1 00:00:14,751 --> 00:00:17,751 ‫- השממה החדשה‬ ‫כעבור 23 שעות -‬ 2 00:00:22,418 --> 00:00:24,751 ‫אל תזוז. כמעט סיימתי.‬ 3 00:00:26,209 --> 00:00:30,251 ‫מה את עושה?‬ ‫-כרגיל. מתקנת את הבלגן שעשית.‬ 4 00:00:30,834 --> 00:00:31,751 ‫בבקשה.‬ 5 00:00:34,168 --> 00:00:36,001 ‫זו תחושה מוזרה.‬ 6 00:00:36,668 --> 00:00:39,793 ‫כן, ניצלתי את ההזדמנות‬ ‫כדי לשדרג לך את הנשקים.‬ 7 00:00:40,293 --> 00:00:42,001 ‫זה יעבור. אל תדאג.‬ 8 00:00:43,501 --> 00:00:45,543 ‫איפה אנחנו, לעזאזל?‬ 9 00:00:46,043 --> 00:00:48,626 ‫במקום בטוח. לעת עתה.‬ 10 00:00:48,709 --> 00:00:51,418 ‫עדן תנצל את מה שקרה אתמול בלילה.‬ 11 00:00:51,501 --> 00:00:53,751 ‫הם בדרכם לתקוף את השממה החדשה,‬ 12 00:00:53,834 --> 00:00:55,126 ‫אז לשם אנחנו הולכים.‬ 13 00:00:56,584 --> 00:00:58,793 ‫אנחנו חייבים להזהיר את מרקוס הולוויי.‬ 14 00:00:58,876 --> 00:01:02,209 ‫לא. כאן אנחנו נפרדים, הסוהרת.‬ 15 00:01:02,834 --> 00:01:06,584 ‫תעשי את הטיול הקטן שלך‬ ‫לשממה החדשה של מרקוס הולוויי בעצמך.‬ 16 00:01:06,668 --> 00:01:08,001 ‫אני חוזר בדרך שלי.‬ 17 00:01:08,084 --> 00:01:11,084 ‫באמת? ואיזו דרך זו?‬ 18 00:01:11,168 --> 00:01:15,251 ‫כל מקום שרחוק ממך הוא בסדר מבחינתי.‬ ‫סיימתי להיות הבובה שלך.‬ 19 00:01:15,334 --> 00:01:19,709 ‫אז תודה על תיקון הזרוע,‬ ‫ולכי תזדייני על כל השאר.‬ 20 00:01:19,793 --> 00:01:21,209 ‫חתיכת זין.‬ 21 00:01:21,293 --> 00:01:25,376 ‫צבא עדן בדרכו ברגעים אלה‬ ‫כדי להשתלט מחדש על השממה החדשה.‬ 22 00:01:25,459 --> 00:01:27,668 ‫אתה לא יכול פשוט ללכת.‬ 23 00:01:27,751 --> 00:01:30,001 ‫אה, כן? שימי לב.‬ 24 00:01:32,584 --> 00:01:33,918 ‫לייזרהוק.‬ 25 00:01:35,959 --> 00:01:37,709 ‫תחזור לרכב.‬ 26 00:01:40,876 --> 00:01:44,043 ‫בואי נראה אם השדרוג שלך היה שווה את הטרחה.‬ 27 00:02:06,584 --> 00:02:08,334 ‫לייזרהוק?‬ 28 00:02:09,043 --> 00:02:10,501 ‫לייזרהוק?‬ 29 00:02:12,001 --> 00:02:13,334 ‫אתה בסדר?‬ 30 00:02:14,376 --> 00:02:15,418 ‫לייזרהוק!‬ 31 00:02:40,043 --> 00:02:42,959 ‫- סופרמקס -‬ 32 00:02:47,293 --> 00:02:49,293 ‫היי, הסוהרת.‬ 33 00:02:49,876 --> 00:02:52,418 ‫חשבתי שאת אמורה ‬ ‫להכיר את המקום הזה כמו את כף ידך.‬ 34 00:02:52,501 --> 00:02:53,751 ‫שתוק, לייזרהוק.‬ 35 00:02:54,334 --> 00:02:57,209 ‫אני לא מבינה. זה אמור לעבוד.‬ 36 00:02:57,793 --> 00:02:59,793 ‫אני לא יכול לומר שהתגעגעתי למקום הזה.‬ 37 00:03:00,626 --> 00:03:02,793 ‫אבל הוא מרגיש שונה. אני לא יודע למה.‬ 38 00:03:02,876 --> 00:03:07,418 ‫פאק! היינו כל כך קרובים.‬ ‫זה לא יכול להיגמר ככה.‬ 39 00:03:07,501 --> 00:03:09,084 ‫היי, הסוהרת.‬ 40 00:03:09,626 --> 00:03:11,418 ‫יש לי רעיון.‬ 41 00:03:12,501 --> 00:03:16,251 ‫אחת. אצמיד את הראש שלי לדלת.‬ 42 00:03:16,834 --> 00:03:19,793 ‫שתיים. אגיד: "לכי תזדייני, הסוהרת."‬ 43 00:03:20,376 --> 00:03:22,376 ‫רק כדי להרגיז אותך.‬ 44 00:03:22,959 --> 00:03:25,626 ‫שלוש. את תפוצצי לי את הראש.‬ 45 00:03:26,209 --> 00:03:29,084 ‫ארבע. שנינו נהיה חופשיים.‬ 46 00:03:30,543 --> 00:03:32,584 ‫אל תפתה אותי, לייזרהוק.‬ 47 00:03:32,668 --> 00:03:34,584 ‫בחייך, הסוהרת.‬ 48 00:03:36,043 --> 00:03:36,959 ‫ביפ.‬ 49 00:03:48,209 --> 00:03:53,293 ‫ואו. דולף לייזרהוק מתבדח. אלוהים.‬ 50 00:03:55,168 --> 00:03:57,168 ‫כנראה שזה באמת סימן שזה הסוף.‬ 51 00:03:57,709 --> 00:03:59,668 ‫כן. את מספרת לי?‬ 52 00:04:00,918 --> 00:04:04,334 ‫הרגע ראיתי את הסוהרת של הסופרמקס מחייכת.‬ 53 00:04:04,418 --> 00:04:06,376 ‫כן? אז מה?‬ 54 00:04:06,876 --> 00:04:08,209 ‫זה מרגיש לא בסדר.‬ 55 00:04:16,334 --> 00:04:17,293 ‫הסוהרת…‬ 56 00:04:20,501 --> 00:04:23,334 ‫למה אכפת לך כל כך מהשממה החדשה?‬ 57 00:04:24,293 --> 00:04:26,626 ‫בהנחה שמקום כזה קיים בכלל?‬ 58 00:04:26,709 --> 00:04:29,959 ‫השממה החדשה היא אמיתית. תאמין לי.‬ 59 00:04:30,709 --> 00:04:33,376 ‫אתה לא היחיד שנאלץ לזחול לפסגה.‬ 60 00:04:35,168 --> 00:04:36,959 ‫אני נולדתי בשממה.‬ 61 00:04:37,751 --> 00:04:41,251 ‫זה הבית שלי. ואני אציל את אנשיי.‬ 62 00:04:42,126 --> 00:04:46,168 ‫אז מה את? מורדת? מחבלת?‬ 63 00:04:49,834 --> 00:04:51,834 ‫שמי שרה פישר.‬ 64 00:04:53,168 --> 00:04:55,876 ‫פישר. אני מכיר את השם הזה.‬ 65 00:04:56,626 --> 00:04:57,584 ‫כן.‬ 66 00:04:59,626 --> 00:05:06,418 ‫סם פישר,‬ ‫קצין המבצעים המיוחדים האגדי, היה אבא שלי.‬ 67 00:05:08,376 --> 00:05:11,959 ‫הוא היה מוכן לעשות הכול‬ ‫כדי להוציא אותי מהשממה.‬ 68 00:05:12,918 --> 00:05:14,751 ‫להעניק לי חיים טובים יותר.‬ 69 00:05:15,293 --> 00:05:17,501 ‫שיהיה לכם יום מגניב, אזרחים.‬ 70 00:05:22,959 --> 00:05:24,168 ‫שרה?‬ 71 00:05:28,501 --> 00:05:29,418 ‫שרה.‬ 72 00:05:30,751 --> 00:05:33,418 ‫אל תתרחקי. תחזיקי לי את היד.‬ 73 00:05:33,501 --> 00:05:35,501 ‫הערב ב"דוח עדן":‬ 74 00:05:35,584 --> 00:05:39,334 ‫מבט בלעדי על האופן שבו‬ ‫החדשנות של עדן בתחום המציאות המדומה‬ 75 00:05:39,418 --> 00:05:42,376 ‫הופכת את בתי הכלא לאנושיים עוד יותר.‬ 76 00:05:42,459 --> 00:05:45,668 ‫כאן, במתקן המציאות המדומה החדשני‬ ‫של אזור השממה,‬ 77 00:05:45,751 --> 00:05:48,334 ‫גופי האסירים מתוחזקים ביעילות‬ 78 00:05:48,418 --> 00:05:53,168 ‫בזמן שמוחם נתרם למען תרומות חיוביות לחברה.‬ 79 00:05:53,251 --> 00:05:55,459 ‫השיטה לא רק בטוחה יותר -‬ 80 00:05:55,543 --> 00:05:58,584 ‫תודות לחומרי התזונה‬ ‫שמוצו מתאי צמחים משוכפלים‬ 81 00:05:58,668 --> 00:06:01,584 ‫ושרתי מציאות מדומה‬ ‫המופעלים על ידי אנרגיה סולרית,‬ 82 00:06:01,668 --> 00:06:05,043 ‫העלות של שיכון האסירים היא אפסית!‬ 83 00:06:05,126 --> 00:06:08,168 ‫זה שדרוג מדופלם של עדן!‬ 84 00:06:17,543 --> 00:06:19,918 ‫אל תדאגי. יהיה בסדר.‬ 85 00:06:29,418 --> 00:06:30,668 ‫זה אמור להיות המקום.‬ 86 00:06:34,376 --> 00:06:35,418 ‫סיסמה?‬ 87 00:06:36,709 --> 00:06:38,626 ‫יש לי 99 בעיות…‬ 88 00:06:38,709 --> 00:06:41,084 ‫אבל היציאה מהשממה היא לא אחת מהן.‬ 89 00:06:42,293 --> 00:06:43,626 ‫אתה זירו?‬ 90 00:06:43,709 --> 00:06:48,001 ‫כן, אבל תשכחו מהכינוי העלוב הזה.‬ ‫אתם יכולים לקרוא לי מרקוס.‬ 91 00:06:50,001 --> 00:06:51,459 ‫הכרת את הולוויי?‬ 92 00:06:51,543 --> 00:06:55,168 ‫פגשתי אותו רק פעם אחת.‬ ‫הוא היה שונה מאוד אז.‬ 93 00:07:20,668 --> 00:07:23,918 ‫זה רנץ'. הוא יותר ידידותי ממה שהוא נראה.‬ 94 00:07:24,001 --> 00:07:25,043 ‫היי, ילדה.‬ 95 00:07:25,126 --> 00:07:28,959 ‫ברוכה הבאה למאורה‬ ‫של קולקטיב ההאקרים הבלתי חוקי בעליל שלנו.‬ 96 00:07:29,501 --> 00:07:30,918 ‫אולי ידידותי מדי.‬ 97 00:07:32,001 --> 00:07:35,168 ‫אתה בטוח שהאיש הזה בסדר?‬ ‫הוא נראה כמו שוטר סמוי.‬ 98 00:07:35,251 --> 00:07:38,543 ‫חוץ מזה ששוטר סמוי היה יודע‬ ‫לא להיראות כל כך כמו שוטר סמוי.‬ 99 00:07:38,626 --> 00:07:41,376 ‫טוב, תכף נגלה בדיוק מה הוא.‬ 100 00:07:44,126 --> 00:07:50,168 ‫טוב. אז, סמואל ליאו פישר. נעים מאוד.‬ 101 00:07:50,876 --> 00:07:52,126 ‫אז אתה איש צבא?‬ 102 00:07:52,209 --> 00:07:55,918 ‫צבא ארה"ב, כן. בתקופה שבה הייתה כאן מדינה.‬ 103 00:07:56,418 --> 00:07:58,043 ‫כזו שהייתה לנו השפעה עליה.‬ 104 00:07:58,751 --> 00:08:00,209 ‫כן, בדיחה טובה.‬ 105 00:08:00,293 --> 00:08:01,918 ‫היי, אל תצחק.‬ 106 00:08:02,001 --> 00:08:03,543 ‫לפי קבצי המשימה האלה,‬ 107 00:08:03,626 --> 00:08:06,834 ‫יש לנו פה גיבור אמריקאי אמיתי ב-100%.‬ 108 00:08:06,918 --> 00:08:09,959 ‫אז, הולוויי, אתה יכול לעשות את זה?‬ 109 00:08:10,043 --> 00:08:13,376 ‫זה לא בשבילי.‬ ‫אני יודע שהחיים שהיו לי הסתיימו.‬ 110 00:08:14,334 --> 00:08:16,501 ‫זה בשבילה. מגיע לה טוב יותר.‬ 111 00:08:21,168 --> 00:08:22,876 ‫איך קוראים לך, חמודה?‬ 112 00:08:23,418 --> 00:08:24,751 ‫שרה.‬ 113 00:08:24,834 --> 00:08:28,084 ‫טוב, שרה הקטנה. זה בשבילך.‬ 114 00:08:30,334 --> 00:08:31,793 ‫ו… זהו.‬ 115 00:08:31,876 --> 00:08:34,209 ‫הסטטוס החתרני שלכם נמחק.‬ 116 00:08:34,293 --> 00:08:36,543 ‫אתם יכולים לחצות את הגבול,‬ ‫ואף אחד לא ישים לב.‬ 117 00:08:36,626 --> 00:08:40,376 ‫תודה רבה, מרקוס.‬ ‫שרה, תהיי ילדה טובה.‬ 118 00:08:40,459 --> 00:08:42,418 ‫תגידי תודה למר הולוויי.‬ 119 00:08:42,918 --> 00:08:46,251 ‫פאק! קוד אדום.‬ ‫עלינו ברשתות של הרובו-שוטרים.‬ 120 00:08:46,334 --> 00:08:47,793 ‫הם בדרך לכאן עכשיו!‬ 121 00:08:47,876 --> 00:08:49,043 ‫מלשן.‬ 122 00:08:51,459 --> 00:08:53,043 ‫טי-בון, לא!‬ 123 00:08:57,001 --> 00:09:01,293 ‫כל ילד של ריימן מצהיר בשבועה.‬ ‫אנחנו העיניים והאוזניים של ריימן.‬ 124 00:09:01,376 --> 00:09:03,834 ‫אנחנו מדווחים על כל דבר שנראה חשוד.‬ 125 00:09:03,918 --> 00:09:07,251 ‫ואנחנו תמיד מציבים את עדן במקום הראשון.‬ ‫-שרה, לא.‬ 126 00:09:08,251 --> 00:09:10,334 ‫אפילו לפני אימא ואבא.‬ 127 00:09:10,418 --> 00:09:11,876 ‫רוצו!‬ 128 00:09:15,751 --> 00:09:16,918 ‫שרה! למה?‬ 129 00:09:17,459 --> 00:09:19,293 ‫כי חייבים לעשות את הדבר הנכון.‬ 130 00:09:21,543 --> 00:09:23,251 ‫תתרחקו!‬ ‫-מהר! למקומות!‬ 131 00:09:23,334 --> 00:09:24,376 ‫שיט.‬ 132 00:09:28,543 --> 00:09:29,376 ‫עזוב אותי!‬ 133 00:09:29,459 --> 00:09:31,543 ‫תוריד את הידיים!‬ ‫-אל תיגע בי!‬ 134 00:09:44,834 --> 00:09:47,168 ‫תזיז את התחת הטרוריסטי שלך! זוז!‬ 135 00:09:51,168 --> 00:09:54,209 ‫שיט. הילדה המחורבנת הזאת.‬ 136 00:09:54,293 --> 00:09:55,626 ‫היי, תעזוב אותו!‬ 137 00:09:55,709 --> 00:09:57,918 ‫חלומות מתוקים, בן זונה.‬ ‫-מה אתה עושה?‬ 138 00:10:01,793 --> 00:10:04,293 ‫ברוכים הבאים למתקן המציאות המדומה.‬ 139 00:10:05,209 --> 00:10:07,209 ‫מה השטויות האלה, לעזאזל?‬ 140 00:10:08,084 --> 00:10:12,334 ‫כשהנוסע שלכם עולה,‬ ‫פשוט עקבו אחרי החיצים עד ליעד שלכם.‬ 141 00:10:13,584 --> 00:10:14,918 ‫זה מטומטם.‬ 142 00:10:15,001 --> 00:10:17,043 ‫ואתם חייבים להגיע בזמן!‬ 143 00:10:18,001 --> 00:10:19,251 ‫רוצים לשחק?‬ 144 00:10:19,334 --> 00:10:21,709 ‫לא. לך לעזאזל, ראש מרחף מחורבן.‬ 145 00:10:25,751 --> 00:10:27,626 ‫טוב. בסדר.‬ 146 00:10:27,709 --> 00:10:29,084 ‫- רוצה לשחק?‬ ‫כן -‬ 147 00:10:29,168 --> 00:10:30,793 ‫הבא את הנוסעים ליעדם.‬ 148 00:10:31,418 --> 00:10:32,501 ‫מה לעזאזל?‬ 149 00:10:34,126 --> 00:10:36,043 ‫כיוון לא נכון. סע בעקבות החיצים.‬ 150 00:10:36,126 --> 00:10:40,334 ‫אני לא מוכן לזה. איך נוסעים אחורה?‬ ‫מה? המשחק הזה מעפן.‬ 151 00:10:44,376 --> 00:10:45,876 ‫מה לעזאזל?‬ 152 00:10:49,043 --> 00:10:50,543 ‫לפנות ימינה. טוב.‬ 153 00:10:51,084 --> 00:10:52,043 ‫פאק.‬ 154 00:10:53,209 --> 00:10:57,168 ‫לא. אוי, לא. קדימה. כמעט.‬ 155 00:10:58,459 --> 00:10:59,793 ‫- נגמר הזמן -‬ 156 00:10:59,876 --> 00:11:01,293 ‫נגמר הזמן.‬ ‫-לא! בבקשה!‬ 157 00:11:01,876 --> 00:11:02,876 ‫אוי, לא.‬ 158 00:11:06,001 --> 00:11:06,834 ‫לעזאזל!‬ 159 00:11:06,918 --> 00:11:09,084 ‫נוסע חדש מגיע!‬ 160 00:11:15,793 --> 00:11:17,418 ‫פאק. אלוהים.‬ 161 00:11:17,501 --> 00:11:20,709 ‫עקוב אחרי החיצים. הצלחה!‬ 162 00:11:26,043 --> 00:11:27,918 ‫נוסעת חדשה מגיעה!‬ 163 00:11:28,834 --> 00:11:30,001 ‫נו, באמת.‬ 164 00:11:30,084 --> 00:11:35,959 ‫פשוט עקוב אחרי החיצים. הבא את הנוסעת ליעד.‬ 165 00:11:36,793 --> 00:11:39,043 ‫זה היה הכלא הווירטואלי של עדן.‬ 166 00:11:39,126 --> 00:11:43,501 ‫הם אילצו אנשים‬ ‫לשחק משחק וידאו מחורבן, לנצח.‬ 167 00:11:43,584 --> 00:11:47,168 ‫כן. המשחק שהחזיק את המערכת שלהם במקומה.‬ 168 00:11:47,251 --> 00:11:51,084 ‫השיקום השלֵו במתקן המציאות המדומה היה שקר.‬ 169 00:11:51,168 --> 00:11:57,626 ‫לכל רובוט, כל רחפן, כל מכונית אוטונומית,‬ 170 00:11:58,418 --> 00:12:01,001 ‫עדן הכניסה את מוחו של עבד דיגיטלי,‬ 171 00:12:01,709 --> 00:12:04,584 ‫שעונה ואולץ לשחק את המשחק.‬ 172 00:12:07,626 --> 00:12:10,959 ‫הושלכו לכלא‬ ‫ואולצו לעבוד בעבודה שמחרבת את הנשמה.‬ 173 00:12:11,876 --> 00:12:13,126 ‫נשמע מוכר.‬ 174 00:12:13,626 --> 00:12:19,918 ‫כן. כן, ניצלתי את המעמד שלי.‬ ‫ניצלתי אותך כדי לנסות להביא לשינוי.‬ 175 00:12:20,709 --> 00:12:23,126 ‫התחרטתי, לא יצאתי מדעתי.‬ 176 00:12:23,209 --> 00:12:26,043 ‫אני יודעת מתי לנצל יתרון טקטי.‬ 177 00:12:27,251 --> 00:12:28,293 ‫טוב.‬ 178 00:12:29,959 --> 00:12:33,501 ‫איך את יכולה להיות בטוחה כל כך‬ ‫במה שקרה שם להולוויי?‬ 179 00:12:33,584 --> 00:12:37,584 ‫ראיתי את דוחות המודיעין של עדן.‬ ‫כל מה שבשממה עובר עריכה.‬ 180 00:12:38,793 --> 00:12:40,418 ‫יש לי מקורות משלי.‬ 181 00:12:43,376 --> 00:12:46,959 ‫- מחנה טירונות עדן‬ ‫8 שנים לאחר מכן -‬ 182 00:13:00,126 --> 00:13:00,959 ‫פאק.‬ 183 00:13:01,043 --> 00:13:01,876 ‫- סם‬ ‫שיחה נכנסת -‬ 184 00:13:03,501 --> 00:13:04,584 ‫מה?‬ 185 00:13:04,668 --> 00:13:08,376 ‫אה, אני בסדר. מה שלומך, שרה?‬ 186 00:13:08,959 --> 00:13:10,584 ‫אני עסוקה, אבא.‬ 187 00:13:11,084 --> 00:13:12,834 ‫אל תדאגי. אעשה את זה קצר.‬ 188 00:13:13,459 --> 00:13:15,376 ‫קיבלת את המתנה שלי?‬ 189 00:13:15,459 --> 00:13:20,084 ‫כן, קיבלתי את המתנה.‬ ‫נחמד מאוד מצידך. תודה.‬ 190 00:13:20,668 --> 00:13:23,418 ‫בשמחה. היה לי אחד נוסף בכל מקרה.‬ 191 00:13:23,501 --> 00:13:27,418 ‫חשבתי שזה יעזור לך במחנה.‬ ‫אני מקווה שזה ייתן לך יתרון.‬ 192 00:13:27,501 --> 00:13:30,918 ‫אל תדאג ליתרון שלי.‬ ‫אני הראשונה בכיתה, בפער גדול.‬ 193 00:13:31,001 --> 00:13:34,001 ‫זה… מעולה.‬ ‫-כן. ובגלל שקיבלתי את הציונים הכי גבוהים,‬ 194 00:13:34,084 --> 00:13:38,168 ‫נבחרתי לתוכנית ההשבחה הקיברנטית.‬ ‫אז אהיה מהירה יותר, חזקה יותר…‬ 195 00:13:38,251 --> 00:13:43,126 ‫רגע. השבחה קיברנטית? שרה!‬ ‫-אבא, אתה לא מבין. זו הזדמנות אדירה.‬ 196 00:13:43,209 --> 00:13:47,709 ‫שרה, תתני למנוולים האלה‬ ‫לחתוך אותך ולהפוך אותך לקיבורגית מחורבנת?‬ 197 00:13:48,584 --> 00:13:50,834 ‫בזכות המנוולים האלה, יצאתי מהשממה.‬ 198 00:13:50,918 --> 00:13:53,918 ‫ואם עדן הייתה גרועה כל כך,‬ ‫היית בכלא, לא בשירות המבחן.‬ 199 00:13:54,001 --> 00:13:57,001 ‫אה, כן. אז אני צריך‬ ‫להודות על מזלי הטוב ולהגיד תודה?‬ 200 00:13:57,084 --> 00:13:59,626 ‫כן! אתה צריך לשמוח שנותנים לי הזדמנות,‬ 201 00:13:59,709 --> 00:14:02,209 ‫למרות שאני הבת של בוגד!‬ 202 00:14:08,584 --> 00:14:12,168 ‫שרה, בבקשה, אל תעשי את זה.‬ 203 00:14:12,251 --> 00:14:14,251 ‫אני נלחמת למען מה שאני מאמינה בו.‬ 204 00:14:15,168 --> 00:14:17,959 ‫אתה עשית את אותו הדבר‬ ‫למען מדינה שזה לא הגיע לה.‬ 205 00:14:20,043 --> 00:14:23,959 ‫כן. אולי אמריקה‬ ‫מעולם לא ייצגה את הערכים שבהם האמנתי.‬ 206 00:14:24,793 --> 00:14:26,793 ‫אבל היה שווה להילחם למענם.‬ 207 00:14:27,584 --> 00:14:30,043 ‫והאמת היא שעדיין שווה.‬ 208 00:14:30,126 --> 00:14:31,376 ‫מה זאת אומרת?‬ 209 00:14:32,126 --> 00:14:34,876 ‫אדם טוב נרקב בגיהינום בגללי.‬ 210 00:14:34,959 --> 00:14:38,293 ‫זו האחריות שלי לתקן את המצב.‬ 211 00:14:39,084 --> 00:14:42,584 ‫הולוויי? אבא, איפה אתה עכשיו? אבא?‬ 212 00:14:44,584 --> 00:14:48,543 ‫להתראות, שרה. תמיד אוהב אותך.‬ 213 00:14:50,084 --> 00:14:51,168 ‫שיט!‬ 214 00:15:49,834 --> 00:15:53,334 ‫היי, חבר.‬ ‫לא חסרים לך כמה חלקים?‬ 215 00:15:53,418 --> 00:15:57,084 ‫מצחיק.‬ ‫בדיוק עמדתי להגיד לכם את אותו הדבר.‬ 216 00:16:30,918 --> 00:16:33,543 ‫לעקוב אחרי החיצים. לעקוב אחרי החיצים.‬ 217 00:16:33,626 --> 00:16:37,584 ‫אני חייב להביא את הנוסעת ליעד.‬ ‫לעקוב אחרי החיצים.‬ 218 00:16:37,668 --> 00:16:40,793 ‫אוי, לא. בבקשה!‬ 219 00:16:40,876 --> 00:16:44,501 ‫אני נוסע לפי החיצים. לא! בבקשה! לא!‬ 220 00:16:47,293 --> 00:16:49,209 ‫- כבוי -‬ 221 00:16:50,043 --> 00:16:51,709 ‫איפה… מה…‬ 222 00:16:55,459 --> 00:16:58,626 ‫הולוויי, אתה בסדר? אתה יכול ללכת?‬ 223 00:16:59,459 --> 00:17:01,334 ‫אני לא יודע.‬ 224 00:17:01,876 --> 00:17:06,793 ‫כדאי שתתאושש הרבה יותר מהר,‬ ‫כי אני אזדקק לרגליים האלה.‬ 225 00:17:11,251 --> 00:17:12,168 ‫משמאלך.‬ 226 00:17:15,209 --> 00:17:16,168 ‫עצור כאן.‬ 227 00:17:22,459 --> 00:17:23,418 ‫תחזיק חזק.‬ 228 00:17:58,834 --> 00:18:01,459 ‫תודה שהוצאת אותי משם.‬ 229 00:18:02,293 --> 00:18:05,001 ‫טוב, היית שם בגלל הבת שלי.‬ 230 00:18:05,709 --> 00:18:07,168 ‫לא הייתה לי ברירה.‬ 231 00:18:07,709 --> 00:18:09,209 ‫ביצעתי את חובתי.‬ 232 00:18:11,834 --> 00:18:14,126 ‫אתם עדיין בקשר?‬ 233 00:18:14,834 --> 00:18:16,501 ‫אני חושש שכבר לא.‬ 234 00:18:17,084 --> 00:18:20,709 ‫היא בצבא עכשיו. עדן עשתה לה שטיפת מוח.‬ 235 00:18:21,834 --> 00:18:25,459 ‫אני חושב שאם אי פעם ניפגש שוב,‬ ‫היא תירה לי כדור בראש.‬ 236 00:18:26,459 --> 00:18:29,793 ‫אוי. זה מבאס.‬ 237 00:18:31,376 --> 00:18:35,168 ‫אתה צריך לנוח. אתה אדם חופשי עכשיו.‬ 238 00:18:37,834 --> 00:18:38,793 ‫כן.‬ 239 00:18:41,584 --> 00:18:43,918 ‫חופשי. תגיד, פישר.‬ 240 00:18:44,959 --> 00:18:46,626 ‫מה הטעם להיות חופשי‬ 241 00:18:46,709 --> 00:18:49,334 ‫בידיעה שהחברים שלי עדיין תקועים שם?‬ 242 00:18:50,293 --> 00:18:51,793 ‫בגיהינום הזה?‬ 243 00:18:52,876 --> 00:18:57,876 ‫דד-סק היא המשפחה שלי.‬ ‫זה הדבר היחיד שאי פעם היה לי.‬ 244 00:19:00,001 --> 00:19:03,751 ‫אני חייב להוציא אותם משם. אני חייב לחזור.‬ 245 00:19:08,793 --> 00:19:12,293 ‫טוב, מעולם לא השארתי אדם מאחור.‬ 246 00:19:17,751 --> 00:19:22,126 ‫רגע. את רוצה להגיד לי‬ ‫שאבא שלך עזר להולוויי?‬ 247 00:19:22,209 --> 00:19:25,043 ‫כן. הם התארגנו במשך חודשים.‬ 248 00:19:25,126 --> 00:19:30,001 ‫הולוויי ניצל את הכריזמה הטבעית שלו‬ ‫כדי לאסוף עוד ועוד אנשים.‬ 249 00:19:30,084 --> 00:19:33,918 ‫אבא שלי השתמש במיומנויות הצבאיות שלו‬ ‫כדי להכשיר אנשים ולתכנן את המתקפה.‬ 250 00:19:34,001 --> 00:19:39,293 ‫ומה שהתחיל כתוכנית הבריחה‬ ‫המסוכנת ביותר בהיסטוריה של עדן, הפך בסוף…‬ 251 00:19:39,376 --> 00:19:41,043 ‫להתקוממות של השממה.‬ 252 00:19:41,793 --> 00:19:43,834 ‫כן. למהפכה.‬ 253 00:19:43,918 --> 00:19:47,959 ‫הולוויי התחיל‬ ‫להפיץ את המסר שלו לבתים בעדן,‬ 254 00:19:48,043 --> 00:19:51,751 ‫פרץ לאות הטלוויזיה‬ ‫וחשף את האמת המכוערת של עדן.‬ 255 00:19:51,834 --> 00:19:55,001 ‫כמובן שהדירקטוריון‬ ‫לא היה יכול לאפשר את זה…‬ 256 00:19:55,084 --> 00:19:57,251 ‫…התגובה לאיום הטרור הזה תהיה תקיפה,‬ 257 00:19:57,334 --> 00:20:01,334 ‫כדי להגן על בטחונו וקדושתו‬ ‫של אורח החיים של עדן.‬ 258 00:20:07,501 --> 00:20:10,834 ‫כשצפיתי בנקודות המהבהבות על המסך‬ 259 00:20:10,918 --> 00:20:14,001 ‫ועומדות לקחת את חייהם של רבים כל כך…‬ 260 00:20:15,043 --> 00:20:18,168 ‫שאלתי את עצמי לראשונה…‬ 261 00:20:25,834 --> 00:20:28,209 ‫האם אבא שלי צדק?‬ 262 00:20:30,418 --> 00:20:33,126 ‫חשבתי שוב ושוב‬ ‫על שיחת הטלפון האחרונה שלי איתו.‬ 263 00:20:33,626 --> 00:20:38,709 ‫היו לי כל כך הרבה שאלות. רציתי לדבר איתו.‬ 264 00:20:41,043 --> 00:20:42,459 ‫אבל זה מעולם לא קרה.‬ 265 00:20:45,709 --> 00:20:47,334 ‫כי הוא מת באותו יום.‬ 266 00:20:51,043 --> 00:20:53,584 ‫הוא מת במחשבה ששנאתי אותו.‬ 267 00:20:58,584 --> 00:20:59,626 ‫טוב…‬ 268 00:21:00,709 --> 00:21:03,168 ‫מסתבר שאת לא פסיכית לחלוטין אחרי הכול.‬ 269 00:21:04,751 --> 00:21:05,751 ‫מה לעזאזל?‬ 270 00:21:05,834 --> 00:21:08,418 ‫לייזרהוק, היד שלך, הפנים שלך!‬ ‫-מה?‬ 271 00:21:15,168 --> 00:21:18,251 ‫אלוהים. זה לא הסופרמקס.‬ 272 00:21:20,584 --> 00:21:24,959 ‫זה…‬ ‫-כן. זו כבר לא עדן.‬ 273 00:21:26,376 --> 00:21:28,793 ‫ברוכים הבאים למתקן המציאות המדומה.‬ 274 00:21:30,084 --> 00:21:32,876 ‫מזמן לא התראינו, שרה הקטנה.‬ 275 00:21:45,168 --> 00:21:47,209 ‫- מוקדש לזכרו של כריסטוף ריונו -‬ 276 00:22:41,376 --> 00:22:43,543 ‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬