1
00:00:15,015 --> 00:00:15,890
‫הארלם.‬

2
00:00:15,974 --> 00:00:17,267
‫בשנות ה-1920,‬

3
00:00:17,350 --> 00:00:20,729
‫זאת הייתה מֶכּה לשחורים החדשים,‬

4
00:00:22,439 --> 00:00:24,399
‫בהגירה הגדולה,‬

5
00:00:24,482 --> 00:00:27,402
‫השחורים מהדרום נמלטו‬
‫מחוקי ג'ים קרואו המפלים,‬

6
00:00:27,485 --> 00:00:30,030
‫וכעת קבעו מסלול משלהם אל החופש.‬

7
00:00:30,780 --> 00:00:32,449
‫חופש לדמיין,‬

8
00:00:32,532 --> 00:00:34,409
‫חופש להיות שחורים,‬

9
00:00:34,492 --> 00:00:36,411
‫או פשוט להיות.‬

10
00:00:37,454 --> 00:00:40,540
‫כל מי שהיה מישהו עבר לגור כאן.‬

11
00:00:42,292 --> 00:00:44,794
‫בואם הצית את הרנסנס של הארלם,‬

12
00:00:45,378 --> 00:00:47,839
‫מוקד משגשג של תרבות שחורה,‬

13
00:00:47,922 --> 00:00:50,300
‫של מוזיקה, ספרות, אמנות,‬

14
00:00:50,383 --> 00:00:53,136
‫אקטיביזם ואוכל.‬

15
00:00:54,471 --> 00:00:57,432
‫נשמתם הדרומית הייתה זו‬
‫שהגדירה את המטבח בהארלם.‬

16
00:00:58,141 --> 00:01:00,185
‫וזה נמשך גם היום‬

17
00:01:00,810 --> 00:01:04,564
‫אצל הרוכלים ברחוב,‬
‫במסעדות ובברים של השכונה,‬

18
00:01:04,647 --> 00:01:07,817
‫שכולם מורשת חיה של הרנסנס.‬

19
00:01:08,735 --> 00:01:10,528
‫כשציירנו את הציור הזה,‬

20
00:01:10,612 --> 00:01:12,906
‫כששרנו את השיר ההוא במלוא גרון,‬

21
00:01:12,989 --> 00:01:14,657
‫זה קרה רק אחרי שאכלנו.‬

22
00:02:03,748 --> 00:02:08,294
‫- על בטן מלאה:‬
‫מסע קולינרי מאפריקה לאמריקה -‬

23
00:02:08,378 --> 00:02:09,796
‫- מֶכּה של השחורים -‬

24
00:02:09,879 --> 00:02:12,590
‫"גם אני שר אמריקה.‬

25
00:02:13,174 --> 00:02:14,968
‫"אני האח הכהה יותר.‬

26
00:02:15,051 --> 00:02:18,346
‫"שולחים אותי לאכול במטבח כשמגיעים אורחים,‬

27
00:02:19,013 --> 00:02:22,559
‫"אבל אני צוחק ואני אוכל לשובעה ומתחזק.‬

28
00:02:23,309 --> 00:02:26,980
‫"מחר אשב לשולחן כשיגיעו אורחים.‬

29
00:02:27,063 --> 00:02:30,733
‫"אז איש לא יעז לומר לי, 'תאכל במטבח'.‬

30
00:02:30,817 --> 00:02:34,112
‫"חוץ מזה, הם יראו כמה אני יפה,‬

31
00:02:34,195 --> 00:02:36,489
‫"כמה אני יפה,‬

32
00:02:36,573 --> 00:02:38,783
‫"כמה אני יפה,‬

33
00:02:38,867 --> 00:02:40,034
‫"ויתמלאו כלימה.‬

34
00:02:40,118 --> 00:02:43,288
‫"גם אני אמריקה."‬

35
00:02:44,581 --> 00:02:45,582
‫- ניו יורק -‬

36
00:02:46,916 --> 00:02:51,087
‫כשהאפרו-אמריקאים עזבו‬
‫את הנחמה שבקרובים וחברים מהדרום,‬

37
00:02:51,171 --> 00:02:53,256
‫הם לקחו איתם חלקים מהבית.‬

38
00:02:54,048 --> 00:02:56,342
‫הם נשאו איתם את המסורות ואת האומנויות‬

39
00:02:56,426 --> 00:02:59,721
‫שימשיכו ליצור קשרים ועסקים חדשים.‬

40
00:03:00,597 --> 00:03:02,265
‫- העוף המטוגן של צ'רלס -‬

41
00:03:02,348 --> 00:03:06,644
‫ברוכים הבאים!‬
‫-ברוכים הבאים ל"עוף המטוגן של צ'רלס"!‬

42
00:03:06,728 --> 00:03:10,857
‫שנים רבות שמעתי על סיפורו‬
‫של צ'רלס גבריאל, האגדה מהארלם,‬

43
00:03:11,649 --> 00:03:15,653
‫שף שהיה מועמד לפרס "ג'יימס בירד"‬
‫ומהגר שהגיע היישר מהדרום‬

44
00:03:15,737 --> 00:03:19,616
‫וממשיך לטגן את העוף שלו‬
‫במחבתות ברזל יצוק ישנות.‬

45
00:03:20,200 --> 00:03:24,120
‫היום, השף צ'רלס ובן חסותו, השף קווי,‬

46
00:03:24,204 --> 00:03:29,250
‫הזמינו אותי לארוחה מתוקה-מלוחה מחוץ לתפריט‬
‫שהיא מרכיב מרכזי במטבח בהארלם.‬

47
00:03:29,334 --> 00:03:31,294
‫שף צ'רלס, שף קווי.‬

48
00:03:31,377 --> 00:03:33,338
‫מה שלומך? נעים מאוד.‬
‫-מה שלומך?‬

49
00:03:33,421 --> 00:03:34,881
‫לכבוד לי לפגוש אותך.‬

50
00:03:34,964 --> 00:03:36,883
‫אני מעריך את זה מאוד.‬
‫-מה שלומך?‬

51
00:03:36,966 --> 00:03:39,135
‫שב כאן, במקום שנגיש.‬

52
00:03:39,219 --> 00:03:41,012
‫הכנו את העוף הזה. אני אגיש לך.‬

53
00:03:41,095 --> 00:03:42,680
‫שף צ'רלס, שב. אטפל בכם מיד.‬

54
00:03:42,764 --> 00:03:44,057
‫יפה.‬

55
00:03:44,682 --> 00:03:46,684
‫אני אוהב לראות שמגישים לך.‬

56
00:03:46,768 --> 00:03:48,353
‫תודה.‬
‫-הרווחת את זה.‬

57
00:03:48,436 --> 00:03:50,521
‫אני שמח להיות כאן איתך.‬

58
00:03:50,605 --> 00:03:51,439
‫תודה.‬

59
00:03:51,522 --> 00:03:53,650
‫ואני מצטער לומר‬

60
00:03:53,733 --> 00:03:56,402
‫שרק היום אני זוכה לאכול את האוכל שלך,‬

61
00:03:56,486 --> 00:03:59,906
‫אבל אני שמח שזה סוף סוף קורה.‬

62
00:03:59,989 --> 00:04:02,075
‫תראו את הצלחת היפה הזאת.‬

63
00:04:02,158 --> 00:04:03,243
‫בבקשה.‬
‫-תודה.‬

64
00:04:03,326 --> 00:04:04,702
‫על לא דבר.‬
‫-תודה.‬

65
00:04:05,411 --> 00:04:07,747
‫זה אוכל מהחלומות.‬

66
00:04:08,373 --> 00:04:09,832
‫אני מקווה שאתה יודע מה זה.‬

67
00:04:09,916 --> 00:04:11,251
‫אני יודע בדיוק מה זה.‬

68
00:04:11,334 --> 00:04:13,544
‫זה עוף עם ואפל, נכון?‬
‫-נכון.‬

69
00:04:13,628 --> 00:04:14,837
‫אני יודע…‬
‫-אתה טועה.‬

70
00:04:14,921 --> 00:04:17,757
‫זה העוף המטוגן של צ'רלס עם ואפל.‬

71
00:04:17,840 --> 00:04:20,301
‫סליחה. כן.‬
‫-זה ההבדל פה.‬

72
00:04:20,385 --> 00:04:22,136
‫לשים לך קצת דבש?‬
‫-למה לא?‬

73
00:04:22,220 --> 00:04:24,138
‫בהחלט.‬
‫-ככה אוכלים את זה?‬

74
00:04:24,222 --> 00:04:26,391
‫ככה אנחנו אוכלים את זה.‬
‫-טוב, קדימה.‬

75
00:04:26,474 --> 00:04:28,601
‫זה הכרחי. זה חשוב.‬
‫-כן.‬

76
00:04:28,685 --> 00:04:29,769
‫רק מזיגה קלה.‬

77
00:04:30,478 --> 00:04:31,813
‫זה נראה טוב.‬

78
00:04:32,897 --> 00:04:33,898
‫מושלם.‬

79
00:04:34,565 --> 00:04:36,818
‫מה דעתך? תאכל בידיים. אתה בבית.‬

80
00:04:36,901 --> 00:04:38,861
‫אני אוכל עם הידיים. בסדר, טוב.‬

81
00:04:40,613 --> 00:04:41,447
‫בחיי.‬

82
00:04:42,282 --> 00:04:43,616
‫כן.‬

83
00:04:44,617 --> 00:04:47,412
‫אלוהים.‬
‫-אתה טועם שם את אהבה של צ'רלס עכשיו.‬

84
00:04:47,495 --> 00:04:50,206
‫זה מחזיר אותך לימים ההם,‬

85
00:04:50,290 --> 00:04:54,168
‫כששיחקת, יצאת, אתה יודע, אבק.‬
‫לא ידעת מה לאכול, לא היה לך מה לאכול.‬

86
00:04:54,752 --> 00:04:56,796
‫היה מאוחר מדי לארוחת ערב,‬

87
00:04:56,879 --> 00:04:58,298
‫מוקדם מדי לארוחת בוקר.‬

88
00:04:58,381 --> 00:05:00,633
‫ועוף עם ואפל היה ארוחת ביניים מושלמת.‬

89
00:05:02,093 --> 00:05:03,720
‫זה ממש מדהים.‬

90
00:05:03,803 --> 00:05:04,637
‫תודה.‬

91
00:05:05,263 --> 00:05:08,349
‫אי אפשר לקבל סוג כזה של פריכות‬

92
00:05:08,933 --> 00:05:10,018
‫בלי טיגון במחבת.‬

93
00:05:10,101 --> 00:05:14,355
‫הייתי צריך לייצר‬
‫את המחבת במפעל פלדה בדרום.‬

94
00:05:14,439 --> 00:05:16,941
‫הם ייצרו את המחבתות.‬
‫משם הבאתי אותן לניו יורק.‬

95
00:05:17,025 --> 00:05:18,443
‫לפני כמה זמן זה היה?‬

96
00:05:18,526 --> 00:05:19,402
‫זה היה…‬

97
00:05:20,153 --> 00:05:21,988
‫לפני 40 שנה כבר, אני מניח.‬

98
00:05:22,071 --> 00:05:23,281
‫מחבתות בנות 40.‬

99
00:05:23,364 --> 00:05:25,658
‫כן.‬
‫-כן.‬

100
00:05:25,742 --> 00:05:28,995
‫היו לי רק מחבתות רגילות. הן היו קטנות מדי.‬

101
00:05:29,078 --> 00:05:33,708
‫והזמנתי את המחבת הזאת.‬
‫יש לי מספיק מקום לארבע על הכיריים.‬

102
00:05:33,791 --> 00:05:34,959
‫וכולן עובדות.‬

103
00:05:35,043 --> 00:05:36,127
‫והן… כן.‬

104
00:05:36,210 --> 00:05:39,047
‫ואחר כך קניתי משאית.‬

105
00:05:39,130 --> 00:05:41,841
‫הייתי היחיד שם‬
‫שהייתה לו משאית אוכל בימים ההם.‬

106
00:05:41,924 --> 00:05:44,135
‫כן? מדובר בתחילת שנות ה-80?‬
‫-כן.‬

107
00:05:44,218 --> 00:05:45,136
‫שמונים, כן.‬

108
00:05:45,219 --> 00:05:48,014
‫הם היו נוסעים במכוניות ומנסים להשיג אותי,‬

109
00:05:48,097 --> 00:05:49,057
‫אבל לא הצליחו.‬

110
00:05:49,140 --> 00:05:50,433
‫רדפו אחריך?‬
‫-כן.‬

111
00:05:50,516 --> 00:05:54,854
‫זה הגיע למצב כזה שאמרתי, "וואו,‬
‫אני חושב שאני צריך לפתוח מסעדה".‬

112
00:05:55,438 --> 00:05:57,315
‫ואז פתחתי את המסעדה הראשונה.‬

113
00:05:57,857 --> 00:06:01,110
‫הסיפור שלך מתחיל בקרוליינה הצפונית.‬

114
00:06:01,194 --> 00:06:02,779
‫ספר על הילדות שלך.‬

115
00:06:02,862 --> 00:06:05,239
‫היו לי 12 אחים ושמונה אחיות, אז…‬

116
00:06:06,074 --> 00:06:09,118
‫שנים עשר אחים ושמונה אחיות?‬
‫-כן.‬

117
00:06:09,202 --> 00:06:11,871
‫אני רוצה לוודא שאנשים קולטים את זה.‬

118
00:06:12,663 --> 00:06:15,041
‫כן. 12 אחים ושמונה אחיות במשפחה שלי.‬

119
00:06:15,124 --> 00:06:16,584
‫היינו אריסים.‬

120
00:06:16,667 --> 00:06:20,463
‫לפעמים היינו צריכים‬
‫ללכת שמונה ק"מ לשדה הכותנה.‬

121
00:06:20,546 --> 00:06:21,964
‫היינו יוצאים בשש,‬

122
00:06:22,048 --> 00:06:24,008
‫והיינו חוזרים בשש.‬

123
00:06:24,092 --> 00:06:27,345
‫היינו חוזרים הביתה,‬
‫ואז היינו צריכים להרוג תרנגולת.‬

124
00:06:27,428 --> 00:06:29,305
‫לכל אחד היה תפקיד.‬

125
00:06:29,389 --> 00:06:33,184
‫התפקיד שלי היה להפוך את העוף במחבת.‬
‫זו הייתה המטלה שלי.‬

126
00:06:33,267 --> 00:06:37,146
‫לא היו לנו כיריים כאלה.‬
‫בישלנו על גזרי עץ, אתה מבין?‬

127
00:06:37,230 --> 00:06:38,815
‫אימא שלי אמרה לי מה לעשות.‬

128
00:06:38,898 --> 00:06:41,692
‫היא אמרה, "אני רוצה שתהפוך את העוף הזה‬

129
00:06:41,776 --> 00:06:44,404
‫"כל כמה דקות." אז זה מה שעשיתי.‬

130
00:06:44,487 --> 00:06:47,532
‫היא אמרה, "תראה, תמיד תחתוך את העוף,‬

131
00:06:47,615 --> 00:06:49,992
‫"תתבל את העוף, תן לו לנוח שמונה שעות.‬

132
00:06:50,076 --> 00:06:52,537
‫"ואחרי שמונה שעות, אתה מטגן אותו."‬

133
00:06:52,620 --> 00:06:54,747
‫אז בכל יום היינו באים‬

134
00:06:54,831 --> 00:06:57,834
‫והיינו מכינים את העוף ליום הבא.‬

135
00:06:57,917 --> 00:07:00,837
‫אז אתה לא משרה אותו במי מלח?‬

136
00:07:00,920 --> 00:07:02,672
‫לא מתעסק עם ריוויון וכדומה?‬

137
00:07:02,755 --> 00:07:05,425
‫שום דבר מזה?‬
‫-לא. רק חלב רגיל וביצה. זהו.‬

138
00:07:05,508 --> 00:07:07,593
‫חלב וביצים.‬
‫-חלב וביצים, זה הכול.‬

139
00:07:07,677 --> 00:07:11,055
‫והתיבול המיוחד שאימא נתנה לי לשים בו.‬

140
00:07:11,139 --> 00:07:13,474
‫וגדלת עם אותו מתכון בדיוק?‬

141
00:07:13,558 --> 00:07:14,976
‫אותו מתכון.‬

142
00:07:15,643 --> 00:07:19,230
‫אימא שלי נתנה לי את המתכון‬
‫ורציתי שיכירו אותו.‬

143
00:07:19,313 --> 00:07:22,775
‫כדי שכולם יוכלו לראות מה הסיפור.‬

144
00:07:22,859 --> 00:07:25,987
‫להשאיר בחיים את המורשת‬
‫ואת המתכונים של אימא שלך.‬

145
00:07:26,571 --> 00:07:28,906
‫אתה מתגעגע לדרום לפעמים?‬
‫-לא.‬

146
00:07:29,532 --> 00:07:32,618
‫כשהייתי בדרום, עבדתי בחוות חלב.‬

147
00:07:33,453 --> 00:07:38,207
‫יום אחד הייתי שם,‬
‫חלבתי פרה והפלתי בטעות דלי עם חלב.‬

148
00:07:39,876 --> 00:07:42,253
‫והבחור הזה בא ובעט בי.‬

149
00:07:45,339 --> 00:07:46,966
‫כי שפכתי את החלב.‬

150
00:07:48,676 --> 00:07:51,471
‫הוא קרא לי בכינויי גנאי‬
‫ואמר לי ללכת הביתה.‬

151
00:07:52,388 --> 00:07:56,058
‫אז הלכתי הביתה. סיפרתי לאימא.‬

152
00:07:57,059 --> 00:07:59,353
‫אבל בכל זאת חזרתי לשם.‬

153
00:07:59,437 --> 00:08:02,607
‫לא הייתה לי ברירה.‬
‫חזרתי כי הייתי צריך את הכסף.‬

154
00:08:02,690 --> 00:08:03,941
‫אז היית חייב לחזור.‬

155
00:08:04,025 --> 00:08:05,443
‫חזרתי, כן.‬

156
00:08:05,526 --> 00:08:07,528
‫הוא מרכך את זה כשהוא אומר שבעטו בו.‬

157
00:08:07,612 --> 00:08:10,239
‫בעטו בו כל כך חזק כשהוא קרטע הביתה.‬

158
00:08:10,323 --> 00:08:12,825
‫אז הם הכו אותו כי הוא שפך חלב בטעות.‬

159
00:08:12,909 --> 00:08:13,951
‫כן.‬

160
00:08:14,035 --> 00:08:16,287
‫ולכן, כשבאתי לניו יורק,‬

161
00:08:16,370 --> 00:08:20,124
‫זה היה דבר טוב,‬
‫כי יכולתי לעשות מה שאני רוצה לעשות,‬

162
00:08:20,958 --> 00:08:22,877
‫ולא מה שמישהו אחר רצה שאני אעשה.‬

163
00:08:24,253 --> 00:08:25,630
‫הרגשתי שאני חופשי.‬

164
00:08:26,631 --> 00:08:27,882
‫כן.‬

165
00:08:27,965 --> 00:08:30,009
‫אז, שף קווי,‬

166
00:08:30,635 --> 00:08:32,887
‫איך התחברת לשף צ'רלס?‬

167
00:08:32,970 --> 00:08:36,015
‫הערצתי את האיש הזה כל חיי.‬
‫הוא עבד ב"קופלנד'ס".‬

168
00:08:36,098 --> 00:08:39,519
‫הייתי נוסע לשם עם המשפחה‬
‫בימי ראשון, כשחסכנו קצת כסף.‬

169
00:08:39,602 --> 00:08:42,063
‫כן.‬
‫-ביקשתי לעבוד איתו במטבח.‬

170
00:08:42,146 --> 00:08:44,023
‫ובפעם הראשונה שלי איתו במטבח,‬

171
00:08:44,106 --> 00:08:47,944
‫עבדנו עם כנסייה‬
‫שהאכילה דרי רחוב בימי מגפת הקורונה.‬

172
00:08:48,027 --> 00:08:49,320
‫מדהים.‬

173
00:08:49,403 --> 00:08:53,407
‫וזה שאתה מתחבר לאחד האנשים אתה מעריץ‬

174
00:08:53,491 --> 00:08:55,701
‫ברגע קשה מאוד,‬

175
00:08:55,785 --> 00:08:58,579
‫כשמסעדות נסגרות,‬

176
00:08:58,663 --> 00:09:00,206
‫ואומר, "אני איתך",‬

177
00:09:00,289 --> 00:09:03,584
‫גם זה משהו שאני שם לב אליו.‬

178
00:09:04,293 --> 00:09:07,755
‫חלק מהחוויה שלנו כשחורים‬

179
00:09:07,838 --> 00:09:12,510
‫היא לקחת משהו שהיה אמור להביס אותך‬

180
00:09:13,719 --> 00:09:18,099
‫ולהפוך אותו למורשת חדשה בפני עצמה.‬

181
00:09:18,182 --> 00:09:20,977
‫זה הדבר הכי שחור שאני יכול לדמיין.‬

182
00:09:21,060 --> 00:09:23,145
‫זאת אותה רוח רנסנס שממשיכה הלאה.‬

183
00:09:23,229 --> 00:09:26,357
‫לכן המסעדות שלנו בהארלם‬
‫חשובות כל כך. זאת היסטוריה.‬

184
00:09:26,440 --> 00:09:27,608
‫לא לעצור.‬

185
00:09:27,692 --> 00:09:30,278
‫השיחה הזאת עםְ שניכם‬

186
00:09:30,361 --> 00:09:33,197
‫היא שיחה שלא אשכח לעולם.‬

187
00:09:33,281 --> 00:09:36,450
‫וזה כבוד גדול בשבילי ללמוד ממך.‬

188
00:09:37,159 --> 00:09:40,871
‫ואני אסיר תודה גם לך, אחי,‬

189
00:09:40,955 --> 00:09:44,000
‫כי אתה מלמד את כולנו‬

190
00:09:44,083 --> 00:09:46,085
‫שאנחנו צריכים לקום ולהגן‬

191
00:09:46,168 --> 00:09:48,254
‫על האגדות בקהילות שלנו.‬

192
00:09:48,337 --> 00:09:51,882
‫תודה.‬
‫-אז, שף קווי, תודה על זה.‬

193
00:09:51,966 --> 00:09:53,509
‫ושף צ'רלס.‬

194
00:09:53,593 --> 00:09:55,886
‫אני מעריך אותך. תודה לכולכם.‬
‫-תודה.‬

195
00:10:02,351 --> 00:10:05,146
‫השף צ'רלס הוא חלק מחבורה מכובדת‬

196
00:10:05,229 --> 00:10:07,481
‫של עסקים שחורים מצליחים בהארלם‬

197
00:10:07,565 --> 00:10:10,276
‫שנולדו ממורשת הרנסנס של הארלם,‬

198
00:10:10,818 --> 00:10:14,572
‫תקופה שבה הכישורים‬
‫של השפים השחורים ושל אמני הג'אז‬

199
00:10:14,655 --> 00:10:15,865
‫התמזגו יחד.‬

200
00:10:17,742 --> 00:10:20,536
‫אז אני יוצא לפגוש את המסעדן המפורסם‬

201
00:10:20,620 --> 00:10:22,079
‫אלכסנדר סמולס,‬

202
00:10:22,163 --> 00:10:25,458
‫שהתפרסם בעיקר בעובדה‬
‫שפתח מחדש מועדון מהולל מימי הרנסנס,‬

203
00:10:25,541 --> 00:10:26,917
‫"מינטונ'ס פלייהאוס".‬

204
00:10:28,419 --> 00:10:31,047
‫ואת המסעדה הצמודה, "ססיל".‬

205
00:10:31,589 --> 00:10:35,426
‫חלפו שנים מאז שהזדמן לי‬
‫לשבת בשולחן הנחשק הזה,‬

206
00:10:35,509 --> 00:10:38,554
‫מקום שאמנים ונכבדים סעדו בו.‬

207
00:10:39,472 --> 00:10:40,890
‫שלום, גבר. מה שלומך?‬

208
00:10:40,973 --> 00:10:43,017
‫טוב לראות אותך.‬
‫-נהדר לראות אותך.‬

209
00:10:43,100 --> 00:10:45,436
‫עבר הרבה זמן מאז שהיית כאן.‬
‫-נכון.‬

210
00:10:45,519 --> 00:10:46,729
‫שלום.‬

211
00:10:46,812 --> 00:10:49,231
‫גדלת בכמה ס"מ‬
‫מאז שהיית כאן בפעם האחרונה.‬

212
00:10:49,315 --> 00:10:51,567
‫אנשים פשוט שוכחים. אנשים שוכחים.‬

213
00:10:52,193 --> 00:10:53,361
‫ברוך שובך להארלם.‬

214
00:10:53,444 --> 00:10:55,988
‫תודה רבה. נעים לחזור.‬

215
00:10:56,614 --> 00:11:00,076
‫במיוחד לחזור לכאן.‬
‫-אני יודע. תודה, אני מעריך את זה.‬

216
00:11:00,159 --> 00:11:03,954
‫וזאת התחנה הנכונה,‬

217
00:11:04,038 --> 00:11:10,127
‫כי זה שולחן האוכל הנחשק ביותר בהארלם.‬

218
00:11:10,211 --> 00:11:14,423
‫אם תחזור לזיכרונות‬

219
00:11:14,507 --> 00:11:17,385
‫ותקרא‬

220
00:11:17,468 --> 00:11:21,639
‫כמה מהסיפורים והרומנים של סופרי הארלם,‬

221
00:11:21,722 --> 00:11:24,350
‫אם תבחן מקרוב חלק גדול מהמוזיקה,‬

222
00:11:24,850 --> 00:11:26,769
‫"תן לי רגל חזיר ובקבוק בירה."‬

223
00:11:26,852 --> 00:11:28,896
‫"תן לי רגל חזיר‬

224
00:11:29,522 --> 00:11:32,149
‫"ובקבוק בירה…"‬

225
00:11:32,233 --> 00:11:34,360
‫אוכל תמיד היה…‬

226
00:11:36,028 --> 00:11:38,239
‫שזור‬

227
00:11:38,948 --> 00:11:42,118
‫באורח החיים של אנשים שחורים וחומים.‬

228
00:11:42,201 --> 00:11:44,537
‫אני אוהב את המחשבה‬

229
00:11:45,121 --> 00:11:48,708
‫על זה שלא היינו זוכים‬

230
00:11:48,791 --> 00:11:50,751
‫לרנסנס בלי האוכל שלנו.‬

231
00:11:50,835 --> 00:11:53,462
‫לא חושבים על אוכל‬

232
00:11:53,546 --> 00:11:56,924
‫כמשהו ברמה של אמנות וספרות,‬

233
00:11:57,007 --> 00:12:00,720
‫אבל הוא היה המקור לכל זה.‬

234
00:12:00,803 --> 00:12:05,099
‫כשציירנו את הציור ההוא,‬
‫כששרנו את השיר ההוא במלוא גרון,‬

235
00:12:05,182 --> 00:12:08,394
‫אתה יודע, כשעשינו‬
‫את כל הדברים היצירתיים האלה,‬

236
00:12:08,477 --> 00:12:10,688
‫זה קרה רק אחרי שאכלנו.‬

237
00:12:12,982 --> 00:12:16,902
‫כלומר, אתה פשוט לא יכול‬
‫להשאיר את זה מחוץ לתמונה.‬

238
00:12:16,986 --> 00:12:20,322
‫הוא שם, ממש במקום‬
‫שבו ההיסטוריה שלנו מתחילה.‬

239
00:12:20,906 --> 00:12:24,869
‫רבים מהאנשים שהיגרו מהדרום‬

240
00:12:24,952 --> 00:12:29,498
‫היו עורכים מסיבות לגיוס שכר דירה.‬

241
00:12:30,207 --> 00:12:32,793
‫הם היו מתכנסים בבתים‬

242
00:12:32,877 --> 00:12:35,546
‫והיו מוכרים את האוכל שהם בישלו.‬

243
00:12:35,629 --> 00:12:38,758
‫והאוכל היה במרכז.‬
‫-האוכל היה במרכז.‬

244
00:12:38,841 --> 00:12:42,678
‫הם היו יוצרים דינמיקה חברתית‬

245
00:12:42,762 --> 00:12:45,973
‫בדירות או בבתים הפרטיים שלהם.‬

246
00:12:46,056 --> 00:12:48,184
‫וכשאני קורא על הרנסנס של הארלם‬

247
00:12:48,267 --> 00:12:51,353
‫וקורא על המסיבות שהם ערכו…‬

248
00:12:53,647 --> 00:12:55,107
‫זה נותן לי השראה.‬

249
00:12:55,191 --> 00:12:58,194
‫זה חלק חשוב מאוד במורשת של הארלם,‬

250
00:12:58,277 --> 00:13:00,237
‫ואתה משמר אותו.‬

251
00:13:00,321 --> 00:13:01,572
‫לכן אני עושה את זה.‬

252
00:13:01,655 --> 00:13:04,116
‫אז הכנתי דברים נפלאים. אני מקווה.‬

253
00:13:04,200 --> 00:13:05,117
‫וואו!‬

254
00:13:06,118 --> 00:13:07,036
‫אלוהים אדירים.‬

255
00:13:07,119 --> 00:13:11,248
‫"וואו" לכמות או "וואו" למנה?‬

256
00:13:11,332 --> 00:13:14,960
‫טוב, זה קצת הלם.‬
‫-זה קצת הלם.‬

257
00:13:15,044 --> 00:13:16,378
‫ספר לי הכול.‬

258
00:13:16,462 --> 00:13:18,881
‫בסדר. אז יש לנו כאן‬

259
00:13:18,964 --> 00:13:22,134
‫נזיד שעועית לימה ירוקה ושוקי חזיר,‬

260
00:13:22,676 --> 00:13:25,930
‫עם גזר מורשת, תירס,‬

261
00:13:26,013 --> 00:13:27,681
‫והתירס מתוק עכשיו.‬

262
00:13:27,765 --> 00:13:32,478
‫קצת עגבניות מרוסקות,‬
‫מרווה, תימין, רוזמרין.‬

263
00:13:33,062 --> 00:13:37,691
‫בטן חזיר מעושנת לתוספת טעם.‬

264
00:13:37,775 --> 00:13:38,609
‫כן.‬

265
00:13:38,692 --> 00:13:40,903
‫אני חושב שתאהב.‬
‫-אני חושב שאוהב מאוד.‬

266
00:13:40,986 --> 00:13:43,197
‫ויש לנו אורז שחור.‬

267
00:13:43,697 --> 00:13:46,367
‫כי הוא אחד האהובים עליי.‬

268
00:13:46,450 --> 00:13:50,955
‫בן דוד של האורז האדום,‬
‫שהוא זן אפריקאי של אורז‬

269
00:13:51,038 --> 00:13:55,084
‫שהובא לקרוליינה הדרומית,‬
‫בדיוק כמו זן קרוליינה גולד.‬

270
00:13:55,167 --> 00:13:56,377
‫קדימה.‬

271
00:13:56,460 --> 00:13:59,839
‫זה כבוד גדול להיות כאן איתך שוב.‬

272
00:13:59,922 --> 00:14:02,591
‫אני שמח שחזרת להארלם.‬
‫-לאכול את האוכל שלך.‬

273
00:14:02,675 --> 00:14:04,635
‫חזרתי להארלם.‬
‫-כן.‬

274
00:14:05,427 --> 00:14:06,804
‫שעועית לימה, שוקי חזיר.‬

275
00:14:06,887 --> 00:14:09,348
‫אתה חייב לקחת את כולו. זה גדול…‬

276
00:14:09,431 --> 00:14:13,102
‫אני נכנס, אני מנסה לקחת את כולו.‬
‫אני נלחם בו עכשיו.‬

277
00:14:14,311 --> 00:14:18,190
‫אני צריך לקחת אחד אחר.‬
‫זה קצת יותר נגיש.‬

278
00:14:18,274 --> 00:14:19,817
‫כן.‬
‫-תראה את הגודל שלו.‬

279
00:14:19,900 --> 00:14:22,278
‫אבל צריך את כל זה, כי אין שם הרבה בשר.‬

280
00:14:22,361 --> 00:14:24,154
‫כן.‬
‫-אבל זה מרשים.‬

281
00:14:24,238 --> 00:14:25,364
‫מאוד.‬

282
00:14:25,447 --> 00:14:29,159
‫אז אחרי שאני משרה יום שלם ומייבש,‬

283
00:14:29,243 --> 00:14:31,996
‫אני צולה אותם בתנור‬

284
00:14:32,079 --> 00:14:35,833
‫כמה שעות, ואז הם פריכים מאוד.‬

285
00:14:35,916 --> 00:14:37,459
‫הנוזלים מתאדים,‬

286
00:14:37,543 --> 00:14:39,920
‫ואז אני שם אותם‬

287
00:14:40,004 --> 00:14:44,633
‫בציר שינקן שהכנתי מראש.‬

288
00:14:44,717 --> 00:14:47,052
‫בצל וסלרי ושום.‬

289
00:14:47,136 --> 00:14:51,265
‫ואז אני מוסיף אותם, משחים ומבשל כמה שעות.‬

290
00:14:52,308 --> 00:14:54,268
‫ואז מסיים את הבישול עם יין אדום.‬

291
00:14:54,351 --> 00:14:57,605
‫ואז יש לנו משהו מיוחד.‬
‫-זאת לא באמת ארוחה לימות השבוע.‬

292
00:14:58,564 --> 00:14:59,648
‫תראה את זה.‬

293
00:14:59,732 --> 00:15:03,819
‫הלוואי שאנשים היו מסוגלים‬
‫להריח את הריח המדהים הזה.‬

294
00:15:03,903 --> 00:15:05,029
‫אני יודע.‬

295
00:15:05,112 --> 00:15:07,990
‫אבל זה הדרום על צלחת.‬
‫-לגמרי.‬

296
00:15:10,492 --> 00:15:11,493
‫אהבת?‬

297
00:15:12,620 --> 00:15:15,414
‫והבשר כמו חמאה. באמת.‬

298
00:15:15,497 --> 00:15:17,458
‫סגרתי מעגל‬

299
00:15:17,541 --> 00:15:21,420
‫עם שתי מנות אהובות מהילדות שלי.‬

300
00:15:21,503 --> 00:15:22,838
‫חזיר ושעועית,‬

301
00:15:23,339 --> 00:15:27,843
‫שהיא מנה בסיסית מאוד בתרבות שלנו.‬

302
00:15:28,344 --> 00:15:30,304
‫השנייה היא תבשיל סוקוטש.‬

303
00:15:30,387 --> 00:15:34,516
‫כי זו הפרשנות החדשה שלי למנה קלאסית.‬

304
00:15:34,600 --> 00:15:36,560
‫ומותר לנו לפרש מנות קלאסיות.‬

305
00:15:36,644 --> 00:15:39,521
‫כמובן. ולא משנה איזו פרשנות זאת,‬

306
00:15:39,605 --> 00:15:41,398
‫היא לגמרי מוצלחת, אז…‬

307
00:15:42,232 --> 00:15:45,277
‫הסיפור שלך, במיוחד, הוא‬

308
00:15:45,361 --> 00:15:49,990
‫גשר ייחודי וחשוב מההגירה של המאה ה-20‬

309
00:15:50,074 --> 00:15:51,784
‫להארלם של היום.‬

310
00:15:52,368 --> 00:15:56,080
‫מקרוליינה הדרומית, ההחלטה להגיע להארלם,‬

311
00:15:56,163 --> 00:15:58,874
‫ומה שקרה בחיים שלך בתקופה ההיא.‬

312
00:15:58,958 --> 00:16:01,543
‫הדודה והדוד שלי היו הכול בשבילי.‬

313
00:16:01,627 --> 00:16:04,546
‫הם היו המנטורים שלי.‬
‫היא הייתה פסנתרנית קלאסית,‬

314
00:16:04,630 --> 00:16:07,591
‫והיא לימדה אותי‬
‫מוזיקה קלאסית ופסנתר קלאסי.‬

315
00:16:07,675 --> 00:16:11,512
‫הדוד שלי היה שף‬
‫שלימד אותי לחלום באמצעות אוכל.‬

316
00:16:11,595 --> 00:16:13,806
‫הוא לימד אותי שאוכל הוא שפה‬

317
00:16:13,889 --> 00:16:17,476
‫ושאני יכול ללמוד את השפה ולהתבטא דרכה.‬

318
00:16:17,559 --> 00:16:21,772
‫אבל הדבר החשוב ביותר שהבנתי‬
‫היה אצל מי נמצא הכוח.‬

319
00:16:21,855 --> 00:16:23,732
‫והאדם שאחז בכף,‬

320
00:16:24,358 --> 00:16:26,986
‫האדם שהכין את האוכל, אצלו היה הכוח.‬

321
00:16:27,069 --> 00:16:28,862
‫וגם הכבוד.‬

322
00:16:28,946 --> 00:16:32,408
‫ותמיד ידעתי שאני רוצה את זה.‬

323
00:16:32,491 --> 00:16:33,325
‫כן.‬

324
00:16:33,409 --> 00:16:35,619
‫הייתה לך תקופה ביניים‬

325
00:16:35,703 --> 00:16:40,290
‫שבה היית במנהטן, אבל לא היית בהארלם.‬

326
00:16:40,374 --> 00:16:43,502
‫מעניין אותי איך אתה חווית את התקופה ההיא‬

327
00:16:43,585 --> 00:16:47,214
‫כשניסית למצוא את מקומך בעולם,‬

328
00:16:47,297 --> 00:16:49,675
‫לפני שמצאת את מקומך כאן בסופו של דבר.‬

329
00:16:49,758 --> 00:16:52,386
‫כשבאתי לניו יורק, באתי כזמר אופרה צעיר.‬

330
00:16:53,012 --> 00:16:56,473
‫בעצם קיבלתי חוזה עם בית האופרה של יוסטון,‬

331
00:16:56,557 --> 00:16:59,727
‫שהעלה הפקה של "פורגי ובס".‬

332
00:16:59,810 --> 00:17:04,189
‫ניסיתי להגשים חלום ילדות‬

333
00:17:04,273 --> 00:17:08,736
‫שהיה להיות זמר האופרה‬
‫האפרו-אמריקאי הראשון‬

334
00:17:08,819 --> 00:17:12,823
‫שייסע בעולם ככוכב בינלאומי.‬

335
00:17:12,906 --> 00:17:14,033
‫זה מה שרציתי.‬

336
00:17:15,075 --> 00:17:18,495
‫לא הבנתי שאני עתיד להיתקל בתקרת זכוכית‬

337
00:17:18,579 --> 00:17:22,416
‫שמנעה התקדמות של אנשים שנראו כמוני.‬

338
00:17:22,499 --> 00:17:26,545
‫והבנתי שאני צריך לעשות שינויים,‬

339
00:17:26,628 --> 00:17:27,838
‫שבעצם…‬

340
00:17:29,131 --> 00:17:32,051
‫אני צריך לא רק מקום בשולחן‬

341
00:17:32,134 --> 00:17:33,761
‫אלא גם להיות בעל השולחן.‬

342
00:17:33,844 --> 00:17:36,889
‫לא יכולתי להיות בעלים של בית אופרה,‬
‫אבל של מסעדה כן.‬

343
00:17:36,972 --> 00:17:40,684
‫ופתחתי את מסעדת הגורמה‬
‫האפרו-אמריקאית הראשונה בניו יורק,‬

344
00:17:40,768 --> 00:17:44,521
‫שנקראה "קפה ביולה", וזה שינה את חיי.‬

345
00:17:45,481 --> 00:17:47,983
‫מצאתי באוכל הצלה‬

346
00:17:48,067 --> 00:17:51,779
‫במובן זה שהוא ענה‬

347
00:17:51,862 --> 00:17:56,617
‫על הצורך שלי להביע את עצמי כאפרו-אמריקאי,‬

348
00:17:56,700 --> 00:17:58,494
‫כיוצר, כאמן.‬

349
00:17:58,577 --> 00:18:01,205
‫אני אוהב את מה שאתה אומר‬

350
00:18:01,288 --> 00:18:04,833
‫על זה שאוכל הוא שפה‬

351
00:18:04,917 --> 00:18:08,462
‫שיש ללמוד ושצריך לנצל את השפה הזאת‬

352
00:18:08,545 --> 00:18:09,963
‫כדי לקדם את עצמנו.‬

353
00:18:10,047 --> 00:18:13,258
‫אי אפשר לערוך מפגש‬
‫של אנשים שחורים אם אין שם אוכל.‬

354
00:18:13,342 --> 00:18:14,343
‫זה נכון.‬

355
00:18:14,426 --> 00:18:17,262
‫כי אנחנו קשורים לצורת ההבעה הזאת.‬

356
00:18:18,388 --> 00:18:21,058
‫הדבר המדהים שאנשים לא מבינים‬

357
00:18:21,141 --> 00:18:23,018
‫לגבי התרבות האפרו-אמריקאית‬

358
00:18:23,102 --> 00:18:26,021
‫הוא שאוכל היה מטבע עובר לסוחר.‬

359
00:18:26,730 --> 00:18:30,734
‫המתכון שהיה ייחודי‬

360
00:18:30,818 --> 00:18:35,114
‫היה הדרך שלנו ליצור ערך.‬
‫כשלא הייתה לנו בעלות על עצמנו אפילו,‬

361
00:18:35,197 --> 00:18:37,199
‫הייתה לנו בעלות על המאכל.‬
‫-כן.‬

362
00:18:37,282 --> 00:18:42,287
‫והמאכל הזה הביא לנו‬
‫לא רק תחושת ערך עצמי וכבוד.‬

363
00:18:42,996 --> 00:18:44,081
‫הוא היה שווה כסף.‬

364
00:18:51,922 --> 00:18:55,467
‫שחורים בהארלם ניצלו‬
‫את השורשים הקולינריים שלהם‬

365
00:18:55,551 --> 00:18:57,928
‫כדי ליצור הזדמנויות רווחיות.‬

366
00:18:58,011 --> 00:19:02,432
‫למשל, ליליאן האריס דין,‬
‫המוכרת גם בשם "מרי רגל חזיר",‬

367
00:19:02,516 --> 00:19:04,893
‫רוכלת שמכרה ברחוב רגלי חזיר‬

368
00:19:04,977 --> 00:19:08,480
‫לאנשים שהתגעגעו לטעם של הבית שהם עזבו.‬

369
00:19:09,064 --> 00:19:11,608
‫עסק שהפך אותה למיליונרית בסופו של דבר.‬

370
00:19:12,442 --> 00:19:16,697
‫סיפורים כמו זה של "מרי רגל חזיר",‬
‫המתכונים של ימי הרנסנס,‬

371
00:19:16,780 --> 00:19:20,450
‫וחלקים רבים אחרים בהיסטוריה שלנו‬
‫נשמרים בקפידה‬

372
00:19:20,534 --> 00:19:24,121
‫במרכז שומברג לחקר התרבות השחורה בהארלם,‬

373
00:19:24,204 --> 00:19:27,166
‫בהנהגת האוצרת ג'וי ביבינס,‬

374
00:19:27,249 --> 00:19:31,920
‫האישה הראשונה שמכהנת‬
‫כמנהלת מרכז שומברג מזה 40 שנה.‬

375
00:19:32,921 --> 00:19:35,215
‫כשאני חושבת על הרנסנס של הארלם,‬

376
00:19:35,299 --> 00:19:39,052
‫קודם כול, אני חושבת על "תנועת השחור החדש"‬

377
00:19:39,136 --> 00:19:40,846
‫ובעצם על הרגע הזה‬

378
00:19:40,929 --> 00:19:44,308
‫בתחילת המאה ה -20,‬
‫מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה,‬

379
00:19:44,391 --> 00:19:47,352
‫אחרי האמנציפציה, אחרי השיקום.‬

380
00:19:47,436 --> 00:19:49,980
‫זה קורה במרחב חדש, במרחב עירוני,‬

381
00:19:50,063 --> 00:19:53,233
‫שבו שחורים באמת התבוננו פנימה ושאלו,‬

382
00:19:53,317 --> 00:19:55,819
‫"מה התרבות שלנו? מה האסתטיקה שלנו?"‬

383
00:19:55,903 --> 00:19:57,696
‫אז אנחנו ספריית מחקר,‬

384
00:19:57,779 --> 00:20:00,991
‫והארכיונאי הוציא כמה דברים‬
‫שאתה יכול להסתכל עליהם,‬

385
00:20:01,074 --> 00:20:04,620
‫ואנחנו נלך לארכיון כתבי היד‬
‫ולחדר הקריאה של הספרים הנדירים.‬

386
00:20:04,703 --> 00:20:06,205
‫נהדר. אני כבר מחכה לזה.‬

387
00:20:06,288 --> 00:20:07,414
‫גם אני.‬

388
00:20:13,003 --> 00:20:16,465
‫כל אלה תפריטים וספרים נדירים‬

389
00:20:16,548 --> 00:20:22,137
‫וספרי בישול ודברים מהסוג הזה‬
‫שגם הם משקפים את התרבות.‬

390
00:20:22,221 --> 00:20:25,098
‫אז אספנו בשבילך כאן כמה דברים.‬

391
00:20:26,099 --> 00:20:27,726
‫בסדר.‬

392
00:20:29,019 --> 00:20:32,356
‫יש הרבה דברים טובים‬
‫שמזמינים עיון על השולחן הזה.‬

393
00:20:32,439 --> 00:20:33,440
‫בהחלט.‬

394
00:20:33,523 --> 00:20:36,777
‫זה בעצם בזכותם‬

395
00:20:36,860 --> 00:20:40,197
‫של דורות רבים של אנשים כמוך‬

396
00:20:40,280 --> 00:20:43,242
‫שקיבלו על עצמם את התפקיד לשמר אותם.‬

397
00:20:43,325 --> 00:20:47,454
‫אז אני מודה לכם על זה‬
‫ועל כך שאפשרתם לנו ללמוד מזה.‬

398
00:20:47,537 --> 00:20:48,455
‫תודה.‬

399
00:20:48,538 --> 00:20:52,209
‫בואי נתחיל במה שלפנינו.‬

400
00:20:52,751 --> 00:20:56,338
‫אז הנה מתכון של "מרי רגל חזיר" לרגלי חזיר.‬

401
00:20:57,089 --> 00:20:59,174
‫אז זה מתכון יקר ערך.‬

402
00:20:59,258 --> 00:21:02,219
‫כלומר, זה מה שקנה לה את פרסומה כמובן.‬

403
00:21:02,302 --> 00:21:03,595
‫כן, זה נראה…‬

404
00:21:04,429 --> 00:21:06,807
‫אני רעבה עכשיו, האמת.‬
‫-כן, זה נהדר.‬

405
00:21:06,890 --> 00:21:11,395
‫אז היא למעשה פועלת בכוחות עצמה‬

406
00:21:11,478 --> 00:21:14,731
‫ויוצרת לה הזדמנויות ועושר רב.‬

407
00:21:14,815 --> 00:21:17,484
‫אישה שחורה שנולדה משועבדת‬

408
00:21:17,567 --> 00:21:21,697
‫מגיעה להארלם, ובלי שום תשתית,‬

409
00:21:21,780 --> 00:21:23,907
‫מצליחה להתחיל למכור‬

410
00:21:23,991 --> 00:21:26,576
‫את חלקי החזיר שהיו נגישים לנו‬

411
00:21:26,660 --> 00:21:29,496
‫ושהיו מוכרים לנו ולחך שלנו.‬

412
00:21:29,579 --> 00:21:32,332
‫אני תמיד אוהב לחשוב,‬

413
00:21:32,416 --> 00:21:35,460
‫את יודעת, על הסיפור שלה כמעין‬

414
00:21:35,544 --> 00:21:38,922
‫מיקרוקוסמוס קטן של נשים שחורות‬

415
00:21:39,006 --> 00:21:41,967
‫שהשתמשו במטבח ובכישורים הקולינריים שלהן‬

416
00:21:42,050 --> 00:21:44,261
‫כאמצעי לפעול באופן עצמאי.‬

417
00:21:44,344 --> 00:21:45,178
‫כן.‬

418
00:21:45,262 --> 00:21:48,015
‫הרפתקאות הנדל"ן שלה היו כל כך מוצלחות,‬

419
00:21:48,098 --> 00:21:52,894
‫עד בשלב מסוים‬
‫ערך כל האחזקות שלה נאמד ב-375 אלף דולר.‬

420
00:21:52,978 --> 00:21:53,979
‫מרגלי חזיר!‬

421
00:21:54,479 --> 00:21:57,190
‫החזיר היה טוב אלינו, נכון?‬

422
00:21:58,025 --> 00:22:01,445
‫החלק הכי טוב הוא‬
‫ארבע המילים האחרונות במתכון הזה.‬

423
00:22:01,528 --> 00:22:04,197
‫"תעביר את הרוטב החריף."‬
‫-"תעביר את הרוטב החריף."‬

424
00:22:05,699 --> 00:22:08,076
‫כי חייבים, נכון?‬
‫-אני מת על זה.‬

425
00:22:10,537 --> 00:22:12,122
‫למעלה ממאה שנים אחר כך,‬

426
00:22:12,205 --> 00:22:15,584
‫רחובות הארלם‬
‫עדיין מספרים את סיפור האוכל שלנו.‬

427
00:22:17,044 --> 00:22:19,755
‫המעבר צפונה חולל פיצוץ תרבותי‬

428
00:22:19,838 --> 00:22:23,133
‫שסלל את הדרך ליזמות אפרו-אמריקאית‬

429
00:22:23,216 --> 00:22:24,718
‫ולמעמד ביניים חדש.‬

430
00:22:25,385 --> 00:22:29,473
‫צ'ה מקוי היא תושבת הארלם דור שלישי‬
‫וסומלייה,‬

431
00:22:29,556 --> 00:22:31,558
‫שעובדת בכל רחבי העולם‬

432
00:22:31,641 --> 00:22:33,769
‫כדי להפוך את תעשיית המשקאות והאירוח‬

433
00:22:33,852 --> 00:22:37,647
‫לנגישה, לאחראית ולרלוונטית יותר.‬

434
00:22:38,857 --> 00:22:42,194
‫אנחנו ברחוב היסטורי שאני יודע עליו קצת,‬

435
00:22:42,277 --> 00:22:44,654
‫אבל תני לנו קצת יותר הקשר.‬

436
00:22:44,738 --> 00:22:45,947
‫ברוכים הבאים להארלם.‬

437
00:22:46,031 --> 00:22:47,616
‫זה "סטרייברס רו",‬

438
00:22:47,699 --> 00:22:51,411
‫ואני חושבת שהדבר העיקרי פה‬
‫הוא פשוט להיות מחוברים‬

439
00:22:51,495 --> 00:22:53,789
‫למצוינות השחורה של הארלם, טוב?‬

440
00:22:53,872 --> 00:22:56,458
‫אז אם היית פוליטיקאי,‬

441
00:22:56,541 --> 00:22:59,961
‫המוזיקאים של תקופת הרנסנס,‬

442
00:23:00,045 --> 00:23:03,465
‫כל מי שהיה מישהו, עבר לגור כאן,‬

443
00:23:03,548 --> 00:23:05,425
‫וכל תיאוריית ההתקדמות.‬

444
00:23:05,509 --> 00:23:07,260
‫לא רצינו להגיע למרכז העיר.‬

445
00:23:07,344 --> 00:23:09,805
‫שאפנו רק להגיע ל"סטרייברס רו".‬

446
00:23:09,888 --> 00:23:12,849
‫קיוויתי שנקיים מפגש על המדרגות.‬
‫-אין בעיה.‬

447
00:23:13,767 --> 00:23:16,645
‫אז למה אנשים מהארלם‬

448
00:23:16,728 --> 00:23:19,940
‫מלאי הבעה כל כך‬
‫ובאופן ייחודי כל כך להארלם?‬

449
00:23:20,023 --> 00:23:22,359
‫מה יש במים פה? מה קורה בהארלם?‬

450
00:23:22,859 --> 00:23:24,319
‫זאת היכולת הזאת להסתדר.‬

451
00:23:24,403 --> 00:23:26,613
‫זה בדנ"א, כמו שאימא שלי אומרת.‬
‫-נכון.‬

452
00:23:26,696 --> 00:23:28,490
‫לא משנה לאן בעולם אלך,‬

453
00:23:28,573 --> 00:23:30,992
‫אני מקפידה להופיע בכל מקום כהארלם.‬

454
00:23:31,993 --> 00:23:34,746
‫אני רוצה לראות כמה מקומות בשכונה שלך.‬

455
00:23:34,830 --> 00:23:35,997
‫בטח. בוא נלך.‬

456
00:23:38,583 --> 00:23:39,751
‫- שוק הארלם -‬

457
00:23:43,630 --> 00:23:46,633
‫מיד נעצור ליד הבלוק שלי. אנחנו ברחוב 139,‬

458
00:23:46,716 --> 00:23:48,301
‫ואנחנו רוצים לקנות אבטיח.‬

459
00:23:48,385 --> 00:23:50,095
‫אבטיח.‬
‫-מאחד החברים שלי.‬

460
00:23:50,178 --> 00:23:51,596
‫למדנו יחד בבי"ס יסודי.‬

461
00:23:51,680 --> 00:23:53,640
‫בסדר, אני הולך לאיש האבטיחים.‬

462
00:23:53,723 --> 00:23:56,226
‫מה קורה? רצינו לראות אותך.‬
‫לתת לך אהבה.‬

463
00:23:56,309 --> 00:23:58,145
‫מה שלומך? זה סטיבן.‬

464
00:23:58,228 --> 00:23:59,229
‫נעים מאוד.‬

465
00:23:59,312 --> 00:24:02,441
‫אמרתי לו. אתה רשמית בהארלם‬
‫כשאתה עומד בדוכן האבטיחים.‬

466
00:24:02,524 --> 00:24:04,359
‫זה גם סימן שעכשיו קיץ.‬

467
00:24:04,443 --> 00:24:06,528
‫זה נכון.‬
‫-אז ספר מה יש לנו כאן.‬

468
00:24:06,611 --> 00:24:07,904
‫אלה מג'ורג'יה.‬

469
00:24:07,988 --> 00:24:09,322
‫אנחנו נוסעים לשם...‬
‫-גם אני.‬

470
00:24:09,406 --> 00:24:10,407
‫אתה מג'ורג'יה?‬

471
00:24:10,490 --> 00:24:12,951
‫בסדר. הייתי שם קצת.‬

472
00:24:13,034 --> 00:24:17,038
‫אנחנו עושים הכול. אנחנו סוחטים אותם,‬
‫מגישים בקערה, מכינים מהם סלט.‬

473
00:24:17,122 --> 00:24:21,084
‫התחילו להכין ג'לי בקליפה.‬
‫זה מין נשנוש. אבל זה בריא.‬

474
00:24:21,168 --> 00:24:24,045
‫ובקליפה יש הכי הרבה דברים בריאים.‬

475
00:24:24,129 --> 00:24:26,590
‫את יודעת, בחלק הירוק.‬
‫-אני יודעת.‬

476
00:24:27,174 --> 00:24:29,259
‫יש בזה הרבה דברים. זה מזון-על.‬

477
00:24:29,885 --> 00:24:33,221
‫איך קרה שאתה מוכר כאן אבטיחים?‬

478
00:24:33,305 --> 00:24:36,099
‫זה התחיל כעיסוק צדדי.‬
‫לא רצינו להיות ברחוב יותר.‬

479
00:24:36,183 --> 00:24:38,560
‫אמרנו, "יודע מה? אני אוהב אבטיחים."‬

480
00:24:38,643 --> 00:24:41,646
‫אמרנו, "זה עסק טוב."‬
‫התחלנו ללמוד על אבטיחים.‬

481
00:24:41,730 --> 00:24:43,648
‫זה החזיר אותנו לדרום.‬

482
00:24:43,732 --> 00:24:47,444
‫גדלנו ברחובות, אז עצם העובדה שיש לנו משהו‬

483
00:24:47,527 --> 00:24:49,571
‫שיכול לפרנס את המשפחות שלנו,‬

484
00:24:49,654 --> 00:24:52,199
‫שיכול להרחיק את הילדים מהרחוב…‬

485
00:24:52,282 --> 00:24:55,285
‫יש הרבה אלימות וכלי נשק.‬
‫אנחנו מנסים לצמצם את זה.‬

486
00:24:55,368 --> 00:24:56,369
‫כן.‬
‫-"בוא הנה.‬

487
00:24:56,453 --> 00:24:59,831
‫"קח לך אבטיח.‬
‫אני אשלם לך כמה דולרים. אל תדאג לכסף."‬

488
00:24:59,915 --> 00:25:02,375
‫אבטיחים נותנים את זה.‬
‫ואני גם מסתכל על העבדים‬

489
00:25:02,459 --> 00:25:05,253
‫שמכרו אבטיחים כשהשתחררו מהעבדות.‬

490
00:25:05,337 --> 00:25:07,088
‫בדיוק.‬
‫-אתה איש האבטיחים.‬

491
00:25:07,172 --> 00:25:08,507
‫אני מלך האבטיחים.‬

492
00:25:08,590 --> 00:25:12,427
‫בכל פעם שרואים שחורים יוצרים לעצמם עושר,‬

493
00:25:12,511 --> 00:25:15,430
‫ברור מה עומד לקרות. הם לועגים לנו.‬

494
00:25:15,514 --> 00:25:18,808
‫הם מנסים לקחת אותו. הם מנסים לחבל,‬

495
00:25:18,892 --> 00:25:21,436
‫להמעיט ביכולות שלנו לפעול‬

496
00:25:21,520 --> 00:25:23,563
‫כשאנחנו יכולים להסתדר בכוחות עצמנו.‬

497
00:25:23,647 --> 00:25:26,316
‫אז בעיניי, כשאני רואה אותך כאן,‬

498
00:25:26,399 --> 00:25:29,027
‫זאת בעצם הדרך להחזיר לעצמנו את השליטה‬

499
00:25:29,110 --> 00:25:30,570
‫בנרטיב הזה. אתה מבין?‬

500
00:25:30,654 --> 00:25:31,696
‫לגמרי.‬
‫-כן.‬

501
00:25:31,780 --> 00:25:33,990
‫מה יש לנו פה? נראה טוב.‬

502
00:25:34,074 --> 00:25:38,912
‫זה סלט אבטיח.‬
‫יש פה אבטיח אדום, אבטיח צהוב,‬

503
00:25:38,995 --> 00:25:42,415
‫בצל אדום, מלפפון, מעט גבינת פטה,‬

504
00:25:42,499 --> 00:25:45,418
‫וזילפנו קצת ויניגרט פטל.‬

505
00:25:45,502 --> 00:25:47,420
‫לא שכחנו אותך.‬

506
00:25:47,504 --> 00:25:50,215
‫תודה.‬
‫-יש לזה ריח טעים.‬

507
00:25:50,298 --> 00:25:52,008
‫תודה. תיהנו.‬
‫-תודה.‬

508
00:25:53,009 --> 00:25:55,845
‫אתה אוכל את האבטיח הצהוב, תותים.‬

509
00:25:55,929 --> 00:25:58,265
‫יש לנו אבטיחים צהובים עם זרעים שחורים.‬

510
00:25:58,348 --> 00:26:00,100
‫בסדר.‬
‫-יש אבטיח מזן ג'ובילי.‬

511
00:26:00,183 --> 00:26:01,059
‫ג'ובילי?‬

512
00:26:01,142 --> 00:26:02,978
‫יש גם "שוגר בייבי".‬

513
00:26:03,061 --> 00:26:04,688
‫יש אבטיחים צהובים.‬

514
00:26:05,605 --> 00:26:07,065
‫אני מעדיף את הסנגריה.‬

515
00:26:07,148 --> 00:26:08,608
‫סנגריה? בסדר.‬
‫-כן. סנגריה.‬

516
00:26:08,692 --> 00:26:10,735
‫אלה מזן סנגריה? אני צריכה סנגריה.‬

517
00:26:10,819 --> 00:26:13,113
‫בג'ובילי יש פס שעובר לאורכו.‬

518
00:26:13,196 --> 00:26:14,155
‫זה הג'ובילי.‬

519
00:26:14,239 --> 00:26:17,242
‫"שוגר בייבי" קטנים ועגולים וכהים.‬
‫-הבנתי. אוקיי.‬

520
00:26:17,325 --> 00:26:19,160
‫החקלאים הם אלה שלימדו אותך‬

521
00:26:19,244 --> 00:26:20,954
‫על כל הזנים השונים?‬

522
00:26:21,037 --> 00:26:24,874
‫כן, אני לומד ברגע זה.‬
‫אני תמיד לומד כי אני עירוני.‬

523
00:26:25,917 --> 00:26:29,421
‫קוראים להם "מאביקים" בדרום.‬
‫אנחנו קונים מהחקלאים השחורים.‬

524
00:26:29,504 --> 00:26:32,591
‫אנחנו נוסעים לשם עם החקלאים השחורים,‬
‫ואני שואל אותם.‬

525
00:26:32,674 --> 00:26:34,759
‫ואנחנו תומכים בהם.‬

526
00:26:34,843 --> 00:26:36,636
‫הם גוועים שם.‬

527
00:26:36,720 --> 00:26:40,515
‫והאדמה שלהם עומדת למכירה פומבית,‬
‫ואז מישהו אחר קונה אותה.‬

528
00:26:40,599 --> 00:26:42,225
‫זה הרעיון של כל הקמפיין,‬

529
00:26:42,309 --> 00:26:44,853
‫לחזור לשם, להתחבר שוב לחקלאים השחורים.‬

530
00:26:44,936 --> 00:26:47,856
‫אני לוקח את המשאיות לשם.‬
‫אנחנו עוזרים להם לשתול.‬

531
00:26:47,939 --> 00:26:50,984
‫יש לנו עכשיו 400 דונם שאנחנו צריכים לעבד.‬

532
00:26:51,067 --> 00:26:53,028
‫ידעת, כשהיית ילד,‬

533
00:26:53,111 --> 00:26:56,448
‫שרוכלים ברחוב‬

534
00:26:56,531 --> 00:26:58,658
‫היו חלק מהרנסנס של הארלם?‬

535
00:26:58,742 --> 00:27:01,786
‫אתה מחובר להיסטוריה הזאת‬
‫של אנשים שמכרו אוכל ברחוב?‬

536
00:27:01,870 --> 00:27:03,121
‫לא, הייתי ברחובות.‬

537
00:27:03,204 --> 00:27:05,665
‫הייתי בחלק הלא נכון של המכירה ברחוב.‬

538
00:27:05,749 --> 00:27:09,002
‫אתה מבין? מכרנו משהו‬
‫שלא היינו אמורים למכור.‬

539
00:27:09,085 --> 00:27:11,796
‫הלוואי שהיו מספרים לנו על זה מזמן.‬

540
00:27:11,880 --> 00:27:13,298
‫לכן אני עושה את זה.‬

541
00:27:13,381 --> 00:27:15,800
‫הייתי צריך ללכת לכלא‬
‫שלוש או ארבע פעמים‬

542
00:27:15,884 --> 00:27:18,762
‫כדי להבין שאנחנו לא צריכים את זה יותר.‬

543
00:27:18,845 --> 00:27:21,640
‫אני באמת מרגיש כבוד גדול להיות כאן איתך,‬

544
00:27:21,723 --> 00:27:23,767
‫ואני מעריץ את העבודה שלך.‬

545
00:27:23,850 --> 00:27:25,560
‫אתה מלמד אותי בזמן אמת.‬

546
00:27:25,644 --> 00:27:29,064
‫אתה מלמד הרבה אנשים אחרים,‬
‫ולכן אני רוצה לציין את זה‬

547
00:27:29,147 --> 00:27:31,733
‫ולומר שאני מעריך את העבודה שלך, אחי, באמת.‬

548
00:27:31,816 --> 00:27:34,235
‫כן. אני מעריך אותך.‬
‫-מעריך את הביקור. תודה.‬

549
00:27:34,319 --> 00:27:36,154
‫תמשיך בעבודה הטובה.‬
‫-תודה, אחי.‬

550
00:27:36,237 --> 00:27:38,073
‫תודה. צ'ה, תודה.‬

551
00:28:17,779 --> 00:28:21,616
‫היה תענוג להתבונן בעיר‬
‫מבעד לעיניה של ילידת הארלם‬

552
00:28:21,700 --> 00:28:25,036
‫ולראות ולהעריך את אווירת היזמות השחורה‬

553
00:28:25,120 --> 00:28:27,038
‫שעדיין פורחת בהארלם כיום.‬

554
00:28:28,707 --> 00:28:33,420
‫הרנסנס של הארלם היה תקופה‬
‫של ביטוי אמנותי ותרבותי עמוק.‬

555
00:28:34,254 --> 00:28:36,506
‫בתור סומלייה לשעבר בעצמי,‬

556
00:28:36,589 --> 00:28:38,633
‫אני יודע שמה שיש בכוס‬

557
00:28:38,717 --> 00:28:41,469
‫יכול ללמד אותנו הרבה על ההיסטוריה שלנו.‬

558
00:28:43,012 --> 00:28:44,848
‫בשנות ה-20 של המאה שעברה,‬

559
00:28:44,931 --> 00:28:47,642
‫מסבאות לא חוקיות, מועדונים ואולמות ריקודים‬

560
00:28:47,726 --> 00:28:50,228
‫היו כולם חלק מתת-התרבות של הארלם.‬

561
00:28:50,311 --> 00:28:52,772
‫המורשת הזאת חיה גם היום‬

562
00:28:52,856 --> 00:28:56,818
‫ב"רחוב אורנג' 67",‬
‫בר בהארלם בבעלות שחורה‬

563
00:28:56,901 --> 00:29:01,406
‫עם הילה מחתרתית שמזכירה‬
‫את המסבאות הלא חוקיות של ימי הרנסנס.‬

564
00:29:03,116 --> 00:29:05,493
‫אני מדבר עם הבעלים, קרל פרנץ ויליאמס,‬

565
00:29:05,577 --> 00:29:08,997
‫והמיקסולוגית המשפיענית טיפאני ברייה,‬

566
00:29:09,080 --> 00:29:13,042
‫שזכתה לכמה מן התארים‬
‫הנכבדים ביותר בתעשיית המשקאות,‬

567
00:29:13,126 --> 00:29:15,754
‫על התפקיד שמילא האלכוהול בסיפור שלנו.‬

568
00:29:16,337 --> 00:29:19,257
‫איפה אנחנו מגיעים בעצם להארלם‬

569
00:29:19,340 --> 00:29:21,092
‫במסורת של האלכוהול השחור?‬

570
00:29:21,176 --> 00:29:23,386
‫תקופת היובש חפפה את הרנסנס בהארלם.‬

571
00:29:23,470 --> 00:29:26,306
‫זה היה פרק זמן שבו פרץ אדיר‬

572
00:29:26,389 --> 00:29:29,768
‫של אנרגיה יצירתית יצא מהאזור הזה.‬

573
00:29:29,851 --> 00:29:33,730
‫א' סימס קמפבל היה הקריקטוריסט‬
‫השחור הראשון שיצירות שלו פורסמו.‬

574
00:29:33,813 --> 00:29:36,483
‫הוא יצר מפה שנקראה‬
‫מפת חיי הלילה של הארלם.‬

575
00:29:37,192 --> 00:29:40,570
‫והוא לא בוחל שם בתיאורים.‬
‫הוא כותב, "איש הגראס כאן".‬

576
00:29:40,653 --> 00:29:43,364
‫"כאן יש מועדון לילה."‬
‫"זה נפתח בשתיים בבוקר."‬

577
00:29:43,448 --> 00:29:46,367
‫מה שלא מופיע במפה הזאת‬
‫הוא המסבאות הלא חוקיות.‬

578
00:29:46,451 --> 00:29:49,412
‫והן לא על המפה הזאת כי היו למעלה מ-500,‬

579
00:29:49,496 --> 00:29:51,289
‫אז אין בעיה למצוא אחת כזאת.‬

580
00:29:51,372 --> 00:29:54,834
‫היו בהארלם מסבאות לא חוקיות‬
‫יותר ממה שהיו בכל חלק אחר בעיר.‬

581
00:29:54,918 --> 00:29:59,214
‫תקופת היובש הייתה הרקע‬
‫למה שהיה בעצם האור או האש‬

582
00:29:59,297 --> 00:30:02,842
‫שמאחורי הרנסנס של הארלם, כי בשלב זה‬

583
00:30:02,926 --> 00:30:06,221
‫כבר לא היה מקום בילוי טוב שאפשר ללכת אליו.‬

584
00:30:06,304 --> 00:30:09,140
‫שאר העיר הייתה תחת סגר.‬
‫הם עצרו במרכז העיר.‬

585
00:30:09,224 --> 00:30:11,059
‫בהארלם, חיי הלילה נמשכו,‬

586
00:30:11,142 --> 00:30:13,603
‫והיו כל מיני אמנים משובחים ואינטלקטואלים‬

587
00:30:13,686 --> 00:30:15,021
‫שכבר היו כאן.‬

588
00:30:15,688 --> 00:30:18,191
‫בדיוק בזמן שזה קורה,‬

589
00:30:18,274 --> 00:30:21,402
‫בדרום היו הרבה עיירות שחורות יפות‬

590
00:30:21,486 --> 00:30:24,030
‫שהתפרסמו בייצור אלכוהול‬
‫או בגידול שיבולת שועל,‬

591
00:30:24,113 --> 00:30:28,952
‫או בגידול שיפון או תירס‬
‫להכנת אלכוהול משובח מאוד‬

592
00:30:29,035 --> 00:30:31,329
‫ואולי גם להעברתו צפונה.‬

593
00:30:31,412 --> 00:30:33,540
‫אנחנו כבר לא משועבדים בשלב הזה,‬

594
00:30:33,623 --> 00:30:37,627
‫אז השאלה היא מה הקהילה השחורה‬
‫יכולה לעשות כדי להרוויח כסף.‬

595
00:30:37,710 --> 00:30:41,714
‫ובייצור בקבוקים כאלה‬
‫היה אפשר להרוויח הרבה מאוד.‬

596
00:30:41,798 --> 00:30:43,174
‫אנחנו עושים את זה מאז…‬

597
00:30:43,258 --> 00:30:45,510
‫כן, הכנו בירות מעולות באפריקה.‬

598
00:30:45,593 --> 00:30:48,012
‫כבר היינו מומחים באומנות הזאת.‬

599
00:30:48,096 --> 00:30:49,722
‫אנחנו מגדלים קני סוכר,‬

600
00:30:49,806 --> 00:30:54,310
‫ואחד מתוצרי הלוואי‬
‫של הפקת סוכר מקני סוכר הוא מולסה, נכון?‬

601
00:30:54,394 --> 00:30:56,396
‫זו ההתחלה של הרום.‬

602
00:30:56,479 --> 00:31:00,316
‫אני חושבת שיש גאווה‬
‫שאפשר להביא הביתה, לבית הזה.‬

603
00:31:00,400 --> 00:31:01,901
‫כן.‬
‫-ולשרוד.‬

604
00:31:03,444 --> 00:31:05,864
‫האישה הדרומית שבי חייבת להכין פונץ'.‬

605
00:31:05,947 --> 00:31:07,657
‫בהחלט.‬
‫-אני חייבת.‬

606
00:31:09,868 --> 00:31:12,704
‫הפונץ' היה הדבר האוטומטי הזה‬

607
00:31:12,787 --> 00:31:17,792
‫ל"בואו אליי הביתה לחגוג.‬
‫הכנתי לכם משהו, קערה של משהו נהדר."‬

608
00:31:17,876 --> 00:31:18,960
‫הרבה מאוד זמן.‬

609
00:31:19,043 --> 00:31:21,421
‫ובקהילה השחורה, ראינו את זה בכנסייה.‬

610
00:31:21,504 --> 00:31:24,257
‫זה היה בקולג'. היה בבית של סבתא.‬

611
00:31:24,340 --> 00:31:26,301
‫המשפחה שלי מהאיים הקריביים,‬

612
00:31:26,384 --> 00:31:28,928
‫ואתה יודע, פלאנטרס פונץ',‬

613
00:31:29,512 --> 00:31:34,642
‫פונץ' רום ברבדוס,‬
‫אלה חלקים חשובים בתרבויות שלנו.‬

614
00:31:34,726 --> 00:31:35,685
‫אין ספק.‬

615
00:31:36,185 --> 00:31:37,937
‫יש פה הרבה היסטוריה.‬
‫-כן.‬

616
00:31:38,438 --> 00:31:41,733
‫טום בולק, שהיה…‬

617
00:31:41,816 --> 00:31:46,654
‫אחד השחורים הידענים הגדולים‬
‫בתחום הקוקטיילים.‬

618
00:31:46,738 --> 00:31:49,908
‫הוא היה האפרו-אמריקאי הראשון‬
‫שכתב ספר קוקטיילים שיצא לאור.‬

619
00:31:49,991 --> 00:31:51,868
‫לא ידוע הרבה על סיפורו של בולק.‬

620
00:31:51,951 --> 00:31:53,953
‫די ברור שהוא היה מהדרום,‬

621
00:31:54,037 --> 00:31:58,458
‫והוא הגיע דרך מסילת הרכבת‬
‫למערב התיכון, אבל…‬

622
00:31:58,541 --> 00:32:01,336
‫והספר נקרא "הברמן האידיאלי".‬

623
00:32:01,419 --> 00:32:04,213
‫זאת אומרת שאתה מכין‬
‫כמה מהקוקטיילים הכי טובים,‬

624
00:32:04,297 --> 00:32:06,883
‫בלי שום תחרות, וכשיש כבוד כזה,‬

625
00:32:07,383 --> 00:32:11,387
‫כשרואים אותך מאחורי הבר,‬
‫אני אסירת תודה שאני ברמנית‬

626
00:32:11,471 --> 00:32:13,890
‫ומכינה את המשקאות שלו ושותה אותם.‬

627
00:32:14,807 --> 00:32:18,394
‫בפונץ' של טום בולק שאני מכינה כעת,‬
‫אני נותנת קצת ארומתרפיה.‬

628
00:32:18,895 --> 00:32:20,939
‫לא היו רק ברמנים מאחורי הבר.‬

629
00:32:21,022 --> 00:32:24,275
‫גם למסעידים היו מרכיבים,‬
‫כמו פירות הדר ופירות אחרים,‬

630
00:32:24,359 --> 00:32:25,818
‫כל מה שטרי ועל הסיפון.‬

631
00:32:25,902 --> 00:32:28,988
‫והכינו בכמות גדולה כי יש הרבה עבודה.‬

632
00:32:29,072 --> 00:32:34,160
‫זה היה לפני שכמה בוחרים,‬
‫נשיא, נואם או סופר עלו על הסיפון.‬

633
00:32:34,243 --> 00:32:37,080
‫משהו מיוחד ממש, משהו שמראה‬

634
00:32:37,163 --> 00:32:41,209
‫לא רק את הסגנון שלך והגינונים שלך‬
‫אלא גם את טריות הגינה שלך בחוץ.‬

635
00:32:41,292 --> 00:32:43,878
‫אז בדרום מגישים את מה שמגיע מהנמל,‬

636
00:32:43,962 --> 00:32:46,130
‫ולכן אני מכניסה יין מדירה.‬

637
00:32:46,714 --> 00:32:51,010
‫אני מנסה לטעום כל מרכיב ומרכיב,‬

638
00:32:51,844 --> 00:32:55,848
‫ובמקביל להעריך את העובדה‬
‫שהכול מעורבב באופן מושלם כל כך.‬

639
00:32:57,266 --> 00:33:00,228
‫יש לנו פירות טריים שיש להם מיצים נהדרים.‬

640
00:33:00,311 --> 00:33:02,105
‫ההדרים מאזנים את המתיקות,‬

641
00:33:02,188 --> 00:33:05,441
‫אבל זו שיטה שאנחנו מכירים מהבית.‬

642
00:33:05,525 --> 00:33:08,361
‫זיהינו את טעמי המתוק והחמוץ מיד.‬

643
00:33:08,444 --> 00:33:11,406
‫ידענו לומר שזה מצריך איזון.‬

644
00:33:11,489 --> 00:33:14,033
‫ידענו גם להגיש את זה כמו שצריך.‬

645
00:33:14,117 --> 00:33:18,454
‫אנחנו מסוגלים למזג באמת‬
‫את המרכיבים האלה בלי בעיה‬

646
00:33:18,538 --> 00:33:21,499
‫ולתת לזה לנוח כדי שכל הטעמים ייספגו.‬

647
00:33:21,582 --> 00:33:24,419
‫טיפאני, דיברת על משהו‬

648
00:33:24,502 --> 00:33:28,715
‫שאפילו יותר רלוונטי ממה שאת יודעת,‬

649
00:33:28,798 --> 00:33:31,926
‫כשהתחלת לדבר על זה שאנחנו…‬

650
00:33:32,510 --> 00:33:36,889
‫תודה, חומד.‬
‫צאצאים של יצרני אלכוהול לא חוקי.‬

651
00:33:36,973 --> 00:33:39,392
‫לא הייתה לי הזדמנות להכיר את סבי.‬

652
00:33:39,475 --> 00:33:41,436
‫הוא נולד ב-1907.‬

653
00:33:42,270 --> 00:33:45,648
‫אחד הדברים שהובאו לידיעתי לא מזמן‬

654
00:33:45,732 --> 00:33:49,736
‫היה שהוא לא רק‬

655
00:33:49,819 --> 00:33:54,782
‫עסק בהעברת אלכוהול ממקום למקום.‬

656
00:33:54,866 --> 00:33:55,867
‫הוא עבד אצל קפונה.‬

657
00:33:56,451 --> 00:33:58,786
‫זה סיפור מטורף.‬

658
00:33:58,870 --> 00:34:02,165
‫הייתה תקופה שהוא חיפש דרך‬

659
00:34:02,248 --> 00:34:05,084
‫להתפרנס במקום החדש בצפון.‬

660
00:34:05,168 --> 00:34:08,421
‫הוא מתחבר ל"מאפיה"‬

661
00:34:08,504 --> 00:34:12,008
‫ועובד כנהג של קפונה.‬

662
00:34:12,842 --> 00:34:17,263
‫ואז יש משאית שהרשויות תופסות.‬

663
00:34:17,346 --> 00:34:20,391
‫יש קרב יריות. הוא יוצא מזה בחיים.‬

664
00:34:20,475 --> 00:34:22,268
‫תמשיך.‬
‫-בסדר.‬

665
00:34:22,351 --> 00:34:24,729
‫אבל אז הוא החליט שהוא רוצה לצאת‬

666
00:34:24,812 --> 00:34:26,856
‫מתחום הפצת האלכוהול.‬

667
00:34:26,939 --> 00:34:30,485
‫וזה מה שהוביל אותו לעבוד כפועל ברכבת.‬

668
00:34:30,568 --> 00:34:35,490
‫אבל הוא גם ייצר אלכוהול לא חוקי במרתף‬

669
00:34:36,074 --> 00:34:39,786
‫עבור שוטרים, כדי להגן על משפחתו.‬

670
00:34:40,703 --> 00:34:43,998
‫כשגיליתי את זה, זה הזכיר לי, כמובן,‬

671
00:34:44,540 --> 00:34:47,210
‫אתם יודעים, את המורשת הססגונית הזאת.‬

672
00:34:47,293 --> 00:34:50,296
‫אבל זה קשור מאוד‬
‫לדברים שאת מדברת עליהם,‬

673
00:34:50,379 --> 00:34:54,258
‫לזה שתמיד עסקנו בתחום הזה,‬

674
00:34:54,342 --> 00:34:57,637
‫אפילו כשהתחום היה מחתרתי.‬

675
00:34:57,720 --> 00:35:00,973
‫וגם המסבאות הלא חוקיות כאן היו כאלה.‬

676
00:35:01,057 --> 00:35:04,852
‫זה היה בשבילנו מקום שאפשר לחלוק בו מידע,‬

677
00:35:04,936 --> 00:35:07,897
‫לשתף ברעיונות, ליצור קשרים.‬

678
00:35:07,980 --> 00:35:11,359
‫זה גם חלק מהתרבות‬

679
00:35:11,442 --> 00:35:13,486
‫של התקופה הזאת שאני סקרן להכיר.‬

680
00:35:13,569 --> 00:35:17,240
‫ואכן ברים היו המקום שאנחנו רוצים שיהיה‬

681
00:35:17,323 --> 00:35:20,451
‫מרחב מנחם לקהילה, במיוחד לקהילה השחורה.‬

682
00:35:20,535 --> 00:35:22,662
‫בין אם מדובר באישה שיושבת בבר.‬

683
00:35:22,745 --> 00:35:25,206
‫ולא ראינו אישה יושבת בבר‬

684
00:35:25,289 --> 00:35:26,999
‫עד שנות ה-40 וה-50.‬

685
00:35:27,083 --> 00:35:29,460
‫ואז, אפילו בקהילה הקווירית השחורה,‬

686
00:35:29,544 --> 00:35:32,797
‫לחיות מחוץ לארון, ואנשים שהיו נשואים‬

687
00:35:32,880 --> 00:35:35,967
‫לבני המין השני‬
‫ובמקביל יצאו עם בני אותו מין מהצד.‬

688
00:35:36,050 --> 00:35:38,886
‫אנחנו רואים את זה‬
‫הרבה בספרות ואפילו קצת בשירה.‬

689
00:35:38,970 --> 00:35:42,473
‫פשוט מסתירים את הסיפור‬
‫על מי שהם יכולים להיות.‬

690
00:35:43,141 --> 00:35:44,350
‫זה קרה בבר,‬

691
00:35:44,433 --> 00:35:47,186
‫אבל היו תקופות שזה היה מקום בטוח וכיפי.‬

692
00:35:47,270 --> 00:35:48,354
‫כן.‬
‫-כן.‬

693
00:35:48,938 --> 00:35:50,148
‫לחיי זה.‬
‫-לחיים.‬

694
00:35:50,231 --> 00:35:51,691
‫לחיי זה.‬

695
00:35:52,316 --> 00:35:53,151
‫לחיים.‬

696
00:35:53,651 --> 00:35:54,735
‫לחיים.‬

697
00:35:57,780 --> 00:36:00,741
‫אנחנו מעלים על נס‬
‫את הרנסנס של הארלם, ובצדק,‬

698
00:36:00,825 --> 00:36:03,244
‫כתקופה של ביטוי אמנותי של השחורים,‬

699
00:36:03,870 --> 00:36:06,247
‫אך זאת הייתה גם תקופה שבה פנינו זה לזה‬

700
00:36:06,330 --> 00:36:09,417
‫ויצרנו מרחבים בטוחים‬

701
00:36:09,500 --> 00:36:11,836
‫כדי לבנות קהילה ולשמר אותה.‬

702
00:36:13,296 --> 00:36:17,550
‫כשעה צפונה מהארלם‬
‫שוכנת האחוזה של מאדאם סי ג'יי ווקר,‬

703
00:36:17,633 --> 00:36:21,804
‫האישה השחורה הראשונה בארה"ב‬
‫שהפכה למיליונרית בכוחות עצמה,‬

704
00:36:21,888 --> 00:36:24,098
‫והיא עשתה זאת ע"י ייצור מוצרים לשיער‬

705
00:36:24,182 --> 00:36:28,978
‫שנמכרו ישירות לנשים שחורות‬
‫וע"י נשים שחורות בכל רחבי הארץ.‬

706
00:36:32,565 --> 00:36:34,650
‫האחוזה, שנקראה וילה לווארו,‬

707
00:36:35,276 --> 00:36:38,863
‫הייתה נווה מדבר שבו היא ובתה, אליליה ווקר,‬

708
00:36:38,946 --> 00:36:42,658
‫בנו מורשת חדשה‬
‫ומגרש משחקים עבור מצוינות שחורה.‬

709
00:36:43,201 --> 00:36:47,663
‫אליליה ווקר אירחה בביתה מפגשים‬
‫עם אמנים כמו זורה ניל הרסטון,‬

710
00:36:47,747 --> 00:36:49,290
‫ג'יימס ולדון ג'ונסון,‬

711
00:36:49,373 --> 00:36:52,126
‫דבליו-אי-בי דו בויז ולנגסטון יוז.‬

712
00:36:53,544 --> 00:36:57,006
‫המפגשים האלה עודדו יצירתיות וקהילתיות.‬

713
00:37:01,052 --> 00:37:03,971
‫באחר צהריים קייצי, אליליה בונדלס,‬

714
00:37:04,055 --> 00:37:08,392
‫הנינה של אליליה ווקר הזמינה אותי,‬

715
00:37:08,476 --> 00:37:10,686
‫את אלכסנדר סמולס, את צ'ה מקוי,‬

716
00:37:10,770 --> 00:37:13,814
‫ואת מגיש חדשות הרדיו בדימוס דין שומברג,‬

717
00:37:13,898 --> 00:37:16,567
‫הנכד של ארטורו שומברג,‬

718
00:37:16,651 --> 00:37:20,321
‫האיש שהאוסף הפרטי שלו‬
‫של פריטים ואמנות שחורה‬

719
00:37:20,404 --> 00:37:23,115
‫היה הבסיס של מרכז שומברג.‬

720
00:37:26,494 --> 00:37:29,830
‫זה מאורע מיוחד לארח אתכם בחדר הזה.‬

721
00:37:30,498 --> 00:37:33,626
‫כשאליליה ווקר ערכה‬
‫מסיבה לכבוד הארבעה ביולי‬

722
00:37:33,709 --> 00:37:37,713
‫עבור נשיא ליבריה ביולי 1921,‬

723
00:37:37,797 --> 00:37:39,882
‫היו זיקוקים על המרפסת,‬

724
00:37:39,966 --> 00:37:41,968
‫מוזיקה חיה עם פורד דבני,‬

725
00:37:42,051 --> 00:37:44,512
‫שהיה אחד מאנשי התזמורת הגדולים של התקופה.‬

726
00:37:44,595 --> 00:37:46,931
‫הוא לא הוזמן לבית הלבן,‬

727
00:37:47,014 --> 00:37:49,308
‫אבל הוא הוזמן לווילה לווארו.‬

728
00:37:50,017 --> 00:37:51,727
‫אז זה היה הבית הלבן שלנו.‬

729
00:37:52,645 --> 00:37:53,854
‫מוצא חן בעיניי.‬
‫-אהבתי.‬

730
00:37:53,938 --> 00:37:55,940
‫יש הרגשה שאנחנו בבית הלבן השחור.‬

731
00:37:56,023 --> 00:37:59,944
‫הנברשות דומות מאוד לנברשות בחדר המזרחי.‬

732
00:38:00,027 --> 00:38:01,028
‫כן.‬

733
00:38:01,112 --> 00:38:03,948
‫היא ערכה מסיבות בתקופת היובש, כמובן.‬

734
00:38:04,031 --> 00:38:08,202
‫אבל תמיד היו לה יצרני אלכוהול נהדרים‬
‫ותמיד הייתה לה שמפניה משובחת.‬

735
00:38:09,036 --> 00:38:12,331
‫והייתי אומרת שעם כל הקסם של הנערה השחורה‬

736
00:38:12,415 --> 00:38:15,668
‫שאנחנו מצדיעים לו כאן היום‬
‫בבית של מאדאם סי ג'יי ווקר,‬

737
00:38:15,751 --> 00:38:18,963
‫לגמרי מתבקש שנמזוג שמפניה.‬

738
00:38:19,046 --> 00:38:21,590
‫בדיוק. ואת יכולה לספר לנו עוד‬

739
00:38:21,674 --> 00:38:24,677
‫על המורשת הקולינרית של אליליה?‬

740
00:38:25,261 --> 00:38:26,804
‫אז מאדאם סי ג'יי ווקר,‬

741
00:38:26,887 --> 00:38:29,015
‫שנולדה במטע בשם שרה ברידלאב‬

742
00:38:29,098 --> 00:38:32,393
‫בדלתא, לואיזיאנה, ב-1867,‬

743
00:38:32,476 --> 00:38:35,187
‫התפתחה בחייה כשהתחילה‬

744
00:38:35,271 --> 00:38:37,273
‫ככובסת חסרת השכלה,‬

745
00:38:37,356 --> 00:38:41,736
‫שאחר כך הפכה לטבחית,‬
‫ואחר כך הקימה חברה למוצרי שיער‬

746
00:38:41,819 --> 00:38:44,739
‫והעסיקה אלפי נשים ונעשתה מיליונרית.‬

747
00:38:44,822 --> 00:38:46,866
‫אבל החלק העיקרי הוא הטבחית,‬

748
00:38:46,949 --> 00:38:49,577
‫כי כך היא הרוויחה כסף מהצד‬

749
00:38:49,660 --> 00:38:51,579
‫כדי להקים את העסק שלה.‬

750
00:38:51,662 --> 00:38:53,622
‫וכשכבר היה לה כסף,‬

751
00:38:53,706 --> 00:38:57,710
‫היא העסיקה טבחים, כמובן,‬
‫וכשהיו לה אמצעים לערוך מסיבות,‬

752
00:38:57,793 --> 00:38:59,587
‫היא תמיד שכרה מסעידים שחורים.‬

753
00:39:00,171 --> 00:39:04,133
‫בהמשך, אליליה ווקר‬
‫הקימה מקום שנקרא "המגדל הכהה".‬

754
00:39:04,216 --> 00:39:06,969
‫זה מין חלל איקוני‬
‫של תקופת הרנסנס של הארלם.‬

755
00:39:07,053 --> 00:39:09,430
‫זה היה בביתה בעיר, ברחוב 136.‬

756
00:39:09,513 --> 00:39:12,433
‫וידוע שהיא הגישה ספגטי‬

757
00:39:12,516 --> 00:39:15,436
‫כשהיא ערכה מפגש ראשון של קבוצה‬

758
00:39:15,519 --> 00:39:18,064
‫של סופרים צעירים, שכללה את קאונטי קלן,‬

759
00:39:18,147 --> 00:39:20,524
‫את לנגסטון יוז ואת וולי ת'רמן,‬

760
00:39:20,608 --> 00:39:25,279
‫כשהם דיברו על הקמת "המגדל הכהה"‬
‫ועל מה שהוא עתיד להיות.‬

761
00:39:25,363 --> 00:39:28,824
‫היו להם פטרונים שתרמו כסף,‬

762
00:39:28,908 --> 00:39:31,911
‫ואז האמנים היו יכולים‬
‫להצטרף תמורת דולר אחד לשנה,‬

763
00:39:31,994 --> 00:39:33,913
‫ובעצם לאכול כאוות נפשם.‬

764
00:39:33,996 --> 00:39:36,123
‫וזה היה בעצם הרעיון.‬

765
00:39:36,207 --> 00:39:38,793
‫שניכם באים עם מורשת,‬

766
00:39:38,876 --> 00:39:43,214
‫עם ההיסטוריה המשפחתית שלכם‬
‫במה שנוגע לקטלוג התרבות השחורה.‬

767
00:39:43,297 --> 00:39:45,800
‫ארטורו שומברג היה סבא שלי.‬

768
00:39:46,842 --> 00:39:51,097
‫הוא היה אספן של כל מה שקשור לתרבות השחורה.‬

769
00:39:51,180 --> 00:39:54,392
‫הוא רצה לוודא שכולם יבינו‬

770
00:39:54,475 --> 00:40:00,231
‫שאנחנו, כקבוצה, תרמנו תרומות‬
‫משמעותיות וחשובות מאוד לחברה.‬

771
00:40:00,314 --> 00:40:03,734
‫ובין הדברים שהוא הציע היה ספר בישול.‬

772
00:40:03,818 --> 00:40:06,445
‫אין ספק שיש מתכונים שנמסרו מדור לדור.‬

773
00:40:06,529 --> 00:40:10,991
‫יש לי מכתב‬
‫שבו מאדאם ווקר מתארת נזיד ברונסוויק.‬

774
00:40:11,075 --> 00:40:14,328
‫איך מכינים גלידה.‬
‫ויש כל כך הרבה פרטים.‬

775
00:40:14,412 --> 00:40:18,833
‫האוכל באמת חשוב לה,‬
‫והוא היה חשוב גם לאימה.‬

776
00:40:18,916 --> 00:40:21,377
‫כשהעמידו את העבדים למכירה,‬

777
00:40:21,460 --> 00:40:23,796
‫אחד היתרונות היה, "אתה יודע לבשל?"‬

778
00:40:23,879 --> 00:40:26,215
‫בעלי עבדים היו עונים על השאלה.‬

779
00:40:26,298 --> 00:40:28,509
‫הם לא באמת היו אנשים. הם היו בהמות.‬

780
00:40:28,592 --> 00:40:30,594
‫סוחרי העבדים שמכרו אותם‬

781
00:40:30,678 --> 00:40:33,556
‫אמרו לך מה בדיוק הם יכולים לעשות.‬

782
00:40:33,639 --> 00:40:36,767
‫"היא טובה עם הסיר."‬
‫-וזה העלה את הערך שלהם.‬

783
00:40:36,851 --> 00:40:38,477
‫כן, בהחלט.‬
‫-כן.‬

784
00:40:38,561 --> 00:40:41,647
‫כשאנחנו יושבים באחוזה הגדולה הזאת,‬

785
00:40:41,730 --> 00:40:45,317
‫ואנחנו בבית של האישה השחורה הראשונה‬

786
00:40:45,401 --> 00:40:48,946
‫שהייתה מיליונרית בארץ הזאת,‬

787
00:40:49,530 --> 00:40:52,658
‫אני תוהה באילו דרכים אוכל‬

788
00:40:52,741 --> 00:40:57,204
‫שימש כדי להעביר לאנשים השחורים‬

789
00:40:57,288 --> 00:40:59,415
‫עניינים של מעמד וגישה‬

790
00:40:59,498 --> 00:41:02,543
‫וזכויות יתר ושפע וכל שאר הדברים.‬

791
00:41:02,626 --> 00:41:06,255
‫זה כל כך מושלם שאנחנו אוכלים לובסטר.‬

792
00:41:06,338 --> 00:41:07,173
‫כן.‬

793
00:41:07,256 --> 00:41:11,594
‫כי לובסטר היה אחד‬
‫המאכלים האהובים על אליליה ווקר.‬

794
00:41:12,094 --> 00:41:14,722
‫היא אהבה ארוחות של מאכלי ים.‬

795
00:41:14,805 --> 00:41:16,348
‫אבל לובסטר ושמפניה,‬

796
00:41:16,432 --> 00:41:21,228
‫השילוב הזה משמעותי במיוחד בסיפור שלה.‬

797
00:41:21,896 --> 00:41:25,691
‫היא הלכה למסיבת יום הולדת באוגוסט 1931‬

798
00:41:26,275 --> 00:41:27,860
‫על החוף בלונג בראנץ'.‬

799
00:41:27,943 --> 00:41:30,237
‫זה היה אחד מאותם אתרי נופש.‬

800
00:41:30,321 --> 00:41:33,866
‫זה היה כמו מרתה'ס ויניארד עכשיו.‬
‫נשיאים נפשו שם בקיץ.‬

801
00:41:33,949 --> 00:41:36,785
‫ובכל פעם שהיו לבנים עשירים‬

802
00:41:36,869 --> 00:41:39,914
‫בחלק הזה של המאה ה-20,‬
‫תמיד הייתה קהילה שחורה‬

803
00:41:39,997 --> 00:41:43,125
‫שהייתה שם במקביל‬
‫כי מישהו היה צריך לבשל בשבילם,‬

804
00:41:43,209 --> 00:41:47,046
‫מישהו היה צריך לנקות בשבילם,‬
‫מישהו היה צריך לבדר אותם.‬

805
00:41:47,129 --> 00:41:49,215
‫היא הלכה למסיבת יום ההולדת,‬

806
00:41:49,298 --> 00:41:52,051
‫והם היו על החוף, והם אכלו לובסטר‬

807
00:41:52,134 --> 00:41:54,595
‫ועוגת שוקולד ושמפניה.‬

808
00:41:55,221 --> 00:41:59,308
‫עכשיו, היה לה לחץ דם גבוה.‬
‫היה לה שבץ כמה שנים קודם לכן,‬

809
00:41:59,391 --> 00:42:01,018
‫אבל היא החלימה לגמרי.‬

810
00:42:01,101 --> 00:42:05,231
‫אבל אחרי היום הנפלא הזה של לובסטר ושמפניה,‬

811
00:42:05,314 --> 00:42:07,191
‫היא חזרה לבקתה שלה,‬

812
00:42:08,108 --> 00:42:12,154
‫התעוררה באמצע הלילה, לקתה בשבץ ומתה.‬

813
00:42:13,030 --> 00:42:15,658
‫וזה עצוב שהיא מתה.‬

814
00:42:15,741 --> 00:42:19,912
‫אבל היא עשתה משהו‬
‫שהיא אהבה עד הרגע האחרון.‬

815
00:42:19,995 --> 00:42:21,372
‫היא לא גססה לאיטה.‬

816
00:42:21,455 --> 00:42:24,708
‫הלוויה שלה הייתה מפוארת. היו אלפי אנשים‬

817
00:42:24,792 --> 00:42:27,461
‫שחלפו על פני בית הלוויות האוול‬

818
00:42:27,545 --> 00:42:29,922
‫בפינת רחוב 137 והשדרה השביעית.‬

819
00:42:30,005 --> 00:42:34,051
‫שיירת מכוניות יצאה לבית הקברות וודלון.‬

820
00:42:34,134 --> 00:42:36,262
‫היה טייס שחור, הרברט ג'וליאן,‬

821
00:42:36,345 --> 00:42:41,433
‫שטס מעל הקבר‬
‫והשליך את הפרחים האהובים עליה על הקבר‬

822
00:42:41,517 --> 00:42:43,477
‫כשכל האנשים עמדו מסביב.‬
‫-מקסים.‬

823
00:42:43,561 --> 00:42:45,938
‫אבל הארוחה האחרונה שלה‬
‫הייתה לובסטר ושמפניה.‬

824
00:42:47,064 --> 00:42:50,609
‫לובסטר היה מנה רגילה מאוד לאפרו-אמריקאים.‬

825
00:42:50,693 --> 00:42:53,779
‫הוא היה זול,‬
‫והאנשים הלבנים לא גילו בו עניין.‬

826
00:42:53,862 --> 00:42:57,783
‫אז הם אכלו לובסטר וגם צדפות,‬

827
00:42:57,866 --> 00:42:59,702
‫כי אתה יכול להעלות אותם ברשת.‬

828
00:42:59,785 --> 00:43:02,955
‫שרימפס, כל הדברים האלה‬
‫שאנחנו משלמים עליהם מחיר יקר,‬

829
00:43:03,038 --> 00:43:06,417
‫כי הממסד גילה אותם.‬

830
00:43:06,500 --> 00:43:11,046
‫אז שרימפס ודייסה,‬
‫המחיר עלה מחמישה דולרים לצלחת ל-30.‬

831
00:43:11,130 --> 00:43:15,593
‫זו תופעה תרבותית שהיא חלק מהזהות שלנו.‬

832
00:43:15,676 --> 00:43:17,845
‫כאדם שלמד קולינריה‬

833
00:43:17,928 --> 00:43:23,767
‫בבית ספר צרפתי עם היררכיה נוקשה מאוד‬

834
00:43:23,851 --> 00:43:27,021
‫שאומר, "זה מתאים לזה, וזה מתאים לזה",‬

835
00:43:27,605 --> 00:43:29,773
‫קשה לי לנתק את זה‬

836
00:43:29,857 --> 00:43:31,984
‫מהעובדה שאתם מנסים להגיד לי‬

837
00:43:32,067 --> 00:43:34,278
‫שזה פריט בורגני עכשיו.‬

838
00:43:34,862 --> 00:43:40,284
‫אבל כשלובסטר וצדפות היו חלק מהחיים שלנו,‬

839
00:43:40,367 --> 00:43:42,328
‫זה היה משהו פשוט.‬
‫-פשוט מאוד.‬

840
00:43:42,411 --> 00:43:44,913
‫ואז אנחנו מפנימים את זה,‬

841
00:43:45,456 --> 00:43:48,208
‫כקהילה, ואנחנו חושבים שזה לא בשבילנו.‬

842
00:43:48,292 --> 00:43:50,794
‫כשלמעשה, אנחנו יצרנו את זה.‬

843
00:43:53,464 --> 00:43:56,592
‫חלק גדול מאוד מהסיפור שלנו הודחק.‬

844
00:43:57,426 --> 00:43:59,762
‫אבל איך אנשים יכולים לדעת מי הם‬

845
00:43:59,845 --> 00:44:01,513
‫אם הם לא יודעים מי הם היו?‬

846
00:44:02,681 --> 00:44:06,685
‫עלינו מוטלת החובה‬
‫להשיב לנו את סיפורי אבותינו.‬

847
00:44:08,562 --> 00:44:11,190
‫לחיי אבותינו.‬
‫-לחיי אבותינו.‬

848
00:44:11,273 --> 00:44:12,107
‫לחיים.‬

849
00:44:12,816 --> 00:44:16,362
‫למרות התרבות התוססת שנוצרה בתקופת הרנסנס,‬

850
00:44:16,445 --> 00:44:19,698
‫מיליוני שחורים שבו הביתה‬
‫ממלחמת העולם השנייה‬

851
00:44:20,324 --> 00:44:22,117
‫לאפליה פרועה.‬

852
00:44:22,201 --> 00:44:26,163
‫זה היה הזמן לפתוח‬
‫במאבק אסטרטגי למען החירויות שלנו.‬

853
00:44:26,246 --> 00:44:28,791
‫- מכללת מורהאוס,‬
‫נוסד ב-1867, מחזור 51' -‬

854
00:44:28,874 --> 00:44:32,419
‫מפגישות תכנון מאורגנות‬
‫ועד הפגנות שנוהלו היטב,‬

855
00:44:32,503 --> 00:44:35,130
‫החלה להתרקם תנועה של נטילת אחריות.‬

856
00:44:37,007 --> 00:44:40,302
‫באטלנטה הייתה מחאה במזנון,‬
‫שלא רבים שמעו עליה‬

857
00:44:41,387 --> 00:44:44,598
‫בהנהגת סטודנטים אקטיביסטים‬
‫ממוסדות השכלה גבוהה לשחורים,‬

858
00:44:45,391 --> 00:44:48,102
‫שאת סיפוריהם לא הכרתי לפני כן.‬

859
00:44:50,521 --> 00:44:51,980
‫המאמצים שלהם שינו‬

860
00:44:52,564 --> 00:44:55,567
‫את מהלך ההיסטוריה בארץ הזאת לעולמים.‬

861
00:45:45,659 --> 00:45:48,579
‫תרגום כתוביות: נעמי מאזוז‬