1
00:00:06,200 --> 00:00:08,440
‫פרק זה עוסק בסוגיות רגישות, כולל התאבדות.‬

2
00:00:08,800 --> 00:00:10,240
‫יש לנקוט שיקול דעת בצפייה.‬

3
00:00:14,280 --> 00:00:16,400
‫מתי יותר פעמים מכפי שאני זוכר.‬

4
00:00:20,360 --> 00:00:21,480
‫מוות מהיר.‬

5
00:00:23,200 --> 00:00:24,040
‫מוות איטי.‬

6
00:00:26,600 --> 00:00:27,880
‫מוות כואב. מוות שליו.‬

7
00:00:27,960 --> 00:00:31,240
‫בסוף, זו תמיד אותה ההרגשה.‬

8
00:00:34,680 --> 00:00:37,320
‫שקיעה קרה אל תוך הלא-כלום.‬

9
00:00:39,080 --> 00:00:40,520
‫אני כבר לא קיים.‬

10
00:00:42,920 --> 00:00:43,840
‫ואז,‬

11
00:00:45,200 --> 00:00:47,040
‫בהדרגה, חוש אחר חוש,‬

12
00:00:48,080 --> 00:00:49,320
‫אני חוזר.‬

13
00:00:51,400 --> 00:00:53,680
‫אתה אומר שאתה יכול לקום לתחייה?‬

14
00:00:53,760 --> 00:00:55,640
‫לא. אף אחד לא יכול לקום לתחייה.‬

15
00:00:57,040 --> 00:00:58,360
‫אבל כולנו חוזרים.‬

16
00:00:59,960 --> 00:01:03,040
‫עמדת לספר לנו למה הרגת את אביך.‬

17
00:01:03,120 --> 00:01:04,280
‫זה מה שאני עושה.‬

18
00:01:04,360 --> 00:01:06,280
‫לא, אתה מושך זמן.‬

19
00:01:07,440 --> 00:01:11,720
‫- אולי פשוט תתחיל מההתחלה?
- אין התחלה, אין סוף.‬

20
00:01:11,800 --> 00:01:15,080
‫החיים הם כמו תקליט שרוט
שחוזר על עצמו שוב ושוב.‬

21
00:01:16,000 --> 00:01:19,280
‫אבל אתה לא זוכר שכבר שמעת את השיר בעבר.‬

22
00:01:20,080 --> 00:01:21,520
‫אז אתה ממשיך לרקוד.‬

23
00:01:22,920 --> 00:01:25,840
‫ולשיר איתו. ללא מודעות.‬

24
00:01:29,360 --> 00:01:30,280
‫אבל אתה לא.‬

25
00:01:32,320 --> 00:01:33,720
‫כי אתה מיוחד.‬

26
00:01:35,840 --> 00:01:39,080
‫למה אתה מיוחד, גדעון?‬

27
00:01:42,000 --> 00:01:43,440
‫כי אני זוכר את השיר.‬

28
00:01:46,840 --> 00:01:48,400
‫ואני יכול להזיז את המחט.‬

29
00:02:42,960 --> 00:02:48,960
‫שעת השטן‬

30
00:03:00,920 --> 00:03:04,080
‫כמעט הצלחת. זהו זה.‬

31
00:03:05,560 --> 00:03:06,760
‫רק עוד קצת.‬

32
00:03:32,040 --> 00:03:33,280
‫יצרנו נס.‬

33
00:03:38,640 --> 00:03:40,200
‫בשם האב,‬

34
00:03:42,120 --> 00:03:43,480
‫הבן,‬

35
00:03:44,720 --> 00:03:46,040
‫ורוח הקודש.‬

36
00:03:46,800 --> 00:03:47,640
‫אמן.‬

37
00:03:54,560 --> 00:03:59,240
‫"יונה שהה שלושה ימים ושלושה לילות
בבטן הלוויתן.‬

38
00:04:00,280 --> 00:04:04,880
‫"וכל הזמן הזה,
הוא התפלל לאלוהים והתחנן לסליחה.‬

39
00:04:05,760 --> 00:04:08,240
‫"הוא הבטיח שלעולם לא ינסה להסתתר..."‬

40
00:04:11,320 --> 00:04:13,160
‫גדעון, הוא בועט.‬

41
00:04:13,680 --> 00:04:14,640
‫כאן.‬

42
00:04:31,760 --> 00:04:34,360
‫אולי גדעון יוכל לכבות את הנר בשבילך.‬

43
00:04:34,440 --> 00:04:35,360
‫אל תיגע.‬

44
00:04:35,520 --> 00:04:36,440
‫גדעון!‬

45
00:04:38,040 --> 00:04:39,240
‫לורנס, עצור!‬

46
00:04:48,920 --> 00:04:50,160
‫גדעון, חזור הנה.‬

47
00:04:51,520 --> 00:04:52,440
‫עכשיו.‬

48
00:04:52,520 --> 00:04:57,240
‫"עירום יצאתי מרחם אמי, ועירום אשוב שמה.‬

49
00:04:57,680 --> 00:05:00,760
‫"אדוני נתן ואדוני לקח;‬

50
00:05:01,520 --> 00:05:03,720
‫"יהי שם אדוני מבורך."‬

51
00:05:04,440 --> 00:05:06,720
‫זהו דבר האל.‬

52
00:05:07,800 --> 00:05:09,480
‫נודה לאל.‬

53
00:05:12,160 --> 00:05:13,480
‫בכנסייה,‬

54
00:05:13,560 --> 00:05:16,320
‫אתה יושב בשקט ומפגין כבוד.‬

55
00:05:18,600 --> 00:05:19,760
‫ידיים על השולחן.‬

56
00:05:28,920 --> 00:05:30,320
‫הבכת את עצמך.‬

57
00:05:31,840 --> 00:05:32,760
‫אני הבכתי את עצמי?‬

58
00:05:32,840 --> 00:05:36,080
‫אתה זה שישב שם כל הערב וציטט מכתבי הקודש.‬

59
00:05:36,200 --> 00:05:40,240
‫- אתה מבין שכולם לעגו לך?
- לא, רק את והוא.‬

60
00:05:40,320 --> 00:05:42,160
‫אז אסור לי לדבר עם גברים אחרים?‬

61
00:05:42,240 --> 00:05:44,160
‫מותר לך לדבר עם מי שאת רוצה.‬

62
00:05:44,240 --> 00:05:47,200
‫רק אל תנסי לפתות אותם בפני החברים שלי.‬

63
00:05:47,280 --> 00:05:50,000
‫אתה שונא את זה, נכון? החברים שלך.‬

64
00:05:50,400 --> 00:05:52,840
‫ג'יימס הוא חבר שלי. הוא רוצה לשוחח איתי.‬

65
00:05:52,920 --> 00:05:54,920
‫הוא לא רוצה לדבר איתך, מוירה.‬

66
00:05:55,000 --> 00:05:57,240
‫- הוא רוצה להפוך אותך לזונה שלו.
- יופי.‬

67
00:05:57,320 --> 00:06:00,840
‫אולי אני צריכה להיענות לו.
ולהרגיש איך עושים את זה כראוי.‬

68
00:06:00,920 --> 00:06:02,120
‫קדימה, תכה אותי!‬

69
00:06:03,080 --> 00:06:04,080
‫תכה אותי!‬

70
00:06:08,960 --> 00:06:11,600
‫בנים, תתנהגו יפה לאימא
כשלא אהיה כאן.‬

71
00:06:11,680 --> 00:06:14,080
‫גדעון, תטפל במלקולם.‬

72
00:06:14,160 --> 00:06:15,680
‫תוודא שהוא מתנהג יפה.‬

73
00:06:17,200 --> 00:06:18,320
‫לאן אתה הולך?‬

74
00:06:22,320 --> 00:06:24,160
‫אימא אמרה שהפסדת את כל הכסף.‬

75
00:06:25,000 --> 00:06:26,640
‫אימא לא מבינה.‬

76
00:06:26,720 --> 00:06:29,400
‫אבל אבא יתקן את זה, כמו תמיד.‬

77
00:06:29,840 --> 00:06:30,760
‫בסדר?‬

78
00:07:08,560 --> 00:07:10,760
‫"'זה בשבילך', אמר הכלב הנחמד.‬

79
00:07:11,280 --> 00:07:12,760
‫"'תודה' אמר תומאס.‬

80
00:07:12,840 --> 00:07:15,000
‫"'עכשיו אני כבר לא צריך להיות עצוב.‬

81
00:07:15,480 --> 00:07:20,400
‫"'כל עוד זה אצלי,
אחשוב עליך ולעולם לא אהיה שוב בודד.'"‬

82
00:07:23,960 --> 00:07:24,960
‫תקריא את זה שוב.‬

83
00:07:53,760 --> 00:07:54,880
‫לאן אנחנו נוסעים?‬

84
00:07:57,840 --> 00:07:58,720
‫אבא?‬

85
00:08:35,200 --> 00:08:36,640
‫אנחנו צריכים להתפלל.‬

86
00:08:37,960 --> 00:08:38,760
‫למה?‬

87
00:08:40,280 --> 00:08:42,440
‫אימא צריכה שנתפלל על נשמתה.‬

88
00:08:43,760 --> 00:08:45,040
‫בגלל מה שהיא עשתה.‬

89
00:08:47,320 --> 00:08:48,520
‫מה אימא עשתה?‬

90
00:08:52,640 --> 00:08:54,160
‫היא עשתה דבר רע מאוד.‬

91
00:08:55,720 --> 00:08:56,600
‫נגד אבא.‬

92
00:08:59,160 --> 00:09:00,080
‫נגד אלוהים.‬

93
00:09:02,440 --> 00:09:03,640
‫אנחנו צריכים להתפלל.‬

94
00:09:05,520 --> 00:09:06,520
‫שלושתנו.‬

95
00:09:09,960 --> 00:09:11,000
‫תתפללו איתי.‬

96
00:09:20,720 --> 00:09:21,640
‫ילדים טובים.‬

97
00:10:11,480 --> 00:10:16,200
‫"יונה שהה שלושה ימים ושלושה לילות
בבטן הלוויתן.‬

98
00:10:17,160 --> 00:10:21,760
‫"וכל הזמן הזה,
הוא התפלל לאלוהים והתחנן לסליחה."‬

99
00:10:22,720 --> 00:10:23,600
‫אל תיגע.‬

100
00:10:23,720 --> 00:10:24,640
‫גדעון!‬

101
00:10:28,840 --> 00:10:33,480
‫"עירום יצאתי מרחם אמי, ועירום אשוב שמה.‬

102
00:10:34,000 --> 00:10:36,880
‫"אדוני נתן ואדוני לקח;‬

103
00:10:37,480 --> 00:10:39,520
‫"יהי שם אדוני מבורך."‬

104
00:10:41,240 --> 00:10:43,080
‫אז אסור לי לדבר עם גברים אחרים?‬

105
00:10:43,160 --> 00:10:45,120
‫מותר לך לדבר עם מי שאת רוצה.‬

106
00:10:45,200 --> 00:10:48,040
‫רק אל תנסי לפתות אותם בפני החברים שלי.‬

107
00:10:54,840 --> 00:10:57,040
‫"'עכשיו אני כבר לא צריך להיות עצוב.‬

108
00:10:57,440 --> 00:11:00,120
‫"'כל עוד זה אצלי, אחשוב עליך‬

109
00:11:02,520 --> 00:11:04,320
‫"'ולעולם לא אהיה שוב בודד.'"‬

110
00:11:19,560 --> 00:11:20,800
‫יצרנו נס.‬

111
00:11:22,960 --> 00:11:24,080
‫כאן.‬

112
00:11:24,760 --> 00:11:25,640
‫אל תיגע.‬

113
00:11:25,720 --> 00:11:26,640
‫גדעון!‬

114
00:11:39,040 --> 00:11:40,240
‫לורנס, עצור!‬

115
00:11:46,920 --> 00:11:48,400
‫לורנס, עצור!‬

116
00:12:09,520 --> 00:12:10,880
‫גדעון, חזור הנה.‬

117
00:12:12,840 --> 00:12:14,960
‫הוא לא רוצה לדבר איתך, מוירה.‬

118
00:12:15,040 --> 00:12:17,120
‫- הוא רוצה להפוך אותך לזונה שלו.
- יופי.‬

119
00:12:17,200 --> 00:12:21,200
‫אולי אני צריכה להיענות לו.
ולהרגיש איך עושים את זה כראוי.‬

120
00:15:00,000 --> 00:15:02,120
‫ידעתי שאמי לא תבין את זה לעולם.‬

121
00:15:03,400 --> 00:15:04,440
‫שאף אחד לא יבין.‬

122
00:15:06,960 --> 00:15:07,880
‫אז ברחתי.‬

123
00:15:10,080 --> 00:15:11,200
‫רחוק ככל שיכולתי.‬

124
00:15:19,320 --> 00:15:23,320
‫לא היה לי לאן ללכת. לא היה מי שיטפל בי.‬

125
00:15:25,720 --> 00:15:26,760
‫הייתי לבד.‬

126
00:15:32,240 --> 00:15:34,560
‫לא הבנתי מה קורה.‬

127
00:15:35,040 --> 00:15:36,120
‫או למה.‬

128
00:15:36,680 --> 00:15:39,200
‫אבל בכל מחזור חיים למדתי עוד שיעור.‬

129
00:15:41,440 --> 00:15:43,520
‫לא עבר זמן רב עד שמצאו אותי.‬

130
00:15:43,600 --> 00:15:44,760
‫אנחנו רואים אותו.‬

131
00:15:44,840 --> 00:15:46,760
‫אך בכל פעם שמצאו אותי...‬

132
00:15:46,880 --> 00:15:48,080
‫לא!‬

133
00:15:51,920 --> 00:15:52,880
‫התחלתי שוב.‬

134
00:15:57,200 --> 00:15:58,080
‫בסדר.‬

135
00:15:59,440 --> 00:16:03,200
‫אז, לדבריך, כל קו ההגנה שלך‬

136
00:16:03,480 --> 00:16:06,320
‫מתבסס על האמונה שלך ב... מה בדיוק?‬

137
00:16:07,200 --> 00:16:08,960
‫- גלגול נשמות?
- הישנות.‬

138
00:16:10,120 --> 00:16:13,000
‫אותו גוף, אותם חיים. זה לא קו הגנה.‬

139
00:16:13,080 --> 00:16:14,920
‫זה הסבר. זו האמת.‬

140
00:16:16,000 --> 00:16:18,760
‫תודה שהבהרת את זה. זה מועיל מאוד.‬

141
00:16:18,880 --> 00:16:20,080
‫בבקשה, אל תעשה את זה.‬

142
00:16:20,360 --> 00:16:23,280
‫אתה רוצה לשלוח אותי להערכה פסיכולוגית.‬

143
00:16:23,360 --> 00:16:25,200
‫זו טעות.‬

144
00:16:27,120 --> 00:16:31,120
‫כשנכנסתי לכאן הערב, אמרת שכבר נפגשנו.‬

145
00:16:32,560 --> 00:16:35,640
‫זה היה בחיים האלו או בחיים אחרים?‬

146
00:16:36,920 --> 00:16:39,840
‫אם זה היה בחיים האלו, היית זוכרת אותי.‬

147
00:16:41,000 --> 00:16:43,440
‫אז כל זה קרה כבר?‬

148
00:16:44,120 --> 00:16:46,080
‫- לא בדיוק.
- לוסי.‬

149
00:16:46,160 --> 00:16:47,520
‫אתה משנה דברים.‬

150
00:16:48,440 --> 00:16:51,920
‫אתה אומר שכך אתה מצליח לשרוד?‬

151
00:16:53,240 --> 00:16:55,520
‫כי אתה יודע מה עומד לקרות?‬

152
00:16:55,600 --> 00:16:57,600
‫על פי רוב.‬

153
00:16:57,680 --> 00:16:59,840
‫אני מסתתר רק במקום שבו לא ימצאו אותי.‬

154
00:17:00,480 --> 00:17:02,600
‫אני גונב רק אם לא יתפסו אותי.‬

155
00:17:03,160 --> 00:17:05,720
‫אני נלחם רק כשאני יודע שאנצח.‬

156
00:17:08,840 --> 00:17:11,080
‫סרקנו את הדירה שלך שליד המסילה.‬

157
00:17:11,160 --> 00:17:12,080
‫מצאנו כסף מזומן.‬

158
00:17:12,520 --> 00:17:14,280
‫בערך 13,000 ליש"ט.‬

159
00:17:14,520 --> 00:17:16,760
‫- גנבת אותו?
- לא.‬

160
00:17:17,200 --> 00:17:20,080
‫אם אני עובר את גיל 18,
אני כבר לא צריך לגנוב.‬

161
00:17:20,480 --> 00:17:21,440
‫למה?‬

162
00:17:22,720 --> 00:17:24,720
‫אני יודע לבחור את הסוס המנצח.‬

163
00:18:00,320 --> 00:18:01,280
‫אוולין!‬

164
00:18:11,320 --> 00:18:16,800
‫לא תאמינו!
ניצח בפער של אורך גוף עם סיכויים של 1:50.‬

165
00:18:27,560 --> 00:18:29,800
‫התפוצץ להם צמיג בסיבוב.‬

166
00:18:34,240 --> 00:18:35,240
‫כולם היו מתים.‬

167
00:18:35,920 --> 00:18:37,320
‫הורים, שני ילדים.‬

168
00:18:37,400 --> 00:18:38,720
‫לא יכולתי לעזור להם.‬

169
00:18:40,320 --> 00:18:41,320
‫לא בחיים האלה.‬

170
00:18:47,640 --> 00:18:48,880
‫אבל זה לא היה חשוב.‬

171
00:18:51,160 --> 00:18:52,960
‫משפחה בת ארבע נפשות
בתאונה קטלנית‬

172
00:18:53,040 --> 00:18:55,080
‫זה לא היה חשוב כי ידעתי.‬

173
00:18:56,200 --> 00:18:58,920
‫ידעתי למה זה קורה לי.‬

174
00:18:59,520 --> 00:19:02,080
‫ידעתי למה פגשתי את הילדה הקטנה בפארק.‬

175
00:19:02,160 --> 00:19:04,520
‫ידעתי למה חזיתי במותה.‬

176
00:19:05,240 --> 00:19:08,440
‫למה זיכרונותיי נשארו איתי בכל מחזור חיים.‬

177
00:19:10,080 --> 00:19:14,000
‫זכרתי את המשפחה הזו.
לקחתי את שמותיהם איתי לקבר.‬

178
00:19:15,320 --> 00:19:19,080
‫ועכשיו, בכל מחזור חיים חדש,
אני מוצא אותם שוב.‬

179
00:19:20,560 --> 00:19:23,400
‫אני הולך לביתם בבוקר התאונה,‬

180
00:19:23,480 --> 00:19:26,440
‫ומוודא שהמכונית לא תצא מהחניה.‬

181
00:19:35,440 --> 00:19:37,320
‫אתה חושב שאתה מציל אנשים?‬

182
00:19:37,400 --> 00:19:38,320
‫אני יודע שכן.‬

183
00:19:40,880 --> 00:19:44,320
‫ובכל מחזור חיים חדש, אני לומד עוד קצת‬

184
00:19:45,280 --> 00:19:46,880
‫על מהות הסבל.‬

185
00:19:48,040 --> 00:19:51,280
‫כשאני שומע על טרגדיה, אני כותב את מה שקרה.‬

186
00:19:52,800 --> 00:19:54,720
‫איפה, מתי, למי.‬

187
00:19:54,800 --> 00:19:57,200
‫השריפה פרצה עקב תקלה חשמלית‬

188
00:19:57,280 --> 00:20:00,560
‫במייבש כביסה חדש לגמרי,
שגרמה לו להתחמם יותר מדי בלילה.‬

189
00:20:00,680 --> 00:20:02,920
‫היצרן הבטיח ללקוחות...‬

190
00:20:03,000 --> 00:20:06,680
‫ומתקן את זה במחזור החיים הבא שלי.‬

191
00:20:11,680 --> 00:20:14,040
‫ומה שמוזר הוא,‬

192
00:20:14,080 --> 00:20:17,800
‫שגם כשאני מונע שריפה,
אני עדיין מריח את העשן.‬

193
00:20:20,080 --> 00:20:22,560
‫שריפות בבתים. תאונות דרכים.‬

194
00:20:22,640 --> 00:20:25,800
‫אם אתה באמת רואה את העתיד,
למה לא מנעת את אירועי ה-11.9?‬

195
00:20:26,560 --> 00:20:28,800
‫איך? בשיחת טלפון?‬

196
00:20:29,000 --> 00:20:30,040
‫שווה לנסות.‬

197
00:20:30,240 --> 00:20:33,760
‫תאמין לי, לא שווה.
אני לא יכול למנוע את אירועי ה-11.9.‬

198
00:20:35,680 --> 00:20:36,560
‫עדיין לא.‬

199
00:20:37,560 --> 00:20:38,960
‫אך מנעתי את אירועי ה-12.7.‬

200
00:20:39,760 --> 00:20:41,560
‫- מה קרה ב-12.7?
- בדיוק.‬

201
00:20:43,680 --> 00:20:45,760
‫אז אתה בעצם גיבור?‬

202
00:20:46,920 --> 00:20:48,000
‫לא אמרתי את זה.‬

203
00:20:48,480 --> 00:20:50,640
‫מצאנו פורנו ילדים במחשב הנישא שלך.‬

204
00:20:50,720 --> 00:20:52,000
‫הוא לא היה שלי.‬

205
00:20:52,080 --> 00:20:54,440
‫- לא?
- גנבתי אותו מהרולד סלייד.‬

206
00:20:54,560 --> 00:20:58,160
‫חשבתי שאם אצליח להביא אותו לאנשים הנכונים,
יעצרו אותו.‬

207
00:20:58,240 --> 00:20:59,520
‫יכלאו אותו לפני...‬

208
00:21:01,560 --> 00:21:03,240
‫אבל לא עשית את זה.‬

209
00:21:03,320 --> 00:21:05,800
‫לא. כי שיניתי את דעתי.‬

210
00:21:05,880 --> 00:21:08,680
‫- למה?
- כי ראיתי מה היה בו.‬

211
00:21:10,560 --> 00:21:14,400
‫הסתכלתי אל תוך נשמתו, וראיתי שם רק זוהמה.‬

212
00:21:17,480 --> 00:21:20,160
‫ואז ידעתי שהוא חייב למות.‬

213
00:21:20,240 --> 00:21:23,040
‫חזרת לביתו ורצחת אותו.‬

214
00:21:23,520 --> 00:21:25,320
‫מחקת את שמו מהרשימה שלך.‬

215
00:21:26,320 --> 00:21:28,200
‫פשוטו כמשמעו, כך מסתבר.‬

216
00:21:33,080 --> 00:21:35,560
‫זה נמצא במעיל שלך כשנעצרת.‬

217
00:21:35,680 --> 00:21:41,480
‫יש כאן שמות, תאריכים מהעבר, ההווה והעתיד.‬

218
00:21:42,760 --> 00:21:44,080
‫קשה לקרוא את זה.‬

219
00:21:44,160 --> 00:21:46,200
‫אתה צריך לשפר את כתב היד שלך.‬

220
00:21:46,280 --> 00:21:48,240
‫רשמתי לפניי.‬

221
00:21:48,320 --> 00:21:49,320
‫זה העניין.‬

222
00:21:50,080 --> 00:21:52,880
‫כשקנית את הספר הזה, הדפים היו ריקים.‬

223
00:21:53,120 --> 00:21:54,280
‫נכון.‬

224
00:21:54,360 --> 00:21:56,960
‫אתה אומר שכשקורה משהו, אתה כותב אותו.‬

225
00:21:57,040 --> 00:22:01,360
‫בוא נניח... שאתה באמת חווה "הישנות".‬

226
00:22:02,560 --> 00:22:05,560
‫בהישנות הבאה, הדפים האלה שוב ריקים.‬

227
00:22:06,840 --> 00:22:09,600
‫הרשימות לא יכולות לעבור איתך
אל מחזור החיים הבא.‬

228
00:22:09,800 --> 00:22:11,960
‫אז למה אתה טורח לכתוב?‬

229
00:22:13,080 --> 00:22:14,000
‫כדי לשחזר.‬

230
00:22:16,920 --> 00:22:20,800
‫כשאני מתחיל מחדש, יש ברשותי רק זיכרונות.‬

231
00:22:23,560 --> 00:22:25,880
‫אז אני מקיף את עצמי בפרטים.‬

232
00:22:27,400 --> 00:22:30,840
‫אני לומד את הרוע של העולם
כמו מילים של שיר.‬

233
00:22:35,680 --> 00:22:39,640
‫כשאני קונה את הספר,
אני ממלא אותו בכל מה שאני צריך לזכור,‬

234
00:22:41,280 --> 00:22:43,080
‫וכשאני מגלה מידע חדש,‬

235
00:22:44,120 --> 00:22:45,160
‫אני מוסיף אותו.‬

236
00:22:46,200 --> 00:22:47,600
‫עבור לדף האחרון.‬

237
00:22:54,080 --> 00:22:55,920
‫אני מכיר אותך, הבלש דילון.‬

238
00:22:56,000 --> 00:22:57,720
‫אני צריך שתבין את זה.‬

239
00:22:58,640 --> 00:23:00,600
‫אני יודע בדיוק מה אתה חושב.‬

240
00:23:00,760 --> 00:23:04,080
‫אני יודע מה תעשה ומה תאמר.‬

241
00:23:04,160 --> 00:23:06,000
‫כשהצגת את הספר הזה,‬

242
00:23:06,080 --> 00:23:09,080
‫ידעתי שאתה עומד למתוח ביקורת
על כתב היד שלי.‬

243
00:23:10,080 --> 00:23:11,000
‫האומנם?‬

244
00:23:12,440 --> 00:23:13,440
‫תראה בעצמך.‬

245
00:23:30,000 --> 00:23:32,560
‫כך טוב יותר, בלש?‬

246
00:23:43,840 --> 00:23:44,880
‫רוצה גם?‬

247
00:23:45,880 --> 00:23:49,120
‫- לא, אני רוצה להיכנס בחזרה.
- הוא משחק איתנו משחק.‬

248
00:23:49,560 --> 00:23:50,760
‫אז תשחק בחזרה.‬

249
00:23:51,080 --> 00:23:54,560
‫אנחנו חייבים לשתף איתו פעולה.
רק כך נגיע אל האמת.‬

250
00:23:54,640 --> 00:23:56,080
‫לדעתך הוא אומר את האמת?‬

251
00:23:56,160 --> 00:23:58,640
‫לדעתי הוא אומר את האמת כפי שהוא רואה אותה.‬

252
00:23:58,720 --> 00:24:01,720
‫הוא הרג את אביו כדי לא ליהרג על ידו.‬

253
00:24:01,800 --> 00:24:05,200
‫הוא הרג את סלייד
כדי שלא ירצח את הילדות ההן.‬

254
00:24:06,160 --> 00:24:09,360
‫הוא חטף את הבן שלי, ראבי.
האם הוא...‬

255
00:24:09,760 --> 00:24:10,800
‫מה?‬

256
00:24:10,880 --> 00:24:13,400
‫האם הוא חשב שמישהו עומד לפגוע באייזק?‬

257
00:24:16,160 --> 00:24:18,320
‫גדעון הוזה, אבל הוא לא סדיסט.‬

258
00:24:18,760 --> 00:24:22,000
‫הוא חושב שהמעשים שלו מוצדקים.‬

259
00:24:23,480 --> 00:24:26,680
‫לכן הוא עושה אותם.
הוא חושב שהוא מציל אנשים.‬

260
00:24:26,760 --> 00:24:31,120
‫אם הוא מנסה להציל את אייזק,
אני חייבת לדעת למה.‬

261
00:24:31,200 --> 00:24:33,040
‫אני חייבת להבין מה זה אומר.‬

262
00:24:34,000 --> 00:24:36,360
‫זה אומר שג'ונה טיילור עדיין חי.‬

263
00:24:44,080 --> 00:24:45,160
‫אתה לא פוחד?‬

264
00:24:49,560 --> 00:24:51,400
‫אתה משחק לפעמים מחבואים?‬

265
00:24:53,640 --> 00:24:57,160
‫הרבה אנשים יחפשו אותך.
אל תניח להם למצוא אותך.‬

266
00:24:57,240 --> 00:24:59,200
‫אני לוקח אותך למקום מסתור.‬

267
00:25:00,080 --> 00:25:01,000
‫למקום בטוח.‬

268
00:25:02,840 --> 00:25:04,440
‫שבו איש לא יפגע בך.‬

269
00:25:07,160 --> 00:25:08,360
‫אתה יכול לבטוח בי.‬

270
00:25:09,360 --> 00:25:12,160
‫אתה לא מכיר אותי, אבל אני אדם טוב.‬

271
00:25:16,720 --> 00:25:17,920
‫אני אדם טוב.‬

272
00:25:29,720 --> 00:25:31,040
‫לעולם לא תמצאו אותו.‬

273
00:25:32,280 --> 00:25:33,840
‫בקול רם יותר, מר שפרד.‬

274
00:25:35,280 --> 00:25:36,680
‫לעולם לא תמצאו אותו.‬

275
00:25:41,400 --> 00:25:46,440
‫ביום שלישי, שלושה בפברואר 2009,
נסעת לבית בסטיבנפורט,‬

276
00:25:46,520 --> 00:25:51,000
‫שם חטפת את ג'ונה אדוארד טיילור
בעת ששיחק בגינה האחורית.‬

277
00:25:51,120 --> 00:25:52,880
‫אמרת שאתה מציל אנשים.‬

278
00:25:53,440 --> 00:25:55,040
‫ספר לנו איך הצלת אותו.‬

279
00:26:00,040 --> 00:26:03,720
‫קשה לעשות דבר טוב
כשאנשים מכנים אותך מפלצת.‬

280
00:26:04,640 --> 00:26:08,760
‫כשאתה היחיד שמבין שהעולם מלא במפלצות.‬

281
00:26:10,920 --> 00:26:13,520
‫הן פשוט אף פעם לא נראות כפי שאתה מדמיין.‬

282
00:26:14,760 --> 00:26:16,960
‫הוריו של ג'ונה התכוונו להרוג אותו‬

283
00:26:17,040 --> 00:26:18,960
‫ולקבור אותו בקבר מאולתר.‬

284
00:26:20,520 --> 00:26:21,880
‫לאן לקחת אותו?‬

285
00:26:26,080 --> 00:26:28,000
‫הוא עם מישהי שאני סומך עליה.‬

286
00:26:28,920 --> 00:26:30,200
‫היא שומרת עליו.‬

287
00:26:31,360 --> 00:26:32,440
‫מטפלת בו.‬

288
00:26:32,560 --> 00:26:33,520
‫למה?‬

289
00:26:33,600 --> 00:26:35,600
‫למה שהיא תסכים לשמור על ילד חטוף‬

290
00:26:35,680 --> 00:26:38,600
‫אם היא יודעת שכל המדינה מחפשת אחריו?‬

291
00:26:38,680 --> 00:26:41,600
‫הסברתי מה יקרה אם הוא יחזור הביתה.‬

292
00:26:42,400 --> 00:26:43,680
‫והיא מאמינה לך?‬

293
00:26:43,800 --> 00:26:45,200
‫- כן.
- למה?‬

294
00:26:46,920 --> 00:26:48,240
‫כי גרמתי לה להתעורר.‬

295
00:26:51,320 --> 00:26:54,040
‫החיים שלנו הם כמו עקבות בשלג.‬

296
00:26:54,520 --> 00:26:56,600
‫וכשאנו חיים אותם שוב,‬

297
00:26:56,680 --> 00:26:59,240
‫אנחנו צועדים בעקבות שהשארנו בעבר.‬

298
00:27:00,800 --> 00:27:03,520
‫אבל אם הנתיב שלך משתנה, אין שום עקבות.‬

299
00:27:04,400 --> 00:27:07,240
‫ואז אתה נאלץ לבוסס בתוך אבקה סמיכה.‬

300
00:27:07,320 --> 00:27:08,800
‫לאנשים מסוימים זה קשה.‬

301
00:27:10,320 --> 00:27:12,320
‫אוולין הייתה אמורה למות‬

302
00:27:12,600 --> 00:27:16,560
‫בתאונת דרכים בחמישה בספטמבר, 1977,‬

303
00:27:16,640 --> 00:27:17,760
‫אבל זה לא קרה.‬

304
00:27:19,120 --> 00:27:20,520
‫משפחתה המשיכה בחייה,‬

305
00:27:21,800 --> 00:27:22,760
‫אבל אוולין...‬

306
00:27:23,640 --> 00:27:26,000
‫היא חשה שמשהו השתנה.‬

307
00:27:27,400 --> 00:27:30,240
‫חלק ממנה תמיד יזכור את התאונה.‬

308
00:27:31,840 --> 00:27:34,480
‫היא התחילה לראות דברים שלא קיימים.‬

309
00:27:35,400 --> 00:27:37,360
‫דוגמאות שונות של הטפטים.‬

310
00:27:38,160 --> 00:27:41,040
‫צללים ללא משקל שחולפים בחדר.‬

311
00:27:45,360 --> 00:27:46,840
‫ואנשים.‬

312
00:27:48,640 --> 00:27:49,520
‫רוחות.‬

313
00:27:52,480 --> 00:27:54,600
‫שנכנסות ויוצאות מהמציאות שלה.‬

314
00:27:57,560 --> 00:28:00,840
‫רגע אחד נמצאות כאן, ורגע אחר כך נעלמות.‬

315
00:28:05,560 --> 00:28:08,640
‫הבנתי שהיא ראתה את העולם כפי שהיה בעבר.‬

316
00:28:10,560 --> 00:28:12,680
‫את העקבות שאחרים השאירו.‬

317
00:28:14,520 --> 00:28:16,200
‫כל שינוי יוצר אדוות.‬

318
00:28:17,680 --> 00:28:20,120
‫והאדוות האלה הלכו איתה לכל מקום.‬

319
00:28:22,240 --> 00:28:26,040
‫בגיל 19 היא התאשפזה ביוזמתה
בבית חולים פסיכיאטרי.‬

320
00:28:29,200 --> 00:28:30,120
‫שחררתי אותה משם.‬

321
00:28:31,320 --> 00:28:34,840
‫עזרתי לה להשלים עם השיבושים במציאות שלה.‬

322
00:28:35,480 --> 00:28:39,080
‫מצאנו לה בית ישן, שאליו האדוות לא הגיעו.‬

323
00:28:39,160 --> 00:28:42,480
‫ועם הזמן,
היא הצליחה למצוא היגיון בזיכרונותיה.‬

324
00:28:43,160 --> 00:28:44,280
‫אז היא כמוך?‬

325
00:28:46,000 --> 00:28:47,360
‫בהרבה מובנים, כן.‬

326
00:28:48,320 --> 00:28:51,240
‫ובכל תקופת חיים, הזיכרונות שלה חוזרים.‬

327
00:28:52,600 --> 00:28:54,520
‫אז היא יודעת מה עליה לעשות.‬

328
00:29:06,680 --> 00:29:08,920
‫אבל היא מעולם לא יכלה לסבול את האדוות.‬

329
00:29:10,320 --> 00:29:13,120
‫ולכן היא תמיד עברה אל אותו בית.‬

330
00:29:15,280 --> 00:29:16,880
‫כדי להתרחק מהעולם.‬

331
00:29:18,200 --> 00:29:21,240
‫כדי ליצור דפוסים מוכרים ולחזור עליהם.‬

332
00:29:22,480 --> 00:29:25,240
‫בלי רוחות, בלי צללים.‬

333
00:29:27,160 --> 00:29:29,400
‫רק חברתו של ילד קטן ואבוד.‬

334
00:29:31,440 --> 00:29:32,680
‫איפה הבית?‬

335
00:29:34,160 --> 00:29:35,440
‫לעולם לא תמצא אותו.‬

336
00:29:36,240 --> 00:29:37,160
‫מעולם לא מצאת.‬

337
00:29:38,240 --> 00:29:39,680
‫אתה נהנה מזה, נכון?‬

338
00:29:41,040 --> 00:29:43,920
‫הכוח הזה, הידע הזה.‬

339
00:29:46,880 --> 00:29:50,160
‫אני נהנה לעזור לאנשים,
להפוך את העולם למקום טוב יותר.‬

340
00:29:51,400 --> 00:29:53,320
‫אך זה לא תמיד פשוט כל כך.‬

341
00:30:03,320 --> 00:30:06,680
‫אם לשניים בהיריון נרצחה בדקירות
על רקע חובות סמים‬

342
00:30:17,120 --> 00:30:21,200
‫תפסיק עם זה, גבר.
אנחנו אמורים להיות כאן בשקט.‬

343
00:30:32,400 --> 00:30:33,480
‫מה זה?‬

344
00:30:36,800 --> 00:30:38,960
‫אין כאן דרייב-ת'רו מזוין!‬

345
00:30:59,800 --> 00:31:00,960
‫תסתלק מכאן, גבר.‬

346
00:31:03,440 --> 00:31:04,360
‫תסתלק!‬

347
00:31:19,880 --> 00:31:24,680
‫איידן סטנר דקר למוות אישה הרה
בגלל חובות הסמים של החבר שלה.‬

348
00:31:24,760 --> 00:31:26,840
‫אם הוא ימות, היא תחיה.‬

349
00:31:28,680 --> 00:31:30,480
‫זו העסקה.‬

350
00:31:30,560 --> 00:31:32,400
‫אני יודע שזה צודק.‬

351
00:31:34,840 --> 00:31:38,000
‫אבל אני עדיין לא יכול להסתכל לו בעיניים.‬

352
00:31:56,920 --> 00:31:59,000
‫לעזאזל!‬

353
00:32:00,760 --> 00:32:02,040
‫לעזאזל!‬

354
00:32:21,880 --> 00:32:23,680
‫לא הרגת את איידן סטנר.‬

355
00:32:24,840 --> 00:32:27,200
‫והקורבן שלו לא היה אישה הרה.‬

356
00:32:27,280 --> 00:32:31,840
‫לא. כי כשהחבר שלך
פתח במלחמה נגד הסוחרים ההם, הכול השתנה.‬

357
00:32:31,920 --> 00:32:34,240
‫לא הצלחתי לעקוב אחר הכאוס. אני מצטער.‬

358
00:32:34,320 --> 00:32:35,600
‫באמת?‬

359
00:32:37,360 --> 00:32:39,080
‫אתה תפגוש את החבר שלך שוב.‬

360
00:32:40,120 --> 00:32:41,440
‫ביום מן הימים.‬

361
00:32:43,000 --> 00:32:44,800
‫המוות הוא לא סוף הסיפור.‬

362
00:32:45,360 --> 00:32:46,680
‫הוא רק סימן פיסוק.‬

363
00:32:48,640 --> 00:32:51,000
‫סימן פיסוק? כך אתה תופס אותו?‬

364
00:32:51,080 --> 00:32:53,200
‫כך אתה מצדיק את ההרג?‬

365
00:32:53,840 --> 00:32:55,920
‫אין הצדקה.‬

366
00:32:56,000 --> 00:32:59,480
‫בכל פעם שאני נוטל חיים,
אני מתאבל על חלק ממני שמת.‬

367
00:32:59,560 --> 00:33:02,600
‫אספר זאת למשפחות הקורבנות. זה ייגע ללבן.‬

368
00:33:02,680 --> 00:33:04,960
‫- אינני מי שאתה חושב שאני.
- לא.‬

369
00:33:05,040 --> 00:33:07,040
‫אני מבין. אתה שונא לרצוח.‬

370
00:33:07,440 --> 00:33:08,360
‫זה מגעיל אותך.‬

371
00:33:09,080 --> 00:33:10,520
‫עינויים, מצד שני...‬

372
00:33:12,880 --> 00:33:16,960
‫ראיתי מה עשית לקונור לרסון
לפני שירית בו בגב.‬

373
00:33:17,120 --> 00:33:19,840
‫- הוא אונס חמש נשים.
- לרסון לא אנס אף אחת.‬

374
00:33:19,920 --> 00:33:21,320
‫כן, כי עצרתי אותו.‬

375
00:33:21,400 --> 00:33:22,880
‫כי מנעתי את זה!‬

376
00:33:22,960 --> 00:33:24,800
‫למה לענות? למה לא סתם להרוג אותו?‬

377
00:33:24,880 --> 00:33:26,320
‫זה לא היה עינוי.‬

378
00:33:26,400 --> 00:33:27,400
‫מה זה היה?‬

379
00:33:27,520 --> 00:33:28,760
‫זה היה ניסוי.‬

380
00:33:40,200 --> 00:33:42,200
‫פחד יכול לשנות את טבעו של האדם.‬

381
00:33:47,040 --> 00:33:49,080
‫והפחד עובר בין תקופות החיים.‬

382
00:33:52,440 --> 00:33:56,760
‫תארו לעצמכם שיכולתם לגרום לרוצח לפחד מדם‬

383
00:33:56,840 --> 00:33:59,160
‫או לאנס להיגעל ממין.‬

384
00:34:16,360 --> 00:34:17,280
‫מה הקטע?‬

385
00:34:19,040 --> 00:34:20,000
‫היי!‬

386
00:34:21,440 --> 00:34:22,360
‫היי!‬

387
00:34:27,040 --> 00:34:27,960
‫אין לזה סוף.‬

388
00:34:28,880 --> 00:34:32,840
‫ההישנות הנצחית הזו, כל המוות, כל הסבל...‬

389
00:34:32,920 --> 00:34:35,400
‫לא משנה מה אעשה, זה חוזר על עצמו.‬

390
00:34:36,640 --> 00:34:40,440
‫אבל אם אצליח לשנות אדם מבפנים,
ללחוץ על מתג,‬

391
00:34:40,520 --> 00:34:41,640
‫אז יש תקווה.‬

392
00:34:43,080 --> 00:34:44,440
‫תקווה לקורבנות שלו?‬

393
00:34:45,520 --> 00:34:46,400
‫תקווה בשבילי.‬

394
00:34:48,800 --> 00:34:51,480
‫הבעיה היחידה היא שתמיד נגמר לי הזמן.‬

395
00:34:53,320 --> 00:34:54,880
‫ואני תמיד מגיע לכאן.‬

396
00:34:56,400 --> 00:34:58,120
‫לחדר הזה, באזיקים האלה.‬

397
00:34:59,640 --> 00:35:02,160
‫לא משנה מה אעשה, לאן אלך,‬

398
00:35:03,040 --> 00:35:06,600
‫מישהו מוצא אותי לבסוף, וזה תמיד אותו הבלש.‬

399
00:35:06,640 --> 00:35:08,560
‫אולי אני צריך לבקש העלאה.‬

400
00:35:08,640 --> 00:35:10,040
‫כן, אולי.‬

401
00:35:11,600 --> 00:35:14,440
‫אם אנחנו תמיד מגיעים לכאן,
כבר סיפרת לי זאת בעבר.‬

402
00:35:14,560 --> 00:35:15,600
‫נכון.‬

403
00:35:15,640 --> 00:35:18,000
‫- ואני האמנתי לך?
- לא.‬

404
00:35:18,640 --> 00:35:20,600
‫אז למה לטרוח לספר אותו שוב?‬

405
00:35:20,640 --> 00:35:24,280
‫כי לא אותך אני מנסה לשכנע, בלש דילון.‬

406
00:35:24,360 --> 00:35:25,280
‫לוסי,‬

407
00:35:26,680 --> 00:35:28,400
‫אני דובר אמת.‬

408
00:35:29,080 --> 00:35:30,680
‫ואני יכול להוכיח לך.‬

409
00:35:31,880 --> 00:35:33,600
‫את יכולה להוכיח את זה לעצמך.‬

410
00:35:34,680 --> 00:35:36,560
‫יש רק שאלה אחת.‬

411
00:35:36,640 --> 00:35:39,200
‫לוסי, תחשבי טוב.‬

412
00:35:40,440 --> 00:35:43,160
‫מה הדבר הגרוע ביותר שאי פעם קרה לך?‬

413
00:35:45,560 --> 00:35:47,160
‫בשבילך נשארתי בחיים.‬

414
00:35:48,040 --> 00:35:52,160
‫כלוא, בודד, במשך 25 שנים.‬

415
00:35:52,200 --> 00:35:54,080
‫חיכיתי שתחזרי.‬

416
00:35:54,800 --> 00:35:57,320
‫אלו היו 25 השנים הארוכות ביותר שחייתי.‬

417
00:36:03,600 --> 00:36:07,640
‫נאלצתי לחלוק תא עם איזו חיה
שרצח את אשתו ובתו.‬

418
00:36:07,760 --> 00:36:10,960
‫הוא אמר שזו לא אשמתו.
יש לו מזג חם בגלל השתייה.‬

419
00:36:12,080 --> 00:36:13,160
‫מזג חם!‬

420
00:36:15,000 --> 00:36:16,200
‫על מה אתה מסתכל?‬

421
00:36:18,560 --> 00:36:20,280
‫הוספתי את שמו לרשימה.‬

422
00:36:21,360 --> 00:36:22,680
‫הוספתי שמות רבים.‬

423
00:36:24,840 --> 00:36:26,640
‫לא קשה לי להתחיל מההתחלה.‬

424
00:36:26,680 --> 00:36:29,160
‫אני צריך רק חתיכת זכוכית או סכין גילוח.‬

425
00:36:29,280 --> 00:36:31,840
‫אבל התאמצתי. התעניתי בכלא בשבילך.‬

426
00:36:31,920 --> 00:36:34,360
‫עכשיו אני צריך שתעשי משהו בשבילי.‬

427
00:36:34,520 --> 00:36:35,840
‫תיזכרי, לוסי.‬

428
00:36:36,040 --> 00:36:38,600
‫תיזכרי, ותעני על השאלה.‬

429
00:36:39,960 --> 00:36:42,680
‫מה הדבר הגרוע ביותר שאי פעם קרה לך?‬

430
00:37:09,920 --> 00:37:10,840
‫אימא.‬

431
00:37:21,600 --> 00:37:22,840
‫לוסי, מה קרה?‬

432
00:37:25,880 --> 00:37:28,400
‫לא, היא לא...‬

433
00:37:28,480 --> 00:37:29,640
‫שיניתי את זה.‬

434
00:37:30,440 --> 00:37:32,280
‫- מנעתי את זה.
- שב.‬

435
00:37:32,400 --> 00:37:35,320
‫סיפרת לי על הדבר הגרוע ביותר שקרה לך.‬

436
00:37:35,400 --> 00:37:38,080
‫ולפני 30 שנים, מנעתי אותו.‬

437
00:37:39,440 --> 00:37:41,280
‫פרצתי לביתך,‬

438
00:37:41,360 --> 00:37:44,480
‫הסרתי את הנוקר מרובה הציד הישן של סבך.‬

439
00:37:45,160 --> 00:37:47,160
‫אמך לחצה על ההדק.‬

440
00:37:47,520 --> 00:37:49,160
‫היא הגיעה לקצה...‬

441
00:37:51,560 --> 00:37:53,200
‫אבל קיבלה הזדמנות שנייה.‬

442
00:37:59,800 --> 00:38:02,040
‫אחרי זה, חיית חיים שונים לגמרי.‬

443
00:38:04,080 --> 00:38:05,320
‫לוסי, צריך ללכת.‬

444
00:38:05,400 --> 00:38:06,960
‫- חכה רגע.
- שתוק!‬

445
00:38:07,760 --> 00:38:09,880
‫קדימה, את לא אמורה להיות כאן.‬

446
00:38:09,960 --> 00:38:13,480
‫יש הרבה דברים שאת לא אמורה להיות.
אלו לא החיים שלך.‬

447
00:38:16,920 --> 00:38:17,840
‫מצטערת.‬

448
00:38:20,800 --> 00:38:21,640
‫לוסי!‬

449
00:38:22,640 --> 00:38:23,880
‫פתחי את הדלת.‬

450
00:38:24,840 --> 00:38:26,080
‫לוסי, פתחי את הדלת.‬

451
00:38:36,640 --> 00:38:39,280
‫אמרת שהחיים שלי שונים. שונים ממה?‬

452
00:38:39,360 --> 00:38:42,600
‫שונים מכל תקופות החיים שעברת.
עכשיו את יוצרת עקבות חדשות.‬

453
00:38:42,640 --> 00:38:44,640
‫- איך?
- אני יכול לעזור לך להיזכר.‬

454
00:38:44,680 --> 00:38:47,080
‫אבל תתעוררי רק אם תגיעי לשם בכוחות עצמך.‬

455
00:38:47,160 --> 00:38:50,440
‫ואנחנו חייבים להעיר אותך, לוסי, כי הבטחתי.‬

456
00:38:52,640 --> 00:38:55,360
‫בפעם האחרונה שנפגשנו, ביקשת שאעשה את זה.‬

457
00:38:56,800 --> 00:39:00,160
‫לא הבנו עד כמה החיים שלך ישתנו.‬

458
00:39:00,280 --> 00:39:01,680
‫את לא מי שהיית.‬

459
00:39:06,520 --> 00:39:07,480
‫הייתי נשואה...‬

460
00:39:10,000 --> 00:39:11,480
‫- למייק?
- לא.‬

461
00:39:13,440 --> 00:39:17,560
‫- אז, אייזק...
- הוא לא אמור להיות כאן.‬

462
00:39:22,360 --> 00:39:24,640
‫- לכן ניסית לקחת אותו.
- לא!‬

463
00:39:24,840 --> 00:39:26,320
‫לא, לא ניסיתי.‬

464
00:39:26,600 --> 00:39:27,640
‫לא, לוסי.‬

465
00:39:27,800 --> 00:39:28,640
‫לא חטפתי אותו.‬

466
00:39:29,560 --> 00:39:31,080
‫תני לי את שרוך הנעל שלך.‬

467
00:39:31,160 --> 00:39:33,480
‫- מה?
- בבקשה, פשוט תני לי את השרוך.‬

468
00:39:33,560 --> 00:39:34,840
‫- בבקשה.
- לוסי, לא!‬

469
00:39:34,920 --> 00:39:37,040
‫אני רק רוצה להראות לך משהו.‬

470
00:39:37,120 --> 00:39:39,800
‫לא אחנוק אותך בעזרתו. בבקשה.‬

471
00:39:54,160 --> 00:39:56,760
‫כל קשר הוא סופה של תקופת חיים אחת.‬

472
00:39:59,120 --> 00:40:01,280
‫ותחילתה של התקופה הבאה.‬

473
00:40:02,520 --> 00:40:04,880
‫בעבר חשבתי זה קו ישר.‬

474
00:40:05,880 --> 00:40:07,160
‫אתה חי, אתה מת.‬

475
00:40:07,680 --> 00:40:08,840
‫אתה חי, אתה מת.‬

476
00:40:09,760 --> 00:40:11,280
‫כך אני חוויתי את זה.‬

477
00:40:12,440 --> 00:40:14,640
‫אבל לא ראיתי את התמונה השלמה.‬

478
00:40:18,640 --> 00:40:24,400
‫מה אם, כשאנחנו מתחילים לולאה חדשה,
זה בדיוק מה שזה, לולאה?‬

479
00:40:25,360 --> 00:40:29,560
‫אלו חיים חדשים, אבל הם נעים באותו המעגל.‬

480
00:40:31,520 --> 00:40:33,280
‫אני זוכר את החיים הקודמים שלי.‬

481
00:40:33,960 --> 00:40:38,640
‫הם שייכים לעבר, אבל הם גם קורים בהווה שלי.‬

482
00:40:39,800 --> 00:40:41,840
‫בו זמנית ובמקביל.‬

483
00:40:41,920 --> 00:40:46,480
‫והלולאות האלו, הן כרוכות בצורה כה הדוקה
שהן כמעט נוגעות זו בזו.‬

484
00:40:48,160 --> 00:40:51,040
‫ולכן אנחנו מקבלים הצצות
אל העולם כפי שהיה בעבר.‬

485
00:40:51,640 --> 00:40:54,680
‫את מתעוררת בלילה לשמע ירייה
שמעולם לא נורתה.‬

486
00:40:55,400 --> 00:40:56,320
‫מרדית‬

487
00:40:56,400 --> 00:40:59,160
‫את רואה דברים שהיו, ושלא היו.‬

488
00:40:59,280 --> 00:41:02,200
‫לא היית אמורה לגור בבית הזה, לוסי.‬

489
00:41:02,840 --> 00:41:03,920
‫וגם אייזק לא.‬

490
00:41:04,640 --> 00:41:06,640
‫אבל אייזק הוא לא כמונו.‬

491
00:41:08,360 --> 00:41:10,360
‫הוא לא קשור לחיים האלה.‬

492
00:41:12,160 --> 00:41:14,920
‫הדים מלולאות קודמות, שאת יכולה לראות,‬

493
00:41:15,800 --> 00:41:17,960
‫אייזק יכול להושיט יד ולגעת בהם.‬

494
00:41:18,920 --> 00:41:19,840
‫לשוחח איתם.‬

495
00:41:20,600 --> 00:41:23,760
‫לפעמים, הוא מאבד את שיווי המשקל,‬

496
00:41:24,640 --> 00:41:28,160
‫ומחליק מתקופת חיים אחת לאחרת.‬

497
00:41:28,840 --> 00:41:31,280
‫ונעלם לחלוטין מהעולם שלנו.‬

498
00:41:31,640 --> 00:41:33,160
‫אבל למה? למה אייזק?‬

499
00:41:34,080 --> 00:41:36,160
‫כי הוא אנומליה, לוסי.‬

500
00:41:37,560 --> 00:41:39,680
‫הוא לא אמור להיות קיים.‬

501
00:42:02,680 --> 00:42:05,040
‫רוצה שאפעיל אותה בשבילך?‬

502
00:42:09,080 --> 00:42:13,280
‫או שלא. פשוט תמשיך לבהות בחלל.‬

503
00:42:23,520 --> 00:42:24,400
‫בוא לכאן.‬

504
00:42:25,360 --> 00:42:29,160
‫בוא. אספר לך סיפור.
אימא אומרת שאתה אוהב סיפורים.‬

505
00:42:36,320 --> 00:42:40,040
‫לפני שנים רבות, יצאתי לארוחת ערב
עם בחורה בשם סוניה.‬

506
00:42:41,200 --> 00:42:43,960
‫היא יפה, רק משעממת בטירוף.‬

507
00:42:44,120 --> 00:42:45,360
‫אפס חוש הומור.‬

508
00:42:45,760 --> 00:42:47,000
‫אתה היית מחבב אותה.‬

509
00:42:49,120 --> 00:42:52,120
‫לא משנה. בערך באמצע הארוחה,‬

510
00:42:53,800 --> 00:42:55,400
‫שמעתי צחוק מדהים‬

511
00:42:56,800 --> 00:42:58,920
‫של אישה ששתתה עם חבריה‬

512
00:42:59,000 --> 00:43:00,680
‫וצחקה כל כך חזק‬

513
00:43:00,800 --> 00:43:04,320
‫שהפינה קולדה יצאה לה מהאף.‬

514
00:43:05,840 --> 00:43:07,840
‫אתה יודע מה זה פינה קולדה?‬

515
00:43:10,440 --> 00:43:12,360
‫אנשים שותים את זה בשמש.‬

516
00:43:14,040 --> 00:43:17,560
‫בחוץ ירד גשם, אבל לא היה לה אכפת.‬

517
00:43:17,640 --> 00:43:21,640
‫היא רק רצתה משקה עם מטרייה.‬

518
00:43:24,520 --> 00:43:25,640
‫כי זה היה כיף.‬

519
00:43:30,000 --> 00:43:32,120
‫סוניה חזרה הביתה במונית.‬

520
00:43:32,200 --> 00:43:36,640
‫אבל אני נשארתי,
ושוחחתי עם הגברת עם הפינה קולדה.‬

521
00:43:38,040 --> 00:43:40,840
‫וכעבור שישה חודשים, התחתנתי איתה.‬

522
00:43:42,320 --> 00:43:46,760
‫ואז, במשך שלוש השנים הבאות, צחקנו יחד.‬

523
00:43:51,040 --> 00:43:53,280
‫והן היו השנים המאושרות בחיי.‬

524
00:43:56,280 --> 00:43:57,480
‫ואז...‬

525
00:43:59,160 --> 00:44:01,840
‫אתה הגעת, וזה נגמר.‬

526
00:44:05,400 --> 00:44:09,320
‫אין יותר פינה קולדה, אין יותר צחוק.‬

527
00:44:14,720 --> 00:44:17,520
‫הרסת לנו את החיים.‬

528
00:44:19,680 --> 00:44:20,960
‫אתה יודע את זה?‬

529
00:44:26,040 --> 00:44:27,280
‫אתה מרגיש משהו?‬

530
00:44:34,480 --> 00:44:36,480
‫זה כאילו אין אף אחד בפנים.‬

531
00:45:01,320 --> 00:45:02,720
‫לך לשחק במקום אחר.‬

532
00:45:20,880 --> 00:45:24,040
‫יש דבר מה חיוני בכל חיים אנושיים,‬

533
00:45:24,840 --> 00:45:27,560
‫שעובר מלולאה אחת לזו שאחריה.‬

534
00:45:27,640 --> 00:45:29,800
‫לאייזק זה חסר. הוא לא יכול.‬

535
00:45:31,120 --> 00:45:34,560
‫את יודעת על מה אני מדבר.
הניצוץ של האנושיות,‬

536
00:45:34,640 --> 00:45:37,120
‫רוח, נשמה.‬

537
00:45:39,160 --> 00:45:41,960
‫הוא בא מלא-כלום, הוא יחזור אל לא-כלום.‬

538
00:45:44,280 --> 00:45:45,960
‫הוא קליפה.‬

539
00:45:46,040 --> 00:45:49,560
‫חסר חיים, חסר אהבה.‬

540
00:45:51,400 --> 00:45:55,320
‫ניסית להחיות אותו באמצעות אהבה,
אבל זה בלתי אפשרי.‬

541
00:45:58,320 --> 00:45:59,800
‫זה לא יצליח.‬

542
00:46:01,080 --> 00:46:02,800
‫הוא לעולם לא יאהב אותך.‬

543
00:46:04,920 --> 00:46:06,680
‫הוא לעולם לא יחוש שמחה.‬

544
00:46:08,920 --> 00:46:10,640
‫הוא לעולם לא יהיה אמיתי.‬

545
00:46:14,720 --> 00:46:16,640
‫מייק‬

546
00:46:18,240 --> 00:46:19,840
‫סוללה ריקה‬

547
00:46:21,760 --> 00:46:23,640
‫אני יודע שאת דואגת לבנך,‬

548
00:46:25,400 --> 00:46:27,840
‫אך לא הוא הסיבה האמיתית לכך שאת כאן.‬

549
00:46:40,240 --> 00:46:42,040
‫כמעט גרמת לי להאמין.‬

550
00:46:43,600 --> 00:46:45,280
‫אבל הסגרת את עצמך.‬

551
00:46:48,160 --> 00:46:49,200
‫איך?‬

552
00:46:51,680 --> 00:46:53,520
‫בני אוהב אותי.‬

553
00:47:07,720 --> 00:47:09,080
‫הוא אמר את זה אי פעם?‬

554
00:47:10,360 --> 00:47:11,440
‫האם אתה אמרת?‬

555
00:47:12,000 --> 00:47:16,720
‫עם כל החוכמה שלך,
עם כל החיים שלכאורה חיית,‬

556
00:47:16,800 --> 00:47:18,440
‫האם היית אהוב אי פעם?‬

557
00:47:20,600 --> 00:47:22,520
‫האם אהבת פעם מישהו אחר?‬

558
00:47:27,120 --> 00:47:29,160
‫אתה הקליפה, גדעון.‬

559
00:47:30,200 --> 00:47:33,160
‫בני אמיתי יותר ממה שאי פעם תקווה להיות.‬

560
00:47:38,040 --> 00:47:38,960
‫להתראות, לוסי.‬

561
00:47:41,840 --> 00:47:42,920
‫ניפגש בקרוב.‬

562
00:48:08,400 --> 00:48:09,320
‫אייזק?‬

563
00:50:12,080 --> 00:50:13,080
‫יש לך הודעה חדשה.‬

564
00:50:14,200 --> 00:50:15,120
‫אימא.‬

565
00:50:16,880 --> 00:50:18,440
‫אבא עשה שיהיה לי קר.‬

566
00:50:20,240 --> 00:50:21,760
‫אני רוצה שתחזרי הביתה.‬

567
00:50:23,840 --> 00:50:25,680
‫בבקשה תחזרי הביתה, אימא.‬

568
00:50:27,040 --> 00:50:28,160
‫אני אוהב אותך.‬

569
00:53:05,880 --> 00:53:07,520
‫מייק?‬

570
00:53:08,840 --> 00:53:10,080
‫מייק, איפה אייזק?‬

571
00:53:12,240 --> 00:53:13,200
‫מייק?‬

572
00:53:14,760 --> 00:53:16,080
‫מייק, איפה אייזק?‬

573
00:53:16,360 --> 00:53:17,800
‫מייק, איפה אייזק?‬

574
00:53:17,880 --> 00:53:18,800
‫היי!‬

575
00:53:18,920 --> 00:53:20,600
‫- איפה הוא?
- אני מצטער.‬

576
00:53:20,680 --> 00:53:22,800
‫- חזרתי פנימה כדי להוציא אותו.
- מה?‬

577
00:53:25,080 --> 00:53:26,320
‫לא מצאתי אותו.‬

578
00:53:27,760 --> 00:53:28,600
‫אני מצטער.‬

579
00:53:34,120 --> 00:53:36,120
‫- לא!
- לוסי!‬

580
00:53:44,200 --> 00:53:45,320
‫אייזק?‬

581
00:53:50,880 --> 00:53:51,960
‫אייזק?‬

582
00:54:03,120 --> 00:54:04,200
‫אייזק!‬

583
00:54:21,400 --> 00:54:22,400
‫אייזק!‬

584
00:56:16,080 --> 00:56:17,320
‫בלשית צ'יימברס?‬

585
00:56:19,320 --> 00:56:20,720
‫הוציאו את כולם?‬

586
00:56:20,800 --> 00:56:21,720
‫כך זה נראה.‬

587
00:56:22,200 --> 00:56:24,440
‫מטפלים בכוויות של האם.‬

588
00:56:33,680 --> 00:56:35,560
‫הכול בסדר, גברתי?‬

589
00:56:40,560 --> 00:56:42,160
‫זה שום דבר, רק הרגשה.‬

590
00:56:44,800 --> 00:56:45,960
‫דז'ה-וו.‬

591
00:57:40,520 --> 00:57:42,520
‫תרגום כתוביות: הגר עידן‬

592
00:57:42,600 --> 00:57:44,600
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬