1
00:00:07,717 --> 00:00:11,220
‫נמאס לי לחכות שסרקוב‬
‫יתקן בשבילי את הבעיה שלי.‬

2
00:00:11,304 --> 00:00:12,722
‫אני ארפא אותנו בעצמי.‬

3
00:00:12,805 --> 00:00:14,557
‫- סדרה של NETFLIX -‬

4
00:00:15,058 --> 00:00:18,436
‫איך את מתכננת לעשות את זה?‬
‫-אין לי מושג, אבל אני יודעת דבר אחד.‬

5
00:00:18,519 --> 00:00:21,773
‫כל מה שסרקוב היה צריך‬
‫כדי לפתח תרופה נמצא במעבדה.‬

6
00:00:27,612 --> 00:00:28,446
‫שיט.‬

7
00:00:29,655 --> 00:00:32,199
‫נראה שהוא לא השאיר לך הרבה רמזים.‬

8
00:00:33,826 --> 00:00:36,746
‫אנחנו נבין מה לעשות. אני בטוחה.‬
‫-אנחנו?‬

9
00:00:36,829 --> 00:00:39,624
‫אבי, אני מתפרנס מציור קומיקס.‬
‫-אז מה?‬

10
00:00:39,707 --> 00:00:42,460
‫אז ד"ר בורק אמרה שייקח לה שנים לרפא אותנו.‬

11
00:00:42,543 --> 00:00:46,756
‫לפני שגילינו שהגורם‬
‫לתופעות הלוואי הוא המיטוכונדריה.‬

12
00:00:46,839 --> 00:00:49,092
‫אין לנו אפילו חודשים,‬
‫וכיוון שאני לא מדען...‬

13
00:00:49,175 --> 00:00:50,301
‫זה לא ייקח לנו חודשים.‬

14
00:00:50,384 --> 00:00:52,136
‫סרקוב מצא תרופה תוך שבוע.‬

15
00:00:52,220 --> 00:00:53,262
‫אין לנו שבוע!‬

16
00:00:53,346 --> 00:00:55,848
‫סרקוב מתכוון להפוך את העולם‬
‫לגיהינום של ננו-בוטים.‬

17
00:00:55,932 --> 00:00:58,518
‫צריך למצוא אותו עכשיו!‬
‫-שמעת מה ד"ר בורק אמרה.‬

18
00:00:58,601 --> 00:01:00,269
‫היא רוצה שנתמקד בתרופה.‬

19
00:01:00,353 --> 00:01:02,313
‫היא אמרה שהיא רוצה למצוא את סרקוב.‬

20
00:01:02,396 --> 00:01:05,900
‫אני יודעת שאתה דואג לטילדה,‬
‫אבל אני לא יכולה לעשות את זה לבד.‬

21
00:01:05,983 --> 00:01:07,777
‫זה לא קשור לטילדה.‬

22
00:01:07,860 --> 00:01:10,571
‫את יודעת איך זה‬
‫כשהננו-בוטים פולשים לגוף שלך.‬

23
00:01:13,074 --> 00:01:14,033
‫זה היה נורא.‬

24
00:01:14,784 --> 00:01:18,037
‫אני אמות לפני שאתן לפלומה לחוות דבר כזה.‬

25
00:01:18,871 --> 00:01:22,416
‫ואני אהרוג כל מי שינסה לגרום לזה.‬

26
00:01:24,544 --> 00:01:27,463
‫חואן, למיטב ידיעתנו סרקוב כבר עזב את העיר.‬

27
00:01:27,547 --> 00:01:30,049
‫שחזור התרופה הוא הצעד ההגיוני ביותר.‬

28
00:01:30,133 --> 00:01:33,386
‫הכי הגיוני לחפש את סרקוב.‬

29
00:01:33,970 --> 00:01:35,012
‫יודע מה?‬

30
00:01:35,096 --> 00:01:38,057
‫אני לא צריכה עזרה, בסדר?‬
‫תיהנה לשחק בבלש פרטי.‬

31
00:01:42,603 --> 00:01:44,689
‫תיהני לשחק במדענית מטורפת.‬

32
00:01:45,398 --> 00:01:47,650
‫המונח הנכון הוא "מדען מורד".‬

33
00:01:52,572 --> 00:01:54,115
‫אל תדאגי, אבי. קטן עלייך.‬

34
00:02:00,037 --> 00:02:01,455
‫- תשע שנים קודם לכן -‬

35
00:02:01,539 --> 00:02:04,625
‫אני יכול להביא לכם עוד משהו?‬
‫-אני לא יודע. אתה יכול?‬

36
00:02:05,626 --> 00:02:07,587
‫רק את החשבון, בבקשה.‬

37
00:02:07,670 --> 00:02:08,879
‫אתם כבר הולכים?‬

38
00:02:10,590 --> 00:02:11,424
‫חבל.‬

39
00:02:15,303 --> 00:02:16,846
‫הוא פלרטט איתך.‬

40
00:02:17,513 --> 00:02:20,933
‫ברור, אני צריך להשאיר עכשיו טיפ.‬
‫-ואולי הוא חושב שאתה חמוד.‬

41
00:02:21,017 --> 00:02:23,603
‫כן, בטח.‬
‫-תזמין אותו לצאת.‬

42
00:02:23,686 --> 00:02:25,771
‫לא, תודה.‬
‫-למה לא?‬

43
00:02:26,439 --> 00:02:29,483
‫להזמין אותו בשבילך?‬
‫גם ככה אני עושה בשבילך הכול.‬

44
00:02:29,567 --> 00:02:30,526
‫היי.‬
‫-היי.‬

45
00:02:30,610 --> 00:02:32,528
‫אמרתי לא, סידני. תשכחי מזה.‬

46
00:02:40,536 --> 00:02:43,372
‫את חייבת לי 15 ועוד טיפ.‬
‫-וואו.‬

47
00:02:43,456 --> 00:02:45,082
‫סליחה שניסיתי לעזור.‬

48
00:02:46,834 --> 00:02:49,587
‫מספיק גרוע שאני צריך‬
‫לסבול עלבונות מכל הסגל.‬

49
00:02:49,670 --> 00:02:52,256
‫לא כיף לי שגם את צוחקת עליי.‬

50
00:02:52,340 --> 00:02:53,799
‫לא צחקתי עליך.‬

51
00:02:53,883 --> 00:02:56,969
‫שנינו יודעים שאני יצור חריג, פשוטו כמשמעו.‬

52
00:02:57,053 --> 00:02:58,512
‫אל תגיד דברים כאלה.‬

53
00:02:58,596 --> 00:02:59,722
‫כולם אומרים את זה.‬

54
00:02:59,805 --> 00:03:01,641
‫אז כולם יכולים ללכת למצוץ זין.‬

55
00:03:02,934 --> 00:03:06,020
‫אני הבוס שלך, את חייבת להיות נחמדה אליי.‬
‫-לא נכון.‬

56
00:03:06,103 --> 00:03:07,188
‫אתה לא יכול לפטר אותי.‬

57
00:03:07,271 --> 00:03:10,566
‫אף פעם לא תמצא מישהי‬
‫שתסכים לסבול את השטויות שלך.‬

58
00:03:11,317 --> 00:03:13,194
‫למה את מוכנה לסבול את השטויות שלי?‬

59
00:03:13,277 --> 00:03:15,279
‫כי אתה חבר שלי, ואני מחבבת אותך.‬

60
00:03:15,363 --> 00:03:19,075
‫ונשבר לי הלב כשאתה לא מבין איזה מעולה אתה.‬

61
00:03:20,701 --> 00:03:21,994
‫ואם הוא יגיד לא?‬

62
00:03:22,620 --> 00:03:23,955
‫אז הוא יגיד לא.‬

63
00:03:24,038 --> 00:03:25,831
‫זה לא סוף העולם.‬

64
00:03:31,337 --> 00:03:32,588
‫אתה צריך עודף?‬

65
00:03:36,592 --> 00:03:38,052
‫אני בסדר. תודה.‬

66
00:03:43,599 --> 00:03:44,433
‫יש לי אותך.‬

67
00:03:46,394 --> 00:03:47,937
‫אני לא צריך עוד מישהו.‬

68
00:03:51,023 --> 00:03:53,734
‫כן. בוא נחזור למעבדה.‬

69
00:03:54,819 --> 00:03:56,988
‫תסמונת הדעיכה הגנטית החריפה‬
‫לא תרפא את עצמה.‬

70
00:04:04,745 --> 00:04:06,038
‫את יודעת מה את רוצה?‬

71
00:04:06,122 --> 00:04:09,041
‫טוסט הטונה שלכם באמת הכי טעים במדינה?‬
‫-שלוש שנים ברצף.‬

72
00:04:09,125 --> 00:04:10,001
‫באיזו מדינה?‬

73
00:04:15,506 --> 00:04:16,673
‫וושינגטון.‬

74
00:04:17,300 --> 00:04:18,216
‫מצוין.‬

75
00:04:19,552 --> 00:04:21,887
‫אני רוצה צ'יזבורגר, צ'יפס ומילקשייק.‬

76
00:04:22,596 --> 00:04:23,556
‫היום מותר לרמות.‬

77
00:04:27,601 --> 00:04:29,186
‫לפחות נחתנו קרוב לבית.‬

78
00:04:29,270 --> 00:04:30,938
‫עדיין צריך להגיע לשם, להתארגן מחדש,‬

79
00:04:31,022 --> 00:04:33,190
‫ולמצוא דרך להפסיק‬
‫את שינויי הצורה האקראיים.‬

80
00:04:33,274 --> 00:04:35,901
‫אני יותר מודאגת בגלל פלאקס.‬
‫הם רוצים אותנו מתות.‬

81
00:04:35,985 --> 00:04:37,778
‫תסתכלי על גב כף היד שלך.‬

82
00:04:39,071 --> 00:04:41,240
‫מקסים. זה חדש.‬

83
00:04:41,324 --> 00:04:43,034
‫לתאי גזע יש תאריך תפוגה,‬

84
00:04:43,117 --> 00:04:45,202
‫והם יתדרדרו ככל שהוא יתקרב.‬

85
00:04:45,286 --> 00:04:47,621
‫אני יודעת מה זה תשישות של תאי גזע.‬

86
00:04:47,705 --> 00:04:50,499
‫הכתמים על העור הם סימנים של התשישות הזאת.‬

87
00:04:50,583 --> 00:04:52,168
‫אני צריכה לסדר את זה.‬

88
00:04:52,251 --> 00:04:53,419
‫אנחנו צריכות את אלכס.‬

89
00:05:05,598 --> 00:05:08,309
‫אז לא נהרוג אותו.‬
‫-אני לא מבטיחה כלום.‬

90
00:05:12,063 --> 00:05:14,732
‫איפה האישה השנייה?‬
‫-בשירותים.‬

91
00:05:15,733 --> 00:05:17,360
‫היא אמרה שאני יכולה לאכול את זה.‬

92
00:05:18,903 --> 00:05:19,737
‫על חשבונה.‬

93
00:05:21,489 --> 00:05:23,657
‫אני אחייב אותה על הצלחת.‬

94
00:05:23,741 --> 00:05:24,575
‫מעולה.‬

95
00:05:27,078 --> 00:05:28,454
‫- אזהרה‬
‫כניסה לעובדים בלבד -‬

96
00:05:28,537 --> 00:05:29,372
‫מקום מבודד.‬

97
00:05:29,455 --> 00:05:30,289
‫- אין כניסה -‬

98
00:05:30,373 --> 00:05:31,624
‫נטוש.‬

99
00:05:31,707 --> 00:05:32,875
‫מבוצר.‬

100
00:05:34,210 --> 00:05:35,252
‫ומפחיד.‬

101
00:05:36,545 --> 00:05:38,756
‫תפור על סרקוב.‬

102
00:05:40,383 --> 00:05:44,804
‫אני לא בטוח ש"מפחיד ומבודד"‬
‫זאת הוכחה חותכת כמו שנדמה לך.‬

103
00:05:46,472 --> 00:05:48,349
‫בורק. סרקוב.‬

104
00:05:48,432 --> 00:05:51,185
‫הביו-האקרים מפורטלנד. מנדיי.‬

105
00:05:51,268 --> 00:05:53,145
‫כולם מדענים מורדים.‬
‫-כן.‬

106
00:05:53,229 --> 00:05:57,149
‫וכולם גרו במקומות נטושים או מבודדים,‬

107
00:05:57,233 --> 00:05:59,735
‫כמה שיותר רחוק מאנשים אחרים.‬

108
00:05:59,819 --> 00:06:02,696
‫זאת בהחלט מעבדה של מדען מורד.‬

109
00:06:04,698 --> 00:06:05,533
‫או מעבדת מת'.‬

110
00:06:10,830 --> 00:06:12,331
‫אתה רוצה לעזור או לא?‬

111
00:06:14,291 --> 00:06:15,543
‫אני פה, נכון?‬

112
00:06:16,210 --> 00:06:18,087
‫אז מה התוכנית?‬

113
00:06:20,464 --> 00:06:22,675
‫ניכנס ונראה מה יש שם.‬

114
00:06:23,467 --> 00:06:26,762
‫אם סרקוב שם, אתה תהפוך לצ'ופקברה.‬

115
00:06:29,515 --> 00:06:30,933
‫רק אם לא תהיה ברירה.‬

116
00:06:33,018 --> 00:06:33,978
‫בוא נלך.‬

117
00:06:47,074 --> 00:06:47,950
‫רוסי טהור.‬

118
00:06:49,118 --> 00:06:50,369
‫אלה שני הארגזים.‬

119
00:06:50,453 --> 00:06:54,707
‫כן, אתה מקבל את שני אלה,‬
‫ואני אוסיף לך אחד בחינם.‬

120
00:06:56,750 --> 00:06:58,836
‫כן, שים לב למשקל.‬

121
00:07:00,880 --> 00:07:03,340
‫שנינו טעינו.‬
‫-אוון, שתוק.‬

122
00:07:04,175 --> 00:07:06,844
‫מי שם? צאו החוצה.‬

123
00:07:06,927 --> 00:07:08,137
‫מתחילים.‬

124
00:07:12,308 --> 00:07:15,936
‫מי הליצנים האלה בדיוק?‬
‫-אמרת שהמקום מאובטח, גרג.‬

125
00:07:16,020 --> 00:07:17,813
‫הוא באמת מאובטח, אליוט.‬

126
00:07:17,897 --> 00:07:20,441
‫מי אתם בכלל?‬
‫-אנחנו סתם אנשים.‬

127
00:07:20,524 --> 00:07:21,901
‫לא ראינו כלום.‬

128
00:07:21,984 --> 00:07:25,613
‫אנחנו מצטערים מאוד ששיבשנו את היום שלכם.‬

129
00:07:26,572 --> 00:07:29,366
‫אנחנו הולכים עכשיו. אוון, בוא נלך.‬

130
00:07:30,618 --> 00:07:33,496
‫אנחנו לא הולכים לשום מקום.‬
‫-אוון,‬

131
00:07:33,579 --> 00:07:37,333
‫אנחנו מחפשים את סרקוב,‬
‫ואף אחד מהם הוא לא סרקוב.‬

132
00:07:37,416 --> 00:07:39,627
‫כן, אבל הם פושעים.‬
‫-פושעים?‬

133
00:07:39,710 --> 00:07:41,670
‫אני יזם!‬

134
00:07:43,464 --> 00:07:45,049
‫אוון! אוון.‬

135
00:07:55,976 --> 00:07:59,855
‫החולצה הזאת חדשה.‬
‫-אוון, כמעט נהרגנו בגללך.‬

136
00:07:59,939 --> 00:08:04,360
‫ואתה כמעט אכלת את האיש ההוא.‬
‫די מזל שהייתי שם כדי לעצור אותך.‬

137
00:08:04,443 --> 00:08:06,820
‫ולעצור את הדימום, ולהזמין אמבולנס.‬

138
00:08:06,904 --> 00:08:09,782
‫וכל זה לא היה קורה‬
‫אם היית מקשיב לי ופשוט הולך.‬

139
00:08:09,865 --> 00:08:12,201
‫אני קצת מופתע שרצית פשוט ללכת,‬

140
00:08:12,284 --> 00:08:14,703
‫לנוכח העובדה שהוא מכר כלי נשק לא חוקיים.‬

141
00:08:14,787 --> 00:08:17,331
‫האיש הזה לא חשוב.‬

142
00:08:17,414 --> 00:08:19,833
‫הדבר היחיד שמשנה הוא למצוא את סרקוב.‬

143
00:08:22,086 --> 00:08:23,712
‫השתנית.‬
‫-מה אתה אומר.‬

144
00:08:23,796 --> 00:08:26,006
‫אני לא מדבר על הצ'ופקברה.‬

145
00:08:26,090 --> 00:08:29,468
‫אני מדבר עליך. כשהכול התחיל, חשבתי לעצמי,‬

146
00:08:29,552 --> 00:08:33,264
‫"אם יש מישהו שישתמש‬
‫בכוחות שלו כדי להילחם בפשע,‬

147
00:08:33,347 --> 00:08:34,390
‫"זה יהיה חואן."‬

148
00:08:34,472 --> 00:08:35,599
‫אתה יודע למה?‬
‫-למה?‬

149
00:08:36,267 --> 00:08:38,811
‫כי בילדות קראתי קומיקס?‬
‫-לא.‬

150
00:08:39,477 --> 00:08:43,691
‫כי אתה מת על קומיקס. אתה ואני...‬
‫אתה יודע מה היינו עושים בילדות?‬

151
00:08:43,774 --> 00:08:47,361
‫דיברנו על זה שיהיה מגניב‬
‫אם הניסוי של סרקוב יעניק לנו כוחות.‬

152
00:08:47,444 --> 00:08:49,572
‫אתה זוכר?‬
‫-אני לא זוכר.‬

153
00:08:49,655 --> 00:08:50,823
‫טוב, אני זוכר.‬

154
00:08:51,699 --> 00:08:55,369
‫אני זוכר שאמרת,‬
‫"זה לא משנה איזה כוח אתה מקבל,‬

155
00:08:55,452 --> 00:08:58,664
‫"כי הגיבור הוא לא הכוח שלו,‬
‫הוא האדם שהוא."‬

156
00:09:02,793 --> 00:09:03,669
‫אני לא...‬

157
00:09:04,420 --> 00:09:06,505
‫גם את זה אני לא זוכר.‬

158
00:09:06,589 --> 00:09:07,673
‫כן.‬

159
00:09:11,010 --> 00:09:11,969
‫מה אתה אומר.‬

160
00:09:14,221 --> 00:09:15,264
‫אני לוקח את זה.‬

161
00:09:30,696 --> 00:09:31,530
‫היי, אחי.‬

162
00:09:31,614 --> 00:09:34,617
‫פלומה רוצה לדעת למה‬
‫לא אישרת הגעה למסיבת יום ההולדת שלה.‬

163
00:09:35,409 --> 00:09:37,995
‫אתה בא, נכון?‬
‫-אני רוצה, אבל...‬

164
00:09:38,078 --> 00:09:41,290
‫מה יותר חשוב לך‬
‫מיום ההולדת של האחיינית שלך?‬

165
00:09:41,373 --> 00:09:44,001
‫השאלה שלך נשמעת כמו שאלה מכשילה, אלחנדרו.‬

166
00:09:44,084 --> 00:09:45,169
‫סתם שאלה, אח קטן.‬

167
00:09:45,252 --> 00:09:48,547
‫מה יותר חשוב לך‬
‫מיום ההולדת של האחיינית שלך?‬

168
00:09:49,673 --> 00:09:50,507
‫שום דבר.‬

169
00:09:51,175 --> 00:09:52,468
‫נתראה בשבת.‬

170
00:10:03,103 --> 00:10:04,438
‫זיכרון פרופריוספטי.‬

171
00:10:05,397 --> 00:10:06,231
‫סליחה?‬

172
00:10:06,315 --> 00:10:10,194
‫יש סתירה בין התפיסה החושית שלך‬
‫לבין הזיכרון שלך.‬

173
00:10:10,736 --> 00:10:13,364
‫לכן אתה מגרד את האף התותב.‬

174
00:10:13,447 --> 00:10:14,573
‫פשוט מגרד לי.‬

175
00:10:15,866 --> 00:10:18,661
‫אז הגעת מוקדם.‬

176
00:10:18,744 --> 00:10:20,788
‫אני מופתע שהגעת בכלל.‬

177
00:10:20,871 --> 00:10:23,165
‫תעשה לי טובה, אי אפשר להשמיד אותי.‬

178
00:10:23,248 --> 00:10:24,333
‫כמו תיקן.‬

179
00:10:25,542 --> 00:10:28,170
‫אף פעם אל תזלזל בתיקן, סוכן.‬

180
00:10:29,046 --> 00:10:31,382
‫כשכל דבר אחר בעולם ימות,‬

181
00:10:31,465 --> 00:10:32,883
‫הם עדיין יהיו פה.‬

182
00:10:32,966 --> 00:10:34,218
‫ובנימה זאת...‬

183
00:10:36,553 --> 00:10:38,722
‫מצאנו אותו צף קרוב לחוף.‬

184
00:10:40,349 --> 00:10:42,351
‫ד"ר בורק עדיין בחיים.‬

185
00:10:44,144 --> 00:10:47,398
‫אתה צריך לעשות משהו בנידון.‬
‫תעביר את כולם לזה.‬

186
00:10:49,525 --> 00:10:51,276
‫אתה עדיין במשרד שלי.‬

187
00:10:51,360 --> 00:10:55,531
‫את מבקשת שארכז‬
‫את כל החטיבה שלי במדענית אחת?‬

188
00:10:55,614 --> 00:10:57,741
‫לא, אני אומרת לך.‬
‫-מדענית אחת?‬

189
00:10:57,825 --> 00:11:02,037
‫מדענית מורדת מסוכנת במיוחד,‬
‫שבמקרה היא גם א"מ,‬

190
00:11:02,121 --> 00:11:05,082
‫ולכן היא בראש סדר העדיפויות שלך.‬

191
00:11:06,125 --> 00:11:06,959
‫למה?‬

192
00:11:08,877 --> 00:11:10,546
‫בואי נגיד שאני סקרן.‬

193
00:11:11,463 --> 00:11:14,925
‫סקרנות היא לא חלק מהגדרת התפקיד שלך.‬

194
00:11:18,053 --> 00:11:21,306
‫אם היא עדיין בחיים, זה לא יימשך הרבה זמן.‬

195
00:11:24,059 --> 00:11:25,686
‫אני רוצה הוכחה חזותית.‬

196
00:11:25,769 --> 00:11:26,854
‫ודאי שאת רוצה.‬

197
00:11:29,982 --> 00:11:30,899
‫כן!‬

198
00:11:32,359 --> 00:11:33,193
‫כן!‬

199
00:11:37,072 --> 00:11:37,906
‫לא.‬

200
00:11:46,915 --> 00:11:49,793
‫היי. למה אתה מתקשר כל כך מאוחר?‬
‫-טוב, תקשיבי.‬

201
00:11:50,794 --> 00:11:53,464
‫קודם כול, את לא יכולה לספר לאמא שאמרתי לך.‬

202
00:11:53,547 --> 00:11:56,633
‫שמה אמרת לי?‬
‫-דבר שני, זה בטח כלום.‬

203
00:11:57,551 --> 00:11:59,511
‫בן, מה קרה? פשוט תגיד לי.‬

204
00:12:00,512 --> 00:12:01,513
‫אמא מצאה גוש.‬

205
00:12:06,226 --> 00:12:07,144
‫איפה?‬

206
00:12:07,770 --> 00:12:08,604
‫את יודעת.‬

207
00:12:09,605 --> 00:12:11,857
‫שם.‬
‫-באמת, בן, היא אמא שלנו.‬

208
00:12:11,940 --> 00:12:14,943
‫אתה יכול להגיד "בשד". מה הרופא אמר?‬

209
00:12:15,694 --> 00:12:17,613
‫הם עדיין מחכים לתוצאות.‬

210
00:12:17,696 --> 00:12:21,116
‫היא כבר עברה ביופסיה.‬
‫למה לא התקשרת אליי קודם?‬

211
00:12:21,658 --> 00:12:26,288
‫אמא לא רצתה שתדאגי.‬
‫את יודעת איך היא בקטעים האלה.‬

212
00:12:26,371 --> 00:12:27,372
‫אני יודעת.‬

213
00:12:28,791 --> 00:12:32,795
‫אבל אם תחליטי במקרה לבוא הביתה...‬

214
00:12:33,587 --> 00:12:35,589
‫רק לסוף שבוע?‬
‫-אני מכירה את הנוהל.‬

215
00:12:35,672 --> 00:12:38,759
‫זה יעשה לאמא את היום.‬
‫-אני אחשוב על משהו.‬

216
00:12:39,218 --> 00:12:40,427
‫אז תבואי?‬

217
00:12:41,261 --> 00:12:42,304
‫ברגע שאוכל.‬

218
00:12:53,357 --> 00:12:55,359
‫- שמונה שנים קודם לכן -‬

219
00:12:55,442 --> 00:12:56,777
‫- הובלות -‬

220
00:12:58,070 --> 00:12:58,946
‫פתוח!‬

221
00:13:01,657 --> 00:13:04,034
‫סידני?‬
‫-יופי. אתה יכול לבוא הנה?‬

222
00:13:04,117 --> 00:13:06,787
‫אני צריכה לדעת אם המקום הזה מתאים לציור.‬

223
00:13:07,955 --> 00:13:08,956
‫אלוהים אדירים!‬

224
00:13:10,040 --> 00:13:11,917
‫מה קרה?‬
‫-אהה, כן.‬

225
00:13:12,000 --> 00:13:14,253
‫כרגיל, חבורות בעיניים.‬

226
00:13:14,920 --> 00:13:17,881
‫חתכים בשפתיים. אולי צלע שבורה.‬

227
00:13:18,423 --> 00:13:21,927
‫כמה חבלות בעקבות חבטה בעצם קהה,‬
‫ואין ספק שיש לי זעזוע מוח.‬

228
00:13:22,010 --> 00:13:25,430
‫אבל איך? איך זה קרה לך?‬

229
00:13:26,723 --> 00:13:28,141
‫סיפור מצחיק.‬

230
00:13:30,227 --> 00:13:32,938
‫הספה לא תישאר שם, נכון?‬
‫-אל תחליף נושא.‬

231
00:13:33,021 --> 00:13:36,233
‫צריך לקחת אותך לבית חולים.‬
‫-לא. בהחלט לא.‬

232
00:13:36,817 --> 00:13:38,902
‫בלי בית חולים, ובלי משטרה.‬

233
00:13:41,613 --> 00:13:43,240
‫אלכס, מי עשה לך את זה?‬

234
00:13:45,367 --> 00:13:47,077
‫את זוכרת את מענק המחקר שהשגתי?‬

235
00:13:47,870 --> 00:13:48,704
‫לא השגתי אותו.‬

236
00:13:49,413 --> 00:13:53,125
‫המענק היה על סך 150,000 דולר.‬
‫מי נתן לך כזה סכום?‬

237
00:13:53,709 --> 00:13:57,296
‫מישהו שעושה דברים כאלה‬
‫אם לא משלמים לו את הריבית בזמן.‬

238
00:13:58,046 --> 00:14:00,465
‫יש לי עד שבת להשיג את הכסף שלו...‬

239
00:14:02,634 --> 00:14:04,469
‫או שהוא יהרוג אותי.‬

240
00:14:07,139 --> 00:14:09,516
‫סידני, אני לא יודע מה לעשות.‬

241
00:14:11,310 --> 00:14:12,811
‫מה חשבת לעצמך?‬

242
00:14:12,895 --> 00:14:15,147
‫שאנחנו צריכים כסף בשביל המחקר.‬

243
00:14:16,648 --> 00:14:19,651
‫שכבר תרמת הרבה יותר מדי‬
‫מהכסף שקיבלת בהסדר.‬

244
00:14:19,735 --> 00:14:21,361
‫זה לא עניין של כסף.‬

245
00:14:21,445 --> 00:14:23,405
‫ההסדר עם ייק סידר אותי לכל החיים.‬

246
00:14:23,488 --> 00:14:26,450
‫אין לנו שום סיבה לדאגה.‬
‫-לך אין שום סיבה לדאגה.‬

247
00:14:27,326 --> 00:14:30,871
‫לי פשוט אין שום דבר.‬
‫-שטויות, ואתה יודע את זה.‬

248
00:14:32,789 --> 00:14:33,624
‫כמה?‬

249
00:14:36,001 --> 00:14:38,045
‫רבע מיליון דולר.‬

250
00:14:39,546 --> 00:14:40,422
‫אני אתקשר לבנק.‬

251
00:14:40,505 --> 00:14:42,633
‫סידני, אני לא יכול לקבל ממך כזה סכום.‬

252
00:14:42,716 --> 00:14:44,468
‫אני לא נותנת לך אותו.‬

253
00:14:44,551 --> 00:14:45,928
‫אני משקיעה בך.‬

254
00:14:46,595 --> 00:14:48,680
‫אתה תעזור לי למצוא תרופה לתדג"ח.‬

255
00:14:52,559 --> 00:14:53,977
‫אני לא אשכח את זה.‬

256
00:14:54,561 --> 00:14:55,646
‫אני לא אתן לך.‬

257
00:15:03,028 --> 00:15:04,529
‫אידיוט מופלא שכמוך.‬

258
00:15:06,990 --> 00:15:11,036
‫אולי אם היית משקיעה יותר זמן בעבודה‬
‫ופחות בסמסים לחבר שלך,‬

259
00:15:11,119 --> 00:15:12,913
‫לא היינו מנהלים את הדיון הזה.‬

260
00:15:12,996 --> 00:15:16,875
‫זה לא סתם דיון.‬
‫חואן אמר שהננו-בוטים מסוכנים.‬

261
00:15:16,959 --> 00:15:18,502
‫והוא לא החבר שלי!‬

262
00:15:18,585 --> 00:15:22,297
‫אז חבר שלך, שהוא לא החבר שלך,‬
‫מנסה לחבל במאמצים שלי,‬

263
00:15:22,381 --> 00:15:24,675
‫כי הוא כועס על זה שבגדת בו?‬

264
00:15:24,758 --> 00:15:26,927
‫ואתה שואל את עצמך‬
‫למה אנשים לא אוהבים אותך.‬

265
00:15:27,010 --> 00:15:28,220
‫דווקא לא.‬

266
00:15:29,972 --> 00:15:32,224
‫אני לא שואל את עצמי דבר כזה. בכלל לא.‬

267
00:15:35,143 --> 00:15:35,978
‫שקרן.‬

268
00:15:36,061 --> 00:15:40,816
‫כל הרעיון של החיים‬
‫כתחרות פופולריות לא מובן לי.‬

269
00:15:42,401 --> 00:15:44,695
‫אתה יכול להפסיק לשחק אותה זאב בודד.‬

270
00:15:44,778 --> 00:15:47,447
‫אם יש מישהי שמבינה‬
‫את היתרונות של העמדת פנים,‬

271
00:15:47,531 --> 00:15:50,909
‫זאת הבחורה שהשתמשה בכרטיס האשראי‬
‫של אבא שלה כדי להקים להקת פאנק.‬

272
00:15:50,993 --> 00:15:52,953
‫בבקשה שהשיחה הזאת תיגמר.‬

273
00:15:53,036 --> 00:15:56,248
‫זה שאכפת לך מאנשים זה לא סימן לחולשה, אל.‬

274
00:15:56,331 --> 00:15:59,710
‫ראיתי את ההבעה שלך‬
‫כשמצאנו את הבחור ההוא שמת בטנדר.‬

275
00:16:00,919 --> 00:16:02,045
‫קראו לו האנק.‬

276
00:16:02,629 --> 00:16:04,214
‫אתה רואה? אכפת לך.‬

277
00:16:06,633 --> 00:16:10,554
‫בגלל זה... בגלל זה מנדיי בנתה רובוטים.‬

278
00:16:11,638 --> 00:16:14,975
‫נתתי לך משימה, אז תחזרי לעבודה.‬

279
00:16:17,060 --> 00:16:18,437
‫כן, המפקד.‬

280
00:16:24,693 --> 00:16:28,697
‫שיט. שיט.‬

281
00:16:36,705 --> 00:16:37,873
‫האנה.‬

282
00:16:40,083 --> 00:16:40,917
‫אבי.‬

283
00:16:41,001 --> 00:16:43,378
‫אני יודעת שאמרת שאת רוצה מרחק.‬

284
00:16:43,462 --> 00:16:47,174
‫אבל עכשיו גיליתי שלאמא שלי יש סרטן,‬
‫ואני צריכה לדבר עם מישהי.‬

285
00:16:47,924 --> 00:16:51,386
‫אני ממש מצטערת.‬
‫אם יש משהו שאני יכולה לעשות...‬

286
00:16:51,470 --> 00:16:55,182
‫יש. אני מנסה להנדס לאחור‬
‫את תאי הגזע השיקומיים של סרקוב,‬

287
00:16:55,265 --> 00:16:57,809
‫ואני ממש אשמח לקבל עזרה במעבדה.‬

288
00:16:57,893 --> 00:16:59,311
‫אני לא חושבת שאוכל לעזור.‬

289
00:16:59,394 --> 00:17:00,729
‫אני יכולה להסביר לך.‬

290
00:17:00,812 --> 00:17:02,898
‫חואן או טילדה לא יכולים לעזור לך?‬

291
00:17:02,981 --> 00:17:04,815
‫הם עושים דברים שלהם.‬

292
00:17:04,900 --> 00:17:07,235
‫אבי, אני מצטערת, אני לא יכולה.‬

293
00:17:07,319 --> 00:17:09,487
‫למה כולם נלחמים בי?‬

294
00:17:09,571 --> 00:17:11,573
‫אני לא נלחמת בך,‬
‫אבל אני לא יכולה לעזור לך.‬

295
00:17:11,656 --> 00:17:14,325
‫עזרתי לפינץ', ואנשים נהרגו.‬

296
00:17:14,409 --> 00:17:16,453
‫עזרתי לך, ועברתי עינויים.‬

297
00:17:16,535 --> 00:17:19,164
‫זה מצב שונה לגמרי. לא יקרה לך כלום.‬

298
00:17:19,831 --> 00:17:21,208
‫את לא יכולה להבטיח דבר כזה.‬

299
00:17:22,375 --> 00:17:23,209
‫אני מצטערת.‬

300
00:17:24,920 --> 00:17:27,756
‫את מבינה שכל מה שאני עושה,‬
‫אני עושה בשבילך, נכון?‬

301
00:17:27,839 --> 00:17:32,719
‫אני הסיבה לזה שאת עדיין בחיים.‬
‫-את הסיבה לזה שאני תקועה... ככה.‬

302
00:17:33,678 --> 00:17:36,765
‫אלוהים אדירים.‬
‫-זה לא שיש לי ברירה.‬

303
00:17:36,848 --> 00:17:40,185
‫הניסוי הזה חייב להצליח.‬
‫אני חייבת לפתח תרופה.‬

304
00:17:41,103 --> 00:17:42,813
‫בבקשה תגידי שתעזרי לי.‬

305
00:17:44,356 --> 00:17:45,816
‫את מוכנה להקשיב לעצמך?‬

306
00:17:46,441 --> 00:17:48,527
‫את נשמעת כמו סרקוב!‬

307
00:17:50,445 --> 00:17:52,239
‫שום דבר לא היה קורה לי‬

308
00:17:52,322 --> 00:17:54,533
‫אם לא היית מתערבת בחיים שלי.‬

309
00:17:54,616 --> 00:17:57,786
‫את הסיבה לזה שאני מפלצת!‬

310
00:17:57,869 --> 00:17:58,787
‫האנה!‬

311
00:18:03,333 --> 00:18:05,085
‫את לא מפלצת.‬

312
00:18:07,504 --> 00:18:08,672
‫לא, אני לא.‬

313
00:18:09,673 --> 00:18:10,590
‫את המפלצת.‬

314
00:18:33,613 --> 00:18:34,489
‫חואן.‬

315
00:18:34,573 --> 00:18:35,532
‫היי.‬

316
00:18:36,491 --> 00:18:41,830
‫רציתי לבוא מוקדם ולעזור לארגן את המסיבה.‬

317
00:18:42,539 --> 00:18:47,419
‫אבל אם זאת בעיה, אני יכול ללכת...‬
‫-לא, לא, אתה חלק מהמשפחה.‬

318
00:18:47,502 --> 00:18:48,503
‫אתה תמיד מוזמן.‬

319
00:18:49,462 --> 00:18:51,214
‫רנטה. פלומה.‬

320
00:18:51,923 --> 00:18:53,258
‫דוד טמבל הגיע.‬

321
00:19:06,438 --> 00:19:09,608
‫הייתם מתים אם הייתם מנקים קצת עם שואב אבק?‬

322
00:19:09,691 --> 00:19:12,903
‫פינץ', מה את עושה פה?‬
‫-תירגעי, קוברה קאי.‬

323
00:19:12,986 --> 00:19:15,363
‫אני לא מחפשת קרב חוזר. עוד לא.‬

324
00:19:16,656 --> 00:19:17,574
‫איפה סרקוב?‬

325
00:19:17,657 --> 00:19:20,160
‫אני מעדיפה לדבר עם ד"ר בורק.‬

326
00:19:20,243 --> 00:19:22,120
‫כן? חבל.‬

327
00:19:22,204 --> 00:19:25,248
‫אנחנו לא ממש מחליטות‬
‫מי נוהגת באוטובוס בימינו.‬

328
00:19:25,332 --> 00:19:26,583
‫למה? מה קרה?‬

329
00:19:34,216 --> 00:19:37,677
‫קריין ניסתה להנדס לאחור את התרופה של סרקוב‬
‫עם הגופה של השמוק ההוא מפורטלנד.‬

330
00:19:41,264 --> 00:19:42,974
‫נצטרך להזמין פיצה, כנראה.‬

331
00:19:52,192 --> 00:19:56,196
‫היא הזריקה לנו את התרופה באמצע השינוי,‬
‫ועכשיו אנחנו מתחלפות באופן אקראי.‬

332
00:19:57,072 --> 00:19:58,490
‫אז אם לא מצאת דרך‬

333
00:19:58,573 --> 00:20:01,826
‫לשחזר את תאי הגזע השיקומיים,‬
‫אנחנו ממש חייבות למצוא את אלכס.‬

334
00:20:04,204 --> 00:20:05,205
‫תודה, פינץ'.‬

335
00:20:08,667 --> 00:20:12,295
‫אז מצאת?‬
‫-עוד לא, אבל אני קרובה.‬

336
00:20:12,879 --> 00:20:13,797
‫כמה קרובה?‬

337
00:20:16,591 --> 00:20:20,845
‫ניסיתי ליצור מיטוכונדריון חדש‬
‫ממקטעים שלא נפגמו,‬

338
00:20:20,929 --> 00:20:21,930
‫אבל זה לא עבד.‬

339
00:20:22,013 --> 00:20:25,225
‫אם זה עוזר, ניסיתי אותו דבר,‬
‫וקיבלתי אותה תוצאה.‬

340
00:20:25,308 --> 00:20:27,060
‫אני בטוחה שאם נעבוד ביחד‬

341
00:20:27,143 --> 00:20:29,646
‫ההתקדמות שלנו תואץ בקצב מעריכי.‬

342
00:20:29,729 --> 00:20:32,691
‫אני שמחה שאת אופטימית, אבל יש סיבה לכך‬

343
00:20:32,774 --> 00:20:35,068
‫שאלכס עשה תוך שבוע‬
‫מה שלא הצלחנו במשך חודשים.‬

344
00:20:35,151 --> 00:20:37,570
‫אני יודעת, הוא גאון-על.‬

345
00:20:37,654 --> 00:20:39,322
‫הוא גם יכול להיות בכל מקום בעולם.‬

346
00:20:39,406 --> 00:20:40,699
‫לא, הוא בעיר.‬

347
00:20:40,782 --> 00:20:42,158
‫איך את כל כך בטוחה?‬

348
00:20:45,245 --> 00:20:46,162
‫ד"ר בורק?‬

349
00:20:49,541 --> 00:20:51,876
‫כי אנחנו מכירות אותו כל החיים.‬

350
00:20:51,960 --> 00:20:54,713
‫הוא עדיין פה, כי הוא חסר סבלנות.‬

351
00:20:55,672 --> 00:20:58,883
‫וטוב שכך, כי זה מתחיל לכאוב.‬

352
00:20:59,592 --> 00:21:01,928
‫ולא כמו שאני אוהבת.‬
‫-זה לא טוב.‬

353
00:21:02,012 --> 00:21:03,346
‫מה את אומרת.‬

354
00:21:03,430 --> 00:21:05,432
‫ככל שסידני ואני נתחלף בצורה אקראית,‬

355
00:21:05,515 --> 00:21:07,434
‫כך המערכת תישחק מוקדם יותר.‬

356
00:21:08,226 --> 00:21:11,354
‫אני יכולה לחשוב על מאה דרכים‬
‫יותר מעניינות למות.‬

357
00:21:11,438 --> 00:21:14,441
‫חואן כבר מחפש אותו.‬
‫עדיף שנרכז את המאמצים שלנו כאן.‬

358
00:21:14,524 --> 00:21:18,320
‫את לא תמצאי את הפתרון. את בנאדם טוב.‬

359
00:21:18,945 --> 00:21:21,698
‫את לא יכולה לחשוב כמוהו.‬
‫-כמו מדענית מורדת?‬

360
00:21:21,781 --> 00:21:25,618
‫למה אנחנו הולכות סחור-סחור?‬
‫הוא משוגע מזוין.‬

361
00:21:25,702 --> 00:21:27,746
‫אז אני אחשוב כמו משוגעת מזוינת.‬

362
00:21:31,916 --> 00:21:32,751
‫בסדר.‬

363
00:21:34,919 --> 00:21:38,715
‫אני אלכס סרקוב, ואני מניאקית‬
‫אנוכית ונרקיסיסטית שמרוכזת בעצמה.‬

364
00:21:38,798 --> 00:21:40,759
‫ואני חושבת שאני תמיד צודקת.‬

365
00:21:40,842 --> 00:21:43,762
‫עכשיו אני צריכה לתקן‬
‫דנ"א מיטוכונדריאלי פגום.‬

366
00:21:43,845 --> 00:21:47,015
‫אבל אני לא אזהה‬
‫באופן שיטתי אזורים בעייתיים.‬

367
00:21:47,098 --> 00:21:49,517
‫לא. למה שהנסיינים יעניינו אותי?‬

368
00:21:49,601 --> 00:21:51,353
‫יש לי דברים יותר טובים לעשות.‬

369
00:21:51,436 --> 00:21:52,354
‫אז...‬

370
00:21:54,105 --> 00:21:55,315
‫אני פשוט...‬

371
00:21:59,319 --> 00:22:01,738
‫אחליף את המיטוכונדריה במיטוכונדריה שלי.‬

372
00:22:02,947 --> 00:22:03,907
‫זהו.‬

373
00:22:07,327 --> 00:22:09,829
‫אבי, זה נשמע קצת קלוש.‬

374
00:22:10,455 --> 00:22:11,664
‫אבל שווה לנסות.‬

375
00:22:12,957 --> 00:22:14,125
‫- שבע שנים קודם לכן -‬

376
00:22:14,209 --> 00:22:17,754
‫למה זה כל כך חשוב לך?‬
‫הם מתו כשהייתי בן שנתיים.‬

377
00:22:17,837 --> 00:22:19,255
‫כן, אבל זה יום השנה.‬

378
00:22:19,339 --> 00:22:21,257
‫חשבתי שאולי תרצה להעלות את זכרם.‬

379
00:22:21,341 --> 00:22:23,301
‫אני אפילו לא זוכר איך הם נראו.‬

380
00:22:23,385 --> 00:22:25,553
‫איך אני אמור להתאבל על מישהו שלא הכרתי?‬

381
00:22:25,637 --> 00:22:27,263
‫הם ההורים שלך.‬

382
00:22:27,972 --> 00:22:30,100
‫בטח יש לך רגשות כלשהם כלפיהם.‬

383
00:22:30,183 --> 00:22:32,477
‫ד"ר הולנבק תמיד אמר‬
‫שרגשות הם בזבוז אנרגיה.‬

384
00:22:32,560 --> 00:22:35,730
‫הולנבק היה המנחה שלך בדוקטורט,‬
‫לא הורה שלך.‬

385
00:22:35,814 --> 00:22:39,401
‫זה מה שקורה כשמעבירים אותך‬
‫לידי האוניברסיטה בגיל חמש.‬

386
00:22:39,484 --> 00:22:40,902
‫ואתה גדל אצל כנופיית מדענים‬

387
00:22:40,985 --> 00:22:43,196
‫שרוצים להשתמש בך כמחשב אנושי‬

388
00:22:43,279 --> 00:22:44,614
‫ולא להעניק לך ילדות.‬

389
00:22:44,697 --> 00:22:46,658
‫קיבלנו עוגה ביום ההולדת שלי.‬

390
00:22:47,534 --> 00:22:50,870
‫אתה בטח מרגיש משהו. משהו?‬

391
00:22:52,664 --> 00:22:53,498
‫שום דבר.‬

392
00:22:57,836 --> 00:23:00,922
‫אולי טינה מבעבעת בגלל האנוכיות שלהם.‬

393
00:23:01,005 --> 00:23:02,132
‫זה משהו.‬

394
00:23:03,216 --> 00:23:07,470
‫אף אחד לא רוצה לשמוע כמה אתה כועס‬
‫על זה שההורים שלך מתו כשהבית נשרף.‬

395
00:23:07,554 --> 00:23:10,348
‫זה בסדר לכעוס, אם ככה אתה מרגיש.‬

396
00:23:11,766 --> 00:23:16,438
‫אני רוצה שתבין שאין דרך שגויה להתאבל.‬

397
00:23:19,357 --> 00:23:21,234
‫על מי את מצפה שאתאבל?‬

398
00:23:23,153 --> 00:23:24,028
‫על אף אחד.‬

399
00:23:25,655 --> 00:23:28,366
‫בשבוע הבא נתחיל את הניסוי הקליני בילדים...‬

400
00:23:28,450 --> 00:23:31,077
‫אז רצית לוודא שאני לא ארתיע אותם‬

401
00:23:31,161 --> 00:23:33,079
‫בגלל האישיות הדוחה שלי?‬

402
00:23:33,163 --> 00:23:36,541
‫לא, אני פשוט חושבת שקצת רגישות לא תזיק.‬

403
00:23:37,125 --> 00:23:38,126
‫היא באמת לא תזיק.‬

404
00:23:38,835 --> 00:23:41,337
‫סליחה שאני לא אדם יותר טוב, סידני.‬

405
00:23:41,421 --> 00:23:42,881
‫זה לא מה שהתכוונתי להגיד.‬

406
00:23:43,715 --> 00:23:44,674
‫אני יודע.‬

407
00:23:45,675 --> 00:23:50,388
‫חשבתי על זה הרבה לאחרונה.‬
‫כבר עשית למעני המון.‬

408
00:23:50,472 --> 00:23:52,390
‫הלווית לי רבע מיליון דולר.‬

409
00:23:52,474 --> 00:23:54,642
‫כבר אמרתי לך, הכסף לא משנה.‬

410
00:23:54,726 --> 00:23:55,560
‫לי הוא משנה.‬

411
00:23:56,519 --> 00:23:58,897
‫את החברה האמיתית הראשונה שלי.‬

412
00:23:59,397 --> 00:24:02,525
‫בואי נגיד את האמת,‬
‫את החברה האמיתית היחידה שלי.‬

413
00:24:04,319 --> 00:24:06,696
‫אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך.‬
‫או משהו.‬

414
00:24:07,739 --> 00:24:10,492
‫אני לא הולכת לשום מקום. או משהו.‬

415
00:24:17,290 --> 00:24:19,792
‫שתיהן היו פה לפני כמה ימים.‬

416
00:24:20,376 --> 00:24:22,045
‫חתיכת תרגיל בשביל המבורגר בחינם.‬

417
00:24:22,128 --> 00:24:23,796
‫את זוכרת עוד משהו?‬

418
00:24:23,880 --> 00:24:26,633
‫ששילמתי על ההמבורגר מהטיפים שלי.‬

419
00:24:35,850 --> 00:24:37,101
‫הן שתו גם מילקשייק.‬

420
00:24:40,813 --> 00:24:42,649
‫והן גנבו צלחת.‬

421
00:24:50,782 --> 00:24:54,452
‫זאת אמרה שהיא יותר מוטרדת מפלאקס.‬

422
00:24:54,536 --> 00:24:56,454
‫זאת אמרה, "אז לא נהרוג אותו".‬

423
00:24:57,705 --> 00:24:59,207
‫אני חייבת לחזור לעבודה.‬

424
00:25:10,552 --> 00:25:12,637
‫- ספונסון -‬

425
00:25:12,720 --> 00:25:13,555
‫בנינג.‬

426
00:25:13,638 --> 00:25:15,348
‫- בנינג -‬

427
00:25:15,431 --> 00:25:18,476
‫הא"מים של בורק. אני צריך לדעת איפה הם.‬

428
00:25:24,649 --> 00:25:27,735
‫עדיף שנשקיע את הזמן בחיפוש אחרי אלכס.‬

429
00:25:27,819 --> 00:25:30,572
‫איך את יכולה לתת בו אמון‬
‫אחרי כל מה שהוא עשה לך?‬

430
00:25:30,655 --> 00:25:33,449
‫כי אני יודעת למה הוא מתנהג ככה.‬

431
00:25:33,533 --> 00:25:35,660
‫מתחת לקרום החיצוני יש...‬

432
00:25:35,743 --> 00:25:37,620
‫קרום פנימי?‬

433
00:25:37,704 --> 00:25:39,122
‫ומתחתיו‬

434
00:25:39,205 --> 00:25:42,417
‫יש ילד קטן ומפוחד‬
‫שהיתה לו ילדות מהגיהינום.‬

435
00:25:42,500 --> 00:25:45,670
‫הוא גדל במעבדה. עשו עליו ניסויים.‬

436
00:25:45,753 --> 00:25:47,630
‫התייחסו אליו כמו אל פריט ציוד.‬

437
00:25:47,714 --> 00:25:50,258
‫מה זה עושה לאישיות, לדעתך?‬

438
00:25:50,341 --> 00:25:51,843
‫הוא לא הקורבן פה.‬

439
00:25:51,926 --> 00:25:55,305
‫היא צודקת, את יודעת.‬
‫המסירות שלך כלפיו לא במקום.‬

440
00:25:59,851 --> 00:26:00,935
‫וזאת ההוכחה.‬

441
00:26:01,019 --> 00:26:01,978
‫תשתקי.‬

442
00:26:02,061 --> 00:26:03,021
‫מה?‬

443
00:26:03,730 --> 00:26:04,856
‫פינץ'.‬

444
00:26:05,940 --> 00:26:07,859
‫תקשיבי, הוא גם לא האיש הרע.‬

445
00:26:07,942 --> 00:26:10,320
‫כל החיים שלו הוא הרחיק אנשים,‬

446
00:26:10,403 --> 00:26:14,365
‫כי הוא חושב שפחות מסוכן להיות לבד‬
‫מאשר לאבד מישהו.‬

447
00:26:14,449 --> 00:26:16,826
‫ד"ר בורק, מה שקרה לסרקוב עצוב מאוד,‬

448
00:26:16,909 --> 00:26:20,288
‫אבל זה רק הסבר למעשים שלו, זאת לא הצדקה.‬

449
00:26:21,831 --> 00:26:23,082
‫אין פה כלום.‬

450
00:26:23,791 --> 00:26:26,919
‫לא צריך את המיטוכונדריה של אלכס.‬
‫צריך רק מיטוכונדריה בלי פגמים.‬

451
00:26:27,003 --> 00:26:28,421
‫אני לא מוכנה לקחת את הסיכון.‬

452
00:26:28,504 --> 00:26:31,549
‫המיטוכונדריה הלא פגומה היחידה‬
‫במעבדה היתה של סרקוב.‬

453
00:26:31,633 --> 00:26:33,176
‫ואנחנו יודעים שזה ריפא את נייט.‬

454
00:26:35,345 --> 00:26:37,513
‫אולי הוא השתמש בשירותים שלמעלה.‬

455
00:26:42,185 --> 00:26:45,271
‫רגע. נראה לי שמצאתי משהו.‬

456
00:26:49,817 --> 00:26:50,693
‫כן.‬

457
00:26:51,569 --> 00:26:52,487
‫אין בעד מה.‬

458
00:26:53,154 --> 00:26:55,948
‫את נכנסת פה לאזור מסוכן.‬

459
00:26:56,032 --> 00:26:58,701
‫את מעדיפה לשמור את הסוד של אלכס, או לחיות?‬

460
00:26:58,785 --> 00:27:00,578
‫למען האמת? גם וגם.‬

461
00:27:16,761 --> 00:27:18,262
‫סוף סוף.‬

462
00:27:23,101 --> 00:27:26,062
‫מה אתם אומרים אחד לשני?‬

463
00:27:26,145 --> 00:27:27,271
‫מכל אחד?‬

464
00:27:29,857 --> 00:27:32,568
‫אני יודע שהננו-בוטים קטנים,‬
‫אבל זה לא נראה לי מספיק.‬

465
00:27:32,652 --> 00:27:35,154
‫בדקתי שהמדפסת עובדת,‬

466
00:27:35,238 --> 00:27:38,366
‫ובהינתן הנסיבות חשבתי שזה יהיה...‬

467
00:27:39,033 --> 00:27:41,035
‫מה ההפך מפזיז?‬

468
00:27:42,870 --> 00:27:43,705
‫שקול.‬

469
00:27:43,788 --> 00:27:45,665
‫ואיך זה שקול?‬

470
00:27:45,748 --> 00:27:48,584
‫כדי לוודא שהננו-בוטים לא מסוכנים.‬

471
00:27:49,919 --> 00:27:51,546
‫בגלל הסמס מהחבר שלך?‬

472
00:27:51,629 --> 00:27:53,840
‫הדברים האלה מתקשרים אחד עם השני.‬

473
00:27:53,923 --> 00:27:54,924
‫כן.‬

474
00:27:55,466 --> 00:27:56,926
‫הם ננו-בוטים.‬

475
00:27:57,510 --> 00:27:59,011
‫זה כל הקטע שלהם.‬

476
00:27:59,095 --> 00:28:02,598
‫הם מתקשרים אחד עם השני.‬
‫בגלל זה אני צריך כל כך הרבה.‬

477
00:28:02,682 --> 00:28:03,808
‫אז תזדרזי.‬

478
00:28:03,891 --> 00:28:06,686
‫בגדתי בחברים שלי כי האמנתי במה שאתה עושה.‬

479
00:28:06,769 --> 00:28:08,938
‫אבל אם הדברים האלה נוראים כמו שחואן אומר,‬

480
00:28:09,021 --> 00:28:10,231
‫אז אנחנו בבעיה.‬

481
00:28:13,401 --> 00:28:14,944
‫אני מבטיח לך, טילדה.‬

482
00:28:15,528 --> 00:28:16,946
‫הם לא מסוכנים.‬

483
00:28:28,583 --> 00:28:30,668
‫טוב, שיט.‬

484
00:28:33,129 --> 00:28:33,963
‫יש משהו?‬

485
00:28:34,630 --> 00:28:35,840
‫עוד לא.‬

486
00:28:39,093 --> 00:28:40,595
‫אני רוצה לראות.‬
‫-רגע.‬

487
00:28:44,182 --> 00:28:45,016
‫הוא התייצב.‬

488
00:28:48,269 --> 00:28:49,145
‫זה עבד.‬

489
00:28:50,229 --> 00:28:54,567
‫המפתח הוא המיטוכונדריה של סרקוב.‬
‫זה אמור לרפא הכול.‬

490
00:28:54,650 --> 00:28:56,444
‫כולל שינויי הצורה האקראיים?‬

491
00:28:56,527 --> 00:28:58,321
‫כן, את כל תופעות הלוואי שלנו.‬

492
00:28:59,697 --> 00:29:00,698
‫עשיתי את זה.‬

493
00:29:04,160 --> 00:29:05,036
‫מדהים.‬

494
00:29:08,456 --> 00:29:10,041
‫תראי לי.‬
‫-רגע. לא!‬

495
00:29:14,545 --> 00:29:16,297
‫בבקשה תגידי לי שהכנת עוד.‬

496
00:29:17,882 --> 00:29:20,968
‫זה היה כל הדנ"א של סרקוב שהצלחנו למצוא.‬

497
00:29:21,052 --> 00:29:24,263
‫זין. צריך למצוא את סרקוב.‬

498
00:29:27,350 --> 00:29:28,851
‫צריך למצוא את סרקוב.‬

499
00:29:31,020 --> 00:29:32,230
‫את מרגישה קסומה?‬
‫-כן.‬

500
00:29:32,313 --> 00:29:34,106
‫בואי נראה את אצבעות הקסם שלך.‬

501
00:29:34,816 --> 00:29:36,609
‫לכי על זה. יופי.‬

502
00:29:36,692 --> 00:29:38,736
‫תגידי "אברקדברה".‬
‫-אברקדברה.‬

503
00:29:48,663 --> 00:29:52,500
‫- אבי:‬
‫אני יכולה לרפא אותנו! -‬

504
00:29:52,583 --> 00:29:53,417
‫איזה חרא.‬

505
00:29:53,501 --> 00:29:56,796
‫- אבל אני צריכה דנ"א של סרקוב! -‬

506
00:29:56,879 --> 00:29:59,173
‫לא, לא, לא. איזה חרא!‬

507
00:30:05,096 --> 00:30:08,182
‫סליחה. תיהנו מהמסיבה.‬
‫ההמבורגרים כמעט מוכנים.‬

508
00:30:09,350 --> 00:30:10,852
‫תיזהר עם הקללות.‬

509
00:30:13,354 --> 00:30:15,189
‫הראש שלי במקום אחר.‬

510
00:30:15,273 --> 00:30:17,358
‫יש הרבה עניינים בסיאטל.‬

511
00:30:18,943 --> 00:30:21,863
‫איך קוראים לה?‬
‫-לא משהו כזה.‬

512
00:30:22,905 --> 00:30:23,906
‫אז זה יכול לחכות.‬

513
00:30:24,657 --> 00:30:26,075
‫אתה פה עם המשפחה.‬

514
00:30:26,701 --> 00:30:28,035
‫כיף שאתה פה.‬

515
00:30:28,119 --> 00:30:29,370
‫כיף להיות פה.‬

516
00:30:35,835 --> 00:30:37,378
‫- טילדה -‬

517
00:30:37,461 --> 00:30:38,296
‫איזה חרא.‬

518
00:30:38,379 --> 00:30:41,883
‫זאת היא? חשבתי שזה לא משהו כזה.‬

519
00:30:43,801 --> 00:30:46,762
‫זה יהיה ממש קצר. אני מבטיח.‬

520
00:30:46,846 --> 00:30:47,972
‫אני כבר חוזר.‬

521
00:30:48,639 --> 00:30:50,016
‫אני מקווה שהיא שווה את זה.‬

522
00:30:52,727 --> 00:30:56,647
‫את מתעלמת ממני שבוע שלם, ועכשיו את מתקשרת?‬

523
00:30:56,731 --> 00:31:00,818
‫התחלתי לכתוב תשובה‬
‫לכל האזהרות בקשר לננו-בוטים,‬

524
00:31:00,902 --> 00:31:04,447
‫וכתבתי וכתבתי, ואז הבנתי‬

525
00:31:04,530 --> 00:31:07,199
‫שזה לא לסמס, זה לטלפון.‬

526
00:31:07,283 --> 00:31:08,284
‫אז...‬

527
00:31:08,367 --> 00:31:10,661
‫הנה, התקשרתי.‬

528
00:31:10,745 --> 00:31:15,124
‫את באמת חושבת שאת יכולה פשוט‬
‫להתקשר אליי כאילו שלא קרה כלום?‬

529
00:31:15,207 --> 00:31:17,627
‫תעשה לי טובה,‬
‫הצלתי אותך מלעשות מעצמך צחוק.‬

530
00:31:17,710 --> 00:31:20,463
‫אין סיכוי שאתה או אבי תצליחו להערים על אל.‬

531
00:31:20,546 --> 00:31:22,632
‫תגיד לי את האמת.‬

532
00:31:22,715 --> 00:31:24,383
‫בסולם של אחד עד...‬

533
00:31:25,635 --> 00:31:29,096
‫"לא ייאמן, איזה חרא",‬
‫עד כמה הננו-בוטים האלה גרועים?‬

534
00:31:29,180 --> 00:31:32,934
‫כשנסעת, הננו-בוטים פלשו‬
‫לגוף שלנו והשתלטו עלינו.‬

535
00:31:33,017 --> 00:31:35,394
‫הייתי לכוד בתוך העור שלי.‬

536
00:31:36,979 --> 00:31:40,399
‫אז "לא ייאמן, איזה חרא". בסדר, הבנתי.‬

537
00:31:40,483 --> 00:31:42,652
‫כן, לא ייאמן, איזה חרא. תגידי לי איפה אתם.‬

538
00:31:42,735 --> 00:31:43,778
‫לא.‬

539
00:31:43,861 --> 00:31:45,655
‫טילדה, למה את עושה את זה?‬

540
00:31:45,738 --> 00:31:49,116
‫ככל שתעזרי לו יותר,‬
‫ככה יהיה לנו יותר קשה לחזור להיות רגילים.‬

541
00:31:50,076 --> 00:31:51,953
‫פי-ג'יי היה הרגיל שלי.‬

542
00:31:52,036 --> 00:31:53,329
‫אוי, טילדה.‬

543
00:31:55,122 --> 00:31:56,082
‫טילדה, לא.‬

544
00:32:03,339 --> 00:32:04,423
‫נסתדר איתך.‬

545
00:32:37,540 --> 00:32:38,624
‫היי.‬

546
00:32:40,918 --> 00:32:42,420
‫המסיבה מאחורה.‬

547
00:32:42,503 --> 00:32:43,838
‫לא באתי למסיבה.‬

548
00:32:44,964 --> 00:32:47,133
‫איפה ד"ר סידני בורק?‬

549
00:32:47,216 --> 00:32:48,217
‫אתה מפלאקס?‬

550
00:32:48,300 --> 00:32:49,927
‫היא יצרה איתך קשר?‬

551
00:32:50,011 --> 00:32:53,681
‫מה אתם רוצים ממנה? ומה הקטע של התחפושת?‬

552
00:32:53,764 --> 00:32:59,228
‫היי, תתרכז, אחרת אהרוס‬
‫את היום הגדול של האחיינית שלך.‬

553
00:33:00,521 --> 00:33:02,565
‫חבל שאמרת את זה.‬

554
00:33:14,035 --> 00:33:15,536
‫קח, שתה.‬
‫-תודה.‬

555
00:33:17,747 --> 00:33:18,748
‫לאן חואן נעלם?‬

556
00:33:19,248 --> 00:33:20,583
‫הוא היה צריך לענות לטלפון.‬

557
00:33:21,333 --> 00:33:24,045
‫כדאי לו להזדרז,‬
‫אחרת הוא יפספס את ההמבורגר.‬

558
00:33:24,128 --> 00:33:26,881
‫אני חושב שזה הדבר האחרון‬
‫שמעניין אותו כרגע.‬

559
00:33:40,311 --> 00:33:41,187
‫בסדר.‬

560
00:34:03,959 --> 00:34:05,878
‫טוב, פאק.‬

561
00:34:15,512 --> 00:34:16,347
‫חואן?‬

562
00:34:18,474 --> 00:34:19,307
‫היי...‬

563
00:34:21,018 --> 00:34:24,271
‫אז יש משהו שיותר חשוב לך‬
‫מיום ההולדת של האחיינית שלך.‬

564
00:34:24,980 --> 00:34:27,942
‫אין לי ברירה.‬
‫-יש לך המון ברירות.‬

565
00:34:28,025 --> 00:34:30,736
‫ואני לא מבין למה אתה תמיד בוחר לעזוב.‬

566
00:34:30,820 --> 00:34:34,615
‫אם הייתי מספר לך, לא היית מאמין.‬

567
00:34:36,075 --> 00:34:40,037
‫אם אתה נוסע עכשיו, אל תחזור יותר אף פעם.‬

568
00:34:43,207 --> 00:34:44,791
‫זה לא הוגן...‬

569
00:34:44,874 --> 00:34:47,836
‫מה שלא הוגן זה שאתה‬
‫כל הזמן מתייחס למשפחה שלי,‬

570
00:34:47,920 --> 00:34:50,172
‫למשפחה שלך, כאל משהו זניח.‬

571
00:34:50,256 --> 00:34:52,758
‫אתם לא זניחים, אני נשבע שאתם לא.‬

572
00:34:52,842 --> 00:34:53,925
‫אז תוכיח.‬

573
00:34:54,009 --> 00:34:57,221
‫תחזור למסיבה. מה שקורה בסיאטל יכול לחכות.‬

574
00:35:01,267 --> 00:35:02,351
‫זה לא יכול לחכות.‬

575
00:35:03,185 --> 00:35:04,979
‫באמת שלא.‬
‫-חבר'ה.‬

576
00:35:05,062 --> 00:35:07,106
‫בואו, חבר'ה, תכף העוגה.‬

577
00:35:09,066 --> 00:35:10,317
‫אלחנדרו, מה קרה?‬

578
00:35:10,401 --> 00:35:11,318
‫חואן נוסע.‬

579
00:35:11,402 --> 00:35:13,320
‫אתה חייב ללכת?‬
‫-ועוד איך.‬

580
00:35:13,404 --> 00:35:14,238
‫אבל למה?‬

581
00:35:15,156 --> 00:35:15,990
‫מה קרה?‬

582
00:35:16,073 --> 00:35:17,241
‫אני מצטער.‬

583
00:35:46,437 --> 00:35:47,271
‫היי.‬

584
00:35:49,732 --> 00:35:50,900
‫יש לי בעיה.‬

585
00:35:52,276 --> 00:35:54,403
‫ולא ידעתי למי להתקשר.‬

586
00:36:04,288 --> 00:36:05,456
‫אתה... שיט!‬

587
00:36:06,832 --> 00:36:08,834
‫הסוכן של פלאקס באמת היה ליצן?‬

588
00:36:09,752 --> 00:36:11,795
‫חשבתי שזאת היתה מטאפורה.‬

589
00:36:15,257 --> 00:36:18,719
‫חואן, זה בסדר. הכול יסתדר.‬

590
00:36:25,935 --> 00:36:27,102
‫הייתי...‬

591
00:36:29,021 --> 00:36:31,315
‫הייתי צריך להישאר איתך ולעזור לך.‬

592
00:36:32,191 --> 00:36:35,736
‫אבל לא נשארתי, כי אני אנוכי.‬

593
00:36:35,819 --> 00:36:37,863
‫לא, אני הייתי האנוכית.‬

594
00:36:39,573 --> 00:36:42,868
‫השתמשתי בננו-בוטים‬
‫כתירוץ כדי לחפש את טילדה.‬

595
00:36:44,703 --> 00:36:47,665
‫ניסיתי להשתמש בפרומונים‬
‫כדי שהאנה תעזור לי במעבדה.‬

596
00:36:51,126 --> 00:36:52,503
‫נראה לי שניצחת.‬

597
00:36:52,586 --> 00:36:54,964
‫כן. אבל מצד שני,‬

598
00:36:56,257 --> 00:36:58,801
‫זה עזר לי להבין שאני חייבת לך התנצלות.‬

599
00:36:59,385 --> 00:37:01,595
‫אני תמיד אומרת‬
‫שאני לא רוצה להשתמש בפרומונים,‬

600
00:37:01,679 --> 00:37:04,556
‫אבל ברגע שאני צריכה משהו,‬
‫אין לי בעיה להשתמש בהם.‬

601
00:37:05,307 --> 00:37:08,269
‫אולי אם הייתי קצת פחות אנוכית‬
‫לא היינו מסתבכים ככה.‬

602
00:37:12,773 --> 00:37:16,318
‫בואי נקבור את הליצן הזה‬
‫כדי שנוכל לחזור למעבדה.‬

603
00:37:16,402 --> 00:37:17,528
‫כן.‬

604
00:37:21,532 --> 00:37:22,741
‫היי, אבי,‬

605
00:37:24,285 --> 00:37:26,370
‫את חושבת שנוכל לחזור להיות אנושיים?‬

606
00:37:27,997 --> 00:37:30,040
‫מהבחינה הגנטית, בטח.‬

607
00:37:31,208 --> 00:37:32,918
‫אבל אחרי כל מה שעשינו?‬

608
00:37:34,461 --> 00:37:35,421
‫אני לא יודעת.‬

609
00:37:36,380 --> 00:37:37,339
‫כן.‬

610
00:37:40,342 --> 00:37:41,677
‫זה מה שחשבתי.‬

611
00:37:43,220 --> 00:37:45,806
‫אבל אני אגלה בקרוב. וגם אתה.‬

612
00:37:48,225 --> 00:37:49,601
‫איך תעשי את זה?‬

613
00:37:49,685 --> 00:37:51,603
‫כשנגיע לגשר, נעבור אותו.‬

614
00:37:58,152 --> 00:37:59,528
‫גשר.‬
‫-איזה גשר?‬

615
00:37:59,611 --> 00:38:01,530
‫אני יודע איפה סרקוב.‬
‫-מה?‬

616
00:38:01,613 --> 00:38:05,117
‫כשדיברתי עם טילדה בטלפון‬
‫שמעתי איזה צליל, ו...‬

617
00:38:05,200 --> 00:38:06,118
‫בואי הנה.‬

618
00:38:13,876 --> 00:38:15,919
‫את רואה? הנה.‬

619
00:38:17,338 --> 00:38:18,464
‫הם בפרימונט.‬

620
00:38:20,758 --> 00:38:21,800
‫בסדר.‬

621
00:38:22,593 --> 00:38:25,137
‫משהו באמת לא בסדר בננו-בוטים.‬

622
00:38:25,220 --> 00:38:27,348
‫סוף סוף! תודה.‬

623
00:38:27,431 --> 00:38:31,310
‫זה בסדר, נתקן את זה לפני סבב הניסויים הבא.‬

624
00:38:31,393 --> 00:38:32,978
‫הסבב הבא?‬

625
00:38:33,062 --> 00:38:36,607
‫כן. המדע הוא לא מדע מדויק, טילדה.‬

626
00:38:36,690 --> 00:38:39,443
‫אם נחכה לשלמות, לא נשיג שום דבר.‬

627
00:38:39,526 --> 00:38:41,236
‫זה לא מה שסיכמנו.‬

628
00:38:41,945 --> 00:38:46,158
‫לא סיכמנו שום דבר. אני עורך את המחקר שלי.‬

629
00:38:46,241 --> 00:38:48,577
‫ואם את לא עוזרת לי, את מעכבת אותי.‬

630
00:38:48,660 --> 00:38:53,248
‫אמרת שהתוכנית שלך תציל חיים,‬
‫לא שהיא תהפוך אנשים למפלצות רובוטיות.‬

631
00:38:53,332 --> 00:38:55,250
‫אכזבת אותי, טילדה.‬

632
00:38:55,334 --> 00:38:59,046
‫באמת חשבתי שאת מבינה מה אני מנסה לעשות פה.‬

633
00:39:00,464 --> 00:39:02,132
‫שנינו טעינו, כנראה.‬

634
00:39:02,216 --> 00:39:03,634
‫כנראה.‬

635
00:39:06,470 --> 00:39:07,930
‫מה נסגר?‬

636
00:39:08,430 --> 00:39:09,765
‫איך את מופתעת?‬

637
00:39:10,349 --> 00:39:12,768
‫אמרתי לך מפורשות שאני נושא נשק.‬

638
00:39:12,851 --> 00:39:15,771
‫אני מצטער,‬
‫אבל אני לא חושב שזה הולך להסתדר.‬

639
00:39:17,147 --> 00:39:19,316
‫אהה. בסדר.‬

640
00:39:20,025 --> 00:39:21,652
‫לפני שאני הולכת...‬

641
00:39:23,278 --> 00:39:24,279
‫לא!‬

642
00:39:25,989 --> 00:39:27,408
‫שלא תעזי לזוז.‬

643
00:39:30,494 --> 00:39:33,705
‫צדקת. הוא נשאר בעיר כי הוא חסר סבלנות.‬

644
00:39:35,082 --> 00:39:37,668
‫כשניכנס, תנו לי לדבר איתו.‬

645
00:39:49,805 --> 00:39:51,348
‫אני בסדר, תודה.‬

646
00:39:52,516 --> 00:39:55,894
‫בואו נלך.‬
‫-קצב השינויים שלכן עולה.‬

647
00:39:55,978 --> 00:39:59,106
‫זה יכול להיות סימן לתשישות של תאי הגזע.‬
‫-אז אם ככה...‬

648
00:40:02,192 --> 00:40:03,193
‫בדיוק.‬

649
00:40:05,487 --> 00:40:08,449
‫אני צריכה לעשות הכול בעצמי.‬

650
00:40:09,491 --> 00:40:12,578
‫מדפסת הננו-בוטים‬
‫היא חלק חיוני מהפרויקט שלי.‬

651
00:40:12,661 --> 00:40:14,663
‫יש לך מושג מה עשית?‬

652
00:40:14,746 --> 00:40:16,874
‫בטח עשיתי את החיים שלה הרבה יותר קלים.‬

653
00:40:17,875 --> 00:40:19,126
‫אין לך מושג.‬

654
00:40:19,209 --> 00:40:21,712
‫ברור שאת פה. אין לי זמן לזה.‬

655
00:40:21,795 --> 00:40:25,174
‫תצטרכי לחזור אחר כך.‬
‫אני מטפל בבעיית משאבי אנוש.‬

656
00:40:25,257 --> 00:40:28,010
‫אין אפשרות כזאת. אני צריכה קביעות.‬

657
00:40:29,011 --> 00:40:31,555
‫אתה היחיד שיכול לעזור לי להשיג אותה.‬

658
00:40:31,638 --> 00:40:33,140
‫ולמה שאעשה את זה?‬

659
00:40:33,223 --> 00:40:35,642
‫כי אני יכולה לתת לך שיטת הפצה חדשה.‬

660
00:40:36,351 --> 00:40:37,311
‫וקטור ויראלי.‬

661
00:40:37,394 --> 00:40:40,314
‫שטויות. סידני כבר אמרה שזה לא יעבוד.‬

662
00:40:41,148 --> 00:40:42,524
‫סידני שיקרה לך.‬

663
00:40:42,608 --> 00:40:44,568
‫אתה תעשה את זה, נכון?‬

664
00:40:44,651 --> 00:40:47,613
‫תבגוד בחברה הכי ותיקה שלך‬
‫עם האיד המופרע שלה‬

665
00:40:47,696 --> 00:40:49,406
‫בשביל איזו שטות מדעית.‬

666
00:40:49,490 --> 00:40:50,365
‫תזמון לא טוב.‬

667
00:40:57,414 --> 00:40:58,957
‫אוי, אני מקווה שלא.‬

668
00:41:06,173 --> 00:41:08,884
‫אני ממש מקווה שתציל אותי.‬

669
00:41:10,052 --> 00:41:15,015
‫אני יודעת שהיו בינינו חילוקי דעות,‬
‫אבל תמיד היית חשוב לי.‬

670
00:41:15,933 --> 00:41:18,602
‫סידני, תמיד היית החברה הכי טובה שלי.‬

671
00:41:19,353 --> 00:41:21,980
‫אני צריך שתאמיני לי‬
‫כשאני אומר שלא משנה מה יקרה,‬

672
00:41:22,064 --> 00:41:24,900
‫אין לך שום סיבה לדאגה.‬

673
00:41:26,276 --> 00:41:28,445
‫לך, מצד שני...‬
‫-אלכס!‬

674
00:41:32,616 --> 00:41:34,243
‫הכול ייגמר בקרוב.‬

675
00:42:51,695 --> 00:42:54,197
‫תרגום כתוביות: Bronek Perelmuter‬