1 00:00:06,631 --> 00:00:09,841 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:16,349 --> 00:00:17,179 ‫הצילו!‬ 3 00:00:20,645 --> 00:00:21,895 ‫הצילו!‬ 4 00:00:24,107 --> 00:00:25,147 ‫מותק…‬ 5 00:00:26,067 --> 00:00:27,027 ‫מותק, מישהו צעק.‬ 6 00:00:27,736 --> 00:00:28,776 ‫זה חתול.‬ 7 00:00:32,073 --> 00:00:33,533 ‫תוקפים אותנו!‬ 8 00:00:36,286 --> 00:00:39,326 ‫מתוקה…‬ ‫-לא נראה לי שהחתולים בשכונה יכולים לדבר.‬ 9 00:00:39,914 --> 00:00:41,464 ‫הצילו!‬ 10 00:00:41,541 --> 00:00:44,171 ‫מותק, השכנה שלנו בצרות.‬ 11 00:00:44,252 --> 00:00:45,212 ‫ארנסטו, בוא הנה.‬ 12 00:00:47,005 --> 00:00:49,585 ‫תסתכל על זה. זה הקש ששבר את גב הגמל!‬ 13 00:00:49,674 --> 00:00:52,804 ‫נראה כאילו אנחנו גרים בשכונת מצוקה!‬ 14 00:00:52,886 --> 00:00:54,136 ‫- מקסיקו שולתת! -‬ 15 00:00:54,220 --> 00:00:56,470 ‫אתם עשיתם את זה!‬ 16 00:00:56,556 --> 00:01:00,886 ‫למה את בטוחה כל כך?‬ ‫-רק אנשים כמוכם יכתבו…‬ 17 00:01:01,895 --> 00:01:04,765 ‫קשקוש כזה, ועוד בשגיאות כתיב.‬ 18 00:01:05,523 --> 00:01:07,283 ‫"שולטת" זה בט'.‬ 19 00:01:08,359 --> 00:01:09,569 ‫ט' כמו טמבלית!‬ 20 00:01:09,652 --> 00:01:11,452 ‫באמת? אז כתבתי לא נכון.‬ 21 00:01:11,529 --> 00:01:16,159 ‫יאני שלי קיבלה פטור משיעורי לשון.‬ ‫מותק, איך מאייתים "לכי"?‬ 22 00:01:16,242 --> 00:01:17,122 ‫ב-ל'.‬ 23 00:01:17,202 --> 00:01:18,332 ‫שמעת אותה.‬ 24 00:01:18,411 --> 00:01:21,541 ‫אז לכי תזדייני ב-ל'.‬ 25 00:01:22,123 --> 00:01:23,963 ‫הם עשו את זה. הם כתבו את זה!‬ 26 00:01:24,042 --> 00:01:28,592 ‫אתם כ"כ לא מתורבתים. מה השלב הבא,‬ ‫משפחת לופז? תתלו נעליים על חוטי חשמל?‬ 27 00:01:28,671 --> 00:01:32,971 ‫זו אפליה. את מאשימה אותנו‬ ‫כי אנחנו ממעמד הפועלים.‬ 28 00:01:33,051 --> 00:01:34,841 ‫כמו "לוס אנחלס אסולס".‬ 29 00:01:35,428 --> 00:01:36,348 ‫אבא!‬ 30 00:01:36,429 --> 00:01:39,769 ‫נוכל להגיש תלונה למשרד לזכויות אדם.‬ 31 00:01:39,849 --> 00:01:40,769 ‫שיט!‬ 32 00:01:42,143 --> 00:01:42,983 ‫סליחה.‬ 33 00:01:43,561 --> 00:01:46,191 ‫תקשיבו לי טוב, אני אגלה מי אחראי לזה.‬ 34 00:01:48,608 --> 00:01:49,898 ‫אז תיזהרי.‬ 35 00:01:50,944 --> 00:01:54,614 ‫בואי נראה מי הפושעת האמיתית כאן.‬ 36 00:01:59,244 --> 00:02:02,624 ‫לא אתן ללטאה החיוורת הזאת להשפיל אותנו.‬ 37 00:02:02,705 --> 00:02:05,875 ‫היא הייתה נסערת מאוד, אימא.‬ ‫היא לא התכוונה.‬ 38 00:02:06,543 --> 00:02:08,173 ‫ט' כמו טמבלית?‬ 39 00:02:08,253 --> 00:02:10,883 ‫הבתולה הקדושה!‬ ‫-דברי יפה, ילדה!‬ 40 00:02:11,464 --> 00:02:14,184 ‫בטח שהיא התכוונה.‬ ‫היא עשתה את זה כדי להאשים אותנו.‬ 41 00:02:14,676 --> 00:02:15,926 ‫אימא שלך צודקת, ינט.‬ 42 00:02:16,010 --> 00:02:19,510 ‫העשירים אוהבים להאשים את העניים בכל דבר.‬ 43 00:02:20,014 --> 00:02:21,984 ‫אני יודע, הייתי בכלא.‬ 44 00:02:22,058 --> 00:02:25,148 ‫אני אתפוס את הזנזונת העלובה הזאת על חם.‬ 45 00:02:28,773 --> 00:02:31,073 ‫איזה ריח טוב יש לך, חנאריטו!‬ 46 00:02:31,151 --> 00:02:33,491 ‫כמו דוכן של מאפי דבש.‬ 47 00:02:33,570 --> 00:02:36,360 ‫תודה, אני צריך להרשים‬ ‫את הבוסים החדשים שלי.‬ 48 00:02:36,447 --> 00:02:39,527 ‫לכן הכנתי לך את ארוחת הבוקר האהובה עליך.‬ 49 00:02:40,201 --> 00:02:42,951 ‫טה-דה! טלקויו תפוח אדמה.‬ 50 00:02:43,830 --> 00:02:45,960 ‫אני אוכל אותם בערב,‬ 51 00:02:46,040 --> 00:02:49,960 ‫אחרת אצטרך ללכת בשירותים בעבודה,‬ ‫ויקראו לי "קקה".‬ 52 00:02:50,670 --> 00:02:51,550 ‫מה?‬ 53 00:02:52,547 --> 00:02:57,047 ‫למה לאנשים האלה יש כלבים‬ ‫אם הם שוכרים אנשים שיטיילו איתם במקומם?‬ 54 00:02:57,135 --> 00:03:01,595 ‫הם אוהבים להתעלל באנשים ולפטר אותם.‬ ‫-פבלו.‬ 55 00:03:02,640 --> 00:03:03,600 ‫הינה פוקי.‬ 56 00:03:03,683 --> 00:03:05,853 ‫בבקשה, אל תגידו לאימא ששכרתי אתכם.‬ 57 00:03:05,935 --> 00:03:10,475 ‫אין מצב, אנחנו לא יכולים לטייל עם כלב‬ ‫בלי לקבל רשות מהבעלים שלו.‬ 58 00:03:10,565 --> 00:03:14,855 ‫תתעלמי ממנו, פוקי בטוחה איתנו.‬ ‫לא נספר לאימא שלך.‬ 59 00:03:14,944 --> 00:03:17,664 ‫אה, והיא לא שותה מי ברז.‬ 60 00:03:17,739 --> 00:03:18,909 ‫רק אוויאן.‬ 61 00:03:19,824 --> 00:03:21,204 ‫טוב, בהצלחה.‬ 62 00:03:22,118 --> 00:03:23,828 ‫ואל תאחרו, בבקשה.‬ 63 00:03:25,538 --> 00:03:27,038 ‫מה הבעיה שלך?‬ 64 00:03:33,713 --> 00:03:36,173 ‫נטו, אני מחוץ לבית שלך, מוכן לעבודה.‬ 65 00:03:39,135 --> 00:03:42,675 ‫אתה רואה את זה?‬ ‫לאונור שלחה אחד מהבחורים שלה לצפות בנו.‬ 66 00:03:44,349 --> 00:03:46,889 ‫הוא רק מתעמל.‬ 67 00:03:47,977 --> 00:03:49,017 ‫עם עניבה?‬ 68 00:03:50,021 --> 00:03:51,651 ‫את יודעת שהם מוזרים.‬ 69 00:03:51,731 --> 00:03:54,111 ‫תתעורר כבר!‬ 70 00:03:54,192 --> 00:03:59,412 ‫הבחור הזה נשאר בכושר‬ ‫כי הוא כל הזמן בורח מהשוטרים,‬ 71 00:03:59,489 --> 00:04:02,779 ‫או שהוא היה עובד בניין, אבל הוא לא מתעמל.‬ 72 00:04:02,867 --> 00:04:05,497 ‫הם מתכננים את הגרפיטי הבא שלהם.‬ 73 00:04:05,578 --> 00:04:08,328 ‫תירגעי, אני אגיד לו להתעמל במקום אחר.‬ 74 00:04:08,414 --> 00:04:11,674 ‫בבקשה! תעשה משהו!‬ ‫-אל תהיי כזאת פרנואידית.‬ 75 00:04:12,252 --> 00:04:15,002 ‫אני בטוח שלשכנים‬ ‫יש דברים חשובים יותר לעשות.‬ 76 00:04:17,382 --> 00:04:18,222 ‫אני בספק.‬ 77 00:04:21,469 --> 00:04:25,849 ‫כמעט הרסת הכול.‬ ‫אמרתי לך, אסור שסילביה תגלה ששכרתי אותך.‬ 78 00:04:25,932 --> 00:04:30,062 ‫סליחה, שכחתי.‬ ‫אני נרגש לקראת היום הראשון שלי בעבודה.‬ 79 00:04:30,979 --> 00:04:31,809 ‫אין בעיה.‬ 80 00:04:32,689 --> 00:04:35,859 ‫שכחתי להגיד לך,‬ ‫אתה עובד היום מהמשרד הביתי.‬ 81 00:04:35,942 --> 00:04:39,282 ‫אין לי מושג מה זה אומר, נטו. מה זה?‬ 82 00:04:39,362 --> 00:04:42,822 ‫זה ימצא חן בעיניך. זו עבודה מהבית.‬ ‫-באמת?‬ 83 00:04:42,907 --> 00:04:47,787 ‫כן, ככה אף אחד לא יראה אותך.‬ ‫כלומר, אתה לא צריך להתלבש יפה.‬ 84 00:04:47,870 --> 00:04:52,380 ‫תוכל לנמנם בצוהריים,‬ ‫לחלוץ את המוקסינים האלה.‬ 85 00:04:52,458 --> 00:04:53,328 ‫את מה?‬ 86 00:04:53,418 --> 00:04:55,958 ‫הנעליים והמכנסיים.‬ 87 00:04:56,045 --> 00:04:58,875 ‫אפילו קניתי לך מתנה ליום הראשון.‬ 88 00:05:03,636 --> 00:05:07,556 ‫אין מצב, נטו! טאבלט?‬ ‫בעבודה הקודמת הייתי צריך לשלם על התג שלי.‬ 89 00:05:07,640 --> 00:05:09,230 ‫שי צנוע לאות הערכה.‬ 90 00:05:10,310 --> 00:05:14,440 ‫מה אני צריך לעשות?‬ ‫לאן להפנות את האנרגיה היצירתית שלי?‬ 91 00:05:14,522 --> 00:05:17,572 ‫אנחנו נפגשים עם בעל בית עבוט.‬ 92 00:05:17,650 --> 00:05:22,200 ‫תזרוק רעיונות למסע פרסום לחנות שלו,‬ ‫ואני אתקשר אליך.‬ 93 00:05:22,280 --> 00:05:25,950 ‫אני מעולה בזריקות.‬ ‫כדור מסובב, כדור מהיר, כדור ישר?‬ 94 00:05:26,826 --> 00:05:29,576 ‫לא, תזרוק רעיונות ל…‬ 95 00:05:31,331 --> 00:05:32,171 ‫לא משנה.‬ 96 00:05:32,999 --> 00:05:35,289 ‫מתי להתקשר אליך?‬ ‫-אני אתקשר אליך.‬ 97 00:05:35,376 --> 00:05:37,626 ‫אנחנו באמת מחטטות להם בזבל?‬ 98 00:05:37,712 --> 00:05:41,092 ‫כן, הדרך הכי טובה להכיר מישהו‬ ‫היא לבדוק את הזבל שלו.‬ 99 00:05:41,174 --> 00:05:42,764 ‫ככה פגשת את אבא?‬ 100 00:05:43,259 --> 00:05:46,009 ‫לא, אבל גיליתי שלסבתא יש טחורים.‬ 101 00:05:46,095 --> 00:05:48,255 ‫תפסיקי לשאול שאלות ותעזרי לי.‬ 102 00:05:48,765 --> 00:05:51,725 ‫אני שונאת ללכלך את הידיים.‬ ‫-נו, באמת!‬ 103 00:05:53,770 --> 00:05:55,560 ‫מצאתי.‬ 104 00:05:56,064 --> 00:05:57,904 ‫ידעתי. הינה ההוכחה.‬ 105 00:05:58,983 --> 00:06:00,033 ‫עקרת בית מחורבנת.‬ 106 00:06:00,109 --> 00:06:04,319 ‫את בטוחה, אימא? לחטט בזבל שלהם זה פשע.‬ 107 00:06:04,405 --> 00:06:06,365 ‫בטח שאני בטוחה. חכי פה.‬ 108 00:06:07,116 --> 00:06:09,366 ‫באמת יש לזה טעם של מי מעיינות.‬ 109 00:06:09,452 --> 00:06:13,582 ‫לא! למה שתית את המים של פוקי?‬ ‫ואם היא תמות מצמא?‬ 110 00:06:13,664 --> 00:06:17,214 ‫תירגע, אני אמלא את הבקבוק במי ברז.‬ ‫הכלבה לא תבחין בהבדל.‬ 111 00:06:17,293 --> 00:06:22,013 ‫אסור לך לטייל עם הכלבה של משפחת אספינוסה.‬ ‫-זו לא אשמתי שהם כאלה אידיוטים.‬ 112 00:06:22,090 --> 00:06:26,890 ‫אם משהו ישתבש, היא תהרוס‬ ‫את המוניטין שלנו ואת העסק שלנו.‬ 113 00:06:26,969 --> 00:06:28,179 ‫איזה מוניטין?‬ 114 00:06:28,262 --> 00:06:31,772 ‫זאת הבעיה. נאבד משהו שאין לנו.‬ 115 00:06:31,849 --> 00:06:33,769 ‫פשוט תמלא את הבקבוק.‬ 116 00:06:36,604 --> 00:06:38,114 ‫פוקי!‬ ‫-לא!‬ 117 00:06:38,189 --> 00:06:39,109 ‫פוקי!‬ 118 00:06:40,066 --> 00:06:40,896 ‫מה עכשיו?‬ 119 00:06:41,401 --> 00:06:44,611 ‫למה זה היה בפח הזבל שלך? את ריססת את הקיר!‬ 120 00:06:44,695 --> 00:06:47,945 ‫מאיפה לי לדעת שזה לא היה בפח הזבל שלך?‬ 121 00:06:48,866 --> 00:06:50,236 ‫ברור ששתלת אותו אצלי.‬ 122 00:06:50,326 --> 00:06:54,496 ‫תעשי לי טובה! אני לא שוטרת.‬ ‫חוץ מזה, יש לי עדת ראייה.‬ 123 00:06:54,580 --> 00:06:58,670 ‫הבת שלך? אוי! אני כל כך מפחדת!‬ 124 00:06:58,751 --> 00:07:01,881 ‫הוצאת דיבה היא עבירה שהעונש עליה הוא קנס…‬ 125 00:07:02,672 --> 00:07:04,052 ‫קישטה!‬ 126 00:07:04,799 --> 00:07:05,969 ‫גם את.‬ 127 00:07:06,050 --> 00:07:10,510 ‫- מקסיקו שולתת! -‬ 128 00:07:10,596 --> 00:07:11,806 ‫חתיכת כלבה!‬ 129 00:07:13,766 --> 00:07:18,266 ‫אני צופה בסילביה, היא רוצה להאשים אותנו‬ ‫בכל דבר, אפילו בניתוחים הגרועים שלה.‬ 130 00:07:18,354 --> 00:07:20,654 ‫אבל ריגול אחרי אנשים הוא פשע, לא?‬ 131 00:07:20,731 --> 00:07:23,111 ‫ברור שלא, זה כמו לצפות בתוכנית ריאליטי.‬ 132 00:07:23,192 --> 00:07:27,072 ‫אפשר לשאול איפה השגת את כל זה?‬ 133 00:07:28,448 --> 00:07:32,078 ‫לקחתי אותו בהשאלה מהמאבטחים בתמורה לקרמים.‬ 134 00:07:32,160 --> 00:07:34,120 ‫אחד מהם רצה קרם להבהרת עור.‬ 135 00:07:34,203 --> 00:07:36,043 ‫הם ממילא לא מגינים עלינו.‬ 136 00:07:37,206 --> 00:07:38,916 ‫ינט ואני נעזור, מתוקה.‬ 137 00:07:39,000 --> 00:07:43,460 ‫הרבה יותר כיף לרגל אחרי השכנים‬ ‫מאשר לרכל על אנשים בכנסייה.‬ 138 00:07:43,546 --> 00:07:44,956 ‫זה לא רעיון טוב.‬ 139 00:07:45,882 --> 00:07:51,102 ‫בטח שכן. אף אחד לא יחשוד‬ ‫בילדה מוזרה ובזקנה שמנה.‬ 140 00:07:51,179 --> 00:07:52,969 ‫תעשי את זה למען סבתך הגוססת.‬ 141 00:07:53,055 --> 00:07:56,345 ‫את לא גוססת, ואמרת שסחיטה היא חטא.‬ 142 00:07:56,434 --> 00:07:59,234 ‫בגילי, החטא היחיד שלי הוא שוקולד, מתוקה.‬ 143 00:07:59,312 --> 00:08:02,232 ‫בסדר, אל תעשי את זה כדי לשמח אותי.‬ 144 00:08:02,315 --> 00:08:05,315 ‫כשאמות מחר, אל תלכי לבכות בפינה.‬ 145 00:08:05,401 --> 00:08:06,281 ‫נו, באמת!‬ 146 00:08:07,153 --> 00:08:09,243 ‫בסדר, אבל אסור שיתפסו אותנו.‬ 147 00:08:11,157 --> 00:08:14,617 ‫תפסתי אותך על חם!‬ ‫איזה קשקוש לאונור אמרה לך לכתוב עכשיו?‬ 148 00:08:14,702 --> 00:08:18,872 ‫תירגעי, זה יעשה לך קמטים.‬ ‫אני רק מתקן את הקיר שלך.‬ 149 00:08:18,956 --> 00:08:21,706 ‫אתה מוחק את הראיות‬ ‫כדי שלא אוכל לדווח עליך.‬ 150 00:08:21,792 --> 00:08:25,552 ‫אולי תלך לפני שאתקשר למשטרה?‬ 151 00:08:25,630 --> 00:08:26,460 ‫תיזהר.‬ 152 00:08:27,548 --> 00:08:31,048 ‫תזכרי שניסיתי לתקן את זה.‬ 153 00:08:31,886 --> 00:08:32,926 ‫נתראה.‬ 154 00:08:33,846 --> 00:08:36,596 ‫יש לך ריח ממש טוב.‬ 155 00:08:36,682 --> 00:08:38,562 ‫אתה כזה לוזר!‬ 156 00:08:39,268 --> 00:08:41,188 ‫- שולתת -‬ 157 00:08:44,857 --> 00:08:46,187 ‫זה עוד לא נגמר.‬ 158 00:08:46,275 --> 00:08:50,065 ‫נשבעת שפוקי תהיה בטוחה איתך.‬ 159 00:08:50,154 --> 00:08:51,784 ‫היא פשוט ברחה.‬ 160 00:08:52,532 --> 00:08:57,042 ‫הם יהרגו אותי!‬ ‫פוקי היא הבת המועדפת של אימא.‬ 161 00:08:57,578 --> 00:08:59,458 ‫כשאימא שלך תגלה,‬ 162 00:08:59,539 --> 00:09:02,579 ‫היא תתלוש לי את השערות בבית השחי‬ ‫אחת-אחת.‬ 163 00:09:03,084 --> 00:09:04,634 ‫יש לי פתרון לבעיה.‬ 164 00:09:08,381 --> 00:09:09,421 ‫אל תפחדי.‬ 165 00:09:10,091 --> 00:09:13,471 ‫תגידי לי, קאט,‬ ‫הם באמת מתקלחים עם אותו סבון?‬ 166 00:09:14,679 --> 00:09:18,179 ‫יש על המקרר שלהם מגנטים‬ ‫של מקומות שהם מעולם לא ביקרו בהם?‬ 167 00:09:18,266 --> 00:09:20,476 ‫הם משתמשים בכוסות קפה שמחלקים בחינם?‬ 168 00:09:20,560 --> 00:09:24,060 ‫זה מוכיח שמשפחת לופז אחראית לגרפיטי?‬ 169 00:09:24,146 --> 00:09:26,226 ‫זו הסקה מן הכלל אל הפרט, דייגו.‬ 170 00:09:26,857 --> 00:09:29,527 ‫קאט, חכי. עוד לא סיימתי.‬ 171 00:09:30,027 --> 00:09:33,027 ‫איך בדיוק האנשים האלה חיים?‬ 172 00:09:33,781 --> 00:09:35,491 ‫הם עושים דברים מוזרים?‬ 173 00:09:35,575 --> 00:09:41,075 ‫היחיד שהתנהג מוזר היה מר טומאס.‬ 174 00:09:41,622 --> 00:09:46,882 ‫ידעתי שטומאס אשם.‬ ‫תפסתי אותו צובע את הקיר שלנו.‬ 175 00:09:46,961 --> 00:09:49,511 ‫הוא אמר שהוא מתקן אותו. איזה שקר!‬ 176 00:09:49,589 --> 00:09:52,509 ‫אולי הוא רק רוצה להיות שכן טוב.‬ 177 00:09:52,592 --> 00:09:56,432 ‫בחייך, דייגו, זה האליבי שלו.‬ ‫אל תהיה תמים כל כך.‬ 178 00:09:56,929 --> 00:09:58,969 ‫מה זאת אומרת, "התנהג מוזר"?‬ 179 00:09:59,056 --> 00:10:02,346 ‫טוב, הוא תמיד התקלח עם הדלת פתוחה לרווחה.‬ 180 00:10:02,435 --> 00:10:06,055 ‫ואם הוא הפיל את הסבון,‬ ‫הוא אף פעם לא התכופף להרים אותו.‬ 181 00:10:06,772 --> 00:10:10,282 ‫בן דוד של חבר שלי עשה את אותו הדבר.‬ ‫והוא היה בכלא.‬ 182 00:10:11,319 --> 00:10:12,319 ‫ריגלת אחריו.‬ 183 00:10:12,403 --> 00:10:13,903 ‫ממש לא, מצחיקון.‬ 184 00:10:13,988 --> 00:10:17,278 ‫במקרה עברתי ליד החדר שלו כשהוא התקלח.‬ 185 00:10:18,200 --> 00:10:22,250 ‫ידעתי שטומאס הוא אסיר לשעבר.‬ ‫-כי הוא לא הרים את הסבון?‬ 186 00:10:22,330 --> 00:10:24,620 ‫ברור.‬ ‫-אולי יש לו בעיות בגב.‬ 187 00:10:25,207 --> 00:10:27,917 ‫עם גוף כזה, אין סיכוי שיש לו בעיות בגב,‬ 188 00:10:28,002 --> 00:10:32,802 ‫או בעיות ברגליים, או בעיות בחזה,‬ ‫ובטח שלא בעיות באגן.‬ 189 00:10:33,883 --> 00:10:35,263 ‫איזה אגן!‬ 190 00:10:35,343 --> 00:10:37,853 ‫קאט, תסתכלי עליי. תתרכזי.‬ 191 00:10:37,928 --> 00:10:40,348 ‫אנחנו צריכים למצוא דרך לתפוס אותו.‬ 192 00:10:41,015 --> 00:10:43,425 ‫רעיונות. סיעור מוחות. תחשבו.‬ 193 00:10:46,604 --> 00:10:47,734 ‫- תחשוב בגדול -‬ 194 00:10:47,813 --> 00:10:51,983 ‫עוד קפה, פר?‬ ‫-לא, תודה. בואו נתחיל.‬ 195 00:10:52,068 --> 00:10:53,898 ‫תפסיק לבכות. אני כאן.‬ 196 00:10:54,737 --> 00:10:56,197 ‫הוא אמר שאמרת לו להתקשר.‬ 197 00:10:56,697 --> 00:11:01,197 ‫תכירו, זה חנארו לופז,‬ ‫מנהל הקריאייטיב החדש של הסוכנות.‬ 198 00:11:01,285 --> 00:11:05,155 ‫אני יצירתי על המגרש ובעבודה.‬ ‫זרקתי רעיונות כמו שביקשת.‬ 199 00:11:05,247 --> 00:11:07,247 ‫תן לי להציג קודם את הקונספט.‬ 200 00:11:07,333 --> 00:11:10,543 ‫בבית העבוט שלנו, אנחנו פותרים‬ ‫את הבעיות שלכם, וזה אומר…‬ 201 00:11:10,628 --> 00:11:12,878 ‫לא. הרעיון שלי טוב יותר.‬ 202 00:11:12,963 --> 00:11:15,843 ‫אני זורק רעיונות יותר טוב‬ ‫משאוקטביו בסרה זורק כדורי בייסבול,‬ 203 00:11:15,925 --> 00:11:17,545 ‫ואף פעם לא הייתי מוכר טאקו.‬ 204 00:11:18,302 --> 00:11:21,762 ‫כן, נשמע את הרעיונות שלך בעוד רגע.‬ ‫תן לי לסיים.‬ 205 00:11:22,306 --> 00:11:23,466 ‫זה יסתום לה את הפה.‬ 206 00:11:23,557 --> 00:11:27,977 ‫נראה אם האח הפושע שלה‬ ‫יצליח לעמוד בפיתוי ולא לגנוב את זה.‬ 207 00:11:28,604 --> 00:11:30,364 ‫עדיף שתשתמשי בשטרות של 500.‬ 208 00:11:30,439 --> 00:11:33,229 ‫אי אפשר לפתות אותו‬ ‫עם משהו שהוא מעולם לא ראה.‬ 209 00:11:33,317 --> 00:11:37,027 ‫מבחינתו, שטרות של 500 הם רק אגדה.‬ ‫איפה לשים את זה?‬ 210 00:11:38,030 --> 00:11:40,620 ‫פה! ואתה בטוח שהוא יחזור?‬ 211 00:11:40,700 --> 00:11:43,490 ‫כן, ראיתי אותו עוזב. הוא אמור לחזור בקרוב.‬ 212 00:11:43,577 --> 00:11:45,447 ‫מושלם. אפשר להתחבא עכשיו?‬ 213 00:11:45,538 --> 00:11:47,158 ‫תפסיק כבר לסמס!‬ 214 00:11:49,125 --> 00:11:50,245 ‫לכי לספר לאימא שלך.‬ 215 00:11:57,258 --> 00:11:59,338 ‫אתה מצלם אותו?‬ ‫-כן.‬ 216 00:12:17,778 --> 00:12:19,608 ‫ידעתי. רואה?‬ 217 00:12:22,783 --> 00:12:23,953 ‫לא ייאמן.‬ 218 00:12:29,081 --> 00:12:32,081 ‫ידעתי! גנב נשאר גנב.‬ 219 00:12:42,511 --> 00:12:47,311 ‫- קטה: תראו מה שלחו לי! -‬ 220 00:12:47,391 --> 00:12:48,771 ‫הפעם היא תחטוף ממני!‬ 221 00:12:49,560 --> 00:12:51,980 ‫עדיף לדבר מאשר להילחם, אימא.‬ 222 00:12:52,062 --> 00:12:55,572 ‫כן, אני אכסח לה את הצורה‬ ‫אחרי שאני אצעק עליה.‬ 223 00:12:55,649 --> 00:12:56,939 ‫אימא!‬ 224 00:12:57,610 --> 00:13:00,820 ‫תעשו לי טובה!‬ ‫אימא בחיים לא תאמין שזו פוקי.‬ 225 00:13:00,905 --> 00:13:03,445 ‫נטפח אותה קצת, והיא לא תבחין בהבדל.‬ 226 00:13:04,116 --> 00:13:08,576 ‫את יכולה לטפח גם אותי‬ ‫כדי שסילביה לא תזהה אותי?‬ 227 00:13:11,040 --> 00:13:14,420 ‫תפסתי אותך על חם!‬ ‫קומי, אני אוריד לך סטירה בבוטוקס.‬ 228 00:13:14,502 --> 00:13:17,512 ‫את ואחיך אותו דבר.‬ 229 00:13:18,130 --> 00:13:20,130 ‫שניכם חלאות.‬ ‫-נמאס לי מזה.‬ 230 00:13:20,216 --> 00:13:23,676 ‫תירגעי. לפני שתתחילי להשתולל,‬ 231 00:13:23,761 --> 00:13:27,851 ‫אני רוצה להראות לך משהו נחמד מאוד.‬ 232 00:13:27,932 --> 00:13:28,892 ‫תראי.‬ 233 00:13:30,309 --> 00:13:32,939 ‫הוא יוצא מהבית של יולה.‬ 234 00:13:33,020 --> 00:13:36,070 ‫שלחו את זה לקטה בקבוצת הצ'ט של העוזרות.‬ ‫נכון, קאט?‬ 235 00:13:36,148 --> 00:13:38,818 ‫כן, גברתי.‬ ‫-איפה הגנב?‬ 236 00:13:39,443 --> 00:13:40,323 ‫הינה הוא!‬ 237 00:13:42,530 --> 00:13:45,990 ‫אני לא מאמינה!‬ ‫היא נראית טוב יותר מפוקי האמיתית.‬ 238 00:13:46,075 --> 00:13:48,695 ‫ממש הצעקה האחרונה. או אולי הנביחה האחרונה?‬ 239 00:13:52,873 --> 00:13:55,883 ‫העור המושלם שלי! החיים שלי נגמרו!‬ ‫-תני לי לראות.‬ 240 00:13:55,960 --> 00:13:59,960 ‫אסור שאף אחד יראה את הפנים המעוותים שלי.‬ 241 00:14:00,047 --> 00:14:01,217 ‫תנו לי לבדוק קודם.‬ 242 00:14:04,510 --> 00:14:06,850 ‫"נעזור לך להשתקם‬ 243 00:14:06,929 --> 00:14:10,389 ‫ונקנה ממך כל מה שאנחנו יכולים."‬ 244 00:14:10,933 --> 00:14:12,693 ‫אני ממש לא אוהב את זה.‬ 245 00:14:13,811 --> 00:14:15,651 ‫אבל ודאי יש לכם רעיונות אחרים.‬ 246 00:14:16,313 --> 00:14:17,733 ‫כמובן.‬ 247 00:14:17,815 --> 00:14:21,895 ‫קטנצ'יק, איפה הציור של האזמרגד‬ ‫שלא נראה כמו אזמרגד?‬ 248 00:14:21,986 --> 00:14:25,606 ‫אתה תאהב את זה,‬ ‫זו התדמית החדשה של החברה ו…‬ 249 00:14:26,282 --> 00:14:27,202 ‫נטו.‬ 250 00:14:27,283 --> 00:14:28,453 ‫פר. חבר.‬ 251 00:14:28,534 --> 00:14:31,794 ‫אנחנו מכירים אחד את השני. זה שטחי, אחי.‬ 252 00:14:31,871 --> 00:14:36,831 ‫הרעיון הבא הוא למשוך‬ ‫את תשומת הלב של הצופה.‬ 253 00:14:37,418 --> 00:14:39,708 ‫אני לא מאמין! הוא סינן אותי.‬ 254 00:14:41,422 --> 00:14:43,512 ‫המניאק סינן אותי.‬ 255 00:14:45,718 --> 00:14:47,928 ‫תצטרך לשמוע מה יש לי להגיד.‬ 256 00:14:48,804 --> 00:14:51,274 ‫אני מקווה שהתוכנית שלי תעבוד.‬ 257 00:14:51,348 --> 00:14:54,438 ‫אם אטייל עם 700 כלבים בעשר שנים,‬ ‫אוכל לשלם לה.‬ 258 00:14:54,518 --> 00:14:55,518 ‫לא, תשכח מזה.‬ 259 00:14:56,145 --> 00:14:58,645 ‫אסור שאימא תגלה שזו לא פוקי, סוף פסוק.‬ 260 00:14:58,731 --> 00:15:01,571 ‫איך תסבירי לה את הכוויה?‬ 261 00:15:03,319 --> 00:15:04,529 ‫היא לא תשים לב.‬ 262 00:15:06,238 --> 00:15:08,368 ‫אולי כן, כי היא על הפרצוף שלי.‬ 263 00:15:09,116 --> 00:15:13,076 ‫היא אובססיבית למראה חיצוני, בייחוד לפרצוף.‬ 264 00:15:13,162 --> 00:15:16,792 ‫אוי, לא! איבדתי את הכלבה שלה‬ ‫וכוויתי את הבת שלה.‬ 265 00:15:16,874 --> 00:15:19,214 ‫היא תתקע את נעלי העקב שלה בעיניים שלי.‬ 266 00:15:21,420 --> 00:15:22,880 ‫רוצה לראות איך היא תגיב?‬ 267 00:15:23,839 --> 00:15:25,379 ‫כן, תסתכל. תתחבא שם.‬ 268 00:15:26,008 --> 00:15:28,758 ‫ואז תחליט אם אתה צריך לעזוב את המדינה.‬ 269 00:15:28,844 --> 00:15:30,304 ‫יש לך דרכון?‬ 270 00:15:32,014 --> 00:15:33,524 ‫אני אעבור לעיר אחרת.‬ 271 00:15:35,809 --> 00:15:36,729 ‫בהצלחה.‬ 272 00:15:38,103 --> 00:15:38,943 ‫אימא.‬ 273 00:15:39,605 --> 00:15:41,105 ‫סוף סוף חזרת!‬ 274 00:15:42,566 --> 00:15:44,986 ‫מה קרה? את בסדר?‬ 275 00:15:45,069 --> 00:15:46,319 ‫שמת לב?‬ 276 00:15:46,403 --> 00:15:50,123 ‫ברור ששמתי לב! איפה הסרטים שלך?‬ 277 00:15:50,199 --> 00:15:52,489 ‫בואי נטפח אותך, מתוקה.‬ 278 00:16:00,501 --> 00:16:02,961 ‫אתה שובר לי את הלב, טומאס.‬ 279 00:16:04,797 --> 00:16:05,627 ‫אתה בוגד.‬ 280 00:16:08,884 --> 00:16:10,224 ‫זה לא סיפור גדול.‬ 281 00:16:10,719 --> 00:16:14,599 ‫בטח שכן, טומאס. הגנתי עליך בפני סילביה,‬ ‫וככה אתה גומל לי?‬ 282 00:16:14,682 --> 00:16:16,772 ‫אני נשבע שלא עשיתי שום דבר רע, לאו.‬ 283 00:16:16,850 --> 00:16:19,400 ‫את חייבת לדווח עליו.‬ ‫-טומאס הוא לא גנב.‬ 284 00:16:19,478 --> 00:16:20,848 ‫אבל הוא אסיר לשעבר.‬ 285 00:16:20,938 --> 00:16:25,068 ‫אני צריכה הסבר עכשיו!‬ ‫-מצטער, אני לא יכול לספר לך כלום.‬ 286 00:16:25,150 --> 00:16:26,190 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 287 00:16:26,276 --> 00:16:28,566 ‫אם לא תספר לי, יולה תספר.‬ 288 00:16:28,654 --> 00:16:32,374 ‫אופי פלילי אף פעם לא נעלם. זה כמו הרפס.‬ 289 00:16:32,449 --> 00:16:35,909 ‫בעלי הדביק אותי בהרפס,‬ ‫אבל אני לא שופטת אותו.‬ 290 00:16:35,995 --> 00:16:40,115 ‫העובדה שטומאס הוא אסיר לשעבר‬ ‫רק הופכת אותו לגברי יותר.‬ 291 00:16:40,207 --> 00:16:41,327 ‫כלומר, אנושי יותר.‬ 292 00:16:41,417 --> 00:16:44,587 ‫למה את מגינה על המנוול הזה?‬ 293 00:16:45,838 --> 00:16:47,168 ‫תספרי לי מה קרה.‬ 294 00:16:48,090 --> 00:16:49,590 ‫ליידי לא מספרת.‬ 295 00:16:49,675 --> 00:16:51,505 ‫ג'נטלמן לא מספר.‬ 296 00:16:53,137 --> 00:16:55,057 ‫הם גונבים מכונית!‬ 297 00:16:55,139 --> 00:16:56,179 ‫מה?‬ 298 00:16:56,265 --> 00:16:58,595 ‫הם גונבים מכונית!‬ 299 00:17:04,857 --> 00:17:06,187 ‫יש לי רעיון להציג.‬ 300 00:17:07,443 --> 00:17:10,613 ‫זה לא משנה. איבדנו את החשבון.‬ ‫-זה משנה.‬ 301 00:17:11,405 --> 00:17:14,525 ‫אמרת לי לעבוד מהבית כי אתה לא סומך עליי.‬ 302 00:17:14,616 --> 00:17:17,286 ‫אחר כך, חנארו. אין לי כוח כרגע.‬ 303 00:17:17,369 --> 00:17:19,409 ‫לא, אדוני, נדבר עכשיו.‬ 304 00:17:19,496 --> 00:17:24,166 ‫אני לא אחד העובדים העשירים שלך,‬ ‫אבל יש לי כישורים אחרים.‬ 305 00:17:24,251 --> 00:17:25,921 ‫כן, אתה נהדר בכדורגל.‬ 306 00:17:26,003 --> 00:17:29,553 ‫וברעיונות למסע פרסום לחנות עבוט,‬ ‫כי אני מכיר את זה מקרוב.‬ 307 00:17:29,631 --> 00:17:31,301 ‫אני יודע מה זה למשכן חפצים.‬ 308 00:17:31,383 --> 00:17:34,723 ‫איבדתי כמה פריטים יקרי ערך‬ ‫בתמורה לכמה פרוטות.‬ 309 00:17:34,803 --> 00:17:37,973 ‫אתה יודע איך הרגשתי‬ ‫כשמשכנתי את השעון של אבא שלי?‬ 310 00:17:38,057 --> 00:17:40,227 ‫לא.‬ ‫-הרגשתי כאילו אני קובר אותו שוב.‬ 311 00:17:41,143 --> 00:17:43,153 ‫הבנתי.‬ ‫-אז אם בבית עבוט אומרים לי‬ 312 00:17:43,228 --> 00:17:46,018 ‫שהם ישמרו על החפצים שלי כאילו הם שלהם,‬ 313 00:17:46,106 --> 00:17:51,356 ‫כאילו הם האוצרות של המשפחה שלהם,‬ ‫אני בהחלט אסמוך עליהם.‬ 314 00:17:52,112 --> 00:17:54,952 ‫"אנחנו לא בית עבוט, אנחנו המשפחה שלך."‬ 315 00:17:55,032 --> 00:17:55,952 ‫בבקשה, תפסיק.‬ 316 00:17:58,952 --> 00:18:01,212 ‫זה בדיוק מה שאני רוצה.‬ 317 00:18:02,039 --> 00:18:03,959 ‫סליחה, שכחתי את הז'קט שלי.‬ 318 00:18:04,583 --> 00:18:07,383 ‫ואתה, בחור צעיר, שכחת את המכנסיים שלך.‬ 319 00:18:10,130 --> 00:18:12,380 ‫סליחה.‬ ‫-ככה זה טיפוסים יצירתיים, פר.‬ 320 00:18:13,133 --> 00:18:14,223 ‫כל הכבוד.‬ 321 00:18:14,927 --> 00:18:17,927 ‫ממש כל הכבוד.‬ 322 00:18:18,013 --> 00:18:20,313 ‫תורידו את המסכות, אחרת…‬ 323 00:18:20,390 --> 00:18:23,060 ‫אני אשבור להם את האצבעות!‬ ‫זו הכנופיה של טומאס.‬ 324 00:18:23,143 --> 00:18:24,483 ‫רק לא האצבעות, סיל.‬ 325 00:18:25,187 --> 00:18:26,017 ‫דייגו?‬ 326 00:18:30,526 --> 00:18:33,066 ‫מה לעזאזל…‬ ‫-תראי מה זה!‬ 327 00:18:33,153 --> 00:18:36,203 ‫האשמת את אחי,‬ ‫אבל הבן שלך והחברים שלו הם הפושעים.‬ 328 00:18:36,281 --> 00:18:39,201 ‫סליחה, אני לא יכול לזקוף הכול לזכותי.‬ 329 00:18:39,284 --> 00:18:43,044 ‫מגיע קרדיט גם להוגה הרעיון,‬ ‫החבר שלי, טומי התותח.‬ 330 00:18:43,122 --> 00:18:45,872 ‫ידעתי שהוא סוחט אותך כדי לגנוב.‬ 331 00:18:45,958 --> 00:18:48,958 ‫אנחנו יוצרים חוויות, נכון, טומי?‬ ‫-נכון.‬ 332 00:18:49,044 --> 00:18:51,634 ‫חוויות של הישרדות למטומטמים?‬ 333 00:18:51,713 --> 00:18:55,223 ‫אני השותף העסקי של דייגיטו.‬ 334 00:18:55,300 --> 00:18:59,560 ‫אנחנו מציעים ללקוחותינו‬ ‫חוויות פליליות אישיות.‬ 335 00:18:59,638 --> 00:19:01,598 ‫"חוויית הפושע".‬ ‫-נכון.‬ 336 00:19:01,682 --> 00:19:03,562 ‫הריגוש פשוט אדיר!‬ 337 00:19:04,476 --> 00:19:06,306 ‫הכול מזויף, כמובן.‬ 338 00:19:06,395 --> 00:19:08,895 ‫אנחנו לא לוקחים כלום ומוחקים את הגרפיטי.‬ 339 00:19:08,981 --> 00:19:11,481 ‫חוץ מבפעם האחרונה. סילביה עצרה אותי.‬ 340 00:19:12,067 --> 00:19:13,317 ‫כן. עצרת אותי.‬ 341 00:19:13,944 --> 00:19:18,204 ‫עשירים אוהבים ליהנות מהריגוש בלי ההשלכות.‬ 342 00:19:18,282 --> 00:19:21,582 ‫לכן אתם צופים בכל הסדרות האלה‬ ‫על סוחרי סמים.‬ 343 00:19:21,660 --> 00:19:24,120 ‫טומי, זו הסיסמה המושלמת.‬ ‫-כן.‬ 344 00:19:24,204 --> 00:19:26,624 ‫רק ריגוש, בלי השלכות.‬ 345 00:19:26,707 --> 00:19:29,167 ‫זו סיסמה מדהימה.‬ 346 00:19:29,251 --> 00:19:32,001 ‫אדיר!‬ ‫-רק ריגוש, בלי השלכות.‬ 347 00:19:32,087 --> 00:19:33,587 ‫זה מעולה, אחי.‬ 348 00:19:34,298 --> 00:19:35,128 ‫מה, אימא?‬ 349 00:19:36,967 --> 00:19:37,837 ‫קריסטה!‬ 350 00:19:42,431 --> 00:19:43,931 ‫מה אתה עושה, טמבל?‬ 351 00:19:44,892 --> 00:19:47,982 ‫לא, אימא חושבת‬ ‫שהכלבה מבית המחסה לחיות היא פוקי.‬ 352 00:19:48,061 --> 00:19:50,021 ‫אי אפשר להופיע עם פוקי אחרת.‬ 353 00:19:50,105 --> 00:19:54,815 ‫זו פוקי האמיתית. היא הייתה מתחת למכונית.‬ ‫אני מחזיר אותה, לא אכפת לי כלום.‬ 354 00:19:54,902 --> 00:19:55,992 ‫לא.‬ 355 00:19:58,739 --> 00:20:01,529 ‫יש לי רעיון טוב יותר.‬ ‫-מה?‬ 356 00:20:04,745 --> 00:20:06,285 ‫לא, תודה. אני בדיאטה.‬ 357 00:20:07,956 --> 00:20:10,996 ‫היה מוזר למישהו כמוך לעבוד איתי.‬ 358 00:20:11,084 --> 00:20:13,004 ‫סליחה.‬ 359 00:20:13,503 --> 00:20:16,053 ‫לא ידעתי שגם אתם שומרים טינה כמונו.‬ 360 00:20:16,590 --> 00:20:19,430 ‫ואני באמת צריך אותך בשביל החשבון הזה.‬ 361 00:20:19,509 --> 00:20:20,759 ‫אל תנסה לתקן את המצב.‬ 362 00:20:21,511 --> 00:20:24,851 ‫זה היה כל כך משפיל. חשבתי שאנחנו צוות.‬ 363 00:20:27,809 --> 00:20:30,059 ‫ונהיה צוות. באמת.‬ 364 00:20:30,646 --> 00:20:32,186 ‫אם תרצה, העבודה עדיין שלך.‬ 365 00:20:32,272 --> 00:20:33,612 ‫בתנאי אחד.‬ 366 00:20:34,316 --> 00:20:37,396 ‫אני רוצה העלאה של 20 אחוז, מכונית, מזכירה,‬ 367 00:20:37,486 --> 00:20:40,236 ‫ושוברי אוכל, אבל מחנות איכותית, נטו.‬ 368 00:20:40,322 --> 00:20:43,202 ‫עשרה אחוז, ותשכח מהשאר.‬ 369 00:20:43,909 --> 00:20:46,369 ‫אני יכול לעבוד מהבית?‬ ‫-מושלם.‬ 370 00:20:47,663 --> 00:20:50,793 ‫רק תזכור, אסור שסילביה תדע על זה.‬ 371 00:20:51,917 --> 00:20:52,747 ‫באיזה טעם זה?‬ 372 00:20:57,089 --> 00:20:57,919 ‫כן?‬ 373 00:20:59,091 --> 00:21:00,301 ‫מה קרה, סיל?‬ 374 00:21:02,010 --> 00:21:05,600 ‫אני לא מבינה איך יכולת לעשות את זה.‬ 375 00:21:06,139 --> 00:21:10,139 ‫שיתפת פעולה עם המנוול הזה‬ ‫ועזרת לי למצוא אותו?‬ 376 00:21:10,227 --> 00:21:13,977 ‫עזרתי לטומי, לא לך.‬ ‫"חוויית הפושע" היא החבילה המושלמת.‬ 377 00:21:14,064 --> 00:21:16,984 ‫אנחנו מלמדים אותך לפרוץ לבית בלי להיתפס.‬ 378 00:21:17,067 --> 00:21:20,397 ‫אני מופתע שלא שמת לב.‬ 379 00:21:21,530 --> 00:21:24,740 ‫למה התרסיס הזה היה בפח הזבל שלך?‬ 380 00:21:26,451 --> 00:21:27,291 ‫תפסתי אותך!‬ 381 00:21:28,078 --> 00:21:29,038 ‫תצלם אותו.‬ 382 00:21:34,918 --> 00:21:37,088 ‫אבל הוא אסיר לשעבר!‬ 383 00:21:37,170 --> 00:21:41,340 ‫נכון, כמו הסנדקים שלי, חאבי, קיקה, אמיליו,‬ ‫צ'נטה, צ'רלי בוי ואבא שלך.‬ 384 00:21:41,425 --> 00:21:42,505 ‫מה זאת אומרת?‬ 385 00:21:42,592 --> 00:21:46,642 ‫אל תיתממי. אבא סיפר לי‬ ‫שסבא ישב בכלא על הונאה.‬ 386 00:21:46,722 --> 00:21:49,562 ‫ואת היית כל כך ענייה שעבדת במוקד טלפוני.‬ 387 00:21:51,059 --> 00:21:52,639 ‫אל תגיד את זה שוב, בבקשה.‬ 388 00:21:52,728 --> 00:21:56,148 ‫רק חודש, בזכות האנגלית המושלמת שלי.‬ ‫אז בבקשה…‬ 389 00:21:56,648 --> 00:21:59,738 ‫אסור שאף אחד ידע על זה או על העסק שלך.‬ 390 00:21:59,818 --> 00:22:04,238 ‫אז בבקשה, דייגו, אף פעם אל תגיד את זה שוב.‬ 391 00:22:04,323 --> 00:22:05,823 ‫סיל, אני עסוק.‬ 392 00:22:07,326 --> 00:22:09,076 ‫לא תגיד כלום, נכון?‬ 393 00:22:10,787 --> 00:22:13,167 ‫כן, תזרוק את זה הכי רחוק שאתה יכול.‬ 394 00:22:18,378 --> 00:22:21,168 ‫את לא תישני יותר במיטה שלי, כלבה!‬ 395 00:22:33,101 --> 00:22:33,941 ‫סע!‬ 396 00:22:38,565 --> 00:22:41,855 ‫לאו, תפסיקי!‬ ‫-הבטחת שתתנהג יפה.‬ 397 00:22:41,943 --> 00:22:43,903 ‫וקיימתי את ההבטחה.‬ 398 00:22:43,987 --> 00:22:45,277 ‫לא עשיתי כלום.‬ 399 00:22:45,989 --> 00:22:49,619 ‫אף אחד לא שוכר אסיר לשעבר,‬ ‫אלא אם כן אתה עשיר או פוליטיקאי,‬ 400 00:22:50,619 --> 00:22:53,039 ‫ודייגו היה היחיד שהסכים לשכור אותי.‬ 401 00:22:53,121 --> 00:22:55,371 ‫אתה תהיה היחיד שייכנס לכלא.‬ 402 00:22:57,793 --> 00:23:02,263 ‫אולי, אבל ככה הרווחתי קצת כסף‬ ‫כדי לעזור לך.‬ 403 00:23:02,339 --> 00:23:04,929 ‫אז היה שווה לנסות.‬ 404 00:23:06,051 --> 00:23:06,891 ‫קחי.‬ 405 00:23:09,721 --> 00:23:13,561 ‫אני לא יכולה לאבד אותך שוב, אחי.‬ ‫-לא תאבדי אותי.‬ 406 00:23:16,728 --> 00:23:21,688 ‫אסור שאף אחד ידע על השטות הזאת.‬ ‫-לא. קוראים לזה "חוויית הפושע".‬ 407 00:23:21,775 --> 00:23:23,145 ‫"חוויית הפושע"!‬ 408 00:23:23,777 --> 00:23:25,817 ‫לא שכחתי. מה עשית אצל יולה?‬ 409 00:23:34,913 --> 00:23:37,373 ‫מה קורה?‬ ‫-הבאתי לך מתנה.‬ 410 00:23:39,709 --> 00:23:42,999 ‫אני לא צריכה להלבין את בתי השחי.‬ 411 00:23:43,088 --> 00:23:47,508 ‫לא, זה לכוויה על הפרצוף שלך.‬ ‫הקרם הזה מתקן כל מיני פגמים.‬ 412 00:23:48,552 --> 00:23:53,272 ‫אימא שלך אולי לא שמה לב אלייך,‬ ‫אבל אני שם לב.‬ 413 00:24:04,860 --> 00:24:07,200 ‫אלה כלי העבודה של טומי.‬ 414 00:24:07,279 --> 00:24:09,359 ‫וו גרירה, כלי פריצה, תרסיסי צבע.‬ 415 00:24:10,073 --> 00:24:11,413 ‫אני אתן לו את זה.‬ 416 00:24:11,491 --> 00:24:13,331 ‫איך חשבת על השטות הזאת?‬ 417 00:24:13,410 --> 00:24:14,790 ‫זה פרויקט חברתי.‬ 418 00:24:14,870 --> 00:24:17,870 ‫אני מבין למה שיקרת לי‬ ‫לגבי הסבתא המזויפת שלך,‬ 419 00:24:17,956 --> 00:24:20,036 ‫כדי שאבין את הכאב של אנשים כמוך.‬ 420 00:24:20,750 --> 00:24:23,590 ‫עשיתי את זה כדי שתגלה אמפתיה.‬ ‫-ויש לי אמפתיה.‬ 421 00:24:23,670 --> 00:24:26,670 ‫בזכות "חוויית הפושע",‬ ‫התחלתי לתת טיפים של 15 אחוז.‬ 422 00:24:29,885 --> 00:24:31,335 ‫אני מצטערת ששיקרתי לך.‬ 423 00:24:35,807 --> 00:24:36,727 ‫- פגישה בחצר! -‬ 424 00:24:36,808 --> 00:24:38,308 ‫- פגישה בחצר של השכנים! -‬ 425 00:24:38,393 --> 00:24:39,483 ‫פגישה בחצר שלך?‬ 426 00:24:42,564 --> 00:24:46,404 ‫בחיים לא חשבתי שאעשה את זה,‬ ‫אבל אסור שאף אחד ידע על זה.‬ 427 00:24:46,985 --> 00:24:51,485 ‫אני מסכימה.‬ ‫ביקשתי מהחברים של דייגו לא להגיד כלום.‬ 428 00:24:52,407 --> 00:24:55,577 ‫מחקתי את הצילומים ממצלמות האבטחה.‬ 429 00:24:56,661 --> 00:24:59,791 ‫אתן דומות יותר משנדמה לכן.‬ 430 00:25:00,707 --> 00:25:04,707 ‫אתן מגינות על המשפחה שלכן,‬ ‫אבל אתן צריכות ללמוד מה באמת חשוב.‬ 431 00:25:04,794 --> 00:25:06,714 ‫"כבוד לזכויות הזולת מוליד שלום."‬ 432 00:25:07,506 --> 00:25:11,006 ‫אל תתערבי בעניינים של מבוגרים, ילדה.‬ 433 00:25:11,092 --> 00:25:12,092 ‫עוד משהו.‬ 434 00:25:13,637 --> 00:25:15,847 ‫נמאס לי לריב איתך, סילביה.‬ 435 00:25:16,348 --> 00:25:18,638 ‫גם לי נמאס.‬ ‫-נכון?‬ 436 00:25:20,143 --> 00:25:21,443 ‫כדאי שתעברו דירה.‬ 437 00:25:21,520 --> 00:25:22,440 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 438 00:25:22,521 --> 00:25:24,231 ‫אל תסתבכי איתנו!‬ 439 00:25:24,314 --> 00:25:27,074 ‫איך אני יכולה לא להסתבך עם חבורה של…‬ 440 00:25:27,150 --> 00:25:29,280 ‫מה?‬ ‫-אנשים מוזרים.‬ 441 00:25:29,361 --> 00:25:31,821 ‫כדי להישאר חברים, צריך לקבוע כללים.‬ 442 00:25:31,905 --> 00:25:33,365 ‫אנחנו לא חברות!‬ 443 00:25:34,491 --> 00:25:36,741 ‫בסדר, כלל ראשון:‬ 444 00:25:37,327 --> 00:25:40,117 ‫בלי חמור בחצר. מה הקטע של החמור?‬ 445 00:25:40,205 --> 00:25:43,075 ‫זה מין בסכנת הכחדה.‬ ‫אנחנו לוקחים אותו לחמורלנד.‬ 446 00:25:43,166 --> 00:25:44,286 ‫חמורלנד?‬ 447 00:25:44,376 --> 00:25:47,456 ‫ובלי לצעוק בטניס כאילו אתה הורג חתול.‬ 448 00:25:47,546 --> 00:25:50,256 ‫מה?‬ ‫-נכון.‬ 449 00:25:50,340 --> 00:25:53,340 ‫בלי מוזיקת קומביה בפול ווליום.‬ ‫-אה, כן?‬ 450 00:25:53,426 --> 00:25:55,966 ‫בלי לצלצל בפעמון הכנסייה בחמש בבוקר.‬ 451 00:25:56,054 --> 00:25:57,854 ‫זה גונג, לא פעמון.‬ 452 00:25:58,515 --> 00:25:59,555 ‫ואם ככה…‬ 453 00:26:01,309 --> 00:26:03,899 ‫בלי דוכני רחוב זולים בשכונה.‬ 454 00:26:04,563 --> 00:26:05,523 ‫מה?‬ 455 00:26:11,820 --> 00:26:12,740 ‫נו?‬ 456 00:26:13,697 --> 00:26:14,567 ‫עשינו עסק.‬ 457 00:26:15,699 --> 00:26:19,999 ‫המשפחה הראשונה שתפר את הכללים‬ ‫תיתן את החצר שלה לשכנים. מוסכם?‬ 458 00:26:27,085 --> 00:26:28,875 ‫איזו כלבה מוזנחת. של מי היא?‬ 459 00:26:31,214 --> 00:26:35,344 ‫בואי, שאגי. נלך הביתה.‬ 460 00:26:35,427 --> 00:26:37,257 ‫בואי נלך, שאגי.‬ 461 00:26:37,345 --> 00:26:38,885 ‫בואי, שאגי.‬