1
00:00:07,674 --> 00:00:11,177
‫נמאס לי לחכות שסרקוב‬
‫יתקן בשבילי את הבעיה שלי.‬

2
00:00:11,261 --> 00:00:12,679
‫אני ארפא אותנו בעצמי.‬

3
00:00:12,762 --> 00:00:14,514
‫- סדרה של NETFLIX -‬

4
00:00:15,015 --> 00:00:18,393
‫איך את מתכננת לעשות את זה?‬
‫-אין לי מושג, אבל אני יודעת דבר אחד.‬

5
00:00:18,476 --> 00:00:21,730
‫כל מה שסרקוב היה צריך‬
‫כדי לפתח תרופה נמצא במעבדה.‬

6
00:00:27,569 --> 00:00:28,403
‫שיט.‬

7
00:00:29,612 --> 00:00:32,157
‫נראה שהוא לא השאיר לך הרבה רמזים.‬

8
00:00:33,783 --> 00:00:36,703
‫אנחנו נבין מה לעשות. אני בטוחה.‬
‫-אנחנו?‬

9
00:00:36,786 --> 00:00:39,581
‫אבי, אני מתפרנס מציור קומיקס.‬
‫-אז מה?‬

10
00:00:39,664 --> 00:00:42,417
‫אז ד"ר בורק אמרה שייקח לה שנים לרפא אותנו.‬

11
00:00:42,500 --> 00:00:46,713
‫לפני שגילינו שהגורם‬
‫לתופעות הלוואי הוא המיטוכונדריה.‬

12
00:00:46,796 --> 00:00:49,049
‫אין לנו אפילו חודשים,‬
‫וכיוון שאני לא מדען...‬

13
00:00:49,132 --> 00:00:50,258
‫זה לא ייקח לנו חודשים.‬

14
00:00:50,341 --> 00:00:52,093
‫סרקוב מצא תרופה תוך שבוע.‬

15
00:00:52,177 --> 00:00:53,219
‫אין לנו שבוע!‬

16
00:00:53,303 --> 00:00:55,805
‫סרקוב מתכוון להפוך את העולם‬
‫לגיהינום של ננו-בוטים.‬

17
00:00:55,889 --> 00:00:58,475
‫צריך למצוא אותו עכשיו!‬
‫-שמעת מה ד"ר בורק אמרה.‬

18
00:00:58,558 --> 00:01:00,226
‫היא רוצה שנתמקד בתרופה.‬

19
00:01:00,310 --> 00:01:02,270
‫היא אמרה שהיא רוצה למצוא את סרקוב.‬

20
00:01:02,353 --> 00:01:05,857
‫אני יודעת שאתה דואג לטילדה,‬
‫אבל אני לא יכולה לעשות את זה לבד.‬

21
00:01:05,940 --> 00:01:07,734
‫זה לא קשור לטילדה.‬

22
00:01:07,817 --> 00:01:10,528
‫את יודעת איך זה‬
‫כשהננו-בוטים פולשים לגוף שלך.‬

23
00:01:13,031 --> 00:01:13,990
‫זה היה נורא.‬

24
00:01:14,741 --> 00:01:17,994
‫אני אמות לפני שאתן לפלומה לחוות דבר כזה.‬

25
00:01:18,828 --> 00:01:22,373
‫ואני אהרוג כל מי שינסה לגרום לזה.‬

26
00:01:24,501 --> 00:01:27,420
‫חואן, למיטב ידיעתנו סרקוב כבר עזב את העיר.‬

27
00:01:27,504 --> 00:01:30,006
‫שחזור התרופה הוא הצעד ההגיוני ביותר.‬

28
00:01:30,090 --> 00:01:33,343
‫הכי הגיוני לחפש את סרקוב.‬

29
00:01:33,927 --> 00:01:34,969
‫יודע מה?‬

30
00:01:35,053 --> 00:01:38,014
‫אני לא צריכה עזרה, בסדר?‬
‫תיהנה לשחק בבלש פרטי.‬

31
00:01:42,560 --> 00:01:44,646
‫תיהני לשחק במדענית מטורפת.‬

32
00:01:45,355 --> 00:01:47,607
‫המונח הנכון הוא "מדען מורד".‬

33
00:01:52,529 --> 00:01:54,072
‫אל תדאגי, אבי. קטן עלייך.‬

34
00:01:59,994 --> 00:02:01,412
‫- תשע שנים קודם לכן -‬

35
00:02:01,496 --> 00:02:04,582
‫אני יכול להביא לכם עוד משהו?‬
‫-אני לא יודע. אתה יכול?‬

36
00:02:05,583 --> 00:02:07,544
‫רק את החשבון, בבקשה.‬

37
00:02:07,627 --> 00:02:08,837
‫אתם כבר הולכים?‬

38
00:02:10,547 --> 00:02:11,381
‫חבל.‬

39
00:02:15,260 --> 00:02:16,803
‫הוא פלרטט איתך.‬

40
00:02:17,470 --> 00:02:20,890
‫ברור, אני צריך להשאיר עכשיו טיפ.‬
‫-ואולי הוא חושב שאתה חמוד.‬

41
00:02:20,974 --> 00:02:23,560
‫כן, בטח.‬
‫-תזמין אותו לצאת.‬

42
00:02:23,643 --> 00:02:25,728
‫לא, תודה.‬
‫-למה לא?‬

43
00:02:26,396 --> 00:02:29,440
‫להזמין אותו בשבילך?‬
‫גם ככה אני עושה בשבילך הכול.‬

44
00:02:29,524 --> 00:02:30,483
‫היי.‬
‫-היי.‬

45
00:02:30,567 --> 00:02:32,485
‫אמרתי לא, סידני. תשכחי מזה.‬

46
00:02:40,493 --> 00:02:43,329
‫את חייבת לי 15 ועוד טיפ.‬
‫-וואו.‬

47
00:02:43,413 --> 00:02:45,039
‫סליחה שניסיתי לעזור.‬

48
00:02:46,791 --> 00:02:49,544
‫מספיק גרוע שאני צריך‬
‫לסבול עלבונות מכל הסגל.‬

49
00:02:49,627 --> 00:02:52,213
‫לא כיף לי שגם את צוחקת עליי.‬

50
00:02:52,297 --> 00:02:53,756
‫לא צחקתי עליך.‬

51
00:02:53,840 --> 00:02:56,926
‫שנינו יודעים שאני יצור חריג, פשוטו כמשמעו.‬

52
00:02:57,010 --> 00:02:58,469
‫אל תגיד דברים כאלה.‬

53
00:02:58,553 --> 00:02:59,679
‫כולם אומרים את זה.‬

54
00:02:59,762 --> 00:03:01,598
‫אז כולם יכולים ללכת למצוץ זין.‬

55
00:03:02,891 --> 00:03:05,977
‫אני הבוס שלך, את חייבת להיות נחמדה אליי.‬
‫-לא נכון.‬

56
00:03:06,060 --> 00:03:07,145
‫אתה לא יכול לפטר אותי.‬

57
00:03:07,228 --> 00:03:10,523
‫אף פעם לא תמצא מישהי‬
‫שתסכים לסבול את השטויות שלך.‬

58
00:03:11,274 --> 00:03:13,151
‫למה את מוכנה לסבול את השטויות שלי?‬

59
00:03:13,234 --> 00:03:15,236
‫כי אתה חבר שלי, ואני מחבבת אותך.‬

60
00:03:15,320 --> 00:03:19,032
‫ונשבר לי הלב כשאתה לא מבין איזה מעולה אתה.‬

61
00:03:20,658 --> 00:03:21,951
‫ואם הוא יגיד לא?‬

62
00:03:22,577 --> 00:03:23,912
‫אז הוא יגיד לא.‬

63
00:03:23,995 --> 00:03:25,788
‫זה לא סוף העולם.‬

64
00:03:31,294 --> 00:03:32,545
‫אתה צריך עודף?‬

65
00:03:36,549 --> 00:03:38,009
‫אני בסדר. תודה.‬

66
00:03:43,556 --> 00:03:44,390
‫יש לי אותך.‬

67
00:03:46,351 --> 00:03:47,894
‫אני לא צריך עוד מישהו.‬

68
00:03:50,980 --> 00:03:53,691
‫כן. בוא נחזור למעבדה.‬

69
00:03:54,776 --> 00:03:56,945
‫תסמונת הדעיכה הגנטית החריפה‬
‫לא תרפא את עצמה.‬

70
00:04:04,702 --> 00:04:05,995
‫את יודעת מה את רוצה?‬

71
00:04:06,079 --> 00:04:08,998
‫טוסט הטונה שלכם באמת הכי טעים במדינה?‬
‫-שלוש שנים ברצף.‬

72
00:04:09,082 --> 00:04:09,958
‫באיזו מדינה?‬

73
00:04:15,463 --> 00:04:16,631
‫וושינגטון.‬

74
00:04:17,257 --> 00:04:18,174
‫מצוין.‬

75
00:04:19,509 --> 00:04:21,844
‫אני רוצה צ'יזבורגר, צ'יפס ומילקשייק.‬

76
00:04:22,553 --> 00:04:23,513
‫היום מותר לרמות.‬

77
00:04:27,558 --> 00:04:29,143
‫לפחות נחתנו קרוב לבית.‬

78
00:04:29,227 --> 00:04:30,895
‫עדיין צריך להגיע לשם, להתארגן מחדש,‬

79
00:04:30,979 --> 00:04:33,147
‫ולמצוא דרך להפסיק‬
‫את שינויי הצורה האקראיים.‬

80
00:04:33,231 --> 00:04:35,858
‫אני יותר מודאגת בגלל פלאקס.‬
‫הם רוצים אותנו מתות.‬

81
00:04:35,942 --> 00:04:37,735
‫תסתכלי על גב כף היד שלך.‬

82
00:04:39,028 --> 00:04:41,197
‫מקסים. זה חדש.‬

83
00:04:41,281 --> 00:04:42,991
‫לתאי גזע יש תאריך תפוגה,‬

84
00:04:43,074 --> 00:04:45,159
‫והם יתדרדרו ככל שהוא יתקרב.‬

85
00:04:45,243 --> 00:04:47,578
‫אני יודעת מה זה תשישות של תאי גזע.‬

86
00:04:47,662 --> 00:04:50,456
‫הכתמים על העור הם סימנים של התשישות הזאת.‬

87
00:04:50,540 --> 00:04:52,125
‫אני צריכה לסדר את זה.‬

88
00:04:52,208 --> 00:04:53,376
‫אנחנו צריכות את אלכס.‬

89
00:05:05,555 --> 00:05:08,266
‫אז לא נהרוג אותו.‬
‫-אני לא מבטיחה כלום.‬

90
00:05:12,020 --> 00:05:14,689
‫איפה האישה השנייה?‬
‫-בשירותים.‬

91
00:05:15,690 --> 00:05:17,317
‫היא אמרה שאני יכולה לאכול את זה.‬

92
00:05:18,860 --> 00:05:19,694
‫על חשבונה.‬

93
00:05:21,446 --> 00:05:23,614
‫אני אחייב אותה על הצלחת.‬

94
00:05:23,698 --> 00:05:24,532
‫מעולה.‬

95
00:05:27,035 --> 00:05:28,411
‫- אזהרה‬
‫כניסה לעובדים בלבד -‬

96
00:05:28,494 --> 00:05:29,329
‫מקום מבודד.‬

97
00:05:29,412 --> 00:05:30,246
‫- אין כניסה -‬

98
00:05:30,330 --> 00:05:31,581
‫נטוש.‬

99
00:05:31,664 --> 00:05:32,832
‫מבוצר.‬

100
00:05:34,167 --> 00:05:35,209
‫ומפחיד.‬

101
00:05:36,502 --> 00:05:38,713
‫תפור על סרקוב.‬

102
00:05:40,340 --> 00:05:44,761
‫אני לא בטוח ש"מפחיד ומבודד"‬
‫זאת הוכחה חותכת כמו שנדמה לך.‬

103
00:05:46,429 --> 00:05:48,306
‫בורק. סרקוב.‬

104
00:05:48,389 --> 00:05:51,142
‫הביו-האקרים מפורטלנד. מנדיי.‬

105
00:05:51,225 --> 00:05:53,102
‫כולם מדענים מורדים.‬
‫-כן.‬

106
00:05:53,186 --> 00:05:57,106
‫וכולם גרו במקומות נטושים או מבודדים,‬

107
00:05:57,190 --> 00:05:59,692
‫כמה שיותר רחוק מאנשים אחרים.‬

108
00:05:59,776 --> 00:06:02,653
‫זאת בהחלט מעבדה של מדען מורד.‬

109
00:06:04,655 --> 00:06:05,490
‫או מעבדת מת'.‬

110
00:06:10,787 --> 00:06:12,288
‫אתה רוצה לעזור או לא?‬

111
00:06:14,248 --> 00:06:15,500
‫אני פה, נכון?‬

112
00:06:16,167 --> 00:06:18,044
‫אז מה התוכנית?‬

113
00:06:20,421 --> 00:06:22,632
‫ניכנס ונראה מה יש שם.‬

114
00:06:23,424 --> 00:06:26,719
‫אם סרקוב שם, אתה תהפוך לצ'ופקברה.‬

115
00:06:29,472 --> 00:06:30,890
‫רק אם לא תהיה ברירה.‬

116
00:06:32,975 --> 00:06:33,935
‫בוא נלך.‬

117
00:06:47,031 --> 00:06:47,907
‫רוסי טהור.‬

118
00:06:49,075 --> 00:06:50,326
‫אלה שני הארגזים.‬

119
00:06:50,410 --> 00:06:54,664
‫כן, אתה מקבל את שני אלה,‬
‫ואני אוסיף לך אחד בחינם.‬

120
00:06:56,707 --> 00:06:58,793
‫כן, שים לב למשקל.‬

121
00:07:00,837 --> 00:07:03,297
‫שנינו טעינו.‬
‫-אוון, שתוק.‬

122
00:07:04,132 --> 00:07:06,801
‫מי שם? צאו החוצה.‬

123
00:07:06,884 --> 00:07:08,094
‫מתחילים.‬

124
00:07:12,265 --> 00:07:15,893
‫מי הליצנים האלה בדיוק?‬
‫-אמרת שהמקום מאובטח, גרג.‬

125
00:07:15,977 --> 00:07:17,770
‫הוא באמת מאובטח, אליוט.‬

126
00:07:17,854 --> 00:07:20,398
‫מי אתם בכלל?‬
‫-אנחנו סתם אנשים.‬

127
00:07:20,481 --> 00:07:21,858
‫לא ראינו כלום.‬

128
00:07:21,941 --> 00:07:25,570
‫אנחנו מצטערים מאוד ששיבשנו את היום שלכם.‬

129
00:07:26,529 --> 00:07:29,323
‫אנחנו הולכים עכשיו. אוון, בוא נלך.‬

130
00:07:30,575 --> 00:07:33,453
‫אנחנו לא הולכים לשום מקום.‬
‫-אוון,‬

131
00:07:33,536 --> 00:07:37,290
‫אנחנו מחפשים את סרקוב,‬
‫ואף אחד מהם הוא לא סרקוב.‬

132
00:07:37,373 --> 00:07:39,584
‫כן, אבל הם פושעים.‬
‫-פושעים?‬

133
00:07:39,667 --> 00:07:41,627
‫אני יזם!‬

134
00:07:43,421 --> 00:07:45,006
‫אוון! אוון.‬

135
00:07:55,933 --> 00:07:59,812
‫החולצה הזאת חדשה.‬
‫-אוון, כמעט נהרגנו בגללך.‬

136
00:07:59,896 --> 00:08:04,317
‫ואתה כמעט אכלת את האיש ההוא.‬
‫די מזל שהייתי שם כדי לעצור אותך.‬

137
00:08:04,400 --> 00:08:06,777
‫ולעצור את הדימום, ולהזמין אמבולנס.‬

138
00:08:06,861 --> 00:08:09,739
‫וכל זה לא היה קורה‬
‫אם היית מקשיב לי ופשוט הולך.‬

139
00:08:09,822 --> 00:08:12,158
‫אני קצת מופתע שרצית פשוט ללכת,‬

140
00:08:12,241 --> 00:08:14,660
‫לנוכח העובדה שהוא מכר כלי נשק לא חוקיים.‬

141
00:08:14,744 --> 00:08:17,288
‫האיש הזה לא חשוב.‬

142
00:08:17,371 --> 00:08:19,790
‫הדבר היחיד שמשנה הוא למצוא את סרקוב.‬

143
00:08:22,043 --> 00:08:23,669
‫השתנית.‬
‫-מה אתה אומר.‬

144
00:08:23,753 --> 00:08:25,963
‫אני לא מדבר על הצ'ופקברה.‬

145
00:08:26,047 --> 00:08:29,425
‫אני מדבר עליך. כשהכול התחיל, חשבתי לעצמי,‬

146
00:08:29,509 --> 00:08:33,221
‫"אם יש מישהו שישתמש‬
‫בכוחות שלו כדי להילחם בפשע,‬

147
00:08:33,304 --> 00:08:34,347
‫"זה יהיה חואן."‬

148
00:08:34,430 --> 00:08:35,556
‫אתה יודע למה?‬
‫-למה?‬

149
00:08:36,224 --> 00:08:38,768
‫כי בילדות קראתי קומיקס?‬
‫-לא.‬

150
00:08:39,435 --> 00:08:43,648
‫כי אתה מת על קומיקס. אתה ואני...‬
‫אתה יודע מה היינו עושים בילדות?‬

151
00:08:43,731 --> 00:08:47,318
‫דיברנו על זה שיהיה מגניב‬
‫אם הניסוי של סרקוב יעניק לנו כוחות.‬

152
00:08:47,401 --> 00:08:49,529
‫אתה זוכר?‬
‫-אני לא זוכר.‬

153
00:08:49,612 --> 00:08:50,780
‫טוב, אני זוכר.‬

154
00:08:51,656 --> 00:08:55,326
‫אני זוכר שאמרת,‬
‫"זה לא משנה איזה כוח אתה מקבל,‬

155
00:08:55,409 --> 00:08:58,621
‫"כי הגיבור הוא לא הכוח שלו,‬
‫הוא האדם שהוא."‬

156
00:09:02,750 --> 00:09:03,626
‫אני לא...‬

157
00:09:04,377 --> 00:09:06,462
‫גם את זה אני לא זוכר.‬

158
00:09:06,546 --> 00:09:07,630
‫כן.‬

159
00:09:10,967 --> 00:09:11,926
‫מה אתה אומר.‬

160
00:09:14,178 --> 00:09:15,221
‫אני לוקח את זה.‬

161
00:09:30,653 --> 00:09:31,487
‫היי, אחי.‬

162
00:09:31,571 --> 00:09:34,574
‫פלומה רוצה לדעת למה‬
‫לא אישרת הגעה למסיבת יום ההולדת שלה.‬

163
00:09:35,366 --> 00:09:37,952
‫אתה בא, נכון?‬
‫-אני רוצה, אבל...‬

164
00:09:38,035 --> 00:09:41,247
‫מה יותר חשוב לך‬
‫מיום ההולדת של האחיינית שלך?‬

165
00:09:41,330 --> 00:09:43,958
‫השאלה שלך נשמעת כמו שאלה מכשילה, אלחנדרו.‬

166
00:09:44,041 --> 00:09:45,126
‫סתם שאלה, אח קטן.‬

167
00:09:45,209 --> 00:09:48,504
‫מה יותר חשוב לך‬
‫מיום ההולדת של האחיינית שלך?‬

168
00:09:49,630 --> 00:09:50,464
‫שום דבר.‬

169
00:09:51,132 --> 00:09:52,425
‫נתראה בשבת.‬

170
00:10:03,060 --> 00:10:04,395
‫זיכרון פרופריוספטי.‬

171
00:10:05,354 --> 00:10:06,188
‫סליחה?‬

172
00:10:06,272 --> 00:10:10,151
‫יש סתירה בין התפיסה החושית שלך‬
‫לבין הזיכרון שלך.‬

173
00:10:10,693 --> 00:10:13,321
‫לכן אתה מגרד את האף התותב.‬

174
00:10:13,404 --> 00:10:14,530
‫פשוט מגרד לי.‬

175
00:10:15,823 --> 00:10:18,618
‫אז הגעת מוקדם.‬

176
00:10:18,701 --> 00:10:20,745
‫אני מופתע שהגעת בכלל.‬

177
00:10:20,828 --> 00:10:23,122
‫תעשה לי טובה, אי אפשר להשמיד אותי.‬

178
00:10:23,205 --> 00:10:24,290
‫כמו תיקן.‬

179
00:10:25,499 --> 00:10:28,127
‫אף פעם אל תזלזל בתיקן, סוכן.‬

180
00:10:29,003 --> 00:10:31,339
‫כשכל דבר אחר בעולם ימות,‬

181
00:10:31,422 --> 00:10:32,840
‫הם עדיין יהיו פה.‬

182
00:10:32,923 --> 00:10:34,175
‫ובנימה זאת...‬

183
00:10:36,510 --> 00:10:38,679
‫מצאנו אותו צף קרוב לחוף.‬

184
00:10:40,306 --> 00:10:42,308
‫ד"ר בורק עדיין בחיים.‬

185
00:10:44,101 --> 00:10:47,355
‫אתה צריך לעשות משהו בנידון.‬
‫תעביר את כולם לזה.‬

186
00:10:49,482 --> 00:10:51,233
‫אתה עדיין במשרד שלי.‬

187
00:10:51,317 --> 00:10:55,488
‫את מבקשת שארכז‬
‫את כל החטיבה שלי במדענית אחת?‬

188
00:10:55,571 --> 00:10:57,698
‫לא, אני אומרת לך.‬
‫-מדענית אחת?‬

189
00:10:57,782 --> 00:11:01,994
‫מדענית מורדת מסוכנת במיוחד,‬
‫שבמקרה היא גם א"מ,‬

190
00:11:02,078 --> 00:11:05,039
‫ולכן היא בראש סדר העדיפויות שלך.‬

191
00:11:06,082 --> 00:11:06,916
‫למה?‬

192
00:11:08,834 --> 00:11:10,503
‫בואי נגיד שאני סקרן.‬

193
00:11:11,420 --> 00:11:14,882
‫סקרנות היא לא חלק מהגדרת התפקיד שלך.‬

194
00:11:18,010 --> 00:11:21,263
‫אם היא עדיין בחיים, זה לא יימשך הרבה זמן.‬

195
00:11:24,016 --> 00:11:25,643
‫אני רוצה הוכחה חזותית.‬

196
00:11:25,726 --> 00:11:26,811
‫ודאי שאת רוצה.‬

197
00:11:29,939 --> 00:11:30,856
‫כן!‬

198
00:11:32,316 --> 00:11:33,150
‫כן!‬

199
00:11:37,029 --> 00:11:37,863
‫לא.‬

200
00:11:46,872 --> 00:11:49,750
‫היי. למה אתה מתקשר כל כך מאוחר?‬
‫-טוב, תקשיבי.‬

201
00:11:50,751 --> 00:11:53,421
‫קודם כול, את לא יכולה לספר לאמא שאמרתי לך.‬

202
00:11:53,504 --> 00:11:56,590
‫שמה אמרת לי?‬
‫-דבר שני, זה בטח כלום.‬

203
00:11:57,508 --> 00:11:59,468
‫בן, מה קרה? פשוט תגיד לי.‬

204
00:12:00,469 --> 00:12:01,470
‫אמא מצאה גוש.‬

205
00:12:06,183 --> 00:12:07,101
‫איפה?‬

206
00:12:07,727 --> 00:12:08,561
‫את יודעת.‬

207
00:12:09,562 --> 00:12:11,814
‫שם.‬
‫-באמת, בן, היא אמא שלנו.‬

208
00:12:11,897 --> 00:12:14,900
‫אתה יכול להגיד "בשד". מה הרופא אמר?‬

209
00:12:15,651 --> 00:12:17,570
‫הם עדיין מחכים לתוצאות.‬

210
00:12:17,653 --> 00:12:21,073
‫היא כבר עברה ביופסיה.‬
‫למה לא התקשרת אליי קודם?‬

211
00:12:21,615 --> 00:12:26,245
‫אמא לא רצתה שתדאגי.‬
‫את יודעת איך היא בקטעים האלה.‬

212
00:12:26,328 --> 00:12:27,329
‫אני יודעת.‬

213
00:12:28,748 --> 00:12:32,752
‫אבל אם תחליטי במקרה לבוא הביתה...‬

214
00:12:33,544 --> 00:12:35,546
‫רק לסוף שבוע?‬
‫-אני מכירה את הנוהל.‬

215
00:12:35,629 --> 00:12:38,716
‫זה יעשה לאמא את היום.‬
‫-אני אחשוב על משהו.‬

216
00:12:39,175 --> 00:12:40,384
‫אז תבואי?‬

217
00:12:41,218 --> 00:12:42,261
‫ברגע שאוכל.‬

218
00:12:53,314 --> 00:12:55,316
‫- שמונה שנים קודם לכן -‬

219
00:12:55,399 --> 00:12:56,734
‫- הובלות -‬

220
00:12:58,027 --> 00:12:58,903
‫פתוח!‬

221
00:13:01,614 --> 00:13:03,991
‫סידני?‬
‫-יופי. אתה יכול לבוא הנה?‬

222
00:13:04,074 --> 00:13:06,744
‫אני צריכה לדעת אם המקום הזה מתאים לציור.‬

223
00:13:07,912 --> 00:13:08,913
‫אלוהים אדירים!‬

224
00:13:09,997 --> 00:13:11,874
‫מה קרה?‬
‫-אהה, כן.‬

225
00:13:11,957 --> 00:13:14,210
‫כרגיל, חבורות בעיניים.‬

226
00:13:14,877 --> 00:13:17,838
‫חתכים בשפתיים. אולי צלע שבורה.‬

227
00:13:18,380 --> 00:13:21,884
‫כמה חבלות בעקבות חבטה בעצם קהה,‬
‫ואין ספק שיש לי זעזוע מוח.‬

228
00:13:21,967 --> 00:13:25,387
‫אבל איך? איך זה קרה לך?‬

229
00:13:26,680 --> 00:13:28,098
‫סיפור מצחיק.‬

230
00:13:30,184 --> 00:13:32,895
‫הספה לא תישאר שם, נכון?‬
‫-אל תחליף נושא.‬

231
00:13:32,978 --> 00:13:36,190
‫צריך לקחת אותך לבית חולים.‬
‫-לא. בהחלט לא.‬

232
00:13:36,774 --> 00:13:38,859
‫בלי בית חולים, ובלי משטרה.‬

233
00:13:41,570 --> 00:13:43,197
‫אלכס, מי עשה לך את זה?‬

234
00:13:45,324 --> 00:13:47,034
‫את זוכרת את מענק המחקר שהשגתי?‬

235
00:13:47,827 --> 00:13:48,661
‫לא השגתי אותו.‬

236
00:13:49,370 --> 00:13:53,082
‫המענק היה על סך 150,000 דולר.‬
‫מי נתן לך כזה סכום?‬

237
00:13:53,666 --> 00:13:57,253
‫מישהו שעושה דברים כאלה‬
‫אם לא משלמים לו את הריבית בזמן.‬

238
00:13:58,003 --> 00:14:00,422
‫יש לי עד שבת להשיג את הכסף שלו...‬

239
00:14:02,591 --> 00:14:04,426
‫או שהוא יהרוג אותי.‬

240
00:14:07,096 --> 00:14:09,473
‫סידני, אני לא יודע מה לעשות.‬

241
00:14:11,267 --> 00:14:12,768
‫מה חשבת לעצמך?‬

242
00:14:12,852 --> 00:14:15,104
‫שאנחנו צריכים כסף בשביל המחקר.‬

243
00:14:16,605 --> 00:14:19,608
‫שכבר תרמת הרבה יותר מדי‬
‫מהכסף שקיבלת בהסדר.‬

244
00:14:19,692 --> 00:14:21,318
‫זה לא עניין של כסף.‬

245
00:14:21,402 --> 00:14:23,362
‫ההסדר עם ייק סידר אותי לכל החיים.‬

246
00:14:23,445 --> 00:14:26,407
‫אין לנו שום סיבה לדאגה.‬
‫-לך אין שום סיבה לדאגה.‬

247
00:14:27,283 --> 00:14:30,828
‫לי פשוט אין שום דבר.‬
‫-שטויות, ואתה יודע את זה.‬

248
00:14:32,746 --> 00:14:33,581
‫כמה?‬

249
00:14:35,958 --> 00:14:38,002
‫רבע מיליון דולר.‬

250
00:14:39,503 --> 00:14:40,379
‫אני אתקשר לבנק.‬

251
00:14:40,462 --> 00:14:42,590
‫סידני, אני לא יכול לקבל ממך כזה סכום.‬

252
00:14:42,673 --> 00:14:44,425
‫אני לא נותנת לך אותו.‬

253
00:14:44,508 --> 00:14:45,885
‫אני משקיעה בך.‬

254
00:14:46,552 --> 00:14:48,637
‫אתה תעזור לי למצוא תרופה לתדג"ח.‬

255
00:14:52,516 --> 00:14:53,934
‫אני לא אשכח את זה.‬

256
00:14:54,518 --> 00:14:55,603
‫אני לא אתן לך.‬

257
00:15:02,985 --> 00:15:04,486
‫אידיוט מופלא שכמוך.‬

258
00:15:06,947 --> 00:15:10,993
‫אולי אם היית משקיעה יותר זמן בעבודה‬
‫ופחות בסמסים לחבר שלך,‬

259
00:15:11,076 --> 00:15:12,870
‫לא היינו מנהלים את הדיון הזה.‬

260
00:15:12,953 --> 00:15:16,832
‫זה לא סתם דיון.‬
‫חואן אמר שהננו-בוטים מסוכנים.‬

261
00:15:16,916 --> 00:15:18,459
‫והוא לא החבר שלי!‬

262
00:15:18,542 --> 00:15:22,254
‫אז חבר שלך, שהוא לא החבר שלך,‬
‫מנסה לחבל במאמצים שלי,‬

263
00:15:22,338 --> 00:15:24,632
‫כי הוא כועס על זה שבגדת בו?‬

264
00:15:24,715 --> 00:15:26,884
‫ואתה שואל את עצמך‬
‫למה אנשים לא אוהבים אותך.‬

265
00:15:26,967 --> 00:15:28,177
‫דווקא לא.‬

266
00:15:29,929 --> 00:15:32,181
‫אני לא שואל את עצמי דבר כזה. בכלל לא.‬

267
00:15:35,100 --> 00:15:35,935
‫שקרן.‬

268
00:15:36,018 --> 00:15:40,773
‫כל הרעיון של החיים‬
‫כתחרות פופולריות לא מובן לי.‬

269
00:15:42,358 --> 00:15:44,652
‫אתה יכול להפסיק לשחק אותה זאב בודד.‬

270
00:15:44,735 --> 00:15:47,404
‫אם יש מישהי שמבינה‬
‫את היתרונות של העמדת פנים,‬

271
00:15:47,488 --> 00:15:50,866
‫זאת הבחורה שהשתמשה בכרטיס האשראי‬
‫של אבא שלה כדי להקים להקת פאנק.‬

272
00:15:50,950 --> 00:15:52,910
‫בבקשה שהשיחה הזאת תיגמר.‬

273
00:15:52,993 --> 00:15:56,205
‫זה שאכפת לך מאנשים זה לא סימן לחולשה, אל.‬

274
00:15:56,288 --> 00:15:59,667
‫ראיתי את ההבעה שלך‬
‫כשמצאנו את הבחור ההוא שמת בטנדר.‬

275
00:16:00,876 --> 00:16:02,002
‫קראו לו האנק.‬

276
00:16:02,586 --> 00:16:04,171
‫אתה רואה? אכפת לך.‬

277
00:16:06,590 --> 00:16:10,511
‫בגלל זה... בגלל זה מנדיי בנתה רובוטים.‬

278
00:16:11,595 --> 00:16:14,932
‫נתתי לך משימה, אז תחזרי לעבודה.‬

279
00:16:17,017 --> 00:16:18,394
‫כן, המפקד.‬

280
00:16:24,650 --> 00:16:28,654
‫שיט. שיט.‬

281
00:16:36,662 --> 00:16:37,830
‫האנה.‬

282
00:16:40,040 --> 00:16:40,874
‫אבי.‬

283
00:16:40,958 --> 00:16:43,335
‫אני יודעת שאמרת שאת רוצה מרחק.‬

284
00:16:43,419 --> 00:16:47,131
‫אבל עכשיו גיליתי שלאמא שלי יש סרטן,‬
‫ואני צריכה לדבר עם מישהי.‬

285
00:16:47,881 --> 00:16:51,343
‫אני ממש מצטערת.‬
‫אם יש משהו שאני יכולה לעשות...‬

286
00:16:51,427 --> 00:16:55,139
‫יש. אני מנסה להנדס לאחור‬
‫את תאי הגזע השיקומיים של סרקוב,‬

287
00:16:55,222 --> 00:16:57,766
‫ואני ממש אשמח לקבל עזרה במעבדה.‬

288
00:16:57,850 --> 00:16:59,268
‫אני לא חושבת שאוכל לעזור.‬

289
00:16:59,351 --> 00:17:00,686
‫אני יכולה להסביר לך.‬

290
00:17:00,769 --> 00:17:02,855
‫חואן או טילדה לא יכולים לעזור לך?‬

291
00:17:02,938 --> 00:17:04,773
‫הם עושים דברים שלהם.‬

292
00:17:04,857 --> 00:17:07,192
‫אבי, אני מצטערת, אני לא יכולה.‬

293
00:17:07,276 --> 00:17:09,445
‫למה כולם נלחמים בי?‬

294
00:17:09,528 --> 00:17:11,530
‫אני לא נלחמת בך,‬
‫אבל אני לא יכולה לעזור לך.‬

295
00:17:11,613 --> 00:17:14,283
‫עזרתי לפינץ', ואנשים נהרגו.‬

296
00:17:14,366 --> 00:17:16,410
‫עזרתי לך, ועברתי עינויים.‬

297
00:17:16,493 --> 00:17:19,121
‫זה מצב שונה לגמרי. לא יקרה לך כלום.‬

298
00:17:19,788 --> 00:17:21,165
‫את לא יכולה להבטיח דבר כזה.‬

299
00:17:22,332 --> 00:17:23,167
‫אני מצטערת.‬

300
00:17:24,877 --> 00:17:27,713
‫את מבינה שכל מה שאני עושה,‬
‫אני עושה בשבילך, נכון?‬

301
00:17:27,796 --> 00:17:32,676
‫אני הסיבה לזה שאת עדיין בחיים.‬
‫-את הסיבה לזה שאני תקועה... ככה.‬

302
00:17:33,635 --> 00:17:36,722
‫אלוהים אדירים.‬
‫-זה לא שיש לי ברירה.‬

303
00:17:36,805 --> 00:17:40,142
‫הניסוי הזה חייב להצליח.‬
‫אני חייבת לפתח תרופה.‬

304
00:17:41,060 --> 00:17:42,770
‫בבקשה תגידי שתעזרי לי.‬

305
00:17:44,313 --> 00:17:45,773
‫את מוכנה להקשיב לעצמך?‬

306
00:17:46,398 --> 00:17:48,484
‫את נשמעת כמו סרקוב!‬

307
00:17:50,402 --> 00:17:52,196
‫שום דבר לא היה קורה לי‬

308
00:17:52,279 --> 00:17:54,490
‫אם לא היית מתערבת בחיים שלי.‬

309
00:17:54,573 --> 00:17:57,743
‫את הסיבה לזה שאני מפלצת!‬

310
00:17:57,826 --> 00:17:58,744
‫האנה!‬

311
00:18:03,290 --> 00:18:05,042
‫את לא מפלצת.‬

312
00:18:07,461 --> 00:18:08,629
‫לא, אני לא.‬

313
00:18:09,630 --> 00:18:10,547
‫את המפלצת.‬

314
00:18:33,570 --> 00:18:34,446
‫חואן.‬

315
00:18:34,530 --> 00:18:35,489
‫היי.‬

316
00:18:36,448 --> 00:18:41,787
‫רציתי לבוא מוקדם ולעזור לארגן את המסיבה.‬

317
00:18:42,496 --> 00:18:47,376
‫אבל אם זאת בעיה, אני יכול ללכת...‬
‫-לא, לא, אתה חלק מהמשפחה.‬

318
00:18:47,459 --> 00:18:48,460
‫אתה תמיד מוזמן.‬

319
00:18:49,419 --> 00:18:51,171
‫רנטה. פלומה.‬

320
00:18:51,880 --> 00:18:53,215
‫דוד טמבל הגיע.‬

321
00:19:06,395 --> 00:19:09,565
‫הייתם מתים אם הייתם מנקים קצת עם שואב אבק?‬

322
00:19:09,648 --> 00:19:12,860
‫פינץ', מה את עושה פה?‬
‫-תירגעי, קוברה קאי.‬

323
00:19:12,943 --> 00:19:15,320
‫אני לא מחפשת קרב חוזר. עוד לא.‬

324
00:19:16,613 --> 00:19:17,531
‫איפה סרקוב?‬

325
00:19:17,614 --> 00:19:20,117
‫אני מעדיפה לדבר עם ד"ר בורק.‬

326
00:19:20,200 --> 00:19:22,077
‫כן? חבל.‬

327
00:19:22,161 --> 00:19:25,205
‫אנחנו לא ממש מחליטות‬
‫מי נוהגת באוטובוס בימינו.‬

328
00:19:25,289 --> 00:19:26,540
‫למה? מה קרה?‬

329
00:19:34,173 --> 00:19:37,634
‫קריין ניסתה להנדס לאחור את התרופה של סרקוב‬
‫עם הגופה של השמוק ההוא מפורטלנד.‬

330
00:19:41,221 --> 00:19:42,931
‫נצטרך להזמין פיצה, כנראה.‬

331
00:19:52,149 --> 00:19:56,153
‫היא הזריקה לנו את התרופה באמצע השינוי,‬
‫ועכשיו אנחנו מתחלפות באופן אקראי.‬

332
00:19:57,029 --> 00:19:58,447
‫אז אם לא מצאת דרך‬

333
00:19:58,530 --> 00:20:01,783
‫לשחזר את תאי הגזע השיקומיים,‬
‫אנחנו ממש חייבות למצוא את אלכס.‬

334
00:20:04,161 --> 00:20:05,162
‫תודה, פינץ'.‬

335
00:20:08,624 --> 00:20:12,252
‫אז מצאת?‬
‫-עוד לא, אבל אני קרובה.‬

336
00:20:12,836 --> 00:20:13,754
‫כמה קרובה?‬

337
00:20:16,548 --> 00:20:20,802
‫ניסיתי ליצור מיטוכונדריון חדש‬
‫ממקטעים שלא נפגמו,‬

338
00:20:20,886 --> 00:20:21,887
‫אבל זה לא עבד.‬

339
00:20:21,970 --> 00:20:25,182
‫אם זה עוזר, ניסיתי אותו דבר,‬
‫וקיבלתי אותה תוצאה.‬

340
00:20:25,265 --> 00:20:27,017
‫אני בטוחה שאם נעבוד ביחד‬

341
00:20:27,100 --> 00:20:29,603
‫ההתקדמות שלנו תואץ בקצב מעריכי.‬

342
00:20:29,686 --> 00:20:32,648
‫אני שמחה שאת אופטימית, אבל יש סיבה לכך‬

343
00:20:32,731 --> 00:20:35,025
‫שאלכס עשה תוך שבוע‬
‫מה שלא הצלחנו במשך חודשים.‬

344
00:20:35,108 --> 00:20:37,527
‫אני יודעת, הוא גאון-על.‬

345
00:20:37,611 --> 00:20:39,279
‫הוא גם יכול להיות בכל מקום בעולם.‬

346
00:20:39,363 --> 00:20:40,656
‫לא, הוא בעיר.‬

347
00:20:40,739 --> 00:20:42,115
‫איך את כל כך בטוחה?‬

348
00:20:45,202 --> 00:20:46,119
‫ד"ר בורק?‬

349
00:20:49,498 --> 00:20:51,833
‫כי אנחנו מכירות אותו כל החיים.‬

350
00:20:51,917 --> 00:20:54,670
‫הוא עדיין פה, כי הוא חסר סבלנות.‬

351
00:20:55,629 --> 00:20:58,840
‫וטוב שכך, כי זה מתחיל לכאוב.‬

352
00:20:59,549 --> 00:21:01,885
‫ולא כמו שאני אוהבת.‬
‫-זה לא טוב.‬

353
00:21:01,969 --> 00:21:03,303
‫מה את אומרת.‬

354
00:21:03,387 --> 00:21:05,389
‫ככל שסידני ואני נתחלף בצורה אקראית,‬

355
00:21:05,472 --> 00:21:07,391
‫כך המערכת תישחק מוקדם יותר.‬

356
00:21:08,183 --> 00:21:11,311
‫אני יכולה לחשוב על מאה דרכים‬
‫יותר מעניינות למות.‬

357
00:21:11,395 --> 00:21:14,398
‫חואן כבר מחפש אותו.‬
‫עדיף שנרכז את המאמצים שלנו כאן.‬

358
00:21:14,481 --> 00:21:18,277
‫את לא תמצאי את הפתרון. את בנאדם טוב.‬

359
00:21:18,902 --> 00:21:21,655
‫את לא יכולה לחשוב כמוהו.‬
‫-כמו מדענית מורדת?‬

360
00:21:21,738 --> 00:21:25,575
‫למה אנחנו הולכות סחור-סחור?‬
‫הוא משוגע מזוין.‬

361
00:21:25,659 --> 00:21:27,703
‫אז אני אחשוב כמו משוגעת מזוינת.‬

362
00:21:31,873 --> 00:21:32,708
‫בסדר.‬

363
00:21:34,876 --> 00:21:38,672
‫אני אלכס סרקוב, ואני מניאקית‬
‫אנוכית ונרקיסיסטית שמרוכזת בעצמה.‬

364
00:21:38,755 --> 00:21:40,716
‫ואני חושבת שאני תמיד צודקת.‬

365
00:21:40,799 --> 00:21:43,719
‫עכשיו אני צריכה לתקן‬
‫דנ"א מיטוכונדריאלי פגום.‬

366
00:21:43,802 --> 00:21:46,972
‫אבל אני לא אזהה‬
‫באופן שיטתי אזורים בעייתיים.‬

367
00:21:47,055 --> 00:21:49,474
‫לא. למה שהנסיינים יעניינו אותי?‬

368
00:21:49,558 --> 00:21:51,310
‫יש לי דברים יותר טובים לעשות.‬

369
00:21:51,393 --> 00:21:52,311
‫אז...‬

370
00:21:54,062 --> 00:21:55,272
‫אני פשוט...‬

371
00:21:59,276 --> 00:22:01,695
‫אחליף את המיטוכונדריה במיטוכונדריה שלי.‬

372
00:22:02,904 --> 00:22:03,864
‫זהו.‬

373
00:22:07,284 --> 00:22:09,786
‫אבי, זה נשמע קצת קלוש.‬

374
00:22:10,412 --> 00:22:11,621
‫אבל שווה לנסות.‬

375
00:22:12,914 --> 00:22:14,082
‫- שבע שנים קודם לכן -‬

376
00:22:14,166 --> 00:22:17,711
‫למה זה כל כך חשוב לך?‬
‫הם מתו כשהייתי בן שנתיים.‬

377
00:22:17,794 --> 00:22:19,212
‫כן, אבל זה יום השנה.‬

378
00:22:19,296 --> 00:22:21,214
‫חשבתי שאולי תרצה להעלות את זכרם.‬

379
00:22:21,298 --> 00:22:23,258
‫אני אפילו לא זוכר איך הם נראו.‬

380
00:22:23,342 --> 00:22:25,510
‫איך אני אמור להתאבל על מישהו שלא הכרתי?‬

381
00:22:25,594 --> 00:22:27,220
‫הם ההורים שלך.‬

382
00:22:27,929 --> 00:22:30,057
‫בטח יש לך רגשות כלשהם כלפיהם.‬

383
00:22:30,140 --> 00:22:32,434
‫ד"ר הולנבק תמיד אמר‬
‫שרגשות הם בזבוז אנרגיה.‬

384
00:22:32,517 --> 00:22:35,687
‫הולנבק היה המנחה שלך בדוקטורט,‬
‫לא הורה שלך.‬

385
00:22:35,771 --> 00:22:39,358
‫זה מה שקורה כשמעבירים אותך‬
‫לידי האוניברסיטה בגיל חמש.‬

386
00:22:39,441 --> 00:22:40,859
‫ואתה גדל אצל כנופיית מדענים‬

387
00:22:40,942 --> 00:22:43,153
‫שרוצים להשתמש בך כמחשב אנושי‬

388
00:22:43,236 --> 00:22:44,571
‫ולא להעניק לך ילדות.‬

389
00:22:44,654 --> 00:22:46,615
‫קיבלנו עוגה ביום ההולדת שלי.‬

390
00:22:47,491 --> 00:22:50,827
‫אתה בטח מרגיש משהו. משהו?‬

391
00:22:52,621 --> 00:22:53,455
‫שום דבר.‬

392
00:22:57,793 --> 00:23:00,879
‫אולי טינה מבעבעת בגלל האנוכיות שלהם.‬

393
00:23:00,962 --> 00:23:02,089
‫זה משהו.‬

394
00:23:03,173 --> 00:23:07,427
‫אף אחד לא רוצה לשמוע כמה אתה כועס‬
‫על זה שההורים שלך מתו כשהבית נשרף.‬

395
00:23:07,511 --> 00:23:10,305
‫זה בסדר לכעוס, אם ככה אתה מרגיש.‬

396
00:23:11,723 --> 00:23:16,395
‫אני רוצה שתבין שאין דרך שגויה להתאבל.‬

397
00:23:19,314 --> 00:23:21,191
‫על מי את מצפה שאתאבל?‬

398
00:23:23,110 --> 00:23:23,985
‫על אף אחד.‬

399
00:23:25,612 --> 00:23:28,323
‫בשבוע הבא נתחיל את הניסוי הקליני בילדים...‬

400
00:23:28,407 --> 00:23:31,034
‫אז רצית לוודא שאני לא ארתיע אותם‬

401
00:23:31,118 --> 00:23:33,036
‫בגלל האישיות הדוחה שלי?‬

402
00:23:33,120 --> 00:23:36,498
‫לא, אני פשוט חושבת שקצת רגישות לא תזיק.‬

403
00:23:37,082 --> 00:23:38,083
‫היא באמת לא תזיק.‬

404
00:23:38,792 --> 00:23:41,294
‫סליחה שאני לא אדם יותר טוב, סידני.‬

405
00:23:41,378 --> 00:23:42,838
‫זה לא מה שהתכוונתי להגיד.‬

406
00:23:43,672 --> 00:23:44,631
‫אני יודע.‬

407
00:23:45,632 --> 00:23:50,345
‫חשבתי על זה הרבה לאחרונה.‬
‫כבר עשית למעני המון.‬

408
00:23:50,429 --> 00:23:52,347
‫הלווית לי רבע מיליון דולר.‬

409
00:23:52,431 --> 00:23:54,599
‫כבר אמרתי לך, הכסף לא משנה.‬

410
00:23:54,683 --> 00:23:55,517
‫לי הוא משנה.‬

411
00:23:56,476 --> 00:23:58,854
‫את החברה האמיתית הראשונה שלי.‬

412
00:23:59,354 --> 00:24:02,482
‫בואי נגיד את האמת,‬
‫את החברה האמיתית היחידה שלי.‬

413
00:24:04,276 --> 00:24:06,653
‫אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך.‬
‫או משהו.‬

414
00:24:07,696 --> 00:24:10,449
‫אני לא הולכת לשום מקום. או משהו.‬

415
00:24:17,247 --> 00:24:19,749
‫שתיהן היו פה לפני כמה ימים.‬

416
00:24:20,333 --> 00:24:22,002
‫חתיכת תרגיל בשביל המבורגר בחינם.‬

417
00:24:22,085 --> 00:24:23,753
‫את זוכרת עוד משהו?‬

418
00:24:23,837 --> 00:24:26,590
‫ששילמתי על ההמבורגר מהטיפים שלי.‬

419
00:24:35,807 --> 00:24:37,058
‫הן שתו גם מילקשייק.‬

420
00:24:40,770 --> 00:24:42,606
‫והן גנבו צלחת.‬

421
00:24:50,739 --> 00:24:54,409
‫זאת אמרה שהיא יותר מוטרדת מפלאקס.‬

422
00:24:54,493 --> 00:24:56,411
‫זאת אמרה, "אז לא נהרוג אותו".‬

423
00:24:57,662 --> 00:24:59,164
‫אני חייבת לחזור לעבודה.‬

424
00:25:10,509 --> 00:25:12,594
‫- ספונסון -‬

425
00:25:12,677 --> 00:25:13,512
‫בנינג.‬

426
00:25:13,595 --> 00:25:15,305
‫- בנינג -‬

427
00:25:15,388 --> 00:25:18,433
‫הא"מים של בורק. אני צריך לדעת איפה הם.‬

428
00:25:24,606 --> 00:25:27,692
‫עדיף שנשקיע את הזמן בחיפוש אחרי אלכס.‬

429
00:25:27,776 --> 00:25:30,529
‫איך את יכולה לתת בו אמון‬
‫אחרי כל מה שהוא עשה לך?‬

430
00:25:30,612 --> 00:25:33,406
‫כי אני יודעת למה הוא מתנהג ככה.‬

431
00:25:33,490 --> 00:25:35,617
‫מתחת לקרום החיצוני יש...‬

432
00:25:35,700 --> 00:25:37,577
‫קרום פנימי?‬

433
00:25:37,661 --> 00:25:39,079
‫ומתחתיו‬

434
00:25:39,162 --> 00:25:42,374
‫יש ילד קטן ומפוחד‬
‫שהיתה לו ילדות מהגיהינום.‬

435
00:25:42,457 --> 00:25:45,627
‫הוא גדל במעבדה. עשו עליו ניסויים.‬

436
00:25:45,710 --> 00:25:47,587
‫התייחסו אליו כמו אל פריט ציוד.‬

437
00:25:47,671 --> 00:25:50,215
‫מה זה עושה לאישיות, לדעתך?‬

438
00:25:50,298 --> 00:25:51,800
‫הוא לא הקורבן פה.‬

439
00:25:51,883 --> 00:25:55,262
‫היא צודקת, את יודעת.‬
‫המסירות שלך כלפיו לא במקום.‬

440
00:25:59,808 --> 00:26:00,892
‫וזאת ההוכחה.‬

441
00:26:00,976 --> 00:26:01,935
‫תשתקי.‬

442
00:26:02,018 --> 00:26:02,978
‫מה?‬

443
00:26:03,687 --> 00:26:04,813
‫פינץ'.‬

444
00:26:05,897 --> 00:26:07,816
‫תקשיבי, הוא גם לא האיש הרע.‬

445
00:26:07,899 --> 00:26:10,277
‫כל החיים שלו הוא הרחיק אנשים,‬

446
00:26:10,360 --> 00:26:14,322
‫כי הוא חושב שפחות מסוכן להיות לבד‬
‫מאשר לאבד מישהו.‬

447
00:26:14,406 --> 00:26:16,783
‫ד"ר בורק, מה שקרה לסרקוב עצוב מאוד,‬

448
00:26:16,866 --> 00:26:20,245
‫אבל זה רק הסבר למעשים שלו, זאת לא הצדקה.‬

449
00:26:21,788 --> 00:26:23,039
‫אין פה כלום.‬

450
00:26:23,748 --> 00:26:26,876
‫לא צריך את המיטוכונדריה של אלכס.‬
‫צריך רק מיטוכונדריה בלי פגמים.‬

451
00:26:26,960 --> 00:26:28,378
‫אני לא מוכנה לקחת את הסיכון.‬

452
00:26:28,461 --> 00:26:31,506
‫המיטוכונדריה הלא פגומה היחידה‬
‫במעבדה היתה של סרקוב.‬

453
00:26:31,590 --> 00:26:33,133
‫ואנחנו יודעים שזה ריפא את נייט.‬

454
00:26:35,302 --> 00:26:37,470
‫אולי הוא השתמש בשירותים שלמעלה.‬

455
00:26:42,142 --> 00:26:45,228
‫רגע. נראה לי שמצאתי משהו.‬

456
00:26:49,774 --> 00:26:50,650
‫כן.‬

457
00:26:51,526 --> 00:26:52,444
‫אין בעד מה.‬

458
00:26:53,111 --> 00:26:55,905
‫את נכנסת פה לאזור מסוכן.‬

459
00:26:55,989 --> 00:26:58,658
‫את מעדיפה לשמור את הסוד של אלכס, או לחיות?‬

460
00:26:58,742 --> 00:27:00,535
‫למען האמת? גם וגם.‬

461
00:27:16,718 --> 00:27:18,219
‫סוף סוף.‬

462
00:27:23,058 --> 00:27:26,019
‫מה אתם אומרים אחד לשני?‬

463
00:27:26,102 --> 00:27:27,228
‫מכל אחד?‬

464
00:27:29,814 --> 00:27:32,525
‫אני יודע שהננו-בוטים קטנים,‬
‫אבל זה לא נראה לי מספיק.‬

465
00:27:32,609 --> 00:27:35,111
‫בדקתי שהמדפסת עובדת,‬

466
00:27:35,195 --> 00:27:38,323
‫ובהינתן הנסיבות חשבתי שזה יהיה...‬

467
00:27:38,990 --> 00:27:40,992
‫מה ההפך מפזיז?‬

468
00:27:42,827 --> 00:27:43,662
‫שקול.‬

469
00:27:43,745 --> 00:27:45,622
‫ואיך זה שקול?‬

470
00:27:45,705 --> 00:27:48,541
‫כדי לוודא שהננו-בוטים לא מסוכנים.‬

471
00:27:49,876 --> 00:27:51,503
‫בגלל הסמס מהחבר שלך?‬

472
00:27:51,586 --> 00:27:53,797
‫הדברים האלה מתקשרים אחד עם השני.‬

473
00:27:53,880 --> 00:27:54,881
‫כן.‬

474
00:27:55,423 --> 00:27:56,883
‫הם ננו-בוטים.‬

475
00:27:57,467 --> 00:27:58,968
‫זה כל הקטע שלהם.‬

476
00:27:59,052 --> 00:28:02,555
‫הם מתקשרים אחד עם השני.‬
‫בגלל זה אני צריך כל כך הרבה.‬

477
00:28:02,639 --> 00:28:03,765
‫אז תזדרזי.‬

478
00:28:03,848 --> 00:28:06,643
‫בגדתי בחברים שלי כי האמנתי במה שאתה עושה.‬

479
00:28:06,726 --> 00:28:08,895
‫אבל אם הדברים האלה נוראים כמו שחואן אומר,‬

480
00:28:08,978 --> 00:28:10,188
‫אז אנחנו בבעיה.‬

481
00:28:13,358 --> 00:28:14,901
‫אני מבטיח לך, טילדה.‬

482
00:28:15,485 --> 00:28:16,903
‫הם לא מסוכנים.‬

483
00:28:28,540 --> 00:28:30,625
‫טוב, שיט.‬

484
00:28:33,086 --> 00:28:33,920
‫יש משהו?‬

485
00:28:34,587 --> 00:28:35,797
‫עוד לא.‬

486
00:28:39,050 --> 00:28:40,552
‫אני רוצה לראות.‬
‫-רגע.‬

487
00:28:44,139 --> 00:28:44,973
‫הוא התייצב.‬

488
00:28:48,226 --> 00:28:49,102
‫זה עבד.‬

489
00:28:50,186 --> 00:28:54,524
‫המפתח הוא המיטוכונדריה של סרקוב.‬
‫זה אמור לרפא הכול.‬

490
00:28:54,607 --> 00:28:56,401
‫כולל שינויי הצורה האקראיים?‬

491
00:28:56,484 --> 00:28:58,278
‫כן, את כל תופעות הלוואי שלנו.‬

492
00:28:59,654 --> 00:29:00,655
‫עשיתי את זה.‬

493
00:29:04,117 --> 00:29:04,993
‫מדהים.‬

494
00:29:08,413 --> 00:29:09,998
‫תראי לי.‬
‫-רגע. לא!‬

495
00:29:14,502 --> 00:29:16,254
‫בבקשה תגידי לי שהכנת עוד.‬

496
00:29:17,839 --> 00:29:20,925
‫זה היה כל הדנ"א של סרקוב שהצלחנו למצוא.‬

497
00:29:21,009 --> 00:29:24,220
‫זין. צריך למצוא את סרקוב.‬

498
00:29:27,307 --> 00:29:28,808
‫צריך למצוא את סרקוב.‬

499
00:29:30,977 --> 00:29:32,187
‫את מרגישה קסומה?‬
‫-כן.‬

500
00:29:32,270 --> 00:29:34,063
‫בואי נראה את אצבעות הקסם שלך.‬

501
00:29:34,773 --> 00:29:36,566
‫לכי על זה. יופי.‬

502
00:29:36,649 --> 00:29:38,693
‫תגידי "אברקדברה".‬
‫-אברקדברה.‬

503
00:29:48,620 --> 00:29:52,457
‫- אבי:‬
‫אני יכולה לרפא אותנו! -‬

504
00:29:52,540 --> 00:29:53,374
‫איזה חרא.‬

505
00:29:53,458 --> 00:29:56,753
‫- אבל אני צריכה דנ"א של סרקוב! -‬

506
00:29:56,836 --> 00:29:59,130
‫לא, לא, לא. איזה חרא!‬

507
00:30:05,053 --> 00:30:08,139
‫סליחה. תיהנו מהמסיבה.‬
‫ההמבורגרים כמעט מוכנים.‬

508
00:30:09,307 --> 00:30:10,809
‫תיזהר עם הקללות.‬

509
00:30:13,311 --> 00:30:15,146
‫הראש שלי במקום אחר.‬

510
00:30:15,230 --> 00:30:17,315
‫יש הרבה עניינים בסיאטל.‬

511
00:30:18,900 --> 00:30:21,820
‫איך קוראים לה?‬
‫-לא משהו כזה.‬

512
00:30:22,862 --> 00:30:23,863
‫אז זה יכול לחכות.‬

513
00:30:24,614 --> 00:30:26,032
‫אתה פה עם המשפחה.‬

514
00:30:26,658 --> 00:30:27,992
‫כיף שאתה פה.‬

515
00:30:28,076 --> 00:30:29,327
‫כיף להיות פה.‬

516
00:30:35,792 --> 00:30:37,335
‫- טילדה -‬

517
00:30:37,418 --> 00:30:38,253
‫איזה חרא.‬

518
00:30:38,336 --> 00:30:41,840
‫זאת היא? חשבתי שזה לא משהו כזה.‬

519
00:30:43,758 --> 00:30:46,719
‫זה יהיה ממש קצר. אני מבטיח.‬

520
00:30:46,803 --> 00:30:47,929
‫אני כבר חוזר.‬

521
00:30:48,596 --> 00:30:49,973
‫אני מקווה שהיא שווה את זה.‬

522
00:30:52,684 --> 00:30:56,604
‫את מתעלמת ממני שבוע שלם, ועכשיו את מתקשרת?‬

523
00:30:56,688 --> 00:31:00,775
‫התחלתי לכתוב תשובה‬
‫לכל האזהרות בקשר לננו-בוטים,‬

524
00:31:00,859 --> 00:31:04,404
‫וכתבתי וכתבתי, ואז הבנתי‬

525
00:31:04,487 --> 00:31:07,156
‫שזה לא לסמס, זה לטלפון.‬

526
00:31:07,240 --> 00:31:08,241
‫אז...‬

527
00:31:08,324 --> 00:31:10,618
‫הנה, התקשרתי.‬

528
00:31:10,702 --> 00:31:15,081
‫את באמת חושבת שאת יכולה פשוט‬
‫להתקשר אליי כאילו שלא קרה כלום?‬

529
00:31:15,164 --> 00:31:17,584
‫תעשה לי טובה,‬
‫הצלתי אותך מלעשות מעצמך צחוק.‬

530
00:31:17,667 --> 00:31:20,420
‫אין סיכוי שאתה או אבי תצליחו להערים על אל.‬

531
00:31:20,503 --> 00:31:22,589
‫תגיד לי את האמת.‬

532
00:31:22,672 --> 00:31:24,340
‫בסולם של אחד עד...‬

533
00:31:25,592 --> 00:31:29,053
‫"לא ייאמן, איזה חרא",‬
‫עד כמה הננו-בוטים האלה גרועים?‬

534
00:31:29,137 --> 00:31:32,891
‫כשנסעת, הננו-בוטים פלשו‬
‫לגוף שלנו והשתלטו עלינו.‬

535
00:31:32,974 --> 00:31:35,351
‫הייתי לכוד בתוך העור שלי.‬

536
00:31:36,936 --> 00:31:40,356
‫אז "לא ייאמן, איזה חרא". בסדר, הבנתי.‬

537
00:31:40,440 --> 00:31:42,609
‫כן, לא ייאמן, איזה חרא. תגידי לי איפה אתם.‬

538
00:31:42,692 --> 00:31:43,735
‫לא.‬

539
00:31:43,818 --> 00:31:45,612
‫טילדה, למה את עושה את זה?‬

540
00:31:45,695 --> 00:31:49,073
‫ככל שתעזרי לו יותר,‬
‫ככה יהיה לנו יותר קשה לחזור להיות רגילים.‬

541
00:31:50,033 --> 00:31:51,910
‫פי-ג'יי היה הרגיל שלי.‬

542
00:31:51,993 --> 00:31:53,286
‫אוי, טילדה.‬

543
00:31:55,079 --> 00:31:56,039
‫טילדה, לא.‬

544
00:32:03,296 --> 00:32:04,380
‫נסתדר איתך.‬

545
00:32:37,497 --> 00:32:38,581
‫היי.‬

546
00:32:40,875 --> 00:32:42,377
‫המסיבה מאחורה.‬

547
00:32:42,460 --> 00:32:43,795
‫לא באתי למסיבה.‬

548
00:32:44,921 --> 00:32:47,090
‫איפה ד"ר סידני בורק?‬

549
00:32:47,173 --> 00:32:48,174
‫אתה מפלאקס?‬

550
00:32:48,257 --> 00:32:49,884
‫היא יצרה איתך קשר?‬

551
00:32:49,968 --> 00:32:53,638
‫מה אתם רוצים ממנה? ומה הקטע של התחפושת?‬

552
00:32:53,721 --> 00:32:59,185
‫היי, תתרכז, אחרת אהרוס‬
‫את היום הגדול של האחיינית שלך.‬

553
00:33:00,478 --> 00:33:02,522
‫חבל שאמרת את זה.‬

554
00:33:13,992 --> 00:33:15,493
‫קח, שתה.‬
‫-תודה.‬

555
00:33:17,704 --> 00:33:18,705
‫לאן חואן נעלם?‬

556
00:33:19,205 --> 00:33:20,540
‫הוא היה צריך לענות לטלפון.‬

557
00:33:21,290 --> 00:33:24,002
‫כדאי לו להזדרז,‬
‫אחרת הוא יפספס את ההמבורגר.‬

558
00:33:24,085 --> 00:33:26,838
‫אני חושב שזה הדבר האחרון‬
‫שמעניין אותו כרגע.‬

559
00:33:40,268 --> 00:33:41,144
‫בסדר.‬

560
00:34:03,916 --> 00:34:05,835
‫טוב, פאק.‬

561
00:34:15,470 --> 00:34:16,304
‫חואן?‬

562
00:34:18,431 --> 00:34:19,265
‫היי...‬

563
00:34:20,975 --> 00:34:24,228
‫אז יש משהו שיותר חשוב לך‬
‫מיום ההולדת של האחיינית שלך.‬

564
00:34:24,937 --> 00:34:27,899
‫אין לי ברירה.‬
‫-יש לך המון ברירות.‬

565
00:34:27,982 --> 00:34:30,693
‫ואני לא מבין למה אתה תמיד בוחר לעזוב.‬

566
00:34:30,777 --> 00:34:34,572
‫אם הייתי מספר לך, לא היית מאמין.‬

567
00:34:36,032 --> 00:34:39,994
‫אם אתה נוסע עכשיו, אל תחזור יותר אף פעם.‬

568
00:34:43,164 --> 00:34:44,749
‫זה לא הוגן...‬

569
00:34:44,832 --> 00:34:47,794
‫מה שלא הוגן זה שאתה‬
‫כל הזמן מתייחס למשפחה שלי,‬

570
00:34:47,877 --> 00:34:50,129
‫למשפחה שלך, כאל משהו זניח.‬

571
00:34:50,213 --> 00:34:52,715
‫אתם לא זניחים, אני נשבע שאתם לא.‬

572
00:34:52,799 --> 00:34:53,883
‫אז תוכיח.‬

573
00:34:53,966 --> 00:34:57,178
‫תחזור למסיבה. מה שקורה בסיאטל יכול לחכות.‬

574
00:35:01,224 --> 00:35:02,308
‫זה לא יכול לחכות.‬

575
00:35:03,142 --> 00:35:04,936
‫באמת שלא.‬
‫-חבר'ה.‬

576
00:35:05,019 --> 00:35:07,063
‫בואו, חבר'ה, תכף העוגה.‬

577
00:35:09,023 --> 00:35:10,274
‫אלחנדרו, מה קרה?‬

578
00:35:10,358 --> 00:35:11,275
‫חואן נוסע.‬

579
00:35:11,359 --> 00:35:13,277
‫אתה חייב ללכת?‬
‫-ועוד איך.‬

580
00:35:13,361 --> 00:35:14,195
‫אבל למה?‬

581
00:35:15,113 --> 00:35:15,947
‫מה קרה?‬

582
00:35:16,030 --> 00:35:17,198
‫אני מצטער.‬

583
00:35:46,394 --> 00:35:47,228
‫היי.‬

584
00:35:49,689 --> 00:35:50,857
‫יש לי בעיה.‬

585
00:35:52,233 --> 00:35:54,360
‫ולא ידעתי למי להתקשר.‬

586
00:36:04,245 --> 00:36:05,413
‫אתה... שיט!‬

587
00:36:06,789 --> 00:36:08,791
‫הסוכן של פלאקס באמת היה ליצן?‬

588
00:36:09,709 --> 00:36:11,752
‫חשבתי שזאת היתה מטאפורה.‬

589
00:36:15,214 --> 00:36:18,676
‫חואן, זה בסדר. הכול יסתדר.‬

590
00:36:25,892 --> 00:36:27,059
‫הייתי...‬

591
00:36:28,978 --> 00:36:31,272
‫הייתי צריך להישאר איתך ולעזור לך.‬

592
00:36:32,148 --> 00:36:35,693
‫אבל לא נשארתי, כי אני אנוכי.‬

593
00:36:35,776 --> 00:36:37,820
‫לא, אני הייתי האנוכית.‬

594
00:36:39,530 --> 00:36:42,825
‫השתמשתי בננו-בוטים‬
‫כתירוץ כדי לחפש את טילדה.‬

595
00:36:44,660 --> 00:36:47,622
‫ניסיתי להשתמש בפרומונים‬
‫כדי שהאנה תעזור לי במעבדה.‬

596
00:36:51,083 --> 00:36:52,460
‫נראה לי שניצחת.‬

597
00:36:52,543 --> 00:36:54,921
‫כן. אבל מצד שני,‬

598
00:36:56,214 --> 00:36:58,758
‫זה עזר לי להבין שאני חייבת לך התנצלות.‬

599
00:36:59,342 --> 00:37:01,552
‫אני תמיד אומרת‬
‫שאני לא רוצה להשתמש בפרומונים,‬

600
00:37:01,636 --> 00:37:04,513
‫אבל ברגע שאני צריכה משהו,‬
‫אין לי בעיה להשתמש בהם.‬

601
00:37:05,264 --> 00:37:08,226
‫אולי אם הייתי קצת פחות אנוכית‬
‫לא היינו מסתבכים ככה.‬

602
00:37:12,730 --> 00:37:16,275
‫בואי נקבור את הליצן הזה‬
‫כדי שנוכל לחזור למעבדה.‬

603
00:37:16,359 --> 00:37:17,485
‫כן.‬

604
00:37:21,489 --> 00:37:22,698
‫היי, אבי,‬

605
00:37:24,242 --> 00:37:26,327
‫את חושבת שנוכל לחזור להיות אנושיים?‬

606
00:37:27,954 --> 00:37:29,997
‫מהבחינה הגנטית, בטח.‬

607
00:37:31,165 --> 00:37:32,875
‫אבל אחרי כל מה שעשינו?‬

608
00:37:34,418 --> 00:37:35,378
‫אני לא יודעת.‬

609
00:37:36,337 --> 00:37:37,296
‫כן.‬

610
00:37:40,299 --> 00:37:41,634
‫זה מה שחשבתי.‬

611
00:37:43,177 --> 00:37:45,763
‫אבל אני אגלה בקרוב. וגם אתה.‬

612
00:37:48,182 --> 00:37:49,558
‫איך תעשי את זה?‬

613
00:37:49,642 --> 00:37:51,560
‫כשנגיע לגשר, נעבור אותו.‬

614
00:37:58,109 --> 00:37:59,485
‫גשר.‬
‫-איזה גשר?‬

615
00:37:59,568 --> 00:38:01,487
‫אני יודע איפה סרקוב.‬
‫-מה?‬

616
00:38:01,570 --> 00:38:05,074
‫כשדיברתי עם טילדה בטלפון‬
‫שמעתי איזה צליל, ו...‬

617
00:38:05,157 --> 00:38:06,075
‫בואי הנה.‬

618
00:38:13,833 --> 00:38:15,876
‫את רואה? הנה.‬

619
00:38:17,295 --> 00:38:18,421
‫הם בפרימונט.‬

620
00:38:20,715 --> 00:38:21,757
‫בסדר.‬

621
00:38:22,550 --> 00:38:25,094
‫משהו באמת לא בסדר בננו-בוטים.‬

622
00:38:25,177 --> 00:38:27,305
‫סוף סוף! תודה.‬

623
00:38:27,388 --> 00:38:31,267
‫זה בסדר, נתקן את זה לפני סבב הניסויים הבא.‬

624
00:38:31,350 --> 00:38:32,935
‫הסבב הבא?‬

625
00:38:33,019 --> 00:38:36,564
‫כן. המדע הוא לא מדע מדויק, טילדה.‬

626
00:38:36,647 --> 00:38:39,400
‫אם נחכה לשלמות, לא נשיג שום דבר.‬

627
00:38:39,483 --> 00:38:41,193
‫זה לא מה שסיכמנו.‬

628
00:38:41,902 --> 00:38:46,115
‫לא סיכמנו שום דבר. אני עורך את המחקר שלי.‬

629
00:38:46,198 --> 00:38:48,534
‫ואם את לא עוזרת לי, את מעכבת אותי.‬

630
00:38:48,617 --> 00:38:53,205
‫אמרת שהתוכנית שלך תציל חיים,‬
‫לא שהיא תהפוך אנשים למפלצות רובוטיות.‬

631
00:38:53,289 --> 00:38:55,207
‫אכזבת אותי, טילדה.‬

632
00:38:55,291 --> 00:38:59,003
‫באמת חשבתי שאת מבינה מה אני מנסה לעשות פה.‬

633
00:39:00,421 --> 00:39:02,089
‫שנינו טעינו, כנראה.‬

634
00:39:02,173 --> 00:39:03,591
‫כנראה.‬

635
00:39:06,427 --> 00:39:07,887
‫מה נסגר?‬

636
00:39:08,387 --> 00:39:09,722
‫איך את מופתעת?‬

637
00:39:10,306 --> 00:39:12,725
‫אמרתי לך מפורשות שאני נושא נשק.‬

638
00:39:12,808 --> 00:39:15,728
‫אני מצטער,‬
‫אבל אני לא חושב שזה הולך להסתדר.‬

639
00:39:17,104 --> 00:39:19,273
‫אהה. בסדר.‬

640
00:39:19,982 --> 00:39:21,609
‫לפני שאני הולכת...‬

641
00:39:23,235 --> 00:39:24,236
‫לא!‬

642
00:39:25,946 --> 00:39:27,365
‫שלא תעזי לזוז.‬

643
00:39:30,451 --> 00:39:33,662
‫צדקת. הוא נשאר בעיר כי הוא חסר סבלנות.‬

644
00:39:35,039 --> 00:39:37,625
‫כשניכנס, תנו לי לדבר איתו.‬

645
00:39:49,762 --> 00:39:51,305
‫אני בסדר, תודה.‬

646
00:39:52,473 --> 00:39:55,851
‫בואו נלך.‬
‫-קצב השינויים שלכן עולה.‬

647
00:39:55,935 --> 00:39:59,063
‫זה יכול להיות סימן לתשישות של תאי הגזע.‬
‫-אז אם ככה...‬

648
00:40:02,149 --> 00:40:03,150
‫בדיוק.‬

649
00:40:05,444 --> 00:40:08,406
‫אני צריכה לעשות הכול בעצמי.‬

650
00:40:09,448 --> 00:40:12,535
‫מדפסת הננו-בוטים‬
‫היא חלק חיוני מהפרויקט שלי.‬

651
00:40:12,618 --> 00:40:14,620
‫יש לך מושג מה עשית?‬

652
00:40:14,703 --> 00:40:16,831
‫בטח עשיתי את החיים שלה הרבה יותר קלים.‬

653
00:40:17,832 --> 00:40:19,083
‫אין לך מושג.‬

654
00:40:19,166 --> 00:40:21,669
‫ברור שאת פה. אין לי זמן לזה.‬

655
00:40:21,752 --> 00:40:25,131
‫תצטרכי לחזור אחר כך.‬
‫אני מטפל בבעיית משאבי אנוש.‬

656
00:40:25,214 --> 00:40:27,967
‫אין אפשרות כזאת. אני צריכה קביעות.‬

657
00:40:28,968 --> 00:40:31,512
‫אתה היחיד שיכול לעזור לי להשיג אותה.‬

658
00:40:31,595 --> 00:40:33,097
‫ולמה שאעשה את זה?‬

659
00:40:33,180 --> 00:40:35,599
‫כי אני יכולה לתת לך שיטת הפצה חדשה.‬

660
00:40:36,308 --> 00:40:37,268
‫וקטור ויראלי.‬

661
00:40:37,351 --> 00:40:40,271
‫שטויות. סידני כבר אמרה שזה לא יעבוד.‬

662
00:40:41,105 --> 00:40:42,481
‫סידני שיקרה לך.‬

663
00:40:42,565 --> 00:40:44,525
‫אתה תעשה את זה, נכון?‬

664
00:40:44,608 --> 00:40:47,570
‫תבגוד בחברה הכי ותיקה שלך‬
‫עם האיד המופרע שלה‬

665
00:40:47,653 --> 00:40:49,363
‫בשביל איזו שטות מדעית.‬

666
00:40:49,447 --> 00:40:50,322
‫תזמון לא טוב.‬

667
00:40:57,371 --> 00:40:58,914
‫אוי, אני מקווה שלא.‬

668
00:41:06,130 --> 00:41:08,841
‫אני ממש מקווה שתציל אותי.‬

669
00:41:10,009 --> 00:41:14,972
‫אני יודעת שהיו בינינו חילוקי דעות,‬
‫אבל תמיד היית חשוב לי.‬

670
00:41:15,890 --> 00:41:18,559
‫סידני, תמיד היית החברה הכי טובה שלי.‬

671
00:41:19,310 --> 00:41:21,937
‫אני צריך שתאמיני לי‬
‫כשאני אומר שלא משנה מה יקרה,‬

672
00:41:22,021 --> 00:41:24,857
‫אין לך שום סיבה לדאגה.‬

673
00:41:26,233 --> 00:41:28,402
‫לך, מצד שני...‬
‫-אלכס!‬

674
00:41:32,573 --> 00:41:34,200
‫הכול ייגמר בקרוב.‬

675
00:42:51,652 --> 00:42:54,154
‫תרגום כתוביות: Bronek Perelmuter‬