1
00:00:32,500 --> 00:00:36,125
‫"הגבולות המפרידים בין החיים לבין המוות‬

2
00:00:36,208 --> 00:00:38,625
‫"הם, במקרה הטוב, מטושטשים ולא ברורים.‬

3
00:00:38,708 --> 00:00:42,291
‫"מי יאמר היכן האחד מסתיים‬
‫והאחר מתחיל?" א' א' פו.‬

4
00:01:13,333 --> 00:01:17,083
‫- עיניה התכולות -‬

5
00:01:58,083 --> 00:01:59,625
‫בוקר טוב, רבותיי.‬

6
00:02:02,250 --> 00:02:04,333
‫אתה אגוסטוס לנדור?‬
‫-כן.‬

7
00:02:05,125 --> 00:02:06,250
‫ואתה?‬

8
00:02:06,333 --> 00:02:09,375
‫קפטן היצ'קוק, עומד לשירותך.‬
‫סגן מפקד האקדמיה.‬

9
00:02:10,333 --> 00:02:11,833
‫באתי כדי להודיעך‬

10
00:02:11,916 --> 00:02:14,791
‫כי המפקח תאייר‬
‫מבקש להיפגש עמך באופן מיידי.‬

11
00:02:14,875 --> 00:02:17,916
‫לשם מה הפגישה?‬
‫-אשאיר זאת לקולונל.‬

12
00:02:18,708 --> 00:02:21,791
‫מתי אמורה הפגישה להתקיים?‬
‫-בהקדם, אם זה רצוי לך.‬

13
00:02:25,708 --> 00:02:28,416
‫ואם אחליט שלא לבוא?‬

14
00:02:31,583 --> 00:02:34,416
‫זה יהיה עניינך. אתה אזרח פרטי.‬

15
00:02:42,541 --> 00:02:44,208
‫טוב, יום יפה לנסיעה בכרכרה.‬

16
00:02:49,583 --> 00:02:53,291
‫- עמק ההדסון, ניו יורק‬
‫1830 -‬

17
00:02:53,375 --> 00:02:57,458
‫המושל אמר שהיית ממש אגדה‬
‫בקרב שוטרי העיר ניו יורק.‬

18
00:02:59,375 --> 00:03:03,125
‫וכשהמליץ על שירותיך,‬
‫הזכיר את הישגיך המרשימים,‬

19
00:03:03,208 --> 00:03:08,833
‫כולל מעצר מנהיגי "נערי השחר",‬
‫פירוק כנופיית "שולי הכותונת" המפחידה‬

20
00:03:08,916 --> 00:03:13,958
‫ופיענוח רצח מבעית במיוחד‬
‫של יצאנית צעירה באליז'אן פילדס.‬

21
00:03:14,041 --> 00:03:16,375
‫- וסט פוינט‬
‫אקדמיית צבא ארה"ב - ‬

22
00:03:16,958 --> 00:03:20,250
‫כישרונותיך כוללים פיצוח צפנים,‬
‫ריסון מהומות,‬

23
00:03:20,333 --> 00:03:22,291
‫וחקירות בלי כפפות של משי.‬

24
00:03:23,250 --> 00:03:25,083
‫אתה בן לכומר מגלוסטר,‬

25
00:03:25,166 --> 00:03:27,500
‫והגעת אל ניו יורק כשהיית עוד בנעוריך.‬

26
00:03:28,166 --> 00:03:32,583
‫ואתה אלמן, מר לנדור.‬

27
00:03:32,666 --> 00:03:33,750
‫זה שלוש שנים.‬

28
00:03:35,916 --> 00:03:39,250
‫להזמין קפה?‬
‫-בירה רצויה יותר.‬

29
00:03:46,833 --> 00:03:47,666
‫אתה…‬

30
00:03:49,083 --> 00:03:54,666
‫אתה שומר את הסיכומים הללו‬
‫בתא סתרים שם מאחור, לא כן?‬

31
00:03:54,750 --> 00:03:56,000
‫מה עוד כתוב בהם?‬

32
00:03:56,083 --> 00:03:58,958
‫האם כתוב שלא הטלתי צל על דלת כנסייה‬

33
00:04:00,625 --> 00:04:01,666
‫זה זמן רב?‬

34
00:04:03,000 --> 00:04:07,000
‫האם מצוין שם שבתי הסתלקה לה לפני זמן מה?‬

35
00:04:08,041 --> 00:04:11,583
‫אנו מודעים להיעלמות בתך,‬

36
00:04:12,625 --> 00:04:14,250
‫ונבקש להביע את צערנו.‬

37
00:04:16,041 --> 00:04:18,541
‫עם כל הכבוד, אני מקווה שלא עלבתי בך.‬

38
00:04:18,625 --> 00:04:21,208
‫לא.‬

39
00:04:21,875 --> 00:04:24,583
‫לא, סליחה. עליי להתנצל.‬

40
00:04:24,666 --> 00:04:27,375
‫ואני אכן מתנצל. אנא, המשך.‬

41
00:04:28,166 --> 00:04:33,083
‫מר לנדור, חובה עלינו‬
‫להתקדם בדיסקרטיות רבה.‬

42
00:04:33,166 --> 00:04:34,708
‫אנו מחפשים מישהו.‬

43
00:04:34,791 --> 00:04:38,375
‫אדם פרטי שהוכיח חריצות מתועדת וטקט,‬

44
00:04:38,458 --> 00:04:41,958
‫שיוכל לנהל חקירות מטעם האקדמיה.‬

45
00:04:44,208 --> 00:04:46,625
‫טבען מורכב ובעל אופי רגיש,‬

46
00:04:46,708 --> 00:04:49,333
‫ועניינן אחד מצוערינו.‬

47
00:04:50,166 --> 00:04:53,458
‫תלמיד השנה השנייה מקנטקי, ששמו פריי.‬

48
00:04:54,166 --> 00:04:56,916
‫לרוי פריי.‬
‫-אין טעם ללכת סחור-סחור.‬

49
00:04:58,041 --> 00:05:01,041
‫פריי תלה את עצמו… אמש.‬

50
00:05:04,875 --> 00:05:06,541
‫אני מצטער לשמוע.‬

51
00:05:07,291 --> 00:05:12,458
‫זהו עסק ביש, אבל עליך להבין את עמדתנו.‬

52
00:05:12,541 --> 00:05:16,500
‫הופקדנו מפורשות לדאוג לצעירים אלה,‬

53
00:05:16,583 --> 00:05:20,791
‫לעצב אותם כג'נטלמנים וחיילים,‬
‫ולשם כך, אנו דוחקים בהם.‬

54
00:05:21,791 --> 00:05:26,000
‫אבל אנו אוהבים לחשוב‬
‫שאנו יודעים מתי להפסיק לדחוק.‬

55
00:05:27,291 --> 00:05:28,750
‫בחור תולה את עצמו.‬

56
00:05:30,583 --> 00:05:33,750
‫זה עניין לחוקר מקרי המוות.‬
‫-חוששני שאין זה סוף הפרשה.‬

57
00:05:35,166 --> 00:05:41,500
‫גופתו של הצוער פריי חוללה אמש‬
‫במחלקה בבית החולים.‬

58
00:05:42,750 --> 00:05:45,500
‫חוללה? על ידי מי?‬

59
00:05:45,583 --> 00:05:48,958
‫אילו ידענו, לא היה כל צורך לזמנך.‬

60
00:05:49,041 --> 00:05:51,833
‫בטוחני כי באקדמיה לא מעט שוחרי מעשי קונדס.‬

61
00:05:51,916 --> 00:05:54,500
‫לא היה זה מעשה קונדס, מר לנדור.‬

62
00:05:56,375 --> 00:06:00,125
‫ליבו של לרוי פריי נעקר מחזהו.‬

63
00:06:04,166 --> 00:06:07,291
‫ד"ר מרקוויז, כיצד ניתן לבצע דבר כזה?‬

64
00:06:08,541 --> 00:06:13,708
‫אזמל. כל סכין סבירה וחדה תתאים.‬

65
00:06:14,500 --> 00:06:18,458
‫אבל להגיע אל הלב, זה החלק המסובך.‬

66
00:06:20,125 --> 00:06:24,416
‫החתכים הללו בריאות ובכבד,‬

67
00:06:24,500 --> 00:06:27,625
‫מקורם בסיבוב הלהב במטרה לחוס על הלב.‬

68
00:06:28,791 --> 00:06:31,541
‫וכיצד משמרים את הלב?‬

69
00:06:32,500 --> 00:06:34,375
‫במכל כלשהו.‬

70
00:06:35,166 --> 00:06:38,541
‫עטוף באריג דק או בנייר עיתון.‬

71
00:06:39,541 --> 00:06:41,666
‫סביר להניח שבתוך קרח.‬

72
00:06:43,166 --> 00:06:44,958
‫איזה מין טיפוס יעשה מעשה שכזה?‬

73
00:06:46,458 --> 00:06:47,708
‫חזק.‬

74
00:06:48,291 --> 00:06:49,500
‫אם כך, לא אישה?‬

75
00:06:49,583 --> 00:06:53,083
‫שום אישה שהיה לי העונג להכיר. לא.‬

76
00:06:53,166 --> 00:06:55,708
‫ולגבי ייחוסו הרפואי?‬

77
00:06:55,791 --> 00:07:00,708
‫האם יהיה עליו להיות בעל השכלה והכשרה כשלך?‬

78
00:07:02,250 --> 00:07:03,416
‫לאו דווקא.‬

79
00:07:04,541 --> 00:07:07,083
‫הוא יזדקק לאור רב, ולדעת היכן לחתוך,‬

80
00:07:07,166 --> 00:07:11,500
‫אבל הוא לאו דווקא צריך להיות רופא או מנתח.‬

81
00:07:11,583 --> 00:07:13,166
‫הוא ודאי…‬
‫-לוקה בנפשו!‬

82
00:07:14,541 --> 00:07:15,833
‫ומסתובב בחופשי.‬

83
00:07:18,041 --> 00:07:20,000
‫הצג 'שק!‬

84
00:07:20,083 --> 00:07:22,541
‫אנא סלח לי, מר לנדור.‬

85
00:07:22,625 --> 00:07:24,958
‫מצאת אותנו במצב רגיש ביותר.‬

86
00:07:26,166 --> 00:07:28,583
‫ישנם סנטורים חזקים מסוימים בוושינגטון‬

87
00:07:28,666 --> 00:07:31,791
‫שרוצים יותר מכול‬
‫לראות אותנו נכשלים, לסגור אותנו.‬

88
00:07:34,333 --> 00:07:40,583
‫אני מבקש את עזרתך להציל‬
‫את הכבוד של האקדמיה של צבא ארה"ב.‬

89
00:07:41,625 --> 00:07:43,125
‫ואכן אנסה להצילו.‬

90
00:07:47,125 --> 00:07:51,333
‫אמש היית בתורנות שמירה, מר האנטון.‬

91
00:07:51,416 --> 00:07:52,458
‫כן, אדוני.‬

92
00:07:53,083 --> 00:07:56,375
‫התייצבתי ב-21:30,‬
‫הוחלפתי בחצות וחזרתי אל חדר הכוננות.‬

93
00:07:56,458 --> 00:07:57,625
‫היכן הוא נמצא?‬

94
00:07:58,208 --> 00:08:00,333
‫מספר ארבע, אדוני. ליד מצודת קלינטון.‬

95
00:08:00,416 --> 00:08:03,125
‫אני מודה, אינני מכיר את השטח,‬

96
00:08:03,208 --> 00:08:05,833
‫אך נראה שהחלק שאנו עומדים עליו עכשיו‬

97
00:08:05,916 --> 00:08:10,583
‫אינו נמצא בנתיב‬
‫ממצודת קלינטון אל הקסרקטין הצפוני.‬

98
00:08:10,666 --> 00:08:12,708
‫לא, אדוני.‬
‫-מדוע סטית מהדרך?‬

99
00:08:12,791 --> 00:08:15,500
‫ובכן, אדוני, בדרכי שמעתי רחש.‬

100
00:08:16,333 --> 00:08:17,875
‫העליתי בדעתי שזו חיה.‬

101
00:08:17,958 --> 00:08:21,375
‫נשמע כאילו גססה או נתפסה במלכודת,‬
‫ולכן נחלצתי לעזרתה.‬

102
00:08:21,458 --> 00:08:23,541
‫אני חובב נלהב של בעלי חיים.‬

103
00:08:25,583 --> 00:08:29,416
‫רצתי לכאן עד שהתחככתי בצוער פריי, אדוני.‬

104
00:08:29,500 --> 00:08:31,833
‫כיצד הוא נראה?‬
‫-לא טוב, אדוני.‬

105
00:08:32,875 --> 00:08:34,250
‫הוא לא היה תלוי ישר.‬

106
00:08:35,291 --> 00:08:37,916
‫נראה כי היה כמעט ישוב בכיסא.‬

107
00:08:39,125 --> 00:08:40,666
‫אינני מבין.‬

108
00:08:41,333 --> 00:08:43,458
‫כפות רגליו נגעו בקרקע, אדוני.‬

109
00:08:45,083 --> 00:08:47,875
‫כפות רגליו נגעו בקרקע?‬
‫-כן, אדוני.‬

110
00:08:50,333 --> 00:08:53,625
‫טוב. מה עשית אז?‬

111
00:08:54,208 --> 00:08:57,541
‫רצתי. רצתי ישירות חזרה‬
‫אל הקסרקטין הצפוני.‬

112
00:09:01,333 --> 00:09:03,875
‫שאלה אחרונה ולא אטריד אותך עוד.‬

113
00:09:04,541 --> 00:09:06,333
‫האם ראית כאן אדם נוסף?‬

114
00:09:07,125 --> 00:09:07,958
‫לא, אדוני.‬

115
00:09:11,125 --> 00:09:12,166
‫מר האנטון.‬

116
00:09:19,000 --> 00:09:20,000
‫הצוואר…‬

117
00:09:20,750 --> 00:09:23,583
‫הוא היה הדבר הראשון שנראה לי מוזר.‬

118
00:09:24,375 --> 00:09:25,208
‫רואה?‬

119
00:09:26,041 --> 00:09:29,000
‫כלל לא לפיתה נקייה. החבל תפס אותו,‬

120
00:09:29,083 --> 00:09:33,083
‫עלה וירד בצווארו, בניסיון לשפר את אחיזתו.‬

121
00:09:33,166 --> 00:09:34,583
‫כאילו…‬

122
00:09:34,666 --> 00:09:37,416
‫כאילו הוא… נלחם.‬

123
00:09:40,791 --> 00:09:42,583
‫הבט, אם תואיל, באצבעותיו.‬

124
00:09:42,666 --> 00:09:46,208
‫מכוסות שלפוחיות טריות עקב לפיתת החבל,‬

125
00:09:46,291 --> 00:09:50,125
‫במאמץ לקלוף אותו מצווארו.‬

126
00:09:50,208 --> 00:09:52,416
‫האוכל לשאול מה קורה כאן?‬

127
00:09:53,458 --> 00:09:55,875
‫הדבר הזה חורג מן המקובל.‬

128
00:09:57,125 --> 00:10:01,500
‫תהיתי אם לא תתנגד למשש‬
‫את עורפו של מר פריי.‬

129
00:10:01,583 --> 00:10:03,833
‫בדקת את מר פריי, נכון?‬

130
00:10:03,916 --> 00:10:06,916
‫מובן שבדקתי. זהו תפקידי.‬

131
00:10:11,541 --> 00:10:14,125
‫הלא דנו כבר בדבר?‬

132
00:10:28,750 --> 00:10:32,250
‫יש מעין חבורה.‬

133
00:10:33,291 --> 00:10:34,625
‫באונה הקודקודית.‬

134
00:10:35,375 --> 00:10:37,875
‫אורכה כשמונה ס"מ.‬

135
00:10:43,291 --> 00:10:44,791
‫נראה כי פספסתי אותה.‬

136
00:10:46,250 --> 00:10:48,791
‫מישהו רצח את מר פריי.‬

137
00:10:49,583 --> 00:10:52,000
‫האם זה מה שאתה אומר לנו, מר לנדור?‬

138
00:10:52,083 --> 00:10:55,166
‫נראה כי זהו הכיוון, קפטן היצ'קוק.‬

139
00:11:28,000 --> 00:11:30,166
‫זה דבר קל לפספוס, דוקטור.‬

140
00:11:35,541 --> 00:11:36,666
‫מר לנדור.‬

141
00:11:39,958 --> 00:11:41,500
‫כעת משאתה עמנו,‬

142
00:11:42,375 --> 00:11:45,083
‫חובה להכתיב כמה כללי יסוד.‬

143
00:11:46,708 --> 00:11:49,750
‫אתה תדווח לי על בסיס יומי,‬
‫ואני, בתורי, לקולונל.‬

144
00:11:50,333 --> 00:11:54,666
‫ואל לך לומר מילה על כך לאיש,‬
‫לא בתוך האקדמיה ולא מחוצה לה.‬

145
00:11:56,166 --> 00:11:58,666
‫זה הכול?‬
‫-תנאי אחד אחרון.‬

146
00:12:00,375 --> 00:12:03,875
‫במהלך כל החקירה הזו, תתנזר משתייה.‬

147
00:12:06,291 --> 00:12:08,250
‫שמך הולך לפניך.‬

148
00:12:35,041 --> 00:12:35,875
‫סלח לי.‬

149
00:12:36,666 --> 00:12:39,416
‫אתה אגוסטוס לנדור?‬
‫-אכן.‬

150
00:12:39,500 --> 00:12:42,500
‫אם אינני טועה, נתבקשת לפענח את התעלומה‬

151
00:12:42,583 --> 00:12:44,125
‫סביב לרוי פריי.‬

152
00:12:44,208 --> 00:12:46,375
‫אכן כן. איך אוכל לעזור?‬

153
00:12:46,458 --> 00:12:50,250
‫חיוני מבחינתי, ולטובת כבוד מוסד זה,‬

154
00:12:50,333 --> 00:12:53,583
‫לחלוק חלק מהמסקנות אליהן הגעתי.‬

155
00:12:53,666 --> 00:12:54,625
‫מסקנות?‬

156
00:12:54,708 --> 00:12:57,000
‫בנוגע למר פריי המנוח.‬

157
00:12:58,000 --> 00:12:59,625
‫אשמח מאוד לשמוע.‬

158
00:13:00,791 --> 00:13:02,333
‫האדם שאתה מחפש‬

159
00:13:04,250 --> 00:13:05,250
‫הוא משורר.‬

160
00:13:15,291 --> 00:13:16,583
‫טוראי קוקרן.‬

161
00:13:17,166 --> 00:13:20,625
‫כשגופתו של לרוי פריי הובאה אל בית החולים,‬

162
00:13:20,708 --> 00:13:23,333
‫אתה הופקדת על שמירתה?‬

163
00:13:23,416 --> 00:13:24,625
‫כן, אדוני.‬

164
00:13:25,208 --> 00:13:29,791
‫האם משהו קרה במהלך משמרתך?‬
‫-רק ב-2:30.‬

165
00:13:29,875 --> 00:13:32,708
‫אז שוחררתי מתפקידי.‬
‫-מי שחרר אותך?‬

166
00:13:34,500 --> 00:13:38,333
‫טוראי, מי שחרר אותך?‬
‫-אין ביכולתי לומר, אדוני.‬

167
00:13:39,416 --> 00:13:40,916
‫רק שזה היה קצין.‬

168
00:13:42,208 --> 00:13:44,541
‫הוא לא הזדהה?‬
‫-לא, אדוני.‬

169
00:13:45,208 --> 00:13:47,291
‫אך לא הייתי מצפה מקצין להזדהות.‬

170
00:13:49,583 --> 00:13:51,333
‫מה אמר לך קצין זה?‬

171
00:13:51,958 --> 00:13:56,541
‫הוא אמר, "תודה לך, טוראי.‬
‫סיימת. אתה משוחרר."‬

172
00:13:56,625 --> 00:14:00,291
‫בקשה משונה, לא?‬
‫-כן, אדוני. מאוד.‬

173
00:14:02,500 --> 00:14:05,666
‫ראית את פני הקצין?‬
‫-לא, אדוני.‬

174
00:14:05,750 --> 00:14:07,958
‫היה ברשותי רק נר. היה חשוך ביותר.‬

175
00:14:08,041 --> 00:14:10,583
‫אם כך, אמור לי, כיצד ידעת שזה קצין?‬

176
00:14:10,666 --> 00:14:15,416
‫הדרגה על כתפו, אדוני.‬
‫אם כי עליי להודות, הדבר היה מוזר ביותר.‬

177
00:14:15,500 --> 00:14:17,375
‫מדוע?‬
‫-הדרגות.‬

178
00:14:17,958 --> 00:14:20,708
‫דרגות כתף שמאל היו חסרות.‬

179
00:14:39,250 --> 00:14:40,916
‫הנה האיש בכבודו ובעצמו.‬

180
00:14:42,000 --> 00:14:44,958
‫בני מסוגל לזהות אדם הזקוק למשקה.‬

181
00:14:45,041 --> 00:14:49,125
‫עצם מראהו מחמם את ליבי.‬

182
00:14:49,916 --> 00:14:51,333
‫בני!‬
‫-אדוני.‬

183
00:14:51,416 --> 00:14:54,750
‫לחיי… כללים.‬
‫-שילכו להזדיין.‬

184
00:15:01,625 --> 00:15:02,625
‫פטסי.‬

185
00:15:03,541 --> 00:15:04,458
‫פטסי!‬

186
00:15:04,541 --> 00:15:05,541
‫מדוע את נסערת?‬

187
00:15:08,208 --> 00:15:09,958
‫שמעת על הצוער המסכן?‬

188
00:15:11,500 --> 00:15:14,583
‫הם אומרים שעברו שעות עד שמת.‬
‫-"הם"?‬

189
00:15:16,833 --> 00:15:17,666
‫הוא.‬

190
00:15:31,291 --> 00:15:34,083
‫אתה לא אמור להיות בתפילה?‬

191
00:15:34,166 --> 00:15:35,750
‫ערב טוב. תפילה?‬

192
00:15:35,833 --> 00:15:37,291
‫לא, לא אחסר לאיש.‬

193
00:15:37,916 --> 00:15:39,750
‫בקושי מודעים להימצאותי באקדמיה.‬

194
00:15:39,833 --> 00:15:45,000
‫יתרה מזאת, למדתי הרבה יותר‬
‫בחדרים שכאלה מאשר בכל כיתה.‬

195
00:15:46,166 --> 00:15:47,250
‫איני מטיל בכך ספק.‬

196
00:15:47,333 --> 00:15:50,875
‫שב, בבקשה. קח לך…‬

197
00:15:50,958 --> 00:15:52,875
‫כיסא?‬
‫-כיסא. תודה.‬

198
00:15:54,541 --> 00:15:56,708
‫תלמיד שנה ד' פו. א' א' פו.‬

199
00:15:57,625 --> 00:15:59,208
‫אדגר א' פו.‬

200
00:15:59,958 --> 00:16:02,333
‫אני רואה כי פיתחת צמא קשה.‬

201
00:16:02,416 --> 00:16:05,041
‫צימאון מבריח את הדיכאון.‬

202
00:16:12,500 --> 00:16:17,833
‫אז אמור לי, כיצד גילית על לרוי פריי?‬

203
00:16:18,583 --> 00:16:21,291
‫מהאנטון, כמובן.‬

204
00:16:21,375 --> 00:16:25,625
‫הוא מפיץ את החדשות משל היה כרוז העיר.‬

205
00:16:25,708 --> 00:16:27,916
‫אולי בקרוב מישהו יתלה אותו.‬

206
00:16:29,625 --> 00:16:32,916
‫אינך מתכוון לרמוז שמישהו תלה את מר פריי?‬

207
00:16:33,000 --> 00:16:34,916
‫אין בכוונתי לרמוז דבר.‬

208
00:16:37,291 --> 00:16:43,458
‫מדוע אתה חושב‬
‫שהאיש שעקר את ליבו של לרוי פריי‬

209
00:16:44,166 --> 00:16:45,166
‫היה משורר?‬

210
00:16:45,916 --> 00:16:46,750
‫ובכן…‬

211
00:16:48,583 --> 00:16:51,750
‫הלב הינו סמל או שהינו חסר משמעות.‬

212
00:16:52,333 --> 00:16:54,583
‫כעת, בטל את אפשרות הסמל ועם מה נותרת?‬

213
00:16:56,291 --> 00:17:00,791
‫חופן שריר שמבחינה אסתטית,‬
‫אינו מעניין יותר משלפוחית שתן.‬

214
00:17:01,500 --> 00:17:05,083
‫כעת, עקירת לב אדם מהווה מעשה לא חוקי.‬

215
00:17:05,166 --> 00:17:07,250
‫ומי מצויד טוב יותר למלאכה מסוג זה‬

216
00:17:09,041 --> 00:17:09,875
‫מאשר משורר?‬

217
00:17:10,583 --> 00:17:13,708
‫משורר מילולי ביותר, כך זה נראה…‬

218
00:17:13,791 --> 00:17:16,333
‫לא תוכל להעמיד פנים שמעשה אכזרי זה‬

219
00:17:16,416 --> 00:17:21,958
‫לא הבריח כל מחשבה ספרותית מעצם כפלי מוחך.‬

220
00:17:24,583 --> 00:17:26,958
‫הפואמה המקסימה של הלורד סקלינג,‬

221
00:17:27,041 --> 00:17:31,041
‫"אנא, השיבי לי את ליבי‬
‫שכן את שלך לא אוכל לקבל"‬

222
00:17:31,125 --> 00:17:33,208
‫או אפילו מהתנ"ך,‬

223
00:17:33,291 --> 00:17:35,208
‫"לב טהור, ברא לי אלוהים.‬

224
00:17:35,291 --> 00:17:39,416
‫"לב נשבר ונדכה, אלוהים, לא תבזה."‬

225
00:17:40,166 --> 00:17:44,500
‫אם כך, באותה מידה‬
‫ייתכן שאנו מחפשים מטורף דתי.‬

226
00:17:44,583 --> 00:17:49,208
‫לא, הבן, שכחתי לחלוק עמך שאני עצמי משורר,‬

227
00:17:49,291 --> 00:17:50,916
‫ולכן נוטה לחשוב כמשורר.‬

228
00:17:52,166 --> 00:17:54,333
‫לא מזדמן לי לעסוק רבות בשירה.‬

229
00:17:54,916 --> 00:17:56,875
‫ולמה לך? אתה אמריקני.‬

230
00:17:58,416 --> 00:17:59,541
‫ואתה?‬

231
00:17:59,625 --> 00:18:03,916
‫אומן. אי לכך, חסר ארץ.‬

232
00:18:04,791 --> 00:18:06,083
‫מה, מר לנדור?‬

233
00:18:08,458 --> 00:18:09,708
‫עזרת לי מאוד.‬

234
00:18:13,375 --> 00:18:16,916
‫תן מבט נוסף בצוער ששמו לאפבורו.‬

235
00:18:17,916 --> 00:18:22,833
‫בעבר שותפו לחדר של לרוי פריי,‬
‫עד שנקלעו לסכסוך,‬

236
00:18:23,833 --> 00:18:27,375
‫שמהותו נותרת לא ברורה.‬

237
00:18:47,416 --> 00:18:48,708
‫מר לאפבורו.‬

238
00:18:48,791 --> 00:18:53,208
‫ספר למר לנדור כיצד אתה ופריי הייתם מכרים.‬

239
00:18:53,291 --> 00:18:56,000
‫כן, המפקד. היינו שותפים לחדר.‬

240
00:18:58,333 --> 00:19:00,750
‫האם אי פעם הסתכסכתם?‬

241
00:19:02,041 --> 00:19:04,833
‫לא הייתי אומר שהסתכסכנו. פשוט…‬

242
00:19:07,083 --> 00:19:09,625
‫עניין של הסתעפות דרכים, אדוני.‬

243
00:19:10,541 --> 00:19:11,958
‫ומה גרם להסתעפות זו?‬

244
00:19:12,833 --> 00:19:14,208
‫לא משהו כזה…‬

245
00:19:16,041 --> 00:19:17,416
‫דבר די שגרתי.‬

246
00:19:17,500 --> 00:19:19,916
‫אם ידוע לך דבר מה על מר פריי,‬

247
00:19:20,000 --> 00:19:21,833
‫חובה עליך לחשוף אותו מייד.‬

248
00:19:22,875 --> 00:19:25,583
‫אז כך העניין, אדוני.‬

249
00:19:27,583 --> 00:19:29,958
‫ניתן לומר כי התחבר ל…‬

250
00:19:31,416 --> 00:19:32,833
‫חבורה רעה.‬

251
00:19:34,208 --> 00:19:36,166
‫לפחות כך הוא כינה אותם.‬

252
00:19:38,041 --> 00:19:43,041
‫אם כך אמור לי, ב"חבורה רעה",‬
‫האם התכוון לצוערים אחרים?‬

253
00:19:43,125 --> 00:19:46,333
‫הוא מעולם לא אמר זאת, אך הנחתי שכן.‬

254
00:19:46,416 --> 00:19:48,750
‫ומדוע לא דיווחת על כך קודם?‬

255
00:19:48,833 --> 00:19:52,166
‫האמנתי שהדבר חסר חשיבות.‬

256
00:19:53,250 --> 00:19:55,291
‫זה היה לפני זמן רב כל כך, המפקד.‬

257
00:19:58,500 --> 00:19:59,500
‫משוחרר!‬

258
00:20:02,541 --> 00:20:03,750
‫מר סטודרד.‬

259
00:20:05,125 --> 00:20:08,625
‫אתה היית האחרון שראה את מר פריי בחיים.‬

260
00:20:09,958 --> 00:20:11,166
‫כן, המפקד.‬

261
00:20:11,250 --> 00:20:13,583
‫הרם את קולך.‬
‫-פשוט איני במיטבי, המפקד.‬

262
00:20:15,416 --> 00:20:18,125
‫אכן ראיתי את לרוי מאוחר בלילה המדובר.‬

263
00:20:18,875 --> 00:20:21,500
‫חלפתי על פניו בדרך לקסרקטין שעה שנכנסתי.‬

264
00:20:23,083 --> 00:20:24,208
‫שוחחת עמו?‬

265
00:20:24,791 --> 00:20:27,625
‫הוא עצר אותי, שאל אם יש בסביבה קצינים.‬

266
00:20:28,666 --> 00:20:29,833
‫כיצד מר פריי נראה?‬

267
00:20:31,708 --> 00:20:34,875
‫היה חשוך מאוד. לא אוכל לסמוך על זיכרוני.‬

268
00:20:35,583 --> 00:20:39,083
‫האם נשא דבר מה על גופו, אולי פיסת חבל?‬

269
00:20:39,791 --> 00:20:41,166
‫לא עד כמה שראיתי.‬

270
00:20:43,791 --> 00:20:44,958
‫היה משהו.‬

271
00:20:46,166 --> 00:20:49,833
‫בעת שיצא, שאלתי את פריי‬
‫לאן פניו מועדות בשעה כה מאוחרת.‬

272
00:20:50,500 --> 00:20:51,500
‫ו…?‬

273
00:20:52,500 --> 00:20:54,500
‫הוא ענה, "עניינים חיוניים".‬

274
00:20:55,875 --> 00:20:57,458
‫מה חשבת שהייתה כוונתו?‬

275
00:20:59,041 --> 00:21:00,166
‫אינני יודע.‬

276
00:21:05,583 --> 00:21:06,583
‫משוחרר.‬

277
00:21:17,833 --> 00:21:19,750
‫סלח לי, קפטן.‬
‫-כן.‬

278
00:21:30,125 --> 00:21:31,875
‫אלוהים אדירים.‬

279
00:21:33,083 --> 00:21:37,416
‫"מישהו שחט והשחית פרה וכבשה בקולד ספרינג.‬

280
00:21:37,500 --> 00:21:41,000
‫"בתי החזה שלהן נחתכו באכזריות וליבן הוסר."‬

281
00:21:42,541 --> 00:21:45,583
‫אף אחד מברואי האל אינו חסין מפני אדם זה?‬

282
00:21:45,666 --> 00:21:48,208
‫איננו יודעים אם מדובר באותו אדם.‬

283
00:21:49,041 --> 00:21:50,125
‫מה?‬

284
00:21:50,916 --> 00:21:52,416
‫אם כך, צירוף מקרים?‬

285
00:21:55,583 --> 00:21:58,000
‫החל מ-6:00 מחר בבוקר,‬

286
00:21:58,750 --> 00:22:03,291
‫כל החיילים ישתתפו אך ורק בשיעורים,‬
‫בארוחות ובתפילות.‬

287
00:22:04,125 --> 00:22:04,958
‫ותו לא!‬

288
00:22:16,250 --> 00:22:20,166
‫אם מישהו מבני כיתתך ישאל,‬
‫שוחחנו אך ורק על היכרותך עם לרוי פריי.‬

289
00:22:20,666 --> 00:22:23,125
‫לא הייתה כל היכרות. לא הכרתי אותו.‬

290
00:22:23,208 --> 00:22:24,833
‫מה?‬
‫-לא הכרתי את הבחור.‬

291
00:22:25,583 --> 00:22:28,541
‫אם כך, הבנתי לא נכון.‬
‫-אינך הראשון.‬

292
00:22:29,416 --> 00:22:31,708
‫אז אם זה איננו דיון, מה זה?‬

293
00:22:32,916 --> 00:22:34,125
‫הצעת עבודה.‬

294
00:22:35,250 --> 00:22:36,250
‫ללא שכר.‬

295
00:22:37,208 --> 00:22:40,416
‫אסור לאיש מבני כיתתך לדעת במה אתה עוסק‬

296
00:22:40,500 --> 00:22:43,708
‫עד שיעבור זמן רב מסיום המשימה.‬

297
00:22:43,791 --> 00:22:47,541
‫ואם הם כן יגלו, שמך ודאי יהיה לקללה.‬

298
00:22:48,875 --> 00:22:50,250
‫הצעה שאין לעמוד בפניה.‬

299
00:22:51,541 --> 00:22:53,875
‫לא, אנא ממך, ספר לי עוד.‬

300
00:22:54,458 --> 00:22:59,500
‫מצוין. אבקש כי תפענח את זה,‬
‫חלק מפתק גדול יותר.‬

301
00:22:59,583 --> 00:23:04,000
‫תיאלץ לעבוד בחשאי ובדיוק רב ביותר.‬

302
00:24:02,666 --> 00:24:06,791
‫אני שמח לדווח כי פענחתי בהצלחה את הודעתך.‬

303
00:24:08,375 --> 00:24:11,166
‫היא נכתבה ביד, והינה בעלת אופי אישי.‬

304
00:24:11,250 --> 00:24:13,500
‫היא הייתה ברשות פריי בשעת מותו.‬

305
00:24:13,583 --> 00:24:15,833
‫אם כך, ניתן להניח כי די היה בה‬

306
00:24:15,916 --> 00:24:19,083
‫כדי למשוך אותו מהקסרקטין שלו בלילה המדובר.‬

307
00:24:19,166 --> 00:24:22,166
‫משום ששאר ההודעה נקרעה מידו,‬

308
00:24:22,250 --> 00:24:25,833
‫נוכל להניח כי המכתב,‬
‫באופן כלשהו, זיהה את שולחו.‬

309
00:24:25,916 --> 00:24:28,833
‫כעת, השימוש באותיות דפוס,‬
‫שחורות ופרימיטיביות,‬

310
00:24:28,916 --> 00:24:32,791
‫מצביע על כך‬
‫שהשולח ביקש גם להסוות את זהותו.‬

311
00:24:32,875 --> 00:24:38,125
‫הזמנה מסוג כלשהו,‬
‫או שמא נדייק ונקרא לדבר "מלכודת".‬

312
00:24:39,291 --> 00:24:40,375
‫מלכודת?‬

313
00:24:43,125 --> 00:24:45,458
‫כעת, עם מחשבה זו… היורשה לי?‬

314
00:24:46,625 --> 00:24:49,708
‫הבה נרכז את מאמצינו בשורה השלישית,‬

315
00:24:49,791 --> 00:24:51,833
‫שאנו יודעים, עובדתית, שהיא שלמה.‬

316
00:24:51,916 --> 00:24:53,416
‫"נא". אך נא מה?‬

317
00:24:54,000 --> 00:24:56,541
‫משהו שמתחיל ב-ת'.‬

318
00:24:58,000 --> 00:24:59,458
‫"תמיר"? "תפל"?‬

319
00:25:00,375 --> 00:25:04,083
‫לא. דבר מזה אינו מתאים להזמנה.‬

320
00:25:04,166 --> 00:25:08,958
‫"נא תאבד"? לא. המבנה מגושם מדי.‬

321
00:25:09,041 --> 00:25:13,125
‫אם, למעשה, נוכחותו של לרוי פריי‬
‫נתבקשה בזמן ובמקום נתונים,‬

322
00:25:13,208 --> 00:25:15,958
‫יש רק מילה אחת, "תאחר."‬

323
00:25:16,541 --> 00:25:18,958
‫"נא תאחר."‬

324
00:25:19,625 --> 00:25:21,166
‫ועם סריקת השורה השלישית,‬

325
00:25:21,250 --> 00:25:24,458
‫המילה הראשונה נעשית פשוטה כמעט עד עלבון‬

326
00:25:24,541 --> 00:25:25,916
‫להסקה, "אל".‬

327
00:25:26,000 --> 00:25:29,625
‫אם כך, "אל נא תאחר".‬

328
00:25:31,541 --> 00:25:33,791
‫כעת, תן מבט נוקב, מר לנדור.‬

329
00:25:33,875 --> 00:25:36,541
‫אין צורך להרחיק בחיפוש אחר מועמד מתאים.‬

330
00:25:36,625 --> 00:25:40,333
‫אם פריי היה בדרכו אל אתר קבוע מראש,‬

331
00:25:40,416 --> 00:25:43,875
‫הוא היה, מבחינת המחבר, נכון לבוא.‬

332
00:25:43,958 --> 00:25:47,041
‫אם כך, "בוא, מר פריי."‬

333
00:25:47,125 --> 00:25:50,125
‫כעת, משזה הובן, אין דבר פשוט יותר‬

334
00:25:50,208 --> 00:25:53,583
‫מאשר הסקת המילה הבאה.‬
‫האם תוכל להיות כל דבר מלבד "בקרוב"?‬

335
00:25:53,666 --> 00:25:56,125
‫נכניס את המילה, ובבקשה!‬

336
00:25:56,208 --> 00:25:57,875
‫"אל נא תאחר. בוא בקרוב."‬

337
00:25:58,583 --> 00:26:02,083
‫והנה לך, הפתרון לאניגמה הקטנה שלנו,‬

338
00:26:02,166 --> 00:26:04,166
‫שמוגש לך בכבוד.‬

339
00:26:10,875 --> 00:26:13,625
‫עבודה מצוינת ביותר. תודה לך.‬

340
00:26:14,625 --> 00:26:16,333
‫רק דבר אחד.‬
‫-כן?‬

341
00:26:16,416 --> 00:26:18,750
‫האם התמזל מזלך עם שתי השורות הראשונות?‬

342
00:26:18,833 --> 00:26:21,416
‫ובכן, נאלצתי להודות שהמצב אבוד.‬

343
00:26:22,416 --> 00:26:23,583
‫האם אתה מאיית היטב?‬

344
00:26:23,666 --> 00:26:26,000
‫ללא רבב, בפסיקת אותוריטה חשובה לא פחות‬

345
00:26:26,083 --> 00:26:29,250
‫מאשר הכומר ג'ון ברנסבי מסטוק נואינגטון.‬

346
00:26:29,333 --> 00:26:35,875
‫אם כך, אני מניח כי מעולם לא עשית‬
‫את מה שרבים מאיתנו… עושים.‬

347
00:26:35,958 --> 00:26:39,791
‫שגית באיות מילים שנשמעות דומות.‬

348
00:26:41,291 --> 00:26:46,916
‫למשל, "כן", "קאן", ו"כאן".‬

349
00:26:48,375 --> 00:26:49,958
‫שגיאה שכיחה.‬

350
00:26:50,041 --> 00:26:52,625
‫אכן הזמנה. "פגוש אותי כאן."‬

351
00:26:52,708 --> 00:26:57,125
‫כמובן, עדיין איננו יודעים‬
‫היכן הפגישה, נכון?‬

352
00:26:58,125 --> 00:27:02,041
‫משהו שבסופו "ג-נ".‬

353
00:27:04,041 --> 00:27:04,958
‫המעגן!‬

354
00:27:06,291 --> 00:27:09,750
‫ואם יורשה לי להוסיף, המפרצון שליד המעגן.‬
‫-בחירה מצוינת.‬

355
00:27:09,833 --> 00:27:14,958
‫אם כך, "אהיה במפרצון שליד המעגן.‬

356
00:27:15,041 --> 00:27:17,125
‫"ניפגש כאן בסביבות השעה 23:00".‬

357
00:27:17,208 --> 00:27:21,541
‫אם כך, "אל נא תאחר. בוא, פגוש אותי"‬
‫אולי קרוב יותר לתשובה.‬

358
00:27:22,583 --> 00:27:24,625
‫האם זה מרמז על משהו?‬

359
00:27:25,666 --> 00:27:28,083
‫מדוע שייפגש עם צוער במעגן‬

360
00:27:28,958 --> 00:27:30,541
‫כשיוכלו להיפגש בכל מקום?‬

361
00:27:32,916 --> 00:27:37,500
‫משום שלא מדובר בצוער, אלא באישה.‬

362
00:27:39,708 --> 00:27:43,500
‫ידעת את הפתרון מההתחלה, מר לנדור.‬

363
00:27:43,583 --> 00:27:44,708
‫היה לי מושג כלשהו.‬

364
00:27:45,583 --> 00:27:49,125
‫אם כך, אם זוהי אכן אישה שאנו מחפשים,‬

365
00:27:50,750 --> 00:27:54,083
‫אני סבור כי זכיתי לחזות בה.‬

366
00:27:56,083 --> 00:28:00,625
‫בבוקר שלאחר מותו של לרוי פריי,‬
‫לפני שידעתי על המתרחש,‬

367
00:28:02,458 --> 00:28:07,250
‫התעוררתי והתחלתי לדקלם‬
‫שורות פתיחה של פואמה,‬

368
00:28:09,125 --> 00:28:14,041
‫שורות המספרות על אישה מסתורית במצוקה קשה.‬

369
00:28:14,875 --> 00:28:20,625
‫ואז, מחוץ לחדר האוכל,‬
‫התגלתה היצורה היפה ביותר‬

370
00:28:20,708 --> 00:28:23,416
‫שאי פעם היה לי העונג לתת בה מבט.‬

371
00:28:28,541 --> 00:28:29,750
‫מי היא הייתה?‬

372
00:28:31,125 --> 00:28:32,958
‫אין לי שמץ של מושג.‬

373
00:28:33,041 --> 00:28:37,750
‫אבל מדוע אתה מאמין שהפואמה‬
‫או הצעירה קשורות אל מר פריי?‬

374
00:28:37,833 --> 00:28:39,958
‫אווירת האלימות הסמויה.‬

375
00:28:41,500 --> 00:28:43,625
‫כפייה שאין להעלות על דל שפתיים.‬

376
00:28:45,208 --> 00:28:46,750
‫אישה אלמונית.‬

377
00:28:48,625 --> 00:28:51,291
‫יכולת להתעורר בכל בוקר אחר ולכתוב אותה.‬

378
00:28:52,041 --> 00:28:55,166
‫אך לא אני כתבתי אותה. היא הוכתבה לי.‬

379
00:28:55,791 --> 00:28:56,625
‫הוכתבה?‬

380
00:28:59,291 --> 00:29:00,125
‫על ידי מי?‬

381
00:29:02,666 --> 00:29:03,500
‫אימי.‬

382
00:29:07,041 --> 00:29:08,041
‫היא מתה.‬

383
00:29:09,791 --> 00:29:12,083
‫מתה זה 20 שנים כמעט.‬

384
00:29:19,416 --> 00:29:21,750
‫ספרי לי על הברנש הזה, פו.‬

385
00:29:24,583 --> 00:29:26,000
‫הו, פואי.‬

386
00:29:28,500 --> 00:29:29,541
‫בחור מקסים.‬

387
00:29:31,375 --> 00:29:35,541
‫נימוסים יפהפיים. מרבה לדבר.‬

388
00:29:35,625 --> 00:29:40,541
‫בהחלט. ובהחלט יש בו דבר מה מוזר.‬

389
00:29:41,250 --> 00:29:42,791
‫משום שהוא מרבה לדבר?‬

390
00:29:42,875 --> 00:29:45,291
‫לא, משום שכולו דמיונות חסרי פשר.‬

391
00:29:46,333 --> 00:29:48,000
‫מספר לי על פואמה,‬

392
00:29:48,083 --> 00:29:51,916
‫טוען שהיא קשורה למות לרוי פריי.‬

393
00:29:52,000 --> 00:29:58,958
‫טוען שהוכתבה לו, תוך כדי שינה,‬
‫על ידי אימו המנוחה.‬

394
00:30:05,458 --> 00:30:10,375
‫אתה, מכל האנשים, יודע שאנשים שאיבדנו…‬

395
00:30:12,500 --> 00:30:14,125
‫נמצאים עמנו תמיד.‬

396
00:30:19,458 --> 00:30:23,583
‫אדם יעשה כמעט הכול‬
‫כדי להונות את המוות, לא כן?‬

397
00:31:21,458 --> 00:31:23,166
‫במכל כלשהו.‬

398
00:31:23,916 --> 00:31:27,708
‫עטוף באריג דק או בנייר עיתון.‬

399
00:31:28,291 --> 00:31:30,375
‫סביר להניח שבתוך קרח.‬

400
00:31:44,166 --> 00:31:47,750
‫- פגוש אותי במחסן הקרח. אל פחד -‬

401
00:34:51,875 --> 00:34:55,000
‫יופי. הפתק שלי הגיע אליך.‬

402
00:34:55,083 --> 00:34:56,791
‫האם עקבו אחריך?‬
‫-עקבו?‬

403
00:34:57,375 --> 00:34:59,708
‫איזה חוסר מקצועיות. מובן שלא.‬

404
00:35:02,541 --> 00:35:05,791
‫מה זה?‬
‫-זירת הפשע.‬

405
00:35:06,541 --> 00:35:08,833
‫הפשע… השני.‬

406
00:35:10,708 --> 00:35:12,750
‫המקום שאליו הובא ליבו של פריי.‬

407
00:35:13,416 --> 00:35:16,500
‫הזכרת שלקיחת ליבו של פריי‬
‫משכה אותך אל התנ"ך.‬

408
00:35:16,583 --> 00:35:19,208
‫עליי להודות. כבר נטיתי בכיוון הזה.‬

409
00:35:19,291 --> 00:35:21,916
‫לא אל התנ"ך,‬

410
00:35:22,000 --> 00:35:23,958
‫אלא אל דת.‬

411
00:35:25,833 --> 00:35:30,291
‫דבר זה אכן מזכיר פולחן כלשהו.‬

412
00:35:30,375 --> 00:35:33,875
‫דם ונרות שהונחו כאן במכוון.‬

413
00:35:38,166 --> 00:35:41,291
‫מעגל.‬
‫-ומשולש.‬

414
00:35:42,916 --> 00:35:47,833
‫וסביר להניח שליבו של פריי הונח בפנים.‬

415
00:35:53,541 --> 00:35:56,708
‫יש לי ידיד ותיק שאולי יוכל לסייע לנו.‬

416
00:36:04,625 --> 00:36:09,000
‫פרופסור ז'אן פפה הוא מומחה לסמלים…‬

417
00:36:09,083 --> 00:36:12,833
‫פפה!‬
‫-…טקסים, תורת הנסתר.‬

418
00:36:13,750 --> 00:36:14,916
‫פרופסור!‬
‫-ייתכן כי פפה‬

419
00:36:15,000 --> 00:36:16,916
‫הוא האדם המוזר ביותר…‬
‫-היכנסו. אני מאחור.‬

420
00:36:17,000 --> 00:36:20,125
‫סליחה על ההפרעה.‬
‫-…שהיה לי העונג להכיר.‬

421
00:36:20,666 --> 00:36:24,625
‫אני מביא עמי משהו מסקרן שאשמח אם תבחן.‬

422
00:36:27,250 --> 00:36:30,041
‫זהו לא אחר מאשר מעגל קסום.‬

423
00:36:31,083 --> 00:36:34,208
‫זכור לי שראיתי שכמותו‬
‫ב"לה וריטבל דרגון רוז'",‬

424
00:36:34,291 --> 00:36:37,708
‫ואם זיכרוני אינו מטעני,‬
‫הקוסם נהג לעמוד שם,‬

425
00:36:39,041 --> 00:36:40,333
‫במשולש.‬

426
00:36:41,166 --> 00:36:42,000
‫בגפו?‬

427
00:36:42,083 --> 00:36:44,833
‫אולי הייתה לו קבוצת עוזרים.‬

428
00:36:44,916 --> 00:36:47,875
‫ונרות ולפידים בכל צד, אור בכל מקום.‬

429
00:36:47,958 --> 00:36:49,916
‫פסטיבל אורות, למעשה.‬

430
00:36:51,166 --> 00:36:55,416
‫כעת, גאס, אם תלך למדף השלישי…‬

431
00:36:56,375 --> 00:36:58,125
‫השני מלמעלה.‬

432
00:36:59,166 --> 00:37:01,125
‫הספר שם למעלה.‬

433
00:37:02,916 --> 00:37:05,041
‫כן.‬

434
00:37:08,583 --> 00:37:11,583
‫פייר דה לנקרה, צייד המכשפות מעורר האימה.‬

435
00:37:13,750 --> 00:37:16,208
‫האם אתה קורא צרפתית, מר פו?‬
‫-כן.‬

436
00:37:17,458 --> 00:37:20,333
‫אנא קרא בדממה. זה בעמוד המרכזי.‬

437
00:37:22,708 --> 00:37:25,833
‫דה לנקרה הוציא להורג 600 מכשפות בסקיות,‬

438
00:37:25,916 --> 00:37:29,666
‫והותיר אחריו את הספר המדהים‬
‫שקורא אתה ממנו כעת בעיון.‬

439
00:37:29,750 --> 00:37:34,291
‫אך הספר שאבקש להעניק לך,‬
‫"דיסקורס דו דיאבלה" מאת אנרי לה קלרק,‬

440
00:37:34,916 --> 00:37:38,041
‫שהוציא להורג 700 מכשפות טרם סיים,‬

441
00:37:38,125 --> 00:37:39,875
‫ככל הנראה הושמד.‬

442
00:37:39,958 --> 00:37:44,541
‫כעת, השמועה אומרת כי הותיר מאחור‬
‫שניים או שלושה כרכים אחרים‬

443
00:37:44,625 --> 00:37:46,916
‫הזהים לזה שהושמד.‬

444
00:37:47,708 --> 00:37:53,000
‫אם כך, מציאת אחד מהם הייתה לדיבוק‬
‫בקרב רבים מאספני פריטי תורת הנסתר.‬

445
00:37:53,583 --> 00:37:55,416
‫מדוע?‬
‫-מדוע?‬

446
00:37:57,416 --> 00:38:01,958
‫לה קלרק הותיר אחריו הוראות להבטחת…‬

447
00:38:03,208 --> 00:38:04,250
‫חיי נצח.‬

448
00:38:05,666 --> 00:38:06,875
‫אלוהים.‬

449
00:38:08,750 --> 00:38:13,125
‫"ידוע הדבר בקרב אחוות מלאכי החבלה‬

450
00:38:13,750 --> 00:38:16,833
‫"שתכולת סעודת השבת של מכשפה‬

451
00:38:16,916 --> 00:38:20,000
‫"מוגבלת לפריטים הבאים:‬

452
00:38:20,083 --> 00:38:24,458
‫"חיות טמאות שנוצרים לעולם לא יאכלו,‬

453
00:38:25,500 --> 00:38:28,291
‫"לבבותיהם של ילדים שלא הוטבלו,‬

454
00:38:30,125 --> 00:38:33,333
‫"ולבבותיהם של התלויים על הגרדום."‬

455
00:38:47,250 --> 00:38:49,958
‫עליך להסתנן בדיסקרטיות לתוך קבוצת הצוערים,‬

456
00:38:50,041 --> 00:38:53,791
‫ולברר מי מהם אולי עוסק בתורת הנסתר.‬

457
00:38:54,833 --> 00:38:55,708
‫אנא הסבר.‬

458
00:38:55,791 --> 00:38:59,125
‫ובכן, זכיתי לפניות מסוימות,‬

459
00:38:59,208 --> 00:39:01,958
‫אפלות למדי, ועליי לומר, שטניות.‬

460
00:39:02,041 --> 00:39:03,000
‫שטניות?‬
‫-כן.‬

461
00:39:03,083 --> 00:39:06,000
‫עודדו אותי לפקפק בעצם יסוד אמונתי,‬

462
00:39:06,083 --> 00:39:09,833
‫ולהתנסות במנהגים מסתוריים‬
‫וארכאיים ממקור קדום.‬

463
00:39:09,916 --> 00:39:12,791
‫מנהגים ארכאיים?‬
‫-כוונתו לכישוף. מי זה היה?‬

464
00:39:12,875 --> 00:39:16,208
‫אנו דורשים לדעת.‬
‫-כבודי מונע ממני לחשוף את שמו.‬

465
00:39:16,291 --> 00:39:17,125
‫מי זה היה?‬

466
00:39:17,208 --> 00:39:21,625
‫לא תוציא זאת ממני בכוח,‬
‫גם אם האל עצמו יאיים להכותני בברק.‬

467
00:39:21,708 --> 00:39:24,333
‫אם תרצה להצטרף לתפילותינו…‬
‫-לא, בי נשבעתי.‬

468
00:39:24,416 --> 00:39:27,125
‫אם נתבקשת לפקפק ב…‬
‫-על העניין להישאר פרטי.‬

469
00:39:27,208 --> 00:39:28,333
‫האם זה היה מרקוויז?‬

470
00:39:29,166 --> 00:39:30,458
‫המילטון, היזהר.‬

471
00:39:31,916 --> 00:39:34,791
‫כן, יש לי שם, אך עליי לחבר לו פנים.‬

472
00:39:44,000 --> 00:39:45,000
‫סחרחורת?‬

473
00:39:47,333 --> 00:39:49,666
‫ובכן, הדברים מסתובבים להם.‬

474
00:39:49,750 --> 00:39:52,625
‫קצב הלב שלך די מהיר.‬

475
00:39:54,875 --> 00:39:58,375
‫בסדר גמור, מר פו, הישאר היום במגורים‬

476
00:39:58,458 --> 00:40:00,125
‫ושמור על עצמך.‬

477
00:40:01,125 --> 00:40:05,791
‫הצג זאת ללוטננט לוק ולמפקד צועריו,‬

478
00:40:05,875 --> 00:40:08,041
‫ארטמוס, בני.‬

479
00:40:09,166 --> 00:40:12,333
‫הוא יוודא שתקבל פטור מחובותיך.‬

480
00:40:14,250 --> 00:40:18,250
‫אתה מבקש פטור מהשיעור משום שלקית…‬

481
00:40:19,125 --> 00:40:20,333
‫בסחרחורת?‬

482
00:40:20,916 --> 00:40:23,375
‫ובמכאוב קשה יותר שלא הוזכר במכתב.‬

483
00:40:24,000 --> 00:40:26,041
‫התקף "רפיון רוח".‬

484
00:40:26,791 --> 00:40:27,958
‫"רפיון רוח"?‬

485
00:40:28,041 --> 00:40:30,416
‫מסוג קשה ביותר.‬

486
00:40:30,500 --> 00:40:32,000
‫היזהר, פו.‬

487
00:40:32,083 --> 00:40:33,875
‫תוכל לשאול את הרופא בעצמך.‬

488
00:40:37,375 --> 00:40:38,500
‫זה נכון, לוטננט.‬

489
00:40:39,166 --> 00:40:41,791
‫אבי אכן אמר לי כי מעולם לא ראה כדבר.‬

490
00:40:41,875 --> 00:40:42,875
‫בסדר גמור.‬

491
00:40:44,083 --> 00:40:47,166
‫אבל אני מאשים אותך בחוצפה מבישה.‬

492
00:40:47,750 --> 00:40:48,666
‫שלוש נקודות.‬

493
00:40:49,291 --> 00:40:51,666
‫שוב במיידי אל מגוריך.‬

494
00:40:51,750 --> 00:40:54,833
‫ומוטב שתהיה שם כשהקצינים יגיעו לבדיקה.‬

495
00:41:08,708 --> 00:41:10,916
‫פו, כן?‬
‫-כן.‬

496
00:41:11,000 --> 00:41:12,375
‫ארטמוס מרקוויז.‬

497
00:41:13,208 --> 00:41:16,000
‫עליי לומר, חוצפתך ראויה להערכה.‬

498
00:41:17,875 --> 00:41:21,083
‫הלילה ב-23:00, בקסרקטין הצפוני מספר 18.‬

499
00:41:25,583 --> 00:41:28,916
‫התנצלותי על האיחור.‬
‫אני מקווה שלא חיכית זמן רב מדי.‬

500
00:41:30,041 --> 00:41:31,708
‫זה מקסים.‬

501
00:41:34,625 --> 00:41:35,750
‫ספרים!‬

502
00:41:40,583 --> 00:41:42,458
‫מעולם לא ריתקת אותי יותר.‬

503
00:41:43,208 --> 00:41:44,208
‫היכן להתחיל?‬

504
00:41:47,375 --> 00:41:51,958
‫פנימור קופר האומלל.‬
‫נראה כי כל ספרייה חייבת עותק אחד.‬

505
00:41:53,250 --> 00:41:54,416
‫איזה אוסף.‬

506
00:41:55,208 --> 00:41:58,041
‫היסטוריית מצרים ועוד.‬

507
00:42:05,041 --> 00:42:06,416
‫סודך נחשף.‬

508
00:42:08,916 --> 00:42:11,000
‫גרמת לי להאמין שאינך קורא שירה.‬

509
00:42:11,583 --> 00:42:12,791
‫אני לא.‬

510
00:42:14,916 --> 00:42:15,916
‫ביירון!‬

511
00:42:16,833 --> 00:42:19,916
‫אהוב עליי באופן אישי, מר לנדור…‬
‫-בבקשה.‬

512
00:42:20,000 --> 00:42:22,000
‫…ועליי לומר, שעלעלו בו רבות.‬

513
00:42:22,083 --> 00:42:23,708
‫הוא של בתי.‬

514
00:42:35,166 --> 00:42:37,375
‫ובתך כבר איננה כאן?‬

515
00:42:37,458 --> 00:42:40,958
‫לא. היא ברחה עם מישהו.‬

516
00:42:42,666 --> 00:42:43,541
‫מישהו שהכרת?‬

517
00:42:44,916 --> 00:42:45,875
‫באופן שטחי.‬

518
00:42:46,916 --> 00:42:48,291
‫והיא עזבה לבלי שוב?‬

519
00:42:50,791 --> 00:42:51,791
‫מסתמן שכן.‬

520
00:42:53,250 --> 00:42:55,458
‫אם כך, שנינו לבד בעולם.‬

521
00:42:57,083 --> 00:42:58,541
‫אבל אימך עמך.‬

522
00:43:00,375 --> 00:43:01,833
‫היא עדיין מדברת איתך.‬

523
00:43:02,750 --> 00:43:04,708
‫במובן כלשהו.‬
‫-כן.‬

524
00:43:05,291 --> 00:43:06,541
‫כן, מפעם לפעם.‬

525
00:43:07,375 --> 00:43:12,541
‫ועליי להוסיף, כל שטוב בי כאדם,‬
‫ברוחי, מקורו בה.‬

526
00:43:15,125 --> 00:43:19,250
‫בתך. מה שמה? אם אינך מתנגד.‬

527
00:43:21,541 --> 00:43:22,583
‫מתילדה.‬

528
00:43:25,875 --> 00:43:26,875
‫מאטי.‬

529
00:43:30,333 --> 00:43:32,333
‫אל תוסיף, מר לנדור.‬

530
00:43:36,208 --> 00:43:40,583
‫אם כך, אמרת שמצאת דבר מה.‬
‫-לא. טוב מזה.‬

531
00:43:40,666 --> 00:43:43,916
‫אדם המתקרא מרקוויז.‬

532
00:43:44,000 --> 00:43:45,416
‫הרופא.‬

533
00:43:45,500 --> 00:43:48,000
‫לא. בנו, ארטמוס.‬

534
00:43:48,541 --> 00:43:53,041
‫ואני הטלתי על עצמי להיכנס‬
‫אל קבוצת חבריו הבלתי חדירה.‬

535
00:43:55,208 --> 00:43:57,041
‫הנה ברוא טוב נוסף של האל.‬

536
00:43:59,083 --> 00:44:01,250
‫באדיבות פטסי האלוהית.‬

537
00:44:02,416 --> 00:44:05,750
‫האם תדווח עלינו‬
‫על שהפרנו את שעת העוצר, פו?‬

538
00:44:07,041 --> 00:44:11,375
‫האם עבירותינו הקלות פוגעות בך?‬

539
00:44:11,458 --> 00:44:16,791
‫לא רק שאיני פגוע, מר בלינג'ר, אלא…‬

540
00:44:19,666 --> 00:44:21,250
‫יש צורך בסיבוב נוסף.‬

541
00:44:27,708 --> 00:44:28,583
‫שתה אותו.‬

542
00:44:30,416 --> 00:44:31,833
‫את כולו, אישה.‬

543
00:44:31,916 --> 00:44:34,541
‫בלינג'ר, אתה בריון לא קטן הלילה.‬

544
00:44:37,833 --> 00:44:39,083
‫משקה נוסף, בבקשה.‬

545
00:44:43,250 --> 00:44:44,375
‫אני מודה לך.‬

546
00:44:47,500 --> 00:44:48,958
‫אוכל לעשות זאת לילה שלם.‬

547
00:44:50,708 --> 00:44:51,708
‫בלינג'ר, הירגע.‬

548
00:44:52,708 --> 00:44:55,041
‫טרחתי רבות כדי להשיג את ה"מאש" הזה.‬

549
00:44:56,125 --> 00:44:56,958
‫פו.‬

550
00:44:58,125 --> 00:45:00,000
‫הבנתי שאתה משורר שפורסם.‬

551
00:45:00,833 --> 00:45:03,541
‫נאמר לי כי ברשותי מתנה צנועה.‬

552
00:45:04,500 --> 00:45:06,791
‫אם כך, אני דורש הקראה פומבית.‬

553
00:45:07,833 --> 00:45:08,666
‫הנעם את זמננו.‬

554
00:45:13,833 --> 00:45:16,791
‫"בברמודה הייתה מעורטלת‬

555
00:45:17,458 --> 00:45:19,208
‫"חרשה מזימות‬

556
00:45:20,250 --> 00:45:21,250
‫"גם זממתי‬

557
00:45:22,000 --> 00:45:25,750
‫"היא חשבה שחיזור‬
‫בעירום זה אסור‬

558
00:45:25,833 --> 00:45:28,416
‫"אז תרגלתי‬
‫'שתדלתי, שיגלתי!"‬

559
00:45:30,125 --> 00:45:31,791
‫כל הכבוד, פו.‬
‫-בראבו.‬

560
00:45:31,875 --> 00:45:32,875
‫בראבו.‬

561
00:45:36,291 --> 00:45:39,083
‫הקלף המפסיד… הוא שבע.‬

562
00:45:40,083 --> 00:45:42,333
‫הקלף המנצח… נסיך.‬

563
00:45:44,416 --> 00:45:46,541
‫יפה-יפה, זה יום המזל שלך, פו.‬

564
00:45:47,166 --> 00:45:48,083
‫תודה.‬

565
00:45:49,000 --> 00:45:53,000
‫האם זה נכון, פו,‬
‫שהבלש לנדור חקר אותך בנוגע לפריי?‬

566
00:45:54,416 --> 00:45:59,208
‫היה לו הרושם המוטעה‬
‫שהייתי חבר קרוב של פריי.‬

567
00:46:00,500 --> 00:46:01,500
‫והאם היית?‬

568
00:46:03,291 --> 00:46:04,125
‫כלל לא.‬

569
00:46:04,833 --> 00:46:08,041
‫אם כי מתבקש שהדרך היחידה‬
‫שבה פריי הצליח למשוך תשומת לב‬

570
00:46:09,125 --> 00:46:10,541
‫הייתה לתלות את עצמו.‬

571
00:46:11,791 --> 00:46:15,708
‫נראה לי שתלה את עצמו בייאוש‬
‫לאחר שנדחה על ידי אישה.‬

572
00:46:15,791 --> 00:46:17,791
‫ובאיזו אישה מדובר, סטודרד?‬

573
00:46:17,875 --> 00:46:19,708
‫מה באשר לאחותך, ארטמוס?‬

574
00:46:20,791 --> 00:46:23,000
‫האם לא כבשה את ליבו של פריי?‬

575
00:46:25,875 --> 00:46:27,333
‫באמת, רנדי.‬

576
00:46:28,041 --> 00:46:30,500
‫היית קרוב יותר אל פריי מאשר שאר הנוכחים.‬

577
00:46:30,583 --> 00:46:32,750
‫כמדומני שלא הייתי קרוב אליו כל כך…‬

578
00:46:33,833 --> 00:46:34,750
‫כפי שהיית אתה.‬

579
00:46:49,541 --> 00:46:52,166
‫טוב. היכן היינו?‬

580
00:47:21,083 --> 00:47:22,458
‫פו!‬

581
00:47:23,958 --> 00:47:26,250
‫שעת העוצר אינה נוגעת לך, מר פו?‬

582
00:47:27,375 --> 00:47:28,541
‫הסבר את מעשיך.‬

583
00:47:28,625 --> 00:47:32,000
‫כיבוי נרות היה לפני שלוש שעות.‬

584
00:47:32,750 --> 00:47:33,750
‫אני מצטער, המפקד.‬

585
00:47:35,125 --> 00:47:37,958
‫התנצלויותיך תמיד נשמעו לי חלולות.‬

586
00:47:38,875 --> 00:47:42,375
‫לרוי פריי פגש את בוראו‬
‫כשגם יצא לאחר שעת העוצר.‬

587
00:47:44,541 --> 00:47:46,750
‫חזור אל הקסרקטין במיידי.‬

588
00:47:48,916 --> 00:47:50,916
‫למזלך אינך כורה את קברך.‬

589
00:47:53,500 --> 00:47:54,458
‫תודה, המפקד.‬

590
00:47:54,541 --> 00:47:55,666
‫קצב כפול.‬

591
00:48:34,541 --> 00:48:35,416
‫מאטי?‬

592
00:49:50,083 --> 00:49:55,000
‫"זכור לי אתה למען טובך, ה'.‬

593
00:49:55,833 --> 00:49:59,333
‫"כי אין במוות זכרך,‬

594
00:49:59,916 --> 00:50:03,500
‫"בשאול מי יודה לך?‬

595
00:50:04,750 --> 00:50:06,375
‫"אל תזכור כחסדך,‬

596
00:50:06,916 --> 00:50:11,041
‫"זכור לי אתה למען טובך, ה'.‬

597
00:50:12,000 --> 00:50:16,250
‫"עששה מכעס עיני."‬

598
00:50:18,833 --> 00:50:21,708
‫אתה מר לנדור, לא כן?‬

599
00:50:22,375 --> 00:50:23,208
‫אכן.‬

600
00:50:24,958 --> 00:50:26,125
‫אני אימו של לרוי.‬

601
00:50:29,541 --> 00:50:31,041
‫ברצוני לתת לך את זה.‬

602
00:50:32,291 --> 00:50:33,291
‫יומנו של לרוי.‬

603
00:50:34,708 --> 00:50:36,875
‫תיעוד של שלוש השנים האחרונות לפחות.‬

604
00:50:37,541 --> 00:50:39,166
‫לא זכור לי…‬

605
00:50:40,291 --> 00:50:41,375
‫אני משתתף בצערך.‬

606
00:50:43,083 --> 00:50:44,166
‫אובדן נוראי.‬

607
00:50:46,791 --> 00:50:50,916
‫לא זכור לי שיומן נמצא בין חפציו האישיים.‬

608
00:50:51,000 --> 00:50:53,875
‫זה היה מר בלינג'ר ששלח לי אותו.‬

609
00:50:53,958 --> 00:50:55,250
‫מר בלינג'ר?‬
‫-כן.‬

610
00:50:55,916 --> 00:50:58,000
‫בשומעו על התקרית,‬

611
00:50:58,083 --> 00:51:01,625
‫ניגש ישירות אל מגוריו של לרוי‬
‫כדי לראות מה ניתן לעשות.‬

612
00:51:01,708 --> 00:51:03,458
‫הבחור היקר שלח לי אותו בדואר.‬

613
00:51:03,541 --> 00:51:04,375
‫אני מבין.‬

614
00:51:04,875 --> 00:51:08,750
‫ובדיוק עכשיו… ברגע שראה אותי,‬

615
00:51:09,875 --> 00:51:14,583
‫הוא אמר, "חשבתי שהיומן של לרוי‬
‫צריך להיות עמך בקנטקי,‬

616
00:51:15,416 --> 00:51:17,958
‫"ואם תרצי לשרוף אותו, עשי זאת בלי חשש."‬

617
00:51:19,291 --> 00:51:20,583
‫כמה מתחשב מצדו.‬

618
00:51:21,500 --> 00:51:23,291
‫אבל אינני מוצאת בו כל היגיון.‬

619
00:51:24,208 --> 00:51:25,750
‫הספרות והאותיות…‬

620
00:51:26,875 --> 00:51:30,875
‫אבל… בהתחשב בכך שהצבא סומך עליך,‬

621
00:51:30,958 --> 00:51:33,625
‫נראה רק נכון שיהיה ברשותך.‬

622
00:52:05,583 --> 00:52:09,041
‫…אחזור להיפגש איתך בכל עת.‬

623
00:52:09,125 --> 00:52:10,875
‫כדי לנהל את צורכיה…‬
‫-אני מבין.‬

624
00:52:10,958 --> 00:52:12,875
‫…כולנו יחד בדבר.‬

625
00:52:14,041 --> 00:52:15,083
‫דוקטור!‬

626
00:52:16,750 --> 00:52:19,541
‫מר לנדור. איזו הפתעה נעימה.‬

627
00:52:20,750 --> 00:52:23,875
‫בבקשה, אבקש להציג בפניך את אשתי, ג'וליה.‬

628
00:52:25,333 --> 00:52:27,625
‫שמעתי עליך רבות.‬

629
00:52:27,708 --> 00:52:29,125
‫לעונג הוא לי.‬

630
00:52:29,208 --> 00:52:32,958
‫האינך האדון שחוקר את מותו של מר פריי?‬

631
00:52:33,833 --> 00:52:34,666
‫אכן.‬

632
00:52:34,750 --> 00:52:36,833
‫זה עתה דנו בנושא.‬

633
00:52:37,458 --> 00:52:43,666
‫ואכן, בעלי יידע אותי‬
‫שלמרות ניסיונותיו האמיצים,‬

634
00:52:43,750 --> 00:52:49,625
‫נקבע כי גופתו של מר פריי‬
‫איננה ראויה להצגה לציבור.‬

635
00:52:52,083 --> 00:52:54,625
‫הוריו המסכנים.‬

636
00:52:54,708 --> 00:52:55,708
‫כן. נכון.‬

637
00:52:55,791 --> 00:52:58,916
‫כל העניין זעזע את כולנו.‬

638
00:53:00,916 --> 00:53:03,916
‫היי סמוכה ובטוחה, לא אנוח עד שנתפוס אותו.‬

639
00:53:08,708 --> 00:53:10,708
‫היה מקסים להכירך.‬

640
00:53:11,375 --> 00:53:12,500
‫יקירתי.‬

641
00:53:12,583 --> 00:53:15,833
‫הבנתי שאתה אלמן, מר לנדור.‬

642
00:53:17,708 --> 00:53:18,916
‫אכן.‬

643
00:53:19,000 --> 00:53:20,708
‫אם כך, אני משתתפת בצערך.‬

644
00:53:22,333 --> 00:53:25,833
‫האם זה קרה לאחרונה? מנוחת העדן של רעייתך?‬

645
00:53:26,500 --> 00:53:27,541
‫לפני שנתיים.‬

646
00:53:28,291 --> 00:53:33,041
‫רק חודשים מעטים‬
‫לאחר שעברנו אל ההיילנדס.‬

647
00:53:33,750 --> 00:53:35,916
‫היא נפלה למשכב באופן פתאומי?‬

648
00:53:38,458 --> 00:53:39,291
‫לא פתאומי…‬

649
00:53:40,833 --> 00:53:41,666
‫מספיק.‬

650
00:53:42,750 --> 00:53:46,375
‫ובכן, הקורבנות שאתה מקריב‬
‫זוכים למלא הערכתי.‬

651
00:53:47,583 --> 00:53:50,000
‫תנחומיי.‬
‫-תודה.‬

652
00:54:27,416 --> 00:54:28,333
‫בראבה.‬

653
00:54:29,375 --> 00:54:32,166
‫אדגר, לא אמרתי לך כי אחותי היא עילוי?‬

654
00:54:32,250 --> 00:54:35,500
‫נפלא, יקירתי. העלית דמעות בעיניי.‬

655
00:54:35,583 --> 00:54:36,458
‫כן.‬

656
00:54:37,041 --> 00:54:39,125
‫מהיר ומקסים, העלמה מרקוויז.‬

657
00:54:39,208 --> 00:54:40,666
‫באמת.‬
‫-אכן.‬

658
00:54:41,333 --> 00:54:43,375
‫מובטחים לך חיי נצח.‬

659
00:54:44,000 --> 00:54:46,958
‫אינני מעלה בדעתי‬
‫שום אישה שמייחלת לחיי נצח, רנדי.‬

660
00:54:47,041 --> 00:54:50,375
‫אני נזכר מייד בשירו של סר תומס גריי,‬

661
00:54:51,000 --> 00:54:53,750
‫"רבים הם הפרחים‬
‫הנועדו להסמיק בהיחבא…"‬

662
00:54:53,833 --> 00:54:56,583
‫"ומבזבזים את מתיקותם‬
‫על אוויר המדבר"‬

663
00:54:58,000 --> 00:54:59,125
‫אהוב במיוחד, מר פו.‬

664
00:55:02,083 --> 00:55:05,250
‫ומה דעתך על בן טיפוחיי הקטן?‬

665
00:55:06,125 --> 00:55:08,791
‫לדעתי מר פו‬
‫רחוק מלהיות בן טיפוחים של אף אחד.‬

666
00:55:09,625 --> 00:55:12,000
‫הוא ודאי לא יושחת על ידי אדם כמוך.‬

667
00:55:14,833 --> 00:55:15,833
‫בסדר, ליה.‬

668
00:55:15,916 --> 00:55:19,250
‫מספיק. עלייך לנוח טרם ארוחת הערב.‬

669
00:55:20,583 --> 00:55:22,875
‫אם תסלחו לי, רבותיי.‬
‫-תודה, ליה.‬

670
00:55:24,875 --> 00:55:25,875
‫רנדי, כיסאות.‬

671
00:55:26,583 --> 00:55:28,208
‫סטודרד, בוא. לוח השח.‬

672
00:55:29,958 --> 00:55:31,208
‫בסדר. עכשיו משעמם לי.‬

673
00:55:31,291 --> 00:55:32,375
‫לא אכפת לי!‬

674
00:55:32,458 --> 00:55:33,541
‫היא חולה.‬

675
00:55:33,625 --> 00:55:36,125
‫היא לא אמורה לארח במצבה…‬

676
00:55:36,791 --> 00:55:37,708
‫העלמה מרקוויז.‬

677
00:55:39,750 --> 00:55:40,750
‫סלחי לי.‬

678
00:55:44,833 --> 00:55:49,916
‫דבר לא יעניק לי עונג גדול יותר‬
‫מאשר להיפגש עמך ביום שבת.‬

679
00:55:51,791 --> 00:55:56,291
‫בטוחני כי זה נכון, מר פו, אך…‬
‫חוששתני כי בשבת אני עסוקה.‬

680
00:55:57,000 --> 00:55:58,208
‫אני מבין.‬

681
00:56:22,291 --> 00:56:24,083
‫אם כך, אתה מציע את שבת הקרובה?‬

682
00:56:25,250 --> 00:56:28,041
‫או ראשון, אם כך עדיף.‬

683
00:56:29,916 --> 00:56:30,916
‫או שני.‬

684
00:56:31,000 --> 00:56:33,250
‫והיכן יתקיים מפגש זה?‬

685
00:56:33,333 --> 00:56:35,916
‫תן לי לנחש. במגדלור? בטיילת הפלירטוטים?‬

686
00:56:36,000 --> 00:56:37,000
‫לא.‬

687
00:56:37,541 --> 00:56:38,875
‫לא זה ולא זה.‬

688
00:56:39,708 --> 00:56:41,458
‫עלה בדעתי לבקר בבית הקברות.‬

689
00:56:42,333 --> 00:56:43,500
‫בית הקברות?‬

690
00:56:46,000 --> 00:56:47,333
‫כמה מעניין.‬

691
00:56:47,416 --> 00:56:48,750
‫זוהי בהחלט דעתי.‬

692
00:56:51,666 --> 00:56:53,541
‫אם כך, ערב טוב לך.‬

693
00:57:52,250 --> 00:57:53,708
‫הכול ריק כעת כל כך.‬

694
00:57:54,625 --> 00:57:57,750
‫כדי ליהנות מההיילנדס בשיא תפארתם,‬

695
00:57:58,291 --> 00:58:01,541
‫חובה לראותם מייד בתום הסתיו.‬

696
00:58:02,583 --> 00:58:03,416
‫מדוע?‬

697
00:58:04,000 --> 00:58:06,041
‫הצמחייה אינה משפרת‬

698
00:58:06,125 --> 00:58:09,541
‫אלא דווקא מסתירה את בריאתו המקורית של האל.‬

699
00:58:10,250 --> 00:58:11,458
‫רומנטיקן.‬

700
00:58:12,916 --> 00:58:16,000
‫אתה נהנה לדבר על אלוהים ומוות, נכון?‬

701
00:58:16,625 --> 00:58:20,291
‫אני אכן רואה במוות‬
‫את התמה הנשגבת ביותר בשירה.‬

702
00:58:28,208 --> 00:58:29,208
‫שנשב?‬

703
00:58:33,750 --> 00:58:36,041
‫מקום מקסים.‬
‫-כן, המקום האהוב עליי.‬

704
00:58:41,333 --> 00:58:44,333
‫כמה יפה היא עליך, המורבידיות.‬

705
00:58:46,125 --> 00:58:47,875
‫מחמיאה לך יותר ממדיך.‬

706
00:58:50,583 --> 00:58:52,666
‫היחיד שישתווה לך הוא ארטמוס.‬

707
00:58:54,041 --> 00:58:57,333
‫מעולם לא ראיתי אותו‬
‫שוכן בממלכות המלנכוליה.‬

708
00:58:58,875 --> 00:59:02,041
‫הוא אכן מסכים לבקר בעולמנו להפוגות ארוכות.‬

709
00:59:13,916 --> 00:59:16,541
‫אני מאמינה כי ניתן לרקוד על זכוכית שבורה‬

710
00:59:16,625 --> 00:59:18,250
‫לאורך זמן מה.‬

711
00:59:18,916 --> 00:59:20,125
‫לא לנצח.‬

712
00:59:24,958 --> 00:59:27,583
‫כן, אני רואה שלשניכם הרבה במשותף.‬

713
00:59:35,625 --> 00:59:37,166
‫אני מקווה שלא קר לך.‬

714
00:59:40,208 --> 00:59:42,458
‫ברור כי האקלים הקר הגיע לצמיתות…‬

715
00:59:42,541 --> 00:59:43,541
‫אנא ממך, לא.‬

716
00:59:44,166 --> 00:59:47,166
‫אל תניח כי באתי לשוחח‬
‫על מזג האוויר. כמה משעמם.‬

717
00:59:48,000 --> 00:59:50,666
‫אני מצטער. דאגתי היחידה נתונה לרווחתך.‬

718
00:59:50,750 --> 00:59:52,000
‫אם כך, המשך, בבקשה.‬

719
00:59:52,083 --> 00:59:55,750
‫הכרז על אהבתך הנצחית‬
‫כדי שנוכל שנינו לשוב הביתה ללא סבל נוסף.‬

720
00:59:55,833 --> 00:59:58,458
‫רק אמרתי…‬
‫-אני מצטערת.‬

721
00:59:59,708 --> 01:00:02,166
‫סליחה. התנהגותי איומה, ואין לי מושג מדוע.‬

722
01:00:05,208 --> 01:00:06,333
‫קר לך.‬

723
01:00:06,416 --> 01:00:08,791
‫העלמה מרקוויז, התרצי לשאול את גלימתי?‬

724
01:00:09,791 --> 01:00:11,750
‫זה בסדר.‬
‫-זה ממש לא…‬

725
01:00:11,833 --> 01:00:12,666
‫אני…‬

726
01:00:14,791 --> 01:00:16,000
‫מה?‬
‫-העלמה מרקוויז.‬

727
01:00:16,083 --> 01:00:18,541
‫ליה!‬

728
01:00:22,083 --> 01:00:25,541
‫ליה! מה קורה?‬

729
01:00:25,625 --> 01:00:26,458
‫ליה!‬

730
01:00:28,875 --> 01:00:29,708
‫ליה.‬

731
01:00:32,291 --> 01:00:33,125
‫ליה.‬

732
01:00:37,916 --> 01:00:39,083
‫אלוהים, ליה.‬

733
01:00:40,666 --> 01:00:41,833
‫האם את בסדר?‬

734
01:00:44,375 --> 01:00:46,083
‫ליה?‬
‫-שלומי טוב.‬

735
01:00:56,666 --> 01:01:00,458
‫את בטוחה ששלומך טוב? אחז בי פחד נוראי.‬

736
01:01:01,083 --> 01:01:03,625
‫הדבר קורה. אין סיבה לדאגה.‬

737
01:01:05,083 --> 01:01:06,125
‫ה…‬

738
01:01:07,500 --> 01:01:12,916
‫רוחך מחזקת אותי כל כך‬
‫שאני חש חופשי להתוודות.‬

739
01:01:14,416 --> 01:01:19,458
‫אימי מהווה מעין נוכחות בחיי.‬

740
01:01:20,791 --> 01:01:23,583
‫בשנתי ובשעות ערותי.‬

741
01:01:24,500 --> 01:01:25,791
‫כן.‬

742
01:01:25,875 --> 01:01:31,083
‫לעתים אני סבור כי המתים רודפים אותנו‬
‫שכן אנו אוהבים אותם מעט מדי.‬

743
01:01:32,416 --> 01:01:36,250
‫אנו שוכחים אותם, את מבינה?‬
‫אין זה במכוון, אך זה קורה.‬

744
01:01:37,291 --> 01:01:42,833
‫סבורני כי הם מרגישים כי ננטשו באכזריות,‬
‫ולכן הם זועקים אלינו.‬

745
01:01:44,041 --> 01:01:47,083
‫אולי עדיף שלא נקדיש לדבר מחשבה רבה מדי.‬

746
01:01:58,291 --> 01:02:00,208
‫דע כמה אסירת תודה הייתי…‬

747
01:02:02,833 --> 01:02:04,625
‫לפקוח את עיניי ולמצוא אותך שם.‬

748
01:02:05,916 --> 01:02:07,291
‫להביט עמוק לתוכך‬

749
01:02:08,250 --> 01:02:10,583
‫ולמצוא דבר מה שלא ציפיתי למצוא.‬

750
01:02:12,125 --> 01:02:13,666
‫גם לו היו לי אלף שנים.‬

751
01:02:15,666 --> 01:02:16,666
‫תודה לך.‬

752
01:03:13,666 --> 01:03:14,500
‫עצור!‬

753
01:03:23,208 --> 01:03:26,041
‫מנוול! דע את מקומך המזוין.‬

754
01:03:29,791 --> 01:03:31,083
‫התרחק מליה.‬

755
01:03:33,875 --> 01:03:34,708
‫חדל!‬

756
01:03:38,291 --> 01:03:39,500
‫חדל, בלינג'ר!‬

757
01:03:39,583 --> 01:03:42,916
‫אחרת תעמוד למשפט צבאי!‬

758
01:03:55,333 --> 01:03:56,500
‫מזדיין מכוער.‬

759
01:04:01,166 --> 01:04:02,166
‫אתה בסדר?‬

760
01:04:02,250 --> 01:04:06,000
‫ברור כי פרא האדם הזה‬
‫יודע כי ליה מעדיפה אותי על פניו,‬

761
01:04:06,083 --> 01:04:08,416
‫ואם הוא מבקש להפחידני…‬
‫-להפחיד?‬

762
01:04:08,500 --> 01:04:11,125
‫הוא מבקש להרוג אותך.‬
‫-להרוג אותי?‬

763
01:04:13,000 --> 01:04:16,291
‫לפני שאתן לו לבוא ביני לבין משאת ליבי,‬

764
01:04:16,375 --> 01:04:18,041
‫אני אהרוג אותו.‬

765
01:04:20,666 --> 01:04:24,083
‫כך זה היה תמיד. אנשים ממעיטים בערכי.‬

766
01:04:24,166 --> 01:04:27,250
‫חבריי, חברים לכיתה,‬
‫האיש שלקח אותי תחת חסותו.‬

767
01:04:27,333 --> 01:04:28,750
‫תודה, פטסי.‬
‫-כולם.‬

768
01:04:29,375 --> 01:04:30,416
‫כולם…‬

769
01:04:33,625 --> 01:04:34,625
‫מלבד אימי היקרה.‬

770
01:04:37,041 --> 01:04:40,333
‫ותודה לך על הסיוע שלך קודם.‬

771
01:04:41,125 --> 01:04:43,250
‫לא מתאים לי להיות מופתע.‬

772
01:04:43,333 --> 01:04:47,333
‫וגם אתה מפתיע. לא כן, לנדור?‬

773
01:04:48,458 --> 01:04:50,750
‫אין בי כל רצון להעליב,‬

774
01:04:50,833 --> 01:04:54,750
‫אבל אתה מתוחכם הרבה יותר מכפי שאתה מראה.‬

775
01:04:56,000 --> 01:04:59,708
‫כעת, אמור לי,‬
‫האם זה נכון כי פעם שידלת הודאה‬

776
01:04:59,791 --> 01:05:02,250
‫כשבאמתחתך רק מבט נוקב?‬

777
01:05:09,625 --> 01:05:11,333
‫עם מספיק סבלנות,‬

778
01:05:12,500 --> 01:05:16,291
‫חשוד בדרך כלל יחקור את עצמו.‬

779
01:05:20,541 --> 01:05:23,583
‫חברתך מענגת ביותר, לנדור.‬

780
01:05:26,750 --> 01:05:28,666
‫בבוא היום אכתוב פואמה.‬

781
01:05:29,791 --> 01:05:33,208
‫משהו שינציח את שמך לדורי דורות.‬

782
01:05:51,166 --> 01:05:55,250
‫אפילו אחרי המתקפה הזאת,‬
‫אינך חושד ברנדי בלינג'ר?‬

783
01:05:57,541 --> 01:05:59,125
‫אז היכן זה מותיר אותך?‬

784
01:06:00,041 --> 01:06:01,375
‫את חקירתך?‬

785
01:06:02,375 --> 01:06:05,458
‫ארטמוס מרקוויז מעורר את סקרנותי.‬

786
01:06:06,875 --> 01:06:08,041
‫את מכירה אותו?‬

787
01:06:10,541 --> 01:06:11,708
‫מי אינו מכיר?‬

788
01:06:13,791 --> 01:06:15,416
‫מראהו יפהפה.‬

789
01:06:16,875 --> 01:06:20,208
‫כאילו כמעט מתבקש שימות צעיר, לא כן?‬

790
01:06:22,958 --> 01:06:26,250
‫אך איני חושבת שהוא טיפוס אלים.‬

791
01:06:27,541 --> 01:06:29,541
‫תמיד רגוע ביותר.‬

792
01:06:31,916 --> 01:06:33,416
‫אולי הוא איננו האיש שלנו.‬

793
01:06:35,333 --> 01:06:39,208
‫יש בו איכות כלשהי… במשפחה כולה.‬

794
01:06:39,291 --> 01:06:42,125
‫הם מתנהגים כמו אנשים האשמים בדבר מה.‬

795
01:06:45,875 --> 01:06:48,291
‫האין כל המשפחות אשמות בדבר מה?‬

796
01:06:55,708 --> 01:06:58,166
‫קפטן.‬
‫-זה מר בלינג'ר.‬

797
01:06:59,708 --> 01:07:01,416
‫חוששני כי הוא נעדר.‬

798
01:07:41,416 --> 01:07:43,666
‫קפטן! כאן למעלה!‬

799
01:07:55,833 --> 01:07:56,833
‫אלוהים.‬

800
01:08:19,541 --> 01:08:25,833
‫ביתורו של מר בלינג'ר‬
‫לא היה נקי כמו זה של פריי,‬

801
01:08:26,500 --> 01:08:29,708
‫דבר המרמז על כך שבוצע בידיים אחרות.‬

802
01:08:31,958 --> 01:08:34,583
‫באשר לסירוס…‬

803
01:08:36,916 --> 01:08:38,208
‫ובכן…‬

804
01:08:38,833 --> 01:08:39,875
‫סירוס?‬

805
01:08:40,708 --> 01:08:42,208
‫אלוהים, לנדור.‬

806
01:08:43,166 --> 01:08:45,833
‫איננו קרובים יותר למציאת האחראי‬

807
01:08:45,916 --> 01:08:47,291
‫מכפי שהיינו לפני חודש!‬

808
01:08:47,375 --> 01:08:48,875
‫אנו כן קרובים יותר.‬

809
01:08:49,541 --> 01:08:51,208
‫זו רק שאלה של זמן.‬
‫-אז אמור לי!‬

810
01:08:52,916 --> 01:08:55,583
‫האם מצאת ראיות נוספות למנהגים שטניים?‬

811
01:08:57,250 --> 01:09:00,541
‫מה באשר לקצין, לכאורה,‬
‫ששכנע את טוראי קוקרן‬

812
01:09:00,625 --> 01:09:02,291
‫לנטוש את גופתו של לרוי פריי?‬

813
01:09:03,666 --> 01:09:07,833
‫או היומן של פריי?‬
‫האם מצאת ולו רמז אחד שעשוי להועיל?‬

814
01:09:08,750 --> 01:09:13,875
‫מטורף מסתובב בחופשיות בגבעות אלה,‬
‫עוקר את איברי חייליי,‬

815
01:09:13,958 --> 01:09:18,416
‫חיילים שבקושי מסוגלים לבצע את תפקידם,‬
‫שנדיר שעוזבים את הקסרקטין או ישנים,‬

816
01:09:18,500 --> 01:09:21,250
‫ואם הם כן ישנים,‬
‫זה רק תוך כדי לפיתת רוביהם!‬

817
01:09:26,750 --> 01:09:29,666
‫נוצר לי הרושם כי אינך חושב עוד כי ביכולתי‬

818
01:09:30,291 --> 01:09:31,916
‫לבצע את החקירה הזאת.‬

819
01:09:33,166 --> 01:09:34,166
‫תודה לך, דוקטור.‬

820
01:09:41,541 --> 01:09:45,208
‫אין זו יכולתך שאנו מטילים בה ספק,‬
‫אלא נאמנותך.‬

821
01:09:45,750 --> 01:09:50,166
‫הייתכן שזו הייתה מלאכתו של מר פו?‬

822
01:09:51,208 --> 01:09:52,041
‫פו?‬

823
01:09:52,125 --> 01:09:54,791
‫רק אתמול שעשע את חבריו לשולחן‬

824
01:09:54,875 --> 01:09:58,333
‫בתיאור הרואי של תגרתו האפית עם מר בלינג'ר,‬

825
01:09:58,416 --> 01:10:02,083
‫והכריז כי בכוונתו המלאה להרוג אותו‬

826
01:10:02,666 --> 01:10:04,500
‫אם ייקלעו שוב לתגרה.‬

827
01:10:04,583 --> 01:10:06,208
‫ראית את פו.‬

828
01:10:07,166 --> 01:10:11,291
‫האם תוכל לומר לי בכנות‬
‫כי הכניע את בלינג'ר?‬

829
01:10:11,375 --> 01:10:15,083
‫לא, לא היה כל צורך.‬
‫נשק חם היה עושה את העבודה.‬

830
01:10:15,166 --> 01:10:17,583
‫יהיו אשר יהיו יחסיו עם בלינג'ר,‬

831
01:10:17,666 --> 01:10:21,958
‫אין כל עדות לקשר בין פו ללרוי פריי.‬

832
01:10:22,041 --> 01:10:24,458
‫הם כלל לא הכירו.‬
‫-הם כן.‬

833
01:10:25,958 --> 01:10:28,791
‫הייתה להם תגרה משלהם בקיץ שעבר.‬

834
01:10:30,458 --> 01:10:34,166
‫אני מניח כי לא נידב לך‬
‫את פיסת המידע הזאת, נכון?‬

835
01:10:39,000 --> 01:10:40,125
‫אם כך, עצור אותו.‬

836
01:10:40,916 --> 01:10:43,958
‫עצור אותו אם כך אתה משוכנע.‬

837
01:10:44,041 --> 01:10:45,958
‫יש לנו אך ורק מניע.‬

838
01:10:46,583 --> 01:10:49,166
‫אנחנו מבקשים ממך לספק את הראיות!‬

839
01:10:50,541 --> 01:10:54,958
‫מר לנדור, האם יש בך עוינות נסתרת‬
‫כלפי האקדמיה הזו?‬

840
01:10:55,541 --> 01:10:56,541
‫האם זה העניין?‬

841
01:10:59,541 --> 01:11:05,208
‫אני מסכן את חיי למען המוסד היקר שלך.‬

842
01:11:08,416 --> 01:11:09,250
‫אבל כן.‬

843
01:11:11,166 --> 01:11:16,875
‫אני אכן מאמין שהאקדמיה‬
‫גוזלת את רצונו של גבר צעיר.‬

844
01:11:17,458 --> 01:11:21,125
‫היא מגדרת אותו בכללים ובחוקים.‬

845
01:11:22,541 --> 01:11:27,291
‫שוללת ממנו את ההיגיון.‬
‫היא גורעת מאנושיותו.‬

846
01:11:27,375 --> 01:11:32,125
‫האם אתה רומז כי האקדמיה‬
‫אשמה במקרי המוות הללו?‬

847
01:11:32,208 --> 01:11:36,500
‫מישהו שקשור לאקדמיה? כן.‬
‫ולפיכך, האקדמיה עצמה.‬

848
01:11:36,583 --> 01:11:38,000
‫זה מגוחך.‬

849
01:11:38,083 --> 01:11:39,291
‫לפי אמת המידה שלך,‬

850
01:11:40,041 --> 01:11:44,000
‫כל פשע שיבצע נוצרי יכתים את ישו עצמו.‬

851
01:11:45,500 --> 01:11:46,541
‫וכך אכן הדבר.‬

852
01:12:02,458 --> 01:12:07,583
‫כשביקשתי ממך לראשונה…‬
‫לקחת על עצמך את התפקיד,‬

853
01:12:09,250 --> 01:12:16,166
‫אמרתי לי שמעולם לא פגשת בלרוי פריי, ולכן…‬

854
01:12:17,750 --> 01:12:20,333
‫בוא נתחיל שם. נו?‬

855
01:12:23,791 --> 01:12:26,541
‫טוב, זו לא האמת לאמיתה…‬
‫-נו, נו, נו!‬

856
01:12:26,625 --> 01:12:29,166
‫מדוע דבר אינו פשוט איתך, פו?‬

857
01:12:29,250 --> 01:12:31,666
‫היכן העובדות? היכן העובדות הפשוטות?‬

858
01:12:31,750 --> 01:12:34,166
‫כן? או לא?‬

859
01:12:35,583 --> 01:12:36,625
‫האמת!‬

860
01:12:38,458 --> 01:12:42,166
‫האם הכרת את לרוי פריי?‬

861
01:12:42,250 --> 01:12:43,083
‫כן.‬

862
01:12:43,958 --> 01:12:47,333
‫האם התנצחת עם לרוי פריי?‬

863
01:12:48,500 --> 01:12:50,250
‫אכן כן. כן.‬

864
01:12:55,125 --> 01:12:57,291
‫האם הרגת את לרוי פריי?‬

865
01:12:59,958 --> 01:13:02,916
‫האם הרגת את רנדולף בלינג'ר?‬

866
01:13:10,000 --> 01:13:15,375
‫האם היית מעורב בחילול גופותיהם?‬

867
01:13:15,458 --> 01:13:18,916
‫לא. תיפח רוחי אם…‬
‫-אך אינך מכחיש‬

868
01:13:19,000 --> 01:13:21,875
‫כי איימת על שני הגברים?‬

869
01:13:21,958 --> 01:13:25,666
‫ובכן, באשר לבלינג'ר, זה היה…‬

870
01:13:29,708 --> 01:13:30,833
‫לא התכוונתי לכך.‬

871
01:13:32,250 --> 01:13:35,708
‫ופריי?‬
‫-מעולם איימתי עליו, רק…‬

872
01:13:35,791 --> 01:13:41,000
‫יש פה דפוס מטריד ביותר, פו.‬

873
01:13:41,083 --> 01:13:46,791
‫מי שמכעיס אותך מסיים‬
‫בקצה הלא טוב של עניבת תלייה,‬

874
01:13:46,875 --> 01:13:51,958
‫ואיברים חשובים למדי‬
‫מוצאים מתוך בית החזה שלו.‬

875
01:13:52,791 --> 01:13:54,041
‫מר לנדור…‬

876
01:13:58,208 --> 01:13:59,958
‫אילו הייתי הורג כל צוער‬

877
01:14:00,041 --> 01:14:02,958
‫שהתעלל בי במהלך תקופתי הקצרה כאן,‬

878
01:14:04,833 --> 01:14:08,041
‫חוששני שהיית מגלה כי חיל הצוערים‬

879
01:14:08,125 --> 01:14:09,791
‫הצטמצם לפחות מתריסר אנשים.‬

880
01:14:14,041 --> 01:14:17,250
‫כעת, אם עליך לדעת, אני דמות ללעג‬

881
01:14:18,208 --> 01:14:19,833
‫מיומי הראשון כאן.‬

882
01:14:21,458 --> 01:14:26,375
‫סגנוני, גילי, גופי…‬

883
01:14:28,875 --> 01:14:30,291
‫מראה פניי.‬

884
01:14:32,291 --> 01:14:36,666
‫גם אם עמדו לרשותי אלף תקופות חיים,‬

885
01:14:36,750 --> 01:14:39,166
‫לא הייתי יכול להתחיל ולתאר את כל הפגיעות‬

886
01:14:39,250 --> 01:14:40,583
‫שספגתי כאן.‬

887
01:14:42,375 --> 01:14:48,250
‫כן, אני אשם בדברים רבים ביותר,‬
‫אך מעולם לא בזה.‬

888
01:14:50,916 --> 01:14:52,208
‫מעולם לא ברצח.‬

889
01:14:55,458 --> 01:14:56,875
‫כעת אתה מאמין לי?‬

890
01:14:59,833 --> 01:15:06,166
‫אני מאמין שעליך להיזהר יותר‬
‫בדבריך ובמעשיך.‬

891
01:15:09,666 --> 01:15:14,416
‫לעת עתה,‬
‫סביר להניח שאוכל לעצור את היצ'קוק,‬

892
01:15:15,833 --> 01:15:21,833
‫אבל אם אי פעם תשקר לי שוב,‬

893
01:15:21,916 --> 01:15:27,250
‫שיאזקו את ידיך, ולא אנקוף אצבע לעזור לך.‬

894
01:15:27,333 --> 01:15:30,458
‫האם זה מובן?‬

895
01:15:39,500 --> 01:15:43,333
‫כעת אם תסלח לי, מחכים לי בארוחת ערב.‬

896
01:16:08,958 --> 01:16:15,916
‫תודה שהצטרפת אלינו‬
‫כדי להתאבל על מותו בטרם עת של רנדולף.‬

897
01:16:17,208 --> 01:16:19,541
‫הבחור היקר היה בן משפחה.‬

898
01:16:24,333 --> 01:16:28,875
‫האינך מוצא כי בני נאה במיוחד, מר לנדור?‬

899
01:16:34,708 --> 01:16:41,083
‫ניתן לפסוק כי שני ילדייך התברכו במובן הזה.‬

900
01:16:42,166 --> 01:16:44,583
‫כן, התברכנו במראה במשפחתנו.‬

901
01:16:45,166 --> 01:16:50,000
‫אם כי עליי לומר, אתה דבר נדיר.‬

902
01:16:51,125 --> 01:16:54,458
‫אדם בעל אינטליגנציה יוצאת דופן.‬

903
01:16:55,000 --> 01:16:59,291
‫איכות שיש ממנה כה מעט כאן.‬

904
01:17:00,916 --> 01:17:03,666
‫ועם אינטליגנציה זו, מר לנדור,‬

905
01:17:04,500 --> 01:17:07,166
‫אני מקווה שכשתסיים עם ענייניך הרשמיים,‬

906
01:17:07,250 --> 01:17:10,541
‫תסייע לי בחידה משלי.‬

907
01:17:11,416 --> 01:17:13,916
‫חידה?‬
‫-פרשה מוזרה ביותר.‬

908
01:17:14,000 --> 01:17:15,958
‫כשהייתי בתפילה ביום שני,‬

909
01:17:16,541 --> 01:17:20,416
‫נראה כי מישהו חיטט בחפציי.‬

910
01:17:21,541 --> 01:17:22,375
‫ובכן…‬

911
01:17:23,916 --> 01:17:27,125
‫אנשים איומים מסתובבים במרחב.‬
‫-האמנם, אבא?‬

912
01:17:27,708 --> 01:17:31,000
‫נטיתי לקראת התאוריה‬
‫שהבחור היה פשוט גס רוח,‬

913
01:17:31,083 --> 01:17:33,208
‫אם כי, כמובן, אין לי מושג מיהו.‬

914
01:17:35,291 --> 01:17:39,000
‫בכל מקרה, עליך להיזהר, ארטמוס.‬

915
01:17:39,625 --> 01:17:41,791
‫באמת.‬
‫-הו, אימא.‬

916
01:17:42,583 --> 01:17:45,625
‫זה ודאי היה סתם איש זקן ומשעמם,‬

917
01:17:45,708 --> 01:17:50,250
‫שאין לו דבר טוב יותר לעשות וללא חיים משלו.‬

918
01:17:50,791 --> 01:17:54,125
‫שוכן בקתה כפרי.‬

919
01:17:55,000 --> 01:17:56,416
‫האין זה נכון, מר לנדור?‬

920
01:18:00,125 --> 01:18:02,125
‫בבעלותך בקתה, לא כן?‬
‫-ארטמוס.‬

921
01:18:02,958 --> 01:18:06,208
‫אולי אף יש לך קרובי משפחה שמתאימים לדפוס.‬

922
01:18:06,291 --> 01:18:09,541
‫אולי חבר יקר חובב הטיפה המרה בפונדקים.‬

923
01:18:10,541 --> 01:18:13,083
‫תפסיק! בבקשה! אני שונאת את זה!‬

924
01:18:13,625 --> 01:18:16,000
‫אני שונאת כשאתה מתרגז כך.‬

925
01:18:16,083 --> 01:18:18,666
‫איני מבין את הכיוון, אימא.‬
‫-לא, ברור שלא.‬

926
01:18:18,750 --> 01:18:21,875
‫אקח כיוון אל הגדה הנגדית‬
‫של ההדסון ולאיש לא יהיה אכפת,‬

927
01:18:21,958 --> 01:18:23,583
‫איש לא יבוא אחריי!‬

928
01:18:24,083 --> 01:18:26,208
‫נכון, דניאל?‬
‫-בן, בבקשה.‬

929
01:18:36,416 --> 01:18:40,416
‫עליך… לסלוח לרעייתי.‬

930
01:18:42,375 --> 01:18:45,250
‫מותו של מר בלינג'ר‬

931
01:18:46,750 --> 01:18:50,291
‫מעיב על משפחתנו הקטנה והמאושרת.‬

932
01:18:58,041 --> 01:19:02,458
‫התסכים להצטרף אליי‬
‫בחדר העבודה שלי, מר לנדור?‬

933
01:19:02,541 --> 01:19:03,541
‫בשמחה.‬

934
01:19:11,833 --> 01:19:14,250
‫סלח לי, אדוני השוטר.‬

935
01:19:16,416 --> 01:19:20,791
‫חיינו המתוחים גבו מחיר מכולנו.‬

936
01:19:21,458 --> 01:19:23,041
‫אין צורך בהתנצלות.‬
‫-כן.‬

937
01:19:23,791 --> 01:19:28,500
‫ותקופה זו בשנה, להיות מוגבלים אל הבית…‬

938
01:19:29,208 --> 01:19:31,791
‫הכול מובן ביותר.‬

939
01:19:36,291 --> 01:19:39,541
‫לא יכולתי שלא לשים לב, דוקטור.‬

940
01:19:42,125 --> 01:19:44,166
‫האם בתך חולה?‬

941
01:19:45,833 --> 01:19:47,208
‫חד הבחנה.‬

942
01:19:48,458 --> 01:19:49,458
‫כן.‬

943
01:19:51,166 --> 01:19:52,708
‫כן, היא…‬

944
01:19:54,750 --> 01:19:57,791
‫חייה היו לא קלים.‬

945
01:19:58,500 --> 01:20:00,541
‫מאז הייתה ילדה, בעצם.‬

946
01:20:01,500 --> 01:20:06,583
‫מחלה מחרידה גורמת לה להתקפים‬
‫כשאיש אינו רואה,‬

947
01:20:06,666 --> 01:20:11,750
‫עוצרת את מוחה ומרעידה אותה‬
‫משל הייתה דלעת.‬

948
01:20:12,541 --> 01:20:14,291
‫ילדה יפהפייה.‬

949
01:20:15,458 --> 01:20:20,125
‫סומנה לנישואים, למעמד, לילדים,‬

950
01:20:21,750 --> 01:20:25,625
‫ובאותה משיכת קולמוס, לחולי.‬

951
01:20:29,125 --> 01:20:30,125
‫זה נורא.‬

952
01:20:33,416 --> 01:20:37,000
‫רבותיי, ליה במיטבה אם תרצו להצטרף אלינו.‬

953
01:20:38,208 --> 01:20:39,208
‫תודה, בן.‬

954
01:20:42,541 --> 01:20:43,541
‫שנלך?‬

955
01:20:44,333 --> 01:20:48,250
‫אם לא אכפת לך, אצא לנשום מעט אוויר צח.‬

956
01:20:48,333 --> 01:20:49,291
‫כמובן.‬

957
01:20:55,291 --> 01:20:58,291
‫אבי, שחק איתי.‬

958
01:21:01,000 --> 01:21:06,375
‫לנסות שוב מט סנדלרים,‬
‫או שמא מהלך מאתגר יותר הפעם?‬

959
01:23:05,250 --> 01:23:08,166
‫פשוט מצוין.‬
‫-בקושי.‬

960
01:23:09,083 --> 01:23:10,208
‫מניח את הדעת, אולי.‬

961
01:23:10,750 --> 01:23:14,416
‫אינך מבינה איזו השפעה יש לנגינתך עליי.‬

962
01:23:16,125 --> 01:23:18,166
‫על כולנו, באמת. אני…‬

963
01:23:20,375 --> 01:23:23,208
‫כן?‬
‫-ובכן, אני…‬

964
01:23:26,583 --> 01:23:33,333
‫איני יודע כיצד לנסח זאת אחרת,‬
‫אבל… עלתה בי ההבנה‬

965
01:23:35,291 --> 01:23:37,708
‫כי אעשה למענך כמעט הכול.‬

966
01:23:44,833 --> 01:23:45,958
‫הו, אדגר.‬

967
01:24:10,458 --> 01:24:13,583
‫האוכל לעזור לך למצוא דבר מה, מר לנדור?‬

968
01:24:14,958 --> 01:24:17,291
‫התאוששת. ומהר כל כך.‬

969
01:24:17,916 --> 01:24:19,375
‫סלח לי.‬

970
01:24:19,458 --> 01:24:23,750
‫חששתי כי תוקפת אותי מיגרנה נוראית,‬

971
01:24:23,833 --> 01:24:28,333
‫אך נראה כי כל הדרוש היה רגע של מנוחה,‬

972
01:24:28,416 --> 01:24:30,708
‫ואני אכן מרגישה כי נרפאתי.‬

973
01:24:34,791 --> 01:24:37,750
‫הבא נחזיר למקום‬
‫את הדבר הישן והמחריד הזה, כן?‬

974
01:24:37,833 --> 01:24:40,166
‫בטוחתני כי לא יתאים למידותיך.‬

975
01:24:42,250 --> 01:24:44,625
‫הרופא הטוב ואני חיפשנו אותו.‬

976
01:24:45,166 --> 01:24:46,625
‫ואני מצאתי אותו.‬

977
01:24:47,291 --> 01:24:52,083
‫ראה מה השוטר מצא בארוננו, יקירי.‬

978
01:24:52,666 --> 01:24:58,083
‫זוכר כיצד ארטמוס לבש אותו בבית בנעוריו?‬

979
01:24:58,875 --> 01:25:01,333
‫זוכר, אהובי?‬
‫-אני זוכר, אימא.‬

980
01:25:01,416 --> 01:25:03,666
‫זהו מעילו של אחי.‬
‫-אחיך?‬

981
01:25:03,750 --> 01:25:06,500
‫זו המזכרת היחידה שנותרה לנו ממנו.‬

982
01:25:07,833 --> 01:25:08,791
‫מדוע הוא בידיך?‬

983
01:25:08,875 --> 01:25:10,500
‫אולי לארטמוס התשובה.‬

984
01:25:21,583 --> 01:25:22,541
‫איתן.‬

985
01:25:24,916 --> 01:25:26,166
‫מה מעשיך כאן?‬

986
01:25:27,583 --> 01:25:28,875
‫צוער נוסף נעדר.‬

987
01:25:31,875 --> 01:25:35,250
‫וכינסתי צוות חיפוש‬
‫שיהיה מוכן לפעולה בשעה הקרובה.‬

988
01:25:35,333 --> 01:25:37,458
‫נהפוך כל אבן.‬

989
01:25:37,541 --> 01:25:39,583
‫שהאל יעזור לנו. אני מתחלחל לחשוב…‬

990
01:25:39,666 --> 01:25:40,500
‫רבותיי!‬

991
01:25:40,583 --> 01:25:43,375
‫זה עתה הייתי במגוריו של מר סטודרד.‬

992
01:25:43,458 --> 01:25:48,166
‫תיבת חפציו הייתה ריקה.‬
‫לא היה בה כל זכר לבגדים אזרחיים.‬

993
01:25:48,250 --> 01:25:50,375
‫נראה לי שברח.‬

994
01:25:51,500 --> 01:25:52,500
‫ברח?‬

995
01:25:52,583 --> 01:25:54,750
‫על פי יומנו של פריי,‬

996
01:25:54,833 --> 01:25:58,791
‫סטודרד ובלינג'ר היו שניהם‬
‫חברים טובים של לרוי פריי.‬

997
01:25:58,875 --> 01:26:00,958
‫מפחד שהוא הבא בתור, כנראה ברח.‬

998
01:26:01,041 --> 01:26:04,708
‫אולי כך הדבר, אך מה עם ארטמוס ומעיל הקצין?‬

999
01:26:04,791 --> 01:26:08,250
‫אם הוא מעורב, איך נוכל לדחות את מעצרו?‬

1000
01:26:08,333 --> 01:26:13,208
‫הוא… שאנן מדי לכך.‬
‫כל שעליו לעשות הוא להכחיש.‬

1001
01:26:13,958 --> 01:26:17,208
‫יש כיוון חקירה אחרון שאני בודק.‬

1002
01:26:17,708 --> 01:26:19,750
‫שניים מחבריו הקרובים ביותר מתים,‬

1003
01:26:19,833 --> 01:26:23,083
‫ודיווחי לנשיא על כך‬
‫כי תפסנו את העבריין ממשמש ובא.‬

1004
01:26:24,791 --> 01:26:27,291
‫תפסנו את העבריין, לנדור. לא כן?‬

1005
01:26:47,666 --> 01:26:48,666
‫אדגר.‬

1006
01:26:53,208 --> 01:26:54,041
‫אני…‬

1007
01:26:54,125 --> 01:26:54,958
‫פרופסור?‬

1008
01:26:58,000 --> 01:26:59,000
‫פפה.‬

1009
01:27:01,333 --> 01:27:05,875
‫בביקורי האחרון, הזכרת צייד מכשפות וספר.‬

1010
01:27:05,958 --> 01:27:08,791
‫כן. "דיסקורס דו דיאבלה".‬

1011
01:27:08,875 --> 01:27:10,791
‫אנרי לה קלרק.‬

1012
01:27:11,333 --> 01:27:13,166
‫האם לה קלרק היה כומר?‬

1013
01:27:14,041 --> 01:27:15,416
‫שהועלה על המוקד.‬

1014
01:27:19,458 --> 01:27:21,208
‫היא באה לי בחלומי.‬

1015
01:27:23,791 --> 01:27:25,791
‫"מטה, מטה, מטה‬

1016
01:27:26,791 --> 01:27:30,000
‫"כך חבטו כנפי ליבי הדוהר‬

1017
01:27:32,333 --> 01:27:34,791
‫"בלב דואב‬
‫הפצרתי בה כי תמהר‬

1018
01:27:36,791 --> 01:27:37,958
‫"'לנור'‬

1019
01:27:40,166 --> 01:27:42,375
‫"את תשובתה לא ענתה‬

1020
01:27:44,041 --> 01:27:46,416
‫"לילה אין-סופי‬
‫עטף אותה ולא ויתר‬

1021
01:27:46,500 --> 01:27:48,666
‫"כיסה הכול‬
‫מלבד את עין התכלת‬

1022
01:27:48,750 --> 01:27:51,791
‫"לילה קודר, שחור כגיהינום‬

1023
01:27:51,875 --> 01:27:53,458
‫"תיעל זעם וחרון‬

1024
01:27:55,333 --> 01:27:56,708
‫"והותיר בחולפו‬

1025
01:27:58,041 --> 01:27:59,500
‫"רק את עין התכלת של האבדון"‬

1026
01:28:06,416 --> 01:28:07,416
‫האם את רואה?‬

1027
01:28:10,250 --> 01:28:11,291
‫לנור.‬

1028
01:28:12,750 --> 01:28:13,833
‫ליה.‬

1029
01:28:15,291 --> 01:28:18,625
‫מהות הפואמה מצוקתך הנוראה.‬

1030
01:28:20,166 --> 01:28:24,166
‫סיום לדבר… הרודה בך.‬

1031
01:28:24,750 --> 01:28:25,666
‫הפואמה…‬

1032
01:28:28,875 --> 01:28:30,541
‫מדברת אלינו.‬

1033
01:28:41,375 --> 01:28:44,500
‫זוכר כשאמרת שתעשה למעני הכול?‬

1034
01:28:47,458 --> 01:28:48,791
‫עובד השטן שלך.‬

1035
01:28:54,416 --> 01:28:56,250
‫תודה, פפה.‬
‫-כן.‬

1036
01:29:09,541 --> 01:29:10,583
‫מר לנדור.‬

1037
01:29:12,500 --> 01:29:13,583
‫משפחתך.‬

1038
01:29:16,791 --> 01:29:20,333
‫משפחתך… הינה‬

1039
01:29:21,833 --> 01:29:22,833
‫חידה מרשימה.‬

1040
01:29:24,041 --> 01:29:29,041
‫לא הצלחתי להבין כראוי מי עומד בראשה.‬

1041
01:29:29,833 --> 01:29:32,625
‫כל אחד מכם היה חשוד בשלב מסוים.‬

1042
01:29:32,708 --> 01:29:34,750
‫מעולם לא עלה בדעתי…‬

1043
01:29:36,583 --> 01:29:40,250
‫שזה אולי אדם שכבר איננו בין החיים.‬

1044
01:29:41,875 --> 01:29:42,958
‫סליחה?‬

1045
01:29:43,041 --> 01:29:46,875
‫האב אנרי לה קלרק.‬

1046
01:29:47,666 --> 01:29:51,500
‫המצטיין מבין ציידי המכשפות,‬

1047
01:29:52,333 --> 01:29:55,083
‫עד שהוא היה לזה שניצוד.‬

1048
01:29:56,458 --> 01:29:58,250
‫מה אתה שח?‬

1049
01:29:59,166 --> 01:30:04,250
‫בתך, היא סובלת ממחלת הנפילה, לא כן?‬

1050
01:30:04,750 --> 01:30:08,291
‫היא מצליחה להתמודד שכן היא בקשר עם מישהו.‬

1051
01:30:08,375 --> 01:30:10,791
‫מישהו שמנחה אותה.‬

1052
01:30:13,041 --> 01:30:14,041
‫איתו.‬

1053
01:30:14,916 --> 01:30:19,375
‫אל נא תכריח אותי לפקפק בשפיותך, מר לנדור.‬

1054
01:30:20,166 --> 01:30:21,666
‫מה אתה רומז?‬

1055
01:30:27,041 --> 01:30:33,833
‫"דיסקורס דו דיאבלה"‬
‫הנדיר ביותר של לה קלרק.‬

1056
01:30:37,916 --> 01:30:42,500
‫ובכן, תקשורת עם השטן‬

1057
01:30:43,250 --> 01:30:47,083
‫איננה תחביב שמוכר לי, מר לנדור.‬

1058
01:30:47,625 --> 01:30:50,958
‫לא קראתי ולו עמוד אחד מהספר הזה.‬

1059
01:30:51,041 --> 01:30:55,541
‫האם בתך מתקשרת עם המתים?!‬

1060
01:31:12,000 --> 01:31:16,000
‫עם השנים, התקפיה הלכו והחריפו.‬

1061
01:31:17,583 --> 01:31:18,416
‫אני…‬

1062
01:31:19,125 --> 01:31:25,083
‫אני ניסיתי כל טיפול רפואי שעלה בדעתי.‬

1063
01:31:25,958 --> 01:31:28,708
‫הקציבו לה שלושה חודשים לחיות.‬

1064
01:31:29,583 --> 01:31:32,125
‫אתה יודע איך ההרגשה ללכת לישון,‬

1065
01:31:32,208 --> 01:31:35,166
‫בלי לדעת אם בתך תשרוד עד הבוקר?‬

1066
01:31:36,083 --> 01:31:39,625
‫אבל אז, יום אחד היא באה אליי,‬

1067
01:31:41,041 --> 01:31:44,583
‫ואמרה כי פגשה מישהו.‬

1068
01:31:44,666 --> 01:31:46,875
‫את סבא רבא-רבא שלה.‬

1069
01:31:47,541 --> 01:31:48,416
‫לה קלרק?‬

1070
01:31:49,333 --> 01:31:51,041
‫אנרי לה קלרק לא היה רשע.‬

1071
01:31:53,291 --> 01:31:55,416
‫רק לא מובן.‬

1072
01:32:48,583 --> 01:32:52,916
‫הם נשבעו בפניי כי מר פריי כבר היה מת.‬

1073
01:32:53,000 --> 01:32:55,083
‫הם נשבעו כי לא יוכלו להרוג אף אחד.‬

1074
01:32:55,166 --> 01:32:57,125
‫אתה האמנת להם.‬

1075
01:32:57,208 --> 01:32:58,791
‫לא הייתה לי ברירה.‬

1076
01:32:58,875 --> 01:33:01,791
‫אתה רופא! מדען!‬

1077
01:33:01,875 --> 01:33:05,125
‫איך אתה מעז לתת אמון בטירוף שכזה?‬

1078
01:33:05,208 --> 01:33:06,041
‫משום ש…‬

1079
01:33:07,083 --> 01:33:11,000
‫משום שלא עלה בידי להציל אותה בעצמי.‬

1080
01:33:11,750 --> 01:33:14,208
‫אומנותי שלי אכזבה אותי.‬

1081
01:33:16,458 --> 01:33:19,541
‫הקרבתי הכול למען ליה שלי.‬

1082
01:33:20,125 --> 01:33:23,250
‫אז איך אוכל להתנגד לכך‬
‫שתמצא מרפא במקום אחר?‬

1083
01:33:23,333 --> 01:33:24,291
‫דוקטור.‬

1084
01:33:25,916 --> 01:33:27,708
‫השתעות עם המתים…‬

1085
01:33:29,958 --> 01:33:32,333
‫הדבר איננו מקובל. אך רצח…‬

1086
01:33:34,625 --> 01:33:36,333
‫הרס חיים תמימים…‬

1087
01:33:39,375 --> 01:33:40,750
‫זה לא אנושי.‬

1088
01:33:43,000 --> 01:33:46,375
‫על מישהו להישלח על כך לגרדום.‬

1089
01:33:48,541 --> 01:33:54,083
‫באתי לקראתה רק כי… באורח נס,‬

1090
01:33:55,333 --> 01:33:57,041
‫נראה כי מצבה השתפר.‬

1091
01:33:58,250 --> 01:34:00,666
‫דוקטור, היכן משפחתך?‬

1092
01:34:02,250 --> 01:34:03,875
‫היכן ילדיך?‬

1093
01:34:05,083 --> 01:34:07,333
‫מר פו היה פה מוקדם יותר.‬

1094
01:34:08,958 --> 01:34:12,291
‫הוא הלך עם… עם ארטמוס.‬

1095
01:34:13,125 --> 01:34:15,875
‫מדוע גלימתו עדיין באולם הכניסה?‬

1096
01:34:17,500 --> 01:34:18,791
‫דוקטור, היכן ליה?‬

1097
01:34:20,625 --> 01:34:22,625
‫דוקטור, היכן משפחתך?‬

1098
01:34:29,916 --> 01:34:31,708
‫ההשפעה מתחילה לפוג.‬

1099
01:34:32,375 --> 01:34:33,458
‫ליה.‬

1100
01:34:36,833 --> 01:34:38,041
‫המשיכי.‬

1101
01:35:05,291 --> 01:35:06,458
‫מה קורה?‬

1102
01:35:09,583 --> 01:35:11,000
‫רק עוד זמן קצר.‬

1103
01:35:11,083 --> 01:35:14,208
‫אינני חש בטוב.‬

1104
01:35:16,875 --> 01:35:19,083
‫חשבתי…‬
‫-לא.‬

1105
01:35:22,083 --> 01:35:25,583
‫רק עוד דקות מעטות ואז אהיה חופשיה.‬

1106
01:35:29,375 --> 01:35:30,541
‫חופשיה?‬

1107
01:35:30,625 --> 01:35:31,625
‫כן.‬

1108
01:35:33,291 --> 01:35:35,500
‫אנא, ליה. אני…‬

1109
01:35:37,708 --> 01:35:39,041
‫הדבר חייב להתרחש.‬

1110
01:35:40,666 --> 01:35:41,916
‫אתה מבין.‬

1111
01:35:42,833 --> 01:35:46,375
‫הקרבה היא הבעת האהבה הסופית.‬

1112
01:35:47,583 --> 01:35:51,833
‫ידעתי, מהרגע שנפגשנו, שאתה האחד.‬

1113
01:35:53,833 --> 01:35:54,833
‫ליה.‬

1114
01:35:55,333 --> 01:35:57,791
‫כן?‬
‫-אני באמת אוהב אותך.‬

1115
01:36:30,625 --> 01:36:31,791
‫מספיק!‬

1116
01:36:37,583 --> 01:36:39,541
‫הסתלק!‬
‫-אתם תיתלו על כך!‬

1117
01:36:39,625 --> 01:36:40,708
‫אין זה עניינך! צא!‬

1118
01:36:40,791 --> 01:36:41,708
‫ליה, סיימי!‬

1119
01:36:41,791 --> 01:36:44,750
‫גברת מרקוויז, תרצי לראות את ילדייך נתלים?‬

1120
01:36:44,833 --> 01:36:47,208
‫אל תקשיבי. הוא מבלף!‬
‫-המשיכי.‬

1121
01:36:47,291 --> 01:36:49,750
‫ליה!‬
‫-זה ליבו של פריי, לא?‬

1122
01:36:49,833 --> 01:36:51,708
‫לנדור.‬
‫-ליה, המשיכי!‬

1123
01:36:51,791 --> 01:36:54,791
‫בלינג'ר, הוא היה עושה למענך הכול,‬
‫אפילו רוצח אדם.‬

1124
01:36:54,875 --> 01:36:56,333
‫וארטמוס, אתה הרגת אותו.‬

1125
01:36:56,416 --> 01:36:58,666
‫אנא, הנח לנו. הטקס כמעט הסתיים.‬

1126
01:36:58,750 --> 01:37:00,958
‫ליה, סיימי!‬
‫-ליה, הוא אכן הסתיים!‬

1127
01:37:01,791 --> 01:37:02,791
‫זו היית את.‬

1128
01:37:03,500 --> 01:37:06,375
‫את פיתית את פריי לצאת באמצעות פתק…‬

1129
01:37:06,458 --> 01:37:08,083
‫זה לא היה רעיון שלה, אלא שלי!‬

1130
01:37:08,166 --> 01:37:09,791
‫אני עשיתי זאת!‬
‫-לא! ארטמוס!‬

1131
01:37:09,875 --> 01:37:12,791
‫לא!‬
‫-אנא! הפסק!‬

1132
01:37:16,708 --> 01:37:17,708
‫הפסק!‬

1133
01:37:19,291 --> 01:37:20,333
‫ליה!‬

1134
01:37:46,041 --> 01:37:47,041
‫ליה!‬

1135
01:37:47,666 --> 01:37:49,625
‫ליה!‬
‫-ליה!‬

1136
01:37:51,916 --> 01:37:53,333
‫ארטמוס!‬

1137
01:37:59,875 --> 01:38:01,125
‫אימא, התרחקי!‬

1138
01:38:01,208 --> 01:38:02,208
‫ארטמוס.‬

1139
01:38:02,291 --> 01:38:04,041
‫ליה.‬

1140
01:38:15,583 --> 01:38:17,208
‫ארטמוס! לא!‬

1141
01:38:22,541 --> 01:38:24,166
‫הנח לי! לא!‬

1142
01:38:25,958 --> 01:38:27,291
‫ארטמוס!‬

1143
01:38:41,666 --> 01:38:43,458
‫ארטמוס! לא!‬

1144
01:38:44,875 --> 01:38:47,458
‫ליה!‬

1145
01:38:47,541 --> 01:38:49,375
‫לא!‬

1146
01:39:40,000 --> 01:39:43,291
‫נאמר לי כי לא איבד יותר דם‬
‫מכפי שרופא היה מקיז‬

1147
01:39:43,375 --> 01:39:45,125
‫במהלך הקזה רגילה.‬

1148
01:39:46,291 --> 01:39:48,250
‫זה אולי דווקא הועיל לו.‬

1149
01:39:51,625 --> 01:39:55,250
‫יש בחיים יותר משנגלה לעין, לנדור.‬
‫אני מודה.‬

1150
01:39:55,333 --> 01:39:56,458
‫איני יכול אלא להסכים.‬

1151
01:39:58,083 --> 01:40:01,000
‫ומה יעלה בגורלה של הגברת מרקוויז?‬

1152
01:40:02,083 --> 01:40:04,625
‫היא מתאבלת כפי שרק אם תוכל.‬

1153
01:40:05,791 --> 01:40:08,041
‫השופט הרגיש כי סבלה מספיק.‬

1154
01:40:10,000 --> 01:40:11,500
‫אם כי תשמח לדעת‬

1155
01:40:11,583 --> 01:40:15,333
‫כי הרופא הטוב שלנו הגיש את התפטרותו.‬

1156
01:40:16,958 --> 01:40:21,541
‫היה סמוך ובטוח כי דבר מזה איננו משמח אותי.‬

1157
01:40:24,708 --> 01:40:25,791
‫לנדור.‬

1158
01:40:33,125 --> 01:40:38,375
‫אתה ואני לא נוכל להיות שונים יותר‬
‫בגישתנו, במשנתנו,‬

1159
01:40:41,458 --> 01:40:43,208
‫אך אבקש להביע‬

1160
01:40:43,291 --> 01:40:46,416
‫שאם עניין זה אי פעם גרם לי…‬

1161
01:40:49,375 --> 01:40:54,750
‫כלומר, אם אי פעם, מתוך חוצפה, קראתי תיגר…‬

1162
01:40:57,250 --> 01:40:58,375
‫על מסוגלותך…‬

1163
01:41:00,916 --> 01:41:02,000
‫אזי אני מתנצל.‬

1164
01:41:05,166 --> 01:41:06,208
‫תודה לך, קפטן.‬

1165
01:41:17,333 --> 01:41:21,125
‫איך יכולתי לסעוד ולהתרועע‬
‫עם האיש כל השנים הללו?‬

1166
01:41:22,166 --> 01:41:27,125
‫להכיר את משפחתו כמעט כפי שאני מכיר את שלי,‬
‫ולעולם לא להבין את עומק מצוקתם.‬

1167
01:41:28,125 --> 01:41:29,791
‫זה היה מכוון, קולונל.‬

1168
01:41:34,916 --> 01:41:36,833
‫אני מניח שעליי להתבייש.‬

1169
01:41:39,125 --> 01:41:42,500
‫אוכל רק להניח כי ארטמוס רצח את מר בלינג'ר‬

1170
01:41:42,583 --> 01:41:44,875
‫כדי למנוע ממנו להזעיק את הרשויות,‬

1171
01:41:44,958 --> 01:41:48,916
‫ומר סטודרד נס על נפשו‬
‫כדי לא להיות קורבנו הבא.‬

1172
01:41:49,625 --> 01:41:51,125
‫ניתן להניח זאת, כן.‬

1173
01:41:53,250 --> 01:41:54,666
‫ובכן, לנדור,‬

1174
01:41:57,416 --> 01:42:01,041
‫הריני מכריז כי כל חובותיך החוזיות‬
‫בוצעו עד תום.‬

1175
01:42:01,875 --> 01:42:04,083
‫משוחרר אתה מהחוזה.‬

1176
01:42:05,666 --> 01:42:07,375
‫כולי תקווה כי הדבר לא יכעיסך.‬

1177
01:42:07,458 --> 01:42:11,208
‫לכל הפחות, כולי תקווה‬
‫שלא תסרב לקבל את תודתנו.‬

1178
01:42:14,666 --> 01:42:20,375
‫כולי תקווה כי הנבלות בוושינגטון‬
‫יחלו בקרוב לסגת.‬

1179
01:42:21,125 --> 01:42:24,125
‫סבורני כי זכינו בדחיית ההוצאה להורג.‬

1180
01:42:24,791 --> 01:42:26,750
‫לא. קולונל.‬

1181
01:42:59,875 --> 01:43:01,833
‫אתה נראה מאושש לחלוטין.‬

1182
01:43:10,083 --> 01:43:11,458
‫אני יודע על בתך.‬

1183
01:43:16,291 --> 01:43:17,250
‫בסדר גמור.‬

1184
01:43:18,916 --> 01:43:21,500
‫במה מאטי קשורה לעניין?‬

1185
01:43:21,583 --> 01:43:22,541
‫בכול.‬

1186
01:43:23,875 --> 01:43:25,333
‫כפי שאתה יודע היטב.‬

1187
01:44:01,500 --> 01:44:03,000
‫הדבר בא לי בשנתי.‬

1188
01:44:16,625 --> 01:44:20,750
‫הפתק… שנמצא בידו של לרוי פריי.‬

1189
01:44:21,375 --> 01:44:25,166
‫הפתק שמטרתו למשוך את המסכן מהקסרקטין.‬

1190
01:44:27,208 --> 01:44:29,541
‫ברשלנותך, הותרת אותו ברשותי.‬

1191
01:44:38,791 --> 01:44:41,041
‫זהו הפתק הנוסף שהשארת.‬

1192
01:44:43,666 --> 01:44:44,791
‫זוכר?‬

1193
01:44:49,166 --> 01:44:50,166
‫אני…‬

1194
01:44:51,416 --> 01:44:53,750
‫מתרשם יותר מכול מצורת אותיותיך.‬

1195
01:44:54,708 --> 01:44:58,125
‫אותיות גדולות, כפי שאתה יודע היטב,‬
‫מרשיעות לא פחות מקטנות.‬

1196
01:44:58,208 --> 01:45:01,125
‫ה-A, ה-R, ה-G וה-E‬

1197
01:45:01,208 --> 01:45:05,708
‫זהות לחלוטין לאותיות‬
‫שהופיעו בפתק של לרוי פריי.‬

1198
01:45:07,416 --> 01:45:11,625
‫תוכל לדמיין את השתאותי.‬

1199
01:45:13,833 --> 01:45:17,416
‫הייתכן כי אותו אדם כתב את שני הפתקים?‬

1200
01:45:18,875 --> 01:45:23,791
‫ומדוע שללנדור תהיה סיבה כלשהי‬
‫להתכתב עם לרוי פריי?‬

1201
01:45:26,416 --> 01:45:30,875
‫רצה המזל ונתקלתי בפטסי האלוהית.‬

1202
01:45:36,125 --> 01:45:37,833
‫היא סיפרה לי את הסיפור כולו.‬

1203
01:45:39,291 --> 01:45:41,833
‫בשובה הביתה מנשף האקדמיה…‬

1204
01:45:42,416 --> 01:45:43,500
‫תפוס אותה!‬

1205
01:45:44,250 --> 01:45:45,458
‫אחוז בה!‬
‫-לא!‬

1206
01:45:45,541 --> 01:45:47,041
‫מאטי שלך נאנסה…‬

1207
01:45:47,833 --> 01:45:48,833
‫לא!‬

1208
01:45:48,916 --> 01:45:51,500
‫…והושארה למות ע"י שלושה בריונים אלמוניים.‬

1209
01:45:51,583 --> 01:45:52,500
‫שקט.‬

1210
01:45:54,833 --> 01:45:55,958
‫ג'וליוס, תפוס את רגליה!‬

1211
01:45:56,041 --> 01:45:58,416
‫לא!‬
‫-תפוס אותה!‬

1212
01:45:59,583 --> 01:46:01,708
‫פשק את רגליה! רתק אותה!‬
‫-לא!‬

1213
01:46:01,791 --> 01:46:03,000
‫בבקשה!‬
‫-שלא תזוז!‬

1214
01:46:03,666 --> 01:46:05,333
‫אכן חבורה רעה.‬

1215
01:46:06,791 --> 01:46:08,375
‫בדיוק כפי שלרוי פריי אמר.‬

1216
01:46:10,250 --> 01:46:11,250
‫מאטי?‬

1217
01:46:12,250 --> 01:46:14,333
‫אלוהים! מאטי.‬

1218
01:46:14,416 --> 01:46:16,500
‫אלוהים! בואי אליי.‬

1219
01:46:20,666 --> 01:46:21,833
‫מאטי.‬

1220
01:46:23,458 --> 01:46:24,916
‫אני מצטערת.‬

1221
01:46:27,458 --> 01:46:29,041
‫אני מצטערת.‬
‫-זה בסדר.‬

1222
01:46:29,791 --> 01:46:32,625
‫הכול יהיה בסדר.‬

1223
01:46:35,125 --> 01:46:36,125
‫הכול ייגמר בטוב.‬

1224
01:47:11,708 --> 01:47:13,916
‫מאטי, הוא לא יכול לעזור לך.‬

1225
01:47:15,625 --> 01:47:18,041
‫אנא, אהובתי. תני לי לעזור לך.‬

1226
01:47:25,083 --> 01:47:29,083
‫אבל היא לא ברחה מהבית, נכון?‬

1227
01:47:43,416 --> 01:47:44,291
‫מאטי?‬

1228
01:47:49,708 --> 01:47:50,541
‫מאטי.‬

1229
01:47:57,541 --> 01:47:58,541
‫מאטי.‬

1230
01:48:06,833 --> 01:48:09,416
‫מאטי, בבקשה. בואי אליי.‬

1231
01:48:13,250 --> 01:48:16,250
‫אנא, אהובתי. בואי אליי. בואי, בבקשה.‬

1232
01:48:16,916 --> 01:48:18,041
‫לא.‬

1233
01:48:18,125 --> 01:48:19,791
‫הכול יהיה בסדר.‬

1234
01:48:21,583 --> 01:48:23,375
‫בבקשה, מאטי. חזרי.‬

1235
01:48:24,666 --> 01:48:25,916
‫הכול ייגמר בטוב.‬

1236
01:48:29,375 --> 01:48:30,208
‫לא.‬

1237
01:48:31,541 --> 01:48:32,541
‫אני אוהבת אותך.‬

1238
01:48:55,041 --> 01:48:56,458
‫מדוע מעולם לא סיפרת לי?‬

1239
01:48:58,250 --> 01:48:59,375
‫זהו אינו סיפור‬

1240
01:49:01,250 --> 01:49:02,291
‫שאני נהנה לספר.‬

1241
01:49:06,041 --> 01:49:07,666
‫אבל הייתי מנחם אותך.‬

1242
01:49:09,666 --> 01:49:12,916
‫מסייע לך כפי שאתה סייעת לי.‬

1243
01:49:17,875 --> 01:49:22,958
‫אני בספק כי ניתן לנחמני בנושא מסוים זה.‬

1244
01:49:29,416 --> 01:49:32,375
‫אם כך, מה היה הדבר הבא שעשיתי?‬

1245
01:49:34,125 --> 01:49:37,291
‫בדיוק מה שאתה היית עושה.‬

1246
01:49:37,375 --> 01:49:40,541
‫חקרתי את כל ההנחות, החל ב…‬

1247
01:49:41,458 --> 01:49:44,083
‫סיכויים שלשני מעורבים‬

1248
01:49:44,166 --> 01:49:48,750
‫היו כוונות כלפי אותו הצוער באותו ערב?‬

1249
01:49:48,833 --> 01:49:49,708
‫קטנים!‬

1250
01:49:50,666 --> 01:49:52,041
‫קטנים בהחלט!‬

1251
01:49:53,916 --> 01:49:58,958
‫אלא אם נבין כי אדם אחד היה תלוי באחר,‬

1252
01:49:59,041 --> 01:50:02,041
‫או אם חבורה אחת, נגיד, ארטמוס וליה,‬

1253
01:50:02,125 --> 01:50:05,875
‫מה אם הם פשוט חיפשו גופה,‬

1254
01:50:05,958 --> 01:50:08,125
‫ואז ההזדמנות עלתה כאורח פלא,‬

1255
01:50:08,208 --> 01:50:11,958
‫ולא היה אכפת להם של מי הגופה,‬
‫כל עוד היה בה לב.‬

1256
01:50:12,041 --> 01:50:15,208
‫הדבר היחיד שהם לא עשו למען הדבר היה להרוג.‬

1257
01:50:15,291 --> 01:50:19,416
‫לא, זהו האדם האחר שהיה מוכן ומזומן להרוג,‬

1258
01:50:21,458 --> 01:50:23,708
‫ולהרוג את האדם הזה במיוחד.‬

1259
01:50:23,791 --> 01:50:25,333
‫מדוע?‬

1260
01:50:32,625 --> 01:50:35,166
‫הייתכן שדובר בנקמה, לנדור?‬

1261
01:50:50,583 --> 01:50:53,416
‫פטסי?‬

1262
01:51:06,083 --> 01:51:07,583
‫הצילו!‬
‫-מי היה איתך?‬

1263
01:51:34,250 --> 01:51:35,291
‫מישהו שם?‬

1264
01:51:41,458 --> 01:51:42,291
‫שלום.‬

1265
01:52:08,916 --> 01:52:13,166
‫אם כך… פעילות האדם האחר נקטעה,‬

1266
01:52:14,916 --> 01:52:17,541
‫אך לא לפני סיום מוצלח לטעמו.‬

1267
01:52:19,458 --> 01:52:22,125
‫הוא התגנב חזרה אל בקתתו בבטרמילק פולס,‬

1268
01:52:23,708 --> 01:52:25,291
‫לשם ברח מבלי שיבחינו בו.‬

1269
01:52:27,000 --> 01:52:31,291
‫אבל לתדהמתו, הוא זומן חזרה‬
‫אל וסט פוינט ממש ביום למחרת,‬

1270
01:52:32,583 --> 01:52:35,333
‫כדי לגלות כי בשעות שחלפו,‬

1271
01:52:35,416 --> 01:52:38,916
‫גופתו של המת הושחתה להחריד,‬

1272
01:52:39,583 --> 01:52:43,541
‫דבר שסיפק לפשעיו כיסוי יוצא מן הכלל.‬

1273
01:52:46,250 --> 01:52:48,833
‫הוא ודאי חשב‬
‫שאלוהים בכבודו ובעצמו תומך בו.‬

1274
01:52:50,291 --> 01:52:54,833
‫הוא נשכר לפענח את הפשעים שהוא עצמו ביצע.‬

1275
01:52:57,166 --> 01:53:03,666
‫וכתוצאה, ארטמוס וליה‬
‫ייזכרו לדיראון עולם כרוצחים.‬

1276
01:53:04,583 --> 01:53:06,416
‫אין פה שום "דיראון עולם".‬

1277
01:53:07,166 --> 01:53:10,916
‫הם יישכחו, כפי שיקרה לכולנו.‬

1278
01:53:11,500 --> 01:53:14,041
‫אני לא אשכח אותם!‬

1279
01:53:16,166 --> 01:53:17,875
‫בייחוד לא את ליה שלי.‬

1280
01:53:20,541 --> 01:53:23,625
‫היא נועדה להיות רעיה, לנדור, אם.‬

1281
01:53:27,875 --> 01:53:31,166
‫גם לא אשכח כיצד עשית מכולנו שוטים.‬

1282
01:53:32,791 --> 01:53:33,791
‫שוטים.‬

1283
01:53:37,583 --> 01:53:39,291
‫אך אני הייתי השוטה המובחר שלך.‬

1284
01:53:41,291 --> 01:53:43,291
‫לא כן?‬
‫-לא.‬

1285
01:53:49,458 --> 01:53:53,333
‫אתה היית זה שהיה עליי‬
‫להתוודות בפניו מן ההתחלה.‬

1286
01:53:53,416 --> 01:53:57,625
‫ידעתי זאת מהרגע שנפגשנו, והנה אנחנו עכשיו.‬

1287
01:54:03,875 --> 01:54:04,791
‫אני…‬

1288
01:54:08,625 --> 01:54:11,166
‫אם אתה רוצה שאתנצל, כך אעשה.‬

1289
01:54:13,041 --> 01:54:14,625
‫אין לי עניין בהתנצלויותיך.‬

1290
01:54:16,541 --> 01:54:19,291
‫לא. אני מעוניין בתשובות.‬

1291
01:54:21,416 --> 01:54:24,291
‫מנין לך שהיה זה פריי שאנס את מאטי?‬

1292
01:54:33,500 --> 01:54:35,416
‫והכבשים והפרות, מעשה ידיך?‬

1293
01:54:36,708 --> 01:54:39,041
‫כמובן.‬
‫-ובלינג'ר?‬

1294
01:54:44,000 --> 01:54:44,958
‫בלינג'ר.‬

1295
01:54:45,875 --> 01:54:47,333
‫נאלצתי לעקור את ליבו.‬

1296
01:54:48,541 --> 01:54:50,875
‫היה עליי לשוות לדבר מראה של כת השטן.‬

1297
01:54:50,958 --> 01:54:53,333
‫מלאכה לא קלה לאדם זקן.‬

1298
01:54:55,125 --> 01:54:57,791
‫כיצד למדת על מעורבותו של בלינג'ר?‬

1299
01:55:01,041 --> 01:55:02,041
‫יומנו של פריי.‬

1300
01:55:05,166 --> 01:55:07,083
‫האם גם בלינג'ר התוודה?‬

1301
01:55:07,166 --> 01:55:10,500
‫כן, תחת לחץ.‬
‫-לא, בבקשה!‬

1302
01:55:12,083 --> 01:55:14,333
‫מי עוד היה איתך?‬

1303
01:55:14,416 --> 01:55:15,625
‫ג'וליוס סטודרד.‬

1304
01:55:18,000 --> 01:55:18,833
‫ג'וליוס.‬

1305
01:55:21,041 --> 01:55:21,958
‫סליחה.‬

1306
01:55:24,333 --> 01:55:25,333
‫שניהם…‬

1307
01:55:28,458 --> 01:55:30,250
‫שניהם זכרו את שמה,‬

1308
01:55:31,541 --> 01:55:35,958
‫ואני וידאתי שהוא ייזכר במה שהיא לבשה.‬

1309
01:55:36,791 --> 01:55:39,250
‫בכל פרט ופרט בשמלתה.‬

1310
01:55:39,958 --> 01:55:43,458
‫רק סטודרד, כך זה נראה, נמלט מהצדק שלך.‬

1311
01:55:44,083 --> 01:55:50,541
‫אין בי… הכוח או הרצון לעלות על עקבותיו.‬

1312
01:55:50,625 --> 01:55:51,750
‫תקוותי היחידה היא…‬

1313
01:55:54,833 --> 01:56:00,583
‫שהוא יבלה את שארית חייו ה…‬
‫אומללים כשהוא מביט מעבר לכתפו.‬

1314
01:56:02,166 --> 01:56:08,333
‫מעשיהם היו מחרידים ואכזריים.‬

1315
01:56:09,750 --> 01:56:13,333
‫אבל יכולת ללכת ישירות אל תאייר,‬
‫להשיג הודאה.‬

1316
01:56:13,416 --> 01:56:15,125
‫לא רציתי הודאה.‬

1317
01:56:18,750 --> 01:56:21,250
‫רציתי במותם.‬

1318
01:56:31,916 --> 01:56:33,041
‫אם כך, מה עכשיו?‬

1319
01:56:35,791 --> 01:56:36,666
‫מה עכשיו?‬

1320
01:56:38,333 --> 01:56:39,583
‫זה תלוי בך.‬

1321
01:56:49,666 --> 01:56:51,750
‫יש בידי שני מכתבים…‬

1322
01:56:54,000 --> 01:56:55,958
‫שישלחו אותך אל הגרדום.‬

1323
01:57:19,041 --> 01:57:20,083
‫בסדר גמור.‬

1324
01:58:17,708 --> 01:58:21,625
‫אתה יודע, אדגר, פעמים רבות אני מייחל לכך‬

1325
01:58:22,916 --> 01:58:25,916
‫שמאטי שלי הייתה נתקלת בך‬

1326
01:58:27,583 --> 01:58:31,250
‫באותו ליל… הנשף.‬

1327
01:58:34,041 --> 01:58:35,041
‫מי יודע?‬

1328
01:58:42,708 --> 01:58:44,583
‫אולי באמת היינו נהפכים למשפחה.‬

1329
01:58:52,333 --> 01:58:53,750
‫אני אנצור…‬

1330
01:59:01,416 --> 01:59:05,250
‫את מה… מה שאנחנו…‬

1331
01:59:17,000 --> 01:59:18,166
‫היה שלום, לנדור.‬

1332
02:00:36,333 --> 02:00:37,958
‫נוחי, אהובתי.‬

1333
02:00:51,708 --> 02:00:54,583
‫- מבוסס על ספרו של לואיס באיארד -‬

1334
02:02:42,333 --> 02:02:45,000
‫- עיניה התכולות -‬

1335
02:08:15,583 --> 02:08:20,583
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬