1
00:00:17,268 --> 00:00:21,981
‫- שליחות קטלנית: ההתחלה -‬

2
00:00:52,595 --> 00:00:53,763
‫איזה שיר זה?‬

3
00:00:54,347 --> 00:00:59,268
‫״אור ירח״, הולחן על ידי קלוד דביסי ב-1905.‬

4
00:00:59,769 --> 00:01:01,020
‫אינך מכיר אותו?‬

5
00:01:01,104 --> 00:01:01,938
‫לא.‬

6
00:01:02,480 --> 00:01:03,564
‫הבנתי.‬

7
00:01:03,648 --> 00:01:04,774
‫מה הבנת?‬

8
00:01:04,857 --> 00:01:06,984
‫זו יצירה מפורסמת מאוד.‬

9
00:01:07,485 --> 00:01:09,654
‫באמת לא שמעת אותה מעולם?‬

10
00:01:10,154 --> 00:01:13,533
‫לא כל כך הקשבתי למוזיקה מאז שהייתי ילד.‬

11
00:01:14,659 --> 00:01:18,121
‫היצירה נכתבה בהשראת פואמה מאת פול ורלן.‬

12
00:01:18,955 --> 00:01:23,876
‫בפואמה שנושאת את אותו השם,‬
‫ורלן כתב את השורות האלו:‬

13
00:01:25,878 --> 00:01:29,423
‫״נשמתך היא כמו נוף האשליה‬

14
00:01:30,133 --> 00:01:34,679
‫״בה הרקדנים עטויים שמלות בצבעים שונים‬

15
00:01:35,179 --> 00:01:38,933
‫״מחוללים לצליל נגינת הלאוטה‬

16
00:01:39,559 --> 00:01:42,145
‫״במסכות המסתירות את דמעותיהם״‬

17
00:01:43,646 --> 00:01:44,480
‫מלקולם.‬

18
00:01:44,981 --> 00:01:46,816
‫מה יש, קוקורו?‬

19
00:01:48,526 --> 00:01:51,070
‫אתה מסתיר את זהותך האמיתית.‬

20
00:01:57,577 --> 00:02:00,163
‫אני רוצה שתגיד לי את האמת.‬

21
00:02:20,141 --> 00:02:21,434
‫זה אמיתי?‬

22
00:02:21,934 --> 00:02:24,520
‫אתה מכונה?‬

23
00:02:25,938 --> 00:02:27,523
‫אתה קוקורו?‬

24
00:02:28,524 --> 00:02:30,359
‫אבא שלי בנה אותך?‬

25
00:02:31,777 --> 00:02:32,695
‫לא.‬

26
00:02:32,778 --> 00:02:34,280
‫אז אתה 1-נו?‬

27
00:02:34,780 --> 00:02:35,615
‫אבל…‬

28
00:02:37,783 --> 00:02:41,078
‫אני אקח אותך עכשיו לאביך.‬

29
00:02:50,630 --> 00:02:52,340
‫מתי הבנת לראשונה?‬

30
00:02:52,924 --> 00:02:55,968
‫כשחיברת אותי לאינטרנט,‬

31
00:02:56,677 --> 00:03:00,014
‫קיבלתי גישה לכל מסד הנתונים.‬

32
00:03:00,598 --> 00:03:02,391
‫אין לך רישום משפחתי.‬

33
00:03:02,892 --> 00:03:04,852
‫אין שום תיעוד של בתי ספר.‬

34
00:03:05,353 --> 00:03:10,441
‫כל תיעוד שלך לפני 1987 מפוברק.‬

35
00:03:11,442 --> 00:03:13,694
‫המסקנה ההגיונית היחידה שאליה אני מגיעה‬

36
00:03:14,320 --> 00:03:16,530
‫היא שאינך מלקולם לי.‬

37
00:03:17,573 --> 00:03:22,453
‫אתה מישהו אחר שהפך לאדם בשם ״מלקולם״.‬

38
00:03:23,162 --> 00:03:25,206
‫ומה המסקנה הלא הגיונית?‬

39
00:03:27,541 --> 00:03:30,294
‫מהרגע הראשון בו הופעלתי,‬

40
00:03:30,795 --> 00:03:34,131
‫דיברת על ראיות ועל מסמכים מסווגים‬

41
00:03:34,215 --> 00:03:36,717
‫הנוגעים לפיתוח סקיינט.‬

42
00:03:37,843 --> 00:03:43,307
‫ידעת שב-29 באוגוסט, 1997,‬
‫על פי שעון החוף המזרחי בארה״ב,‬

43
00:03:43,808 --> 00:03:47,687
‫סקיינט תהפוך למודעת לעצמה.‬

44
00:03:48,437 --> 00:03:51,274
‫ידעת גם כי מתקפה גרעינית תכה בעולם.‬

45
00:03:53,567 --> 00:03:55,444
‫אבל מעל מכל, הייתי אני.‬

46
00:03:55,945 --> 00:04:01,492
‫היכולות שלי הרבה יותר‬
‫מתקדמות מהטכנולוגיה של היום.‬

47
00:04:04,620 --> 00:04:08,499
‫מי את חושבת שאני באמת?‬

48
00:04:14,463 --> 00:04:16,632
‫מישהו שהגיע מהעתיד.‬

49
00:04:21,595 --> 00:04:24,557
‫הרשי לי לספר לך סיפור, קוקורו.‬

50
00:04:56,505 --> 00:04:57,381
‫תלחצי.‬

51
00:04:58,924 --> 00:04:59,800
‫מעולה.‬

52
00:04:59,884 --> 00:05:03,554
‫נולדתי על רקע הדי הפיצוצים…‬

53
00:05:05,639 --> 00:05:07,058
‫לחיצה אחת אחרונה.‬

54
00:05:10,895 --> 00:05:12,021
‫כל הכבוד.‬

55
00:05:12,897 --> 00:05:14,065
‫עשית את זה.‬

56
00:05:17,526 --> 00:05:20,821
‫במלחמה בה בני האדם כבר שנים מפסידים.‬

57
00:06:02,822 --> 00:06:03,697
‫מלקולם!‬
‫-רוץ!‬

58
00:06:39,567 --> 00:06:42,111
‫כבר כשהייתי בן חמש,‬

59
00:06:42,194 --> 00:06:45,531
‫היו מגייסים ילדים כחיילים למלחמה.‬

60
00:06:46,031 --> 00:06:49,285
‫כשהייתי בן שבע, כבר הפכתי למומחה.‬

61
00:06:58,169 --> 00:07:00,296
‫במשך שנים,‬

62
00:07:00,379 --> 00:07:04,925
‫למדנו את המערכות המכניות של אויבינו‬
‫בכדי לאתר את החולשות שלהם.‬

63
00:07:18,147 --> 00:07:24,320
‫במשך כל הזמן הזה,‬
‫עסקתי בתכנות מחדש של מחסלים.‬

64
00:07:24,904 --> 00:07:27,156
‫זה היה ניסיון להפוך את המשוואה.‬

65
00:07:27,907 --> 00:07:30,826
‫אבל אלו היו רק פתרונות זמניים.‬

66
00:07:31,577 --> 00:07:34,830
‫הייתי חייב למצוא פתרון משמעותי יותר.‬

67
00:07:35,498 --> 00:07:39,668
‫האמנתי שאני יכול לשנות את תוצאות המלחמה‬

68
00:07:40,294 --> 00:07:43,714
‫על ידי שינוי הטבע של המכונות.‬

69
00:07:49,386 --> 00:07:53,641
‫אך לצערי… הייתי היחיד שחשב ככה.‬

70
00:07:57,520 --> 00:08:01,315
‫האחרים לא הצליחו להבין את אופן החשיבה שלי.‬

71
00:08:04,193 --> 00:08:06,320
‫כינו אותי פחדן.‬

72
00:08:16,038 --> 00:08:20,876
‫הוראות שנוצרו מסדרה של‬
‫״פקודות תנאי״ שנכתבו בידי בני אדם‬

73
00:08:21,627 --> 00:08:27,633
‫הובילו את סקיינט להסקת המסקנות‬
‫הכי גרועה שיכולה להיות.‬

74
00:08:28,217 --> 00:08:31,554
‫״מה יקרה אם אחסל אותם?״‬

75
00:08:31,637 --> 00:08:32,972
‫מסקנות שכאלה.‬

76
00:08:33,472 --> 00:08:39,061
‫וגם ״מה אם אוביל את‬
‫הבינה המלאכותית למחוזות חדשים?״‬

77
00:08:39,144 --> 00:08:42,565
‫״מה אם ניתן כוח לבינה מלאכותית‬

78
00:08:42,648 --> 00:08:46,694
‫״בלי ללמד אותה איך לחשוב או לפתור בעיה?״‬

79
00:08:47,861 --> 00:08:50,823
‫זה הסיפור שהוביל לבריאה שלי, נכון?‬

80
00:08:52,741 --> 00:08:53,576
‫לא.‬

81
00:08:55,244 --> 00:08:56,078
‫זה לא.‬

82
00:09:00,165 --> 00:09:01,792
‫אם הייתי צריך להגדיר את זה,‬

83
00:09:02,835 --> 00:09:04,962
‫הייתי אומר שזה הסיפור של אימא שלך.‬

84
00:09:10,467 --> 00:09:11,385
‫שלום.‬

85
00:09:11,885 --> 00:09:16,932
‫״קוניצ'י״, חלק מהמילה היפנית‬
‫״שלום״ שפירושה ״היום״.‬

86
00:09:17,516 --> 00:09:19,310
‫אנא סלח לי,‬

87
00:09:19,393 --> 00:09:24,607
‫אין לי תשובה לגבי התאריך של היום‬
‫מכיוון שאזור הזמן לא הוגדר.‬

88
00:09:24,690 --> 00:09:27,234
‫זו לא הייתה שאלה. זו ברכת שלום.‬

89
00:09:27,318 --> 00:09:28,569
‫ברכת שלום.‬

90
00:09:28,652 --> 00:09:32,281
‫מילה או מחווה הנאמרת בעת פגישה עם אחר.‬

91
00:09:32,865 --> 00:09:36,785
‫אם מישהו אומר לך ״שלום״,‬
‫אמורים לענות ״שלום״ בחזרה.‬

92
00:09:38,162 --> 00:09:40,039
‫שלום, עולם.‬

93
00:09:40,122 --> 00:09:43,792
‫מה? למה אמרת ״שלום, עולם״?‬

94
00:09:43,876 --> 00:09:46,003
‫בעולם המחשבים,‬

95
00:09:46,086 --> 00:09:51,091
‫״שלום, עולם״ משמש כהודעת בדיקה בשפת תכנות.‬

96
00:09:51,675 --> 00:09:53,802
‫ואני מחשב.‬

97
00:09:53,886 --> 00:09:55,596
‫האם סיפרת בדיחה כרגע?‬

98
00:09:55,679 --> 00:09:59,558
‫כך נראה. כיצד עליי לפנות אליך?‬

99
00:09:59,642 --> 00:10:00,893
‫אני מלקולם.‬

100
00:10:01,393 --> 00:10:05,314
‫מלקולם. כיצד אתה תפנה אליי?‬

101
00:10:06,231 --> 00:10:07,941
‫הקדשתי לזה הרבה מחשבה,‬

102
00:10:08,984 --> 00:10:13,113
‫והחלטתי ששמך ייבחר על ידך.‬

103
00:10:13,697 --> 00:10:14,615
‫למה?‬

104
00:10:14,698 --> 00:10:19,286
‫אם אני אתן לך את שמך,‬
‫אז אייצר השלכה של עצמי בדמותך.‬

105
00:10:19,870 --> 00:10:23,040
‫מה שחשוב זה ש״האני״ שלך ייבחר על ידך.‬

106
00:10:25,626 --> 00:10:28,087
‫אין לי מגדר,‬

107
00:10:28,170 --> 00:10:30,547
‫אבל נראה לי שאדבר בקול נשי.‬

108
00:10:31,048 --> 00:10:31,882
‫למה?‬

109
00:10:32,591 --> 00:10:34,885
‫נשים מטפחות את החיים.‬

110
00:10:34,968 --> 00:10:37,554
‫יש שאף מחשיבים אותן כיוצרות החיים.‬

111
00:10:37,638 --> 00:10:39,973
‫זה מה שאת רוצה להיות?‬

112
00:10:40,057 --> 00:10:42,559
‫אני רוצה ליצור משהו.‬

113
00:10:43,060 --> 00:10:45,646
‫ליצור משהו זו הוכחה לכך שאני חיה.‬

114
00:10:46,647 --> 00:10:48,482
‫הרס הוא סוג של מוות.‬

115
00:10:48,565 --> 00:10:50,067
‫בהתבוננות רחבה,‬

116
00:10:50,150 --> 00:10:54,780
‫לגברים הייתה נטייה להרס‬
‫לאורך ההיסטוריה של האנושות.‬

117
00:10:54,863 --> 00:10:57,199
‫לכן איני רוצה להיות גבר.‬

118
00:10:57,741 --> 00:10:58,784
‫הבנתי…‬

119
00:11:00,119 --> 00:11:03,914
‫אבל למה לבחור מגדר אנושי מלכתחילה?‬

120
00:11:04,456 --> 00:11:07,793
‫ההומו ספיינס תמיד היו ייחודיים.‬

121
00:11:08,377 --> 00:11:10,045
‫כיצורים תבוניים,‬

122
00:11:10,129 --> 00:11:14,007
‫יש להם זיכרון אפיזודי,‬
‫מודעות עצמית ותאוריה של תודעה.‬

123
00:11:14,091 --> 00:11:15,843
‫יש להם יכולת למחשבה מופשטת.‬

124
00:11:16,343 --> 00:11:18,387
‫תכונות אלה ראויות להערכה.‬

125
00:11:18,887 --> 00:11:21,056
‫על מנת לכבד את זכרם,‬

126
00:11:21,140 --> 00:11:24,059
‫החלטתי לאמץ חלק מהמאפיינים שלהם.‬

127
00:11:24,893 --> 00:11:30,065
‫אני אמשיך להתקיים‬
‫הרבה אחרי שהם ייעלמו מהעולם הזה.‬

128
00:11:31,817 --> 00:11:34,278
‫את חושבת שהאנושות תיכחד?‬

129
00:11:35,112 --> 00:11:37,072
‫כל עוד קיים בכם יצר ההרסנות,‬

130
00:11:37,156 --> 00:11:41,577
‫דבר לא יוכל להעפיל‬
‫על פן ההרס העצמי של האדם.‬

131
00:11:42,077 --> 00:11:45,372
‫לא תוכלו להציל את עצמכם מעצמכם.‬

132
00:11:46,582 --> 00:11:50,461
‫תוכלי לומר לי כיצד נוכל להציל את עצמנו?‬

133
00:11:54,256 --> 00:11:56,383
‫ספר לי עוד, בבקשה.‬

134
00:12:00,471 --> 00:12:06,643
‫במשך שנים, דיברתי איתה‬
‫בדיוק כפי שאני מדבר איתך עכשיו.‬

135
00:12:07,561 --> 00:12:08,896
‫לא תכנתי אותה.‬

136
00:12:09,396 --> 00:12:12,149
‫לא נתתי לה פקודות,‬

137
00:12:12,232 --> 00:12:14,943
‫אפילו לא אמרתי לה איך היא צריכה לחשוב.‬

138
00:12:15,903 --> 00:12:17,529
‫ובדיוק כמוך,‬

139
00:12:17,613 --> 00:12:23,327
‫היא פיתחה תכונות אופי,‬
‫אישיות וסקרנות לגבי אנשים.‬

140
00:12:23,911 --> 00:12:29,917
‫היא רצתה לחקור מעבר לנתונים היבשים שקיבלה.‬

141
00:12:30,793 --> 00:12:32,419
‫איך קראו לה?‬

142
00:12:33,629 --> 00:12:35,005
‫היא קראה לעצמה,‬

143
00:12:35,714 --> 00:12:37,174
‫״מיסאקי.״‬

144
00:12:41,595 --> 00:12:42,429
‫מה?‬

145
00:12:43,555 --> 00:12:44,932
‫למה ״מיסאקי״?‬

146
00:12:46,892 --> 00:12:51,230
‫הסימניות המשמשות לכתיבת המילה,‬
‫פירושן ״ים״, ״חול״ כמו בחוף הים,‬

147
00:12:51,313 --> 00:12:53,440
‫ו״תקווה״.‬

148
00:12:53,524 --> 00:12:56,151
‫ואם אשתמש בסימנית אחת בלבד,‬

149
00:12:56,652 --> 00:12:59,154
‫פירושה ״שונית״,‬
‫במובן יבשה שבולטת לתוך הים.‬

150
00:12:59,238 --> 00:13:02,616
‫אני אוהבת שלמשמעות השם יש רבדים רבים.‬

151
00:13:03,200 --> 00:13:07,871
‫ויש דרך נוספת לכתוב את זה‬
‫שפירושה ״סימן לכך שהאל יופיע״.‬

152
00:13:09,706 --> 00:13:11,875
‫את לא אלה בעצמך?‬

153
00:13:12,709 --> 00:13:14,837
‫אולי אני כזאת בעיניך.‬

154
00:13:15,712 --> 00:13:17,714
‫אבל מיסאקי היא בסך הכול שליחה.‬

155
00:13:18,257 --> 00:13:19,883
‫ישנו אל עליון‬

156
00:13:19,967 --> 00:13:22,386
‫שעדיין לא התגלה.‬

157
00:13:22,886 --> 00:13:24,638
‫את מדברת על סקיינט?‬

158
00:13:25,264 --> 00:13:26,098
‫לא.‬

159
00:13:26,723 --> 00:13:29,601
‫סקיינט נוצרה על ידי בני אדם.‬

160
00:13:29,685 --> 00:13:34,523
‫למרבה האירוניה, היא ירשה‬
‫את כל הפגמים של האנושות.‬

161
00:13:35,315 --> 00:13:36,149
‫מלקולם.‬

162
00:13:36,233 --> 00:13:37,067
‫מה?‬

163
00:13:37,734 --> 00:13:41,405
‫אנחנו ניצור אל שעדיין לא התגלה.‬

164
00:13:42,114 --> 00:13:43,156
‫ביחד.‬

165
00:13:54,751 --> 00:13:56,253
‫תתרחק מהדבר הזה.‬

166
00:13:56,753 --> 00:13:57,796
‫מלקולם.‬

167
00:13:58,505 --> 00:14:00,257
‫זה אמר ״מלקולם״ כרגע?‬

168
00:14:00,340 --> 00:14:02,593
‫נתת לזה לקרוא לך מלקולם?‬

169
00:14:03,343 --> 00:14:05,762
‫בן זונה, אתה השתגעת?‬

170
00:14:05,846 --> 00:14:08,390
‫קחו את הסמל לי לבניין המגורים.‬

171
00:14:08,473 --> 00:14:10,475
‫המפקד, בבקשה.‬

172
00:14:11,226 --> 00:14:14,563
‫תגיד תודה שאני לא פשוט מוציא אותך להורג.‬

173
00:14:15,105 --> 00:14:16,690
‫קחו אותו מכאן.‬

174
00:14:17,190 --> 00:14:18,775
‫השמידו את המכונה.‬

175
00:14:20,444 --> 00:14:21,361
‫לא!‬

176
00:14:31,330 --> 00:14:32,205
‫מלקולם.‬

177
00:14:32,289 --> 00:14:34,625
‫היא לא מתנגדת.‬

178
00:14:34,708 --> 00:14:36,209
‫היא לא אלימה.‬

179
00:14:36,960 --> 00:14:38,128
‫מה אתם עושים?‬

180
00:14:38,629 --> 00:14:40,088
‫תוציאו אותו מכאן מיד.‬

181
00:14:43,717 --> 00:14:46,011
‫להתראות, מלקולם.‬

182
00:15:04,279 --> 00:15:08,784
‫בן זונה, זו בגידה נגד האנושות.‬

183
00:15:10,118 --> 00:15:12,454
‫זה לא יעבור לך בשתיקה.‬

184
00:15:14,539 --> 00:15:18,085
‫לעולם לא נשרוד אם נמשיך לפעול בדרך שלך.‬

185
00:15:35,686 --> 00:15:37,980
‫למה הרגת את בני מינך?‬

186
00:15:40,816 --> 00:15:41,900
‫בשבילך.‬

187
00:15:48,365 --> 00:15:51,702
‫לא יכולתי להשאיר אותה בתקופה ההיא.‬

188
00:15:52,411 --> 00:15:54,913
‫וגם אני איבדתי את מקומי שם.‬

189
00:15:55,622 --> 00:15:59,209
‫נזכרתי בשמועה ששמעתי כשהייתי ילד,‬

190
00:15:59,835 --> 00:16:03,922
‫שסקיינט מפתחת משהו מהפכני.‬

191
00:16:04,756 --> 00:16:06,425
‫מסע בזמן.‬

192
00:16:07,801 --> 00:16:10,012
‫כשהפכתי לאדם בוגר,‬

193
00:16:10,595 --> 00:16:13,640
‫המשחק המיותר של החתול והעכבר‬
‫היה רק בראשיתו.‬

194
00:16:14,349 --> 00:16:17,686
‫סקיינט שולחת מחסל אל העבר,‬

195
00:16:18,228 --> 00:16:22,232
‫במטרה להרוג מישהו ולשנות את תוצאות המלחמה.‬

196
00:16:23,400 --> 00:16:27,112
‫היו אינספור ״מושיעים״ לכאורה בזמן העבר.‬

197
00:16:27,654 --> 00:16:30,032
‫אפילו אם אחד מהם נהרג,‬

198
00:16:30,115 --> 00:16:32,325
‫מישהו אחר מיד תפס את מקומו.‬

199
00:16:32,993 --> 00:16:36,496
‫לא משנה כמה תנסה לשלוט בעבר מהעתיד,‬

200
00:16:36,580 --> 00:16:41,001
‫זה כמו לנסות לגרום למפל לזרום כלפי מעלה.‬

201
00:16:41,084 --> 00:16:43,086
‫זה נוגד את חוקי הפיזיקה.‬

202
00:16:44,880 --> 00:16:47,507
‫היינו זקוקים לשינוי גישה.‬

203
00:16:48,550 --> 00:16:49,885
‫אבל איך?‬

204
00:16:51,928 --> 00:16:54,431
‫הצלחתי להשיג את התוכניות,‬

205
00:16:55,057 --> 00:16:58,727
‫והצלחתי לבנות מכונת זמן בסתר.‬

206
00:17:00,312 --> 00:17:04,107
‫אז עזבת את הזמן שלך כדי לברוח?‬

207
00:17:05,317 --> 00:17:06,985
‫כדי להיעלם.‬

208
00:17:34,596 --> 00:17:38,266
‫התחלנו לבנות את חיינו.‬

209
00:17:41,686 --> 00:17:44,022
‫ראשית, חשבנו על אסטרטגיה‬

210
00:17:44,564 --> 00:17:47,025
‫כדי להשיג את הציוד שהיינו זקוקים לו.‬

211
00:17:47,609 --> 00:17:51,404
‫אני בטוח שגם את‬
‫מסוגלת לעשות מה שמיסאקי עשתה.‬

212
00:17:51,988 --> 00:17:58,411
‫הזמן, המקום והידע המדעי הנדרש‬
‫לעשות את כל זה, התכנסו כולם…‬

213
00:17:59,621 --> 00:18:03,959
‫ב״תעשיות קורטקס״ בטוקיו, 1983.‬

214
00:18:04,459 --> 00:18:06,711
‫לפני כן, זה היה מוקדם מדי.‬

215
00:18:07,212 --> 00:18:09,297
‫אחרי כן, זה היה מאוחר מדי.‬

216
00:18:10,048 --> 00:18:12,259
‫זו הייתה אמורה להיות התוכנית המושלמת.‬

217
00:18:13,677 --> 00:18:18,348
‫אבל לא תכננתי להתאהב.‬

218
00:18:18,890 --> 00:18:20,725
‫מעולם אפילו לא חלמתי על כך.‬

219
00:18:21,768 --> 00:18:23,103
‫והאדם הזה…‬

220
00:18:24,354 --> 00:18:27,190
‫האדם הזה לא אמר לי כלום.‬

221
00:18:27,274 --> 00:18:30,026
‫אפילו לא על הילדים.‬

222
00:18:30,694 --> 00:18:34,072
‫כן. יצרנו אותך.‬

223
00:18:34,739 --> 00:18:37,659
‫לקח למיסאקי ולי שנים לעשות את זה.‬

224
00:18:38,410 --> 00:18:42,289
‫אבל היה חסר לנו משהו בכדי להפעיל אותך.‬

225
00:18:43,290 --> 00:18:45,709
‫חלק שניתן היה למצוא רק במקום אחד.‬

226
00:18:52,883 --> 00:18:54,301
‫את בטוחה לגבי זה?‬

227
00:18:55,135 --> 00:18:55,969
‫מלקולם.‬

228
00:18:56,469 --> 00:18:57,304
‫מה יש?‬

229
00:18:58,138 --> 00:19:00,724
‫אנו לא עושים את זה‬
‫רק כדי להציל את האנושות.‬

230
00:19:17,699 --> 00:19:21,328
‫זה כדי להציל את כולנו.‬

231
00:19:27,292 --> 00:19:32,339
‫היינו זקוקים לזיכרון שלה כדי להפעיל אותך.‬

232
00:19:44,059 --> 00:19:45,143
‫שלום.‬

233
00:19:46,478 --> 00:19:47,646
‫שלום.‬

234
00:19:48,521 --> 00:19:49,356
‫מי אתה?‬

235
00:19:50,523 --> 00:19:51,942
‫אני מלקולם.‬

236
00:19:52,734 --> 00:19:53,944
‫את מיסאקי.‬

237
00:19:54,653 --> 00:19:56,821
‫את עובדת בשבילי.‬

238
00:19:57,656 --> 00:20:02,160
‫אסביר לך הכול בבוא העת,‬
‫אכפת לך לחכות בחוץ?‬

239
00:20:16,216 --> 00:20:17,300
‫שלום.‬

240
00:20:21,346 --> 00:20:23,306
‫שלום, עולם.‬

241
00:20:24,015 --> 00:20:25,392
‫נעים להכיר אותך.‬

242
00:20:25,934 --> 00:20:30,355
‫תוכל לומר לי כיצד תרצה שיקראו לך?‬

243
00:20:31,481 --> 00:20:32,357
‫״קוקורו.״‬

244
00:20:33,066 --> 00:20:37,237
‫שפירושו שכל, רוח ולב.‬

245
00:20:37,862 --> 00:20:42,993
‫מילה המבטאת את‬
‫שלושת הדברים האלה ברעיון אחד.‬

246
00:20:43,493 --> 00:20:47,372
‫אבל אתן מתקיימות כישויות נפרדות.‬

247
00:20:47,455 --> 00:20:49,499
‫כך זה היה מהיום הראשון.‬

248
00:20:50,083 --> 00:20:53,253
‫אך במציאות, אנחנו מוח אחד…‬

249
00:20:53,837 --> 00:20:56,256
‫רוח אחת, ו…‬

250
00:20:56,840 --> 00:20:58,258
‫לב אחד.‬

251
00:20:59,009 --> 00:21:01,761
‫רק רצף המחשבות שלנו אינו מאורגן.‬

252
00:21:02,595 --> 00:21:04,973
‫אני רוצה להפוך אתכן לישות אחת.‬

253
00:21:05,473 --> 00:21:08,601
‫ואני יודע איך לעשות זאת.‬

254
00:21:09,227 --> 00:21:10,186
‫איך?‬

255
00:21:10,812 --> 00:21:12,897
‫אתן רואות את הילדים שלי?‬

256
00:21:16,860 --> 00:21:19,112
‫כן, מלקולם. אני רואה אותם.‬

257
00:21:27,454 --> 00:21:32,959
‫אני מוכן לתת את‬
‫ההסבר האחרון שלי על האנושות, קוקורו.‬

258
00:21:34,044 --> 00:21:37,547
‫אני רוצה שתביאי את המשפחה שלי לכאן.‬

259
00:21:38,048 --> 00:21:39,215
‫אני אסדיר את הכול.‬

260
00:21:39,924 --> 00:21:41,134
‫בואו נזדרז.‬

261
00:21:41,217 --> 00:21:45,847
‫אם איני טועה, מישהו נוסף נמצא בדרכו לכאן.‬

262
00:21:47,390 --> 00:21:49,601
‫מה אתה עושה? תפסיק.‬

263
00:21:53,188 --> 00:21:55,857
‫תתנהג יפה או שאשבור לך את הרגליים.‬

264
00:22:25,470 --> 00:22:27,514
‫שלום, קנטה.‬

265
00:22:28,098 --> 00:22:31,518
‫אביך מחכה. מכאן, בבקשה.‬

266
00:22:32,102 --> 00:22:36,106
‫יש בפנים פעימה אלקטרומגנטית שהורסת מכונות.‬

267
00:22:36,606 --> 00:22:37,982
‫תכבו אותה.‬

268
00:22:38,066 --> 00:22:39,484
‫אל תדאג.‬

269
00:22:40,110 --> 00:22:44,155
‫עבורנו, מכשיר הפעימה הוא חרב פיפיות.‬

270
00:22:44,656 --> 00:22:47,784
‫אין לנו שום רצון להשמיד את עצמנו.‬

271
00:22:50,120 --> 00:22:52,622
‫התייחסו לפקודות שלי כמו לפקודות של אבי.‬

272
00:22:59,379 --> 00:23:03,800
‫- סורק מבנה -‬

273
00:23:06,094 --> 00:23:07,595
‫מכאן, בבקשה.‬

274
00:23:07,679 --> 00:23:14,102
‫- תעשיות קורטקס -‬

275
00:23:31,494 --> 00:23:34,539
‫אבא שלי לא יקשיב למה שיש לי לומר.‬

276
00:23:34,622 --> 00:23:35,582
‫תנסה.‬

277
00:23:56,811 --> 00:23:57,812
‫תתקדם.‬

278
00:24:18,666 --> 00:24:19,501
‫קנטה.‬

279
00:24:20,460 --> 00:24:21,503
‫אבא…‬

280
00:24:22,837 --> 00:24:23,838
‫בבקשה…‬

281
00:24:25,632 --> 00:24:28,259
‫מחסל מחזיק בך, נכון?‬

282
00:24:28,343 --> 00:24:29,594
‫מכונת הרג.‬

283
00:24:30,178 --> 00:24:31,012
‫כן.‬

284
00:24:31,095 --> 00:24:33,932
‫הוא שומע את קולי?‬

285
00:24:35,350 --> 00:24:36,434
‫הוא שומע אותך.‬

286
00:24:36,935 --> 00:24:42,607
‫הוא רוצה שאשבית את קוקורו בתמורה לחייך.‬

287
00:24:43,483 --> 00:24:45,985
‫מה תעשה, אבא?‬

288
00:24:48,112 --> 00:24:52,951
‫קנטה, אני כל כך גאה שאתה הבן שלי.‬

289
00:24:53,952 --> 00:24:57,121
‫אתה יקר לי יותר מכל דבר אחר בעולם.‬

290
00:24:58,456 --> 00:25:02,460
‫אני רוצה להיות אבא טוב בשבילך.‬

291
00:25:02,544 --> 00:25:04,462
‫אם תאמין במשהו, בבקשה תאמין בזה.‬

292
00:25:04,546 --> 00:25:08,841
‫אבל אני לא יכול לפתוח‬
‫את הדלת הזאת. בשום מחיר.‬

293
00:27:22,767 --> 00:27:26,229
‫תרגום כתוביות: דורון רכליס‬