1 00:00:30,198 --> 00:00:32,283 ‫משהו לא בסדר עם הזכר והנקבה.‬ 2 00:00:32,784 --> 00:00:34,202 ‫הזכר האכיל אותי פעם אחת.‬ 3 00:00:35,703 --> 00:00:37,497 ‫אני מקווה שהוא יאכיל אותי שוב.‬ 4 00:00:37,497 --> 00:00:40,041 ‫הנקבה הבהילה פעם את דוד שלי.‬ 5 00:00:40,041 --> 00:00:42,668 ‫הבהילה? יצא לו קקי?‬ 6 00:00:42,668 --> 00:00:45,254 ‫כן, יצא לו. היא כיוונה עליו נשק.‬ 7 00:00:45,254 --> 00:00:47,340 ‫יש ראיות לצעד המלחמתי הזה?‬ 8 00:00:47,340 --> 00:00:49,217 ‫אני אשאל אם יש עדים.‬ 9 00:01:01,562 --> 00:01:03,314 ‫יש ראיות.‬ 10 00:01:04,148 --> 00:01:05,441 ‫אני כועס.‬ 11 00:01:05,441 --> 00:01:07,443 ‫- עצבים -‬ 12 00:01:07,443 --> 00:01:13,449 {\an8}‫- דמויות אור -‬ 13 00:01:25,545 --> 00:01:26,379 ‫לעזאזל.‬ 14 00:01:51,654 --> 00:01:53,156 ‫תישאר שם.‬ 15 00:01:53,156 --> 00:01:54,073 ‫איימי.‬ 16 00:01:54,073 --> 00:01:55,783 ‫תעזבי את הנשק.‬ 17 00:01:55,783 --> 00:01:57,160 ‫אל תזוז.‬ 18 00:01:57,785 --> 00:01:59,537 ‫אני מתקשרת למשטרה.‬ 19 00:02:04,333 --> 00:02:06,127 ‫מה נסגר? תעזבו אותי!‬ 20 00:02:09,881 --> 00:02:11,132 ‫דני!‬ 21 00:02:25,646 --> 00:02:26,606 ‫לעזאזל.‬ 22 00:02:27,857 --> 00:02:29,233 ‫דני!‬ 23 00:03:21,494 --> 00:03:22,495 ‫לעזאזל.‬ 24 00:03:28,960 --> 00:03:31,879 ‫איזה זין. למה הכרחת אותי לעשות את זה?‬ 25 00:03:46,227 --> 00:03:47,687 ‫הצילו!‬ 26 00:04:06,497 --> 00:04:08,040 ‫הצילו!‬ 27 00:04:12,670 --> 00:04:13,587 ‫לעזאזל.‬ 28 00:04:26,017 --> 00:04:28,019 ‫- אל פול:‬ ‫מה קרה? תתקשר אליי! -‬ 29 00:04:28,019 --> 00:04:29,770 ‫- שלום? בבקשה תגיד לי שאתה בסדר -‬ 30 00:04:29,770 --> 00:04:31,439 ‫- אתה בסדר?‬ ‫-ההודעה לא התקבלה -‬ 31 00:04:33,107 --> 00:04:34,108 ‫לעזאזל.‬ 32 00:04:53,044 --> 00:04:54,003 ‫לעזאזל.‬ 33 00:05:06,682 --> 00:05:07,808 ‫- בבקשה תעזור לי. -‬ 34 00:05:07,808 --> 00:05:11,937 ‫- דני הוריד אותי מהכביש.‬ ‫אני לא יודעת איפה אני. -‬ 35 00:05:11,937 --> 00:05:13,230 ‫- ג'ורג' -‬ 36 00:05:13,230 --> 00:05:14,857 ‫- ההודעה לא התקבלה -‬ 37 00:05:14,857 --> 00:05:16,025 ‫לעזאזל.‬ 38 00:05:53,062 --> 00:05:54,271 ‫איזה זין.‬ 39 00:05:57,650 --> 00:05:58,609 ‫מים.‬ 40 00:06:07,993 --> 00:06:09,954 ‫יש פה מישהו. איזה מזל.‬ 41 00:06:09,954 --> 00:06:10,996 ‫שלום?‬ 42 00:06:15,793 --> 00:06:17,128 ‫דני!‬ 43 00:06:17,128 --> 00:06:19,130 ‫לכי תזדייני!‬ 44 00:06:19,130 --> 00:06:20,297 ‫תעזבי אותי בשקט!‬ 45 00:06:20,297 --> 00:06:22,174 ‫תעזוב אותי בשקט אתה!‬ 46 00:06:22,174 --> 00:06:24,385 ‫הרסת לי את החיים!‬ 47 00:06:24,385 --> 00:06:27,513 ‫אני הרסתי לך את החיים? מה?‬ 48 00:06:27,513 --> 00:06:31,308 ‫יכול להיות שלא אראה יותר‬ ‫את ג'ון, חתיכת פסיכי!‬ 49 00:06:32,143 --> 00:06:35,187 ‫אחי מת בגללך!‬ 50 00:06:35,855 --> 00:06:36,689 ‫מה?‬ 51 00:06:42,570 --> 00:06:43,612 ‫פול מת?‬ 52 00:06:44,822 --> 00:06:46,323 ‫אני לא יודע. נראה לי.‬ 53 00:06:46,323 --> 00:06:47,324 ‫לעזאזל!‬ 54 00:06:47,324 --> 00:06:48,742 ‫דני, מה קרה?‬ 55 00:06:49,285 --> 00:06:50,494 ‫השוטרים ירו בו.‬ 56 00:06:51,620 --> 00:06:54,331 ‫הוא ניסה לטפס על החומה,‬ ‫והם ירו בו, לעזאזל.‬ 57 00:06:54,331 --> 00:06:56,667 ‫ראית אותו נכנס לאמבולנס?‬ 58 00:06:56,667 --> 00:06:59,837 ‫כמה כדורים ירו בו?‬ ‫-אני לא יודע, בסדר?‬ 59 00:07:00,713 --> 00:07:01,922 ‫לא יכולתי לראות.‬ 60 00:07:01,922 --> 00:07:03,549 ‫אז אתה לא יודע.‬ 61 00:07:03,549 --> 00:07:06,010 ‫כאילו, אולי הוא ברח.‬ 62 00:07:06,010 --> 00:07:07,845 ‫זה יכול היה לקרות, נכון?‬ 63 00:07:07,845 --> 00:07:09,471 ‫אני לא יודע. אני אבוד.‬ 64 00:07:09,471 --> 00:07:11,599 ‫אני חייב לבדוק אם הוא בסדר.‬ 65 00:07:12,349 --> 00:07:15,269 ‫טוב? פשוט... את יודעת איך לחזור?‬ 66 00:07:15,936 --> 00:07:20,399 ‫תקשיב, נפצעתי בקרסול‬ ‫כשדחפת אותי מהגבעה המזדיינת ההיא,‬ 67 00:07:21,150 --> 00:07:25,112 ‫אז תעזור לי לצאת מפה,‬ ‫ואני אראה לך איפה הכביש.‬ 68 00:07:25,112 --> 00:07:26,572 ‫אני לא אקרא למשטרה.‬ 69 00:07:28,324 --> 00:07:29,408 ‫איפה האקדח שלך?‬ 70 00:07:30,326 --> 00:07:31,952 ‫אני לא יודעת. איבדתי אותו.‬ 71 00:07:33,120 --> 00:07:34,788 ‫מניין לי שאת לא מחביאה אותו?‬ 72 00:07:34,788 --> 00:07:37,208 ‫כי את שקרנית כפייתית.‬ 73 00:07:37,208 --> 00:07:40,794 ‫כי אז הייתי יורה בך, חתיכת מטומטם.‬ 74 00:07:43,088 --> 00:07:44,882 ‫היי! היי, תחזור הנה!‬ 75 00:07:44,882 --> 00:07:46,717 ‫לא. תדברי במילים נחמדות!‬ 76 00:07:46,717 --> 00:07:48,511 ‫קראת לי שקרנית.‬ 77 00:07:48,511 --> 00:07:52,139 ‫אני לא אעזור לך אם לא תדברי במילים נחמדות!‬ 78 00:07:52,848 --> 00:07:54,808 ‫בסדר.‬ 79 00:07:56,852 --> 00:07:59,396 ‫יש בית חולים ליד היציאה מהכביש המהיר.‬ 80 00:07:59,396 --> 00:08:01,190 ‫בטח לקחו אותו לשם.‬ 81 00:08:01,190 --> 00:08:03,901 ‫תקשיבי, לא מגיע לך לדבר על פול.‬ 82 00:08:03,901 --> 00:08:06,529 ‫בסדר?‬ ‫-רק ניסיתי לעזור.‬ 83 00:08:07,363 --> 00:08:10,574 ‫אם אני צריך לסחוב אותך,‬ ‫את לא מדברת, נקודה.‬ 84 00:08:11,325 --> 00:08:12,451 ‫מה שתגיד.‬ 85 00:08:19,375 --> 00:08:21,627 ‫אין קליטה בשום מקום.‬ 86 00:08:22,419 --> 00:08:24,129 ‫מה לעשות?‬ 87 00:08:24,129 --> 00:08:28,175 ‫אם נדמה לו שהוא יכול פשוט לקחת אותה...‬ ‫-את מוכנה בבקשה לסתום את הפה?‬ 88 00:08:28,175 --> 00:08:30,302 ‫טוב? את בטוחה שזאת הדרך הנכונה?‬ 89 00:08:30,302 --> 00:08:33,514 ‫כן, אני יודעת לאן אני הולכת.‬ ‫לך לכיוון העצים האלה.‬ 90 00:08:33,514 --> 00:08:37,142 ‫אילו עצים? הכול מלא עצים.‬ ‫-אלה שאני מצביעה עליהם, טמבל.‬ 91 00:08:37,142 --> 00:08:38,394 ‫נו, באמת.‬ 92 00:08:44,483 --> 00:08:47,444 ‫יש לי תחושה שאנחנו הולכים במעגל.‬ ‫-אנחנו לא, בסדר?‬ 93 00:08:47,444 --> 00:08:48,529 ‫בסדר.‬ 94 00:08:50,489 --> 00:08:52,408 ‫יש לך משהו לאכול?‬ 95 00:08:53,576 --> 00:08:55,327 ‫כן. חכי רגע.‬ 96 00:09:01,375 --> 00:09:03,043 ‫תודה.‬ ‫-כן.‬ 97 00:09:03,043 --> 00:09:04,169 ‫תודה...‬ ‫-בבקשה.‬ 98 00:09:05,796 --> 00:09:08,424 ‫אתה כזה זין.‬ ‫-ממש טעים.‬ 99 00:09:09,300 --> 00:09:10,426 ‫למה עשית את זה?‬ 100 00:09:11,427 --> 00:09:13,429 ‫אתה התחלת.‬ ‫-נו, באמת.‬ 101 00:09:24,481 --> 00:09:25,649 ‫מה את עושה?‬ 102 00:09:26,233 --> 00:09:27,484 ‫די!‬ 103 00:09:37,202 --> 00:09:39,163 ‫אח שלך לימד אותי את זה, אתה יודע.‬ 104 00:09:39,163 --> 00:09:40,080 ‫לכי תזדייני.‬ 105 00:09:40,080 --> 00:09:43,375 ‫בפעם הבאה שצופרים לך, אולי פשוט תשכח מזה.‬ 106 00:09:43,375 --> 00:09:45,586 ‫אולי בפעם הבאה,‬ ‫תחשבי פעמיים לפני שאת צופרת.‬ 107 00:09:45,586 --> 00:09:47,755 ‫מה את אומרת על זה?‬ ‫-למה אתה כל כך כועס כל הזמן?‬ 108 00:09:47,755 --> 00:09:50,633 ‫אני יכול לשאול אותו דבר.‬ ‫-מה שתגיד.‬ 109 00:09:51,175 --> 00:09:52,176 ‫אנחנו צריכים מים.‬ 110 00:09:52,176 --> 00:09:55,262 ‫בני אדם יכולים לחיות כמה ימים בלי מים,‬ ‫אז תירגעי.‬ 111 00:09:55,262 --> 00:09:57,306 ‫זה במאה אחוז לא נכון.‬ 112 00:09:57,306 --> 00:09:58,641 ‫כן? אז כמה זמן?‬ 113 00:09:58,641 --> 00:09:59,975 ‫לא יודעת...‬ 114 00:09:59,975 --> 00:10:01,644 ‫תשע עשרה שעות?‬ ‫-תשע עשרה?‬ 115 00:10:01,644 --> 00:10:04,146 ‫ישנתי 19 שעות בלי לשתות מים, מטומטמת.‬ 116 00:10:04,146 --> 00:10:06,315 ‫מי ישן כל כך הרבה?‬ 117 00:10:06,315 --> 00:10:07,858 ‫היה לי יום רע!‬ 118 00:10:07,858 --> 00:10:09,818 ‫אתה ילד.‬ ‫-את תינוקת.‬ 119 00:10:10,277 --> 00:10:11,737 ‫את לא מסוגלת אפילו ללכת.‬ 120 00:10:11,737 --> 00:10:15,032 ‫ודפקת את עצמך, דרך אגב.‬ ‫אני לא יכול לסחוב אותך עכשיו.‬ 121 00:10:15,032 --> 00:10:16,325 ‫זה לא משנה.‬ 122 00:10:16,325 --> 00:10:18,827 ‫אני צריכה רק לשרוד עד הבוקר.‬ 123 00:10:18,827 --> 00:10:21,288 ‫מישהו ימצא אותי בבוקר.‬ ‫-בסדר.‬ 124 00:10:21,288 --> 00:10:23,749 ‫באמת נראה לך שמישהו מחפש אותך?‬ 125 00:10:23,749 --> 00:10:25,918 ‫ג'ורג' בטח אפילו לא יודע שאת נעדרת.‬ 126 00:10:25,918 --> 00:10:29,421 ‫הוא לא יבדוק מה שלומך אחרי כל מה שעשית לו.‬ 127 00:10:32,341 --> 00:10:34,093 ‫תעשי לי טובה, את לא תירי בי.‬ 128 00:10:35,344 --> 00:10:37,888 ‫תירגעי, וואו! אלוהים.‬ 129 00:10:37,888 --> 00:10:41,100 ‫את ההוכחה שפסיכולוגיה מערבית‬ ‫לא עובדת על הנפש המזרחית.‬ 130 00:10:41,100 --> 00:10:42,851 ‫כן, מה אתה אומר.‬ 131 00:10:42,851 --> 00:10:45,604 ‫לך למצוא אלוורה ואגבה.‬ 132 00:10:45,604 --> 00:10:47,398 ‫וגם סמבוק.‬ 133 00:10:47,398 --> 00:10:48,399 ‫לך כבר.‬ 134 00:10:49,566 --> 00:10:50,526 ‫בסדר.‬ 135 00:10:51,110 --> 00:10:53,779 ‫ותישאר במקום שאראה אותך,‬ ‫כי אני אירה בך, באמת.‬ 136 00:10:53,779 --> 00:10:55,698 ‫אין לי יותר מה להפסיד.‬ 137 00:10:57,991 --> 00:10:59,410 ‫מה זה סמבוק בכלל?‬ 138 00:11:04,039 --> 00:11:05,541 ‫את זה אפשר לאכול?‬ 139 00:11:05,541 --> 00:11:07,459 ‫לא, אלה פרחים.‬ 140 00:11:08,252 --> 00:11:11,380 ‫לך לכיוון הסלע. דברים בשרניים אוהבים צל.‬ 141 00:11:13,590 --> 00:11:14,883 ‫את זה אפשר לאכול?‬ 142 00:11:14,883 --> 00:11:18,303 ‫וואו, פשוט תקשיב לי ותחפש את מה שאמרתי לך.‬ 143 00:11:24,435 --> 00:11:26,812 ‫אפשר להציע לך עוד משהו?‬ 144 00:11:26,812 --> 00:11:28,897 ‫תה? קינוח?‬ 145 00:11:29,982 --> 00:11:32,109 ‫תמשיך להתחצף, ולא תקבל בכלל.‬ 146 00:11:33,694 --> 00:11:35,571 ‫וואו. בסדר.‬ 147 00:11:39,241 --> 00:11:40,617 ‫את יודעת מה הבעיה שלך?‬ 148 00:11:41,618 --> 00:11:43,537 ‫את חושבת רק על עצמך.‬ 149 00:11:45,456 --> 00:11:48,041 ‫הבעיה שלך היא שאתה רק מתלונן על כולם.‬ 150 00:11:50,961 --> 00:11:53,172 ‫בואי נפסיק לדבר, בסדר?‬ 151 00:11:56,341 --> 00:11:58,552 ‫הנה. קח קצת סמבוק.‬ 152 00:11:59,303 --> 00:12:00,137 ‫קח.‬ 153 00:12:03,515 --> 00:12:04,558 ‫מה שתגידי.‬ 154 00:12:05,309 --> 00:12:07,227 ‫איזה בלגן.‬ 155 00:12:07,769 --> 00:12:10,230 ‫את יודעת, אתה נולד,‬ 156 00:12:11,106 --> 00:12:12,441 ‫אתה מקבל החלטות,‬ 157 00:12:13,942 --> 00:12:15,194 ‫ואז פתאום...‬ 158 00:12:16,361 --> 00:12:17,362 ‫אתה פה.‬ 159 00:12:19,031 --> 00:12:20,073 ‫יופי של סיכום.‬ 160 00:12:22,910 --> 00:12:24,786 ‫היי, את בטוחה שזה סמבוק?‬ 161 00:12:28,749 --> 00:12:29,958 ‫אוי, אלוהים.‬ 162 00:12:31,460 --> 00:12:33,212 ‫מה בדיוק אכלנו?‬ 163 00:12:34,838 --> 00:12:36,089 ‫משהו רעיל.‬ 164 00:12:37,424 --> 00:12:39,218 ‫חשבתי שאמרת שאת מומחית לצמחים.‬ 165 00:12:39,218 --> 00:12:41,512 ‫אני בודקת דברים בגוגל ועושה כאילו.‬ 166 00:12:41,512 --> 00:12:44,640 ‫אוי, לא, אני הולך למות.‬ 167 00:12:55,400 --> 00:12:57,319 ‫נראה לי שאנחנו בבעיה. זה...‬ 168 00:12:58,028 --> 00:12:59,446 ‫זה לא משהו רגיל.‬ 169 00:13:02,032 --> 00:13:03,367 ‫אני אלך לחפש עזרה.‬ 170 00:13:04,660 --> 00:13:06,411 ‫לא, אתה לא תצליח לחזור אליי.‬ 171 00:13:06,411 --> 00:13:08,163 ‫אני רק רוצה לנסות.‬ 172 00:13:08,163 --> 00:13:09,248 ‫היי!‬ 173 00:13:09,915 --> 00:13:11,542 ‫אל תשאיר אותי פה.‬ 174 00:13:24,221 --> 00:13:25,430 ‫אני לא יכול לזוז.‬ 175 00:13:27,182 --> 00:13:28,475 ‫מה קורה פה?‬ 176 00:13:28,475 --> 00:13:30,227 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 177 00:13:31,270 --> 00:13:33,146 ‫מה זה רעל בכלל?‬ 178 00:13:33,146 --> 00:13:34,982 ‫נראה לי שזה פשוט חומר כימי.‬ 179 00:13:34,982 --> 00:13:36,984 ‫ומה זה חומר כימי?‬ 180 00:13:36,984 --> 00:13:38,569 ‫אני לא יודעת, דני.‬ 181 00:13:40,070 --> 00:13:42,656 ‫איך זה שכל האסייתיים רגישים ללקטוז?‬ 182 00:13:44,408 --> 00:13:45,450 ‫אולי כי...‬ 183 00:13:47,703 --> 00:13:50,289 ‫חלב לא היה חלק מהתזונה של אבותינו.‬ 184 00:13:50,289 --> 00:13:53,208 ‫לא, זה לא הגיוני,‬ 185 00:13:53,208 --> 00:13:55,794 ‫כי בכל מאכל קוריאני יש בשר בקר.‬ 186 00:13:55,794 --> 00:13:58,380 ‫אם היו לנו פרות, למה לא שתינו את החלב?‬ 187 00:13:58,380 --> 00:13:59,715 ‫היי...‬ ‫-את מבינה?‬ 188 00:13:59,715 --> 00:14:02,342 ‫אתה חייב להפסיק לשאול אותי שאלות, בסדר?‬ 189 00:14:03,010 --> 00:14:05,971 ‫אתה נשמע כמו ג'ון.‬ ‫-אמא, למה את עובדת כל כך הרבה?‬ 190 00:14:05,971 --> 00:14:09,182 ‫בסדר. את מרגישה טוב?‬ ‫-אמא, אל תעזבי אותי!‬ 191 00:14:09,725 --> 00:14:11,810 ‫הזמן לא הגיוני כרגע.‬ 192 00:14:11,810 --> 00:14:14,563 ‫ג'ורג' אמר לי שהזמן הוא כמו...‬ 193 00:14:15,355 --> 00:14:19,026 ‫כאילו, כשאתה ילד, הוא קטן.‬ 194 00:14:20,110 --> 00:14:22,195 ‫ויש אחוזים...‬ 195 00:14:22,195 --> 00:14:24,031 ‫לעזאזל. הסתבכתי עם זה.‬ 196 00:14:25,449 --> 00:14:27,117 ‫יש... לעזאזל!‬ 197 00:14:27,117 --> 00:14:28,911 ‫לעזאזל, אני מסתבך עם כל דבר.‬ 198 00:14:30,245 --> 00:14:31,496 ‫אני חייבת ללכת הביתה.‬ 199 00:14:31,496 --> 00:14:33,081 ‫ביום שבו צפרת לי,‬ 200 00:14:33,081 --> 00:14:37,085 ‫ניסיתי להחזיר גרילים שקניתי כדי להתאבד.‬ 201 00:14:40,380 --> 00:14:42,007 ‫לא נתנו לי להחזיר אותם.‬ 202 00:14:43,884 --> 00:14:46,053 ‫הרגשתי שהעולם רוצה שלא אהיה יותר.‬ 203 00:14:48,221 --> 00:14:50,015 ‫אולי בגלל זה אנחנו חולים...‬ 204 00:14:58,732 --> 00:14:59,900 ‫אלוהים, דפקתי הכול,‬ 205 00:14:59,900 --> 00:15:02,611 ‫הם אפילו לא קיבלו את טפסי ההרשמה שלי.‬ 206 00:15:02,611 --> 00:15:04,279 ‫תעזור לפול.‬ 207 00:15:04,279 --> 00:15:06,281 ‫דני, אתה בכל זאת האח הגדול.‬ 208 00:15:10,035 --> 00:15:11,662 ‫את שומעת את הקולות האלה?‬ 209 00:15:12,454 --> 00:15:14,539 ‫לא, אני לא שומעת כלום.‬ 210 00:15:14,539 --> 00:15:16,041 ‫נחמד.‬ 211 00:15:17,125 --> 00:15:19,211 ‫דני, אתה ממש חייב להקיא.‬ 212 00:15:19,211 --> 00:15:20,879 ‫אני מרגישה עכשיו יותר טוב.‬ 213 00:15:20,879 --> 00:15:24,049 ‫פעם השתנתי למישהי על כל השירותים.‬ 214 00:15:24,049 --> 00:15:26,134 ‫כן, זאת אני.‬ 215 00:15:26,134 --> 00:15:27,886 ‫אה, כן, נכון.‬ 216 00:15:28,428 --> 00:15:30,889 ‫לא, חשבתי על פעם כשהייתי ילד.‬ 217 00:15:31,890 --> 00:15:34,601 ‫זה היה בטעות,‬ ‫אבל אבא שלי פירק לי את הצורה.‬ 218 00:15:34,601 --> 00:15:37,020 ‫ועכשיו אתה צריך להעביר את הטראומה הלאה,‬ 219 00:15:37,020 --> 00:15:40,732 ‫לנהגת תמימה בג'יפ לבן.‬ 220 00:15:44,069 --> 00:15:46,446 ‫את יודעת שהגוף סופג חומרים מזינים,‬ 221 00:15:47,114 --> 00:15:49,908 ‫ואז משתין ומחרבן את כל הדברים הרעים?‬ 222 00:15:49,908 --> 00:15:51,702 ‫כן, דני, אני יודעת על זה.‬ 223 00:15:51,702 --> 00:15:54,204 ‫מה אם זה מה שאנחנו עושים לתינוקות?‬ 224 00:15:54,746 --> 00:15:56,832 ‫אבל את יודעת, הורים,‬ 225 00:15:56,832 --> 00:15:59,918 ‫הם כאילו משתינים את הטראומות שלהם הלאה.‬ 226 00:15:59,918 --> 00:16:02,838 ‫מעניין מי היה הראשון שהשתין. אתה מבין?‬ 227 00:16:02,838 --> 00:16:05,924 ‫מה היינו לפני שהיינו קופים?‬ ‫-ספוגים.‬ 228 00:16:06,425 --> 00:16:09,011 ‫לא היינו ספוגים לפני שהיינו קופים.‬ 229 00:16:09,594 --> 00:16:11,263 ‫פעם היה לנו זנב.‬ 230 00:16:11,263 --> 00:16:13,974 ‫לפעמים אני עדיין מרגיש‬ ‫איפה פעם היה לי זנב...‬ 231 00:16:17,477 --> 00:16:19,438 ‫אוי, אלוהים, מישהו בא.‬ 232 00:16:21,565 --> 00:16:22,816 ‫תודה.‬ 233 00:16:24,484 --> 00:16:25,902 ‫תודה רבה.‬ 234 00:16:27,738 --> 00:16:28,613 ‫על מה?‬ 235 00:16:31,450 --> 00:16:32,617 ‫מה?‬ 236 00:16:36,830 --> 00:16:38,040 ‫נראה לי שזה עזר.‬ 237 00:16:39,249 --> 00:16:42,127 ‫תראי, זה יפה, כמו סקיטלס.‬ 238 00:16:42,878 --> 00:16:45,005 ‫הייתי אוכלת עכשיו בורגר קינג.‬ 239 00:16:45,756 --> 00:16:49,593 ‫כל מי שנולד בשנות השמונים נדפק לגמרי,‬ 240 00:16:49,593 --> 00:16:53,555 ‫כאילו, מזון מהיר, ממתקים, עישון פסיבי.‬ 241 00:16:56,099 --> 00:16:57,642 ‫תחשבי על זה.‬ 242 00:16:58,393 --> 00:17:01,772 ‫הגענו לגיל ההתבגרות‬ ‫בדיוק כשהמציאו את האינטרנט.‬ 243 00:17:02,397 --> 00:17:05,275 ‫וכשעזבנו את הבית, פס רחב נהיה דבר.‬ 244 00:17:06,068 --> 00:17:06,943 ‫נכון.‬ 245 00:17:07,652 --> 00:17:09,738 ‫כמה פורנו. ארץ לא נודעת.‬ 246 00:17:09,738 --> 00:17:11,782 ‫כן, כמו במערב הפרוע.‬ 247 00:17:11,782 --> 00:17:14,826 ‫אפילו לא חיפשתי, פשוט לקחתי את מה שהיה.‬ 248 00:17:14,826 --> 00:17:18,288 ‫יודעת מה? אנחנו היינו ארנבי המעבדה, נכון?‬ 249 00:17:18,288 --> 00:17:19,456 ‫השתמשו בנו.‬ 250 00:17:20,499 --> 00:17:21,416 ‫זה דפוק.‬ 251 00:17:21,416 --> 00:17:23,460 ‫כן, אני יכולה להסכים.‬ 252 00:17:24,169 --> 00:17:25,545 ‫היי, מה אם...‬ 253 00:17:27,631 --> 00:17:33,470 ‫מה אם הדור שלנו היה מתחיל לחקות את הפורנו‬ 254 00:17:33,470 --> 00:17:35,472 ‫שראינו בחיים האמיתיים?‬ 255 00:17:35,472 --> 00:17:38,433 ‫ואז החיים האמיתיים היו נהיים הפורנו.‬ 256 00:17:38,433 --> 00:17:41,728 ‫כמו מין גשר בין האנלוגי לדיגיטלי.‬ 257 00:17:45,357 --> 00:17:46,399 ‫כן, כאילו...‬ 258 00:17:48,110 --> 00:17:50,654 ‫בגללנו מקובל עכשיו לחנוק.‬ 259 00:17:51,279 --> 00:17:52,197 ‫זה מקובל?‬ 260 00:17:52,864 --> 00:17:56,535 ‫כן, כל הילדים עושים את זה.‬ 261 00:17:58,161 --> 00:18:00,497 ‫הם בטח אפילו לא יודעים‬ ‫שפעם זה היה פחות נפוץ.‬ 262 00:18:00,497 --> 00:18:01,414 ‫מה?‬ 263 00:18:04,334 --> 00:18:06,169 ‫ככה אחי היה?‬ 264 00:18:06,169 --> 00:18:09,005 ‫כן, קשוח מאוד. אבל בדרך הכי טובה שיש.‬ 265 00:18:09,005 --> 00:18:11,675 ‫טוב, בעצם אל... תעצרי. בסדר?‬ 266 00:18:11,675 --> 00:18:14,594 ‫סליחה ששאלתי. אני לא רוצה לדעת פרטים.‬ 267 00:18:16,012 --> 00:18:16,972 ‫סליחה.‬ 268 00:18:22,018 --> 00:18:24,271 ‫אני אפילו לא יודע‬ ‫אם הייתה לפול פעם חברה אמיתית.‬ 269 00:18:27,649 --> 00:18:29,192 ‫חבל שלא דיברתי איתו יותר.‬ 270 00:18:30,902 --> 00:18:32,154 ‫על דברים אמיתיים.‬ 271 00:18:33,321 --> 00:18:35,115 ‫הוא היה אוהב את זה.‬ 272 00:18:37,909 --> 00:18:40,245 ‫נראה לי שהוא רק רצה להרגיש שרואים אותו.‬ 273 00:18:40,912 --> 00:18:44,124 ‫זאת אומרת, זה מה שכולנו רוצים, נכון?‬ 274 00:18:46,877 --> 00:18:49,421 ‫אני לא רוצה שאף אחד יראה מי אני באמת.‬ 275 00:18:55,051 --> 00:18:58,013 ‫פעם כל כך נמאס לי מהאגרטלים של ג'ורג',‬ 276 00:18:58,972 --> 00:19:02,475 ‫ששברתי אחד בכוונה, והאשמתי את ג'ון.‬ 277 00:19:02,475 --> 00:19:05,770 ‫את לא אוהבת את האגרטלים של ג'ורג'?‬ ‫-לא, אני שונאת אותם.‬ 278 00:19:08,315 --> 00:19:11,109 ‫פשוט לא יכולתי להגיד לו.‬ 279 00:19:11,109 --> 00:19:13,612 ‫לא יכולתי להגיד לו הרבה דברים.‬ 280 00:19:13,612 --> 00:19:14,905 ‫למה לא?‬ 281 00:19:14,905 --> 00:19:18,992 ‫נראה לי שאם את לא מרגישה בבית‬ ‫בשום מקום, את פשוט נסוגה לתוך עצמך.‬ 282 00:19:24,706 --> 00:19:27,000 ‫עם ג'ורג' וג'ון את מרגישה בבית, נכון?‬ 283 00:19:31,087 --> 00:19:32,088 ‫אני לא יודעת.‬ 284 00:19:35,634 --> 00:19:37,802 ‫פעם חשבתי שג'ון היא התשובה.‬ 285 00:19:37,802 --> 00:19:40,889 ‫כשהיא הייתה תינוקת, הסתכלתי עליה והרגשתי‬ 286 00:19:41,514 --> 00:19:44,059 ‫שלא משנה מה עשיתי או לא עשיתי באותו יום,‬ 287 00:19:44,684 --> 00:19:46,478 ‫האהבה שלה לא תיחלש לעולם.‬ 288 00:19:47,312 --> 00:19:49,940 ‫ומאז אני רודפת איתה אחרי התחושה הזאת.‬ 289 00:19:52,400 --> 00:19:53,818 ‫אבל היא מתבגרת.‬ 290 00:19:55,445 --> 00:19:58,323 ‫והאהבה שלה נהיית מותנה מאוד בדברים.‬ 291 00:19:58,323 --> 00:20:02,494 ‫נכון. אם תיתני לי עוגייה,‬ ‫אני אתן לך חיבוק.‬ 292 00:20:03,995 --> 00:20:05,330 ‫פול היה כזה.‬ 293 00:20:05,830 --> 00:20:06,748 ‫הוא עדיין כזה.‬ 294 00:20:06,748 --> 00:20:07,999 ‫בדיוק.‬ 295 00:20:08,833 --> 00:20:11,336 ‫אתה יודע, הבנתי שכשהיא הייתה תינוקת,‬ 296 00:20:12,254 --> 00:20:14,631 ‫היא לא חשה כלפיי אהבה ללא תנאים.‬ 297 00:20:16,258 --> 00:20:19,886 ‫אנשים חושבים שתינוקות‬ ‫הם תמימים וחמודים, אבל הם לא.‬ 298 00:20:19,886 --> 00:20:21,638 ‫לא, הם צורחים ובוכים‬ 299 00:20:21,638 --> 00:20:24,224 ‫כי הם לא מקבלים את מה שהם רוצים באותו רגע.‬ 300 00:20:25,392 --> 00:20:27,852 ‫הם הכי חסרי רחמים מכולנו.‬ 301 00:20:27,852 --> 00:20:30,855 ‫פשוט אין להם את המילים‬ ‫או היכולת לעשות עם זה משהו.‬ 302 00:20:31,231 --> 00:20:35,026 ‫תינוק נייד וחזק הוא פשוט רוצח סדרתי.‬ 303 00:20:38,071 --> 00:20:39,489 ‫ובכל זאת, לחשוב ש...‬ 304 00:20:40,782 --> 00:20:43,868 ‫ציפיתי שהילדה הקטנה הזאת תשלים אותי.‬ 305 00:20:45,870 --> 00:20:49,582 ‫כשג'ורג' לא היה יכול,‬ ‫והעבודה לא הייתה יכולה.‬ 306 00:20:56,631 --> 00:20:58,842 ‫למה כל כך קשה לנו להיות מאושרים?‬ 307 00:21:05,598 --> 00:21:07,559 ‫אוי, לעזאזל. את בסדר?‬ 308 00:21:08,184 --> 00:21:09,394 ‫אכלתי סקיטלס?‬ 309 00:21:12,564 --> 00:21:16,109 ‫אוי, משהו לא בסדר. זה חוזר חזק.‬ 310 00:21:16,109 --> 00:21:18,320 ‫אני מרגישה שאתה בתוך הראש שלי.‬ 311 00:21:19,070 --> 00:21:20,780 ‫אתה מדבר, או אני?‬ 312 00:21:20,780 --> 00:21:22,115 ‫אני לא בטוח.‬ 313 00:21:23,074 --> 00:21:24,993 ‫נדמה לי שדיברתי על איזה לילה,‬ 314 00:21:25,577 --> 00:21:27,245 ‫היה כבר ממש מאוחר,‬ 315 00:21:27,245 --> 00:21:30,582 ‫ואמא שלי הכניסה לי כמו שצריך‬ ‫עם המקל מהשוק הקוריאני.‬ 316 00:21:31,291 --> 00:21:33,835 ‫נדמה לי שהייתי בגיל 12 או 13.‬ 317 00:21:33,835 --> 00:21:36,755 ‫יצאתי מהמיטה, והלכתי למיטה של אח שלי.‬ 318 00:21:37,589 --> 00:21:39,674 ‫וואו, הוא בטח חלם חלום מעולה,‬ 319 00:21:39,674 --> 00:21:41,593 ‫כי הוא חייך וכל זה.‬ 320 00:21:42,927 --> 00:21:45,180 ‫זה ממש עצבן אותי, לעזאזל.‬ 321 00:21:46,431 --> 00:21:49,684 ‫לקחתי עיפרון מכני,‬ ‫ועמדתי לדקור את פול בעין.‬ 322 00:21:51,561 --> 00:21:55,231 ‫והסיבה היחידה שלא עשיתי את זה‬ ‫הייתה שכשהרמתי את הראש,‬ 323 00:21:56,274 --> 00:21:59,861 ‫ראיתי את אחד מהאורחים‬ ‫במלון הדרכים מסתכל ישר עליי דרך החלון.‬ 324 00:22:00,070 --> 00:22:01,488 ‫חשבתי שאני עשיתי את זה.‬ 325 00:22:02,989 --> 00:22:03,823 ‫רגע.‬ 326 00:22:05,700 --> 00:22:06,993 ‫מי אני?‬ 327 00:22:06,993 --> 00:22:09,829 ‫היי, את איימי.‬ 328 00:22:09,829 --> 00:22:11,373 ‫אני דני, בחייך.‬ 329 00:22:11,373 --> 00:22:13,666 ‫נכון, אני איימי.‬ 330 00:22:15,502 --> 00:22:19,631 ‫רגע, עשית ביד על תמונה של התחת שלי?‬ 331 00:22:20,799 --> 00:22:21,800 ‫סליחה.‬ 332 00:22:22,425 --> 00:22:23,927 ‫זה בסדר, דני.‬ 333 00:22:27,972 --> 00:22:30,308 ‫גם אני עשיתי דברים מחפירים.‬ 334 00:22:31,226 --> 00:22:33,603 ‫דרך אגב, מה הסיפור של הקעקוע שלך?‬ 335 00:22:33,603 --> 00:22:35,188 ‫זה המספר 22.‬ 336 00:22:35,772 --> 00:22:37,440 ‫כן, אבל למה 22?‬ 337 00:22:37,982 --> 00:22:41,236 ‫ידעת שג'וזף הלר קרא לספר שלו "מלכוד 18",‬ 338 00:22:41,236 --> 00:22:45,615 ‫אבל העורך שלו שינה את השם‬ ‫ל"מלכוד 22" באופן שרירותי?‬ 339 00:22:49,661 --> 00:22:50,703 ‫לא.‬ 340 00:22:50,703 --> 00:22:55,875 ‫טוב, מאז שאני זוכרת את עצמי, ככה זה לחיות.‬ 341 00:22:56,918 --> 00:22:59,045 ‫לא יכולה להיות צורה בלי חלל.‬ 342 00:23:00,672 --> 00:23:02,841 ‫אי אפשר לחוות את האור בלי החושך.‬ 343 00:23:03,383 --> 00:23:04,843 ‫אנחנו תקועים.‬ 344 00:23:05,677 --> 00:23:09,806 ‫כן, ובכל פעם שמנסים להיאחז במשהו...‬ 345 00:23:13,601 --> 00:23:15,103 ‫הוא חומק ממך.‬ 346 00:23:18,064 --> 00:23:21,484 ‫אף פעם לא הצלחתי לתאר מה אני מרגיש בפנים,‬ 347 00:23:23,194 --> 00:23:24,696 ‫אבל נראה לי שזה בדיוק זה.‬ 348 00:23:26,614 --> 00:23:27,991 ‫מלכוד 22.‬ 349 00:23:28,950 --> 00:23:30,243 ‫נכון?‬ 350 00:23:30,243 --> 00:23:31,703 ‫זה מין חלל ריק.‬ 351 00:23:32,495 --> 00:23:38,334 ‫אבל לא. הוא ריק, אבל מוצק.‬ 352 00:23:38,334 --> 00:23:41,379 ‫כן. נכון, דניאל.‬ 353 00:23:41,963 --> 00:23:43,506 ‫ריק אבל מוצק.‬ 354 00:23:45,341 --> 00:23:47,093 ‫ממש מתחת לפני השטח.‬ 355 00:23:49,095 --> 00:23:51,181 ‫נראה לך שעוד אנשים מרגישים ככה?‬ 356 00:23:54,184 --> 00:23:55,685 ‫אני יודעת שג'ורג' לא.‬ 357 00:23:57,645 --> 00:23:59,439 ‫אני מקווה שג'ון לא תרגיש ככה.‬ 358 00:24:01,024 --> 00:24:01,941 ‫לא יודעת.‬ 359 00:24:03,067 --> 00:24:04,527 ‫אולי אנחנו לא נורמליים.‬ 360 00:24:05,820 --> 00:24:07,405 ‫אולי אנחנו דפוקים מדי.‬ 361 00:24:08,907 --> 00:24:14,495 ‫ואולי אנשים רגילים‬ ‫הם פשוט אנשים דפוקים עם אשליות.‬ 362 00:24:17,332 --> 00:24:22,128 ‫כך או כך, בגלל זה אני לא מאמינה באלוהים.‬ 363 00:24:23,338 --> 00:24:24,464 ‫מה זאת אומרת?‬ 364 00:24:26,841 --> 00:24:29,052 ‫למה שאלוהים יעשה שככה זה יהיה?‬ 365 00:24:32,472 --> 00:24:36,017 ‫טוב, אם אלוהים הוא הכול,‬ 366 00:24:37,602 --> 00:24:38,603 ‫אז אנחנו אלוהים.‬ 367 00:24:39,729 --> 00:24:41,731 ‫זה אומר שאלוהים הוא בדיוק כמונו.‬ 368 00:24:42,774 --> 00:24:45,693 ‫אולי בגלל זה כל הדברים הם כמו שהם.‬ 369 00:24:45,693 --> 00:24:48,947 ‫אלוהים פשוט מנסה לא להרגיש לבד בריקנות.‬ 370 00:24:51,282 --> 00:24:54,202 ‫אף פעם לא דיברתי ככה עם אף אחד.‬ 371 00:24:55,161 --> 00:24:56,287 ‫גם אני לא.‬ 372 00:25:00,792 --> 00:25:02,543 ‫נראה לי שאנחנו גוססים.‬ 373 00:25:04,587 --> 00:25:05,964 ‫גם לי נראה.‬ 374 00:25:12,845 --> 00:25:14,180 ‫אני רואה את החיים שלך.‬ 375 00:25:17,267 --> 00:25:18,434 ‫מסכן.‬ 376 00:25:22,897 --> 00:25:25,441 ‫בסך הכול רצית לא להיות לבד.‬ 377 00:25:26,651 --> 00:25:28,361 ‫אין לך סיבה להתבייש.‬ 378 00:25:29,779 --> 00:25:30,863 ‫זה בסדר.‬ 379 00:25:33,992 --> 00:25:35,159 ‫אני רואה הכול.‬ 380 00:25:35,159 --> 00:25:37,287 ‫אין צורך להסתתר. זה בסדר.‬ 381 00:25:42,667 --> 00:25:43,626 ‫וואו.‬ 382 00:25:47,130 --> 00:25:49,173 ‫באמת אין שום דבר אחר כך.‬ 383 00:25:51,718 --> 00:25:53,845 ‫חבל שלא עשינו את זה יותר.‬ 384 00:25:56,681 --> 00:25:57,932 ‫איזה בזבוז.‬ 385 00:26:01,394 --> 00:26:03,021 ‫לפחות עשינו את זה פעם אחת.‬ 386 00:26:05,606 --> 00:26:06,607 ‫כן.‬ 387 00:26:08,192 --> 00:26:09,402 ‫זה נחמד.‬ 388 00:26:48,733 --> 00:26:49,817 ‫אוי, אלוהים.‬ 389 00:26:50,818 --> 00:26:52,236 ‫דני, תתעורר.‬ 390 00:27:02,914 --> 00:27:04,040 ‫אנחנו עדיין פה?‬ 391 00:27:04,040 --> 00:27:04,999 ‫כן.‬ 392 00:27:18,096 --> 00:27:20,473 ‫היי, אני שומע מכוניות.‬ 393 00:27:21,182 --> 00:27:22,642 ‫אנחנו בטח מתקרבים.‬ 394 00:27:23,810 --> 00:27:25,728 ‫קצת מוזר שאנחנו ממהרים לחזור‬ 395 00:27:25,728 --> 00:27:28,106 ‫לערימת החרא המסריחה שמחכה לנו.‬ 396 00:27:29,065 --> 00:27:30,608 ‫כן, טוב...‬ 397 00:27:30,608 --> 00:27:32,610 ‫צריך להתמודד איתה, נכון? לעזאזל.‬ 398 00:27:32,610 --> 00:27:35,113 ‫כן, אבל אפשר ללכת יותר לאט, נכון?‬ 399 00:27:36,906 --> 00:27:39,450 ‫כן. בסדר, כן.‬ 400 00:27:42,453 --> 00:27:43,496 ‫יודעת מה?‬ 401 00:27:43,496 --> 00:27:46,374 ‫שוכחים את זה, אבל לוס אנג'לס די יפהפייה.‬ 402 00:27:46,374 --> 00:27:47,375 ‫כן.‬ 403 00:27:47,375 --> 00:27:50,211 ‫כל כך מתרגלים לזה,‬ ‫שקל להתייחס לזה כמובן מאליו.‬ 404 00:27:50,503 --> 00:27:51,462 ‫אוי, לעזאזל.‬ 405 00:27:51,838 --> 00:27:53,589 ‫יש שם בתים.‬ 406 00:27:53,589 --> 00:27:54,757 ‫וואו.‬ 407 00:27:54,757 --> 00:27:56,092 ‫תראה, הנה הם.‬ 408 00:27:56,092 --> 00:27:57,718 ‫מכאן הכול נראה כל כך שליו.‬ 409 00:27:57,718 --> 00:28:00,221 ‫- קיבלת את האימייל מעורך הדין? -‬ ‫- דיברו עליך בחדשות -‬ 410 00:28:00,221 --> 00:28:01,347 ‫- את לא עונה? -‬ 411 00:28:01,347 --> 00:28:02,723 ‫- דני, תתקשר לאמא. -‬ 412 00:28:02,723 --> 00:28:03,766 ‫יש לי קליטה.‬ 413 00:28:03,766 --> 00:28:06,269 ‫- עורך הדין שלי מחפש אותך -‬ ‫- התראת "מצא את הטלפון" -‬ 414 00:28:09,522 --> 00:28:10,773 ‫- תזדיין! אני חוסם אותך! -‬ 415 00:28:10,773 --> 00:28:12,150 ‫תודה, אלוהים.‬ 416 00:28:13,401 --> 00:28:14,485 ‫פול בחיים.‬ 417 00:28:14,485 --> 00:28:16,904 ‫וואו, אלוהים, מדהים.‬ 418 00:28:17,822 --> 00:28:19,824 ‫לעזאזל, אין לי יותר קליטה.‬ 419 00:28:19,824 --> 00:28:21,701 ‫איזה זין. גם לי אין.‬ 420 00:28:27,748 --> 00:28:30,376 ‫מלמעלה הבתים נראו הרבה יותר קרובים.‬ 421 00:28:30,376 --> 00:28:31,294 ‫אוי, לעזאזל.‬ 422 00:28:31,294 --> 00:28:32,587 ‫נראה שאנחנו קרובים.‬ 423 00:28:32,587 --> 00:28:33,880 ‫תודה לאל.‬ 424 00:28:36,632 --> 00:28:38,718 ‫אני בטוחה שאוכל להסביר הכול.‬ 425 00:28:38,718 --> 00:28:40,928 ‫עורך דין טוב ידאג שלא תיכנס לכלא.‬ 426 00:28:40,928 --> 00:28:43,181 ‫ותקשיב, דני, אם אתה צריך עזרה במשהו,‬ 427 00:28:43,181 --> 00:28:45,725 ‫כלכלית או...‬ ‫-לא. אני אסתדר.‬ 428 00:28:46,309 --> 00:28:48,352 ‫הכול יסתדר כמו שצריך.‬ 429 00:28:48,352 --> 00:28:49,520 ‫אתה בטוח?‬ 430 00:28:49,979 --> 00:28:52,356 ‫זאת אומרת, לא, אבל...‬ 431 00:28:53,941 --> 00:28:56,235 ‫צריך לעשות הפסקה.‬ ‫-כן.‬ 432 00:28:56,235 --> 00:28:57,195 ‫בסדר.‬ 433 00:28:58,029 --> 00:28:59,572 ‫טוב, את בסדר?‬ ‫-כן.‬ 434 00:28:59,572 --> 00:29:01,407 ‫זהירות. בסדר?‬ 435 00:29:01,407 --> 00:29:02,867 ‫כן.‬ ‫-היי!‬ 436 00:29:03,659 --> 00:29:06,579 ‫איימי! את בסדר?‬ ‫-ג'ורג'?‬ 437 00:29:07,705 --> 00:29:09,290 ‫תוריד ממנה את הידיים שלך!‬ 438 00:29:47,870 --> 00:29:49,497 ‫מה?‬ 439 00:30:07,139 --> 00:30:09,767 ‫אני רק רוצה לדעת‬ ‫אם אני צריך להגיע למקום שלך.‬ 440 00:30:10,685 --> 00:30:12,436 ‫הכול דוהה.‬ 441 00:30:13,980 --> 00:30:15,314 ‫שום דבר לא נשאר לנצח.‬ 442 00:32:23,359 --> 00:32:24,443 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬