1 00:00:06,340 --> 00:00:09,469 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:10,887 --> 00:00:17,852 ‫- מבוסס על סיפור אמיתי -‬ 3 00:00:52,428 --> 00:00:55,598 ‫אלוהים, יפה פה כל כך.‬ 4 00:00:56,265 --> 00:00:57,642 ‫גן עדן.‬ 5 00:00:57,725 --> 00:01:00,019 ‫רגע, אז קונים את הבית הזה?‬ 6 00:01:00,103 --> 00:01:03,648 ‫צריך לראות אותו‬ ‫לפני שנדע אם אנחנו רוצים אותו.‬ 7 00:01:03,731 --> 00:01:05,483 ‫אפשר להיכנס ולהביט סביב?‬ 8 00:01:05,566 --> 00:01:08,236 ‫לא, נחלוף על פני הבית במהירות,‬ 9 00:01:08,319 --> 00:01:09,737 ‫ונזרוק עליו את הכסף שלנו.‬ 10 00:01:09,821 --> 00:01:11,280 ‫ככה קונים בית.‬ 11 00:01:11,864 --> 00:01:14,784 ‫תראה את העצים האלה. יפהפיים.‬ 12 00:01:15,660 --> 00:01:18,371 ‫בטח יש פה מועדון קאנטרי בסביבה, נכון?‬ 13 00:01:23,709 --> 00:01:26,462 ‫טוב, מתקרבים אליו. הנה הוא.‬ 14 00:01:27,004 --> 00:01:29,465 ‫אלוהים. זה הבית?‬ 15 00:01:30,216 --> 00:01:32,927 ‫מותק, אני לא מאמינה.‬ 16 00:01:44,355 --> 00:01:47,733 ‫היי, קרטר, לא נתרוצץ כמו חיות, טוב?‬ 17 00:01:53,197 --> 00:01:56,450 ‫אלוהים, הוא אפילו יפה יותר מהתמונות.‬ 18 00:01:56,534 --> 00:01:58,786 ‫אמרתי לך.‬ ‫-הוא מהמם!‬ 19 00:01:58,870 --> 00:02:01,581 ‫נוף של האגם, גישה לאגם.‬ 20 00:02:01,664 --> 00:02:03,749 ‫אמרת גישה לאגם, מר בראנוק?‬ 21 00:02:03,833 --> 00:02:04,959 ‫אכן, גברת בראנוק.‬ 22 00:02:09,964 --> 00:02:13,759 ‫היי, אלי, את קוראת‬ ‫את "גאווה ודעה קדומה" בטלפון?‬ 23 00:02:13,843 --> 00:02:15,887 ‫אני מסמסת תמונות של הבית החדש שלנו.‬ 24 00:02:16,429 --> 00:02:19,223 ‫הוא לא הבית שלנו… עדיין.‬ 25 00:02:20,600 --> 00:02:21,434 ‫היי.‬ 26 00:02:21,934 --> 00:02:22,977 ‫מי הבחור הזה?‬ 27 00:02:24,896 --> 00:02:26,522 ‫גם הוא מעוניין בבית, חבר.‬ 28 00:02:26,606 --> 00:02:28,524 ‫כדאי שתיכנס ותפחיד אותו.‬ 29 00:02:30,902 --> 00:02:35,239 ‫בחייך, אלי. שימי את זה בצד או שזה שלי.‬ ‫-מהר. אתם איטיים.‬ 30 00:02:39,327 --> 00:02:41,204 ‫אולי תביטי סביב?‬ ‫-טוב.‬ 31 00:02:45,041 --> 00:02:46,459 ‫הוא טיפה סטרילי.‬ 32 00:02:46,542 --> 00:02:48,961 ‫תוכלי להפוך אותו למושלם, נכון?‬ 33 00:02:49,045 --> 00:02:50,004 ‫כמו תמיד.‬ 34 00:02:50,671 --> 00:02:51,589 ‫די.‬ 35 00:02:52,965 --> 00:02:55,551 ‫אוודא שלא ישמידו את הבית.‬ ‫-טוב.‬ 36 00:03:01,766 --> 00:03:03,768 ‫מה דעתך, ילדה?‬ ‫-יש בריכה.‬ 37 00:03:05,770 --> 00:03:07,980 ‫טוב, ג'ספר, זמן ללכת הביתה.‬ 38 00:03:08,773 --> 00:03:11,609 ‫קדימה, ג'ספר. בוא.‬ 39 00:03:11,692 --> 00:03:13,861 ‫זמן לעזוב. בוא פשוט…‬ 40 00:03:13,945 --> 00:03:16,280 ‫ג'ספר, אני עוזבת בלעדיך. אני…‬ 41 00:03:17,031 --> 00:03:19,200 ‫היי. ג'ספר, תגיד שלום.‬ 42 00:03:21,577 --> 00:03:23,287 ‫שלום.‬ ‫-היי.‬ 43 00:03:23,371 --> 00:03:27,541 ‫שלד של תינוק כולל 100 עצמות יותר‬ ‫מאשר שלד של מבוגר.‬ 44 00:03:32,546 --> 00:03:36,884 ‫מעלית המזון הזו. היא אוצר לאומי.‬ 45 00:03:36,968 --> 00:03:40,137 ‫אני נשיאת אגודת השימור המקומית,‬ 46 00:03:40,221 --> 00:03:43,808 ‫וניהלנו 14 פגישות על המעלית בלבד.‬ 47 00:03:47,478 --> 00:03:49,021 ‫היא אוצר לאומי.‬ 48 00:03:51,065 --> 00:03:52,066 ‫בית מקסים.‬ 49 00:03:54,485 --> 00:03:58,364 ‫תוציאי את הטלפון. תגגלי "מעלית מזון".‬ 50 00:04:04,537 --> 00:04:06,747 ‫שלום.‬ ‫-שלום.‬ 51 00:04:07,790 --> 00:04:10,376 ‫תירשמי, בבקשה?‬ ‫-כן, בטח.‬ 52 00:04:14,964 --> 00:04:15,798 ‫קארן?‬ 53 00:04:19,093 --> 00:04:21,304 ‫נורה? נורה מילר?‬ 54 00:04:21,387 --> 00:04:22,972 ‫אלוהים.‬ 55 00:04:23,055 --> 00:04:25,224 ‫לא יכול להיות!‬ 56 00:04:26,100 --> 00:04:27,560 ‫זה מדהים.‬ 57 00:04:27,643 --> 00:04:28,978 ‫אלוהים.‬ ‫-מה שלומך?‬ 58 00:04:29,061 --> 00:04:31,439 ‫מיליון שנה לא ראיתי אותך.‬ ‫-רגע…‬ 59 00:04:31,522 --> 00:04:33,482 ‫את מראה את הבית הזה?‬ ‫-כן.‬ 60 00:04:33,566 --> 00:04:35,693 ‫לא התראינו מאז ביה"ס לעיצוב, נכון?‬ 61 00:04:35,776 --> 00:04:36,610 ‫נכון.‬ 62 00:04:36,694 --> 00:04:38,988 ‫אלוהים, את נראית נפלא.‬ 63 00:04:39,071 --> 00:04:40,906 ‫בחייך. את. את נראית מדהים.‬ 64 00:04:41,449 --> 00:04:43,868 ‫ועכשיו שמי נורה בראנוק,‬ 65 00:04:43,951 --> 00:04:46,495 ‫מה שעדיין נשמע לי מוזר.‬ 66 00:04:46,579 --> 00:04:48,456 ‫מה איתך? היית נשואה, נכון?‬ 67 00:04:48,539 --> 00:04:49,790 ‫הייתי נשואה, כן.‬ 68 00:04:50,416 --> 00:04:53,294 ‫סיפור ארוך, אבל בכל מקרה, מה איתך?‬ ‫-מצטערת.‬ 69 00:04:53,377 --> 00:04:56,672 ‫לא דמיינתי שבסוף תגיעי לפרברים‬ 70 00:04:56,756 --> 00:04:59,425 ‫כי היית חובבת טבע לפני שזה היה אופנתי.‬ 71 00:04:59,508 --> 00:05:00,509 ‫לא נכון.‬ 72 00:05:00,593 --> 00:05:02,428 ‫ראיתי את הכתבה עלייך ב"טיימס".‬ 73 00:05:02,511 --> 00:05:05,514 ‫כלומר, אלוהים, איזו תערוכה ענקית בגלריה.‬ 74 00:05:05,598 --> 00:05:09,101 ‫תערוכת היחיד הראשונה שלי,‬ ‫קרמיקה בגלריה חדשה בטרייבקה.‬ 75 00:05:09,185 --> 00:05:11,228 ‫את משחקת אותה.‬ 76 00:05:11,312 --> 00:05:14,732 ‫כי תראי אותי, אני לא.‬ ‫אני כאילו, "זין על אמנות".‬ 77 00:05:14,815 --> 00:05:18,069 ‫כן, פשוט אתחתן עם כסף.‬ ‫זה פשוט קל יותר ככה.‬ 78 00:05:20,613 --> 00:05:21,447 ‫היי.‬ 79 00:05:24,033 --> 00:05:25,034 ‫אבא!‬ 80 00:05:26,243 --> 00:05:27,078 ‫כן, חבר.‬ 81 00:05:27,161 --> 00:05:29,455 ‫תראה, מעלית.‬ 82 00:05:29,538 --> 00:05:32,541 ‫האמת שקוראים לה מעלית מזון,‬ ‫בדיוק ביררתי עליה.‬ 83 00:05:32,625 --> 00:05:36,212 ‫היא נועדה לשנע אוכל בין הקומות.‬ 84 00:05:36,837 --> 00:05:38,672 ‫זה מגניב כל כך.‬ ‫-אני יודע.‬ 85 00:05:38,756 --> 00:05:39,965 ‫שננסה אותה?‬ 86 00:05:40,633 --> 00:05:42,635 ‫זה רעיון נהדר. כן, רוץ למעלה.‬ 87 00:05:43,386 --> 00:05:44,303 ‫אשלח אותה למעלה.‬ 88 00:05:56,857 --> 00:05:57,691 ‫מעולה.‬ 89 00:06:14,959 --> 00:06:17,878 ‫אימא'לה! אבא, אל תעשה את זה.‬ 90 00:06:17,962 --> 00:06:20,131 ‫היי, את בסדר? מה העניין?‬ 91 00:06:20,965 --> 00:06:22,174 ‫זה כלום, אני פשוט…‬ 92 00:06:23,509 --> 00:06:24,510 ‫את לא מתה עליו.‬ 93 00:06:25,177 --> 00:06:26,387 ‫הוא לא רע.‬ ‫-מה העניין?‬ 94 00:06:26,470 --> 00:06:27,972 ‫אתגעגע לכל החברים שלי.‬ 95 00:06:28,472 --> 00:06:29,306 ‫בובה…‬ 96 00:06:30,099 --> 00:06:32,435 ‫נהיה בסך הכול במרחק שעה מהעיר.‬ 97 00:06:32,518 --> 00:06:34,979 ‫וגם ככה את לא מדברת איתם פנים אל פנים.‬ 98 00:06:35,062 --> 00:06:38,941 ‫זה תמיד בטיק טוק ובסנאפ קראקל וב…‬ 99 00:06:39,024 --> 00:06:42,236 ‫מה שעושה אותו ייחודי באמת…‬ 100 00:06:42,319 --> 00:06:44,572 ‫זה בית מתוחכם,‬ 101 00:06:44,655 --> 00:06:46,365 ‫אבל הוא נשי מאוד,‬ 102 00:06:46,449 --> 00:06:48,159 ‫ונדיר שרואים את זה.‬ ‫-יפהפה.‬ 103 00:06:48,242 --> 00:06:49,410 ‫סליחה.‬ 104 00:06:49,493 --> 00:06:53,414 ‫האם עבדים בנו את הבית הזה? את יודעת?‬ 105 00:06:55,749 --> 00:06:59,420 ‫מה? מאיפה לי לדעת?‬ 106 00:07:00,588 --> 00:07:01,630 ‫חשבתי שאת יודעת.‬ 107 00:07:03,132 --> 00:07:04,133 ‫הוא יפהפה, נכון?‬ 108 00:07:06,844 --> 00:07:08,387 ‫אתם חייבים לראות את הבריכה.‬ 109 00:07:08,471 --> 00:07:10,890 ‫היא כחולה יותר מהאוקיינוס.‬ 110 00:07:18,481 --> 00:07:19,440 ‫נורה, בואי תראי.‬ 111 00:07:41,212 --> 00:07:42,171 ‫הנה הוא.‬ 112 00:07:43,005 --> 00:07:44,590 ‫דין, מותק!‬ 113 00:07:45,174 --> 00:07:46,592 ‫קארן, זה בעלי.‬ 114 00:07:47,259 --> 00:07:50,596 ‫קארן ואני למדנו יחד עיצוב‬ ‫ותנחש מי סוכנת הנדל"ן של הנכס?‬ 115 00:07:50,679 --> 00:07:51,805 ‫את צוחקת.‬ 116 00:07:51,889 --> 00:07:55,059 ‫וה-וה-וי-וה, כלומר… ואו.‬ 117 00:07:55,142 --> 00:07:56,185 ‫תפסיקי.‬ 118 00:07:57,603 --> 00:07:59,063 ‫אז מה דעתך?‬ 119 00:07:59,980 --> 00:08:01,607 ‫כן, אני אוהב אותו.‬ ‫-כן.‬ 120 00:08:02,233 --> 00:08:03,067 ‫אני אוהב אותך.‬ 121 00:08:03,609 --> 00:08:04,860 ‫הו, מותק.‬ 122 00:08:04,944 --> 00:08:06,946 ‫אני רוצה להגיש הצעת מחיר.‬ ‫-מה?‬ 123 00:08:07,029 --> 00:08:09,448 ‫באמת? בכזאת קלות?‬ ‫-כן.‬ 124 00:08:10,032 --> 00:08:11,367 ‫טוב.‬ ‫-כן.‬ 125 00:08:11,450 --> 00:08:15,704 ‫אז בסדר. דברו שניכם,‬ ‫ואני רק צריכה לעדכן אתכם‬ 126 00:08:15,788 --> 00:08:17,957 ‫שיש כבר שתי הצעות נוספות,‬ 127 00:08:18,666 --> 00:08:22,378 ‫ואתם פשוט צריכים להציע מעבר‬ ‫למחיר המבוקש, אז תפתחו את הארנק.‬ 128 00:08:23,462 --> 00:08:24,713 ‫טוב.‬ ‫-תודה, קארן.‬ 129 00:08:28,968 --> 00:08:31,136 ‫בחייך, סטיב. כאן אמריקה, נכון?‬ 130 00:08:31,220 --> 00:08:33,347 ‫כולם קונים בתים שידם אינה משגת.‬ 131 00:08:33,430 --> 00:08:35,182 ‫אתה יודע מה הבעיה?‬ ‫-מה?‬ 132 00:08:35,266 --> 00:08:36,267 ‫פשיטת הרגל.‬ 133 00:08:36,350 --> 00:08:37,560 ‫זה היה לפני עשור.‬ 134 00:08:37,643 --> 00:08:40,062 ‫דין, יש גבול למה שאוכל לעשות.‬ 135 00:08:40,145 --> 00:08:42,314 ‫העניין הוא שעם ההכנסה הנוכחית שלכם,‬ 136 00:08:42,398 --> 00:08:45,150 ‫אתם לא עומדים בקריטריונים‬ ‫להלוואת ענק בגודל הזה.‬ 137 00:08:45,901 --> 00:08:47,945 ‫ואם זו לא תהיה הלוואת ענק?‬ 138 00:08:48,862 --> 00:08:49,697 ‫פשוט…‬ 139 00:08:50,698 --> 00:08:52,408 ‫מה אם נשלם מקדמה גדולה?‬ 140 00:08:53,242 --> 00:08:56,912 ‫כל החסכונות שלנו, ניקח את כל המניות שלנו,‬ 141 00:08:56,996 --> 00:08:59,999 ‫נמכור אותן, תוכנית הפנסיה,‬ ‫ופשוט נפדה הכול.‬ 142 00:09:00,082 --> 00:09:02,209 ‫נשלם הרבה מס הכנסה ונשקיע הכול בבית.‬ 143 00:09:02,293 --> 00:09:04,003 ‫אז זאת לא הלוואת ענק, נכון?‬ 144 00:09:04,086 --> 00:09:05,296 ‫כלומר…‬ ‫-נכון?‬ 145 00:09:05,379 --> 00:09:08,549 ‫אולי, אבל אתה לוקח סיכון אדיר.‬ 146 00:09:08,632 --> 00:09:10,384 ‫אתה חייב לראות את הבית הזה.‬ 147 00:09:11,343 --> 00:09:12,386 ‫הוא על שפת אגם.‬ 148 00:09:13,095 --> 00:09:16,932 ‫בסדר? אין תנועת רכבים,‬ ‫אנשים אפילו לא נועלים דלתות.‬ 149 00:09:17,016 --> 00:09:18,392 ‫בטוח שם, אחי.‬ 150 00:09:18,475 --> 00:09:19,602 ‫בחייך, דין.‬ 151 00:09:19,685 --> 00:09:22,646 ‫חרא יכול לקרות בכל מקום. זה סתם מיתוג.‬ ‫-לא אכפת לי.‬ 152 00:09:23,731 --> 00:09:25,691 ‫אני רוצה שלכל ילד שלי יהיה חדר.‬ 153 00:09:26,609 --> 00:09:29,903 ‫אני רוצה שתהיה להם חצר‬ ‫גדולה מספיק כדי לשחק בה.‬ 154 00:09:29,987 --> 00:09:31,697 ‫בתי הספר טובים יותר.‬ 155 00:09:31,780 --> 00:09:34,658 ‫אעשה מה שצריך כדי לקנות את הבית הזה.‬ 156 00:09:40,039 --> 00:09:43,709 ‫- כעבור שישה שבועות -‬ 157 00:10:14,657 --> 00:10:17,201 ‫- האחים קולינס -‬ 158 00:10:35,260 --> 00:10:37,721 ‫מותק, הגעתי!‬ 159 00:10:41,016 --> 00:10:41,850 ‫מישהו?‬ 160 00:10:55,239 --> 00:10:56,949 ‫היי, אבא?‬ ‫-כן.‬ 161 00:10:57,032 --> 00:10:58,492 ‫איפה הרצועה שלו?‬ 162 00:10:59,243 --> 00:11:00,953 ‫לא יודע, חבר. שאל את אימא.‬ 163 00:11:01,453 --> 00:11:04,081 ‫רק אל תיתן לטפטפון להתרוצץ בבית, טוב?‬ 164 00:11:04,164 --> 00:11:05,916 ‫יש סיבה שקוראים לו ככה.‬ 165 00:11:05,999 --> 00:11:08,210 ‫אני לא רוצה שישתין על הפרקט, טוב?‬ 166 00:11:08,293 --> 00:11:10,129 ‫לא. תוציא אותו, קדימה.‬ 167 00:11:10,212 --> 00:11:11,922 ‫אתה בסדר?‬ ‫-כן.‬ 168 00:11:13,215 --> 00:11:15,384 ‫היי, רגע, אבא. מתי יגיע הפסנתר?‬ 169 00:11:15,467 --> 00:11:17,594 ‫מותק, מביאים אותו עכשיו.‬ 170 00:11:17,678 --> 00:11:20,639 ‫תניחי את הטלפון לרגע‬ ‫ותביטי מבעד לחלון. את תראי.‬ 171 00:11:21,932 --> 00:11:23,058 ‫גם אני אוהב אותך.‬ 172 00:11:23,934 --> 00:11:26,019 ‫- פרננדס ובניו‬ ‫פסנתרי כנף -‬ 173 00:11:31,483 --> 00:11:32,818 ‫תראה את זה.‬ 174 00:11:33,777 --> 00:11:35,028 ‫אלוהים.‬ 175 00:11:37,656 --> 00:11:39,366 ‫יש לנו בעיה כאן.‬ 176 00:11:42,369 --> 00:11:43,662 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 177 00:11:43,746 --> 00:11:46,290 ‫מה דעתך? סיימתי אותם רק בשבוע שעבר.‬ 178 00:11:47,082 --> 00:11:48,041 ‫הכנתי אותם לפה.‬ 179 00:11:48,625 --> 00:11:50,002 ‫אני חושב שהם מושלמים.‬ 180 00:11:52,713 --> 00:11:54,131 ‫אתה מריח את זה?‬ 181 00:11:54,214 --> 00:11:55,090 ‫את מה?‬ 182 00:11:56,467 --> 00:11:59,303 ‫את האוויר. הוא שונה פה.‬ 183 00:12:00,721 --> 00:12:01,889 ‫אני יכולה לנשום.‬ 184 00:12:05,058 --> 00:12:06,852 ‫הכול שונה.‬ 185 00:12:09,897 --> 00:12:14,026 ‫תמיד הרגשתי שאם אעזוב את ניו יורק,‬ ‫הקריירה שלי תתפוגג,‬ 186 00:12:14,109 --> 00:12:19,990 ‫ותראה, התערוכה בגלריה מצליחה כל כך,‬ ‫אני מוכרת פריטים…‬ 187 00:12:20,073 --> 00:12:23,327 ‫זה כאילו, "אלוהים, למה התעכבנו כל כך?"‬ 188 00:12:24,453 --> 00:12:30,042 ‫אה, ומצאתי כיסא של ז'נרט ב-1stDibs.‬ 189 00:12:30,125 --> 00:12:33,337 ‫לא. הסכמנו, נכון? לא נוציא עוד כסף‬ 190 00:12:33,420 --> 00:12:36,006 ‫עד שנשפץ את המטבח והמרתף, טוב?‬ 191 00:12:36,089 --> 00:12:38,884 ‫לא ז'נרט, לא טרז'ט, כלום.‬ 192 00:12:38,967 --> 00:12:39,843 ‫בסדר.‬ 193 00:12:41,345 --> 00:12:44,056 ‫אז איך זה שלך מותר לעקור‬ 194 00:12:44,139 --> 00:12:47,601 ‫משטחי עבודה תקינים לחלוטין משיש לבן?‬ 195 00:12:47,684 --> 00:12:52,481 ‫זה שונה לגמרי כי שיש קררה זה כל כך 2009,‬ 196 00:12:52,564 --> 00:12:55,442 ‫וכשאני מכין את הפסטה המיוחדת שלי‬ 197 00:12:55,526 --> 00:12:58,487 ‫בימי ראשון, עם היין האדום…‬ ‫-אה, כן.‬ 198 00:12:58,570 --> 00:13:01,698 ‫…אני לא רוצה לחשוש שהוא יכתים את השיש.‬ 199 00:13:01,782 --> 00:13:03,367 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 200 00:13:05,327 --> 00:13:07,579 ‫טוב, סגרנו.‬ 201 00:13:09,122 --> 00:13:09,957 ‫בואי הנה.‬ 202 00:13:16,255 --> 00:13:18,131 ‫אנחנו מאושרים, גברת בראנוק?‬ 203 00:13:21,593 --> 00:13:23,554 ‫אני חושבת שכן, מר בראנוק.‬ 204 00:14:11,894 --> 00:14:12,936 ‫היי, מלח.‬ 205 00:14:43,592 --> 00:14:44,468 ‫כן, תעשי…‬ 206 00:14:45,844 --> 00:14:47,971 ‫אימא, את יכולה לעלות שנייה?‬ 207 00:14:48,055 --> 00:14:49,514 ‫אימא גומרת משהו ובאה.‬ 208 00:14:50,766 --> 00:14:51,683 ‫היא גומרת.‬ 209 00:14:51,767 --> 00:14:52,768 ‫סתום.‬ 210 00:14:54,019 --> 00:14:55,145 ‫אלוהים.‬ 211 00:14:56,438 --> 00:14:57,773 ‫נסיים הלילה.‬ ‫-טוב.‬ 212 00:14:57,856 --> 00:14:59,399 ‫כן?‬ ‫-טוב.‬ 213 00:14:59,483 --> 00:15:00,817 ‫כן.‬ ‫-אלוהים.‬ 214 00:15:08,659 --> 00:15:10,202 ‫אני לא שומעת כלום.‬ 215 00:15:10,285 --> 00:15:12,913 ‫אני נשבעת שבוודאות התנגנה פה מוזיקה.‬ 216 00:15:15,040 --> 00:15:16,416 ‫היי, מה קורה?‬ 217 00:15:16,959 --> 00:15:19,586 ‫אלי אמרה שהיא שמעה פה מוזיקה.‬ 218 00:15:19,670 --> 00:15:20,921 ‫שמת אודם?‬ 219 00:15:21,672 --> 00:15:24,758 ‫מאיפה הוא? הרשית לה לשים אודם?‬ 220 00:15:24,841 --> 00:15:26,301 ‫הוא פשוט היה בחדר שלי.‬ 221 00:15:27,135 --> 00:15:30,514 ‫טוב, אולי לא תשימי‬ ‫אודם של מישהי אחרת, טוב?‬ 222 00:15:30,597 --> 00:15:34,267 ‫אולי לא תשימי אודם בכלל?‬ ‫מותק, את עדיין לא בת 16.‬ 223 00:15:34,351 --> 00:15:38,146 ‫אבל כל שאר הבנות בביה"ס…‬ ‫-את לא שאר הבנות, טוב?‬ 224 00:15:38,230 --> 00:15:41,900 ‫עבדנו קשה כשגרנו בעיר‬ ‫כדי להגן עלייך מפני דברים כאלה, נכון?‬ 225 00:15:41,984 --> 00:15:43,610 ‫להגן עליי מפני מה? אודם?‬ 226 00:15:44,695 --> 00:15:45,529 ‫מצחיק מאוד.‬ 227 00:15:45,612 --> 00:15:48,198 ‫פשוט תישארי כמה שיותר קטנה למעננו, בבקשה?‬ 228 00:15:48,281 --> 00:15:50,492 ‫כל עוד את יכולה, בבקשה?‬ ‫-בסדר, טוב.‬ 229 00:15:50,575 --> 00:15:52,285 ‫אוריד אותו.‬ ‫-תודה.‬ 230 00:15:53,078 --> 00:15:54,579 ‫מה הקטע?‬ 231 00:15:55,163 --> 00:15:56,748 ‫היי, חבר'ה, ערב פיצה.‬ 232 00:15:57,582 --> 00:15:58,750 ‫בואו נזמין פיצה.‬ 233 00:16:06,800 --> 00:16:09,219 ‫- 5:00‬ ‫התראה - נודניק -‬ 234 00:16:45,130 --> 00:16:46,882 ‫מותק, איפה שמת את המסנן…‬ 235 00:16:52,387 --> 00:16:54,264 ‫חשבתי שנעלתי את הדלת.‬ 236 00:16:54,347 --> 00:16:55,724 ‫מותק, את לא,‬ 237 00:16:55,807 --> 00:16:58,477 ‫כי הבחור פשוט עמד שם.‬ 238 00:16:58,560 --> 00:16:59,394 ‫ממש מפחיד.‬ 239 00:17:00,228 --> 00:17:02,314 ‫אז אמרת לו שאנחנו מסוגלים‬ 240 00:17:02,397 --> 00:17:05,025 ‫להביא את העיתון שלנו לבד?‬ ‫-כן, בוודאות.‬ 241 00:17:05,108 --> 00:17:06,902 ‫"מר/גברת בראנוק…"‬ ‫-לא נראה לי…‬ 242 00:17:08,028 --> 00:17:11,239 ‫לא יודע. הוא נראה מאותגר שכלית או משהו.‬ 243 00:17:11,323 --> 00:17:13,992 ‫"שכנים חדשים יקרים בשדרה 657.‬ 244 00:17:14,534 --> 00:17:16,661 ‫"הרשו לי לברך אתכם עם בואכם לשכונה.‬ 245 00:17:16,745 --> 00:17:18,538 ‫"איך הגעתם הנה?‬ 246 00:17:18,622 --> 00:17:21,666 ‫"האם הבית בשדרה 657‬ ‫קרא לכם עם כוחו הפנימי?‬ 247 00:17:22,834 --> 00:17:26,588 ‫"זה עשרות שנים שהבית בשדרה 657‬ ‫עומד במוקד המשפחה שלי,‬ 248 00:17:26,671 --> 00:17:28,548 ‫"ועם התקרבות יום הולדתו ה-100‬ 249 00:17:28,632 --> 00:17:31,843 ‫"מינו אותי לצפות בבית‬ ‫ולחכות לביאתו השנייה.‬ 250 00:17:31,927 --> 00:17:34,763 ‫"מישהו צפה בבית בשנות ה-20‬ 251 00:17:34,846 --> 00:17:37,432 ‫"ומישהו אחר צפה בשנות ה-60.‬ 252 00:17:37,516 --> 00:17:40,936 ‫"כעת הגיע התור שלי.‬ ‫האם אתם מכירים את ההיסטוריה של הבית?‬ 253 00:17:41,019 --> 00:17:43,897 ‫"האם אתם יודעים מה שוכן‬ ‫בין קירות שדרה 657?"‬ 254 00:17:46,066 --> 00:17:47,984 ‫אני תוהה מה הביא אתכם לכאן.‬ 255 00:17:48,068 --> 00:17:52,155 ‫אני רואה שכבר הצפתם את שדרה 657 בקבלנים‬ 256 00:17:52,239 --> 00:17:54,199 ‫כדי שתוכלו לסיים את המרתף.‬ 257 00:17:54,783 --> 00:17:56,201 ‫למה הוא הושאר במצבו הנוכחי?‬ 258 00:17:56,910 --> 00:18:00,122 ‫אולי הוא עדיין לא מפחיד אתכם,‬ ‫אבל הוא עוד יפחיד.‬ 259 00:18:00,914 --> 00:18:02,499 ‫מה עוד לא סיפרו לכם?‬ 260 00:18:03,500 --> 00:18:06,294 ‫טוב, בואו נלך לבית ספר.‬ ‫-טוב, בואו נזוז.‬ 261 00:18:06,878 --> 00:18:08,171 ‫תאחרו לבי"ס.‬ 262 00:18:11,299 --> 00:18:12,634 ‫חבר'ה, בואו. קדימה.‬ 263 00:18:14,803 --> 00:18:17,305 ‫יש לכם שני ילדים. ראיתי אותם.‬ 264 00:18:18,014 --> 00:18:19,349 ‫האם יש עוד בדרך?‬ 265 00:18:19,933 --> 00:18:21,935 ‫תגידי לג'ק שלא אגיע היום?‬ 266 00:18:22,018 --> 00:18:24,062 ‫יש לי עניין משפחתי. תודה.‬ 267 00:18:25,105 --> 00:18:27,941 ‫"עליכם למלא את הבית בדם צעיר…"‬ 268 00:18:28,024 --> 00:18:29,234 ‫זה טוב יותר בשבילי.‬ 269 00:18:29,860 --> 00:18:32,237 ‫זו הייתה חמדנות שהביאה את ילדיכם לכאן.‬ 270 00:18:32,320 --> 00:18:34,865 ‫ברגע שאדע את שמותיהם, אקרא להם‬ 271 00:18:34,948 --> 00:18:37,200 ‫ואמשוך אותם אליי.‬ ‫-"ואמשוך אותם אליי."‬ 272 00:18:40,370 --> 00:18:41,538 ‫מי אני?‬ 273 00:18:41,621 --> 00:18:44,708 ‫מאות מכוניות חולפות בכל יום.‬ 274 00:18:44,791 --> 00:18:46,126 ‫אולי אני באחת מהן.‬ 275 00:18:46,960 --> 00:18:50,005 ‫הביטו מחוץ לחלונות של שדרה 657‬ 276 00:18:50,088 --> 00:18:52,382 ‫בכל האנשים שהולכים בחוץ מדי יום ביומו.‬ 277 00:18:53,049 --> 00:18:54,885 ‫נראה לי שמכאן.‬ ‫-אולי אני ביניהם.‬ 278 00:18:54,968 --> 00:18:55,802 ‫מכאן.‬ 279 00:18:56,469 --> 00:18:58,597 ‫הודעה זו לא תהיה האחרונה.‬ 280 00:18:58,680 --> 00:19:00,265 ‫ברוכים הבאים, חברים.‬ 281 00:19:00,348 --> 00:19:01,433 ‫"אני הצופה."‬ 282 00:19:04,311 --> 00:19:07,314 ‫ראשית אני רוצה לומר‬ ‫שיש לכם כל זכות להיות נסערים.‬ 283 00:19:07,898 --> 00:19:10,650 ‫אילו קיבלתי מכתב כזה,‬ ‫גם אני הייתי די מפוחד.‬ 284 00:19:10,734 --> 00:19:11,902 ‫אבהיר לך, בלש.‬ 285 00:19:11,985 --> 00:19:14,905 ‫אף אחד לא פוחד.‬ ‫אנחנו עצבניים, זה מה שאנחנו.‬ 286 00:19:14,988 --> 00:19:17,949 ‫אני מבין, אבל הנה החדשות הטובות.‬ 287 00:19:18,909 --> 00:19:21,119 ‫וסטפילד היא אולי העיר הכי בטוחה באמריקה.‬ 288 00:19:22,662 --> 00:19:25,248 ‫אני עובד כבר שנים במשטרה, ובכל שנותיי פה‬ 289 00:19:25,332 --> 00:19:27,375 ‫היו אפס מקרים של פשעים אלימים.‬ 290 00:19:27,459 --> 00:19:29,002 ‫אין מקרי רצח…‬ 291 00:19:29,085 --> 00:19:31,379 ‫היו כמה היעלמויות, אבל בזה זה נגמר.‬ 292 00:19:31,463 --> 00:19:32,297 ‫היעלמויות?‬ 293 00:19:32,380 --> 00:19:34,799 ‫אני חייב לומר, לא נראה לי שאתם בסכנה,‬ 294 00:19:35,342 --> 00:19:37,677 ‫ונראה לי שלא נוכל לעשות יותר מדי.‬ 295 00:19:37,761 --> 00:19:39,262 ‫נראה לי שתוכלו לעשות הרבה.‬ 296 00:19:39,346 --> 00:19:41,139 ‫תוכלו לנתח את כתב היד,‬ 297 00:19:41,223 --> 00:19:44,267 ‫לבדוק דנ"א במקומות‬ ‫שבהם ליקקו את הבול והמעטפה?‬ 298 00:19:46,394 --> 00:19:48,647 ‫בטח, נוכל לעשות את זה.‬ 299 00:19:48,730 --> 00:19:49,898 ‫זה לוקח כחודש,‬ 300 00:19:49,981 --> 00:19:52,234 ‫אבל אם זה ישפר לכם את ההרגשה, נהדר.‬ 301 00:19:52,317 --> 00:19:55,278 ‫אבל תחושת הבטן שלי היא שזו מתיחה.‬ 302 00:19:55,362 --> 00:19:57,864 ‫איזה מין אדם עושה מתיחה כזאת?‬ 303 00:20:00,825 --> 00:20:04,829 ‫תראו, שלא לפרוטוקול,‬ ‫יש לכם שכן, ג'ספר וינסלו.‬ 304 00:20:04,913 --> 00:20:05,872 ‫הוא לא מזיק.‬ 305 00:20:05,956 --> 00:20:08,750 ‫לעתים מתקשרים אלינו‬ ‫כי הוא עושה דברים מוזרים:‬ 306 00:20:08,833 --> 00:20:10,627 ‫זורק אבנים קטנות על דלתות רשת‬ 307 00:20:10,710 --> 00:20:13,296 ‫או עומד מול המקרר של מישהו ומכין כריך.‬ 308 00:20:13,838 --> 00:20:17,259 ‫אז אנחנו פשוט פוקחים עליו עין.‬ 309 00:20:17,926 --> 00:20:19,886 ‫נראה לך שהוא כתב את זה?‬ 310 00:20:22,097 --> 00:20:23,473 ‫הנה מה שנעשה.‬ 311 00:20:23,556 --> 00:20:26,017 ‫נבדוק את הדנ"א, ובינתיים‬ 312 00:20:26,101 --> 00:20:29,104 ‫נוודא שניידת תעבור שם כל כמה שעות.‬ 313 00:20:29,729 --> 00:20:32,148 ‫זה ישלח מסר שאנחנו שומרים עליכם.‬ 314 00:20:32,232 --> 00:20:35,068 ‫אנחנו יודעים שהייתם צריכים‬ ‫לשלם הרבה על הבית,‬ 315 00:20:35,151 --> 00:20:36,778 ‫אז אנחנו רוצים שתרגישו רצויים.‬ 316 00:20:36,861 --> 00:20:38,488 ‫אנחנו רוצים שתרגישו בטוחים.‬ 317 00:20:39,739 --> 00:20:42,033 ‫ואתם אכן בטוחים. טוב?‬ 318 00:20:43,910 --> 00:20:45,662 ‫למה, לדעתך, הוא התכוון בזה?‬ 319 00:20:46,246 --> 00:20:49,916 ‫שהיינו צריכים לשלם הרבה על הבית? מנין לו?‬ 320 00:21:05,724 --> 00:21:06,808 ‫היי, שכן.‬ 321 00:21:08,101 --> 00:21:08,977 ‫היי.‬ 322 00:21:11,062 --> 00:21:12,647 ‫אפשר לשאול מה קורה פה?‬ 323 00:21:12,731 --> 00:21:14,190 ‫למה את בגינה שלי?‬ 324 00:21:14,733 --> 00:21:17,193 ‫אני דין.‬ ‫-וזה מיץ' ואני מורין.‬ 325 00:21:17,277 --> 00:21:19,070 ‫חבריי קוראים לי מו.‬ ‫-מו הגדולה.‬ 326 00:21:19,154 --> 00:21:22,240 ‫ותהינו אם בתך תוכל להפסיק לנגן בפסנתר.‬ 327 00:21:22,324 --> 00:21:24,534 ‫או לקנות אורגנית, אולי עם אוזניות?‬ 328 00:21:24,617 --> 00:21:27,329 ‫תראו, אני מצטער, אני ממש לא מבין‬ 329 00:21:27,412 --> 00:21:29,581 ‫כי אשתי ואני לא מצליחים לשכנע אותה לנגן.‬ 330 00:21:29,664 --> 00:21:32,334 ‫ובתשובה לשאלה שדי צעקת,‬ 331 00:21:32,417 --> 00:21:34,836 ‫אנחנו עושים את מה שאנו עושים זה 20 שנים,‬ 332 00:21:34,919 --> 00:21:36,963 ‫כלומר, סופגים ויטמין די‬ 333 00:21:37,047 --> 00:21:39,632 ‫וקוטפים את ארוגולת הפרא שגדלה לאורך הגדר.‬ 334 00:21:39,716 --> 00:21:41,760 ‫פעם זה היה "רוקט". עכשיו הכול בצרפתית.‬ 335 00:21:41,843 --> 00:21:44,262 ‫אתה חייב לקרוא לזה ארוגולה או שתיחשב גזען,‬ 336 00:21:44,346 --> 00:21:46,097 ‫או איזה זבל תקין פוליטית דומה.‬ 337 00:21:46,181 --> 00:21:47,182 ‫טוב.‬ 338 00:21:48,099 --> 00:21:50,226 ‫תראי, את בנכס שלי.‬ 339 00:21:53,355 --> 00:21:55,607 ‫אני בסך הכול קוטפת את הארוגולה‬ 340 00:21:55,690 --> 00:21:58,526 ‫ששתלתי ושהיא נדדה מהצד שלי של הגדר.‬ 341 00:21:58,610 --> 00:22:02,197 ‫את לא יכולה פשוט לקטוף‬ ‫את הארוגולה שבצד שלך של הגדר?‬ 342 00:22:02,280 --> 00:22:05,200 ‫בדיוק אמרתי לך שהיא נדדה לצד הזה של הגדר!‬ 343 00:22:06,743 --> 00:22:10,413 ‫ככה זה עם השמש…‬ ‫מלאה, מלאה, מלאה, מלאה, חסומה!‬ 344 00:22:10,497 --> 00:22:13,792 ‫אילו היית ארוגולה,‬ ‫איזה צד של הגדר היית בוחר?‬ 345 00:22:13,875 --> 00:22:15,835 ‫גינון בסיסי מזוין, ידידי.‬ 346 00:22:16,836 --> 00:22:19,255 ‫היי, איך בכלל נכנסת הנה?‬ 347 00:22:19,839 --> 00:22:22,008 ‫דרך החור בשיחים, שרלוק.‬ 348 00:22:22,092 --> 00:22:24,094 ‫הוא שם רק 50 שנים.‬ 349 00:22:24,177 --> 00:22:25,303 ‫מי הבחור הזה?‬ 350 00:22:25,387 --> 00:22:27,680 ‫הוא בכלל הביט בבית לפני שהוא קנה אותו?‬ 351 00:22:32,811 --> 00:22:33,645 ‫אתה יודע…‬ 352 00:22:37,690 --> 00:22:39,067 ‫אילו היית נחמד יותר,‬ 353 00:22:40,276 --> 00:22:41,361 ‫אתה ואנחנו,‬ 354 00:22:42,862 --> 00:22:44,697 ‫היינו יכולים להיות חברים,‬ 355 00:22:44,781 --> 00:22:46,366 ‫כי האנשים כאן,‬ 356 00:22:47,450 --> 00:22:49,119 ‫אנחנו פוקחים זה על זה עין.‬ 357 00:22:51,371 --> 00:22:54,082 ‫עכשיו אפקח עליך עין בגלל סיבות אחרות.‬ 358 00:22:55,750 --> 00:22:56,876 ‫בוא, מיץ'.‬ 359 00:22:58,420 --> 00:23:03,133 ‫נלך להכין את הסלט המזוין‬ ‫הכי טוב שנאכל בחיים.‬ 360 00:23:03,216 --> 00:23:05,677 ‫כל העלים האלה. הם משאירים אותך צעיר.‬ 361 00:23:07,804 --> 00:23:09,264 ‫היה כיף לפטפט איתכם.‬ 362 00:23:10,432 --> 00:23:11,307 ‫להתראות.‬ 363 00:23:14,185 --> 00:23:15,770 ‫עדיין נפקח עליך עין.‬ 364 00:23:22,193 --> 00:23:24,362 ‫למה קנית לבן שלך סמור?‬ 365 00:23:24,446 --> 00:23:25,488 ‫זה חמוס.‬ 366 00:23:25,572 --> 00:23:28,366 ‫זה היה פרס על כך שעברנו לפה.‬ 367 00:23:28,450 --> 00:23:29,534 ‫הוא קטן וחמוד.‬ 368 00:23:29,617 --> 00:23:32,162 ‫הוא משתין בכל מקום. החמוס, לא הבן שלי.‬ 369 00:23:32,245 --> 00:23:34,164 ‫ביי, קארן! נראית טוב.‬ 370 00:23:35,165 --> 00:23:36,875 ‫שקי לי בתחת, סטפאני.‬ ‫-מה?‬ 371 00:23:37,625 --> 00:23:39,294 ‫כן, ביי.‬ ‫-ביי, חבר'ה.‬ 372 00:23:40,295 --> 00:23:42,005 ‫אלוהים, אני לא סובלת אותה.‬ 373 00:23:42,088 --> 00:23:46,050 ‫היא מנסה לשכב עם הבוס שלי, דארן,‬ ‫וזה פשוט מביך כל כך.‬ 374 00:23:46,134 --> 00:23:47,302 ‫כי את יודעת מה?‬ 375 00:23:48,178 --> 00:23:51,181 ‫הכלבה הזאת רווקה והיא בכושר שיא.‬ 376 00:23:52,015 --> 00:23:53,725 ‫תיזהר, דארן.‬ 377 00:23:53,808 --> 00:23:55,477 ‫לכי על זה, אחותי. מוכנה?‬ 378 00:23:55,560 --> 00:23:57,812 ‫שיהיה מאתגר. אוי, שיט.‬ 379 00:23:59,105 --> 00:24:00,523 ‫מה רע בפריוס?‬ 380 00:24:01,107 --> 00:24:01,941 ‫כלום…‬ 381 00:24:03,193 --> 00:24:06,488 ‫כלום. אני מניחה. פשוט…‬ 382 00:24:06,571 --> 00:24:11,117 ‫איך שאנשים מציגים את עצמם בווסטפילד,‬ ‫זה כאילו קטע.‬ 383 00:24:12,243 --> 00:24:14,579 ‫כן, אני פשוט רוצה חיים נחמדים.‬ 384 00:24:14,662 --> 00:24:16,080 ‫את תקבלי אותם.‬ 385 00:24:16,164 --> 00:24:19,792 ‫כלומר, את יכולה לקבל אותם,‬ ‫אבל לא אמור להביך אותך‬ 386 00:24:19,876 --> 00:24:23,254 ‫או לעורר בך אשמה,‬ ‫זה שאת רוצה חיים טובים, את יודעת?‬ 387 00:24:24,297 --> 00:24:25,882 ‫עמוק בפנים את בטח חושבת,‬ 388 00:24:25,965 --> 00:24:28,384 ‫"אני צריכה לחיות בעוני",‬ 389 00:24:28,468 --> 00:24:32,013 ‫כי את אמנית, אבל זין על זה.‬ 390 00:24:32,096 --> 00:24:35,433 ‫כלומר, זה מה שאנשים רוצים, את יודעת?‬ 391 00:24:35,517 --> 00:24:38,770 ‫את זה. אלה החיים שהם רוצים.‬ 392 00:24:38,853 --> 00:24:40,230 ‫את הכול.‬ 393 00:24:40,813 --> 00:24:42,690 ‫את ראויה להם. ואת יודעת למה?‬ 394 00:24:42,774 --> 00:24:45,485 ‫כי את עשירה.‬ 395 00:24:45,568 --> 00:24:49,239 ‫אבל תביני, אנחנו לא עשירים. אם לדבר בכנות…‬ 396 00:24:51,074 --> 00:24:54,869 ‫כלומר, המשכורת של דין בסדר, אבל…‬ 397 00:24:55,578 --> 00:24:58,289 ‫והוא עומד להיהפך לשותף,‬ 398 00:24:58,373 --> 00:25:02,252 ‫אבל אנחנו… את יודעת, היו לנו בעיות.‬ 399 00:25:05,129 --> 00:25:06,089 ‫תודה.‬ 400 00:25:06,756 --> 00:25:08,800 ‫כוונתך… כוונתך ל…‬ 401 00:25:10,385 --> 00:25:12,512 ‫כוונתך לצרות כלכליות?‬ 402 00:25:12,595 --> 00:25:13,596 ‫כן. כלומר…‬ 403 00:25:14,556 --> 00:25:16,641 ‫באמת?‬ ‫-אני לא אמורה להזכיר את זה,‬ 404 00:25:16,724 --> 00:25:17,809 ‫אבל…‬ 405 00:25:17,892 --> 00:25:18,935 ‫שיט.‬ 406 00:25:19,018 --> 00:25:21,980 ‫את יודעת איך זה. כמה השקעות גרועות‬ 407 00:25:22,063 --> 00:25:25,316 ‫ופתאום לוקח לך עשר שנים‬ 408 00:25:25,400 --> 00:25:26,859 ‫לחלץ את עצמך מהבוץ.‬ 409 00:25:26,943 --> 00:25:28,695 ‫אלוהים, כן.‬ 410 00:25:28,778 --> 00:25:30,238 ‫אז נישואים, זה קשה.‬ 411 00:25:31,114 --> 00:25:32,407 ‫טוב, את יודעת, נכון?‬ 412 00:25:33,950 --> 00:25:36,244 ‫איך קראו לבעלך?‬ 413 00:25:36,327 --> 00:25:38,037 ‫קראו לו ריק בלאק.‬ 414 00:25:38,121 --> 00:25:38,955 ‫בלאק.‬ 415 00:25:39,455 --> 00:25:41,082 ‫אני יודעת. הוא היה דפוק.‬ 416 00:25:41,791 --> 00:25:43,376 ‫באמת. הוא פשוט…‬ 417 00:25:45,211 --> 00:25:48,298 ‫הוא היה חתיכת נקבה והוא לא הצליח…‬ 418 00:25:49,841 --> 00:25:51,175 ‫הוא לא הצליח להפעיל…‬ 419 00:25:52,385 --> 00:25:53,678 ‫להפעיל את "הציוד".‬ 420 00:25:53,761 --> 00:25:57,181 ‫היה זוועה. הוא ניסה להאשים אותי,‬ 421 00:25:57,265 --> 00:25:59,851 ‫וזה גרם לי להרגיש כמו זבל.‬ 422 00:26:03,146 --> 00:26:05,064 ‫יום אחד הוא נכנס למכונית שלו‬ 423 00:26:05,148 --> 00:26:07,150 ‫והוא פאקינג עזב אותי.‬ 424 00:26:08,610 --> 00:26:09,527 ‫אלוהים.‬ 425 00:26:11,195 --> 00:26:13,072 ‫וזה דפק אותי לגמרי.‬ 426 00:26:14,616 --> 00:26:18,077 ‫אז אני לא אדם גועלי, אבל חשבתי,‬ 427 00:26:19,829 --> 00:26:21,414 ‫"ריק, לך לעזאזל.‬ 428 00:26:21,497 --> 00:26:25,668 ‫"לך לעזאזל. פשוט תלך לעזאזל.‬ ‫אני פאקינג אחסל אותך."‬ 429 00:26:25,752 --> 00:26:26,961 ‫ואת יודעת מה עשיתי?‬ 430 00:26:28,796 --> 00:26:31,132 ‫פאקינג לקחתי ממנו את הבית.‬ 431 00:26:31,215 --> 00:26:34,802 ‫מצאתי דרך לקחת אותו ועכשיו כולו שלי.‬ 432 00:26:36,929 --> 00:26:38,806 ‫וזה דפק אותו כלכלית.‬ 433 00:26:42,226 --> 00:26:45,647 ‫ואת יודעת מה?‬ ‫אני חיה את החיים הכי טובים שאפשר.‬ 434 00:26:47,732 --> 00:26:49,484 ‫וגם את צריכה לעשות את זה.‬ 435 00:26:54,864 --> 00:26:56,157 ‫אפשר לשאול אותך משהו?‬ 436 00:26:57,283 --> 00:26:58,826 ‫אבל אל תספרי לאף אחד.‬ 437 00:27:00,703 --> 00:27:05,249 ‫טוב, לפני כמה ימים קיבלנו מכתב ממש מאיים.‬ 438 00:27:06,292 --> 00:27:08,169 ‫מה?‬ ‫-כן, בנוגע לבית.‬ 439 00:27:08,920 --> 00:27:11,047 ‫ממש מפחיד, ממוען אלינו.‬ 440 00:27:11,130 --> 00:27:13,383 ‫כתבו שם שצופים על הבית.‬ 441 00:27:13,466 --> 00:27:15,051 ‫שצופים בנו.‬ 442 00:27:16,094 --> 00:27:17,845 ‫אוי ואבוי.‬ ‫-כן.‬ 443 00:27:17,929 --> 00:27:19,847 ‫זה מפחיד. פניתם למשטרה?‬ 444 00:27:19,931 --> 00:27:22,558 ‫כן, אבל הם אמרו שאין הרבה מה לעשות.‬ 445 00:27:23,101 --> 00:27:25,228 ‫חשבתי על זה‬ 446 00:27:25,311 --> 00:27:27,855 ‫ואולי זה מישהו שהגיש הצעה לבית והפסיד,‬ 447 00:27:28,523 --> 00:27:30,942 ‫כי יש אנשים שמוזרים בקטעים כאלה, נכון?‬ 448 00:27:33,027 --> 00:27:35,488 ‫כלומר, היו כמה הצעות, נכון?‬ 449 00:27:36,239 --> 00:27:37,907 ‫תוכלי לברר מי הגיש אותן?‬ 450 00:27:37,990 --> 00:27:39,701 ‫כי זה יעזור ממש.‬ 451 00:27:41,160 --> 00:27:42,203 ‫כן, בטח.‬ 452 00:27:47,083 --> 00:27:49,836 ‫חבר'ה, תראו את זה.‬ ‫הוא עושה טריק. הנה, תראו.‬ 453 00:27:49,919 --> 00:27:51,462 ‫תוריד אותו מהשולחן, קרטר?‬ 454 00:27:51,546 --> 00:27:54,632 ‫תראו את זה! זה טריק מגניב.‬ ‫-רואה? נכון שזה מגניב?‬ 455 00:27:54,716 --> 00:27:55,842 ‫כן.‬ ‫-זה לא טריק.‬ 456 00:27:55,925 --> 00:27:57,885 ‫הוא סתם עומד כדי לאכול.‬ 457 00:27:57,969 --> 00:27:59,804 ‫אלמד אותו לנסוע במעלית המזון.‬ 458 00:27:59,887 --> 00:28:01,931 ‫בשום פנים ואופן לא.‬ ‫-תיזהר, בבקשה.‬ 459 00:28:02,014 --> 00:28:03,808 ‫בוא, יהיה כיף.‬ ‫-היי.‬ 460 00:28:04,726 --> 00:28:06,686 ‫קנינו לו אותו כדי שירגיש בנוח בבית,‬ 461 00:28:06,769 --> 00:28:08,730 ‫ואתה זה שהסכים לחמוס.‬ 462 00:28:08,813 --> 00:28:11,315 ‫מדאיג אותי שהחמוס ירגיש יותר מדי בנוח.‬ 463 00:28:12,400 --> 00:28:14,277 ‫אלי, מאיפה החולצה הזאת?‬ 464 00:28:15,069 --> 00:28:16,571 ‫הרצועה של החזייה מציצה.‬ 465 00:28:17,822 --> 00:28:19,407 ‫אז מה?‬ ‫-מה זה, "אז מה"?‬ 466 00:28:19,490 --> 00:28:20,908 ‫יש לנו שכנים.‬ 467 00:28:20,992 --> 00:28:24,120 ‫שימי לב איזה מסר את שולחת, טוב?‬ 468 00:28:24,203 --> 00:28:25,788 ‫אבא, בחייך!‬ ‫-מה "בחייך"?‬ 469 00:28:32,003 --> 00:28:32,920 ‫תודה.‬ 470 00:28:34,046 --> 00:28:35,548 ‫תתאמני עכשיו בפסנתר?‬ 471 00:28:37,133 --> 00:28:38,301 ‫מה נכנס בך?‬ 472 00:28:39,051 --> 00:28:41,012 ‫בחיים לא היית ככה.‬ 473 00:28:41,971 --> 00:28:43,014 ‫באמת.‬ 474 00:28:45,224 --> 00:28:50,104 ‫תמיד דיברנו על כך שנגדל צעירה חזקה‬ 475 00:28:50,188 --> 00:28:52,315 ‫שתיקח בעלות על המיניות שלה.‬ 476 00:28:52,398 --> 00:28:54,817 ‫מה? היא פשוט גדלה מהר מדי.‬ 477 00:28:57,195 --> 00:29:00,656 ‫אל תדאג, חבר. אל תפחד. יהיה בסדר.‬ 478 00:29:22,512 --> 00:29:23,638 ‫בו.‬ 479 00:29:24,722 --> 00:29:27,058 ‫קרטר! מה?‬ 480 00:29:27,767 --> 00:29:29,602 ‫מה הקטע?‬ 481 00:29:29,685 --> 00:29:31,103 ‫פאקינג תקום!‬ 482 00:29:31,187 --> 00:29:32,897 ‫אלוהים!‬ ‫-קום!‬ 483 00:29:32,980 --> 00:29:34,524 ‫מה קרה?‬ ‫-תסתלק מהבית שלי!‬ 484 00:29:34,607 --> 00:29:36,734 ‫הוא היה שם.‬ ‫-במעלית המזון?‬ 485 00:29:40,404 --> 00:29:42,532 ‫אל תחזור לבית שלנו שוב!‬ 486 00:29:42,615 --> 00:29:44,909 ‫תישאר בכלוב שלך או במקום שהגעת ממנו!‬ 487 00:29:44,992 --> 00:29:45,910 ‫תפסיק!‬ 488 00:29:45,993 --> 00:29:47,620 ‫תסתלק! ואל תחזור!‬ 489 00:29:47,703 --> 00:29:49,121 ‫מה אתה עושה?‬ 490 00:29:49,205 --> 00:29:51,082 ‫אתה בסדר?‬ 491 00:29:51,165 --> 00:29:54,418 ‫אלוהים. מה… הוא היה…‬ 492 00:29:54,502 --> 00:29:56,254 ‫הוא היה במעלית המזון?‬ ‫-כן.‬ 493 00:29:56,337 --> 00:29:58,005 ‫אלף אלפי התנצלויות.‬ 494 00:29:58,089 --> 00:30:00,883 ‫הבעלים הקודמים הרשו לו. הוא לא מזיק.‬ 495 00:30:00,967 --> 00:30:04,595 ‫אם אמצא אותך שוב בבית שלי,‬ ‫אהרוס לך את הצורה, ג'ספר. טוב?‬ 496 00:30:04,679 --> 00:30:08,015 ‫בדיוק איימת עליו? מה הבעיה שלך?‬ 497 00:30:08,099 --> 00:30:09,100 ‫מה הבעיה שלי?‬ 498 00:30:09,183 --> 00:30:12,436 ‫אני לא זה שפרץ פנימה‬ ‫ונסע במעלית המזון, גברת.‬ 499 00:30:12,520 --> 00:30:15,606 ‫לכל הבעלים הקודמים‬ ‫לא הייתה בעיה שיעשה את זה.‬ 500 00:30:15,690 --> 00:30:18,568 ‫כל הבעלים במהלך 60 השנים האחרונות.‬ 501 00:30:18,651 --> 00:30:21,988 ‫כל אחד ואחד,‬ ‫מעלית המזון הייתה החלק האהוב על כולם בבית.‬ 502 00:30:22,071 --> 00:30:23,865 ‫כולם אהבו את מעלית המזון,‬ 503 00:30:23,948 --> 00:30:27,034 ‫והם אהבו שג'ספר אוהב לשחק בפנים,‬ 504 00:30:27,118 --> 00:30:30,705 ‫וזאת הסיבה שאגודת השימור‬ ‫עובדת קשה כל כך כדי להשאיר אותה.‬ 505 00:30:30,788 --> 00:30:33,165 ‫אני לא מכיר הרבה אנשים עם מעלית מזון,‬ 506 00:30:33,249 --> 00:30:34,876 ‫אבל לכל אדם תהיה בעיה‬ 507 00:30:34,959 --> 00:30:37,295 ‫עם זה שזר יפרוץ פנימה וייסע בה.‬ 508 00:30:37,378 --> 00:30:39,922 ‫זה מה שלא בסדר עם העולם בימינו.‬ 509 00:30:40,006 --> 00:30:42,758 ‫משמעות המילה "שכן" כבר לא מה שהייתה פעם.‬ 510 00:30:42,842 --> 00:30:46,178 ‫בסדר, אולי פשוט נגיד‬ ‫שאף אחד לא נוסע במעלית המזון.‬ 511 00:30:46,262 --> 00:30:47,972 ‫לא. רעיון טוב יותר.‬ ‫-טוב? נקודה.‬ 512 00:30:48,055 --> 00:30:49,765 ‫צר לי לומר לך,‬ 513 00:30:49,849 --> 00:30:52,435 ‫אבל אנחנו נשפץ את הבית.‬ 514 00:30:52,518 --> 00:30:54,937 ‫נראה לי שאוציא את מעלית המזון.‬ 515 00:30:55,021 --> 00:30:56,022 ‫לא תעז.‬ 516 00:30:56,105 --> 00:31:00,067 ‫פשוט אומר לאגודת השימור‬ ‫שאנחנו לא צריכים מעלית מזון‬ 517 00:31:00,151 --> 00:31:04,614 ‫כי אנחנו מתכננים לאכול‬ ‫את הארוחות שלנו בחדר האוכל, ביחד,‬ 518 00:31:04,697 --> 00:31:06,157 ‫כמו משפחה נורמלית,‬ 519 00:31:06,240 --> 00:31:10,536 ‫לא בשלל קומות או מה שנהגו לעשות‬ ‫באחוזת דאונטון המזוינת.‬ 520 00:31:10,620 --> 00:31:13,039 ‫זה מה שאתה חושב על היסטוריה אמריקנית,‬ 521 00:31:13,122 --> 00:31:14,540 ‫זלזול מוחלט.‬ 522 00:31:14,624 --> 00:31:18,294 ‫אז מה עוד בכוונתכם לעשות סביב הבית הזה?‬ 523 00:31:18,377 --> 00:31:21,964 ‫אולי לעקור את העצים המעצבנים האלה?‬ 524 00:31:22,048 --> 00:31:24,634 ‫כן, האמת, אעקור את כל העצים המעצבנים.‬ 525 00:31:24,717 --> 00:31:25,551 ‫לא נכון.‬ 526 00:31:25,635 --> 00:31:28,095 ‫אפילו אל תחשוב על זה.‬ ‫-עכשיו כן, כדי ש…‬ 527 00:31:28,179 --> 00:31:29,221 ‫אלוהים.‬ 528 00:31:30,264 --> 00:31:33,100 ‫רואים את עץ האלון שם?‬ 529 00:31:33,184 --> 00:31:34,727 ‫זה אלון שסוע‬ 530 00:31:34,810 --> 00:31:38,147 ‫שעומד לחגוג יום הולדת 100.‬ ‫-היא פסיכית לגמרי.‬ 531 00:31:38,773 --> 00:31:42,485 ‫העץ הזה הוא חלק אינטגרלי מהקהילה הזאת,‬ 532 00:31:42,568 --> 00:31:44,570 ‫משהו שאתם לעולם לא תהיו.‬ 533 00:31:44,654 --> 00:31:47,281 ‫שני יאפים נכנסים להם…‬ ‫-היא קראה לנו יאפים?‬ 534 00:31:47,365 --> 00:31:49,325 ‫…וחושבים שיוכלו לעשות מה שבא להם.‬ 535 00:31:49,867 --> 00:31:51,410 ‫עצים זוכרים,‬ 536 00:31:51,494 --> 00:31:54,163 ‫והם יכולים לדבר זה עם זה דרך השורשים.‬ 537 00:31:54,705 --> 00:31:57,792 ‫זה לא מדע בדיוני. זו עובדה מדעית.‬ 538 00:31:58,376 --> 00:32:01,504 ‫וזה קרה לפני חודשים מעטים.‬ 539 00:32:01,587 --> 00:32:04,465 ‫זוג יאפי נוראי בא הנה,‬ 540 00:32:04,548 --> 00:32:07,551 ‫כרת ערמון ננסי בן 90,‬ 541 00:32:07,635 --> 00:32:11,764 ‫לא קיבל אישור, אפילו לא השתמש בעץ‬ ‫כדי להכין עריסות לתינוקות.‬ 542 00:32:11,847 --> 00:32:15,393 ‫כולם יודעים שערמון ננסי‬ ‫יוצר את העריסות הכי טובות.‬ 543 00:32:15,476 --> 00:32:18,562 ‫טוב, את יודעת מה? את מוזמנת להמשיך להתנהג‬ 544 00:32:18,646 --> 00:32:20,356 ‫כמו פסיכית מוחלטת,‬ 545 00:32:20,439 --> 00:32:23,985 ‫אבל אני מזמין אותך לעזוב את הנכס שלי.‬ ‫תהיי פסיכית בנכס שלך.‬ 546 00:32:24,068 --> 00:32:25,277 ‫קומיקאי אמיתי.‬ ‫-תודה.‬ 547 00:32:25,361 --> 00:32:26,696 ‫לילה טוב.‬ 548 00:32:26,779 --> 00:32:28,990 ‫כדאי שתיזהר, ליצן.‬ 549 00:32:29,073 --> 00:32:29,907 ‫מה?‬ 550 00:32:30,992 --> 00:32:32,868 ‫אני פוקחת עליך עין.‬ 551 00:32:37,915 --> 00:32:39,917 ‫פשוט תתעלם. בוא.‬ 552 00:32:41,043 --> 00:32:43,254 ‫אנחנו נתקין אזעקה.‬ 553 00:32:43,754 --> 00:32:45,297 ‫תצילו את העצים.‬ 554 00:33:01,397 --> 00:33:06,777 ‫היי, אני דקוטה מוונגארד פתרונות אבטחה.‬ 555 00:33:06,861 --> 00:33:09,530 ‫היי, תיכנס.‬ 556 00:33:10,114 --> 00:33:11,741 ‫כן. תודה.‬ 557 00:33:14,201 --> 00:33:17,288 ‫חיישנים על כל דלת, כל חלון.‬ ‫-בסדר.‬ 558 00:33:17,371 --> 00:33:19,331 ‫ו… כן.‬ 559 00:33:19,415 --> 00:33:22,626 ‫כמה מצלמות נראה לך שנצטרך בחוץ?‬ 560 00:33:24,503 --> 00:33:25,963 ‫סביר להניח שעשר.‬ 561 00:33:26,047 --> 00:33:29,550 ‫שלוש בחזית, שתיים בכל צד, ועוד שלוש מאחור,‬ 562 00:33:29,633 --> 00:33:31,052 ‫משהו כזה.‬ ‫-בסדר.‬ 563 00:33:31,135 --> 00:33:33,804 ‫זאת אולי הגזמה.‬ ‫-לא, זה בסדר. הגזמה זה טוב.‬ 564 00:33:33,888 --> 00:33:36,557 ‫מגניב. ייקח כמה זמן להתקין אותן.‬ 565 00:33:37,058 --> 00:33:39,935 ‫רק אזמין כמה דברים.‬ ‫-תראה, אני חייב לשאול.‬ 566 00:33:40,019 --> 00:33:42,813 ‫כמה זה יעלה לנו? הערכה?‬ 567 00:33:42,897 --> 00:33:43,898 ‫הערכה?‬ 568 00:33:43,981 --> 00:33:45,524 ‫הערכה…‬ 569 00:33:45,608 --> 00:33:47,109 ‫נראה לי שמשהו כמו 7,000.‬ 570 00:33:48,194 --> 00:33:49,153 ‫אתה רציני?‬ 571 00:33:49,236 --> 00:33:51,072 ‫אוכל לבדוק שוב את החישובים.‬ 572 00:33:51,155 --> 00:33:53,699 ‫לא, זה בסדר. 7,000 זה מצוין.‬ 573 00:33:53,783 --> 00:33:56,619 ‫איך אתה גובה מעט כל כך?‬ 574 00:33:57,703 --> 00:33:59,413 ‫זאת חברה צעירה.‬ 575 00:33:59,497 --> 00:34:01,582 ‫אני עדיין מנסה להיכנס לשוק.‬ 576 00:34:01,665 --> 00:34:03,542 ‫זאת החברה שלך?‬ ‫-כן.‬ 577 00:34:03,626 --> 00:34:06,253 ‫רגע, בן כמה אתה?‬ 578 00:34:06,337 --> 00:34:08,339 ‫בדיוק מלאו לי 19,‬ 579 00:34:08,422 --> 00:34:11,675 ‫אבל תמיד הייתי מין גאון של קטעים כאלה.‬ 580 00:34:11,759 --> 00:34:13,803 ‫גדג'טים טכנולוגיים, מחשבים…‬ 581 00:34:13,886 --> 00:34:16,222 ‫אתה יודע מה? סגרנו. התקבלת.‬ 582 00:34:16,305 --> 00:34:18,516 ‫תודה, אדוני.‬ ‫-בסדר? 7,000.‬ 583 00:34:18,599 --> 00:34:20,101 ‫לא גרוש מעבר.‬ ‫-סגרנו.‬ 584 00:34:20,184 --> 00:34:21,519 ‫בסדר, טוב מאוד.‬ 585 00:34:21,602 --> 00:34:23,521 ‫תביט סביב. אני מאחר לעבודה.‬ 586 00:34:23,604 --> 00:34:26,357 ‫טוב. תודה. היה נהדר להכיר את שניכם.‬ 587 00:34:47,211 --> 00:34:48,045 ‫היי.‬ 588 00:34:49,755 --> 00:34:50,589 ‫מי אתה?‬ 589 00:34:52,341 --> 00:34:53,634 ‫סתם מתקין האזעקה.‬ 590 00:34:59,306 --> 00:35:01,517 ‫אז לאן את הולכת?‬ 591 00:35:03,853 --> 00:35:06,856 ‫בלי רעיונות. אני קטינה, יא סוטה.‬ 592 00:37:10,771 --> 00:37:13,274 ‫- ו-פ-א‬ ‫ונגארד פתרונות אבטחה -‬ 593 00:37:20,739 --> 00:37:22,491 ‫מה זאת אומרת, אין מה לעשות?‬ 594 00:37:22,574 --> 00:37:24,910 ‫אתם לא יודעים אם פרצו פנימה.‬ ‫-מה אתה…‬ 595 00:37:24,994 --> 00:37:27,871 ‫כל הדלתות היו נעולות. אין עדויות לפריצה.‬ 596 00:37:27,955 --> 00:37:31,250 ‫אני יודע שאתם נסערים,‬ ‫אבל לא נקפוץ למסקנות נמהרות.‬ 597 00:37:31,333 --> 00:37:33,127 ‫יש לנו רק חמוס מת.‬ 598 00:37:33,210 --> 00:37:36,338 ‫אז אתה אומר שהחמוס התאבד?‬ 599 00:37:36,422 --> 00:37:37,965 ‫אני אומר שאני לא יודע.‬ 600 00:37:38,048 --> 00:37:41,010 ‫הוא יצא מהכלוב שלו. הוא ברח, נכון?‬ 601 00:37:41,093 --> 00:37:43,137 ‫אולי הוא…‬ 602 00:37:44,179 --> 00:37:46,515 ‫לא יודע, התנגש בקיר.‬ 603 00:37:46,598 --> 00:37:48,851 ‫כמה לדעתך חמוס שוקל?‬ 604 00:37:48,934 --> 00:37:50,769 ‫כמה, חצי קילו, נכון?‬ 605 00:37:50,853 --> 00:37:51,687 ‫סביר להניח. כן.‬ 606 00:37:51,770 --> 00:37:54,189 ‫טוב, אז באיזו מהירות נראה לך שחמוס אובדני‬ 607 00:37:54,273 --> 00:37:56,025 ‫היה צריך להתנגש בקיר‬ 608 00:37:56,108 --> 00:37:58,694 ‫כדי שתהיה לו מספיק תאוצה‬ ‫שתמחץ את הגולגולת?‬ 609 00:37:58,777 --> 00:38:00,446 ‫דין…‬ ‫-מה הקטע של הבחור הזה?‬ 610 00:38:00,529 --> 00:38:04,033 ‫מר בראנוק, אני מבצע את תפקידי.‬ ‫-אבל אתה לא מבצע את תפקידך.‬ 611 00:38:04,116 --> 00:38:06,160 ‫אילו ביצעת, היית עוצר את הפסיכופת‬ 612 00:38:06,243 --> 00:38:07,077 ‫שגר בבית הסמוך.‬ 613 00:38:07,161 --> 00:38:08,746 ‫מה הוא עשה אתמול? שאלת?‬ 614 00:38:08,829 --> 00:38:09,997 ‫תירגע.‬ 615 00:38:10,497 --> 00:38:12,958 ‫זאת חקירה פתוחה ומתמשכת,‬ 616 00:38:13,042 --> 00:38:15,919 ‫וניידת עברה מחוץ לביתכם‬ ‫שלוש פעמים אתמול בלילה,‬ 617 00:38:16,003 --> 00:38:18,088 ‫בשעות 22:00, חצות, 02:00.‬ 618 00:38:18,172 --> 00:38:22,468 ‫אם תרצו שניידת תעבור אחת לשעה,‬ 619 00:38:22,551 --> 00:38:23,552 ‫בשמחה.‬ 620 00:38:23,635 --> 00:38:27,473 ‫בינתיים מתקין האזעקות עובד למעלה.‬ 621 00:38:28,640 --> 00:38:33,020 ‫אז תתקינו את המערכת‬ ‫ואז נוכל לדבר על צעדים נוספים.‬ 622 00:38:33,604 --> 00:38:35,856 ‫תודה על הקפה. אצא בכוחות עצמי.‬ 623 00:38:41,362 --> 00:38:42,237 ‫אני…‬ 624 00:38:47,284 --> 00:38:48,327 ‫היי.‬ 625 00:38:49,703 --> 00:38:50,996 ‫מה מצבו?‬ 626 00:38:51,080 --> 00:38:53,165 ‫הוא בסדר. הוא פשוט רוצה להיות לבד.‬ 627 00:38:53,248 --> 00:38:56,168 ‫אלי, שוב עם האודם?‬ 628 00:38:56,251 --> 00:38:58,337 ‫ברצינות? אני רק בחדר שלי.‬ 629 00:38:58,420 --> 00:39:00,005 ‫אני לא הולכת לשום מקום.‬ 630 00:39:00,089 --> 00:39:02,174 ‫אני יכולה לעשות מה שבא לי בחדר שלי.‬ 631 00:39:02,257 --> 00:39:03,217 ‫האמת ש…‬ 632 00:39:03,300 --> 00:39:04,134 ‫דין.‬ 633 00:39:05,094 --> 00:39:07,346 ‫זה אודם. תניח לה.‬ 634 00:39:09,056 --> 00:39:10,224 ‫אני הולך לעבודה.‬ 635 00:39:27,658 --> 00:39:29,701 ‫מת על האודם.‬ ‫-סתום, סוטה.‬ 636 00:39:50,806 --> 00:39:52,057 ‫איחרתי, אני יודע.‬ 637 00:39:53,183 --> 00:39:54,143 ‫מה שלום הבן שלי?‬ 638 00:39:55,519 --> 00:39:58,397 ‫הוא היה שקט. בקושי אכל.‬ 639 00:40:00,232 --> 00:40:01,316 ‫אלך לבדוק מה איתו.‬ 640 00:40:12,619 --> 00:40:13,495 ‫היי, חבר.‬ 641 00:40:18,792 --> 00:40:19,626 ‫מגניב.‬ 642 00:40:20,169 --> 00:40:23,297 ‫איך אתה מרגיש? מה קרה?‬ 643 00:40:27,092 --> 00:40:27,968 ‫מה העניין?‬ 644 00:40:29,553 --> 00:40:30,679 ‫אבא?‬ ‫-כן?‬ 645 00:40:32,598 --> 00:40:34,057 ‫אתה יכול להגן עלינו?‬ 646 00:40:37,519 --> 00:40:39,688 ‫- הכנס קוד אבטחה -‬ 647 00:40:40,772 --> 00:40:42,316 ‫יפה. אגרוף.‬ 648 00:40:53,243 --> 00:40:54,077 ‫בסדר.‬ 649 00:40:55,746 --> 00:40:57,164 ‫לילה טוב, אבא.‬ ‫-טוב.‬ 650 00:40:57,247 --> 00:40:59,166 ‫אני אוהב אותך.‬ ‫-ואני אותך.‬ 651 00:41:11,845 --> 00:41:13,805 ‫לילה טוב, מותק.‬ ‫-לילה טוב, אבא.‬ 652 00:41:54,179 --> 00:41:55,722 ‫בני זונות.‬ 653 00:42:28,463 --> 00:42:30,591 ‫מדברת קארן. תשאירו הודעה.‬ 654 00:42:30,674 --> 00:42:33,510 ‫היי, זאת נורה. סליחה, אני יודעת שמוקדם.‬ 655 00:42:34,136 --> 00:42:37,139 ‫אבל תקשיבי, תהיתי אם הצלחת לברר משהו‬ 656 00:42:37,222 --> 00:42:38,557 ‫על ההצעות האחרות.‬ 657 00:42:39,474 --> 00:42:41,852 ‫תוכלי להתקשר אליי? טוב.‬ 658 00:42:43,228 --> 00:42:45,772 ‫ויש לי חדשות מרגשות.‬ 659 00:42:46,940 --> 00:42:48,650 ‫תודה שנפגשת איתי היום.‬ 660 00:42:49,443 --> 00:42:51,278 ‫אני רוצה להיות חברה.‬ 661 00:43:18,764 --> 00:43:20,682 ‫- מר/גברת בראנוק‬ ‫שדרה 657 -‬ 662 00:43:25,979 --> 00:43:28,023 ‫מר וגברת בראנוק,‬ 663 00:43:28,106 --> 00:43:30,651 ‫שמחתי כבר להתוודע לשמותיכם‬ 664 00:43:30,734 --> 00:43:33,570 ‫ולשמות הדם הצעיר שהבאתם לי.‬ 665 00:43:34,863 --> 00:43:36,823 ‫אתם אומרים את שמותיהם לעתים קרובות.‬ 666 00:43:37,616 --> 00:43:39,451 ‫אלי, קרטר.‬ 667 00:43:40,077 --> 00:43:43,205 ‫אלי היא פסנתרנית מקסימה עם אצבעות עדינות.‬ 668 00:43:48,752 --> 00:43:51,630 ‫הבית בשדרה 657 שמח שאתם פה.‬ 669 00:43:53,924 --> 00:43:57,803 ‫חלפו שנים מאז שדם צעיר‬ ‫שוטט במסדרונות הבית.‬ 670 00:43:57,886 --> 00:44:00,472 ‫האם כבר חשפתם את כל הסודות שהוא צופן?‬ 671 00:44:00,555 --> 00:44:03,308 ‫האם הדם הצעיר ישחק במרתף,‬ 672 00:44:03,392 --> 00:44:06,436 ‫או שהם פוחדים מדי לרדת לשם לבד?‬ 673 00:44:06,520 --> 00:44:08,772 ‫במקומם, אותי זה היה מפחיד מאוד.‬ 674 00:44:08,855 --> 00:44:11,817 ‫הוא רחוק משאר הבית.‬ 675 00:44:11,900 --> 00:44:14,653 ‫אם תהיו למעלה, לא תשמעו אותם צורחים.‬ 676 00:44:14,736 --> 00:44:15,570 ‫מה קורה?‬ 677 00:44:16,697 --> 00:44:18,198 ‫האם הם יישנו בעליית הגג?‬ 678 00:44:18,949 --> 00:44:21,326 ‫או האם כולכם תישנו בקומה השנייה?‬ 679 00:44:21,410 --> 00:44:23,704 ‫חדרי השינה של מי מכם פונים לרחוב?‬ 680 00:44:24,746 --> 00:44:27,749 ‫יעזור לי לדעת מי נמצא בכל חדר שינה.‬ 681 00:44:28,333 --> 00:44:30,127 ‫כך אוכל לתכנן טוב יותר.‬ 682 00:44:30,752 --> 00:44:34,965 ‫כל החלונות והדלתות בשדרה 657‬ ‫מאפשרים לי לצפות בכם‬ 683 00:44:35,048 --> 00:44:37,467 ‫ולעקוב אחריכם שעה שאתם עוברים בבית.‬ 684 00:44:38,427 --> 00:44:39,761 ‫מי אני?‬ 685 00:44:39,845 --> 00:44:41,388 ‫אני הצופה,‬ 686 00:44:41,471 --> 00:44:44,891 ‫והשליטה בשדרה 657 בידיי‬ 687 00:44:44,975 --> 00:44:47,436 ‫כבר קרוב לשני עשורים.‬ 688 00:44:48,395 --> 00:44:50,689 ‫המשפחה האחרונה העבירה את הבית אליכם.‬ 689 00:44:51,273 --> 00:44:55,360 ‫זה היה זמנה לעבור הלאה,‬ ‫ובטובה המשפחה מכרה אותו כשביקשתי.‬ 690 00:44:56,069 --> 00:44:58,822 ‫שדרה 657 הוא העבודה שלי עכשיו.‬ 691 00:44:58,905 --> 00:44:59,740 ‫דין?‬ 692 00:44:59,823 --> 00:45:01,408 ‫החיים שלי, האובססיה שלי,‬ 693 00:45:02,242 --> 00:45:05,370 ‫וכעת, כך גם אתם, משפחת בראנוק.‬ 694 00:45:05,454 --> 00:45:07,664 ‫ברוכים הבאים לתוצר של החמדנות שלכם.‬ 695 00:45:08,165 --> 00:45:12,502 ‫חמדנות היא שהביאה את שלוש‬ ‫המשפחות האחרונות אל שדרה 657.‬ 696 00:45:12,586 --> 00:45:15,380 ‫וכעת היא הביאה אתכם אליי.‬ 697 00:45:15,464 --> 00:45:16,590 ‫ברוכים הבאים.‬ 698 00:45:16,673 --> 00:45:18,800 ‫אתם יודעים שאני אצפה.‬ 699 00:46:52,561 --> 00:46:57,566 ‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬