1 00:00:32,505 --> 00:00:36,130 ‫"הגבולות המפרידים בין החיים לבין המוות‬ 2 00:00:36,213 --> 00:00:38,630 ‫"הם, במקרה הטוב, מטושטשים ולא ברורים.‬ 3 00:00:38,713 --> 00:00:42,296 ‫"מי יאמר היכן האחד מסתיים‬ ‫והאחר מתחיל?" א' א' פו.‬ 4 00:01:13,338 --> 00:01:17,088 ‫- עיניה התכולות -‬ 5 00:01:58,088 --> 00:01:59,630 ‫בוקר טוב, רבותיי.‬ 6 00:02:02,255 --> 00:02:04,338 ‫אתה אגוסטוס לנדור?‬ ‫-כן.‬ 7 00:02:05,130 --> 00:02:06,255 ‫ואתה?‬ 8 00:02:06,338 --> 00:02:09,380 ‫קפטן היצ'קוק, עומד לשירותך.‬ ‫סגן מפקד האקדמיה.‬ 9 00:02:10,338 --> 00:02:11,838 ‫באתי כדי להודיעך‬ 10 00:02:11,921 --> 00:02:14,796 ‫כי המפקח תאייר‬ ‫מבקש להיפגש עמך באופן מיידי.‬ 11 00:02:14,880 --> 00:02:17,921 ‫לשם מה הפגישה?‬ ‫-אשאיר זאת לקולונל.‬ 12 00:02:18,713 --> 00:02:21,796 ‫מתי אמורה הפגישה להתקיים?‬ ‫-בהקדם, אם זה רצוי לך.‬ 13 00:02:25,713 --> 00:02:28,421 ‫ואם אחליט שלא לבוא?‬ 14 00:02:31,588 --> 00:02:34,421 ‫זה יהיה עניינך. אתה אזרח פרטי.‬ 15 00:02:42,546 --> 00:02:44,213 ‫טוב, יום יפה לנסיעה בכרכרה.‬ 16 00:02:49,588 --> 00:02:53,296 ‫- עמק ההדסון, ניו יורק‬ ‫1830 -‬ 17 00:02:53,380 --> 00:02:57,463 ‫המושל אמר שהיית ממש אגדה‬ ‫בקרב שוטרי העיר ניו יורק.‬ 18 00:02:59,380 --> 00:03:03,130 ‫וכשהמליץ על שירותיך,‬ ‫הזכיר את הישגיך המרשימים,‬ 19 00:03:03,213 --> 00:03:08,838 ‫כולל מעצר מנהיגי "נערי השחר",‬ ‫פירוק כנופיית "שולי הכותונת" המפחידה‬ 20 00:03:08,921 --> 00:03:13,963 ‫ופיענוח רצח מבעית במיוחד‬ ‫של יצאנית צעירה באליז'אן פילדס.‬ 21 00:03:14,046 --> 00:03:16,380 ‫- וסט פוינט‬ ‫אקדמיית צבא ארה"ב - ‬ 22 00:03:16,963 --> 00:03:20,255 ‫כישרונותיך כוללים פיצוח צפנים,‬ ‫ריסון מהומות,‬ 23 00:03:20,338 --> 00:03:22,296 ‫וחקירות בלי כפפות של משי.‬ 24 00:03:23,255 --> 00:03:25,088 ‫אתה בן לכומר מגלוסטר,‬ 25 00:03:25,171 --> 00:03:27,505 ‫והגעת אל ניו יורק כשהיית עוד בנעוריך.‬ 26 00:03:28,171 --> 00:03:32,588 ‫ואתה אלמן, מר לנדור.‬ 27 00:03:32,671 --> 00:03:33,755 ‫זה שלוש שנים.‬ 28 00:03:35,921 --> 00:03:39,255 ‫להזמין קפה?‬ ‫-בירה רצויה יותר.‬ 29 00:03:46,838 --> 00:03:47,671 ‫אתה…‬ 30 00:03:49,088 --> 00:03:54,671 ‫אתה שומר את הסיכומים הללו‬ ‫בתא סתרים שם מאחור, לא כן?‬ 31 00:03:54,755 --> 00:03:56,005 ‫מה עוד כתוב בהם?‬ 32 00:03:56,088 --> 00:03:58,963 ‫האם כתוב שלא הטלתי צל על דלת כנסייה‬ 33 00:04:00,630 --> 00:04:01,671 ‫זה זמן רב?‬ 34 00:04:03,005 --> 00:04:07,005 ‫האם מצוין שם שבתי הסתלקה לה לפני זמן מה?‬ 35 00:04:08,046 --> 00:04:11,588 ‫אנו מודעים להיעלמות בתך,‬ 36 00:04:12,630 --> 00:04:14,255 ‫ונבקש להביע את צערנו.‬ 37 00:04:16,046 --> 00:04:18,546 ‫עם כל הכבוד, אני מקווה שלא עלבתי בך.‬ 38 00:04:18,630 --> 00:04:21,213 ‫לא.‬ 39 00:04:21,880 --> 00:04:24,588 ‫לא, סליחה. עליי להתנצל.‬ 40 00:04:24,671 --> 00:04:27,380 ‫ואני אכן מתנצל. אנא, המשך.‬ 41 00:04:28,171 --> 00:04:33,088 ‫מר לנדור, חובה עלינו‬ ‫להתקדם בדיסקרטיות רבה.‬ 42 00:04:33,171 --> 00:04:34,713 ‫אנו מחפשים מישהו.‬ 43 00:04:34,796 --> 00:04:38,380 ‫אדם פרטי שהוכיח חריצות מתועדת וטקט,‬ 44 00:04:38,463 --> 00:04:41,963 ‫שיוכל לנהל חקירות מטעם האקדמיה.‬ 45 00:04:44,213 --> 00:04:46,630 ‫טבען מורכב ובעל אופי רגיש,‬ 46 00:04:46,713 --> 00:04:49,338 ‫ועניינן אחד מצוערינו.‬ 47 00:04:50,171 --> 00:04:53,463 ‫תלמיד השנה השנייה מקנטקי, ששמו פריי.‬ 48 00:04:54,171 --> 00:04:56,921 ‫לרוי פריי.‬ ‫-אין טעם ללכת סחור-סחור.‬ 49 00:04:58,046 --> 00:05:01,046 ‫פריי תלה את עצמו… אמש.‬ 50 00:05:04,880 --> 00:05:06,546 ‫אני מצטער לשמוע.‬ 51 00:05:07,296 --> 00:05:12,463 ‫זהו עסק ביש, אבל עליך להבין את עמדתנו.‬ 52 00:05:12,546 --> 00:05:16,505 ‫הופקדנו מפורשות לדאוג לצעירים אלה,‬ 53 00:05:16,588 --> 00:05:20,796 ‫לעצב אותם כג'נטלמנים וחיילים,‬ ‫ולשם כך, אנו דוחקים בהם.‬ 54 00:05:21,796 --> 00:05:26,005 ‫אבל אנו אוהבים לחשוב‬ ‫שאנו יודעים מתי להפסיק לדחוק.‬ 55 00:05:27,296 --> 00:05:28,755 ‫בחור תולה את עצמו.‬ 56 00:05:30,588 --> 00:05:33,755 ‫זה עניין לחוקר מקרי המוות.‬ ‫-חוששני שאין זה סוף הפרשה.‬ 57 00:05:35,171 --> 00:05:41,505 ‫גופתו של הצוער פריי חוללה אמש‬ ‫במחלקה בבית החולים.‬ 58 00:05:42,755 --> 00:05:45,505 ‫חוללה? על ידי מי?‬ 59 00:05:45,588 --> 00:05:48,963 ‫אילו ידענו, לא היה כל צורך לזמנך.‬ 60 00:05:49,046 --> 00:05:51,838 ‫בטוחני כי באקדמיה לא מעט שוחרי מעשי קונדס.‬ 61 00:05:51,921 --> 00:05:54,505 ‫לא היה זה מעשה קונדס, מר לנדור.‬ 62 00:05:56,380 --> 00:06:00,130 ‫ליבו של לרוי פריי נעקר מחזהו.‬ 63 00:06:04,171 --> 00:06:07,296 ‫ד"ר מרקוויז, כיצד ניתן לבצע דבר כזה?‬ 64 00:06:08,546 --> 00:06:13,713 ‫אזמל. כל סכין סבירה וחדה תתאים.‬ 65 00:06:14,505 --> 00:06:18,463 ‫אבל להגיע אל הלב, זה החלק המסובך.‬ 66 00:06:20,130 --> 00:06:24,421 ‫החתכים הללו בריאות ובכבד,‬ 67 00:06:24,505 --> 00:06:27,630 ‫מקורם בסיבוב הלהב במטרה לחוס על הלב.‬ 68 00:06:28,796 --> 00:06:31,546 ‫וכיצד משמרים את הלב?‬ 69 00:06:32,505 --> 00:06:34,380 ‫במכל כלשהו.‬ 70 00:06:35,171 --> 00:06:38,546 ‫עטוף באריג דק או בנייר עיתון.‬ 71 00:06:39,546 --> 00:06:41,671 ‫סביר להניח שבתוך קרח.‬ 72 00:06:43,171 --> 00:06:44,963 ‫איזה מין טיפוס יעשה מעשה שכזה?‬ 73 00:06:46,463 --> 00:06:47,713 ‫חזק.‬ 74 00:06:48,296 --> 00:06:49,505 ‫אם כך, לא אישה?‬ 75 00:06:49,588 --> 00:06:53,088 ‫שום אישה שהיה לי העונג להכיר. לא.‬ 76 00:06:53,171 --> 00:06:55,713 ‫ולגבי ייחוסו הרפואי?‬ 77 00:06:55,796 --> 00:07:00,713 ‫האם יהיה עליו להיות בעל השכלה והכשרה כשלך?‬ 78 00:07:02,255 --> 00:07:03,421 ‫לאו דווקא.‬ 79 00:07:04,546 --> 00:07:07,088 ‫הוא יזדקק לאור רב, ולדעת היכן לחתוך,‬ 80 00:07:07,171 --> 00:07:11,505 ‫אבל הוא לאו דווקא צריך להיות רופא או מנתח.‬ 81 00:07:11,588 --> 00:07:13,171 ‫הוא ודאי…‬ ‫-לוקה בנפשו!‬ 82 00:07:14,546 --> 00:07:15,838 ‫ומסתובב בחופשי.‬ 83 00:07:18,046 --> 00:07:20,005 ‫הצג 'שק!‬ 84 00:07:20,088 --> 00:07:22,546 ‫אנא סלח לי, מר לנדור.‬ 85 00:07:22,630 --> 00:07:24,963 ‫מצאת אותנו במצב רגיש ביותר.‬ 86 00:07:26,171 --> 00:07:28,588 ‫ישנם סנטורים חזקים מסוימים בוושינגטון‬ 87 00:07:28,671 --> 00:07:31,796 ‫שרוצים יותר מכול‬ ‫לראות אותנו נכשלים, לסגור אותנו.‬ 88 00:07:34,338 --> 00:07:40,588 ‫אני מבקש את עזרתך להציל‬ ‫את הכבוד של האקדמיה של צבא ארה"ב.‬ 89 00:07:41,630 --> 00:07:43,130 ‫ואכן אנסה להצילו.‬ 90 00:07:47,130 --> 00:07:51,338 ‫אמש היית בתורנות שמירה, מר האנטון.‬ 91 00:07:51,421 --> 00:07:52,463 ‫כן, אדוני.‬ 92 00:07:53,088 --> 00:07:56,380 ‫התייצבתי ב-21:30,‬ ‫הוחלפתי בחצות וחזרתי אל חדר הכוננות.‬ 93 00:07:56,463 --> 00:07:57,630 ‫היכן הוא נמצא?‬ 94 00:07:58,213 --> 00:08:00,338 ‫מספר ארבע, אדוני. ליד מצודת קלינטון.‬ 95 00:08:00,421 --> 00:08:03,130 ‫אני מודה, אינני מכיר את השטח,‬ 96 00:08:03,213 --> 00:08:05,838 ‫אך נראה שהחלק שאנו עומדים עליו עכשיו‬ 97 00:08:05,921 --> 00:08:10,588 ‫אינו נמצא בנתיב‬ ‫ממצודת קלינטון אל הקסרקטין הצפוני.‬ 98 00:08:10,671 --> 00:08:12,713 ‫לא, אדוני.‬ ‫-מדוע סטית מהדרך?‬ 99 00:08:12,796 --> 00:08:15,505 ‫ובכן, אדוני, בדרכי שמעתי רחש.‬ 100 00:08:16,338 --> 00:08:17,880 ‫העליתי בדעתי שזו חיה.‬ 101 00:08:17,963 --> 00:08:21,380 ‫נשמע כאילו גססה או נתפסה במלכודת,‬ ‫ולכן נחלצתי לעזרתה.‬ 102 00:08:21,463 --> 00:08:23,546 ‫אני חובב נלהב של בעלי חיים.‬ 103 00:08:25,588 --> 00:08:29,421 ‫רצתי לכאן עד שהתחככתי בצוער פריי, אדוני.‬ 104 00:08:29,505 --> 00:08:31,838 ‫כיצד הוא נראה?‬ ‫-לא טוב, אדוני.‬ 105 00:08:32,880 --> 00:08:34,255 ‫הוא לא היה תלוי ישר.‬ 106 00:08:35,296 --> 00:08:37,921 ‫נראה כי היה כמעט ישוב בכיסא.‬ 107 00:08:39,130 --> 00:08:40,671 ‫אינני מבין.‬ 108 00:08:41,338 --> 00:08:43,463 ‫כפות רגליו נגעו בקרקע, אדוני.‬ 109 00:08:45,088 --> 00:08:47,880 ‫כפות רגליו נגעו בקרקע?‬ ‫-כן, אדוני.‬ 110 00:08:50,338 --> 00:08:53,630 ‫טוב. מה עשית אז?‬ 111 00:08:54,213 --> 00:08:57,546 ‫רצתי. רצתי ישירות חזרה‬ ‫אל הקסרקטין הצפוני.‬ 112 00:09:01,338 --> 00:09:03,880 ‫שאלה אחרונה ולא אטריד אותך עוד.‬ 113 00:09:04,546 --> 00:09:06,338 ‫האם ראית כאן אדם נוסף?‬ 114 00:09:07,130 --> 00:09:07,963 ‫לא, אדוני.‬ 115 00:09:11,130 --> 00:09:12,171 ‫מר האנטון.‬ 116 00:09:19,005 --> 00:09:20,005 ‫הצוואר…‬ 117 00:09:20,755 --> 00:09:23,588 ‫הוא היה הדבר הראשון שנראה לי מוזר.‬ 118 00:09:24,380 --> 00:09:25,213 ‫רואה?‬ 119 00:09:26,046 --> 00:09:29,005 ‫כלל לא לפיתה נקייה. החבל תפס אותו,‬ 120 00:09:29,088 --> 00:09:33,088 ‫עלה וירד בצווארו, בניסיון לשפר את אחיזתו.‬ 121 00:09:33,171 --> 00:09:34,588 ‫כאילו…‬ 122 00:09:34,671 --> 00:09:37,421 ‫כאילו הוא… נלחם.‬ 123 00:09:40,796 --> 00:09:42,588 ‫הבט, אם תואיל, באצבעותיו.‬ 124 00:09:42,671 --> 00:09:46,213 ‫מכוסות שלפוחיות טריות עקב לפיתת החבל,‬ 125 00:09:46,296 --> 00:09:50,130 ‫במאמץ לקלוף אותו מצווארו.‬ 126 00:09:50,213 --> 00:09:52,421 ‫האוכל לשאול מה קורה כאן?‬ 127 00:09:53,463 --> 00:09:55,880 ‫הדבר הזה חורג מן המקובל.‬ 128 00:09:57,130 --> 00:10:01,505 ‫תהיתי אם לא תתנגד למשש‬ ‫את עורפו של מר פריי.‬ 129 00:10:01,588 --> 00:10:03,838 ‫בדקת את מר פריי, נכון?‬ 130 00:10:03,921 --> 00:10:06,921 ‫מובן שבדקתי. זהו תפקידי.‬ 131 00:10:11,546 --> 00:10:14,130 ‫הלא דנו כבר בדבר?‬ 132 00:10:28,755 --> 00:10:32,255 ‫יש מעין חבורה.‬ 133 00:10:33,296 --> 00:10:34,630 ‫באונה הקודקודית.‬ 134 00:10:35,380 --> 00:10:37,880 ‫אורכה כשמונה ס"מ.‬ 135 00:10:43,296 --> 00:10:44,796 ‫נראה כי פספסתי אותה.‬ 136 00:10:46,255 --> 00:10:48,796 ‫מישהו רצח את מר פריי.‬ 137 00:10:49,588 --> 00:10:52,005 ‫האם זה מה שאתה אומר לנו, מר לנדור?‬ 138 00:10:52,088 --> 00:10:55,171 ‫נראה כי זהו הכיוון, קפטן היצ'קוק.‬ 139 00:11:28,005 --> 00:11:30,171 ‫זה דבר קל לפספוס, דוקטור.‬ 140 00:11:35,546 --> 00:11:36,671 ‫מר לנדור.‬ 141 00:11:39,963 --> 00:11:41,505 ‫כעת משאתה עמנו,‬ 142 00:11:42,380 --> 00:11:45,088 ‫חובה להכתיב כמה כללי יסוד.‬ 143 00:11:46,713 --> 00:11:49,755 ‫אתה תדווח לי על בסיס יומי,‬ ‫ואני, בתורי, לקולונל.‬ 144 00:11:50,338 --> 00:11:54,671 ‫ואל לך לומר מילה על כך לאיש,‬ ‫לא בתוך האקדמיה ולא מחוצה לה.‬ 145 00:11:56,171 --> 00:11:58,671 ‫זה הכול?‬ ‫-תנאי אחד אחרון.‬ 146 00:12:00,380 --> 00:12:03,880 ‫במהלך כל החקירה הזו, תתנזר משתייה.‬ 147 00:12:06,296 --> 00:12:08,255 ‫שמך הולך לפניך.‬ 148 00:12:35,046 --> 00:12:35,880 ‫סלח לי.‬ 149 00:12:36,671 --> 00:12:39,421 ‫אתה אגוסטוס לנדור?‬ ‫-אכן.‬ 150 00:12:39,505 --> 00:12:42,505 ‫אם אינני טועה, נתבקשת לפענח את התעלומה‬ 151 00:12:42,588 --> 00:12:44,130 ‫סביב לרוי פריי.‬ 152 00:12:44,213 --> 00:12:46,380 ‫אכן כן. איך אוכל לעזור?‬ 153 00:12:46,463 --> 00:12:50,255 ‫חיוני מבחינתי, ולטובת כבוד מוסד זה,‬ 154 00:12:50,338 --> 00:12:53,588 ‫לחלוק חלק מהמסקנות אליהן הגעתי.‬ 155 00:12:53,671 --> 00:12:54,630 ‫מסקנות?‬ 156 00:12:54,713 --> 00:12:57,005 ‫בנוגע למר פריי המנוח.‬ 157 00:12:58,005 --> 00:12:59,630 ‫אשמח מאוד לשמוע.‬ 158 00:13:00,796 --> 00:13:02,338 ‫האדם שאתה מחפש‬ 159 00:13:04,255 --> 00:13:05,255 ‫הוא משורר.‬ 160 00:13:15,296 --> 00:13:16,588 ‫טוראי קוקרן.‬ 161 00:13:17,171 --> 00:13:20,630 ‫כשגופתו של לרוי פריי הובאה אל בית החולים,‬ 162 00:13:20,713 --> 00:13:23,338 ‫אתה הופקדת על שמירתה?‬ 163 00:13:23,421 --> 00:13:24,630 ‫כן, אדוני.‬ 164 00:13:25,213 --> 00:13:29,796 ‫האם משהו קרה במהלך משמרתך?‬ ‫-רק ב-2:30.‬ 165 00:13:29,880 --> 00:13:32,713 ‫אז שוחררתי מתפקידי.‬ ‫-מי שחרר אותך?‬ 166 00:13:34,505 --> 00:13:38,338 ‫טוראי, מי שחרר אותך?‬ ‫-אין ביכולתי לומר, אדוני.‬ 167 00:13:39,421 --> 00:13:40,921 ‫רק שזה היה קצין.‬ 168 00:13:42,213 --> 00:13:44,546 ‫הוא לא הזדהה?‬ ‫-לא, אדוני.‬ 169 00:13:45,213 --> 00:13:47,296 ‫אך לא הייתי מצפה מקצין להזדהות.‬ 170 00:13:49,588 --> 00:13:51,338 ‫מה אמר לך קצין זה?‬ 171 00:13:51,963 --> 00:13:56,546 ‫הוא אמר, "תודה לך, טוראי.‬ ‫סיימת. אתה משוחרר."‬ 172 00:13:56,630 --> 00:14:00,296 ‫בקשה משונה, לא?‬ ‫-כן, אדוני. מאוד.‬ 173 00:14:02,505 --> 00:14:05,671 ‫ראית את פני הקצין?‬ ‫-לא, אדוני.‬ 174 00:14:05,755 --> 00:14:07,963 ‫היה ברשותי רק נר. היה חשוך ביותר.‬ 175 00:14:08,046 --> 00:14:10,588 ‫אם כך, אמור לי, כיצד ידעת שזה קצין?‬ 176 00:14:10,671 --> 00:14:15,421 ‫הדרגה על כתפו, אדוני.‬ ‫אם כי עליי להודות, הדבר היה מוזר ביותר.‬ 177 00:14:15,505 --> 00:14:17,380 ‫מדוע?‬ ‫-הדרגות.‬ 178 00:14:17,963 --> 00:14:20,713 ‫דרגות כתף שמאל היו חסרות.‬ 179 00:14:39,255 --> 00:14:40,921 ‫הנה האיש בכבודו ובעצמו.‬ 180 00:14:42,005 --> 00:14:44,963 ‫בני מסוגל לזהות אדם הזקוק למשקה.‬ 181 00:14:45,046 --> 00:14:49,130 ‫עצם מראהו מחמם את ליבי.‬ 182 00:14:49,921 --> 00:14:51,338 ‫בני!‬ ‫-אדוני.‬ 183 00:14:51,421 --> 00:14:54,755 ‫לחיי… כללים.‬ ‫-שילכו להזדיין.‬ 184 00:15:01,630 --> 00:15:02,630 ‫פטסי.‬ 185 00:15:03,546 --> 00:15:04,463 ‫פטסי!‬ 186 00:15:04,546 --> 00:15:05,546 ‫מדוע את נסערת?‬ 187 00:15:08,213 --> 00:15:09,963 ‫שמעת על הצוער המסכן?‬ 188 00:15:11,505 --> 00:15:14,588 ‫הם אומרים שעברו שעות עד שמת.‬ ‫-"הם"?‬ 189 00:15:16,838 --> 00:15:17,671 ‫הוא.‬ 190 00:15:31,296 --> 00:15:34,088 ‫אתה לא אמור להיות בתפילה?‬ 191 00:15:34,171 --> 00:15:35,755 ‫ערב טוב. תפילה?‬ 192 00:15:35,838 --> 00:15:37,296 ‫לא, לא אחסר לאיש.‬ 193 00:15:37,921 --> 00:15:39,755 ‫בקושי מודעים להימצאותי באקדמיה.‬ 194 00:15:39,838 --> 00:15:45,005 ‫יתרה מזאת, למדתי הרבה יותר‬ ‫בחדרים שכאלה מאשר בכל כיתה.‬ 195 00:15:46,171 --> 00:15:47,255 ‫איני מטיל בכך ספק.‬ 196 00:15:47,338 --> 00:15:50,880 ‫שב, בבקשה. קח לך…‬ 197 00:15:50,963 --> 00:15:52,880 ‫כיסא?‬ ‫-כיסא. תודה.‬ 198 00:15:54,546 --> 00:15:56,713 ‫תלמיד שנה ד' פו. א' א' פו.‬ 199 00:15:57,630 --> 00:15:59,213 ‫אדגר א' פו.‬ 200 00:15:59,963 --> 00:16:02,338 ‫אני רואה כי פיתחת צמא קשה.‬ 201 00:16:02,421 --> 00:16:05,046 ‫צימאון מבריח את הדיכאון.‬ 202 00:16:12,505 --> 00:16:17,838 ‫אז אמור לי, כיצד גילית על לרוי פריי?‬ 203 00:16:18,588 --> 00:16:21,296 ‫מהאנטון, כמובן.‬ 204 00:16:21,380 --> 00:16:25,630 ‫הוא מפיץ את החדשות משל היה כרוז העיר.‬ 205 00:16:25,713 --> 00:16:27,921 ‫אולי בקרוב מישהו יתלה אותו.‬ 206 00:16:29,630 --> 00:16:32,921 ‫אינך מתכוון לרמוז שמישהו תלה את מר פריי?‬ 207 00:16:33,005 --> 00:16:34,921 ‫אין בכוונתי לרמוז דבר.‬ 208 00:16:37,296 --> 00:16:43,463 ‫מדוע אתה חושב‬ ‫שהאיש שעקר את ליבו של לרוי פריי‬ 209 00:16:44,171 --> 00:16:45,171 ‫היה משורר?‬ 210 00:16:45,921 --> 00:16:46,755 ‫ובכן…‬ 211 00:16:48,588 --> 00:16:51,755 ‫הלב הינו סמל או שהינו חסר משמעות.‬ 212 00:16:52,338 --> 00:16:54,588 ‫כעת, בטל את אפשרות הסמל ועם מה נותרת?‬ 213 00:16:56,296 --> 00:17:00,796 ‫חופן שריר שמבחינה אסתטית,‬ ‫אינו מעניין יותר משלפוחית שתן.‬ 214 00:17:01,505 --> 00:17:05,088 ‫כעת, עקירת לב אדם מהווה מעשה לא חוקי.‬ 215 00:17:05,171 --> 00:17:07,255 ‫ומי מצויד טוב יותר למלאכה מסוג זה‬ 216 00:17:09,046 --> 00:17:09,880 ‫מאשר משורר?‬ 217 00:17:10,588 --> 00:17:13,713 ‫משורר מילולי ביותר, כך זה נראה…‬ 218 00:17:13,796 --> 00:17:16,338 ‫לא תוכל להעמיד פנים שמעשה אכזרי זה‬ 219 00:17:16,421 --> 00:17:21,963 ‫לא הבריח כל מחשבה ספרותית מעצם כפלי מוחך.‬ 220 00:17:24,588 --> 00:17:26,963 ‫הפואמה המקסימה של הלורד סקלינג,‬ 221 00:17:27,046 --> 00:17:31,046 ‫"אנא, השיבי לי את ליבי‬ ‫שכן את שלך לא אוכל לקבל"‬ 222 00:17:31,130 --> 00:17:33,213 ‫או אפילו מהתנ"ך,‬ 223 00:17:33,296 --> 00:17:35,213 ‫"לב טהור, ברא לי אלוהים.‬ 224 00:17:35,296 --> 00:17:39,421 ‫"לב נשבר ונדכה, אלוהים, לא תבזה."‬ 225 00:17:40,171 --> 00:17:44,505 ‫אם כך, באותה מידה‬ ‫ייתכן שאנו מחפשים מטורף דתי.‬ 226 00:17:44,588 --> 00:17:49,213 ‫לא, הבן, שכחתי לחלוק עמך שאני עצמי משורר,‬ 227 00:17:49,296 --> 00:17:50,921 ‫ולכן נוטה לחשוב כמשורר.‬ 228 00:17:52,171 --> 00:17:54,338 ‫לא מזדמן לי לעסוק רבות בשירה.‬ 229 00:17:54,921 --> 00:17:56,880 ‫ולמה לך? אתה אמריקני.‬ 230 00:17:58,421 --> 00:17:59,546 ‫ואתה?‬ 231 00:17:59,630 --> 00:18:03,921 ‫אומן. אי לכך, חסר ארץ.‬ 232 00:18:04,796 --> 00:18:06,088 ‫מה, מר לנדור?‬ 233 00:18:08,463 --> 00:18:09,713 ‫עזרת לי מאוד.‬ 234 00:18:13,380 --> 00:18:16,921 ‫תן מבט נוסף בצוער ששמו לאפבורו.‬ 235 00:18:17,921 --> 00:18:22,838 ‫בעבר שותפו לחדר של לרוי פריי,‬ ‫עד שנקלעו לסכסוך,‬ 236 00:18:23,838 --> 00:18:27,380 ‫שמהותו נותרת לא ברורה.‬ 237 00:18:47,421 --> 00:18:48,713 ‫מר לאפבורו.‬ 238 00:18:48,796 --> 00:18:53,213 ‫ספר למר לנדור כיצד אתה ופריי הייתם מכרים.‬ 239 00:18:53,296 --> 00:18:56,005 ‫כן, המפקד. היינו שותפים לחדר.‬ 240 00:18:58,338 --> 00:19:00,755 ‫האם אי פעם הסתכסכתם?‬ 241 00:19:02,046 --> 00:19:04,838 ‫לא הייתי אומר שהסתכסכנו. פשוט…‬ 242 00:19:07,088 --> 00:19:09,630 ‫עניין של הסתעפות דרכים, אדוני.‬ 243 00:19:10,546 --> 00:19:11,963 ‫ומה גרם להסתעפות זו?‬ 244 00:19:12,838 --> 00:19:14,213 ‫לא משהו כזה…‬ 245 00:19:16,046 --> 00:19:17,421 ‫דבר די שגרתי.‬ 246 00:19:17,505 --> 00:19:19,921 ‫אם ידוע לך דבר מה על מר פריי,‬ 247 00:19:20,005 --> 00:19:21,838 ‫חובה עליך לחשוף אותו מייד.‬ 248 00:19:22,880 --> 00:19:25,588 ‫אז כך העניין, אדוני.‬ 249 00:19:27,588 --> 00:19:29,963 ‫ניתן לומר כי התחבר ל…‬ 250 00:19:31,421 --> 00:19:32,838 ‫חבורה רעה.‬ 251 00:19:34,213 --> 00:19:36,171 ‫לפחות כך הוא כינה אותם.‬ 252 00:19:38,046 --> 00:19:43,046 ‫אם כך אמור לי, ב"חבורה רעה",‬ ‫האם התכוון לצוערים אחרים?‬ 253 00:19:43,130 --> 00:19:46,338 ‫הוא מעולם לא אמר זאת, אך הנחתי שכן.‬ 254 00:19:46,421 --> 00:19:48,755 ‫ומדוע לא דיווחת על כך קודם?‬ 255 00:19:48,838 --> 00:19:52,171 ‫האמנתי שהדבר חסר חשיבות.‬ 256 00:19:53,255 --> 00:19:55,296 ‫זה היה לפני זמן רב כל כך, המפקד.‬ 257 00:19:58,505 --> 00:19:59,505 ‫משוחרר!‬ 258 00:20:02,546 --> 00:20:03,755 ‫מר סטודרד.‬ 259 00:20:05,130 --> 00:20:08,630 ‫אתה היית האחרון שראה את מר פריי בחיים.‬ 260 00:20:09,963 --> 00:20:11,171 ‫כן, המפקד.‬ 261 00:20:11,255 --> 00:20:13,588 ‫הרם את קולך.‬ ‫-פשוט איני במיטבי, המפקד.‬ 262 00:20:15,421 --> 00:20:18,130 ‫אכן ראיתי את לרוי מאוחר בלילה המדובר.‬ 263 00:20:18,880 --> 00:20:21,505 ‫חלפתי על פניו בדרך לקסרקטין שעה שנכנסתי.‬ 264 00:20:23,088 --> 00:20:24,213 ‫שוחחת עמו?‬ 265 00:20:24,796 --> 00:20:27,630 ‫הוא עצר אותי, שאל אם יש בסביבה קצינים.‬ 266 00:20:28,671 --> 00:20:29,838 ‫כיצד מר פריי נראה?‬ 267 00:20:31,713 --> 00:20:34,880 ‫היה חשוך מאוד. לא אוכל לסמוך על זיכרוני.‬ 268 00:20:35,588 --> 00:20:39,088 ‫האם נשא דבר מה על גופו, אולי פיסת חבל?‬ 269 00:20:39,796 --> 00:20:41,171 ‫לא עד כמה שראיתי.‬ 270 00:20:43,796 --> 00:20:44,963 ‫היה משהו.‬ 271 00:20:46,171 --> 00:20:49,838 ‫בעת שיצא, שאלתי את פריי‬ ‫לאן פניו מועדות בשעה כה מאוחרת.‬ 272 00:20:50,505 --> 00:20:51,505 ‫ו…?‬ 273 00:20:52,505 --> 00:20:54,505 ‫הוא ענה, "עניינים חיוניים".‬ 274 00:20:55,880 --> 00:20:57,463 ‫מה חשבת שהייתה כוונתו?‬ 275 00:20:59,046 --> 00:21:00,171 ‫אינני יודע.‬ 276 00:21:05,588 --> 00:21:06,588 ‫משוחרר.‬ 277 00:21:17,838 --> 00:21:19,755 ‫סלח לי, קפטן.‬ ‫-כן.‬ 278 00:21:30,130 --> 00:21:31,880 ‫אלוהים אדירים.‬ 279 00:21:33,088 --> 00:21:37,421 ‫"מישהו שחט והשחית פרה וכבשה בקולד ספרינג.‬ 280 00:21:37,505 --> 00:21:41,005 ‫"בתי החזה שלהן נחתכו באכזריות וליבן הוסר."‬ 281 00:21:42,546 --> 00:21:45,588 ‫אף אחד מברואי האל אינו חסין מפני אדם זה?‬ 282 00:21:45,671 --> 00:21:48,213 ‫איננו יודעים אם מדובר באותו אדם.‬ 283 00:21:49,046 --> 00:21:50,130 ‫מה?‬ 284 00:21:50,921 --> 00:21:52,421 ‫אם כך, צירוף מקרים?‬