1 00:00:06,674 --> 00:00:09,886 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:16,392 --> 00:00:17,226 ‫הצילו!‬ 3 00:00:20,688 --> 00:00:21,939 ‫הצילו!‬ 4 00:00:24,150 --> 00:00:25,193 ‫מותק…‬ 5 00:00:26,110 --> 00:00:27,070 ‫מותק, מישהו צעק.‬ 6 00:00:27,779 --> 00:00:28,821 ‫זה חתול.‬ 7 00:00:32,116 --> 00:00:33,576 ‫תוקפים אותנו!‬ 8 00:00:36,329 --> 00:00:39,373 ‫מתוקה…‬ ‫-לא נראה לי שהחתולים בשכונה יכולים לדבר.‬ 9 00:00:39,957 --> 00:00:41,501 ‫הצילו!‬ 10 00:00:41,584 --> 00:00:44,212 ‫מותק, השכנה שלנו בצרות.‬ 11 00:00:44,295 --> 00:00:45,254 ‫ארנסטו, בוא הנה.‬ 12 00:00:47,048 --> 00:00:49,634 ‫תסתכל על זה. זה הקש ששבר את גב הגמל!‬ 13 00:00:49,717 --> 00:00:52,845 ‫נראה כאילו אנחנו גרים בשכונת מצוקה!‬ 14 00:00:52,929 --> 00:00:54,180 ‫- מקסיקו שולתת! -‬ 15 00:00:54,263 --> 00:00:56,516 ‫אתם עשיתם את זה!‬ 16 00:00:56,599 --> 00:01:00,937 ‫למה את בטוחה כל כך?‬ ‫-רק אנשים כמוכם יכתבו…‬ 17 00:01:01,938 --> 00:01:04,816 ‫קשקוש כזה, ועוד בשגיאות כתיב.‬ 18 00:01:05,566 --> 00:01:07,318 ‫"שולטת" זה בט'.‬ 19 00:01:08,402 --> 00:01:09,612 ‫ט' כמו טמבלית!‬ 20 00:01:09,695 --> 00:01:11,489 ‫באמת? אז כתבתי לא נכון.‬ 21 00:01:11,572 --> 00:01:16,202 ‫יאני שלי קיבלה פטור משיעורי לשון.‬ ‫מותק, איך מאייתים "לכי"?‬ 22 00:01:16,285 --> 00:01:17,161 ‫ב-ל'.‬ 23 00:01:17,245 --> 00:01:18,371 ‫שמעת אותה.‬ 24 00:01:18,454 --> 00:01:21,582 ‫אז לכי תזדייני ב-ל'.‬ 25 00:01:22,166 --> 00:01:24,001 ‫הם עשו את זה. הם כתבו את זה!‬ 26 00:01:24,085 --> 00:01:28,631 ‫אתם כ"כ לא מתורבתים. מה השלב הבא,‬ ‫משפחת לופז? תתלו נעליים על חוטי חשמל?‬ 27 00:01:28,714 --> 00:01:33,010 ‫זו אפליה. את מאשימה אותנו‬ ‫כי אנחנו ממעמד הפועלים.‬ 28 00:01:33,094 --> 00:01:34,887 ‫כמו "לוס אנחלס אסולס".‬ 29 00:01:35,471 --> 00:01:36,389 ‫אבא!‬ 30 00:01:36,472 --> 00:01:39,809 ‫נוכל להגיש תלונה למשרד לזכויות אדם.‬ 31 00:01:39,892 --> 00:01:40,810 ‫שיט!‬ 32 00:01:42,186 --> 00:01:43,020 ‫סליחה.‬ 33 00:01:43,604 --> 00:01:46,232 ‫תקשיבו לי טוב, אני אגלה מי אחראי לזה.‬ 34 00:01:48,651 --> 00:01:49,944 ‫אז תיזהרי.‬ 35 00:01:50,987 --> 00:01:54,657 ‫בואי נראה מי הפושעת האמיתית כאן.‬ 36 00:01:59,287 --> 00:02:02,665 ‫לא אתן ללטאה החיוורת הזאת להשפיל אותנו.‬ 37 00:02:02,748 --> 00:02:05,918 ‫היא הייתה נסערת מאוד, אימא.‬ ‫היא לא התכוונה.‬ 38 00:02:06,586 --> 00:02:08,212 ‫ט' כמו טמבלית?‬ 39 00:02:08,296 --> 00:02:10,923 ‫הבתולה הקדושה!‬ ‫-דברי יפה, ילדה!‬ 40 00:02:11,507 --> 00:02:14,218 ‫בטח שהיא התכוונה.‬ ‫היא עשתה את זה כדי להאשים אותנו.‬ 41 00:02:14,719 --> 00:02:15,970 ‫אימא שלך צודקת, ינט.‬ 42 00:02:16,053 --> 00:02:19,557 ‫העשירים אוהבים להאשים את העניים בכל דבר.‬ 43 00:02:20,057 --> 00:02:22,018 ‫אני יודע, הייתי בכלא.‬ 44 00:02:22,101 --> 00:02:25,188 ‫אני אתפוס את הזנזונת העלובה הזאת על חם.‬ 45 00:02:28,816 --> 00:02:31,110 ‫איזה ריח טוב יש לך, חנאריטו!‬ 46 00:02:31,194 --> 00:02:33,529 ‫כמו דוכן של מאפי דבש.‬ 47 00:02:33,613 --> 00:02:36,407 ‫תודה, אני צריך להרשים‬ ‫את הבוסים החדשים שלי.‬ 48 00:02:36,490 --> 00:02:39,577 ‫לכן הכנתי לך את ארוחת הבוקר האהובה עליך.‬ 49 00:02:40,244 --> 00:02:42,997 ‫טה-דה! טלקויו תפוח אדמה.‬ 50 00:02:43,873 --> 00:02:46,000 ‫אני אוכל אותם בערב,‬ 51 00:02:46,083 --> 00:02:50,004 ‫אחרת אצטרך ללכת בשירותים בעבודה,‬ ‫ויקראו לי "קקה".‬ 52 00:02:50,713 --> 00:02:51,589 ‫מה?‬ 53 00:02:52,590 --> 00:02:57,094 ‫למה לאנשים האלה יש כלבים‬ ‫אם הם שוכרים אנשים שיטיילו איתם במקומם?‬ 54 00:02:57,178 --> 00:03:01,641 ‫הם אוהבים להתעלל באנשים ולפטר אותם.‬ ‫-פבלו.‬ 55 00:03:02,683 --> 00:03:03,643 ‫הינה פוקי.‬ 56 00:03:03,726 --> 00:03:05,895 ‫בבקשה, אל תגידו לאימא ששכרתי אתכם.‬ 57 00:03:05,978 --> 00:03:10,524 ‫אין מצב, אנחנו לא יכולים לטייל עם כלב‬ ‫בלי לקבל רשות מהבעלים שלו.‬ 58 00:03:10,608 --> 00:03:14,904 ‫תתעלמי ממנו, פוקי בטוחה איתנו.‬ ‫לא נספר לאימא שלך.‬ 59 00:03:14,987 --> 00:03:17,698 ‫אה, והיא לא שותה מי ברז.‬ 60 00:03:17,782 --> 00:03:18,950 ‫רק אוויאן.‬ 61 00:03:19,867 --> 00:03:21,244 ‫טוב, בהצלחה.‬ 62 00:03:22,161 --> 00:03:23,871 ‫ואל תאחרו, בבקשה.‬ 63 00:03:25,581 --> 00:03:27,083 ‫מה הבעיה שלך?‬ 64 00:03:33,756 --> 00:03:36,217 ‫נטו, אני מחוץ לבית שלך, מוכן לעבודה.‬ 65 00:03:39,178 --> 00:03:42,723 ‫אתה רואה את זה?‬ ‫לאונור שלחה אחד מהבחורים שלה לצפות בנו.‬ 66 00:03:44,392 --> 00:03:46,936 ‫הוא רק מתעמל.‬ 67 00:03:48,020 --> 00:03:49,063 ‫עם עניבה?‬ 68 00:03:50,064 --> 00:03:51,691 ‫את יודעת שהם מוזרים.‬ 69 00:03:51,774 --> 00:03:54,151 ‫תתעורר כבר!‬ 70 00:03:54,235 --> 00:03:59,448 ‫הבחור הזה נשאר בכושר‬ ‫כי הוא כל הזמן בורח מהשוטרים,‬ 71 00:03:59,532 --> 00:04:02,827 ‫או שהוא היה עובד בניין, אבל הוא לא מתעמל.‬ 72 00:04:02,910 --> 00:04:05,538 ‫הם מתכננים את הגרפיטי הבא שלהם.‬ 73 00:04:05,621 --> 00:04:08,374 ‫תירגעי, אני אגיד לו להתעמל במקום אחר.‬ 74 00:04:08,457 --> 00:04:11,711 ‫בבקשה! תעשה משהו!‬ ‫-אל תהיי כזאת פרנואידית.‬ 75 00:04:12,295 --> 00:04:15,047 ‫אני בטוח שלשכנים‬ ‫יש דברים חשובים יותר לעשות.‬ 76 00:04:17,425 --> 00:04:18,259 ‫אני בספק.‬ 77 00:04:21,512 --> 00:04:25,891 ‫כמעט הרסת הכול.‬ ‫אמרתי לך, אסור שסילביה תגלה ששכרתי אותך.‬ 78 00:04:25,975 --> 00:04:30,104 ‫סליחה, שכחתי.‬ ‫אני נרגש לקראת היום הראשון שלי בעבודה.‬ 79 00:04:31,022 --> 00:04:31,856 ‫אין בעיה.‬ 80 00:04:32,732 --> 00:04:35,901 ‫שכחתי להגיד לך,‬ ‫אתה עובד היום מהמשרד הביתי.‬ 81 00:04:35,985 --> 00:04:39,322 ‫אין לי מושג מה זה אומר, נטו. מה זה?‬ 82 00:04:39,405 --> 00:04:42,867 ‫זה ימצא חן בעיניך. זו עבודה מהבית.‬ ‫-באמת?‬ 83 00:04:42,950 --> 00:04:47,830 ‫כן, ככה אף אחד לא יראה אותך.‬ ‫כלומר, אתה לא צריך להתלבש יפה.‬ 84 00:04:47,913 --> 00:04:52,418 ‫תוכל לנמנם בצוהריים,‬ ‫לחלוץ את המוקסינים האלה.‬ 85 00:04:52,501 --> 00:04:53,377 ‫את מה?‬ 86 00:04:53,461 --> 00:04:56,005 ‫הנעליים והמכנסיים.‬ 87 00:04:56,088 --> 00:04:58,924 ‫אפילו קניתי לך מתנה ליום הראשון.‬ 88 00:05:03,679 --> 00:05:07,600 ‫אין מצב, נטו! טאבלט?‬ ‫בעבודה הקודמת הייתי צריך לשלם על התג שלי.‬ 89 00:05:07,683 --> 00:05:09,268 ‫שי צנוע לאות הערכה.‬ 90 00:05:10,353 --> 00:05:14,482 ‫מה אני צריך לעשות?‬ ‫לאן להפנות את האנרגיה היצירתית שלי?‬ 91 00:05:14,565 --> 00:05:17,610 ‫אנחנו נפגשים עם בעל בית עבוט.‬ 92 00:05:17,693 --> 00:05:22,239 ‫תזרוק רעיונות למסע פרסום לחנות שלו,‬ ‫ואני אתקשר אליך.‬ 93 00:05:22,323 --> 00:05:25,993 ‫אני מעולה בזריקות.‬ ‫כדור מסובב, כדור מהיר, כדור ישר?‬ 94 00:05:26,869 --> 00:05:29,622 ‫לא, תזרוק רעיונות ל…‬ 95 00:05:31,374 --> 00:05:32,208 ‫לא משנה.‬ 96 00:05:33,042 --> 00:05:35,336 ‫מתי להתקשר אליך?‬ ‫-אני אתקשר אליך.‬ 97 00:05:35,419 --> 00:05:37,671 ‫אנחנו באמת מחטטות להם בזבל?‬ 98 00:05:37,755 --> 00:05:41,133 ‫כן, הדרך הכי טובה להכיר מישהו‬ ‫היא לבדוק את הזבל שלו.‬ 99 00:05:41,217 --> 00:05:42,802 ‫ככה פגשת את אבא?‬ 100 00:05:43,302 --> 00:05:46,055 ‫לא, אבל גיליתי שלסבתא יש טחורים.‬ 101 00:05:46,138 --> 00:05:48,307 ‫תפסיקי לשאול שאלות ותעזרי לי.‬ 102 00:05:48,808 --> 00:05:51,769 ‫אני שונאת ללכלך את הידיים.‬ ‫-נו, באמת!‬ 103 00:05:53,813 --> 00:05:55,606 ‫מצאתי.‬ 104 00:05:56,107 --> 00:05:57,942 ‫ידעתי. הינה ההוכחה.‬ 105 00:05:59,026 --> 00:06:00,069 ‫עקרת בית מחורבנת.‬ 106 00:06:00,152 --> 00:06:04,365 ‫את בטוחה, אימא? לחטט בזבל שלהם זה פשע.‬ 107 00:06:04,448 --> 00:06:06,409 ‫בטח שאני בטוחה. חכי פה.‬ 108 00:06:07,159 --> 00:06:09,412 ‫באמת יש לזה טעם של מי מעיינות.‬ 109 00:06:09,495 --> 00:06:13,624 ‫לא! למה שתית את המים של פוקי?‬ ‫ואם היא תמות מצמא?‬ 110 00:06:13,707 --> 00:06:17,253 ‫תירגע, אני אמלא את הבקבוק במי ברז.‬ ‫הכלבה לא תבחין בהבדל.‬ 111 00:06:17,336 --> 00:06:22,049 ‫אסור לך לטייל עם הכלבה של משפחת אספינוסה.‬ ‫-זו לא אשמתי שהם כאלה אידיוטים.‬ 112 00:06:22,133 --> 00:06:26,929 ‫אם משהו ישתבש, היא תהרוס‬ ‫את המוניטין שלנו ואת העסק שלנו.‬ 113 00:06:27,012 --> 00:06:28,222 ‫איזה מוניטין?‬ 114 00:06:28,305 --> 00:06:31,809 ‫זאת הבעיה. נאבד משהו שאין לנו.‬ 115 00:06:31,892 --> 00:06:33,811 ‫פשוט תמלא את הבקבוק.‬ 116 00:06:36,647 --> 00:06:38,149 ‫פוקי!‬ ‫-לא!‬ 117 00:06:38,232 --> 00:06:39,150 ‫פוקי!‬ 118 00:06:40,109 --> 00:06:40,943 ‫מה עכשיו?‬ 119 00:06:41,444 --> 00:06:44,655 ‫למה זה היה בפח הזבל שלך? את ריססת את הקיר!‬ 120 00:06:44,738 --> 00:06:47,992 ‫מאיפה לי לדעת שזה לא היה בפח הזבל שלך?‬ 121 00:06:48,909 --> 00:06:50,286 ‫ברור ששתלת אותו אצלי.‬ 122 00:06:50,369 --> 00:06:54,540 ‫תעשי לי טובה! אני לא שוטרת.‬ ‫חוץ מזה, יש לי עדת ראייה.‬ 123 00:06:54,623 --> 00:06:58,711 ‫הבת שלך? אוי! אני כל כך מפחדת!‬ 124 00:06:58,794 --> 00:07:01,922 ‫הוצאת דיבה היא עבירה שהעונש עליה הוא קנס…‬ 125 00:07:02,715 --> 00:07:04,091 ‫קישטה!‬ 126 00:07:04,842 --> 00:07:06,010 ‫גם את.‬ 127 00:07:06,093 --> 00:07:10,556 ‫- מקסיקו שולתת! -‬ 128 00:07:10,639 --> 00:07:11,849 ‫חתיכת כלבה!‬ 129 00:07:13,809 --> 00:07:18,314 ‫אני צופה בסילביה, היא רוצה להאשים אותנו‬ ‫בכל דבר, אפילו בניתוחים הגרועים שלה.‬ 130 00:07:18,397 --> 00:07:20,691 ‫אבל ריגול אחרי אנשים הוא פשע, לא?‬ 131 00:07:20,774 --> 00:07:23,152 ‫ברור שלא, זה כמו לצפות בתוכנית ריאליטי.‬ 132 00:07:23,235 --> 00:07:27,114 ‫אפשר לשאול איפה השגת את כל זה?‬ 133 00:07:28,491 --> 00:07:32,119 ‫לקחתי אותו בהשאלה מהמאבטחים בתמורה לקרמים.‬ 134 00:07:32,203 --> 00:07:34,163 ‫אחד מהם רצה קרם להבהרת עור.‬ 135 00:07:34,246 --> 00:07:36,081 ‫הם ממילא לא מגינים עלינו.‬ 136 00:07:37,249 --> 00:07:38,959 ‫ינט ואני נעזור, מתוקה.‬ 137 00:07:39,043 --> 00:07:43,506 ‫הרבה יותר כיף לרגל אחרי השכנים‬ ‫מאשר לרכל על אנשים בכנסייה.‬ 138 00:07:43,589 --> 00:07:45,007 ‫זה לא רעיון טוב.‬ 139 00:07:45,925 --> 00:07:51,138 ‫בטח שכן. אף אחד לא יחשוד‬ ‫בילדה מוזרה ובזקנה שמנה.‬ 140 00:07:51,222 --> 00:07:53,015 ‫תעשי את זה למען סבתך הגוססת.‬ 141 00:07:53,098 --> 00:07:56,393 ‫את לא גוססת, ואמרת שסחיטה היא חטא.‬ 142 00:07:56,477 --> 00:07:59,271 ‫בגילי, החטא היחיד שלי הוא שוקולד, מתוקה.‬ 143 00:07:59,355 --> 00:08:02,274 ‫בסדר, אל תעשי את זה כדי לשמח אותי.‬ 144 00:08:02,358 --> 00:08:05,361 ‫כשאמות מחר, אל תלכי לבכות בפינה.‬ 145 00:08:05,444 --> 00:08:06,320 ‫נו, באמת!‬ 146 00:08:07,196 --> 00:08:09,281 ‫בסדר, אבל אסור שיתפסו אותנו.‬ 147 00:08:11,200 --> 00:08:14,662 ‫תפסתי אותך על חם!‬ ‫איזה קשקוש לאונור אמרה לך לכתוב עכשיו?‬ 148 00:08:14,745 --> 00:08:18,916 ‫תירגעי, זה יעשה לך קמטים.‬ ‫אני רק מתקן את הקיר שלך.‬ 149 00:08:18,999 --> 00:08:21,752 ‫אתה מוחק את הראיות‬ ‫כדי שלא אוכל לדווח עליך.‬ 150 00:08:21,835 --> 00:08:25,589 ‫אולי תלך לפני שאתקשר למשטרה?‬ 151 00:08:25,673 --> 00:08:26,507 ‫תיזהר.‬ 152 00:08:27,591 --> 00:08:31,095 ‫תזכרי שניסיתי לתקן את זה.‬ 153 00:08:31,929 --> 00:08:32,972 ‫נתראה.‬ 154 00:08:33,889 --> 00:08:36,642 ‫יש לך ריח ממש טוב.‬ 155 00:08:36,725 --> 00:08:38,602 ‫אתה כזה לוזר!‬ 156 00:08:39,311 --> 00:08:41,230 ‫- שולתת -‬ 157 00:08:44,900 --> 00:08:46,235 ‫זה עוד לא נגמר.‬ 158 00:08:46,318 --> 00:08:50,114 ‫נשבעת שפוקי תהיה בטוחה איתך.‬ 159 00:08:50,197 --> 00:08:51,824 ‫היא פשוט ברחה.‬ 160 00:08:52,575 --> 00:08:57,079 ‫הם יהרגו אותי!‬ ‫פוקי היא הבת המועדפת של אימא.‬ 161 00:08:57,621 --> 00:08:59,498 ‫כשאימא שלך תגלה,‬ 162 00:08:59,582 --> 00:09:02,626 ‫היא תתלוש לי את השערות בבית השחי‬ ‫אחת-אחת.‬ 163 00:09:03,127 --> 00:09:04,670 ‫יש לי פתרון לבעיה.‬ 164 00:09:08,424 --> 00:09:09,466 ‫אל תפחדי.‬ 165 00:09:10,134 --> 00:09:13,512 ‫תגידי לי, קאט,‬ ‫הם באמת מתקלחים עם אותו סבון?‬ 166 00:09:14,722 --> 00:09:18,225 ‫יש על המקרר שלהם מגנטים‬ ‫של מקומות שהם מעולם לא ביקרו בהם?‬ 167 00:09:18,309 --> 00:09:20,519 ‫הם משתמשים בכוסות קפה שמחלקים בחינם?‬ 168 00:09:20,603 --> 00:09:24,106 ‫זה מוכיח שמשפחת לופז אחראית לגרפיטי?‬ 169 00:09:24,189 --> 00:09:26,275 ‫זו הסקה מן הכלל אל הפרט, דייגו.‬ 170 00:09:26,900 --> 00:09:29,570 ‫קאט, חכי. עוד לא סיימתי.‬ 171 00:09:30,070 --> 00:09:33,073 ‫איך בדיוק האנשים האלה חיים?‬ 172 00:09:33,824 --> 00:09:35,534 ‫הם עושים דברים מוזרים?‬ 173 00:09:35,618 --> 00:09:41,123 ‫היחיד שהתנהג מוזר היה מר טומאס.‬ 174 00:09:41,665 --> 00:09:46,920 ‫ידעתי שטומאס אשם.‬ ‫תפסתי אותו צובע את הקיר שלנו.‬ 175 00:09:47,004 --> 00:09:49,548 ‫הוא אמר שהוא מתקן אותו. איזה שקר!‬ 176 00:09:49,632 --> 00:09:52,551 ‫אולי הוא רק רוצה להיות שכן טוב.‬ 177 00:09:52,635 --> 00:09:56,472 ‫בחייך, דייגו, זה האליבי שלו.‬ ‫אל תהיה תמים כל כך.‬ 178 00:09:56,972 --> 00:09:59,016 ‫מה זאת אומרת, "התנהג מוזר"?‬ 179 00:09:59,099 --> 00:10:02,394 ‫טוב, הוא תמיד התקלח עם הדלת פתוחה לרווחה.‬ 180 00:10:02,478 --> 00:10:06,106 ‫ואם הוא הפיל את הסבון,‬ ‫הוא אף פעם לא התכופף להרים אותו.‬ 181 00:10:06,815 --> 00:10:10,319 ‫בן דוד של חבר שלי עשה את אותו הדבר.‬ ‫והוא היה בכלא.‬ 182 00:10:11,362 --> 00:10:12,363 ‫ריגלת אחריו.‬ 183 00:10:12,446 --> 00:10:13,947 ‫ממש לא, מצחיקון.‬ 184 00:10:14,031 --> 00:10:17,326 ‫במקרה עברתי ליד החדר שלו כשהוא התקלח.‬ 185 00:10:18,243 --> 00:10:22,289 ‫ידעתי שטומאס הוא אסיר לשעבר.‬ ‫-כי הוא לא הרים את הסבון?‬ 186 00:10:22,373 --> 00:10:24,667 ‫ברור.‬ ‫-אולי יש לו בעיות בגב.‬ 187 00:10:25,250 --> 00:10:27,961 ‫עם גוף כזה, אין סיכוי שיש לו בעיות בגב,‬ 188 00:10:28,045 --> 00:10:32,841 ‫או בעיות ברגליים, או בעיות בחזה,‬ ‫ובטח שלא בעיות באגן.‬ 189 00:10:33,926 --> 00:10:35,302 ‫איזה אגן!‬ 190 00:10:35,386 --> 00:10:37,888 ‫קאט, תסתכלי עליי. תתרכזי.‬ 191 00:10:37,971 --> 00:10:40,391 ‫אנחנו צריכים למצוא דרך לתפוס אותו.‬ 192 00:10:41,058 --> 00:10:43,477 ‫רעיונות. סיעור מוחות. תחשבו.‬ 193 00:10:46,647 --> 00:10:47,773 ‫- תחשוב בגדול -‬ 194 00:10:47,856 --> 00:10:52,027 ‫עוד קפה, פר?‬ ‫-לא, תודה. בואו נתחיל.‬ 195 00:10:52,111 --> 00:10:53,946 ‫תפסיק לבכות. אני כאן.‬ 196 00:10:54,780 --> 00:10:56,240 ‫הוא אמר שאמרת לו להתקשר.‬ 197 00:10:56,740 --> 00:11:01,245 ‫תכירו, זה חנארו לופז,‬ ‫מנהל הקריאייטיב החדש של הסוכנות.‬ 198 00:11:01,328 --> 00:11:05,207 ‫אני יצירתי על המגרש ובעבודה.‬ ‫זרקתי רעיונות כמו שביקשת.‬ 199 00:11:05,290 --> 00:11:07,292 ‫תן לי להציג קודם את הקונספט.‬ 200 00:11:07,376 --> 00:11:10,587 ‫בבית העבוט שלנו, אנחנו פותרים‬ ‫את הבעיות שלכם, וזה אומר…‬ 201 00:11:10,671 --> 00:11:12,923 ‫לא. הרעיון שלי טוב יותר.‬ 202 00:11:13,006 --> 00:11:15,884 ‫אני זורק רעיונות יותר טוב‬ ‫משאוקטביו בסרה זורק כדורי בייסבול,‬ 203 00:11:15,968 --> 00:11:17,594 ‫ואף פעם לא הייתי מוכר טאקו.‬ 204 00:11:18,345 --> 00:11:21,807 ‫כן, נשמע את הרעיונות שלך בעוד רגע.‬ ‫תן לי לסיים.‬ 205 00:11:22,349 --> 00:11:23,517 ‫זה יסתום לה את הפה.‬ 206 00:11:23,600 --> 00:11:28,021 ‫נראה אם האח הפושע שלה‬ ‫יצליח לעמוד בפיתוי ולא לגנוב את זה.‬ 207 00:11:28,647 --> 00:11:30,399 ‫עדיף שתשתמשי בשטרות של 500.‬ 208 00:11:30,482 --> 00:11:33,277 ‫אי אפשר לפתות אותו‬ ‫עם משהו שהוא מעולם לא ראה.‬ 209 00:11:33,360 --> 00:11:37,072 ‫מבחינתו, שטרות של 500 הם רק אגדה.‬ ‫איפה לשים את זה?‬ 210 00:11:38,073 --> 00:11:40,659 ‫פה! ואתה בטוח שהוא יחזור?‬ 211 00:11:40,743 --> 00:11:43,537 ‫כן, ראיתי אותו עוזב. הוא אמור לחזור בקרוב.‬ 212 00:11:43,620 --> 00:11:45,497 ‫מושלם. אפשר להתחבא עכשיו?‬ 213 00:11:45,581 --> 00:11:47,207 ‫תפסיק כבר לסמס!‬ 214 00:11:49,168 --> 00:11:50,294 ‫לכי לספר לאימא שלך.‬ 215 00:11:57,301 --> 00:11:59,386 ‫אתה מצלם אותו?‬ ‫-כן.‬ 216 00:12:17,821 --> 00:12:19,656 ‫ידעתי. רואה?‬ 217 00:12:22,826 --> 00:12:23,994 ‫לא ייאמן.‬ 218 00:12:29,124 --> 00:12:32,127 ‫ידעתי! גנב נשאר גנב.‬ 219 00:12:42,554 --> 00:12:47,351 ‫- קטה: תראו מה שלחו לי! -‬ 220 00:12:47,434 --> 00:12:48,811 ‫הפעם היא תחטוף ממני!‬ 221 00:12:49,603 --> 00:12:52,022 ‫עדיף לדבר מאשר להילחם, אימא.‬ 222 00:12:52,105 --> 00:12:55,609 ‫כן, אני אכסח לה את הצורה‬ ‫אחרי שאני אצעק עליה.‬ 223 00:12:55,692 --> 00:12:56,985 ‫אימא!‬ 224 00:12:57,653 --> 00:13:00,864 ‫תעשו לי טובה!‬ ‫אימא בחיים לא תאמין שזו פוקי.‬ 225 00:13:00,948 --> 00:13:03,492 ‫נטפח אותה קצת, והיא לא תבחין בהבדל.‬ 226 00:13:04,159 --> 00:13:08,622 ‫את יכולה לטפח גם אותי‬ ‫כדי שסילביה לא תזהה אותי?‬ 227 00:13:11,083 --> 00:13:14,461 ‫תפסתי אותך על חם!‬ ‫קומי, אני אוריד לך סטירה בבוטוקס.‬ 228 00:13:14,545 --> 00:13:17,548 ‫את ואחיך אותו דבר.‬ 229 00:13:18,173 --> 00:13:20,175 ‫שניכם חלאות.‬ ‫-נמאס לי מזה.‬ 230 00:13:20,259 --> 00:13:23,720 ‫תירגעי. לפני שתתחילי להשתולל,‬ 231 00:13:23,804 --> 00:13:27,891 ‫אני רוצה להראות לך משהו נחמד מאוד.‬ 232 00:13:27,975 --> 00:13:28,934 ‫תראי.‬ 233 00:13:30,352 --> 00:13:32,980 ‫הוא יוצא מהבית של יולה.‬ 234 00:13:33,063 --> 00:13:36,108 ‫שלחו את זה לקטה בקבוצת הצ'ט של העוזרות.‬ ‫נכון, קאט?‬ 235 00:13:36,191 --> 00:13:38,861 ‫כן, גברתי.‬ ‫-איפה הגנב?‬ 236 00:13:39,486 --> 00:13:40,362 ‫הינה הוא!‬ 237 00:13:42,573 --> 00:13:46,034 ‫אני לא מאמינה!‬ ‫היא נראית טוב יותר מפוקי האמיתית.‬ 238 00:13:46,118 --> 00:13:48,745 ‫ממש הצעקה האחרונה. או אולי הנביחה האחרונה?‬ 239 00:13:52,916 --> 00:13:55,919 ‫העור המושלם שלי! החיים שלי נגמרו!‬ ‫-תני לי לראות.‬ 240 00:13:56,003 --> 00:14:00,007 ‫אסור שאף אחד יראה את הפנים המעוותים שלי.‬ 241 00:14:00,090 --> 00:14:01,258 ‫תנו לי לבדוק קודם.‬ 242 00:14:04,553 --> 00:14:06,889 ‫"נעזור לך להשתקם‬ 243 00:14:06,972 --> 00:14:10,434 ‫ונקנה ממך כל מה שאנחנו יכולים."‬ 244 00:14:10,976 --> 00:14:12,728 ‫אני ממש לא אוהב את זה.‬ 245 00:14:13,854 --> 00:14:15,689 ‫אבל ודאי יש לכם רעיונות אחרים.‬ 246 00:14:16,356 --> 00:14:17,774 ‫כמובן.‬ 247 00:14:17,858 --> 00:14:21,945 ‫קטנצ'יק, איפה הציור של האזמרגד‬ ‫שלא נראה כמו אזמרגד?‬ 248 00:14:22,029 --> 00:14:25,657 ‫אתה תאהב את זה,‬ ‫זו התדמית החדשה של החברה ו…‬ 249 00:14:26,325 --> 00:14:27,242 ‫נטו.‬ 250 00:14:27,326 --> 00:14:28,493 ‫פר. חבר.‬ 251 00:14:28,577 --> 00:14:31,830 ‫אנחנו מכירים אחד את השני. זה שטחי, אחי.‬ 252 00:14:31,914 --> 00:14:36,877 ‫הרעיון הבא הוא למשוך‬ ‫את תשומת הלב של הצופה.‬ 253 00:14:37,461 --> 00:14:39,755 ‫אני לא מאמין! הוא סינן אותי.‬ 254 00:14:41,465 --> 00:14:43,550 ‫המניאק סינן אותי.‬ 255 00:14:45,761 --> 00:14:47,971 ‫תצטרך לשמוע מה יש לי להגיד.‬ 256 00:14:48,847 --> 00:14:51,308 ‫אני מקווה שהתוכנית שלי תעבוד.‬ 257 00:14:51,391 --> 00:14:54,478 ‫אם אטייל עם 700 כלבים בעשר שנים,‬ ‫אוכל לשלם לה.‬ 258 00:14:54,561 --> 00:14:55,562 ‫לא, תשכח מזה.‬ 259 00:14:56,188 --> 00:14:58,690 ‫אסור שאימא תגלה שזו לא פוקי, סוף פסוק.‬ 260 00:14:58,774 --> 00:15:01,610 ‫איך תסבירי לה את הכוויה?‬ 261 00:15:03,362 --> 00:15:04,571 ‫היא לא תשים לב.‬ 262 00:15:06,281 --> 00:15:08,408 ‫אולי כן, כי היא על הפרצוף שלי.‬ 263 00:15:09,159 --> 00:15:13,121 ‫היא אובססיבית למראה חיצוני, בייחוד לפרצוף.‬ 264 00:15:13,205 --> 00:15:16,833 ‫אוי, לא! איבדתי את הכלבה שלה‬ ‫וכוויתי את הבת שלה.‬ 265 00:15:16,917 --> 00:15:19,252 ‫היא תתקע את נעלי העקב שלה בעיניים שלי.‬ 266 00:15:21,463 --> 00:15:22,923 ‫רוצה לראות איך היא תגיב?‬ 267 00:15:23,882 --> 00:15:25,425 ‫כן, תסתכל. תתחבא שם.‬ 268 00:15:26,051 --> 00:15:28,804 ‫ואז תחליט אם אתה צריך לעזוב את המדינה.‬ 269 00:15:28,887 --> 00:15:30,347 ‫יש לך דרכון?‬ 270 00:15:32,057 --> 00:15:33,558 ‫אני אעבור לעיר אחרת.‬ 271 00:15:35,852 --> 00:15:36,770 ‫בהצלחה.‬ 272 00:15:38,146 --> 00:15:38,981 ‫אימא.‬ 273 00:15:39,648 --> 00:15:41,149 ‫סוף סוף חזרת!‬ 274 00:15:42,609 --> 00:15:45,028 ‫מה קרה? את בסדר?‬ 275 00:15:45,112 --> 00:15:46,363 ‫שמת לב?‬ 276 00:15:46,446 --> 00:15:50,158 ‫ברור ששמתי לב! איפה הסרטים שלך?‬ 277 00:15:50,242 --> 00:15:52,536 ‫בואי נטפח אותך, מתוקה.‬ 278 00:16:00,544 --> 00:16:03,005 ‫אתה שובר לי את הלב, טומאס.‬ 279 00:16:04,840 --> 00:16:05,674 ‫אתה בוגד.‬ 280 00:16:08,927 --> 00:16:10,262 ‫זה לא סיפור גדול.‬ 281 00:16:10,762 --> 00:16:14,641 ‫בטח שכן, טומאס. הגנתי עליך בפני סילביה,‬ ‫וככה אתה גומל לי?‬ 282 00:16:14,725 --> 00:16:16,810 ‫אני נשבע שלא עשיתי שום דבר רע, לאו.‬ 283 00:16:16,893 --> 00:16:19,438 ‫את חייבת לדווח עליו.‬ ‫-טומאס הוא לא גנב.‬ 284 00:16:19,521 --> 00:16:20,897 ‫אבל הוא אסיר לשעבר.‬ 285 00:16:20,981 --> 00:16:25,110 ‫אני צריכה הסבר עכשיו!‬ ‫-מצטער, אני לא יכול לספר לך כלום.‬ 286 00:16:25,193 --> 00:16:26,236 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 287 00:16:26,319 --> 00:16:28,613 ‫אם לא תספר לי, יולה תספר.‬ 288 00:16:28,697 --> 00:16:32,409 ‫אופי פלילי אף פעם לא נעלם. זה כמו הרפס.‬ 289 00:16:32,492 --> 00:16:35,954 ‫בעלי הדביק אותי בהרפס,‬ ‫אבל אני לא שופטת אותו.‬ 290 00:16:36,038 --> 00:16:40,167 ‫העובדה שטומאס הוא אסיר לשעבר‬ ‫רק הופכת אותו לגברי יותר.‬ 291 00:16:40,250 --> 00:16:41,376 ‫כלומר, אנושי יותר.‬ 292 00:16:41,460 --> 00:16:44,629 ‫למה את מגינה על המנוול הזה?‬ 293 00:16:45,881 --> 00:16:47,215 ‫תספרי לי מה קרה.‬ 294 00:16:48,133 --> 00:16:49,634 ‫ליידי לא מספרת.‬ 295 00:16:49,718 --> 00:16:51,553 ‫ג'נטלמן לא מספר.‬ 296 00:16:53,180 --> 00:16:55,098 ‫הם גונבים מכונית!‬ 297 00:16:55,182 --> 00:16:56,224 ‫מה?‬ 298 00:16:56,308 --> 00:16:58,643 ‫הם גונבים מכונית!‬ 299 00:17:04,900 --> 00:17:06,234 ‫יש לי רעיון להציג.‬ 300 00:17:07,486 --> 00:17:10,655 ‫זה לא משנה. איבדנו את החשבון.‬ ‫-זה משנה.‬ 301 00:17:11,448 --> 00:17:14,576 ‫אמרת לי לעבוד מהבית כי אתה לא סומך עליי.‬ 302 00:17:14,659 --> 00:17:17,329 ‫אחר כך, חנארו. אין לי כוח כרגע.‬ 303 00:17:17,412 --> 00:17:19,456 ‫לא, אדוני, נדבר עכשיו.‬ 304 00:17:19,539 --> 00:17:24,211 ‫אני לא אחד העובדים העשירים שלך,‬ ‫אבל יש לי כישורים אחרים.‬ 305 00:17:24,294 --> 00:17:25,962 ‫כן, אתה נהדר בכדורגל.‬ 306 00:17:26,046 --> 00:17:29,591 ‫וברעיונות למסע פרסום לחנות עבוט,‬ ‫כי אני מכיר את זה מקרוב.‬ 307 00:17:29,674 --> 00:17:31,343 ‫אני יודע מה זה למשכן חפצים.‬ 308 00:17:31,426 --> 00:17:34,763 ‫איבדתי כמה פריטים יקרי ערך‬ ‫בתמורה לכמה פרוטות.‬ 309 00:17:34,846 --> 00:17:38,016 ‫אתה יודע איך הרגשתי‬ ‫כשמשכנתי את השעון של אבא שלי?‬ 310 00:17:38,100 --> 00:17:40,268 ‫לא.‬ ‫-הרגשתי כאילו אני קובר אותו שוב.‬ 311 00:17:41,186 --> 00:17:43,188 ‫הבנתי.‬ ‫-אז אם בבית עבוט אומרים לי‬ 312 00:17:43,271 --> 00:17:46,066 ‫שהם ישמרו על החפצים שלי כאילו הם שלהם,‬ 313 00:17:46,149 --> 00:17:51,404 ‫כאילו הם האוצרות של המשפחה שלהם,‬ ‫אני בהחלט אסמוך עליהם.‬ 314 00:17:52,155 --> 00:17:54,991 ‫"אנחנו לא בית עבוט, אנחנו המשפחה שלך."‬ 315 00:17:55,075 --> 00:17:55,992 ‫בבקשה, תפסיק.‬ 316 00:17:58,995 --> 00:18:01,248 ‫זה בדיוק מה שאני רוצה.‬ 317 00:18:02,082 --> 00:18:04,000 ‫סליחה, שכחתי את הז'קט שלי.‬ 318 00:18:04,626 --> 00:18:07,420 ‫ואתה, בחור צעיר, שכחת את המכנסיים שלך.‬ 319 00:18:10,173 --> 00:18:12,425 ‫סליחה.‬ ‫-ככה זה טיפוסים יצירתיים, פר.‬ 320 00:18:13,176 --> 00:18:14,261 ‫כל הכבוד.‬ 321 00:18:14,970 --> 00:18:17,973 ‫ממש כל הכבוד.‬ 322 00:18:18,056 --> 00:18:20,350 ‫תורידו את המסכות, אחרת…‬ 323 00:18:20,433 --> 00:18:23,103 ‫אני אשבור להם את האצבעות!‬ ‫זו הכנופיה של טומאס.‬ 324 00:18:23,186 --> 00:18:24,521 ‫רק לא האצבעות, סיל.‬ 325 00:18:25,230 --> 00:18:26,064 ‫דייגו?‬ 326 00:18:30,569 --> 00:18:33,113 ‫מה לעזאזל…‬ ‫-תראי מה זה!‬ 327 00:18:33,196 --> 00:18:36,241 ‫האשמת את אחי,‬ ‫אבל הבן שלך והחברים שלו הם הפושעים.‬ 328 00:18:36,324 --> 00:18:39,244 ‫סליחה, אני לא יכול לזקוף הכול לזכותי.‬ 329 00:18:39,327 --> 00:18:43,081 ‫מגיע קרדיט גם להוגה הרעיון,‬ ‫החבר שלי, טומי התותח.‬ 330 00:18:43,165 --> 00:18:45,917 ‫ידעתי שהוא סוחט אותך כדי לגנוב.‬ 331 00:18:46,001 --> 00:18:49,004 ‫אנחנו יוצרים חוויות, נכון, טומי?‬ ‫-נכון.‬ 332 00:18:49,087 --> 00:18:51,673 ‫חוויות של הישרדות למטומטמים?‬ 333 00:18:51,756 --> 00:18:55,260 ‫אני השותף העסקי של דייגיטו.‬ 334 00:18:55,343 --> 00:18:59,598 ‫אנחנו מציעים ללקוחותינו‬ ‫חוויות פליליות אישיות.‬ 335 00:18:59,681 --> 00:19:01,641 ‫"חוויית הפושע".‬ ‫-נכון.‬ 336 00:19:01,725 --> 00:19:03,602 ‫הריגוש פשוט אדיר!‬ 337 00:19:04,519 --> 00:19:06,354 ‫הכול מזויף, כמובן.‬ 338 00:19:06,438 --> 00:19:08,940 ‫אנחנו לא לוקחים כלום ומוחקים את הגרפיטי.‬ 339 00:19:09,024 --> 00:19:11,526 ‫חוץ מבפעם האחרונה. סילביה עצרה אותי.‬ 340 00:19:12,110 --> 00:19:13,361 ‫כן. עצרת אותי.‬ 341 00:19:13,987 --> 00:19:18,241 ‫עשירים אוהבים ליהנות מהריגוש בלי ההשלכות.‬ 342 00:19:18,325 --> 00:19:21,620 ‫לכן אתם צופים בכל הסדרות האלה‬ ‫על סוחרי סמים.‬ 343 00:19:21,703 --> 00:19:24,164 ‫טומי, זו הסיסמה המושלמת.‬ ‫-כן.‬ 344 00:19:24,247 --> 00:19:26,666 ‫רק ריגוש, בלי השלכות.‬ 345 00:19:26,750 --> 00:19:29,211 ‫זו סיסמה מדהימה.‬ 346 00:19:29,294 --> 00:19:32,047 ‫אדיר!‬ ‫-רק ריגוש, בלי השלכות.‬ 347 00:19:32,130 --> 00:19:33,632 ‫זה מעולה, אחי.‬ 348 00:19:34,341 --> 00:19:35,175 ‫מה, אימא?‬ 349 00:19:37,010 --> 00:19:37,886 ‫קריסטה!‬ 350 00:19:42,474 --> 00:19:43,975 ‫מה אתה עושה, טמבל?‬ 351 00:19:44,935 --> 00:19:48,021 ‫לא, אימא חושבת‬ ‫שהכלבה מבית המחסה לחיות היא פוקי.‬ 352 00:19:48,104 --> 00:19:50,065 ‫אי אפשר להופיע עם פוקי אחרת.‬ 353 00:19:50,148 --> 00:19:54,861 ‫זו פוקי האמיתית. היא הייתה מתחת למכונית.‬ ‫אני מחזיר אותה, לא אכפת לי כלום.‬ 354 00:19:54,945 --> 00:19:56,029 ‫לא.‬ 355 00:19:58,782 --> 00:20:01,576 ‫יש לי רעיון טוב יותר.‬ ‫-מה?‬ 356 00:20:04,788 --> 00:20:06,331 ‫לא, תודה. אני בדיאטה.‬ 357 00:20:07,999 --> 00:20:11,044 ‫היה מוזר למישהו כמוך לעבוד איתי.‬ 358 00:20:11,127 --> 00:20:13,046 ‫סליחה.‬ 359 00:20:13,546 --> 00:20:16,091 ‫לא ידעתי שגם אתם שומרים טינה כמונו.‬ 360 00:20:16,633 --> 00:20:19,469 ‫ואני באמת צריך אותך בשביל החשבון הזה.‬ 361 00:20:19,552 --> 00:20:20,804 ‫אל תנסה לתקן את המצב.‬ 362 00:20:21,554 --> 00:20:24,891 ‫זה היה כל כך משפיל. חשבתי שאנחנו צוות.‬ 363 00:20:27,852 --> 00:20:30,105 ‫ונהיה צוות. באמת.‬ 364 00:20:30,689 --> 00:20:32,232 ‫אם תרצה, העבודה עדיין שלך.‬ 365 00:20:32,315 --> 00:20:33,650 ‫בתנאי אחד.‬ 366 00:20:34,359 --> 00:20:37,445 ‫אני רוצה העלאה של 20 אחוז, מכונית, מזכירה,‬ 367 00:20:37,529 --> 00:20:40,282 ‫ושוברי אוכל, אבל מחנות איכותית, נטו.‬ 368 00:20:40,365 --> 00:20:43,243 ‫עשרה אחוז, ותשכח מהשאר.‬ 369 00:20:43,952 --> 00:20:46,413 ‫אני יכול לעבוד מהבית?‬ ‫-מושלם.‬ 370 00:20:47,706 --> 00:20:50,834 ‫רק תזכור, אסור שסילביה תדע על זה.‬ 371 00:20:51,960 --> 00:20:52,794 ‫באיזה טעם זה?‬ 372 00:20:57,132 --> 00:20:57,966 ‫כן?‬ 373 00:20:59,134 --> 00:21:00,343 ‫מה קרה, סיל?‬ 374 00:21:02,053 --> 00:21:05,640 ‫אני לא מבינה איך יכולת לעשות את זה.‬ 375 00:21:06,182 --> 00:21:10,186 ‫שיתפת פעולה עם המנוול הזה‬ ‫ועזרת לי למצוא אותו?‬ 376 00:21:10,270 --> 00:21:14,024 ‫עזרתי לטומי, לא לך.‬ ‫"חוויית הפושע" היא החבילה המושלמת.‬ 377 00:21:14,107 --> 00:21:17,027 ‫אנחנו מלמדים אותך לפרוץ לבית בלי להיתפס.‬ 378 00:21:17,110 --> 00:21:20,447 ‫אני מופתע שלא שמת לב.‬ 379 00:21:21,573 --> 00:21:24,784 ‫למה התרסיס הזה היה בפח הזבל שלך?‬ 380 00:21:26,494 --> 00:21:27,329 ‫תפסתי אותך!‬ 381 00:21:28,121 --> 00:21:29,080 ‫תצלם אותו.‬ 382 00:21:34,961 --> 00:21:37,130 ‫אבל הוא אסיר לשעבר!‬ 383 00:21:37,213 --> 00:21:41,384 ‫נכון, כמו הסנדקים שלי, חאבי, קיקה, אמיליו,‬ ‫צ'נטה, צ'רלי בוי ואבא שלך.‬ 384 00:21:41,468 --> 00:21:42,552 ‫מה זאת אומרת?‬ 385 00:21:42,635 --> 00:21:46,681 ‫אל תיתממי. אבא סיפר לי‬ ‫שסבא ישב בכלא על הונאה.‬ 386 00:21:46,765 --> 00:21:49,601 ‫ואת היית כל כך ענייה שעבדת במוקד טלפוני.‬ 387 00:21:51,102 --> 00:21:52,687 ‫אל תגיד את זה שוב, בבקשה.‬ 388 00:21:52,771 --> 00:21:56,191 ‫רק חודש, בזכות האנגלית המושלמת שלי.‬ ‫אז בבקשה…‬ 389 00:21:56,691 --> 00:21:59,778 ‫אסור שאף אחד ידע על זה או על העסק שלך.‬ 390 00:21:59,861 --> 00:22:04,282 ‫אז בבקשה, דייגו, אף פעם אל תגיד את זה שוב.‬ 391 00:22:04,366 --> 00:22:05,867 ‫סיל, אני עסוק.‬ 392 00:22:07,369 --> 00:22:09,120 ‫לא תגיד כלום, נכון?‬ 393 00:22:10,830 --> 00:22:13,208 ‫כן, תזרוק את זה הכי רחוק שאתה יכול.‬ 394 00:22:18,421 --> 00:22:21,216 ‫את לא תישני יותר במיטה שלי, כלבה!‬ 395 00:22:33,144 --> 00:22:33,978 ‫סע!‬ 396 00:22:38,608 --> 00:22:41,903 ‫לאו, תפסיקי!‬ ‫-הבטחת שתתנהג יפה.‬ 397 00:22:41,986 --> 00:22:43,947 ‫וקיימתי את ההבטחה.‬ 398 00:22:44,030 --> 00:22:45,323 ‫לא עשיתי כלום.‬ 399 00:22:46,032 --> 00:22:49,661 ‫אף אחד לא שוכר אסיר לשעבר,‬ ‫אלא אם כן אתה עשיר או פוליטיקאי,‬ 400 00:22:50,662 --> 00:22:53,081 ‫ודייגו היה היחיד שהסכים לשכור אותי.‬ 401 00:22:53,164 --> 00:22:55,417 ‫אתה תהיה היחיד שייכנס לכלא.‬ 402 00:22:57,836 --> 00:23:02,298 ‫אולי, אבל ככה הרווחתי קצת כסף‬ ‫כדי לעזור לך.‬ 403 00:23:02,382 --> 00:23:04,968 ‫אז היה שווה לנסות.‬ 404 00:23:06,094 --> 00:23:06,928 ‫קחי.‬ 405 00:23:09,764 --> 00:23:13,601 ‫אני לא יכולה לאבד אותך שוב, אחי.‬ ‫-לא תאבדי אותי.‬ 406 00:23:16,771 --> 00:23:21,734 ‫אסור שאף אחד ידע על השטות הזאת.‬ ‫-לא. קוראים לזה "חוויית הפושע".‬ 407 00:23:21,818 --> 00:23:23,194 ‫"חוויית הפושע"!‬ 408 00:23:23,820 --> 00:23:25,864 ‫לא שכחתי. מה עשית אצל יולה?‬ 409 00:23:34,956 --> 00:23:37,417 ‫מה קורה?‬ ‫-הבאתי לך מתנה.‬ 410 00:23:39,752 --> 00:23:43,047 ‫אני לא צריכה להלבין את בתי השחי.‬ 411 00:23:43,131 --> 00:23:47,552 ‫לא, זה לכוויה על הפרצוף שלך.‬ ‫הקרם הזה מתקן כל מיני פגמים.‬ 412 00:23:48,595 --> 00:23:53,308 ‫אימא שלך אולי לא שמה לב אלייך,‬ ‫אבל אני שם לב.‬ 413 00:24:04,903 --> 00:24:07,238 ‫אלה כלי העבודה של טומי.‬ 414 00:24:07,322 --> 00:24:09,407 ‫וו גרירה, כלי פריצה, תרסיסי צבע.‬ 415 00:24:10,116 --> 00:24:11,451 ‫אני אתן לו את זה.‬ 416 00:24:11,534 --> 00:24:13,369 ‫איך חשבת על השטות הזאת?‬ 417 00:24:13,453 --> 00:24:14,829 ‫זה פרויקט חברתי.‬ 418 00:24:14,913 --> 00:24:17,916 ‫אני מבין למה שיקרת לי‬ ‫לגבי הסבתא המזויפת שלך,‬ 419 00:24:17,999 --> 00:24:20,084 ‫כדי שאבין את הכאב של אנשים כמוך.‬ 420 00:24:20,793 --> 00:24:23,630 ‫עשיתי את זה כדי שתגלה אמפתיה.‬ ‫-ויש לי אמפתיה.‬ 421 00:24:23,713 --> 00:24:26,716 ‫בזכות "חוויית הפושע",‬ ‫התחלתי לתת טיפים של 15 אחוז.‬ 422 00:24:29,928 --> 00:24:31,387 ‫אני מצטערת ששיקרתי לך.‬ 423 00:24:35,850 --> 00:24:36,768 ‫- פגישה בחצר! -‬ 424 00:24:36,851 --> 00:24:38,353 ‫- פגישה בחצר של השכנים! -‬ 425 00:24:38,436 --> 00:24:39,521 ‫פגישה בחצר שלך?‬ 426 00:24:42,607 --> 00:24:46,444 ‫בחיים לא חשבתי שאעשה את זה,‬ ‫אבל אסור שאף אחד ידע על זה.‬ 427 00:24:47,028 --> 00:24:51,533 ‫אני מסכימה.‬ ‫ביקשתי מהחברים של דייגו לא להגיד כלום.‬ 428 00:24:52,450 --> 00:24:55,620 ‫מחקתי את הצילומים ממצלמות האבטחה.‬ 429 00:24:56,704 --> 00:24:59,832 ‫אתן דומות יותר משנדמה לכן.‬ 430 00:25:00,750 --> 00:25:04,754 ‫אתן מגינות על המשפחה שלכן,‬ ‫אבל אתן צריכות ללמוד מה באמת חשוב.‬ 431 00:25:04,837 --> 00:25:06,756 ‫"כבוד לזכויות הזולת מוליד שלום."‬ 432 00:25:07,549 --> 00:25:11,052 ‫אל תתערבי בעניינים של מבוגרים, ילדה.‬ 433 00:25:11,135 --> 00:25:12,136 ‫עוד משהו.‬ 434 00:25:13,680 --> 00:25:15,890 ‫נמאס לי לריב איתך, סילביה.‬ 435 00:25:16,391 --> 00:25:18,685 ‫גם לי נמאס.‬ ‫-נכון?‬ 436 00:25:20,186 --> 00:25:21,479 ‫כדאי שתעברו דירה.‬ 437 00:25:21,563 --> 00:25:22,480 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 438 00:25:22,564 --> 00:25:24,274 ‫אל תסתבכי איתנו!‬ 439 00:25:24,357 --> 00:25:27,110 ‫איך אני יכולה לא להסתבך עם חבורה של…‬ 440 00:25:27,193 --> 00:25:29,320 ‫מה?‬ ‫-אנשים מוזרים.‬ 441 00:25:29,404 --> 00:25:31,864 ‫כדי להישאר חברים, צריך לקבוע כללים.‬ 442 00:25:31,948 --> 00:25:33,408 ‫אנחנו לא חברות!‬ 443 00:25:34,534 --> 00:25:36,786 ‫בסדר, כלל ראשון:‬ 444 00:25:37,370 --> 00:25:40,164 ‫בלי חמור בחצר. מה הקטע של החמור?‬ 445 00:25:40,248 --> 00:25:43,126 ‫זה מין בסכנת הכחדה.‬ ‫אנחנו לוקחים אותו לחמורלנד.‬ 446 00:25:43,209 --> 00:25:44,335 ‫חמורלנד?‬ 447 00:25:44,419 --> 00:25:47,505 ‫ובלי לצעוק בטניס כאילו אתה הורג חתול.‬ 448 00:25:47,589 --> 00:25:50,300 ‫מה?‬ ‫-נכון.‬ 449 00:25:50,383 --> 00:25:53,386 ‫בלי מוזיקת קומביה בפול ווליום.‬ ‫-אה, כן?‬ 450 00:25:53,469 --> 00:25:56,014 ‫בלי לצלצל בפעמון הכנסייה בחמש בבוקר.‬ 451 00:25:56,097 --> 00:25:57,890 ‫זה גונג, לא פעמון.‬ 452 00:25:58,558 --> 00:25:59,601 ‫ואם ככה…‬ 453 00:26:01,352 --> 00:26:03,938 ‫בלי דוכני רחוב זולים בשכונה.‬ 454 00:26:04,606 --> 00:26:05,565 ‫מה?‬ 455 00:26:11,863 --> 00:26:12,780 ‫נו?‬ 456 00:26:13,740 --> 00:26:14,616 ‫עשינו עסק.‬ 457 00:26:15,742 --> 00:26:20,038 ‫המשפחה הראשונה שתפר את הכללים‬ ‫תיתן את החצר שלה לשכנים. מוסכם?‬ 458 00:26:27,128 --> 00:26:28,921 ‫איזו כלבה מוזנחת. של מי היא?‬ 459 00:26:31,257 --> 00:26:35,386 ‫בואי, שאגי. נלך הביתה.‬ 460 00:26:35,470 --> 00:26:37,305 ‫בואי נלך, שאגי.‬ 461 00:26:37,388 --> 00:26:38,931 ‫בואי, שאגי.‬