1
00:00:12,305 --> 00:00:14,766
‫זה דאה. החבר שלי.‬

2
00:00:26,819 --> 00:00:27,695
‫סליחה.‬

3
00:00:28,529 --> 00:00:30,573
‫סליחה. זה לא קורה.‬

4
00:00:38,414 --> 00:00:41,250
‫דאה, אני לא רוצה לדבר איתך.‬
‫פשוט תעזוב אותי...‬

5
00:00:43,044 --> 00:00:45,880
‫סליחה. אני מחפש את השירותים.‬

6
00:00:47,548 --> 00:00:51,928
‫אני אלכס פינרטי, ממלבורן, אוסטרליה.‬

7
00:00:51,928 --> 00:00:54,305
‫אני מורה חדש בבית הספר השנה.‬

8
00:00:55,139 --> 00:00:56,516
‫למה אתה לא דאה?‬

9
00:00:57,558 --> 00:01:00,144
‫את מתכוונת לבחור שאת לא רוצה לדבר איתו?‬

10
00:01:02,939 --> 00:01:04,357
‫תודה.‬

11
00:01:04,357 --> 00:01:06,317
‫קיטי באמת עזבה?‬
‫-כן.‬

12
00:01:07,193 --> 00:01:08,653
‫איזה סיוט.‬

13
00:01:10,571 --> 00:01:13,282
‫דאה הון קים, תתאפס.‬

14
00:01:13,282 --> 00:01:16,452
‫אפילו מיהי ויוניס שאלו אותי‬
‫מה קורה בינך ובין קיטי.‬

15
00:01:16,452 --> 00:01:19,831
‫תגידי לעוקבים שלך‬
‫שמה שאני עושה הוא לא עניינם.‬

16
00:01:20,790 --> 00:01:24,168
‫מעכשיו העניינים שלך הם גם העניינים שלי.‬

17
00:01:24,168 --> 00:01:26,629
‫אתה יודע שסיפרתי לאמא שלי‬
‫שאנחנו יוצאים מאז הקיץ, לא?‬

18
00:01:26,629 --> 00:01:28,631
‫את יודעת שסיפרת לי רק לפני ארבע שעות, לא?‬

19
00:01:28,631 --> 00:01:30,132
‫אז אתה יכול להפסיק לחפש את קיטי‬

20
00:01:30,132 --> 00:01:32,009
‫ולהתחיל להתנהג כמו החבר שלי, בבקשה?‬

21
00:01:32,009 --> 00:01:33,302
‫כולם מסתכלים.‬

22
00:01:34,303 --> 00:01:36,389
‫למישהי היה קיץ עם נער שווה.‬

23
00:01:37,390 --> 00:01:41,018
‫אתן יודעות איפה ג'וליאנה?‬
‫-לא. היא לא סימסה לאף אחד בחזרה.‬

24
00:01:41,018 --> 00:01:42,061
‫אני אתקשר אליה.‬

25
00:01:42,728 --> 00:01:45,231
‫- מועדפים‬
‫מותק -‬

26
00:01:48,234 --> 00:01:55,366
‫המספר שחייגתם איננו מחובר.‬

27
00:01:56,826 --> 00:01:59,328
‫את בסדר? אני יכול להביא לך משהו?‬

28
00:01:59,328 --> 00:02:01,789
‫לא משנה.‬
‫-את אמריקאית, נכון?‬

29
00:02:02,707 --> 00:02:05,418
‫כן.‬
‫-אני באמת מעריץ אתכם.‬

30
00:02:05,418 --> 00:02:07,128
‫למה דאה לא רודף אחריי?‬

31
00:02:07,128 --> 00:02:09,005
‫וגם קולניים מאוד.‬
‫-מה?‬

32
00:02:09,005 --> 00:02:12,633
‫שמתי לב שאמריקאים מדברים חזק יותר מכולם.‬

33
00:02:13,509 --> 00:02:15,386
‫תשכח מכל מה שקרה עכשיו.‬

34
00:02:17,263 --> 00:02:21,726
‫אני חוזרת לשם, ולא אעזוב בלי תשובות.‬

35
00:02:26,147 --> 00:02:29,984
‫- באהבה, קיטי -‬

36
00:02:37,158 --> 00:02:38,451
‫סליחה.‬

37
00:02:38,451 --> 00:02:42,955
‫הבחורה הזאת מתייחסת לבחורים קוריאנים‬
‫כמו לפוקימון. היא מנסה לתפוס את כולם.‬

38
00:02:43,372 --> 00:02:47,168
‫לא מעוניין.‬
‫-תפסיק לעוף על עצמך. אני מחפשת את דאה.‬

39
00:02:47,168 --> 00:02:50,671
‫היי, אפשר להפסיק עכשיו?‬
‫-לא, אנחנו לא יכולים להפסיק.‬

40
00:02:51,380 --> 00:02:52,590
‫והנה הסיבה.‬

41
00:02:52,590 --> 00:02:56,135
‫שלום, העלמה ג'ון!‬
‫-יורי, שלום.‬

42
00:02:56,135 --> 00:02:58,804
‫דאה, בדיוק קיבלנו את שכר הלימוד שלך.‬

43
00:02:58,804 --> 00:03:02,058
‫כנראה שהמצב הסתדר. איזו הקלה!‬

44
00:03:02,767 --> 00:03:03,601
‫תודה.‬

45
00:03:06,020 --> 00:03:07,730
‫שילמת על כל הרבעון?‬

46
00:03:07,730 --> 00:03:10,316
‫כן. כשעשינו עסקה, אמרתי לך שאני אדאג לזה.‬

47
00:03:10,316 --> 00:03:12,443
‫חשבתי שהתכוונת לכמה מאות.‬

48
00:03:12,443 --> 00:03:15,029
‫כן, אז עכשיו אתה באמת חייב לי.‬

49
00:03:15,029 --> 00:03:16,614
‫טוב, מי את?‬

50
00:03:16,614 --> 00:03:18,574
‫אני קיטי סונג קובי.‬

51
00:03:19,575 --> 00:03:20,493
‫את קיטי?‬

52
00:03:23,371 --> 00:03:25,122
‫רגע, אתה קיו?‬

53
00:03:25,122 --> 00:03:27,875
‫כוכב אתלטיקה, אמריקאי, בעל לב זהב?‬

54
00:03:27,875 --> 00:03:31,087
‫מודה באשמה. אני מרגיש‬
‫שאנחנו צריכים להתחבק עכשיו. נתחבק?‬

55
00:03:31,087 --> 00:03:33,673
‫אולי אחר כך. אני צריכה למצוא את דאה.‬

56
00:03:33,673 --> 00:03:35,549
‫אז הוא התכתב איתך?‬

57
00:03:37,176 --> 00:03:40,888
‫אם הוא קיו,‬
‫אז אתה בטח מין הו (נשמע כמו: מרושע).‬

58
00:03:42,390 --> 00:03:43,724
‫אלא מה.‬

59
00:03:44,350 --> 00:03:45,476
‫איפה דאה?‬

60
00:03:45,476 --> 00:03:47,144
‫טוב, בסדר...‬

61
00:03:47,144 --> 00:03:48,813
‫אבל למה את צריכה בכלל חבר מזויף?‬

62
00:03:48,813 --> 00:03:53,818
‫את חושבת שאמא שלך תשמח לדעת‬
‫שהבן של הנהג שלה פיתה אותך?‬

63
00:03:57,446 --> 00:03:59,115
‫אתה פיתית אותי?‬

64
00:04:00,032 --> 00:04:02,576
‫אמא תחשוב שאני עושה את זה‬
‫כדי לקבל תשומת לב,‬

65
00:04:02,576 --> 00:04:04,704
‫ותגיד לי להיפרד ממך מיד.‬

66
00:04:05,621 --> 00:04:08,040
‫אבל זה עדיף מאשר שהיא תדע את האמת.‬

67
00:04:10,334 --> 00:04:12,211
‫בואי נדבר איתה עכשיו ונגמור עם זה.‬

68
00:04:12,211 --> 00:04:13,296
‫אני שונא לפגוע בקיטי.‬

69
00:04:15,506 --> 00:04:17,967
‫תוכל להשלים איתה מחר.‬

70
00:04:18,509 --> 00:04:20,511
‫הלילה אתה שלי.‬

71
00:04:27,393 --> 00:04:29,854
‫זאת הגשמת חלום בשבילי.‬
‫אני מעריצה שרופה של קיי-פופ.‬

72
00:04:29,854 --> 00:04:32,732
‫ברשימת הקריוקי שלי יש רק שירים קוריאניים.‬

73
00:04:34,233 --> 00:04:38,154
‫יורי, זאת מדיסון. הבת של מר וגברת מילר.‬

74
00:04:38,154 --> 00:04:41,490
‫לאבא שלך יש ארוחת ערב עסקית עם ההורים שלה.‬

75
00:04:41,490 --> 00:04:42,742
‫נעים מאוד.‬

76
00:04:42,742 --> 00:04:44,035
‫שלום.‬

77
00:04:45,119 --> 00:04:47,747
‫אמא, את מכירה את דאה.‬
‫-בטח שאני מכירה את דאה.‬

78
00:04:47,747 --> 00:04:52,251
‫אחד התלמידים הכי טובים שלנו.‬
‫-והחבר שלי.‬

79
00:04:52,251 --> 00:04:53,294
‫שלום.‬

80
00:04:57,006 --> 00:04:58,883
‫את יוצאת עם החונך שלך?‬

81
00:04:58,883 --> 00:05:00,760
‫הרגע אמרת שהוא אחד התלמידים הכי טובים.‬

82
00:05:00,760 --> 00:05:03,846
‫בגלל זה הוא החונך שלך.‬
‫-עסיסי.‬

83
00:05:03,846 --> 00:05:06,098
‫אני מקווה שאת לא כועסת, גברת הו לים.‬

84
00:05:07,516 --> 00:05:09,643
‫ודאי שאני לא כועסת.‬

85
00:05:09,643 --> 00:05:12,605
‫כמו שאמרתי,‬
‫דאה הוא אחד התלמידים הכי טובים שלנו.‬

86
00:05:14,815 --> 00:05:15,775
‫מעולה.‬

87
00:05:16,400 --> 00:05:18,778
‫יצרת קשר עם ההורים של ג'וליאנה?‬

88
00:05:18,778 --> 00:05:21,447
‫כן, הכול בסדר. נדבר על זה אחר כך.‬

89
00:05:21,447 --> 00:05:23,616
‫אבל...‬
‫-מדיסון, אני רוצה להכיר לך‬

90
00:05:23,616 --> 00:05:26,494
‫את המורה שלנו לקוריאנית, המרצה צ'ה.‬

91
00:05:26,494 --> 00:05:30,581
‫היא תתרשם מאוד ממך.‬
‫-אז למה ג'וליאנה לא פה?‬

92
00:05:31,582 --> 00:05:34,293
‫מה קורה פה, לעזאזל?‬
‫-זה לא כמו שזה נראה.‬

93
00:05:34,293 --> 00:05:36,087
‫נראה שאתה בוגד.‬

94
00:05:36,587 --> 00:05:38,714
‫את לא כועסת? הוא בגד בשתינו.‬

95
00:05:38,714 --> 00:05:42,676
‫לא, הוא בגד בך. כבר ידעתי עלייך.‬

96
00:05:42,676 --> 00:05:44,887
‫האמריקאית שדאה מתכתב איתה.‬

97
00:05:44,887 --> 00:05:47,389
‫אבל לא ידעתי שזאת את הבוקר.‬

98
00:05:48,099 --> 00:05:49,850
‫יורי, אפשר לצלם?‬

99
00:05:59,443 --> 00:06:00,486
‫סליחה שאיחרתי.‬

100
00:06:01,153 --> 00:06:02,822
‫אתה פה עכשיו, יקירי.‬

101
00:06:05,699 --> 00:06:07,660
‫יורי יוצאת עם הבן של הנהג שלנו?‬

102
00:06:12,873 --> 00:06:13,999
‫זאת...‬

103
00:06:15,251 --> 00:06:16,585
‫חסה?‬

104
00:06:20,256 --> 00:06:21,757
‫אז זאת התשובה שלי.‬

105
00:06:21,757 --> 00:06:25,970
‫התאהבתי בשקרן גמור. במזויף גמור.‬

106
00:06:25,970 --> 00:06:29,682
‫אני לא מאמינה שבזבזתי שנים‬
‫על להיות מאוהבת באדם הזה.‬

107
00:06:39,024 --> 00:06:42,736
‫מה? בחיים לא ראיתם נערה מתרסקת‬
‫על מגדל קינוחים?‬

108
00:06:43,612 --> 00:06:45,614
‫אין פה מה לראות, אנשים!‬

109
00:06:54,206 --> 00:06:57,334
‫בסדר. אולי יש מה לראות.‬

110
00:06:59,003 --> 00:07:01,338
‫קיטי, את בסדר?‬
‫-תעוף ממני.‬

111
00:07:14,476 --> 00:07:19,565
‫תודה שהתקשרתם לאסיה-אייר.‬
‫לקוריאנית, הקישו אחת.‬

112
00:07:19,565 --> 00:07:21,567
‫לאנגלית, הקישו שתיים.‬

113
00:07:21,567 --> 00:07:24,820
‫נציג יהיה מוכן לסייע לכם בעוד רגע.‬

114
00:07:24,820 --> 00:07:27,615
‫תנשמי, קיטי. את יכולה לחזור הביתה.‬

115
00:07:27,615 --> 00:07:29,867
‫את לא צריכה למות פה בגלל לב שבור.‬

116
00:07:29,867 --> 00:07:34,288
‫זמן ההמתנה הנוכחי הוא שבעים דקות.‬
‫אנא המשיכו להמתין.‬

117
00:07:47,092 --> 00:07:48,886
‫- דאה‬
‫קיטי? אפשר לדבר, בבקשה? את שם? -‬

118
00:07:48,886 --> 00:07:52,181
‫- אני יודע שאת בטח שונאת אותי עכשיו,‬
‫אבל אני נשבע שאני יכול להסביר. -‬

119
00:07:53,140 --> 00:07:54,308
‫דבר.‬

120
00:08:00,022 --> 00:08:02,483
‫מתי התחלת להיות עם יורי? ואיפה?‬

121
00:08:03,651 --> 00:08:07,530
‫ועד לאן הגעתם?‬
‫-והכי חשוב, למה?‬

122
00:08:09,073 --> 00:08:12,034
‫דאה, חתיכת תחמן.‬

123
00:08:12,034 --> 00:08:13,077
‫דאה?‬

124
00:08:13,077 --> 00:08:15,120
‫איך שכנעת את יורי לקנות לך את החליפה?‬

125
00:08:15,120 --> 00:08:17,289
‫איך אתה יודע שאני לא קניתי אותה?‬

126
00:08:17,831 --> 00:08:19,333
‫כי היא עולה 5,000.‬

127
00:08:22,586 --> 00:08:26,757
‫באמת?‬
‫-לא יודע. אני מרחם על קיטי.‬

128
00:08:27,383 --> 00:08:28,384
‫אני לא.‬

129
00:08:28,384 --> 00:08:31,762
‫זה אכזרי, מין הו.‬
‫פרידה כזאת ממישהי היא דבר קשה.‬

130
00:08:31,762 --> 00:08:35,933
‫אבל זאת לא הייתה פרידה,‬
‫כי זו לא הייתה מערכת יחסים אמיתית.‬

131
00:08:35,933 --> 00:08:40,354
‫אף אחד לא יבוא אליך בטענות שהשתדרגת‬
‫ממישהי שהתכתבת איתה לחברה אמיתית.‬

132
00:08:46,402 --> 00:08:47,903
‫מריוס?‬

133
00:08:51,365 --> 00:08:52,700
‫לא.‬

134
00:08:55,369 --> 00:08:57,580
‫חשבתי שמריוס חזר ליוון.‬

135
00:08:58,080 --> 00:08:59,415
‫אולי הוא שינה את דעתו.‬

136
00:09:02,001 --> 00:09:04,545
‫מריוס, תתעורר. הגיע הזמן ללמוד!‬

137
00:09:06,755 --> 00:09:08,132
‫קצת עזרה.‬

138
00:09:20,686 --> 00:09:23,272
‫המשוגעת שדאה התכתב איתה פרצה‬
‫למעונות שלנו כדי לרצוח אותנו.‬

139
00:09:23,272 --> 00:09:24,940
‫זה החדר שלי.‬

140
00:09:29,486 --> 00:09:31,739
‫את רשומה כסונג קובי.‬
‫-אז?‬

141
00:09:31,739 --> 00:09:35,326
‫סונג יכול להיות שם של בן.‬
‫לכן רשמו אותך במעונות של הבנים.‬

142
00:09:35,326 --> 00:09:36,368
‫מה?‬

143
00:09:38,912 --> 00:09:43,709
‫היא עשתה את זה בכוונה,‬
‫כדי להיות קרובה יותר לדאה ואליי.‬

144
00:09:43,709 --> 00:09:45,336
‫בסדר.‬
‫-אמרתי לכם.‬

145
00:09:45,336 --> 00:09:47,713
‫היא התחילה איתי בטיסה לפה.‬

146
00:09:47,713 --> 00:09:51,467
‫לא התחלתי איתך.‬
‫-קיטי.‬

147
00:09:52,259 --> 00:09:53,886
‫אנחנו יכולים לדבר, בבקשה?‬

148
00:09:53,886 --> 00:09:57,389
‫לא, אני לא רוצה לדבר איתך יותר לעולם.‬

149
00:09:58,849 --> 00:10:01,560
‫קיטי.‬
‫-אני רוצה את השרשרת שלי בחזרה.‬

150
00:10:03,354 --> 00:10:04,396
‫השרשרת שלך?‬

151
00:10:05,105 --> 00:10:08,317
‫כן, זאת שנתתי לך כשאמא שלך מתה.‬

152
00:10:09,693 --> 00:10:12,780
‫כן, היא איפשהו פה.‬

153
00:10:13,280 --> 00:10:14,365
‫איפשהו?‬

154
00:10:15,157 --> 00:10:16,533
‫אני אמצא אותה.‬

155
00:10:16,533 --> 00:10:20,245
‫אתה אפילו לא יודע איפה היא.‬
‫דאה, היא הייתה של אמא שלי.‬

156
00:10:20,245 --> 00:10:22,247
‫אני אחזיר לך אותה, קיטי.‬

157
00:10:22,247 --> 00:10:23,999
‫אני מבטיח.‬

158
00:10:25,334 --> 00:10:27,836
‫ההבטחות שלך לא שוות כלום.‬

159
00:10:32,591 --> 00:10:35,511
‫כל הדברים של דאה בחדר. איפה הוא יישן?‬

160
00:10:49,650 --> 00:10:50,484
‫הנה, גבר.‬

161
00:10:51,527 --> 00:10:52,361
‫יופי.‬

162
00:10:53,696 --> 00:10:57,533
‫אני יודע שאתה מנסה להיות גיבור‬
‫כי אתה נותן לתיירת לישון פה הלילה,‬

163
00:10:57,866 --> 00:10:59,493
‫אבל זה לא הוסטל.‬

164
00:10:59,493 --> 00:11:01,412
‫בהוסטל יש אנשים חברותיים.‬

165
00:11:01,412 --> 00:11:04,123
‫אני חברותי לחברים שלי.‬

166
00:11:05,624 --> 00:11:10,754
‫איכשהו, הצלחת להשיג את הבת היחידה‬
‫של אחת המשפחות הכי עשירות ומקושרות בעולם.‬

167
00:11:10,754 --> 00:11:11,797
‫נקודה.‬

168
00:11:13,132 --> 00:11:14,341
‫אל תפשל.‬

169
00:11:19,012 --> 00:11:22,391
‫ואהבת חייך גם נמצאת שישה מטרים ממך.‬

170
00:11:23,434 --> 00:11:24,435
‫אל תפשל בזה.‬

171
00:12:14,693 --> 00:12:15,527
‫- קיטי -‬

172
00:12:15,527 --> 00:12:18,489
‫- יש לי את השרשרת של אמא שלך.‬
‫לא הורדתי אותה מאז שנתת לי אותה. -‬

173
00:12:18,489 --> 00:12:21,366
‫- אבל לפני שאחזיר אותה,‬
‫את מוכנה לתת לי להסביר, בבקשה? -‬

174
00:12:21,366 --> 00:12:22,659
‫- ההודעה לא התקבלה -‬

175
00:12:30,792 --> 00:12:32,294
‫תפסיק למשוך את השמיכה.‬

176
00:12:37,216 --> 00:12:40,010
‫- האחיות סונג‬
‫- ל': איך הייתה הנשיקה הראשונה?! -‬

177
00:12:40,010 --> 00:12:41,428
‫- מ': ספרי לנו הכול! -‬

178
00:12:41,428 --> 00:12:45,182
‫- יש לו חברה. אני חוזרת הביתה בבוקר. -‬

179
00:12:58,862 --> 00:13:00,572
‫- מותק‬
‫נתראה בקרוב! איפה את? -‬

180
00:13:00,572 --> 00:13:02,741
‫- אולי לא אגיע למסיבת קבלת הפנים. -‬

181
00:13:02,741 --> 00:13:04,993
‫- את שם? בבקשה, תתקשרי אליי. -‬

182
00:13:04,993 --> 00:13:09,706
‫סירי, תשמיעי את‬
‫"מיקס ערב השנה החדשה ברייקיאוויק".‬

183
00:13:19,675 --> 00:13:23,178
‫המספר שחייגתם איננו מחובר.‬

184
00:13:29,685 --> 00:13:30,519
‫- קבוצת בנות -‬

185
00:13:30,519 --> 00:13:34,606
‫- מישהו הדליף סרטון של אבא שלך מתפרץ‬
‫על העובדים שלו הערב. -‬

186
00:13:34,606 --> 00:13:36,692
‫- הלם. -‬

187
00:14:08,390 --> 00:14:09,224
‫תודה.‬

188
00:14:09,224 --> 00:14:11,768
‫אהיה בנמל התעופה עד 9:00‬
‫בתקווה שיתפנה מקום בטיסה.‬

189
00:14:46,261 --> 00:14:48,180
‫רגע. זה...?‬

190
00:15:05,322 --> 00:15:08,033
‫אני עומדת בדיוק איפה שאמא עמדה.‬

191
00:15:16,625 --> 00:15:17,626
‫רגע.‬

192
00:15:20,045 --> 00:15:22,130
‫זה סימן שאני צריכה להישאר?‬

193
00:15:30,931 --> 00:15:34,935
‫קיטי, אני ויורי, זה לא אמיתי. הכול מזויף.‬

194
00:15:36,895 --> 00:15:39,564
‫את מוכנה לפתוח את דלת?‬
‫אני יכול להסביר הכול, קיטי.‬

195
00:15:39,564 --> 00:15:41,733
‫תחנונים לא נראים טוב.‬

196
00:15:42,651 --> 00:15:45,988
‫לא התחננתי.‬
‫רק ניסיתי להשיג את המכנסיים שלי.‬

197
00:15:47,614 --> 00:15:51,827
‫תקשיבי, פולשת. אנחנו צריכים להתכונן‬
‫ליום הראשון של הלימודים.‬

198
00:15:54,371 --> 00:15:55,789
‫אל תגרמי לנו לאחר.‬

199
00:15:59,626 --> 00:16:01,003
‫והיא עזבה.‬

200
00:16:01,003 --> 00:16:02,004
‫מעולה.‬

201
00:16:02,796 --> 00:16:04,798
‫דאה, אל תדאג. אנחנו...‬

202
00:16:08,051 --> 00:16:12,014
‫הנשיא האן? הוא קיצוני מדי.‬

203
00:16:12,014 --> 00:16:15,183
‫אנחנו ב-2022, אלוהים אדירים.‬
‫הוא לא יכול להשתגע ככה.‬

204
00:16:15,183 --> 00:16:18,729
‫לכל אדם מגיע לקבל כבוד.‬

205
00:16:18,729 --> 00:16:21,648
‫לאף אחד לא מגיע לסבול התעללות כזאת.‬

206
00:16:21,648 --> 00:16:24,776
‫למרבה המזל,‬
‫זה רק בחדשות הקוריאניות, אדוני.‬

207
00:16:25,527 --> 00:16:26,528
‫הנשיא האן?‬

208
00:16:27,779 --> 00:16:29,698
‫זה מופיע גם ב"בי-בי-סי" עכשיו.‬

209
00:16:31,116 --> 00:16:32,492
‫לא ב"בי-בי-סי"!‬

210
00:16:33,326 --> 00:16:36,621
‫המנכ"ל סונג ג'ין האן הוא חלק‬
‫מהשושלת הבעייתית האחרונה‬

211
00:16:36,621 --> 00:16:41,251
‫שמנהיגים פוליטיים ודתיים בדרום קוריאה‬
‫קוראים לה לעשות חשבון נפש.‬

212
00:16:41,251 --> 00:16:43,336
‫מומחים לעסקים אומרים שההתנהגות שלו‬

213
00:16:43,336 --> 00:16:46,840
‫מאיימת על הסיכויים של "קבוצת מלונות האן"‬
‫לרכוש את הארגון השמרני מאוד‬

214
00:16:46,840 --> 00:16:49,384
‫"מילר מלונאות", המבוסס בארה"ב.‬

215
00:16:49,384 --> 00:16:51,720
‫כידוע, משפחת מילר טיפחה‬
‫את אימפריית המלונות שלה‬

216
00:16:51,720 --> 00:16:54,056
‫מהתחלה צנועה באייווה.‬

217
00:16:54,056 --> 00:16:56,641
‫בדיוק שמענו שבתו של מר האן‬

218
00:16:56,641 --> 00:16:59,770
‫העלתה את המם הזה של ההתפרצות של אביה.‬

219
00:17:06,151 --> 00:17:07,694
‫וואו, זה היה מהיר.‬

220
00:17:08,904 --> 00:17:11,782
‫חתיכת פרחחית מפונקת וכפוית טובה!‬

221
00:17:11,782 --> 00:17:13,617
‫את מנסה להרוס אותי?‬

222
00:17:13,617 --> 00:17:15,827
‫את מבינה שאת הורסת את כל המשפחה שלנו?‬

223
00:17:17,579 --> 00:17:20,165
‫בגלל זה לא היינו צריכים לגדל אותה בחו"ל.‬

224
00:17:20,165 --> 00:17:21,541
‫אין לה כבוד!‬

225
00:17:21,541 --> 00:17:22,501
‫תירגע.‬

226
00:17:22,501 --> 00:17:27,172
‫כדי שיהיה למר האן סיכוי כלשהו לסגור‬
‫את העסקה, הוא יצטרך לערוך בקרת נזקים...‬

227
00:17:27,172 --> 00:17:28,548
‫תכבו את זה!‬

228
00:17:31,051 --> 00:17:35,013
‫הנשיא האן, מה אם נעסיק את השף מחדש?‬

229
00:17:35,013 --> 00:17:38,558
‫לא משנה מה אני אעשה עכשיו,‬
‫יגידו שזה רק בשביל יחסי הציבור.‬

230
00:17:39,810 --> 00:17:41,103
‫יש לי פתרון.‬

231
00:17:43,939 --> 00:17:48,819
‫בתך היחידה והיקרה‬

232
00:17:48,819 --> 00:17:52,447
‫יצאה עם הבן של הנהג שלך כל הקיץ.‬

233
00:17:52,447 --> 00:17:56,201
‫ואתה קיבלת אותו בזרועות פתוחות.‬

234
00:17:57,202 --> 00:17:58,829
‫באמת?‬
‫-כן.‬

235
00:18:00,122 --> 00:18:01,623
‫הזמנת אותו לבית שלך.‬

236
00:18:02,374 --> 00:18:07,254
‫וגם למקום העבודה שלך.‬

237
00:18:10,006 --> 00:18:12,217
‫מתי נכנס מסיבת עיתונאים?‬

238
00:18:12,217 --> 00:18:15,178
‫הנשיא האן, מה עם מחר?‬
‫-עשו את זה מיד.‬

239
00:18:15,178 --> 00:18:16,596
‫כן, אדוני.‬

240
00:18:19,349 --> 00:18:21,101
‫תתלבשי עכשיו.‬

241
00:18:29,317 --> 00:18:30,569
‫קיטי!‬

242
00:18:34,364 --> 00:18:36,449
‫ניסיתי למצוא אותך בכל הקמפוס.‬

243
00:18:37,409 --> 00:18:40,871
‫תקשיבי, מה שראית אתמול, אני...‬

244
00:18:42,455 --> 00:18:43,665
‫סליחה.‬

245
00:18:45,083 --> 00:18:46,710
‫האמת היא...‬

246
00:18:48,753 --> 00:18:52,215
‫למה היא מתקשרת אליי?‬
‫-כי היא החברה שלך.‬

247
00:18:52,215 --> 00:18:55,135
‫לא! תני לי להסביר, קיטי.‬

248
00:18:55,135 --> 00:18:56,178
‫לא.‬

249
00:18:56,178 --> 00:19:00,265
‫אחרי כל מה שקרה,‬
‫שום דבר שתגיד לא יגרום לי להישאר.‬

250
00:19:07,022 --> 00:19:09,274
‫אולי אני יכול לעשות משהו.‬

251
00:19:25,957 --> 00:19:27,000
‫זה קורה.‬

252
00:19:29,044 --> 00:19:30,337
‫דאה הון!‬

253
00:19:33,215 --> 00:19:34,716
‫אבא?‬
‫-אבא?‬

254
00:19:34,716 --> 00:19:36,218
‫סוף סוף מילה שאני מכירה.‬

255
00:19:36,218 --> 00:19:39,012
‫רגע. אבא שלך הוא הנהג של יורי? חשבתי...‬
‫-סליחה?‬

256
00:19:39,012 --> 00:19:41,640
‫מה אתה עושה כאן?‬
‫-הנשיא האן מחפש אותך.‬

257
00:19:41,640 --> 00:19:42,641
‫למה אותי?‬

258
00:19:42,641 --> 00:19:44,935
‫זה מה שרציתי לשאול אותך. בוא נזוז.‬

259
00:19:44,935 --> 00:19:47,771
‫חכה רגע. אני צריך לדבר...‬
‫-לא, אנחנו חייבים לזוז.‬

260
00:19:47,771 --> 00:19:48,730
‫לא...‬

261
00:19:51,650 --> 00:19:57,155
‫הנשיא האן, נראה שהבת שלך שילמה‬
‫את שכר הלימוד של דאה הון.‬

262
00:19:57,155 --> 00:20:01,034
‫נראה שהרגשות שלה כלפיו כנים.‬

263
00:20:01,034 --> 00:20:03,954
‫נמשיך את התשלומים כחלק מההתמחות החדשה שלו.‬

264
00:20:04,496 --> 00:20:07,290
‫התמחות?‬
‫-כן, אדוני.‬

265
00:20:07,290 --> 00:20:10,919
‫והנה הסכם הסודיות שהוא צריך לחתום עליו.‬

266
00:20:14,005 --> 00:20:16,549
‫למה הוא לובש פיג'מה בחוץ?‬

267
00:20:19,010 --> 00:20:20,553
‫אתה.‬
‫-כן?‬

268
00:20:20,553 --> 00:20:22,097
‫תוריד את החליפה שלך.‬

269
00:20:23,014 --> 00:20:24,266
‫את... את החליפה שלי?‬

270
00:20:24,266 --> 00:20:27,227
‫היי, אנחנו צריכים להגיע למסיבת העיתונאים.‬

271
00:20:27,227 --> 00:20:28,603
‫איזו מסיבת עיתונאים?‬

272
00:20:30,981 --> 00:20:34,484
‫אמרת שאני אוכל להשלים עם קיטי מחר.‬
‫מחר זה היום.‬

273
00:20:35,235 --> 00:20:36,903
‫העסקה שלנו נגמרה.‬

274
00:20:37,529 --> 00:20:38,905
‫הנסיבות השתנו.‬

275
00:20:46,746 --> 00:20:48,915
‫יש לנו עסק משפחתי חשוב עכשיו,‬

276
00:20:48,915 --> 00:20:50,959
‫אחרת הייתי מציעה להקפיץ אותך לנמל התעופה.‬

277
00:20:50,959 --> 00:20:53,378
‫אבל אשמח להזמין לך מונית קאקאו.‬

278
00:20:53,378 --> 00:20:55,255
‫אני אוותר.‬

279
00:20:58,258 --> 00:21:01,428
‫טוב, נסיעה נעימה.‬

280
00:21:28,371 --> 00:21:31,750
‫חשוב לי לקחת אחריות על כל ההחלטות שלי.‬

281
00:21:32,876 --> 00:21:36,171
‫דאה, ראית את הסרטון הזה של מר האן?‬
‫הוא הופך לוויראלי.‬

282
00:21:36,171 --> 00:21:38,423
‫אני בטוח שיורי מתה על הדרמה הזאת.‬

283
00:21:38,423 --> 00:21:40,300
‫לא ממש אכפת לי.‬

284
00:21:40,300 --> 00:21:41,718
‫קיטי!‬

285
00:21:42,552 --> 00:21:47,015
‫חשבתי שעזבת.‬
‫-עזבתי, אבל אז החלטתי להישאר.‬

286
00:21:47,015 --> 00:21:51,978
‫ולא שזה עניינכם, אבל זה לא קשור רק לבחור.‬

287
00:21:51,978 --> 00:21:54,272
‫חמודה.‬

288
00:21:54,272 --> 00:21:56,816
‫אמא שלי למדה פה, ו...‬

289
00:21:57,567 --> 00:22:02,113
‫לא יודעת. כשאני פה,‬
‫אני מרגישה קרובה אליה יותר מאי פעם.‬

290
00:22:02,113 --> 00:22:03,031
‫ו...‬

291
00:22:03,948 --> 00:22:05,784
‫רגע, דאה בטלוויזיה?‬

292
00:22:05,784 --> 00:22:08,286
‫למעט אשתי והבת שלי.‬

293
00:22:08,286 --> 00:22:10,038
‫המשפחה הכי חשובה לי בעולם.‬

294
00:22:10,038 --> 00:22:14,209
‫אז אני רוצה להתנצל על ההתנהגות שלי.‬

295
00:22:19,631 --> 00:22:23,301
‫דאה נראה אומלל. משהו פה לא מסתדר.‬

296
00:22:23,301 --> 00:22:27,972
‫אני מכריז היום‬
‫על תוכנית ההתמחות לצעירים של מלון האן.‬

297
00:22:30,308 --> 00:22:33,603
‫המתמחה הראשון הוא דאה הון קים.‬

298
00:22:35,271 --> 00:22:37,482
‫בנו של נהגי הוותיק.‬

299
00:22:37,482 --> 00:22:41,611
‫תלמיד מצטיין‬
‫בבית הספר הקוריאני העצמאי בסיאול.‬

300
00:22:41,611 --> 00:22:47,075
‫ובמקרה, הוא גם יוצא עם בתי, יורי.‬

301
00:22:48,451 --> 00:22:50,453
‫יש שאלות? כן.‬

302
00:22:50,453 --> 00:22:55,083
‫תודה. האמת שהשאלה מיועדת לדאה הון קים.‬

303
00:23:03,758 --> 00:23:07,095
‫אני סקרן. אתה באמת מאמין שמר האן כן‬

304
00:23:07,095 --> 00:23:09,514
‫ולא מנצל אותך כדי לתקן את התדמית שלו?‬

305
00:23:12,058 --> 00:23:12,976
‫כן.‬

306
00:23:15,687 --> 00:23:18,565
‫אני מאמין שמר האן מתכוון למה שהוא אמר.‬

307
00:23:22,819 --> 00:23:24,028
‫הוא ישתפר.‬

308
00:23:26,948 --> 00:23:27,824
‫אז...‬

309
00:23:28,366 --> 00:23:31,369
‫בואו נחוס עליו.‬

310
00:23:36,374 --> 00:23:37,417
‫תודה.‬

311
00:23:39,961 --> 00:23:41,087
‫כל הכבוד.‬

312
00:23:41,087 --> 00:23:43,506
{\an8}‫- מנכ"ל מלון האן מתנצל -‬

313
00:23:44,674 --> 00:23:46,426
‫אלוהים.‬

314
00:23:48,344 --> 00:23:50,180
{\an8}‫הוא מזייף את זה.‬

315
00:23:51,306 --> 00:23:53,600
‫זאת מערכת יחסים מזויפת.‬

316
00:24:43,358 --> 00:24:45,860
‫תרגום כתוביות: ליאור צוקרמן‬