --> 01:53:17,880
‫בייחוד לא את ליה שלי.‬

1280
01:53:20,546 --> 01:53:23,630
‫היא נועדה להיות רעיה, לנדור, אם.‬

1281
01:53:27,880 --> 01:53:31,171
‫גם לא אשכח כיצד עשית מכולנו שוטים.‬

1282
01:53:32,796 --> 01:53:33,796
‫שוטים.‬

1283
01:53:37,588 --> 01:53:39,296
‫אך אני הייתי השוטה המובחר שלך.‬

1284
01:53:41,296 --> 01:53:43,296
‫לא כן?‬
‫-לא.‬

1285
01:53:49,463 --> 01:53:53,338
‫אתה היית זה שהיה עליי‬
‫להתוודות בפניו מן ההתחלה.‬

1286
01:53:53,338 --> 01:53:57,630
‫ידעתי זאת מהרגע שנפגשנו, והנה אנחנו עכשיו.‬

1287
01:54:03,880 --> 01:54:04,796
‫אני...‬

1288
01:54:08,630 --> 01:54:11,171
‫אם אתה רוצה שאתנצל, כך אעשה.‬

1289
01:54:13,046 --> 01:54:14,630
‫אין לי עניין בהתנצלויותיך.‬

1290
01:54:16,546 --> 01:54:19,296
‫לא. אני מעוניין בתשובות.‬

1291
01:54:21,421 --> 01:54:24,296
‫מנין לך שהיה זה פריי שאנס את מאטי?‬

1292
01:54:33,505 --> 01:54:35,421
‫והכבשים והפרות, מעשה ידיך?‬

1293
01:54:36,713 --> 01:54:39,046
‫כמובן.‬
‫-ובלינג'ר?‬

1294
01:54:44,005 --> 01:54:44,963
‫בלינג'ר.‬

1295
01:54:45,880 --> 01:54:47,338
‫נאלצתי לעקור את ליבו.‬

1296
01:54:48,546 --> 01:54:50,880
‫היה עליי לשוות לדבר מראה של כת השטן.‬

1297
01:54:50,880 --> 01:54:53,338
‫מלאכה לא קלה לאדם זקן.‬

1298
01:54:55,130 --> 01:54:57,796
‫כיצד למדת על מעורבותו של בלינג'ר?‬

1299
01:55:01,046 --> 01:55:02,046
‫יומנו של פריי.‬

1300
01:55:05,171 --> 01:55:07,088
‫האם גם בלינג'ר התוודה?‬

1301
01:55:07,088 --> 01:55:10,505
‫כן, תחת לחץ.‬
‫-לא, בבקשה!‬

1302
01:55:12,088 --> 01:55:14,338
‫מי עוד היה איתך?‬

1303
01:55:14,338 --> 01:55:15,630
‫ג'וליוס סטודרד.‬

1304
01:55:18,005 --> 01:55:18,838
‫ג'וליוס.‬

1305
01:55:21,046 --> 01:55:21,963
‫סליחה.‬

1306
01:55:24,338 --> 01:55:25,338
‫שניהם...‬

1307
01:55:28,463 --> 01:55:30,255
‫שניהם זכרו את שמה,‬

1308
01:55:31,546 --> 01:55:35,963
‫ואני וידאתי שהוא ייזכר במה שהיא לבשה.‬

1309
01:55:36,796 --> 01:55:39,255
‫בכל פרט ופרט בשמלתה.‬

1310
01:55:39,963 --> 01:55:43,463
‫רק סטודרד, כך זה נראה, נמלט מהצדק שלך.‬

1311
01:55:44,088 --> 01:55:50,546
‫אין בי... הכוח או הרצון לעלות על עקבותיו.‬

1312
01:55:50,546 --> 01:55:51,755
‫תקוותי היחידה היא...‬

1313
01:55:54,838 --> 01:56:00,588
‫שהוא יבלה את שארית חייו ה...‬
‫אומללים כשהוא מביט מעבר לכתפו.‬

1314
01:56:02,171 --> 01:56:08,338
‫מעשיהם היו מחרידים ואכזריים.‬

1315
01:56:09,755 --> 01:56:13,338
‫אבל יכולת ללכת ישירות אל תאייר,‬
‫להשיג הודאה.‬

1316
01:56:13,338 --> 01:56:15,130
‫לא רציתי הודאה.‬

1317
01:56:18,755 --> 01:56:21,255
‫רציתי במותם.‬

1318
01:56:31,921 --> 01:56:33,046
‫אם כך, מה עכשיו?‬

1319
01:56:35,796 --> 01:56:36,671
‫מה עכשיו?‬

1320
01:56:38,338 --> 01:56:39,588
‫זה תלוי בך.‬

1321
01:56:49,671 --> 01:56:51,755
‫יש בידי שני מכתבים...‬

1322
01:56:54,005 --> 01:56:55,963
‫שישלחו אותך אל הגרדום.‬

1323
01:57:19,046 --> 01:57:20,088
‫בסדר גמור.‬

1324
01:58:17,713 --> 01:58:21,630
‫אתה יודע, אדגר, פעמים רבות אני מייחל לכך‬

1325
01:58:22,921 --> 01:58:25,921
‫שמאטי שלי הייתה נתקלת בך‬

1326
01:58:27,588 --> 01:58:31,255
‫באותו ליל... הנשף.‬

1327
01:58:34,046 --> 01:58:35,046
‫מי יודע?‬

1328
01:58:42,713 --> 01:58:44,588
‫אולי באמת היינו נהפכים למשפחה.‬

1329
01:58:52,338 --> 01:58:53,755
‫אני אנצור...‬

1330
01:59:01,421 --> 01:59:05,255
‫את מה... מה שאנחנו...‬

1331
01:59:17,005 --> 01:59:18,171
‫היה שלום, לנדור.‬

1332
02:00:36,338 --> 02:00:37,963
‫נוחי, אהובתי.‬

1333
02:00:51,713 --> 02:00:54,588
‫- מבוסס על ספרו של לואיס באיארד -‬

1334
02:02:42,338 --> 02:02:45,005
‫- עיניה התכולות -‬

1335
02:08:15,588 --> 02:08:20,588
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬