1
00:00:14,708 --> 00:00:17,708
{\an8}‫- השממה החדשה‬
‫כעבור 23 שעות -‬

2
00:00:22,375 --> 00:00:24,708
‫אל תזוז. כמעט סיימתי.‬

3
00:00:26,166 --> 00:00:30,208
‫מה את עושה?‬
‫-כרגיל. מתקנת את הבלגן שעשית.‬

4
00:00:30,791 --> 00:00:31,708
‫בבקשה.‬

5
00:00:34,125 --> 00:00:35,958
‫זו תחושה מוזרה.‬

6
00:00:36,625 --> 00:00:39,750
‫כן, ניצלתי את ההזדמנות‬
‫כדי לשדרג לך את הנשקים.‬

7
00:00:40,250 --> 00:00:41,958
‫זה יעבור. אל תדאג.‬

8
00:00:43,458 --> 00:00:45,500
‫איפה אנחנו, לעזאזל?‬

9
00:00:46,000 --> 00:00:48,583
‫במקום בטוח. לעת עתה.‬

10
00:00:48,583 --> 00:00:51,375
‫עדן תנצל את מה שקרה אתמול בלילה.‬

11
00:00:51,375 --> 00:00:53,708
‫הם בדרכם לתקוף את השממה החדשה,‬

12
00:00:53,708 --> 00:00:55,083
‫אז לשם אנחנו הולכים.‬

13
00:00:56,541 --> 00:00:58,750
‫אנחנו חייבים להזהיר את מרקוס הולוויי.‬

14
00:00:58,750 --> 00:01:02,166
‫לא. כאן אנחנו נפרדים, הסוהרת.‬

15
00:01:02,791 --> 00:01:06,541
‫תעשי את הטיול הקטן שלך‬
‫לשממה החדשה של מרקוס הולוויי בעצמך.‬

16
00:01:06,541 --> 00:01:07,958
‫אני חוזר בדרך שלי.‬

17
00:01:07,958 --> 00:01:11,041
‫באמת? ואיזו דרך זו?‬

18
00:01:11,041 --> 00:01:15,208
‫כל מקום שרחוק ממך הוא בסדר מבחינתי.‬
‫סיימתי להיות הבובה שלך.‬

19
00:01:15,208 --> 00:01:19,666
‫אז תודה על תיקון הזרוע,‬
‫ולכי תזדייני על כל השאר.‬

20
00:01:19,666 --> 00:01:21,166
‫חתיכת זין.‬

21
00:01:21,166 --> 00:01:25,333
‫צבא עדן בדרכו ברגעים אלה‬
‫כדי להשתלט מחדש על השממה החדשה.‬

22
00:01:25,333 --> 00:01:27,625
‫אתה לא יכול פשוט ללכת.‬

23
00:01:27,625 --> 00:01:29,958
‫אה, כן? שימי לב.‬

24
00:01:32,541 --> 00:01:33,875
‫לייזרהוק.‬

25
00:01:35,916 --> 00:01:37,666
‫תחזור לרכב.‬

26
00:01:40,833 --> 00:01:44,000
‫בואי נראה אם השדרוג שלך היה שווה את הטרחה.‬

27
00:02:06,541 --> 00:02:08,291
‫לייזרהוק?‬

28
00:02:09,000 --> 00:02:10,458
‫לייזרהוק?‬

29
00:02:11,958 --> 00:02:13,291
‫אתה בסדר?‬

30
00:02:14,333 --> 00:02:15,375
‫לייזרהוק!‬

31
00:02:40,000 --> 00:02:42,916
‫- סופרמקס -‬

32
00:02:47,250 --> 00:02:49,250
‫היי, הסוהרת.‬

33
00:02:49,833 --> 00:02:52,375
‫חשבתי שאת אמורה ‬
‫להכיר את המקום הזה כמו את כף ידך.‬

34
00:02:52,375 --> 00:02:53,708
‫שתוק, לייזרהוק.‬

35
00:02:54,291 --> 00:02:57,166
‫אני לא מבינה. זה אמור לעבוד.‬

36
00:02:57,750 --> 00:02:59,750
‫אני לא יכול לומר שהתגעגעתי למקום הזה.‬

37
00:03:00,583 --> 00:03:02,750
‫אבל הוא מרגיש שונה. אני לא יודע למה.‬

38
00:03:02,750 --> 00:03:07,375
‫פאק! היינו כל כך קרובים.‬
‫זה לא יכול להיגמר ככה.‬

39
00:03:07,375 --> 00:03:09,041
‫היי, הסוהרת.‬

40
00:03:09,583 --> 00:03:11,375
‫יש לי רעיון.‬

41
00:03:12,458 --> 00:03:16,208
‫אחת. אצמיד את הראש שלי לדלת.‬

42
00:03:16,791 --> 00:03:19,750
‫שתיים. אגיד: "לכי תזדייני, הסוהרת."‬

43
00:03:20,333 --> 00:03:22,333
‫רק כדי להרגיז אותך.‬

44
00:03:22,916 --> 00:03:25,583
‫שלוש. את תפוצצי לי את הראש.‬

45
00:03:26,166 --> 00:03:29,041
‫ארבע. שנינו נהיה חופשיים.‬

46
00:03:30,500 --> 00:03:32,541
‫אל תפתה אותי, לייזרהוק.‬

47
00:03:32,541 --> 00:03:34,541
‫בחייך, הסוהרת.‬

48
00:03:36,000 --> 00:03:36,916
‫ביפ.‬

49
00:03:48,166 --> 00:03:53,250
‫ואו. דולף לייזרהוק מתבדח. אלוהים.‬

50
00:03:55,125 --> 00:03:57,125
‫כנראה שזה באמת סימן שזה הסוף.‬

51
00:03:57,666 --> 00:03:59,625
‫כן. את מספרת לי?‬

52
00:04:00,875 --> 00:04:04,291
‫הרגע ראיתי את הסוהרת של הסופרמקס מחייכת.‬

53
00:04:04,291 --> 00:04:06,333
‫כן? אז מה?‬

54
00:04:06,833 --> 00:04:08,166
‫זה מרגיש לא בסדר.‬

55
00:04:16,291 --> 00:04:17,250
‫הסוהרת...‬

56
00:04:20,458 --> 00:04:23,291
‫למה אכפת לך כל כך מהשממה החדשה?‬

57
00:04:24,250 --> 00:04:26,583
‫בהנחה שמקום כזה קיים בכלל?‬

58
00:04:26,583 --> 00:04:29,916
‫השממה החדשה היא אמיתית. תאמין לי.‬

59
00:04:30,666 --> 00:04:33,333
‫אתה לא היחיד שנאלץ לזחול לפסגה.‬

60
00:04:35,125 --> 00:04:36,916
‫אני נולדתי בשממה.‬

61
00:04:37,708 --> 00:04:41,208
‫זה הבית שלי. ואני אציל את אנשיי.‬

62
00:04:42,083 --> 00:04:46,125
‫אז מה את? מורדת? מחבלת?‬

63
00:04:49,791 --> 00:04:51,791
‫שמי שרה פישר.‬

64
00:04:53,125 --> 00:04:55,833
‫פישר. אני מכיר את השם הזה.‬

65
00:04:56,583 --> 00:04:57,541
‫כן.‬

66
00:04:59,583 --> 00:05:06,375
‫סם פישר,‬
‫קצין המבצעים המיוחדים האגדי, היה אבא שלי.‬

67
00:05:08,333 --> 00:05:11,916
‫הוא היה מוכן לעשות הכול‬
‫כדי להוציא אותי מהשממה.‬

68
00:05:12,875 --> 00:05:14,708
‫להעניק לי חיים טובים יותר.‬

69
00:05:15,250 --> 00:05:17,458
‫שיהיה לכם יום מגניב, אזרחים.‬

70
00:05:22,916 --> 00:05:24,125
‫שרה?‬

71
00:05:28,458 --> 00:05:29,375
‫שרה.‬

72
00:05:30,708 --> 00:05:33,375
‫אל תתרחקי. תחזיקי לי את היד.‬

73
00:05:33,375 --> 00:05:35,458
‫הערב ב"דוח עדן":‬

74
00:05:35,458 --> 00:05:39,291
‫מבט בלעדי על האופן שבו‬
‫החדשנות של עדן בתחום המציאות המדומה‬

75
00:05:39,291 --> 00:05:42,333
‫הופכת את בתי הכלא לאנושיים עוד יותר.‬

76
00:05:42,333 --> 00:05:45,625
‫כאן, במתקן המציאות המדומה החדשני‬
‫של אזור השממה,‬

77
00:05:45,625 --> 00:05:48,291
‫גופי האסירים מתוחזקים ביעילות‬

78
00:05:48,291 --> 00:05:53,125
‫בזמן שמוחם נתרם למען תרומות חיוביות לחברה.‬

79
00:05:53,125 --> 00:05:55,416
‫השיטה לא רק בטוחה יותר -‬

80
00:05:55,416 --> 00:05:58,541
‫תודות לחומרי התזונה‬
‫שמוצו מתאי צמחים משוכפלים‬

81
00:05:58,541 --> 00:06:01,541
‫ושרתי מציאות מדומה‬
‫המופעלים על ידי אנרגיה סולרית,‬

82
00:06:01,541 --> 00:06:05,000
‫העלות של שיכון האסירים היא אפסית!‬

83
00:06:05,000 --> 00:06:08,125
‫זה שדרוג מדופלם של עדן!‬

84
00:06:17,500 --> 00:06:19,875
‫אל תדאגי. יהיה בסדר.‬

85
00:06:29,375 --> 00:06:30,625
‫זה אמור להיות המקום.‬

86
00:06:34,333 --> 00:06:35,375
‫סיסמה?‬

87
00:06:36,666 --> 00:06:38,583
‫יש לי 99 בעיות...‬

88
00:06:38,583 --> 00:06:41,041
‫אבל היציאה מהשממה היא לא אחת מהן.‬

89
00:06:42,250 --> 00:06:43,583
‫אתה זירו?‬

90
00:06:43,583 --> 00:06:47,958
‫כן, אבל תשכחו מהכינוי העלוב הזה.‬
‫אתם יכולים לקרוא לי מרקוס.‬

91
00:06:49,958 --> 00:06:51,416
‫הכרת את הולוויי?‬

92
00:06:51,416 --> 00:06:55,125
‫פגשתי אותו רק פעם אחת.‬
‫הוא היה שונה מאוד אז.‬

93
00:07:20,625 --> 00:07:23,875
‫זה רנץ'. הוא יותר ידידותי ממה שהוא נראה.‬

94
00:07:23,875 --> 00:07:25,000
‫היי, ילדה.‬

95
00:07:25,000 --> 00:07:28,916
‫ברוכה הבאה למאורה‬
‫של קולקטיב ההאקרים הבלתי חוקי בעליל שלנו.‬

96
00:07:29,458 --> 00:07:30,875
‫אולי ידידותי מדי.‬

97
00:07:31,958 --> 00:07:35,125
‫אתה בטוח שהאיש הזה בסדר?‬
‫הוא נראה כמו שוטר סמוי.‬

98
00:07:35,125 --> 00:07:38,500
‫חוץ מזה ששוטר סמוי היה יודע‬
‫לא להיראות כל כך כמו שוטר סמוי.‬

99
00:07:38,500 --> 00:07:41,333
‫טוב, תכף נגלה בדיוק מה הוא.‬

100
00:07:44,083 --> 00:07:50,125
‫טוב. אז, סמואל ליאו פישר. נעים מאוד.‬

101
00:07:50,833 --> 00:07:52,083
‫אז אתה איש צבא?‬

102
00:07:52,083 --> 00:07:55,875
‫צבא ארה"ב, כן. בתקופה שבה הייתה כאן מדינה.‬

103
00:07:56,375 --> 00:07:58,000
‫כזו שהייתה לנו השפעה עליה.‬

104
00:07:58,708 --> 00:08:00,166
‫כן, בדיחה טובה.‬

105
00:08:00,166 --> 00:08:01,875
‫היי, אל תצחק.‬

106
00:08:01,875 --> 00:08:03,500
‫לפי קבצי המשימה האלה,‬

107
00:08:03,500 --> 00:08:06,791
‫יש לנו פה גיבור אמריקאי אמיתי ב-100%.‬

108
00:08:06,791 --> 00:08:09,916
‫אז, הולוויי, אתה יכול לעשות את זה?‬

109
00:08:09,916 --> 00:08:13,333
‫זה לא בשבילי.‬
‫אני יודע שהחיים שהיו לי הסתיימו.‬

110
00:08:14,291 --> 00:08:16,458
‫זה בשבילה. מגיע לה טוב יותר.‬

111
00:08:21,125 --> 00:08:22,833
‫איך קוראים לך, חמודה?‬

112
00:08:23,375 --> 00:08:24,708
‫שרה.‬

113
00:08:24,708 --> 00:08:28,041
‫טוב, שרה הקטנה. זה בשבילך.‬

114
00:08:30,291 --> 00:08:31,750
‫ו... זהו.‬

115
00:08:31,750 --> 00:08:34,166
‫הסטטוס החתרני שלכם נמחק.‬

116
00:08:34,166 --> 00:08:36,500
‫אתם יכולים לחצות את הגבול,‬
‫ואף אחד לא ישים לב.‬

117
00:08:36,500 --> 00:08:40,333
‫תודה רבה, מרקוס.‬
‫שרה, תהיי ילדה טובה.‬

118
00:08:40,333 --> 00:08:42,375
‫תגידי תודה למר הולוויי.‬

119
00:08:42,875 --> 00:08:46,208
‫פאק! קוד אדום.‬
‫עלינו ברשתות של הרובו-שוטרים.‬

120
00:08:46,208 --> 00:08:47,750
‫הם בדרך לכאן עכשיו!‬

121
00:08:47,750 --> 00:08:49,000
‫מלשן.‬

122
00:08:51,416 --> 00:08:53,000
‫טי-בון, לא!‬

123
00:08:56,958 --> 00:09:01,250
‫כל ילד של ריימן מצהיר בשבועה.‬
‫אנחנו העיניים והאוזניים של ריימן.‬

124
00:09:01,250 --> 00:09:03,791
‫אנחנו מדווחים על כל דבר שנראה חשוד.‬

125
00:09:03,791 --> 00:09:07,208
‫ואנחנו תמיד מציבים את עדן במקום הראשון.‬
‫-שרה, לא.‬

126
00:09:08,208 --> 00:09:10,291
‫אפילו לפני אימא ואבא.‬

127
00:09:10,291 --> 00:09:11,833
‫רוצו!‬

128
00:09:15,708 --> 00:09:16,875
‫שרה! למה?‬

129
00:09:17,416 --> 00:09:19,250
‫כי חייבים לעשות את הדבר הנכון.‬

130
00:09:21,500 --> 00:09:23,208
‫תתרחקו!‬
‫-מהר! למקומות!‬

131
00:09:23,208 --> 00:09:24,333
‫שיט.‬

132
00:09:28,500 --> 00:09:29,333
‫עזוב אותי!‬

133
00:09:29,333 --> 00:09:31,500
‫תוריד את הידיים!‬
‫-אל תיגע בי!‬

134
00:09:44,791 --> 00:09:47,125
‫תזיז את התחת הטרוריסטי שלך! זוז!‬

135
00:09:51,125 --> 00:09:54,166
‫שיט. הילדה המחורבנת הזאת.‬

136
00:09:54,166 --> 00:09:55,583
‫היי, תעזוב אותו!‬

137
00:09:55,583 --> 00:09:57,875
‫חלומות מתוקים, בן זונה.‬
‫-מה אתה עושה?‬

138
00:10:01,750 --> 00:10:04,250
‫ברוכים הבאים למתקן המציאות המדומה.‬

139
00:10:05,166 --> 00:10:07,166
‫מה השטויות האלה, לעזאזל?‬

140
00:10:08,041 --> 00:10:12,291
‫כשהנוסע שלכם עולה,‬
‫פשוט עקבו אחרי החיצים עד ליעד שלכם.‬

141
00:10:13,541 --> 00:10:14,875
‫זה מטומטם.‬

142
00:10:14,875 --> 00:10:17,000
‫ואתם חייבים להגיע בזמן!‬

143
00:10:17,958 --> 00:10:19,208
{\an8}‫רוצים לשחק?‬

144
00:10:19,208 --> 00:10:21,666
{\an8}‫לא. לך לעזאזל, ראש מרחף מחורבן.‬

145
00:10:25,708 --> 00:10:27,583
{\an8}‫טוב. בסדר.‬

146
00:10:27,583 --> 00:10:29,041
{\an8}‫- רוצה לשחק?‬
‫כן -‬

147
00:10:29,041 --> 00:10:30,750
{\an8}‫הבא את הנוסעים ליעדם.‬

148
00:10:31,375 --> 00:10:32,458
‫מה לעזאזל?‬

149
00:10:34,083 --> 00:10:36,000
‫כיוון לא נכון. סע בעקבות החיצים.‬

150
00:10:36,000 --> 00:10:40,291
‫אני לא מוכן לזה. איך נוסעים אחורה?‬
‫מה? המשחק הזה מעפן.‬

151
00:10:44,333 --> 00:10:45,833
‫מה לעזאזל?‬

152
00:10:49,000 --> 00:10:50,500
‫לפנות ימינה. טוב.‬

153
00:10:51,041 --> 00:10:52,000
‫פאק.‬

154
00:10:53,166 --> 00:10:57,125
‫לא. אוי, לא. קדימה. כמעט.‬

155
00:10:58,416 --> 00:10:59,750
‫- נגמר הזמן -‬

156
00:10:59,750 --> 00:11:01,250
{\an8}‫נגמר הזמן.‬
‫-לא! בבקשה!‬

157
00:11:01,833 --> 00:11:02,833
‫אוי, לא.‬

158
00:11:05,958 --> 00:11:06,791
‫לעזאזל!‬

159
00:11:06,791 --> 00:11:09,041
‫נוסע חדש מגיע!‬

160
00:11:15,750 --> 00:11:17,375
‫פאק. אלוהים.‬

161
00:11:17,375 --> 00:11:20,666
‫עקוב אחרי החיצים. הצלחה!‬

162
00:11:26,000 --> 00:11:27,875
‫נוסעת חדשה מגיעה!‬

163
00:11:28,791 --> 00:11:29,958
‫נו, באמת.‬

164
00:11:29,958 --> 00:11:35,916
‫פשוט עקוב אחרי החיצים. הבא את הנוסעת ליעד.‬

165
00:11:36,750 --> 00:11:39,000
‫זה היה הכלא הווירטואלי של עדן.‬

166
00:11:39,000 --> 00:11:43,458
‫הם אילצו אנשים‬
‫לשחק משחק וידאו מחורבן, לנצח.‬

167
00:11:43,458 --> 00:11:47,125
‫כן. המשחק שהחזיק את המערכת שלהם במקומה.‬

168
00:11:47,125 --> 00:11:51,041
‫השיקום השלֵו במתקן המציאות המדומה היה שקר.‬

169
00:11:51,041 --> 00:11:57,583
‫לכל רובוט, כל רחפן, כל מכונית אוטונומית,‬

170
00:11:58,375 --> 00:12:00,958
‫עדן הכניסה את מוחו של עבד דיגיטלי,‬

171
00:12:01,666 --> 00:12:04,541
‫שעונה ואולץ לשחק את המשחק.‬

172
00:12:07,583 --> 00:12:10,916
‫הושלכו לכלא‬
‫ואולצו לעבוד בעבודה שמחרבת את הנשמה.‬

173
00:12:11,833 --> 00:12:13,083
‫נשמע מוכר.‬

174
00:12:13,583 --> 00:12:19,875
‫כן. כן, ניצלתי את המעמד שלי.‬
‫ניצלתי אותך כדי לנסות להביא לשינוי.‬

175
00:12:20,666 --> 00:12:23,083
‫התחרטתי, לא יצאתי מדעתי.‬

176
00:12:23,083 --> 00:12:26,000
‫אני יודעת מתי לנצל יתרון טקטי.‬

177
00:12:27,208 --> 00:12:28,250
‫טוב.‬

178
00:12:29,916 --> 00:12:33,458
‫איך את יכולה להיות בטוחה כל כך‬
‫במה שקרה שם להולוויי?‬

179
00:12:33,458 --> 00:12:37,541
‫ראיתי את דוחות המודיעין של עדן.‬
‫כל מה שבשממה עובר עריכה.‬

180
00:12:38,750 --> 00:12:40,375
‫יש לי מקורות משלי.‬

181
00:12:43,333 --> 00:12:46,916
{\an8}‫- מחנה טירונות עדן‬
‫8 שנים לאחר מכן -‬

182
00:13:00,083 --> 00:13:00,916
‫פאק.‬

183
00:13:00,916 --> 00:13:01,833
‫- סם‬
‫שיחה נכנסת -‬

184
00:13:03,458 --> 00:13:04,541
‫מה?‬

185
00:13:04,541 --> 00:13:08,333
‫אה, אני בסדר. מה שלומך, שרה?‬

186
00:13:08,916 --> 00:13:10,541
‫אני עסוקה, אבא.‬

187
00:13:11,041 --> 00:13:12,791
‫אל תדאגי. אעשה את זה קצר.‬

188
00:13:13,416 --> 00:13:15,333
‫קיבלת את המתנה שלי?‬

189
00:13:15,333 --> 00:13:20,041
‫כן, קיבלתי את המתנה.‬
‫נחמד מאוד מצידך. תודה.‬

190
00:13:20,625 --> 00:13:23,375
‫בשמחה. היה לי אחד נוסף בכל מקרה.‬

191
00:13:23,375 --> 00:13:27,375
‫חשבתי שזה יעזור לך במחנה.‬
‫אני מקווה שזה ייתן לך יתרון.‬

192
00:13:27,375 --> 00:13:30,875
‫אל תדאג ליתרון שלי.‬
‫אני הראשונה בכיתה, בפער גדול.‬

193
00:13:30,875 --> 00:13:33,958
‫זה... מעולה.‬
‫-כן. ובגלל שקיבלתי את הציונים הכי גבוהים,‬

194
00:13:33,958 --> 00:13:38,125
‫נבחרתי לתוכנית ההשבחה הקיברנטית.‬
‫אז אהיה מהירה יותר, חזקה יותר...‬

195
00:13:38,125 --> 00:13:43,083
‫רגע. השבחה קיברנטית? שרה!‬
‫-אבא, אתה לא מבין. זו הזדמנות אדירה.‬

196
00:13:43,083 --> 00:13:47,666
‫שרה, תתני למנוולים האלה‬
‫לחתוך אותך ולהפוך אותך לקיבורגית מחורבנת?‬

197
00:13:48,541 --> 00:13:50,791
‫בזכות המנוולים האלה, יצאתי מהשממה.‬

198
00:13:50,791 --> 00:13:53,875
‫ואם עדן הייתה גרועה כל כך,‬
‫היית בכלא, לא בשירות המבחן.‬

199
00:13:53,875 --> 00:13:56,958
‫אה, כן. אז אני צריך‬
‫להודות על מזלי הטוב ולהגיד תודה?‬

200
00:13:56,958 --> 00:13:59,583
‫כן! אתה צריך לשמוח שנותנים לי הזדמנות,‬

201
00:13:59,583 --> 00:14:02,166
‫למרות שאני הבת של בוגד!‬

202
00:14:08,541 --> 00:14:12,125
‫שרה, בבקשה, אל תעשי את זה.‬

203
00:14:12,125 --> 00:14:14,208
‫אני נלחמת למען מה שאני מאמינה בו.‬

204
00:14:15,125 --> 00:14:17,916
‫אתה עשית את אותו הדבר‬
‫למען מדינה שזה לא הגיע לה.‬

205
00:14:20,000 --> 00:14:23,916
‫כן. אולי אמריקה‬
‫מעולם לא ייצגה את הערכים שבהם האמנתי.‬

206
00:14:24,750 --> 00:14:26,750
‫אבל היה שווה להילחם למענם.‬

207
00:14:27,541 --> 00:14:30,000
‫והאמת היא שעדיין שווה.‬

208
00:14:30,000 --> 00:14:31,333
‫מה זאת אומרת?‬

209
00:14:32,083 --> 00:14:34,833
‫אדם טוב נרקב בגיהינום בגללי.‬

210
00:14:34,833 --> 00:14:38,250
‫זו האחריות שלי לתקן את המצב.‬

211
00:14:39,041 --> 00:14:42,541
‫הולוויי? אבא, איפה אתה עכשיו? אבא?‬

212
00:14:44,541 --> 00:14:48,500
‫להתראות, שרה. תמיד אוהב אותך.‬

213
00:14:50,041 --> 00:14:51,125
‫שיט!‬

214
00:15:49,791 --> 00:15:53,291
‫היי, חבר.‬
‫לא חסרים לך כמה חלקים?‬

215
00:15:53,291 --> 00:15:57,041
‫מצחיק.‬
‫בדיוק עמדתי להגיד לכם את אותו הדבר.‬

216
00:16:30,875 --> 00:16:33,500
‫לעקוב אחרי החיצים. לעקוב אחרי החיצים.‬

217
00:16:33,500 --> 00:16:37,541
‫אני חייב להביא את הנוסעת ליעד.‬
‫לעקוב אחרי החיצים.‬

218
00:16:37,541 --> 00:16:40,750
‫אוי, לא. בבקשה!‬

219
00:16:40,750 --> 00:16:44,458
‫אני נוסע לפי החיצים. לא! בבקשה! לא!‬

220
00:16:47,250 --> 00:16:49,166
‫- כבוי -‬

221
00:16:50,000 --> 00:16:51,666
‫איפה... מה...‬

222
00:16:55,416 --> 00:16:58,583
‫הולוויי, אתה בסדר? אתה יכול ללכת?‬

223
00:16:59,416 --> 00:17:01,291
‫אני לא יודע.‬

224
00:17:01,833 --> 00:17:06,750
‫כדאי שתתאושש הרבה יותר מהר,‬
‫כי אני אזדקק לרגליים האלה.‬

225
00:17:11,208 --> 00:17:12,125
‫משמאלך.‬

226
00:17:15,166 --> 00:17:16,125
‫עצור כאן.‬

227
00:17:22,416 --> 00:17:23,375
‫תחזיק חזק.‬

228
00:17:58,791 --> 00:18:01,416
‫תודה שהוצאת אותי משם.‬

229
00:18:02,250 --> 00:18:04,958
‫טוב, היית שם בגלל הבת שלי.‬

230
00:18:05,666 --> 00:18:07,125
‫לא הייתה לי ברירה.‬

231
00:18:07,666 --> 00:18:09,166
‫ביצעתי את חובתי.‬

232
00:18:11,791 --> 00:18:14,083
‫אתם עדיין בקשר?‬

233
00:18:14,791 --> 00:18:16,458
‫אני חושש שכבר לא.‬

234
00:18:17,041 --> 00:18:20,666
‫היא בצבא עכשיו. עדן עשתה לה שטיפת מוח.‬

235
00:18:21,791 --> 00:18:25,416
‫אני חושב שאם אי פעם ניפגש שוב,‬
‫היא תירה לי כדור בראש.‬

236
00:18:26,416 --> 00:18:29,750
‫אוי. זה מבאס.‬

237
00:18:31,333 --> 00:18:35,125
‫אתה צריך לנוח. אתה אדם חופשי עכשיו.‬

238
00:18:37,791 --> 00:18:38,750
‫כן.‬

239
00:18:41,541 --> 00:18:43,875
‫חופשי. תגיד, פישר.‬

240
00:18:44,916 --> 00:18:46,583
‫מה הטעם להיות חופשי‬

241
00:18:46,583 --> 00:18:49,291
‫בידיעה שהחברים שלי עדיין תקועים שם?‬

242
00:18:50,250 --> 00:18:51,750
‫בגיהינום הזה?‬

243
00:18:52,833 --> 00:18:57,833
‫דד-סק היא המשפחה שלי.‬
‫זה הדבר היחיד שאי פעם היה לי.‬

244
00:18:59,958 --> 00:19:03,708
‫אני חייב להוציא אותם משם. אני חייב לחזור.‬

245
00:19:08,750 --> 00:19:12,250
‫טוב, מעולם לא השארתי אדם מאחור.‬

246
00:19:17,708 --> 00:19:22,083
‫רגע. את רוצה להגיד לי‬
‫שאבא שלך עזר להולוויי?‬

247
00:19:22,083 --> 00:19:25,000
‫כן. הם התארגנו במשך חודשים.‬

248
00:19:25,000 --> 00:19:29,958
‫הולוויי ניצל את הכריזמה הטבעית שלו‬
‫כדי לאסוף עוד ועוד אנשים.‬

249
00:19:29,958 --> 00:19:33,875
‫אבא שלי השתמש במיומנויות הצבאיות שלו‬
‫כדי להכשיר אנשים ולתכנן את המתקפה.‬

250
00:19:33,875 --> 00:19:39,250
‫ומה שהתחיל כתוכנית הבריחה‬
‫המסוכנת ביותר בהיסטוריה של עדן, הפך בסוף...‬

251
00:19:39,250 --> 00:19:41,000
‫להתקוממות של השממה.‬

252
00:19:41,750 --> 00:19:43,791
‫כן. למהפכה.‬

253
00:19:43,791 --> 00:19:47,916
‫הולוויי התחיל‬
‫להפיץ את המסר שלו לבתים בעדן,‬

254
00:19:47,916 --> 00:19:51,708
‫פרץ לאות הטלוויזיה‬
‫וחשף את האמת המכוערת של עדן.‬

255
00:19:51,708 --> 00:19:54,958
‫כמובן שהדירקטוריון‬
‫לא היה יכול לאפשר את זה...‬

256
00:19:54,958 --> 00:19:57,208
‫...התגובה לאיום הטרור הזה תהיה תקיפה,‬

257
00:19:57,208 --> 00:20:01,291
‫כדי להגן על בטחונו וקדושתו‬
‫של אורח החיים של עדן.‬

258
00:20:07,458 --> 00:20:10,791
‫כשצפיתי בנקודות המהבהבות על המסך‬

259
00:20:10,791 --> 00:20:13,958
‫ועומדות לקחת את חייהם של רבים כל כך...‬

260
00:20:15,000 --> 00:20:18,125
‫שאלתי את עצמי לראשונה...‬

261
00:20:25,791 --> 00:20:28,166
‫האם אבא שלי צדק?‬

262
00:20:30,375 --> 00:20:33,083
‫חשבתי שוב ושוב‬
‫על שיחת הטלפון האחרונה שלי איתו.‬

263
00:20:33,583 --> 00:20:38,666
‫היו לי כל כך הרבה שאלות. רציתי לדבר איתו.‬

264
00:20:41,000 --> 00:20:42,416
‫אבל זה מעולם לא קרה.‬

265
00:20:45,666 --> 00:20:47,291
‫כי הוא מת באותו יום.‬

266
00:20:51,000 --> 00:20:53,541
‫הוא מת במחשבה ששנאתי אותו.‬

267
00:20:58,541 --> 00:20:59,583
‫טוב...‬

268
00:21:00,666 --> 00:21:03,125
‫מסתבר שאת לא פסיכית לחלוטין אחרי הכול.‬

269
00:21:04,708 --> 00:21:05,708
‫מה לעזאזל?‬

270
00:21:05,708 --> 00:21:08,375
‫לייזרהוק, היד שלך, הפנים שלך!‬
‫-מה?‬

271
00:21:15,125 --> 00:21:18,208
‫אלוהים. זה לא הסופרמקס.‬

272
00:21:20,541 --> 00:21:24,916
‫זה...‬
‫-כן. זו כבר לא עדן.‬

273
00:21:26,333 --> 00:21:28,750
‫ברוכים הבאים למתקן המציאות המדומה.‬

274
00:21:30,041 --> 00:21:32,833
‫מזמן לא התראינו, שרה הקטנה.‬

275
00:21:45,125 --> 00:21:47,166
‫- מוקדש לזכרו של כריסטוף ריונו -‬

276
00:22:41,333 --> 00:22:43,500
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬