1
00:00:22,605 --> 00:00:24,482
‫המים האלה מחברים אותך למקום.‬

2
00:00:24,566 --> 00:00:25,900
‫לגמרי.‬

3
00:00:25,984 --> 00:00:29,779
‫אנחנו ליד האוקיינוס האטלנטי,‬
‫ואתה מרגיש הרבה יותר מחובר‬

4
00:00:29,863 --> 00:00:34,200
‫כשאתה משקיף מזרחה, לעבר אפריקה,‬

5
00:00:35,535 --> 00:00:39,372
‫כי המים האלה היו‬
‫תעלת הלידה של האפרו-אמריקאים.‬

6
00:00:40,540 --> 00:00:42,834
‫המים האלה קיימו אותנו.‬

7
00:00:44,044 --> 00:00:46,171
‫המים האלה הביאו אותנו לכאן.‬

8
00:00:47,255 --> 00:00:49,007
‫המים האלה השאירו אותנו בחיים.‬

9
00:00:53,720 --> 00:00:55,013
‫במסע האחרון שלנו,‬

10
00:00:55,513 --> 00:00:58,933
‫ד"ר ג'סיקה האריס ואני סיירנו בחופי בנין.‬

11
00:00:59,017 --> 00:01:00,435
‫יש לנו לוביה.‬

12
00:01:00,518 --> 00:01:03,271
‫יש לנו במיה. יש לנו אבטיח.‬

13
00:01:03,354 --> 00:01:04,981
‫היא עשתה את המסע איתנו.‬

14
00:01:07,442 --> 00:01:11,237
‫הלכנו בעקבות המצרכים והטעמים‬
‫שנמצאים בלב ההיסטוריה שלנו.‬

15
00:01:11,321 --> 00:01:12,155
‫טעים מאוד.‬

16
00:01:12,238 --> 00:01:16,159
‫כל מה שיש פה קדם לספינות העבדים.‬

17
00:01:26,127 --> 00:01:27,420
‫ובאמריקה,‬

18
00:01:28,046 --> 00:01:31,674
‫חקרנו את התמדתו וחדשנותו של המטבח השחור.‬

19
00:01:31,758 --> 00:01:34,302
‫יש לנו אורז.‬
‫-זה המצרך מספר אחת, אורז.‬

20
00:01:35,011 --> 00:01:37,472
‫לאורך ההגעה, השעבוד‬

21
00:01:37,972 --> 00:01:39,724
‫והאמנציפציה שלנו.‬

22
00:01:43,311 --> 00:01:47,524
‫הכרזת האמנציפציה הייתה באחד בינואר 1863.‬

23
00:01:47,607 --> 00:01:49,526
‫אז הפכנו לבני חורין לפי חוק.‬

24
00:01:56,241 --> 00:01:58,451
‫עכשיו אנחנו יוצאים למסע חדש‬

25
00:01:59,077 --> 00:02:00,703
‫ועוצרים בתחנה הראשונה שלנו,‬

26
00:02:01,371 --> 00:02:02,413
‫ניו אורלינס.‬

27
00:02:02,497 --> 00:02:05,792
‫החלק הכי טוב הוא‬
‫ארבע המילים האחרונות במתכון הזה.‬

28
00:02:05,875 --> 00:02:07,502
‫"תעביר את הרוטב החריף."‬

29
00:02:08,419 --> 00:02:09,838
‫אני סטיבן סטרפילד.‬

30
00:02:10,421 --> 00:02:12,465
‫כאדם שכותב על אוכל ושף בהכשרתו,‬

31
00:02:12,549 --> 00:02:14,968
‫וכמי שעבד כסומלייה יותר מעשור…‬
‫-לחיים.‬

32
00:02:15,051 --> 00:02:16,261
‫לחיים.‬
‫-לחיים.‬

33
00:02:16,344 --> 00:02:18,763
‫אני מקדיש זמן רב לספר את סיפור האוכל.‬

34
00:02:18,847 --> 00:02:23,143
‫היא הצליחה להאכיל ולתדלק‬
‫את התנועה למען זכויות האזרח.‬

35
00:02:23,226 --> 00:02:25,812
‫מאז שחרור העבדים ועד היום,‬

36
00:02:25,895 --> 00:02:28,022
‫ד"ר ג'יי ואני ממשיכים במסע שלנו‬

37
00:02:28,106 --> 00:02:31,192
‫לחשוף סיפורים של אפרו-אמריקאים‬

38
00:02:31,734 --> 00:02:35,238
‫באמצעות המזון שאנו מגדלים,‬
‫מכינים ומתכנסים סביבו.‬

39
00:02:38,116 --> 00:02:39,242
‫ברכות.‬

40
00:02:39,325 --> 00:02:42,328
‫האוכל ששינה את אמריקה.‬

41
00:03:26,080 --> 00:03:30,627
‫- על בטן מלאה:‬
‫מסע קולינרי מאפריקה לאמריקה -‬

42
00:03:30,710 --> 00:03:33,713
‫- צידה למסע -‬

43
00:03:38,092 --> 00:03:41,387
‫- לואיזיאנה -‬

44
00:03:41,471 --> 00:03:48,478
‫- ניו אורלינס -‬

45
00:03:48,561 --> 00:03:51,689
‫המים של ניו אורלינס‬
‫הביאו אליה אנשים חדשים,‬

46
00:03:51,773 --> 00:03:54,567
‫שפות חדשות, מצרכים חדשים,‬

47
00:03:54,651 --> 00:03:56,945
‫וכך יצרו תרבות מעורבת חדשה‬

48
00:03:57,904 --> 00:03:59,489
‫שנולדה בעולם חדש,‬

49
00:04:00,365 --> 00:04:01,950
‫תרבות קריאולית.‬

50
00:04:02,784 --> 00:04:05,119
‫למרות ההשפעות מארצות רבות ושונות,‬

51
00:04:05,203 --> 00:04:10,083
‫בלואיזיאנה, אין שום ספק‬
‫שזרעי התרבות הקריאולית שחורים.‬

52
00:04:12,418 --> 00:04:14,796
‫אין אבקת סוכר.‬
‫-אין אבקת סוכר. תראי!‬

53
00:04:16,589 --> 00:04:19,092
‫הגעתי לניו אורלינס עם המדריכה שלי,‬

54
00:04:19,175 --> 00:04:21,511
‫ד"ר ג'יי, שכבר עשרות שנים‬

55
00:04:21,594 --> 00:04:23,888
‫חוקרת את העולם באמצעות אוכל.‬

56
00:04:23,972 --> 00:04:26,182
‫ג'סיקה האריס פרסמה ספר ראשון‬

57
00:04:26,266 --> 00:04:29,352
‫שנקרא "הוט סטאף", נכון? איזו מנה הבאת?‬

58
00:04:29,435 --> 00:04:32,772
‫זה יאסה עוף, "פולה יאסה",‬
‫מסנגל שבמערב אפריקה.‬

59
00:04:32,855 --> 00:04:35,316
‫את רואה את עצמך כאנתרופולוגית קולינרית.‬

60
00:04:35,400 --> 00:04:37,527
‫מה זאת אומרת?‬
‫-אני נוסעת לכל מיני ארצות‬

61
00:04:37,610 --> 00:04:39,988
‫ואני מתעניינת לא רק באוכל ובטעמו‬

62
00:04:40,071 --> 00:04:42,699
‫אלא גם בקשר שלו לתרבות של אותה הארץ,‬

63
00:04:42,782 --> 00:04:45,326
‫מתוך מה הוא צמח ואילו מסורות יש שם.‬

64
00:04:45,410 --> 00:04:48,329
‫לכן היא האדם הטוב ביותר‬
‫לחקור איתו את ניו אורלינס‬

65
00:04:48,413 --> 00:04:50,790
‫ואת מה שהפך את המטבח שלה למיוחד כל כך.‬

66
00:04:51,541 --> 00:04:53,543
‫ניו אורלינס היא מקום מדהים,‬

67
00:04:53,626 --> 00:04:58,423
‫כי מיד אחרי האמנציפציה,‬
‫ואפילו לפני האמנציפציה,‬

68
00:04:58,506 --> 00:05:00,675
‫הייתה שם שיטה פוליטית,‬

69
00:05:00,758 --> 00:05:04,220
‫תחת שלטון הצרפתים והספרדים ושוב הצרפתים,‬

70
00:05:04,304 --> 00:05:09,684
‫שאפשרה את קיומה‬
‫של אוכלוסייה של אלפי כהי עור חופשיים.‬

71
00:05:09,767 --> 00:05:11,811
‫ורבים מהם היו קריאולים.‬

72
00:05:12,645 --> 00:05:16,274
‫והם יצרו עולם מסוג אחר.‬

73
00:05:17,900 --> 00:05:21,863
‫עיתונים, מוזיקה, סלונים ספרותיים.‬

74
00:05:21,946 --> 00:05:24,949
‫אנחנו גם מתחילים לקבל כוח פוליטי.‬

75
00:05:26,075 --> 00:05:27,785
‫בתקופת השיקום,‬

76
00:05:28,494 --> 00:05:30,955
‫אלפיים שחורים‬

77
00:05:31,039 --> 00:05:34,542
‫עבדו במשרות ממשלתיות.‬

78
00:05:35,418 --> 00:05:39,172
‫אנשים מתחילים לבנות עושר שחור,‬

79
00:05:39,255 --> 00:05:42,759
‫עושר שבמובנים מסוימים‬
‫אפילו הופך לעושר דורי.‬

80
00:05:42,842 --> 00:05:47,096
‫אנחנו מגלים שגם נשים היו מעורבות מאוד,‬

81
00:05:47,180 --> 00:05:52,268
‫והן מכרו קאלה, לביבות אורז‬
‫שהגיעו היישר ממערב אפריקה.‬

82
00:05:52,852 --> 00:05:56,356
‫הן הכינו אותן לפי הזמנה ואז מכרו אותן.‬

83
00:05:56,439 --> 00:06:00,026
‫"קאלה, קאלה. קאלה יפה,‬
‫טעימה וחמה. יש לי קאלה!"‬

84
00:06:00,109 --> 00:06:02,779
‫אז יש לנו מפגש של תרבויות,‬

85
00:06:02,862 --> 00:06:05,531
‫של השפעות צרפתיות, של השפעות ספרדיות.‬

86
00:06:05,615 --> 00:06:07,241
‫ואפריקאים.‬
‫-אפריקאים.‬

87
00:06:07,325 --> 00:06:10,620
‫כל הדברים האלה יצרו מקום שונה מאוד.‬

88
00:06:19,087 --> 00:06:22,423
‫תערובת התרבויות המיוחדת‬
‫שהעניקה לניו אורלינס את ייחודה‬

89
00:06:22,507 --> 00:06:25,218
‫ניכרת במטבחה עד היום.‬

90
00:06:25,760 --> 00:06:28,846
‫ד"ר ג'יי ואני הולכים לבקר‬
‫את השף האמריקאי-סנגלי‬

91
00:06:28,930 --> 00:06:32,725
‫סריגנה מביי ממסעדת דקאר נולה,‬

92
00:06:33,810 --> 00:06:37,563
‫שהתפריט בה מציג את הקשר התרבותי העמוק‬

93
00:06:37,647 --> 00:06:39,899
‫בין מערב אפריקה לניו אורלינס.‬

94
00:06:40,400 --> 00:06:46,114
‫מצטרפת אלינו מישל ג'ואן פפיון,‬
‫קריאולית ילידית דור שמיני,‬

95
00:06:46,197 --> 00:06:49,200
‫כשאני אומר "נאנגה דפ",‬
‫אתם אומרים, "מאנגי פי".‬

96
00:06:49,283 --> 00:06:50,827
‫בסדר.‬
‫-זה פשוט לומר "שלום".‬

97
00:06:52,912 --> 00:06:54,372
‫עכשיו תאמרו עם כוונה.‬

98
00:06:55,331 --> 00:06:57,834
‫זה נשמע כמו מילה קריאולית מלואיזיאנה.‬

99
00:06:57,917 --> 00:06:59,252
‫מאנגי פי.‬
‫-כן, בדיוק.‬

100
00:06:59,335 --> 00:07:01,796
‫מאנגי פי. אני כאן.‬
‫-זה מה שאמרנו.‬

101
00:07:01,879 --> 00:07:03,131
‫מקסים.‬
‫-נחמד.‬

102
00:07:03,214 --> 00:07:04,173
‫אני מקווה שתיהנו.‬

103
00:07:04,257 --> 00:07:05,466
‫תודה.‬
‫-תודה, שף.‬

104
00:07:05,550 --> 00:07:06,384
‫תודה, שף.‬

105
00:07:06,467 --> 00:07:09,804
‫זה כמו לחזור הביתה.‬
‫כשאנשים שואלים, "למה ניו אורלינס?"‬

106
00:07:09,887 --> 00:07:13,599
‫התשובה הקבועה שלי היא‬
‫"כי הנשמה שלי שרה שם".‬

107
00:07:13,683 --> 00:07:16,018
‫כי המקום הזה הוא‬

108
00:07:16,102 --> 00:07:18,855
‫אחת מערי המזון המרכזיות‬
‫בחצי הזה של כדור הארץ.‬

109
00:07:18,938 --> 00:07:22,859
‫כן. ההיסטוריה של ניו אורלינס מדהימה,‬

110
00:07:22,942 --> 00:07:27,697
‫ואני מרגיש שעדיין‬
‫אפשר להרגיש אותה אצל התושבים,‬

111
00:07:27,780 --> 00:07:30,908
‫לא רק של ניו אורלינס‬
‫אלא גם של לואיזיאנה בכלל.‬

112
00:07:30,992 --> 00:07:31,826
‫כן.‬

113
00:07:31,909 --> 00:07:36,539
‫אז את מדרום לואיזיאנה, ליד לאפייט?‬

114
00:07:36,622 --> 00:07:37,707
‫ממש בפנים הארץ.‬

115
00:07:37,790 --> 00:07:41,878
‫אני קוראת לזה חבל הביצות,‬
‫כי הביצות עוברות בשטח שלנו.‬

116
00:07:41,961 --> 00:07:45,006
‫חלק מהשטח בורא מצמחייה, ושם נמצא הבית.‬

117
00:07:45,089 --> 00:07:47,008
‫והחצר האחורית היא היער.‬

118
00:07:47,091 --> 00:07:49,635
‫ואז אתה חוצה את היער ומגיע לביצות.‬

119
00:07:49,719 --> 00:07:50,553
‫לביצות.‬

120
00:07:50,636 --> 00:07:54,515
‫והשושלת המשפחתית שלנו קשורה למרגריט,‬

121
00:07:54,599 --> 00:07:58,144
‫אחת מהאימהות המייסדות של המשפחה.‬

122
00:07:58,227 --> 00:08:00,813
‫במאה ה-18 הסיפור שלה‬

123
00:08:00,897 --> 00:08:04,400
‫היה שהיא קיבלה הבטחה‬
‫שתצא לחופשי מהאיש ששעבד אותה,‬

124
00:08:04,484 --> 00:08:06,110
‫גרגואר גילורי.‬

125
00:08:06,194 --> 00:08:09,780
‫היא האמינה שהיא תהיה חופשייה במותו.‬

126
00:08:09,864 --> 00:08:11,908
‫ילדיו סירבו להכיר בכך.‬

127
00:08:11,991 --> 00:08:15,161
‫אז היא ברחה לניו אורלינס,‬
‫לבית המשפט הספרדי שם,‬

128
00:08:15,244 --> 00:08:17,163
‫והגישה נגדם תביעה, והיא ניצחה.‬

129
00:08:17,246 --> 00:08:23,085
‫אז היא והילדים שלה חזרו לדרום לואיזיאנה‬

130
00:08:23,169 --> 00:08:26,130
‫ועברו לגור ביער.‬

131
00:08:26,214 --> 00:08:30,009
‫ומאז אנחנו שם.‬

132
00:08:30,092 --> 00:08:31,594
‫אני אשתה לזכר מרגריט.‬

133
00:08:31,677 --> 00:08:33,471
‫כן, כל הכבוד למרגריט.‬

134
00:08:33,554 --> 00:08:36,432
‫כל הכבוד למרגריט על זה. כן.‬

135
00:08:36,516 --> 00:08:41,771
‫אני רוצה לשאול אותך‬
‫על הקריאוליות כחלק מהזהות שלך,‬

136
00:08:41,854 --> 00:08:44,190
‫אם את מזדהה כך ואיך, כשגדלת,‬

137
00:08:44,273 --> 00:08:46,192
‫התייחסת למילה ולזהות הזאת.‬

138
00:08:46,275 --> 00:08:49,820
‫כן, אני בהחלט מזדהה כך. תמיד הזדהיתי.‬

139
00:08:49,904 --> 00:08:52,406
‫ואני חושבת שבשבילנו המשמעות של קריאולי‬

140
00:08:52,490 --> 00:08:57,328
‫היא תערובת של אפריקאי, צרפתי וילידי,‬

141
00:08:57,411 --> 00:09:03,084
‫והאופן שבו כל אלה מתחברים.‬
‫-וההיסטוריה המעורבת הזאת‬

142
00:09:03,167 --> 00:09:05,628
‫היא חלק מהמסורת הקריאולית.‬

143
00:09:05,711 --> 00:09:09,757
‫קודם כול, זה בא מהמילה הספרדית "קריאר",‬

144
00:09:09,840 --> 00:09:13,010
‫שפירושה ליצור, להיוולד כמעט.‬

145
00:09:13,844 --> 00:09:17,014
‫ולכן, במקור, ייתכן שהמשמעות הייתה‬

146
00:09:17,098 --> 00:09:21,185
‫שהילדים של האפריקאים‬

147
00:09:21,269 --> 00:09:23,980
‫שנולדו בעולם החדש‬

148
00:09:25,189 --> 00:09:26,732
‫היו קריאולים.‬

149
00:09:26,816 --> 00:09:29,569
‫אבל אני חושבת שהדבר הכי מאפיין,‬

150
00:09:29,652 --> 00:09:32,989
‫כשאני חושבת מה היא תרבות קריאולית,‬

151
00:09:33,072 --> 00:09:36,784
‫הוא המזון שאנחנו אוכלים‬
‫כי אלה הדברים שאנחנו מגדלים.‬

152
00:09:36,867 --> 00:09:40,913
‫אז אורז הוא מצרך יסוד, במיה גם,‬

153
00:09:40,997 --> 00:09:43,624
‫לוביה הייתה משהו שגידלנו.‬

154
00:09:43,708 --> 00:09:47,211
‫כל שלושת הדברים האלה מקורם ביבשת אפריקה.‬

155
00:09:47,295 --> 00:09:48,671
‫הם באו איתנו.‬

156
00:09:49,839 --> 00:09:51,215
‫אוקיי, שף.‬

157
00:09:51,799 --> 00:09:55,428
‫אז זה "סופו קנייה", שהוא בעצם…‬

158
00:09:55,511 --> 00:09:58,973
‫"סופו" זה מרק, "קנייה" זה במיה,‬

159
00:09:59,056 --> 00:10:03,144
‫וזה בעצם הדבר‬
‫שניו אורלינס מפורסמת בו, הגמבו.‬

160
00:10:03,644 --> 00:10:06,230
‫בסדר.‬
‫-אני מקווה שתיהנו. בתיאבון.‬

161
00:10:06,314 --> 00:10:08,316
‫בתיאבון.‬
‫-תודה.‬

162
00:10:09,650 --> 00:10:10,776
‫קח אורז.‬

163
00:10:11,652 --> 00:10:12,612
‫תודה.‬

164
00:10:22,496 --> 00:10:24,540
‫וואו. מעולה, שף.‬

165
00:10:26,042 --> 00:10:28,628
‫אחד הדברים שהרשימו אותי‬

166
00:10:28,711 --> 00:10:34,925
‫במסע הזה ממערב אפריקה ללואיזיאנה‬

167
00:10:35,551 --> 00:10:38,554
‫הוא תפקידם של צרפתים.‬

168
00:10:38,638 --> 00:10:43,601
‫האם יש משהו בטכניקות של המנות האלה‬

169
00:10:43,684 --> 00:10:47,313
‫שהושפע מהמטבח הצרפתי?‬

170
00:10:47,396 --> 00:10:49,565
‫כלומר, בכנות, אני באמת מאמין‬

171
00:10:49,649 --> 00:10:54,111
‫שסנגל נתנה השראה למטבח‬
‫של ניו אורלינס במגוון דרכים,‬

172
00:10:54,195 --> 00:10:56,822
‫וכשאני מדבר על סנגמביה,‬

173
00:10:56,906 --> 00:11:00,534
‫אני כולל את כל ארצות מערב אפריקה.‬

174
00:11:01,118 --> 00:11:02,620
‫אבל לא נותנים לנו את הקרדיט,‬

175
00:11:02,703 --> 00:11:05,665
‫כי הצרפתים היו אלה ששלטו בנו.‬

176
00:11:05,748 --> 00:11:07,291
‫אנשים רבים מאמינים…‬

177
00:11:09,085 --> 00:11:11,003
‫שמנת הגמבו נוצרה בהשראת הבויאבז,‬

178
00:11:11,087 --> 00:11:15,091
‫וזה לא נכון. אם מסתכלים‬
‫על כל מנה מוכרת בניו אורלינס…‬

179
00:11:15,883 --> 00:11:17,426
‫האורז הוא הבולט ביותר.‬

180
00:11:17,510 --> 00:11:20,888
‫אם מסתכלים על סנגל,‬
‫רוב המנות שלנו מבוססות על אורז.‬

181
00:11:20,971 --> 00:11:22,890
‫אורז ג'ולוף, רק אורז ובשר.‬

182
00:11:22,973 --> 00:11:25,393
‫אז אפשר לראות את המסלול בין שתי התרבויות.‬

183
00:11:25,476 --> 00:11:26,727
‫לגמרי.‬

184
00:11:27,228 --> 00:11:29,063
‫אורז ג'ולוף זה ג'מבלאיה.‬

185
00:11:29,146 --> 00:11:31,899
‫כשאתה מדבר על היד האפריקאית בסיר‬

186
00:11:31,982 --> 00:11:33,901
‫ואיך היד האפריקאית בסיר‬

187
00:11:33,984 --> 00:11:39,407
‫היא, בסופו של דבר,‬
‫מה שהגדיר את הסיר בצורה שונה מאוד.‬

188
00:11:40,866 --> 00:11:44,662
‫אנחנו לא מדברים על טכניקות צרפתיות.‬

189
00:11:44,745 --> 00:11:47,748
‫אנחנו מדברים בעצם על זה שהמרכיב‬

190
00:11:47,832 --> 00:11:51,794
‫הוא הדבר שעובר ומגדיר את המאכלים.‬

191
00:11:53,212 --> 00:11:58,092
‫לרעיון הזה שמראה איך סנגל וניו אורלינס‬

192
00:11:58,175 --> 00:12:01,804
‫מתחברות על הצלחת, יש תפקיד מכריע.‬

193
00:12:01,887 --> 00:12:04,473
‫ומעניין מאוד שזה סנגל,‬

194
00:12:04,557 --> 00:12:07,518
‫כי סטיבן ואני היינו בבנין בפעם הקודמת.‬

195
00:12:07,601 --> 00:12:10,396
‫גם לסנגל וגם לבנין יש‬

196
00:12:10,479 --> 00:12:13,524
‫נקודות שהפכו לנקודות יציאה‬

197
00:12:13,607 --> 00:12:18,696
‫למאות אלפי אפריקאים שנמכרו לעבדות.‬

198
00:12:20,281 --> 00:12:21,115
‫בבקשה.‬

199
00:12:22,408 --> 00:12:24,326
‫לביבות לוביה.‬

200
00:12:26,036 --> 00:12:28,831
‫ויש גם רוטב, בצל.‬

201
00:12:29,540 --> 00:12:30,916
‫כן. תודה.‬

202
00:12:33,919 --> 00:12:36,630
‫אז הרוטב הזה חשוב מאוד ללביבות.‬

203
00:12:36,714 --> 00:12:38,549
‫בצל הוא אחד מאותם ירקות‬

204
00:12:38,632 --> 00:12:41,010
‫שיוצאת מהם מתיקות אם מבשלים אותם מספיק.‬

205
00:12:41,093 --> 00:12:41,927
‫כן.‬

206
00:12:42,011 --> 00:12:45,890
‫נדמה שהבצלים התמוססו כמעט לגמרי ברוטב.‬

207
00:12:45,973 --> 00:12:48,726
‫כן.‬
‫-הוא התבשל למעלה משמונה שעות.‬

208
00:12:49,393 --> 00:12:50,227
‫מדהים.‬

209
00:12:51,061 --> 00:12:53,481
‫לרוטב הבצל יש טעם של סנגל.‬

210
00:12:53,564 --> 00:12:55,107
‫כן, לגמרי.‬

211
00:12:55,191 --> 00:12:56,275
‫טעים מאוד.‬

212
00:12:57,026 --> 00:13:00,237
‫יש לי סיפור מעניין על לוביה,‬

213
00:13:00,321 --> 00:13:02,031
‫ששמעתי רק לאחרונה.‬

214
00:13:02,114 --> 00:13:05,201
‫בנסיעה האחרונה שלי לאי גורה,‬

215
00:13:05,910 --> 00:13:08,287
‫שרבים מאבות אבותינו יצאו ממנו,‬

216
00:13:08,370 --> 00:13:10,748
‫היה בחור שסייר איתי שם וסיפר לי סיפורים,‬

217
00:13:10,831 --> 00:13:12,416
‫ואז שאלתי אותו,‬

218
00:13:13,375 --> 00:13:16,128
‫"מה אתה יודע על האוכל שהם אכלו?"‬

219
00:13:16,712 --> 00:13:20,466
‫והוא אמר לי שאבותינו‬
‫היו צריכים להיות במשקל 60 ק"ג על מנת‬

220
00:13:20,549 --> 00:13:22,968
‫לעלות לספינה, להפליג.‬

221
00:13:23,677 --> 00:13:27,139
‫והוא אמר שאחד הדברים‬
‫שהם האכילו אותם כדי לפטם אותם…‬

222
00:13:27,223 --> 00:13:29,099
‫בכל פעם שאני מדבר על זה, אני…‬

223
00:13:30,976 --> 00:13:34,313
‫אבל אחד הדברים ששימשו לפטם אותם‬
‫היה לוביה ושמן דקלים.‬

224
00:13:34,396 --> 00:13:35,773
‫אז יש לנו אקרה,‬

225
00:13:36,398 --> 00:13:39,568
‫לוביה עם בצל ושמן דקלים.‬

226
00:13:40,736 --> 00:13:42,196
‫זו מחווה מקסימה.‬

227
00:13:48,661 --> 00:13:53,916
‫כל הקריאולים קשורים לאבותיהם באפריקה.‬

228
00:13:53,999 --> 00:13:58,796
‫פלטת הטעמים והדברים שאנחנו מגדלים,‬

229
00:13:58,879 --> 00:14:00,798
‫הם נמצאים בדנ"א.‬
‫-חלק מהדנ"א.‬

230
00:14:00,881 --> 00:14:05,761
‫אבות אבותינו הובאו ללואיזיאנה כעבדים.‬

231
00:14:05,845 --> 00:14:10,599
‫אז בראש, בלב ובידיים שלהם,‬

232
00:14:11,183 --> 00:14:12,893
‫הם הביאו גם את האוכל שלהם.‬

233
00:14:21,318 --> 00:14:25,364
‫- אדגרד, לואיזיאנה -‬

234
00:14:26,991 --> 00:14:30,077
‫כדי להבין טוב יותר‬
‫את מקורות הבישול הקריאולי,‬

235
00:14:30,160 --> 00:14:34,206
‫אני נוסע עם מישל ג'ואן פפיון‬
‫לאדגרד, לואיזיאנה,‬

236
00:14:34,290 --> 00:14:37,793
‫בתעלה שהייתה שייכת למשפחתו של מתיו רוסב‬

237
00:14:37,877 --> 00:14:40,004
‫מאז המחצית השנייה של המאה ה-19.‬

238
00:14:42,089 --> 00:14:44,425
‫שטחי העשב והביצות של לואיזיאנה‬

239
00:14:44,508 --> 00:14:47,136
‫מספקים מזון למשפחות זה דורות רבים.‬

240
00:14:52,349 --> 00:14:54,518
‫כבר הרבה מאוד דורות,‬

241
00:14:54,602 --> 00:14:58,731
‫אנחנו עוסקים בחקלאות ומעבדים את האדמה,‬

242
00:14:58,814 --> 00:15:03,193
‫מגדלים בהמות, כמעט כל מה שצריך למחייתנו.‬

243
00:15:03,736 --> 00:15:07,323
‫סבתי למדה לדוג כשהייתה רק ילדה,‬

244
00:15:07,406 --> 00:15:09,658
‫והיא קיבלה את התפקיד‬

245
00:15:09,742 --> 00:15:13,245
‫לצאת ולהביא דגים בשביל המשפחה.‬

246
00:15:13,329 --> 00:15:16,373
‫הם היו חקלאים. הם גידלו דברים בגינה.‬

247
00:15:16,457 --> 00:15:19,126
‫הם טיפלו בגידולים, והיא הלכה לאגם‬

248
00:15:19,209 --> 00:15:22,129
‫כדי לקיים את המשפחה ולהאכיל את המשפחה.‬

249
00:15:22,212 --> 00:15:24,590
‫וזה משהו שקרה בכל יום.‬

250
00:15:24,673 --> 00:15:29,178
‫המים בשבילה היו טבע שני, כמו החיים בחווה.‬

251
00:15:30,179 --> 00:15:35,017
‫והיו לנו מקלות במבוק כמו של פעם‬

252
00:15:35,100 --> 00:15:36,560
‫ששימשו אותנו כחכות.‬

253
00:15:36,644 --> 00:15:38,979
‫אילו סוגים של דגים תפסתם?‬

254
00:15:39,063 --> 00:15:42,358
‫תפסנו פארידה, קרפיון, יאורן,‬

255
00:15:42,441 --> 00:15:43,692
‫היה לנו פורל.‬

256
00:15:44,944 --> 00:15:46,779
‫היה לנו בס.‬

257
00:15:47,613 --> 00:15:50,658
‫כילד עירוני שגדל באטלנטה,‬

258
00:15:50,741 --> 00:15:54,036
‫לא הייתי צריך לחשוב‬
‫מאין הגיעו מצרכי המזון שלנו.‬

259
00:15:54,787 --> 00:15:56,747
‫המשפחות של מישל ומאט‬

260
00:15:56,830 --> 00:16:01,168
‫נאלצו להסתמך על הביצות כמקור המזון שלהם.‬

261
00:16:01,877 --> 00:16:04,046
‫לתעלה הזאת קוראים תעלת הגדם.‬

262
00:16:04,129 --> 00:16:07,383
‫אני מבין למה קוראים לה כך.‬
‫-כן, יש פה גדמי עצים.‬

263
00:16:07,466 --> 00:16:10,302
‫בחורף תופסים פה הרבה חמנוניים.‬

264
00:16:10,386 --> 00:16:14,139
‫עכשיו יש פה הרבה דגי יאורן, הרבה יאורן.‬

265
00:16:14,723 --> 00:16:16,976
‫נראה שלחיות מחופי לואיזיאנה‬

266
00:16:17,059 --> 00:16:20,813
‫זה פן חשוב בתרבות הקריאולית.‬

267
00:16:20,896 --> 00:16:23,065
‫יש לי צרצרים כנועים למראה בשבילך.‬

268
00:16:23,148 --> 00:16:24,984
‫זה בדיוק מה שאני רוצה.‬

269
00:16:25,067 --> 00:16:28,404
‫מאט ומשפחתו חיים מהמים האלה גם היום,‬

270
00:16:29,029 --> 00:16:31,031
‫דגים בהם ארוחת ערב בכל שבוע.‬

271
00:16:31,991 --> 00:16:35,786
‫אני דג בתעלה הזאת 30 שנה או יותר.‬

272
00:16:35,869 --> 00:16:36,745
‫מדהים.‬

273
00:16:36,829 --> 00:16:39,665
‫אני יודע איפה הדגים נמצאים בכל עונה בשנה.‬

274
00:16:39,748 --> 00:16:42,876
‫עכשיו בואו נראה. רואים שם? נראה שיש משהו…‬

275
00:16:42,960 --> 00:16:46,130
‫אתה מטיל את החכה שם.‬
‫-כן, ממש ליד הגדם הזה.‬

276
00:16:46,213 --> 00:16:47,506
‫ליד הגדם?‬
‫-תראו את זה.‬

277
00:16:47,589 --> 00:16:49,883
‫אני רואה את הדגים מתחת למים.‬
‫-תסתכלו.‬

278
00:16:49,967 --> 00:16:51,885
‫אנחנו נמצא אותו. הוא כאן בסביבה.‬

279
00:16:51,969 --> 00:16:54,096
‫הנה הוא. תראו.‬
‫-הנה. ממש שם.‬

280
00:16:54,179 --> 00:16:55,931
‫הנה הוא. דג יפה. תראו.‬

281
00:16:56,015 --> 00:16:58,267
‫כן. יאורן ישר מהמים.‬
‫-פשוט ככה!‬

282
00:16:58,976 --> 00:17:00,394
‫זה דג יפהפה.‬
‫-כן.‬

283
00:17:00,477 --> 00:17:02,438
‫ישר מהמים. תפסנו פה דג.‬

284
00:17:05,524 --> 00:17:07,443
‫לשוט במים האלה עם המקומיים‬

285
00:17:07,526 --> 00:17:11,071
‫שעדיין חיים וניזונים מתנובת הארץ,‬
‫זה דבר שמלמד אותך ענווה.‬

286
00:17:12,740 --> 00:17:17,578
‫זה מזכיר לי שבעלות על אדמה‬
‫יכולה לספק מזון, מחסה ויציבות‬

287
00:17:17,661 --> 00:17:19,830
‫לדורות רבים בעתיד.‬

288
00:17:30,090 --> 00:17:33,761
‫כשאני ממשיך לחקור את חבל הארץ‬
‫שנתן לנו את האוכל הקריאולי,‬

289
00:17:35,554 --> 00:17:38,599
‫אני לא יכול להימלט מההיסטוריה הסבוכה‬

290
00:17:38,682 --> 00:17:41,393
‫של העבודה השחורה שקבורה באדמתו.‬

291
00:17:43,479 --> 00:17:46,565
‫אפילו אחרי האמנציפציה והשיקום,‬

292
00:17:46,648 --> 00:17:50,319
‫בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20,‬

293
00:17:50,402 --> 00:17:53,781
‫משפחות שחורות רבות נשארו קשורות למטעים,‬

294
00:17:53,864 --> 00:17:57,910
‫עסקו שם בחקלאות ועשו 100 אחוז מהעבודה,‬

295
00:17:57,993 --> 00:18:01,288
‫אך קיבלו כתשלום רק חלק מהרווחים.‬

296
00:18:01,830 --> 00:18:05,751
‫שיטה לא הוגנת שנקראה אריסות,‬

297
00:18:06,460 --> 00:18:09,046
‫שיטה שלא נעלמה כליל‬

298
00:18:09,129 --> 00:18:11,340
‫אלא בשנות ה-60 של המאה ה-20.‬

299
00:18:13,217 --> 00:18:17,971
‫אני נוסע למטע בלואיזיאנה‬
‫כדי להיפגש עם מר אלווין שילדס,‬

300
00:18:18,055 --> 00:18:21,767
‫מהנדס מכונות בגמלאות שגדל במשפחת אריסים.‬

301
00:18:22,351 --> 00:18:24,436
‫מה שלומך, מר שילדס?‬
‫-מצוין.‬

302
00:18:24,520 --> 00:18:25,813
‫טוב מאוד.‬
‫-מצוין.‬

303
00:18:28,565 --> 00:18:32,444
‫רציתי לשאול אותך על הסיפור האישי שלך,‬

304
00:18:32,528 --> 00:18:35,155
‫איפה גדלת ואיך גדלת.‬

305
00:18:35,239 --> 00:18:37,908
‫גדלתי במטע קיין ריבר.‬

306
00:18:38,826 --> 00:18:41,078
‫במשפחה של אריסים.‬

307
00:18:41,161 --> 00:18:44,957
‫תוכלי לספר לי קצת יותר איך זה היה‬

308
00:18:45,040 --> 00:18:47,084
‫להיות אריס‬

309
00:18:47,167 --> 00:18:49,711
‫כשהיית ילד בשנות ה-40 וה-50?‬

310
00:18:49,795 --> 00:18:55,384
‫קיבלת בקתת עבדים ששטחה 55-45 מ"ר.‬

311
00:18:55,467 --> 00:18:58,011
‫וקיבלת גם‬

312
00:18:58,095 --> 00:19:02,683
‫עוד שני דונם בערך לשתול גידולים משלך,‬

313
00:19:03,642 --> 00:19:07,354
‫לגדל תרנגולות, לגדל כמה חזירים.‬

314
00:19:08,981 --> 00:19:13,068
‫בעצם חיית מהיד לפה. לא היה לך כסף.‬

315
00:19:13,152 --> 00:19:15,112
‫לא היה לנו שום דבר, רק עבודה.‬

316
00:19:15,195 --> 00:19:17,990
‫איזה סוג של עבודה המשפחה שלך עשתה?‬

317
00:19:18,073 --> 00:19:19,867
‫קטפנו כותנה, כמובן.‬

318
00:19:21,410 --> 00:19:23,620
‫ועבדנו מעלות החמה עד השקיעה,‬

319
00:19:23,704 --> 00:19:28,458
‫ואתה בעצם מסכים לקבל חצי.‬

320
00:19:28,542 --> 00:19:32,588
‫חצי מהרווח בשבילך,‬

321
00:19:32,671 --> 00:19:36,341
‫והחצי השני הולך לבעל הקרקע.‬

322
00:19:36,425 --> 00:19:39,595
‫אבל אם לא היו לך אורוות,‬

323
00:19:39,678 --> 00:19:41,638
‫לא היו לך מחרשות,‬

324
00:19:41,722 --> 00:19:43,515
‫לא היו לך עגלות.‬

325
00:19:43,599 --> 00:19:46,977
‫היית צריך לשכור את כל זה מבעל המטע.‬

326
00:19:47,728 --> 00:19:51,023
‫אז ברגע שזה קרה,‬

327
00:19:51,732 --> 00:19:55,694
‫החצי שלך הפך לשליש.‬

328
00:19:55,777 --> 00:19:56,945
‫אתה מבין מה קרה?‬

329
00:19:57,613 --> 00:20:01,283
‫אז בסוף השנה, נשארת בלי רווח ובלי חוב.‬

330
00:20:01,783 --> 00:20:02,868
‫אולי.‬

331
00:20:02,951 --> 00:20:06,788
‫מה שמר שילדס מתאר‬
‫לא נראה כמו חירות אמיתית,‬

332
00:20:07,456 --> 00:20:08,957
‫לפחות לא בעיניי.‬

333
00:20:09,041 --> 00:20:13,545
‫האריסים, למרות החוזה הלא הוגן‬
‫עם בעלי הקרקעות,‬

334
00:20:13,629 --> 00:20:17,382
‫היו צריכים, כמובן, למצוא דרך‬
‫להאכיל את עצמם ואת משפחתם.‬

335
00:20:18,175 --> 00:20:21,803
‫לכל מטע הייתה חנות משלו.‬

336
00:20:21,887 --> 00:20:26,225
‫במהלך השנה לא היה לך מזומן,‬
‫לא לפני שקצרת את היבול.‬

337
00:20:27,017 --> 00:20:29,061
‫אז הם נתנו לך אשראי,‬

338
00:20:29,144 --> 00:20:32,231
‫והם מכרו לך דברים מהחנות.‬

339
00:20:32,314 --> 00:20:34,942
‫אז היית קונה קמח,‬

340
00:20:35,025 --> 00:20:38,070
‫היית קונה קמח תירס, סוכר,‬

341
00:20:38,153 --> 00:20:41,782
‫והיית מכין משהו שנקרא "קוש לחם תירס".‬

342
00:20:41,865 --> 00:20:42,950
‫קוש לחם תירס.‬

343
00:20:43,033 --> 00:20:47,621
‫כן, היית לוקח שמן, לארד, שזה שומן חזיר.‬

344
00:20:48,247 --> 00:20:50,916
‫כשטיגנת את חתיכות העור,‬
‫היית מוציא את השומן‬

345
00:20:50,999 --> 00:20:54,086
‫והיית שם אותו במחבת,‬
‫ואז היית לוקח קמח תירס,‬

346
00:20:54,169 --> 00:20:57,673
‫ואז מוסיף לו קצת מים‬
‫ומערבב הכול כאילו אתה מכין עוגה.‬

347
00:20:58,257 --> 00:21:01,468
‫אבל כשהשמן היה חם, שפכת את זה למחבת,‬

348
00:21:01,551 --> 00:21:04,137
‫למחבת שחורה, וערבבת הכול.‬

349
00:21:04,763 --> 00:21:08,141
‫ואז שמת מעל סוכר או קצת מולסה‬

350
00:21:08,976 --> 00:21:11,436
‫ומוזגת חלב, ואלה היו דגני הבוקר שלך.‬

351
00:21:12,271 --> 00:21:17,693
‫בסדר? זה מה שאכלת, הרבה מזה,‬
‫אבל זה מה שקיבלנו.‬

352
00:21:17,776 --> 00:21:21,113
‫כל מה שהם מצאו במחיר הכי זול‬

353
00:21:21,196 --> 00:21:24,616
‫הם שמו על המדף בשביל האריסים.‬

354
00:21:25,325 --> 00:21:30,747
‫בין המצרכים השכיחים בתזונת העבדים‬
‫היו קמח תירס, בשר חזיר ומולסה,‬

355
00:21:31,373 --> 00:21:33,041
‫שזה די קרוב לתפריט‬

356
00:21:33,125 --> 00:21:36,378
‫שמר שילדס אכל כמעט מאה שנים אחר כך.‬

357
00:21:37,254 --> 00:21:42,676
‫מה היו ההבדלים בין תקופת העבדות‬

358
00:21:42,759 --> 00:21:46,805
‫לתקופת השיקום והאריסות?‬

359
00:21:46,888 --> 00:21:51,935
‫ההבדל בתקופה היה שלא הייתה עבודת כפייה.‬

360
00:21:52,978 --> 00:21:55,939
‫היית קבלן עצמאי.‬

361
00:21:56,023 --> 00:22:01,028
‫יכולת לחוש מידה של גאווה.‬

362
00:22:01,111 --> 00:22:04,990
‫הכותנה הזאת, אני גידלתי אותה.‬

363
00:22:05,073 --> 00:22:09,328
‫חלק מהרווחים ממנה הם שלי,‬

364
00:22:09,411 --> 00:22:11,038
‫גם אם זה חלק קטן.‬

365
00:22:11,747 --> 00:22:15,667
‫וחשבת שהאריסות תימשך לנצח.‬

366
00:22:17,461 --> 00:22:19,546
‫עד שהגיעו המכונות.‬

367
00:22:20,630 --> 00:22:21,923
‫ומה קרה אז?‬

368
00:22:22,007 --> 00:22:24,217
‫כבר לא היו זקוקים לנו.‬

369
00:22:24,885 --> 00:22:26,762
‫הגיעה מכונת כותנה‬

370
00:22:27,262 --> 00:22:30,640
‫שקטפה את הכותנה, ואז אנשים התבקשו לעזוב.‬

371
00:22:32,309 --> 00:22:36,063
‫ואתה מחכה לתורך, לדפיקה על הדלת.‬

372
00:22:38,148 --> 00:22:39,858
‫"אתה יכול לצאת ביום רביעי?"‬

373
00:22:41,276 --> 00:22:44,738
‫אחרי מאות שנים פתאום התבקשת לעזוב.‬

374
00:22:46,156 --> 00:22:49,868
‫"ולא, אתה לא יכול לשאול את העגלה שלי‬
‫כדי לסחוב את הדברים שלך."‬

375
00:22:51,328 --> 00:22:53,663
‫"ואין לי איפה לשכן אותך."‬

376
00:22:55,665 --> 00:22:59,920
‫בעיניי זה נראה אכזרי,‬

377
00:23:00,796 --> 00:23:04,007
‫ובעיניי זה נראה שבעצם‬

378
00:23:04,841 --> 00:23:07,010
‫בעלי המטעים האלה, כי שוב,‬

379
00:23:07,094 --> 00:23:11,306
‫מדובר פה בעשרות שנים אחרי ביטול העבדות,‬

380
00:23:12,057 --> 00:23:14,601
‫אז הם גם נאחזים‬

381
00:23:15,519 --> 00:23:19,147
‫בכוח להיות מסוגל לומר,‬

382
00:23:19,231 --> 00:23:22,526
‫"אתה צריך לצאת מכאן ביום רביעי."‬

383
00:23:22,609 --> 00:23:25,487
‫עדיין אין שם אנושיות.‬

384
00:23:25,570 --> 00:23:26,780
‫אין כבוד.‬

385
00:23:26,863 --> 00:23:28,532
‫עיבדנו את האדמה‬

386
00:23:29,241 --> 00:23:31,159
‫וגרנו על האדמה.‬

387
00:23:31,243 --> 00:23:32,577
‫לא הכרנו שום דבר אחר.‬

388
00:23:32,661 --> 00:23:35,330
‫ואז הכריחו אותנו לעזוב את האדמה.‬

389
00:23:37,457 --> 00:23:38,583
‫לאן נלך?‬

390
00:23:39,084 --> 00:23:40,836
‫כן, איבדנו הרבה מאוד.‬

391
00:23:40,919 --> 00:23:42,421
‫איבדנו שם הרבה מאוד.‬

392
00:23:42,504 --> 00:23:45,340
‫אז כשהמשפחות עברו לעיר,‬

393
00:23:46,675 --> 00:23:49,678
‫הממשלה באה ואמרה,‬

394
00:23:49,761 --> 00:23:53,181
‫"נבנה הרבה בתים של הממשלה ונשכן אתכם בהם."‬

395
00:23:53,265 --> 00:23:57,102
‫ואז הממשלה הלכה לאזור הכי גרוע של העיר,‬

396
00:23:57,185 --> 00:24:00,647
‫בנתה הרבה שיכונים ממשלתיים,‬

397
00:24:02,107 --> 00:24:04,734
‫וכך יצרה גטו.‬

398
00:24:04,818 --> 00:24:07,946
‫לכן, כשאני נוסע באזור המטעים,‬

399
00:24:08,029 --> 00:24:08,947
‫אני רואה את ביתי.‬

400
00:24:09,781 --> 00:24:13,702
‫זה מה שאנחנו יצרנו, כאנשים שחורים.‬

401
00:24:14,536 --> 00:24:18,957
‫גם אם אין לנו בעלות על זה‬
‫ואף אחד לא יחלוק את זה איתנו.‬

402
00:24:19,040 --> 00:24:20,542
‫אבל זה שלנו.‬

403
00:24:20,625 --> 00:24:23,044
‫אנחנו במטע עכשיו. כאדם שחור,‬

404
00:24:23,128 --> 00:24:25,046
‫כשאני שומע את המילה "מטע",‬

405
00:24:25,964 --> 00:24:27,507
‫אני מרגיש לא נוח,‬

406
00:24:27,591 --> 00:24:31,219
‫כי חינכו אותי, ביחס למילה הזאת,‬

407
00:24:31,303 --> 00:24:35,098
‫שזה משהו שלא מדברים עליו.‬

408
00:24:35,724 --> 00:24:39,352
‫זה היה מקור לבושה.‬

409
00:24:40,228 --> 00:24:42,856
‫המטע שלנו.‬

410
00:24:42,939 --> 00:24:45,859
‫אל תהפכו את זה למילה רעה‬

411
00:24:45,942 --> 00:24:48,904
‫רק כי אבותיכם היו עבדים במטעים.‬

412
00:24:48,987 --> 00:24:52,324
‫חלק גדול מהחוויה של השחורים באמריקה‬

413
00:24:52,407 --> 00:24:54,242
‫קשור להדחקה.‬

414
00:24:54,326 --> 00:24:58,997
‫הדחקנו את סיפור המקור שלנו מהמטעים,‬

415
00:24:59,080 --> 00:25:02,334
‫עד כדי כך שעכשיו אנשים שחורים אומרים,‬

416
00:25:02,417 --> 00:25:04,085
‫"אני לא רוצה לעבד אדמה יותר,‬

417
00:25:04,169 --> 00:25:07,172
‫"כי זה יותר מדי מזכיר את הדבר ההוא."‬

418
00:25:07,255 --> 00:25:10,342
‫אבל אין לנו אפילו קשר עם הדבר ההוא, נכון?‬

419
00:25:10,425 --> 00:25:11,635
‫עם האדמה עצמה.‬

420
00:25:11,718 --> 00:25:15,597
‫אבותיי חיו ומתו כאן.‬

421
00:25:16,890 --> 00:25:20,060
‫ויצרנו את הקהילה השחורה הראשונה‬

422
00:25:20,143 --> 00:25:22,729
‫בחבל הארץ הזה, במטע.‬

423
00:25:23,939 --> 00:25:27,943
‫וגרנו שם 200 או 300 שנים יחד.‬

424
00:25:29,027 --> 00:25:30,779
‫אז עכשיו, פתאום,‬

425
00:25:32,864 --> 00:25:36,076
‫אנחנו צריכים לפחוד מזה‬
‫או לשנוא את זה או לבוז לזה.‬

426
00:25:36,159 --> 00:25:39,746
‫לא! זו המילה שלנו. היא שייכת לנו!‬

427
00:25:40,914 --> 00:25:43,750
‫אנחנו עשינו את זה, וזה שייך לנו.‬

428
00:25:43,833 --> 00:25:46,253
‫וואו. זה חזק מאוד, מר שילדס.‬

429
00:25:47,671 --> 00:25:50,924
‫אני יודע שזה לא משהו…‬
‫-אני מבין אותך. אני מבין את זה.‬

430
00:25:55,637 --> 00:25:58,765
‫משפחתו של אלווין‬
‫נאלצה לעזוב בגלל בעלי הקרקעות,‬

431
00:25:58,848 --> 00:26:01,893
‫אך רבות אחרות נמלטו מאספסוף גזעני,‬

432
00:26:01,977 --> 00:26:03,812
‫מחוקי ג'ים קרואו המגבילים,‬

433
00:26:04,604 --> 00:26:07,357
‫או פשוט בחיפוש‬
‫אחר הזדמנויות עבודה טובות יותר.‬

434
00:26:09,276 --> 00:26:11,653
‫הם השאירו מאחור אדמה שהם עיבדו‬

435
00:26:11,736 --> 00:26:13,196
‫לאורך מאות שנים‬

436
00:26:13,905 --> 00:26:16,408
‫ואת המקום שהיה ביתם.‬

437
00:26:17,534 --> 00:26:20,704
‫בתקופת ההגירה הגדולה, החל מ-1910,‬

438
00:26:20,787 --> 00:26:24,958
‫כמעט שישה מיליון אפרו-אמריקאים‬
‫עזבו את המטעים בדרום‬

439
00:26:25,041 --> 00:26:28,295
‫ושמו פעמיהם צפונה,‬
‫למקומות כמו שיקגו, אילינוי.‬

440
00:26:30,797 --> 00:26:33,633
‫המעבר לצפון לא היה‬
‫רק יציאה אל הזדמנויות חדשות‬

441
00:26:34,217 --> 00:26:36,595
‫אלא גם פרידה מהדרום.‬

442
00:26:42,517 --> 00:26:45,145
‫- קבר של עבד אלמוני -‬

443
00:26:46,605 --> 00:26:50,650
‫והתכנסות הקהילה לארוחה לפני שעזבת‬

444
00:26:50,734 --> 00:26:52,902
‫הייתה אחת הדרכים לחלוק כבוד‬

445
00:26:52,986 --> 00:26:56,114
‫לחיים ולאנשים האהובים שהשארת מאחור.‬

446
00:26:56,740 --> 00:27:00,619
‫ובהתאם למסורת הזאת,‬
‫סעודת כנסייה אמיתית בניו אורלינס‬

447
00:27:00,702 --> 00:27:03,997
‫שמכינה מסעדת דוקי צ'ייס האגדית,‬

448
00:27:04,080 --> 00:27:06,833
‫ושאותה מארחת סטלה צ'ייס ריס,‬

449
00:27:06,916 --> 00:27:11,254
‫בתה של המלכה המנוחה‬
‫של המטבח הקריאולי, ליאה צ'ייס,‬

450
00:27:11,338 --> 00:27:12,756
‫נראתה בדיוק במקום.‬

451
00:27:14,174 --> 00:27:16,843
‫שמתי עין על לחם התירס.‬

452
00:27:17,510 --> 00:27:18,345
‫תודה.‬

453
00:27:18,428 --> 00:27:20,764
‫לד"ר ג'יי, למישל פפיון ואליי מצטרפת‬

454
00:27:20,847 --> 00:27:24,934
‫ילידת לואיזיאנה והשפית הפרטית לשונדה קרוס,‬

455
00:27:25,644 --> 00:27:27,896
‫אז יש פה קצת מכל דבר.‬

456
00:27:27,979 --> 00:27:29,648
‫קצת מכל דבר,‬

457
00:27:29,731 --> 00:27:32,400
‫כולל שעועית אדומה וג'מבלאיה. זה לא רע.‬

458
00:27:32,484 --> 00:27:35,153
‫סעודת כנסייה טובה.‬
‫-כן.‬

459
00:27:35,236 --> 00:27:37,197
‫גדלתי בכנסייה בפטיסטית, ודבר אחד‬

460
00:27:37,280 --> 00:27:39,240
‫שאני זוכרת מילדותי,‬

461
00:27:39,324 --> 00:27:41,242
‫הוא מה שבא אחרי הכנסייה,‬

462
00:27:41,326 --> 00:27:42,744
‫האוכל.‬

463
00:27:42,827 --> 00:27:47,082
‫כן, מסודר על השולחנות בשורות על גבי שורות.‬

464
00:27:48,249 --> 00:27:50,752
‫אבל זה הולם מאוד שאנחנו בכנסייה הזאת,‬

465
00:27:50,835 --> 00:27:52,962
‫כי אנחנו חוגגים בעצם,‬

466
00:27:53,588 --> 00:27:57,759
‫ובדרכנו הקטנה משחזרים את מה שאנשים עשו‬

467
00:27:57,842 --> 00:28:01,262
‫כשהם היגרו מכל רחבי הדרום,‬

468
00:28:01,346 --> 00:28:03,306
‫לא רק מלואיזיאנה.‬

469
00:28:03,390 --> 00:28:06,059
‫הרעיון של התכנסות‬

470
00:28:06,935 --> 00:28:08,478
‫בבית תפילה…‬

471
00:28:08,561 --> 00:28:09,562
‫כן.‬

472
00:28:09,646 --> 00:28:12,524
‫…לסעודת פרידה אחרונה.‬

473
00:28:12,607 --> 00:28:15,860
‫זה היה הזמן שלהם להתכנס יחד, וכמובן,‬

474
00:28:15,944 --> 00:28:18,822
‫לבקש מהאל ברכה בבית התפילה,‬

475
00:28:19,364 --> 00:28:23,576
‫ואז להתכנס כמשפחה כדי לעשות‬
‫את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב,‬

476
00:28:24,202 --> 00:28:26,496
‫ליהנות זה מזה ומארוחה נהדרת.‬

477
00:28:26,579 --> 00:28:28,123
‫בדיוק.‬
‫-בהחלט.‬

478
00:28:28,206 --> 00:28:30,834
‫אימא שלך הצליחה‬

479
00:28:30,917 --> 00:28:35,380
‫לפלס לעצמה דרך כיזמית שחורה.‬

480
00:28:35,463 --> 00:28:36,297
‫נכון.‬

481
00:28:36,381 --> 00:28:39,884
‫מה היה תפקידן, אם נתמקד,‬

482
00:28:39,968 --> 00:28:42,554
‫של הנשים השחורות המבוגרות ובדורות הקודמים?‬

483
00:28:43,138 --> 00:28:45,765
‫אני יודעת שאימא שלי הייתה אומרת,‬

484
00:28:45,849 --> 00:28:47,934
‫"אני לא יודעת מה אני עושה.‬

485
00:28:48,560 --> 00:28:51,229
‫"אני יכולה לעשות‬
‫רק את מה שאני עושה הכי טוב."‬

486
00:28:51,312 --> 00:28:52,814
‫וזה היה בישול.‬

487
00:28:52,897 --> 00:28:54,858
‫וזה נתן לה הרגשה טובה.‬

488
00:28:54,941 --> 00:28:58,111
‫היא שימחה אנשים באמצעות האוכל שלה.‬

489
00:28:58,194 --> 00:29:01,531
‫ולא רק שימחה אנשים באמצעות האוכל,‬

490
00:29:01,614 --> 00:29:05,577
‫אלא גם עשתה אירועי התרמה,‬
‫בישלה עבור הכנסיות.‬

491
00:29:05,660 --> 00:29:08,997
‫אבל זה קרה בזכות הכישרון הקולינרי שלה.‬

492
00:29:09,080 --> 00:29:10,081
‫כן.‬

493
00:29:10,165 --> 00:29:14,127
‫לנשים, ובמיוחד לנשים כהות עור,‬
‫במיוחד לנשים קריאוליות,‬

494
00:29:14,210 --> 00:29:19,549
‫הייתה יותר יכולת לנצל‬
‫את הכישורים הקולינריים כדי ליצור עושר.‬

495
00:29:19,632 --> 00:29:23,178
‫החל מאנשים כמו רוז ניקו,‬

496
00:29:24,179 --> 00:29:26,514
‫אנשים כמו רוזט רושון.‬

497
00:29:26,598 --> 00:29:29,851
‫אנחנו אפילו לא יודעים‬
‫מה השמות של חלק מהפרלינאיות,‬

498
00:29:29,934 --> 00:29:31,811
‫אותן נשים שמכרו פרלינים.‬

499
00:29:31,895 --> 00:29:33,313
‫נכון.‬
‫-אתם יודעים.‬

500
00:29:33,396 --> 00:29:39,277
‫הרבה נשים שיכולות‬
‫להיות כמעט קטלוג של הצלחות,‬

501
00:29:39,360 --> 00:29:42,071
‫של הצלחות שהושגו באמצעות הקולינריה,‬

502
00:29:43,031 --> 00:29:45,909
‫עשו את זה. וזאת האמת.‬
‫-נכון מאוד.‬

503
00:29:45,992 --> 00:29:48,745
‫וחשוב מאוד‬

504
00:29:48,828 --> 00:29:52,624
‫להצדיע להן ולהכיר בזה, כי זה משהו‬

505
00:29:52,707 --> 00:29:57,921
‫שהחזיק אותנו ועבר כחוט שני כאן‬

506
00:29:58,004 --> 00:30:01,090
‫ואז גם במקומות שאנשים הלכו אליהם,‬

507
00:30:02,133 --> 00:30:05,303
‫בדרכם צפונה, בדרכם מערבה.‬

508
00:30:05,929 --> 00:30:09,015
‫והם ידעו כמה חשוב להתכנס סביב השולחן.‬

509
00:30:09,098 --> 00:30:12,352
‫אימא שלי תמיד נהגה לומר, "תחזרי לשולחן".‬

510
00:30:12,852 --> 00:30:16,314
‫אתה צריך לאכול עם המשפחה לפני שאתה עוזב,‬

511
00:30:16,397 --> 00:30:18,942
‫כי זה מקום שבו אפשר למצוא‬

512
00:30:19,651 --> 00:30:22,529
‫נחמה ורוחניות.‬

513
00:30:22,612 --> 00:30:26,199
‫אז התכנסנו יחד והיו לנו סעודות בכנסייה.‬

514
00:30:26,282 --> 00:30:29,452
‫לאנשים ממוצא אפריקאי הרוחניות חשובה מאוד.‬

515
00:30:30,411 --> 00:30:33,832
‫אז אנחנו אנשים שמבינים‬

516
00:30:35,083 --> 00:30:37,168
‫את הצורך בטקסים.‬

517
00:30:37,252 --> 00:30:41,214
‫כלומר, ארוחות כאלה הן‬
‫אחת הדרכים שבהן הכול מתחבר.‬

518
00:30:41,297 --> 00:30:44,926
‫טקסים הם הפיסוק‬

519
00:30:45,009 --> 00:30:47,637
‫שנותן את הקצב והמקצב‬

520
00:30:47,720 --> 00:30:50,557
‫ונותן מסגרת לחיים שלנו,‬

521
00:30:51,140 --> 00:30:53,518
‫וזה קורה גם על השולחן.‬

522
00:30:53,601 --> 00:30:58,940
‫אז הצורך לקיים טקסים‬

523
00:30:59,023 --> 00:31:00,942
‫כשמישהו עוזב הוא חשוב‬

524
00:31:01,025 --> 00:31:04,529
‫כי מדובר במעבר, בשינוי.‬

525
00:31:04,612 --> 00:31:08,283
‫כי היה צריך אומץ כדי לצאת אל הלא נודע,‬

526
00:31:09,284 --> 00:31:15,081
‫כדי לפלס, מונח שמאיה אנג'לו‬
‫נהגה להשתמש בו, לפלס דרך.‬

527
00:31:16,040 --> 00:31:19,127
‫כי זה מה שהם עשו. הם פילסו דרך.‬

528
00:31:19,836 --> 00:31:22,130
‫הם יצאו בנחישות לעולם,‬

529
00:31:22,755 --> 00:31:26,634
‫והם התקדמו לעבר הלא נודע,‬
‫וזאת הייתה ההגירה הגדולה.‬

530
00:31:34,267 --> 00:31:35,351
‫- לואיזיאנה -‬

531
00:31:35,435 --> 00:31:36,561
‫- ניו אורלינס -‬

532
00:31:36,644 --> 00:31:39,397
‫אני הולך בדרכם של אבותיי,‬

533
00:31:39,480 --> 00:31:41,274
‫ושם פעמיי צפונה, אל שיקגו.‬

534
00:31:41,357 --> 00:31:43,943
‫- שיקגו -‬

535
00:31:44,027 --> 00:31:46,696
‫כמו כמעט חצי מיליון אמריקאים שחורים‬

536
00:31:46,779 --> 00:31:49,449
‫שבאו לכאן בימי ההגירה הגדולה.‬

537
00:31:51,451 --> 00:31:55,204
‫אני יכול רק לדמיין‬
‫כמה מטלטל היה המעבר הזה עבורם.‬

538
00:31:57,624 --> 00:32:00,752
‫שחורים נסעו בכל דרך שעמדה לרשותם.‬

539
00:32:02,086 --> 00:32:06,132
‫באוטובוס, בעגלה, ברכבת.‬

540
00:32:08,593 --> 00:32:12,764
‫ובמקביל, היו כאלה‬
‫שעבדו ברכבות שנסעו צפונה,‬

541
00:32:12,847 --> 00:32:15,308
‫בקרונות שינה מפוארים שתכנן‬

542
00:32:15,391 --> 00:32:16,893
‫הממציא ג'ורג' פולמן,‬

543
00:32:17,477 --> 00:32:21,397
‫שניצל את הציפייה של עובדים שחורים‬

544
00:32:21,481 --> 00:32:23,149
‫לשרת לקוחות לבנים,‬

545
00:32:23,232 --> 00:32:26,194
‫ושכר צוות עובדים שהיה כמעט כולו שחור.‬

546
00:32:27,528 --> 00:32:29,572
‫אותם גברים אפרו-אמריקאים,‬

547
00:32:29,656 --> 00:32:34,035
‫התפרסמו אחר כך בכינוי "פועלי פולמן".‬

548
00:32:35,119 --> 00:32:38,081
‫השכר, התשרים ואיגוד העובדים,‬

549
00:32:38,164 --> 00:32:41,751
‫במימון ובהנהגה שחורה, נתנו הזדמנות ייחודית‬

550
00:32:41,834 --> 00:32:45,880
‫לחלק מאפרו-אמריקאים להתקדם למעמד הפועלים.‬

551
00:32:47,340 --> 00:32:49,050
‫הפועלים והשפים השחורים האלה‬

552
00:32:49,133 --> 00:32:51,719
‫עבדו במסדרונות צרים ובמטבחים צפופים,‬

553
00:32:51,803 --> 00:32:54,973
‫אבל יצרו חוויית עלית מפנקת‬

554
00:32:55,056 --> 00:32:57,892
‫עבור נוסעים ששילמו במיטב כספם.‬

555
00:32:58,810 --> 00:33:01,896
‫המטבח האיכותי והשירות המעולה‬

556
00:33:01,980 --> 00:33:04,774
‫הפכו את החוויה בקרונות פולמן לאגדה.‬

557
00:33:09,654 --> 00:33:12,865
‫וסבי, ורנון סטרפילד האב,‬

558
00:33:12,949 --> 00:33:16,577
‫שמת לפני שנולדתי, היה גם הוא פועל פולמן.‬

559
00:33:17,704 --> 00:33:19,831
‫אני יודע מעט מאוד על הסיפור שלו.‬

560
00:33:21,582 --> 00:33:24,544
‫אבל אני מקווה לקבל הצצה לחייו של סבי היום,‬

561
00:33:24,627 --> 00:33:27,130
‫כשאני יושב עם בנו של מלצר קרונות,‬

562
00:33:27,213 --> 00:33:28,923
‫מר מייקל מקגואינגס,‬

563
00:33:29,007 --> 00:33:32,802
‫ועם פועל פולמן לשעבר בן 99,‬

564
00:33:32,885 --> 00:33:34,721
‫מר בנג'מין גיינס האב.‬

565
00:33:36,139 --> 00:33:39,475
‫מר גיינס, אתה כמעט בן 100.‬

566
00:33:39,559 --> 00:33:40,852
‫אז אני מצדיע לך.‬

567
00:33:40,935 --> 00:33:45,440
‫ספר לנו מה היה תפקיד הפועל‬

568
00:33:45,523 --> 00:33:47,400
‫ואיך הייתה החוויה שלך.‬

569
00:33:47,483 --> 00:33:49,318
‫התחלתי לעבוד שם‬

570
00:33:49,402 --> 00:33:53,406
‫בגלל אדם שעבד בקרון הדואר‬

571
00:33:53,489 --> 00:33:56,284
‫שאמר לי, "תמצא לך עבודה ברכבת".‬

572
00:33:56,367 --> 00:33:59,287
‫והוא סיפר לי על האיגוד וכל זה,‬

573
00:33:59,370 --> 00:34:01,956
‫והוא אמר שהשכר טוב.‬

574
00:34:02,040 --> 00:34:06,002
‫אז עזבתי את קנטקי ובאתי לשיקגו‬

575
00:34:06,085 --> 00:34:08,629
‫והתחלתי לעבוד בחברת פולמן.‬

576
00:34:09,213 --> 00:34:13,718
‫קיבלת נוסעים, לקחת אותם לחדר שלהם.‬

577
00:34:13,801 --> 00:34:15,386
‫דאגת שיהיה להם נוח.‬

578
00:34:16,304 --> 00:34:20,975
‫ובקרונות פולמן, הכול היה משובח מאוד.‬

579
00:34:21,059 --> 00:34:23,561
‫בקרונות המסעדה היה האוכל הכי טוב,‬

580
00:34:23,644 --> 00:34:27,482
‫כי בתקופת המלחמה אנשים נסעו ברכבת‬

581
00:34:28,608 --> 00:34:30,151
‫רק כדי לאכול טוב.‬

582
00:34:30,651 --> 00:34:34,155
‫הם כמעט נלחמו‬
‫כדי לעלות לרכבת, אם היה צורך,‬

583
00:34:34,238 --> 00:34:35,698
‫כדי לקבל ארוחה טובה.‬

584
00:34:35,782 --> 00:34:37,533
‫תמקם אותנו אם אתה יכול.‬

585
00:34:37,617 --> 00:34:40,661
‫על איזו שנה או איזו תקופה אתה מדבר?‬

586
00:34:40,745 --> 00:34:42,830
‫זה היה בשנות ה-40.‬
‫-בשנות ה-40.‬

587
00:34:42,914 --> 00:34:44,832
‫בסדר. אז גם סבא שלי‬

588
00:34:44,916 --> 00:34:49,003
‫התחיל לעבוד בחברת הרכבת של שיקגו.‬

589
00:34:50,755 --> 00:34:52,840
‫ומר מקגואינגס.‬
‫-כן.‬

590
00:34:52,924 --> 00:34:56,469
‫אתה בעצם נסעת ברכבת כל ילדותך.‬

591
00:34:56,552 --> 00:34:58,179
‫אז איך זה היה בשבילך?‬

592
00:34:58,679 --> 00:35:00,890
‫ברגע שהייתי גדול מספיק,‬

593
00:35:00,973 --> 00:35:05,228
‫הייתי נוסע עם אבא שלי,‬
‫לפעמים יום שלם, ואז חוזר.‬

594
00:35:05,895 --> 00:35:07,396
‫כי הוא אהב לעשות קניות.‬

595
00:35:07,480 --> 00:35:12,318
‫הוא רכש לו טעם מדויק מאוד בבגדים.‬

596
00:35:12,401 --> 00:35:17,365
‫אתה יודע, כמי שעבד‬
‫ברכבת קפיטול לימיטד, הוא פגש מדינאים,‬

597
00:35:17,448 --> 00:35:21,410
‫פגש אנשי עסקים,‬
‫שהיו לבושים בחליפות וכל זה,‬

598
00:35:21,494 --> 00:35:24,747
‫והוא הושפע מהם מאוד,‬

599
00:35:24,831 --> 00:35:27,208
‫במיוחד מצורת הלבוש שלהם.‬

600
00:35:28,292 --> 00:35:31,462
‫כל החליפות שהיו לו, והיו לו הרבה,‬

601
00:35:31,546 --> 00:35:32,713
‫נתפרו בהזמנה אישית.‬

602
00:35:32,797 --> 00:35:37,051
‫והוא הביא את הסקרנות הזאת הביתה, אלינו.‬

603
00:35:37,135 --> 00:35:39,303
‫והושפענו מזה.‬

604
00:35:39,387 --> 00:35:44,100
‫וזה מה שהגישה לרכבות עשתה לנו.‬

605
00:35:44,183 --> 00:35:48,813
‫היא חשפה אותנו,‬
‫וזה הרחיב לנו את שדה הראייה ואת הדעת.‬

606
00:35:48,896 --> 00:35:51,941
‫זו מורשת יפה שאפשר לקבל,‬

607
00:35:52,567 --> 00:35:56,904
‫ואני חושב שלא עשיתי את החיבור הזה.‬

608
00:35:56,988 --> 00:36:00,700
‫פשוט חשבתי שאני אוהב לטייל, שנולדתי כזה.‬

609
00:36:00,783 --> 00:36:03,452
‫אבל עכשיו אני קולט שאני בעצם קשור‬

610
00:36:03,536 --> 00:36:08,166
‫לשושלת של תנועה ומסעות וסקרנות.‬

611
00:36:09,625 --> 00:36:11,586
‫הארוחה הזאת מצוינת.‬

612
00:36:14,463 --> 00:36:16,591
‫אתה מתענג עליה. זה פשוט מעולה.‬

613
00:36:18,676 --> 00:36:22,722
‫זו ארוחה משובחת מאוד.‬
‫טלה הוא אחת המנות האהובות עליי.‬

614
00:36:23,681 --> 00:36:27,351
‫מטבע הדברים, לא היו הרבה שחורים‬

615
00:36:27,435 --> 00:36:32,231
‫שנהנו מהאוכל הזה כלקוחות על הרכבת.‬

616
00:36:32,315 --> 00:36:36,152
‫אבל האם למישהו מכם יש זיכרונות ספציפיים‬

617
00:36:37,403 --> 00:36:40,615
‫על אוכל משובח שהוגש שם אולי?‬

618
00:36:40,698 --> 00:36:44,827
‫אני חושב שיותר מכול זכרתי את תרנגול ההודו.‬

619
00:36:44,911 --> 00:36:48,664
‫בישלו אותו במקום, לתפארת.‬

620
00:36:48,748 --> 00:36:51,459
‫ואני סקרן גם לגביך, מר גיינס.‬

621
00:36:51,542 --> 00:36:54,712
‫השפים השחורים היו טבחים מצוינים.‬

622
00:36:55,796 --> 00:36:57,423
‫הם באו מהדרום.‬

623
00:36:58,216 --> 00:37:01,928
‫והם נהגו להכין את האוכל לעובדים, לנו.‬

624
00:37:02,011 --> 00:37:04,847
‫הוא תמיד היה טעים מאוד.‬

625
00:37:04,931 --> 00:37:08,726
‫היה להם מגע קסם באוכל‬

626
00:37:08,809 --> 00:37:11,562
‫שהפך אותו לערב מאוד לחך.‬

627
00:37:11,646 --> 00:37:13,064
‫נהנינו מהבישול שם.‬

628
00:37:13,147 --> 00:37:17,235
‫כן. אז אתה עובד ברכבת בשנות ה-40.‬

629
00:37:17,318 --> 00:37:18,694
‫איך זה היה בשבילך?‬

630
00:37:18,778 --> 00:37:22,782
‫אתה חייב להבין שבתקופה ההיא,‬

631
00:37:23,324 --> 00:37:27,203
‫ההפרדה הגזעית הייתה עניין רווח מאוד.‬

632
00:37:27,286 --> 00:37:31,999
‫והיו אנשים‬

633
00:37:32,083 --> 00:37:36,212
‫שלא כיבדו אותך כאדם.‬

634
00:37:36,295 --> 00:37:39,215
‫הם קראו לי ג'ורג'.‬

635
00:37:39,298 --> 00:37:41,259
‫מה המשמעות של המילה הזאת?‬

636
00:37:41,342 --> 00:37:42,635
‫ג'ורג' פולמן.‬

637
00:37:43,844 --> 00:37:48,099
‫אז זאת הייתה דרך‬

638
00:37:48,891 --> 00:37:51,227
‫להעמיד אותך במקומך, כביכול.‬

639
00:37:52,895 --> 00:37:55,314
‫אתה לא בן אדם.‬

640
00:37:55,398 --> 00:37:59,610
‫אתה לא איש בוגר.‬

641
00:37:59,694 --> 00:38:00,987
‫אתה עדיין נער.‬

642
00:38:02,488 --> 00:38:05,324
‫בהמשך למה שמר גיינס אמר,‬
‫אם יורשה לי עכשיו.‬

643
00:38:05,408 --> 00:38:09,161
‫בבקשה.‬
‫-לאבא שלי היו הרבה בעיות עם השם ג'ורג'.‬

644
00:38:09,245 --> 00:38:13,332
‫והתגובה שלו הייתה,‬

645
00:38:13,416 --> 00:38:15,209
‫"לא קוראים לי ג'ורג'.‬

646
00:38:15,293 --> 00:38:18,587
‫"אם אתה רוצה לקרוא למישהו ג'ורג',‬

647
00:38:19,255 --> 00:38:22,675
‫"תעשה לך ילד ותקרא לו ג'ורג'."‬

648
00:38:25,720 --> 00:38:27,471
‫נשמע מוכר מאוד.‬

649
00:38:27,555 --> 00:38:29,515
‫הייתי בחוף המערבי‬

650
00:38:30,266 --> 00:38:34,145
‫ועבדתי כמלצר בקרון המועדון.‬

651
00:38:34,228 --> 00:38:38,024
‫אז אני מגיש משקאות, ופתאום…‬

652
00:38:40,026 --> 00:38:42,820
‫אני מרגיש רגל בישבן.‬

653
00:38:44,530 --> 00:38:47,658
‫ורק מתוך רפלקס…‬

654
00:38:48,534 --> 00:38:50,578
‫החזקתי מגש.‬

655
00:38:51,871 --> 00:38:54,498
‫סובבתי את המגש,‬

656
00:38:54,582 --> 00:38:56,959
‫כך, לעבר המצח שלו.‬

657
00:38:57,585 --> 00:38:59,462
‫אלוהים עצר את המגש הזה.‬

658
00:39:00,004 --> 00:39:03,674
‫כי אני לא עצרתי אותו.‬
‫אם הייתי פוגע בו, הייתי הורג אותו.‬

659
00:39:04,508 --> 00:39:09,764
‫רתחתי, רתחתי מזעם.‬

660
00:39:09,847 --> 00:39:11,015
‫כן.‬

661
00:39:11,098 --> 00:39:14,769
‫אז הלכתי למזנון שלי, ואמרתי לאנשים,‬

662
00:39:14,852 --> 00:39:16,771
‫"אני סוגר את המזנון לזמן קצר."‬

663
00:39:17,355 --> 00:39:20,900
‫אז הבחור שעשה את זה אמר,‬

664
00:39:20,983 --> 00:39:22,610
‫"אתה אחד מאותם כושים חכמים."‬

665
00:39:23,486 --> 00:39:25,696
‫והוא נכנס למזנון שלי,‬

666
00:39:25,780 --> 00:39:28,282
‫ואני הרמתי את היד שלי ודחפתי אותו החוצה.‬

667
00:39:29,367 --> 00:39:34,789
‫אז זאת אחת התקריות שהייתה לי ש…‬

668
00:39:37,249 --> 00:39:41,170
‫זה היה מאוד לא פשוט, וזה…‬

669
00:39:43,089 --> 00:39:45,049
‫היה משהו ש…‬

670
00:39:47,343 --> 00:39:50,554
‫מעולם לא שכחתי, כפי שאפשר לראות.‬

671
00:39:50,638 --> 00:39:53,974
‫אני עדיין זוכר את זה, היטב.‬

672
00:39:54,892 --> 00:39:58,396
‫ברור שזיכרון כזה מלווה אותך כל החיים.‬

673
00:40:00,356 --> 00:40:04,402
‫מעולם לא פגשתי את סבי,‬
‫אבל באמצעות הסיפורים של מר גיינס‬

674
00:40:04,485 --> 00:40:08,072
‫אני יכול לדמיין איך נראו חייו כפועל פולמן.‬

675
00:40:08,155 --> 00:40:10,491
‫- מר בנג'מין גיינס האב‬
‫נפטר ב-13 באפריל 2023 -‬

676
00:40:10,574 --> 00:40:14,620
‫אני מדמיין אותו נושא‬
‫את ראשו בגאווה וצועד בכבוד.‬

677
00:40:25,631 --> 00:40:29,051
‫בשיקגו, את מורשת ההגירה הגדולה‬

678
00:40:29,135 --> 00:40:32,054
‫כדאי לחוות בעזרת‬
‫פניני הקולינריה בדרום העיר.‬

679
00:40:32,138 --> 00:40:33,139
‫- עסק בבעלות שחורה -‬

680
00:40:33,722 --> 00:40:36,976
‫מקומות כמו ה"ברביקיו של לם"‬
‫הם צאצאי ההגירה הגדולה‬

681
00:40:37,643 --> 00:40:41,772
‫שלקחו את טעמי הדרום והתאימו אותם לצפון.‬

682
00:40:42,523 --> 00:40:44,942
‫הטעמים הדרומיים האלה עדיין חיים‬

683
00:40:45,443 --> 00:40:47,319
‫ומתחדשים‬

684
00:40:47,403 --> 00:40:51,740
‫אצל השף זוכה פרס "ג'יימס בירד",‬
‫אריק ויליאמס, ממסעדת וירצ'ו.‬

685
00:40:52,283 --> 00:40:55,119
‫כאן מצטרפים אליי ילידי שיקגו,‬

686
00:40:55,202 --> 00:40:58,122
‫דאריו דורהאם, תושב המקום שיש לו הסכת אוכל,‬

687
00:40:58,205 --> 00:41:01,834
‫ונטלי מור, עיתונאית ומחברת ספר‬

688
00:41:01,917 --> 00:41:04,211
‫על ההיסטוריה של הסאות' סייד של שיקגו.‬

689
00:41:05,463 --> 00:41:09,008
‫תודה, שף, על האירוח כאן ב"וירצ'ו".‬

690
00:41:09,091 --> 00:41:10,259
‫ספר לנו היכן אנחנו.‬

691
00:41:10,342 --> 00:41:13,679
‫טוב, אתה בהייד פארק.‬
‫אז אתה בסאות' סייד של שיקגו.‬

692
00:41:13,762 --> 00:41:16,765
‫אחת השכונות עם הצפיפות הכי גבוהה כנראה‬

693
00:41:16,849 --> 00:41:18,851
‫של עושר שחור בעיר שלנו.‬

694
00:41:18,934 --> 00:41:24,148
‫יש פה שופטים ועובדי דואר‬
‫ומורים ואנשי עסקים.‬

695
00:41:24,231 --> 00:41:26,233
‫קהילה מלוכדת מאוד.‬

696
00:41:26,317 --> 00:41:29,236
‫לסאות' סייד יש היסטוריה עשירה מאוד.‬

697
00:41:29,320 --> 00:41:33,324
‫אפשר לומר שזה המוקד‬
‫של כושר ההמצאה האפרו-אמריקאי.‬

698
00:41:33,407 --> 00:41:35,534
‫בידור, אמנות.‬

699
00:41:36,160 --> 00:41:38,454
‫העסקים השחורים. הבנקים.‬
‫-כן.‬

700
00:41:38,537 --> 00:41:41,207
‫"אבוני", "ג'ט", טיפוח שיער.‬
‫-כולם. כולם היו שחורים.‬

701
00:41:41,290 --> 00:41:43,918
‫לא הייתה לנו תסרוקת גלים בלי שיקגו.‬

702
00:41:44,001 --> 00:41:45,461
‫תודה לאל על שיקגו.‬

703
00:41:45,544 --> 00:41:48,380
‫היה לנו ברק חזק וברק רך.‬
‫-כל סוגי הברק.‬

704
00:41:48,464 --> 00:41:51,008
‫ו"לאסטר".‬
‫-יש את איידה ב' ולס,‬

705
00:41:51,091 --> 00:41:53,010
‫ממקימי האיגוד לקידום צבעונים.‬

706
00:41:53,093 --> 00:41:55,513
‫בסי קולמן, השחורה הראשונה שהטיסה מטוס.‬

707
00:41:55,596 --> 00:41:57,431
‫מהליה ג'קסון, שיצרה את הגוספל.‬

708
00:41:57,515 --> 00:41:59,308
‫אל תשכח את תומס דורסי.‬
‫-דורסי.‬

709
00:41:59,391 --> 00:42:00,935
‫אסור לשכוח את הבלוז.‬

710
00:42:02,770 --> 00:42:05,397
‫לא היינו רוקדים כמו שצריך אלמלא שיקגו.‬

711
00:42:08,567 --> 00:42:13,948
‫ההגירה הגדולה עזרה לנו מאוד‬
‫להטביע את חותמנו כאן, בשיקגו.‬

712
00:42:14,031 --> 00:42:18,577
‫יש לכם איזו הבנה של המקורות שלכם‬

713
00:42:18,661 --> 00:42:22,623
‫בשיקגו והקשר שלהם להגירה?‬

714
00:42:22,706 --> 00:42:23,874
‫או מה אתם יודעים‬

715
00:42:23,958 --> 00:42:26,460
‫על ההיסטוריה המשפחתית או הקהילתית שלכם?‬

716
00:42:27,044 --> 00:42:29,296
‫אני נכדה של ההגירה הגדולה.‬

717
00:42:29,380 --> 00:42:31,507
‫הצד של אימא שלי הגיע מג'ורג'יה.‬

718
00:42:31,590 --> 00:42:34,593
‫הסבא השני שלי בא לכאן כי הוא נמלט‬

719
00:42:34,677 --> 00:42:37,555
‫מאלימות גזעית בנאשוויל.‬

720
00:42:37,638 --> 00:42:40,516
‫היו לו שני אחים שנאלצו לעזוב באמצע הלילה.‬

721
00:42:40,599 --> 00:42:42,142
‫הם היו בסכנת לינץ'.‬

722
00:42:42,226 --> 00:42:45,062
‫כן.‬
‫-אבל הוא היה פועל פולמן.‬

723
00:42:45,646 --> 00:42:48,440
‫אני מקשיב, אבל זה כמו להביט במראה,‬

724
00:42:48,524 --> 00:42:53,153
‫כי אני מג'ורג'יה, וסבא שלי מטנסי.‬

725
00:42:53,237 --> 00:42:55,614
‫הוא בא לשיקגו כשהיה בחור צעיר‬

726
00:42:55,698 --> 00:42:57,992
‫והפך לפועל פולמן.‬

727
00:42:58,075 --> 00:43:01,954
‫ולכן אני, במידה רבה,‬
‫תוצר של אותה היסטוריה.‬

728
00:43:02,037 --> 00:43:06,041
‫לפני ההגירה הגדולה, שני אחוזים‬
‫מהאוכלוסייה של שיקגו היו שחורים.‬

729
00:43:06,125 --> 00:43:10,129
‫המספר עלה ל-33 אחוזים‬
‫אחרי ההגירה הגדולה, והם הגיעו מהדרום.‬

730
00:43:10,212 --> 00:43:13,632
‫אז, אתה יודע, אנחנו נטועים עמוק, אתה מבין?‬

731
00:43:13,716 --> 00:43:17,720
‫אנחנו נטועים עמוק‬
‫במיסיסיפי ובארקנסו ובכל הדרום.‬

732
00:43:19,597 --> 00:43:21,223
‫שף, זה נראה מדהים.‬

733
00:43:21,307 --> 00:43:24,810
‫אז יש לנו שעועית אדומה,‬
‫בייבי זוקיני ירוק וצהוב,‬

734
00:43:24,893 --> 00:43:27,438
‫קצת במיה מטוגנת, פרחי קישואים,‬

735
00:43:27,980 --> 00:43:30,441
‫עם פלפלים אדומים מוחמצים ברוטב חריף.‬

736
00:43:30,524 --> 00:43:31,775
‫במנה המסוימת הזאת,‬

737
00:43:31,859 --> 00:43:34,612
‫אנחנו באמת מתעלים את האנרגיה אל הצומח.‬

738
00:43:34,695 --> 00:43:37,072
‫מפני שאנחנו מבינים את העובדה‬

739
00:43:37,156 --> 00:43:39,992
‫שירקות גדלים הרבה יותר מהר מבעלי חיים,‬

740
00:43:40,075 --> 00:43:42,870
‫ובשנות האריסות והעבדות,‬

741
00:43:42,953 --> 00:43:48,000
‫הצלחנו להתקיים על ירקות ביתר קלות‬

742
00:43:48,083 --> 00:43:50,628
‫ממה שהיינו יכולים להתקיים ממוצרים מן החי.‬

743
00:43:51,211 --> 00:43:53,172
‫וואו, בלילת הבמיה מושלמת.‬

744
00:43:53,797 --> 00:43:55,883
‫אמרת שהרוטב חריף עוטף…‬

745
00:43:55,966 --> 00:43:57,134
‫פלפלים מוחמצים.‬

746
00:43:58,302 --> 00:43:59,136
‫בחיי.‬

747
00:43:59,637 --> 00:44:00,846
‫וואו, זה טעים מאוד.‬

748
00:44:00,929 --> 00:44:03,140
‫אתה יודע, אנחנו באנו מהדרום.‬

749
00:44:03,223 --> 00:44:07,519
‫עסקנו בחקלאות. אתה מבין?‬
‫בשיקגו, בצד הדרומי של שיקגו,‬

750
00:44:07,603 --> 00:44:12,024
‫ואני מדבר על תחילת עד אמצע המאה ה-19,‬
‫הכול פה היה ביצה.‬

751
00:44:12,107 --> 00:44:15,027
‫היו הרבה חוות.‬
‫והייתה לנו חווה, אתה מבין אותי?‬

752
00:44:15,110 --> 00:44:16,779
‫הייתה לנו חווה כי זה מה שהכרנו.‬

753
00:44:16,862 --> 00:44:19,782
‫והרבה מהמסורות האלה נמשכות.‬
‫-בהחלט.‬

754
00:44:19,865 --> 00:44:21,241
‫מאז שאני זוכר,‬

755
00:44:21,325 --> 00:44:24,328
‫היית גינה בחצר האחורית של סבתא שלי.‬

756
00:44:24,411 --> 00:44:29,458
‫הייתה שם אדמה שנעדרה, ערוגות ועגבניות.‬

757
00:44:29,541 --> 00:44:31,126
‫ירקות ירוקים וכרוב.‬

758
00:44:31,710 --> 00:44:34,797
‫וזה היה חלק מהחוויה שלי.‬

759
00:44:34,880 --> 00:44:38,509
‫במשפחה שלי, אבא שלי גדל בגארי‬

760
00:44:38,592 --> 00:44:43,806
‫עם הגינה שלהם כדי…‬
‫סבא וסבתא שלי גיננו יחד.‬

761
00:44:43,889 --> 00:44:48,018
‫הם גידלו עגבניות.‬
‫היו להם תרנגולות. הם צדו ארנבים.‬

762
00:44:48,102 --> 00:44:52,898
‫אז אני מכיר היטב‬
‫את הסיפורים האלה מהמשפחה שלי.‬

763
00:44:52,981 --> 00:44:56,318
‫ובכל זאת, תמיד הרגשתי,‬

764
00:44:57,152 --> 00:45:01,156
‫בשלב מוקדם יותר בחיי,‬
‫סוג של אי נוחות בכל הנוגע‬

765
00:45:01,240 --> 00:45:03,575
‫לעבודת אדמה ממש.‬

766
00:45:03,659 --> 00:45:06,745
‫וגם, "לעבוד" בשביל אנשים אחרים,‬

767
00:45:06,829 --> 00:45:08,956
‫אפילו בתחום המסעדות,‬

768
00:45:09,039 --> 00:45:13,001
‫כשהייתי סומלייה צעיר,‬
‫אחת הסיבות שעזבתי את זה‬

769
00:45:13,085 --> 00:45:17,464
‫היא כי לא הרגשתי שמעריכים את המומחיות שלי.‬

770
00:45:17,548 --> 00:45:20,134
‫הרגשתי שהם רק רוצים שאני אשרת אותם.‬

771
00:45:20,217 --> 00:45:24,138
‫אז אני תוהה אם זה משהו שמוכר לכם בכלל,‬

772
00:45:24,221 --> 00:45:26,807
‫התחושה שכקבוצה, כאמריקאים שחורים,‬

773
00:45:26,890 --> 00:45:29,268
‫אנחנו רחוקים מאוד מהיכולת‬

774
00:45:29,351 --> 00:45:33,856
‫לדאוג לעצמנו ולהתקיים מתנובת האדמה‬
‫בגלל אותו עבר של שעבוד.‬

775
00:45:33,939 --> 00:45:37,025
‫יש פה תנועת חקלאות עירונית ענקית.‬

776
00:45:37,109 --> 00:45:40,863
‫בנוסף, יש גם מודעות‬
‫ל"אל תהפוך את זה לאריסות עירונית".‬

777
00:45:40,946 --> 00:45:41,780
‫כן.‬

778
00:45:41,864 --> 00:45:44,324
‫אז פעילי צדק במזון‬

779
00:45:44,408 --> 00:45:47,244
‫שנמצאים בתחום הזה ויש להם את הידע‬

780
00:45:47,327 --> 00:45:50,414
‫נזהרים מהדבר הזה,‬

781
00:45:50,497 --> 00:45:53,375
‫שלא רק תעבד את האדמה‬

782
00:45:53,459 --> 00:45:56,670
‫בסביבה אחרת.‬

783
00:45:56,754 --> 00:45:59,840
‫שאתה יכול לעשות את זה כאן,‬
‫בצד הדרום-מערבי,‬

784
00:45:59,923 --> 00:46:01,759
‫ולא לקבל שכר שאפשר לחיות ממנו.‬

785
00:46:01,842 --> 00:46:03,761
‫מחמם את הלב לדעת שכן,‬

786
00:46:03,844 --> 00:46:07,473
‫יש אנשים שעומדים בראש תנועות צדק במזון‬

787
00:46:07,556 --> 00:46:11,685
‫שעוזרים לנו לחדש‬
‫את מערכת היחסים שלנו עם האדמה‬

788
00:46:11,769 --> 00:46:15,647
‫באופן שהוא בריא ושלוקח בחשבון חלק מהטראומה‬

789
00:46:15,731 --> 00:46:18,358
‫שאנחנו אולי מביאים לחוויות האלה.‬

790
00:46:19,026 --> 00:46:22,362
‫כי לאדמה יש את היכולת גם לרפא אותנו.‬

791
00:46:22,446 --> 00:46:26,116
‫דיברנו הרבה על היכולות שהיו לנו‬

792
00:46:26,617 --> 00:46:29,787
‫כשהיו לנו חלקות האדמה האלה‬
‫והאפשרות להאכיל את עצמנו.‬

793
00:46:29,870 --> 00:46:32,956
‫גם זה חלק מהמורשת שלנו.‬

794
00:46:35,167 --> 00:46:37,169
‫השף מנסה להרדים אותנו.‬

795
00:46:37,753 --> 00:46:40,839
‫בסדר, אז זו מנה רלוונטית.‬

796
00:46:40,923 --> 00:46:44,051
‫מכנים את המערב התיכון‬
‫"עיר הסטייק ותפוחי אדמה".‬

797
00:46:44,134 --> 00:46:46,804
‫יש לנו אסאדו בבישול איטי‬

798
00:46:46,887 --> 00:46:49,431
‫עם תפוחי אדמה מעוכים מסוג יוקון גולד‬

799
00:46:49,515 --> 00:46:52,559
‫וטבעות בצל פריכות מעל.‬

800
00:46:52,643 --> 00:46:54,520
‫אי אפשר לטעות. זה נופל מהעצם.‬

801
00:46:54,603 --> 00:46:57,314
‫זה רך מאוד. אני לא צריך את הסכין, נכון.‬

802
00:46:57,397 --> 00:46:59,107
‫לא, אין צורך.‬
‫-זה טעים.‬

803
00:47:02,486 --> 00:47:04,738
‫אני לא צריך גם שיניים, מסתבר.‬

804
00:47:04,822 --> 00:47:05,948
‫רק חניכיים.‬

805
00:47:08,200 --> 00:47:11,161
‫בשר ותפוחי אדמה הם‬
‫אולי ארוחה בסיסית במערב התיכון,‬

806
00:47:11,245 --> 00:47:13,872
‫אך אי אפשר להתכחש לטעמי הדרום.‬

807
00:47:13,956 --> 00:47:16,834
‫הם מחזירים אותי לילדותי בג'ורג'יה,‬

808
00:47:16,917 --> 00:47:19,169
‫שבה אבי עשה על האש ברוב סופי השבוע.‬

809
00:47:20,838 --> 00:47:24,258
‫השף אריק ממשיך במחווה להגירה הגדולה‬

810
00:47:24,341 --> 00:47:27,803
‫באופן שבו הדרום מופיע‬
‫על הצלחת במנה האחרונה שלו.‬

811
00:47:28,470 --> 00:47:30,806
‫יש פה עוגת פאונד קטנה עם רפרפת לימון.‬

812
00:47:30,889 --> 00:47:31,974
‫טעים מאוד.‬

813
00:47:32,057 --> 00:47:34,977
‫זה ממש ארוז בקופסה יפה.‬

814
00:47:35,060 --> 00:47:37,521
‫אז מה המשמעות של המנה הזו?‬

815
00:47:37,604 --> 00:47:41,358
‫זאת מחווה משעשעת‬

816
00:47:41,441 --> 00:47:43,402
‫לארוחות בקופסאות הנעליים.‬

817
00:47:43,485 --> 00:47:46,989
‫בקרונות הרכבת, כשהביאו אותנו צפונה,‬

818
00:47:47,072 --> 00:47:48,323
‫הייתה הפרדה גזעית.‬

819
00:47:48,407 --> 00:47:51,410
‫אז לא היה לנו מקום לאכול בו כמו שצריך.‬

820
00:47:51,493 --> 00:47:54,204
‫ולכן לקחנו את האוכל,‬

821
00:47:54,288 --> 00:47:57,541
‫ולעתים קרובות האוכל הזה היה עוף מטוגן,‬

822
00:47:58,208 --> 00:48:01,003
‫כי הוא מותאם מטבעו לנסיעות,‬

823
00:48:01,086 --> 00:48:02,713
‫בקופסת נעליים.‬

824
00:48:02,796 --> 00:48:04,923
‫לא קופסה כמו שאנחנו מדמיינים כיום.‬

825
00:48:05,007 --> 00:48:06,675
‫אלה היו קופסאות נעלים מעוטרות,‬

826
00:48:06,758 --> 00:48:09,261
‫כי הסבים והסבתות‬

827
00:48:09,344 --> 00:48:14,141
‫השקיעו הרבה מאמץ כדי שהחוויה הזאת‬
‫תהיה מה שהיא צריכה להיות עבור הילדים.‬

828
00:48:14,224 --> 00:48:19,021
‫אני אוהב מאוד את האריזה בהקשר של האוכל‬

829
00:48:19,104 --> 00:48:20,772
‫כחלק מסיפור "ההגירה".‬

830
00:48:20,856 --> 00:48:24,234
‫למבוגרים ולדורות הקודמים היה מספיק מעוף‬

831
00:48:24,318 --> 00:48:26,236
‫כדי ליצור לנו חוויה‬

832
00:48:26,320 --> 00:48:28,655
‫בתקופה שבה אנשים לא רצו‬

833
00:48:28,739 --> 00:48:31,199
‫שנקבל משהו בסיסי כמו לאכול ארוחה יחד.‬

834
00:48:32,326 --> 00:48:34,536
‫כאלה אנחנו.‬

835
00:48:35,203 --> 00:48:37,122
‫גם אחרי שאיבדנו אדמות,‬

836
00:48:37,789 --> 00:48:40,250
‫שנכפו עלינו חובות וסבלנו מאלימות גזעית,‬

837
00:48:40,334 --> 00:48:41,752
‫מצאנו דרך.‬

838
00:48:46,214 --> 00:48:48,508
‫אנחנו תמיד מוצאים דרך,‬

839
00:48:49,635 --> 00:48:52,638
‫בין אם זה להאכיל את המשפחות שלנו כאריסים,‬

840
00:48:52,721 --> 00:48:54,973
‫או לעשות את המעבר האמיץ צפונה‬

841
00:48:55,057 --> 00:48:57,809
‫בלי שום הבטחה למה שנמצא.‬

842
00:49:00,646 --> 00:49:03,440
‫אותה יצירתיות יסודית שלנו‬

843
00:49:03,523 --> 00:49:06,860
‫הובילה לעלייתו של מעמד ביניים שחור.‬

844
00:49:07,986 --> 00:49:10,405
‫העיר שיקגו אוחזת בהיסטוריה הזאת‬

845
00:49:10,489 --> 00:49:12,324
‫כמו בעיטור כבוד.‬

846
00:49:12,407 --> 00:49:13,951
‫ההגירה שהייתה המקור‬

847
00:49:14,034 --> 00:49:16,453
‫וההשראה לטעמים ולטרנדים‬

848
00:49:16,536 --> 00:49:19,790
‫שעיר הרוחות מפורסמת בהם עד היום.‬

849
00:49:21,917 --> 00:49:25,462
‫והיצירתיות הזו הגיעה מהדרום‬

850
00:49:25,545 --> 00:49:28,382
‫גם לתחנה הבאה שלי, ניו יורק,‬

851
00:49:28,882 --> 00:49:31,009
‫שבה אפרו-אמריקאים,‬

852
00:49:31,093 --> 00:49:33,762
‫שהתגוררו ברדיוס של חמישה קילומטרים,‬

853
00:49:33,845 --> 00:49:37,057
‫הציתו פרץ של יצירתיות קולינרית‬

854
00:49:37,140 --> 00:49:38,976
‫וביטוי תרבותי.‬

855
00:49:40,852 --> 00:49:42,062
‫רנסנס.‬

856
00:50:37,409 --> 00:50:39,411
‫תרגום כתוביות: נעמי מאזוז‬