1
00:00:06,340 --> 00:00:09,594
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:10,678 --> 00:00:12,889
‫אבל, דין, כת דמים?‬

3
00:00:12,972 --> 00:00:14,974
‫אני יודע. אבל תקשיבי, הייתי שם.‬

4
00:00:15,058 --> 00:00:18,519
‫הבחור לא הפסיק לדבר… הוא בכה.‬

5
00:00:18,603 --> 00:00:22,982
‫תראה, אנדרו פירס‬
‫גר עם בנו בקמדן, ניו ג'רזי.‬

6
00:00:23,066 --> 00:00:25,735
‫מפקד המשטרה שם אמר שהוא יודע עליו הכול.‬

7
00:00:25,818 --> 00:00:28,988
‫אמר שהוא מספר סיפורים. שקרן פתולוגי.‬

8
00:00:29,072 --> 00:00:31,949
‫לפני שנתיים הוא האשים‬
‫את מנהלת ביה"ס של בנו‬

9
00:00:32,033 --> 00:00:32,950
‫בפדופיליה.‬

10
00:00:33,034 --> 00:00:36,287
‫אמר שהתעללה בבנו בטיול של ביה"ס.‬

11
00:00:36,370 --> 00:00:37,663
‫המשטרה בדקה.‬

12
00:00:37,747 --> 00:00:40,541
‫הילד בכלל לא יצא לטיול.‬

13
00:00:42,293 --> 00:00:43,211
‫אני מצטערת.‬

14
00:00:43,294 --> 00:00:45,671
‫הייתי צריכה לבדוק אותו לפני שהכרתי ביניכם.‬

15
00:00:45,755 --> 00:00:49,926
‫כן, זה אולי נכון, אבל הוא קיבל מכתבים.‬

16
00:00:51,094 --> 00:00:54,013
‫והוא משוכנע שמיץ' ומו כתבו אותם.‬

17
00:00:54,097 --> 00:00:58,559
‫הוא גם היה משוכנע שוויליאם מוריס‬
‫היו חברת קש של המאפיה.‬

18
00:00:58,643 --> 00:01:00,478
‫הוא נתן מידע לבולשת‬

19
00:01:00,561 --> 00:01:03,773
‫ואמר שבסוכנות שולטות חמש משפחות המאפיה.‬

20
00:01:03,856 --> 00:01:05,233
‫לכן הוא פוטר.‬

21
00:01:06,067 --> 00:01:11,447
‫טוב. מה עם זה שמיץ' ומו‬
‫פשוט צצו במרתף שלו?‬

22
00:01:11,531 --> 00:01:12,365
‫כלומר, איך?‬

23
00:01:12,448 --> 00:01:14,700
‫אם מיץ' ומו כתבו את המכתבים,‬

24
00:01:14,784 --> 00:01:17,328
‫אז הבעיה נפתרה, נכון? כי הם מתים.‬

25
00:01:17,411 --> 00:01:20,206
‫אני פשוט מרגישה שאין להם קשר לזה.‬

26
00:01:20,289 --> 00:01:22,542
‫מה, למה? למה את אומרת את זה?‬

27
00:01:24,752 --> 00:01:27,088
‫תאמין לי. כשאתה מתמודד עם סרטן,‬

28
00:01:28,297 --> 00:01:31,300
‫הדבר האחרון שמעניין אותך‬

29
00:01:31,384 --> 00:01:34,512
‫זה איזו נקמה משונה או דרכים לעשות בלגן.‬

30
00:01:35,972 --> 00:01:38,391
‫במקום, אתה רוצה להשלים עם העולם,‬

31
00:01:38,474 --> 00:01:39,809
‫לקשור קצוות פרומים,‬

32
00:01:39,892 --> 00:01:42,603
‫לטפל באנשים שתשאיר מאחור.‬

33
00:01:46,607 --> 00:01:48,067
‫זו תחושת הבטן שלי.‬

34
00:01:49,110 --> 00:01:51,529
‫נראה לי שעם שני אלה,‬

35
00:01:53,322 --> 00:01:55,283
‫אתה ממש לא בכיוון.‬

36
00:01:57,118 --> 00:02:00,037
‫אותן המילים שהבלש צ'מברלנד אמר.‬

37
00:02:04,208 --> 00:02:06,627
‫תראה, טראגי מה שקרה לשניהם, טוב?‬

38
00:02:06,711 --> 00:02:08,087
‫זה לא קשור אליך.‬

39
00:02:08,171 --> 00:02:11,382
‫ובנוגע לאנדרו פירס, אלה זיבולים מוחלטים.‬

40
00:02:11,465 --> 00:02:14,886
‫אם הוא קיבל מכתבים,‬
‫הוא לא סיפר לבולשת וממש לא סיפר לנו.‬

41
00:02:14,969 --> 00:02:18,014
‫בינתיים, שני קשישים נחמדים מאוד,‬

42
00:02:18,097 --> 00:02:20,224
‫עמודי תווך בקהילה, מתו.‬

43
00:02:20,308 --> 00:02:21,809
‫זה לא קשור אליך.‬

44
00:02:21,893 --> 00:02:23,686
‫אתה ממש לא בכיוון.‬

45
00:02:23,769 --> 00:02:26,439
‫בעיקרון בזבזתי את הזמן שלי פה. תודה.‬

46
00:02:28,524 --> 00:02:30,526
‫אז איך מתקדמים השיפוצים?‬
‫-מה?‬

47
00:02:30,610 --> 00:02:31,986
‫כמעט סיימתם?‬

48
00:02:33,654 --> 00:02:36,741
‫המטבח כמעט גמור.‬
‫עדיין צריך לשפץ את המרתף. למה?‬

49
00:02:36,824 --> 00:02:39,744
‫מה תעשה במרתף? שתהיה מאורת גברים.‬

50
00:02:39,827 --> 00:02:42,496
‫שולחן סנוקר, בר משקאות, טלוויזיה גדולה.‬

51
00:02:42,580 --> 00:02:44,081
‫זה מה שקונים רוצים בימינו.‬

52
00:02:44,165 --> 00:02:45,124
‫אני אומר לך.‬

53
00:02:45,208 --> 00:02:48,085
‫מה הקטע של הבחור הזה? הוא אמין?‬

54
00:02:48,169 --> 00:02:49,212
‫צ'מברלנד?‬
‫-כן.‬

55
00:02:49,295 --> 00:02:50,963
‫כן. אני מכירה אותו כבר שנים.‬

56
00:02:51,756 --> 00:02:53,549
‫הוא לא העובד הכי חרוץ, כן?‬

57
00:02:53,633 --> 00:02:56,469
‫טיפה עצלן, אבל לכן שכרת אותי.‬

58
00:02:58,012 --> 00:02:59,013
‫מה?‬

59
00:02:59,639 --> 00:03:00,473
‫אני…‬

60
00:03:01,641 --> 00:03:03,768
‫הרצח-התאבדות. כלומר, למה…‬

61
00:03:04,352 --> 00:03:06,771
‫למה לא פשוט לקחת מנת יתר של כדורים‬

62
00:03:06,854 --> 00:03:10,566
‫או לסגור את דלת המוסך,‬
‫לשבת בלקסוס ולהתניע?‬

63
00:03:10,650 --> 00:03:14,070
‫אבל הבעל הזה שאהב את אשתו כל כך,‬

64
00:03:14,153 --> 00:03:15,488
‫הוא יורה לה בפרצוף?‬

65
00:03:15,571 --> 00:03:18,449
‫ואז הוא יורה לעצמו בפרצוף עם רובה ציד?‬

66
00:03:18,532 --> 00:03:21,786
‫אולי כי רובה עושה את העבודה.‬
‫כדורים לא תמיד עובדים.‬

67
00:03:23,663 --> 00:03:26,332
‫אולי הוא לא רצה שאחד מהם ימות‬

68
00:03:26,415 --> 00:03:29,418
‫והאחר ישרוד וייאלץ לחיות עם האשמה.‬

69
00:03:29,502 --> 00:03:31,254
‫או שאולי היא לחצה על ההדק.‬

70
00:03:31,337 --> 00:03:32,964
‫היא הייתה חולת הסרטן.‬

71
00:03:33,047 --> 00:03:34,799
‫אולי היא לא רצתה שיינשא שוב.‬

72
00:03:34,882 --> 00:03:38,803
‫אולי היא ידעה שלא יוכל לחיות בלעדיה,‬
‫אז היא הפתיעה אותו.‬

73
00:03:39,512 --> 00:03:42,306
‫הוא יושב בכורסה,‬
‫צופה בשידורים חוזרים של "מטלוק".‬

74
00:03:42,390 --> 00:03:43,849
‫היא נוגעת לו בכתף…‬

75
00:03:43,933 --> 00:03:45,893
‫בום! מפנה את הרובה אל עצמה. בום!‬

76
00:03:46,477 --> 00:03:48,771
‫אני לא יודע. כל העניין מוזר.‬

77
00:03:51,148 --> 00:03:54,485
‫החקירה נמשכת ואני בודקת בכל יום.‬

78
00:03:54,568 --> 00:03:56,946
‫מה עם הבן? מה אנחנו יודעים עליו?‬

79
00:03:57,029 --> 00:04:00,783
‫כריסטופר. די פשלונר,‬
‫אבל לא מצאתי אזכור לאלימות.‬

80
00:04:00,866 --> 00:04:03,286
‫קיבל שנה מאסר על תנאי אחרי שנתן צ'ק מזויף.‬

81
00:04:07,581 --> 00:04:09,292
‫תראה, ככה אני רואה את זה.‬

82
00:04:11,335 --> 00:04:15,381
‫למי שכותב את המכתבים האלה‬
‫יש קו ראייה ישיר אל הבית שלכם.‬

83
00:04:15,923 --> 00:04:19,385
‫אז מיץ' ומו, שכעת מתים,‬

84
00:04:19,468 --> 00:04:23,306
‫תערו של אוקאם,‬
‫ההסבר הכי פשוט הוא בדרך כלל הכי סביר,‬

85
00:04:23,389 --> 00:04:27,560
‫לפי זה, אפשר לשכוח מהם.‬

86
00:04:28,144 --> 00:04:32,064
‫אז, ג'ספר וינסלו.‬

87
00:04:32,148 --> 00:04:35,943
‫עכשיו, חפרתי קצת, באופן לא הכי חוקי.‬

88
00:04:37,111 --> 00:04:43,659
‫ג'ספר וינסלו גר כל חייו בבית הסמוך‬
‫עם אימא, אבא ואחותו.‬

89
00:04:44,285 --> 00:04:45,411
‫סיים תיכון,‬

90
00:04:45,494 --> 00:04:48,956
‫עבד כאורז קניות בסופר במרכז וסטפילד.‬

91
00:04:49,540 --> 00:04:53,753
‫הוא עבד שם שישה ימים בשבוע‬
‫במהלך 23 השנים הבאות.‬

92
00:04:53,836 --> 00:04:56,630
‫ואז, פתאום, זה בנובמבר 1995,‬

93
00:04:56,714 --> 00:04:58,716
‫הוא הפסיק לבוא לעבודה.‬

94
00:04:58,799 --> 00:05:01,594
‫למעשה, הוא לא חזר עוד לארוז קניות.‬

95
00:05:01,677 --> 00:05:04,764
‫בחודש הזה המשפחה שלו התחילה לשלם‬

96
00:05:04,847 --> 00:05:07,475
‫למרכז הבריאות ההתנהגותית אוואלון,‬

97
00:05:08,059 --> 00:05:12,563
‫והם המשיכו לשלם אחת לחודש לאורך העשור הבא.‬

98
00:05:13,230 --> 00:05:14,815
‫אז מה היה האבחון שלו?‬

99
00:05:14,899 --> 00:05:17,860
‫הפרעת אישיות סכיזואידית ואילמות אלקטיבית.‬

100
00:05:19,111 --> 00:05:20,529
‫הוא הפסיק לדבר?‬

101
00:05:20,613 --> 00:05:21,739
‫כנראה.‬

102
00:05:21,822 --> 00:05:25,076
‫ואז ב-2001, האבחון שלו שוב השתנה.‬

103
00:05:25,159 --> 00:05:28,496
‫פשוט תסמונת פוסט טראומטית רגילה.‬

104
00:05:32,291 --> 00:05:36,879
‫בנובמבר 1995 קרה משהו לג'ספר וינסלו‬

105
00:05:36,962 --> 00:05:40,049
‫שבמהלך שנים הוא ניסה לא לדבר עליו.‬

106
00:05:41,759 --> 00:05:42,843
‫מה קרה לך?‬

107
00:05:46,722 --> 00:05:47,598
‫ניצחתי.‬

108
00:05:48,182 --> 00:05:50,810
‫לא קיבלתי את המזכר‬
‫לפיו נעשה היום אימון ללב.‬

109
00:05:50,893 --> 00:05:52,853
‫לא שיחקתי מאז שקרטר נולד,‬

110
00:05:52,937 --> 00:05:54,855
‫ופתאום, חזרתי לשחק כמו פעם.‬

111
00:05:54,939 --> 00:05:56,148
‫את יודעת, נורה…‬

112
00:05:57,525 --> 00:06:02,905
‫זה די כלל לא כתוב פה שצריך פשוט…‬

113
00:06:04,573 --> 00:06:06,075
‫את לא…‬

114
00:06:06,826 --> 00:06:10,329
‫את לא אמורה להשמיד את שותפתך לטניס.‬

115
00:06:11,163 --> 00:06:13,833
‫כלומר, מותר לך לנצח מפעם לפעם.‬

116
00:06:13,916 --> 00:06:17,294
‫זה נחמד. אבל את צריכה גם לתת לאחרים לנצח.‬

117
00:06:17,378 --> 00:06:18,254
‫למשל, לי.‬

118
00:06:18,337 --> 00:06:20,256
‫אלוהים, אני מצטערת. כן, נכון.‬

119
00:06:20,339 --> 00:06:22,091
‫זה בסדר, ואת נראית לחוצה כל כך.‬

120
00:06:22,675 --> 00:06:24,802
‫מה?‬
‫-באמת. אני יודעת למה.‬

121
00:06:24,885 --> 00:06:26,387
‫נראה לי שאת לא עושה סקס.‬

122
00:06:27,346 --> 00:06:28,889
‫והסיבה שאני יודעת את זה‬

123
00:06:28,973 --> 00:06:31,684
‫היא כל מה שקרה ביני לבין ריק.‬

124
00:06:31,767 --> 00:06:34,687
‫כלומר, בסוף הוא היה פשוט…‬

125
00:06:34,770 --> 00:06:38,065
‫כלומר, הוא פחד מדי לזיין אותי,‬

126
00:06:38,149 --> 00:06:39,942
‫אבל זה בסדר.‬

127
00:06:40,025 --> 00:06:42,987
‫כי תראי אותי עכשיו.‬
‫אני מקבלת את הזין הכי טוב בעולם.‬

128
00:06:44,447 --> 00:06:46,740
‫והוא זין עקבי,‬

129
00:06:46,824 --> 00:06:49,285
‫אז זה פרס כפול. זה טוב.‬

130
00:06:49,368 --> 00:06:52,371
‫טוב, אז של מי?‬

131
00:06:57,168 --> 00:06:59,378
‫אסור לי לומר. אני ממש מצטערת.‬

132
00:07:00,087 --> 00:07:02,506
‫אני לא רוצה לעשות לי עין. אני יודעת, אני…‬

133
00:07:03,174 --> 00:07:04,925
‫אבל אני רוצה לתת לך עצה.‬

134
00:07:05,009 --> 00:07:08,304
‫את ובעלך צריכים להזדיין כל יום, נכון?‬

135
00:07:08,387 --> 00:07:12,349
‫ואם אתם לא, אין לכם שום תקווה.‬

136
00:07:16,687 --> 00:07:18,022
‫אני חושבת שאני אשמה.‬

137
00:07:20,107 --> 00:07:25,279
‫כן, לא ממש עשינו את זה מאז שעברנו לבית,‬

138
00:07:25,362 --> 00:07:26,822
‫עם כל מה שקורה…‬

139
00:07:26,906 --> 00:07:29,950
‫המכתבים, החמוס, הפריצות,‬

140
00:07:31,160 --> 00:07:34,163
‫ואז אתמול בלילה במוטל,‬

141
00:07:34,872 --> 00:07:37,708
‫הוא זינק על המיטה‬
‫אחרי שהשכיב את הילדים לישון,‬

142
00:07:38,459 --> 00:07:41,712
‫והוא התכרבל לידי והרגשתי שבא לו,‬

143
00:07:41,795 --> 00:07:42,922
‫אבל אני פשוט…‬

144
00:07:43,714 --> 00:07:44,798
‫לא יכולתי.‬

145
00:07:44,882 --> 00:07:47,343
‫אז העמדתי פנים שאני ישנה.‬

146
00:07:47,426 --> 00:07:48,552
‫וואו.‬

147
00:07:48,636 --> 00:07:49,595
‫זאת…‬

148
00:07:50,721 --> 00:07:52,640
‫זאת אלי. כן.‬

149
00:07:52,723 --> 00:07:54,475
‫זה איך שהוא מדבר אליה.‬

150
00:07:54,558 --> 00:07:56,227
‫לא כל הזמן, אבל פשוט…‬

151
00:07:56,810 --> 00:08:00,147
‫היא מתבגרת עכשיו, והוא פשוט מציק לה‬

152
00:08:00,231 --> 00:08:03,526
‫אם החולצה נופלת לה מהכתף.‬

153
00:08:04,068 --> 00:08:06,111
‫זה מגוחך. זה מוזר.‬

154
00:08:07,071 --> 00:08:09,949
‫ואז הוא מתגונן כולו ואומר דברים כמו,‬

155
00:08:10,491 --> 00:08:13,494
‫"אני לא רוצה שיהפכו את בתי למשהו מיני",‬

156
00:08:13,577 --> 00:08:16,330
‫ואני אומרת, "אתה הופך אותה למשהו מיני".‬

157
00:08:16,413 --> 00:08:18,165
‫היא בסך הכול מתנהגת כמו ילדה.‬

158
00:08:19,667 --> 00:08:22,836
‫נראה לי שהוא מנהל רומן עם מישהי צעירה.‬

159
00:08:22,920 --> 00:08:26,215
‫לא יודעת, אולי מתמחה במשרד או משהו,‬

160
00:08:26,298 --> 00:08:31,262
‫את יודעת,‬
‫הילדות הקטנות עם הקוקיות וכל מיני.‬

161
00:08:31,887 --> 00:08:32,721
‫כן.‬

162
00:08:34,598 --> 00:08:37,393
‫אוכל לקבל גם כוס מזה כשיזדמן לך?‬

163
00:08:37,476 --> 00:08:38,435
‫כמובן.‬
‫-תודה.‬

164
00:08:38,519 --> 00:08:40,729
‫היי, כריסי. נראה לך שאוכל לקבל…‬

165
00:08:40,813 --> 00:08:45,359
‫אני תמיד מבקשת כוס גדולה,‬
‫ולדעתי נתנו לי היום פחות.‬

166
00:08:47,069 --> 00:08:48,070
‫תודה.‬

167
00:08:49,947 --> 00:08:51,907
‫אז את יודעת מה אני רוצה לדעת.‬

168
00:08:51,991 --> 00:08:55,286
‫אני רוצה לדעת מה קורה‬
‫עם כל המכתבים המפחידים האלה.‬

169
00:08:55,369 --> 00:08:56,704
‫קיבלתם עוד?‬

170
00:08:56,787 --> 00:08:57,621
‫לא.‬

171
00:08:58,455 --> 00:09:02,710
‫עד שנסיים עם השיפוצים,‬
‫כבר יתקינו את מצלמות האבטחה,‬

172
00:09:02,793 --> 00:09:07,756
‫ואז נראה לי שנחזור הביתה,‬
‫אבל אני לא יודעת.‬

173
00:09:08,591 --> 00:09:09,883
‫לא קיבלנו עוד.‬

174
00:09:09,967 --> 00:09:13,429
‫האמת, נראה לי שזו סתם מתיחה מטומטמת.‬

175
00:09:14,096 --> 00:09:16,223
‫על מה את מדברת?‬

176
00:09:16,307 --> 00:09:17,808
‫השתגעת?‬

177
00:09:17,891 --> 00:09:19,685
‫זאת לא מתיחה.‬

178
00:09:19,768 --> 00:09:21,937
‫החיים שלכם שם הם סיוט מזוין.‬

179
00:09:22,021 --> 00:09:24,982
‫אתם צריכים לשפץ קצת ולעוף משם.‬

180
00:09:25,941 --> 00:09:26,775
‫תודה.‬

181
00:09:28,360 --> 00:09:30,112
‫זה גם מעט.‬

182
00:09:30,195 --> 00:09:32,698
‫כלומר, אני לא רוצה להפחיד לגמרי,‬

183
00:09:32,781 --> 00:09:36,160
‫אבל אין לכם זמן.‬

184
00:09:36,243 --> 00:09:37,119
‫באמת שאין.‬

185
00:09:37,202 --> 00:09:40,205
‫מה יקרה כשכולם יגלו על המכתבים האלה?‬

186
00:09:40,289 --> 00:09:42,875
‫לא תצליחו למכור את הבית תמורת דולר.‬

187
00:09:43,459 --> 00:09:46,337
‫בכל מקרה, לא אמרתי לך. יש לי בית אחר.‬

188
00:09:47,463 --> 00:09:49,340
‫רצפות פרקט יפהפיות.‬

189
00:09:49,923 --> 00:09:54,178
‫כלומר, מושלמות, ואפילו הריח טוב,‬

190
00:09:54,261 --> 00:09:56,764
‫ולי חשוב ריח, גם לך?‬

191
00:09:58,515 --> 00:10:00,434
‫כן, הוא… הוא נחמד.‬

192
00:10:01,560 --> 00:10:03,729
‫הוא רק לא מתקרב לכמה ששלנו נחמד.‬

193
00:10:05,856 --> 00:10:06,732
‫טוב…‬

194
00:10:08,400 --> 00:10:10,235
‫אני לא יודעת. הייתי חושבת‬

195
00:10:11,153 --> 00:10:13,656
‫שזה שרוצח עם גרזן לא יטיל עליכם אימה,‬

196
00:10:13,739 --> 00:10:16,659
‫אני חושבת שזה די נחמד. את יודעת?‬

197
00:10:16,742 --> 00:10:20,162
‫והוא עולה מיליון דולר פחות‬
‫ממה שתקבלו על הבית שלכם.‬

198
00:10:25,668 --> 00:10:27,086
‫כלומר, תחשבי על זה.‬

199
00:10:27,169 --> 00:10:29,797
‫נורה, כסף יפסיק להדאיג אתכם.‬

200
00:10:29,880 --> 00:10:34,593
‫דין יוכל להמשיך לחיות‬
‫עם הראש תקוע בתחת ולעשות מה שבא לו.‬

201
00:10:34,677 --> 00:10:37,346
‫אבל את, את תשתחררי.‬

202
00:10:37,971 --> 00:10:42,226
‫תשחקי טניס במהלך היום,‬

203
00:10:42,309 --> 00:10:45,187
‫תפעילי את הכבשן הקטן שלך ותבשלי לך כדים.‬

204
00:10:45,270 --> 00:10:47,564
‫ואני לא יודעת, תהיה לך חברה לקרוקט.‬

205
00:10:50,818 --> 00:10:52,653
‫כן, לא נראה לי.‬

206
00:10:54,363 --> 00:10:58,325
‫נורה, אני מציעה לכם דרך לצאת מזה,‬

207
00:10:58,867 --> 00:11:00,285
‫ואתם צריכים לקחת אותה.‬

208
00:11:01,912 --> 00:11:03,539
‫תני לי להציע את ביתכם למכירה.‬

209
00:11:04,915 --> 00:11:07,918
‫טוב. כן, תני לי לדבר עם דין.‬

210
00:11:10,212 --> 00:11:12,256
‫היי, חבר'ה, חזרתי.‬

211
00:11:16,844 --> 00:11:18,721
‫יפה. נראה טוב.‬

212
00:11:18,804 --> 00:11:20,347
‫כן. שכבה אחרונה.‬

213
00:11:44,246 --> 00:11:45,414
‫אלי, את שם בפנים?‬

214
00:11:45,497 --> 00:11:46,498
‫רק שנייה…‬

215
00:11:46,582 --> 00:11:48,333
‫כן, זה בסדר. איפה אימא?‬

216
00:11:49,835 --> 00:11:51,587
‫אלי? מה את עושה שם?‬

217
00:11:52,796 --> 00:11:54,006
‫למה הדלת נעולה?‬

218
00:11:54,715 --> 00:11:56,800
‫כי בכל מקום יש פועלים‬

219
00:11:56,884 --> 00:11:58,427
‫ופסיכי שרוצה לרצוח אותנו?‬

220
00:11:58,510 --> 00:11:59,511
‫טוב.‬

221
00:11:59,595 --> 00:12:01,430
‫לא עשיתי כלום. אני קוראת.‬

222
00:12:01,513 --> 00:12:03,474
‫טוב, זה בסדר. איפה אימא?‬

223
00:12:03,557 --> 00:12:06,018
‫היא סימסה שהיא תחזור באיחור מהטניס,‬

224
00:12:06,101 --> 00:12:08,520
‫אז חזרתי באוטובוס כי חשבתי שנאכל יחד.‬

225
00:12:08,604 --> 00:12:10,522
‫זה נכון! פשוט תרגיעי, טוב?‬

226
00:12:10,606 --> 00:12:13,525
‫תרגיע אתה. אתה תמיד חושב‬
‫שאני עושה דברים, ואני לא.‬

227
00:12:21,617 --> 00:12:24,703
‫אתה יכול לצאת מהחלון.‬
‫-לא אצא מהחלון.‬

228
00:12:33,587 --> 00:12:34,713
‫אפשר לעזור?‬

229
00:12:34,797 --> 00:12:36,215
‫סליחה.‬

230
00:12:36,965 --> 00:12:40,177
‫אשתך אמרה שאוכל להתכבד במה שיש במקרר.‬

231
00:12:40,260 --> 00:12:42,179
‫טוב, אשתי לא פה.‬

232
00:12:43,222 --> 00:12:45,599
‫קודם. הייתי פה קודם.‬

233
00:12:45,682 --> 00:12:47,935
‫ג'ון. אני מפקח הבנייה.‬

234
00:12:50,896 --> 00:12:54,358
‫כן. אין בעיה. מצטער. תרגיש בבית.‬

235
00:12:56,360 --> 00:12:58,111
‫אשתך נראית כמו אישה טובה.‬

236
00:12:59,154 --> 00:13:01,073
‫יש לך בן ובת. כן?‬

237
00:13:01,156 --> 00:13:02,407
‫כן, נכון.‬

238
00:13:03,450 --> 00:13:05,953
‫גם לי. בן ובת.‬

239
00:13:07,371 --> 00:13:10,833
‫אוכל לשאול אותך, אתם…‬

240
00:13:11,959 --> 00:13:13,585
‫אתם משפחה נוצרית?‬

241
00:13:15,420 --> 00:13:16,672
‫כן, נראה לי.‬

242
00:13:16,755 --> 00:13:18,507
‫אנחנו לא הולכים לכנסייה. אז…‬

243
00:13:26,473 --> 00:13:28,350
‫הכול נראה לך בסדר?‬

244
00:13:28,433 --> 00:13:30,269
‫עם האתר או מה שזה לא יהיה?‬

245
00:13:30,352 --> 00:13:34,356
‫עדיין צריך לשפץ את המרתף,‬
‫אבל המטבח די גמור.‬

246
00:13:34,439 --> 00:13:37,734
‫החלפנו את השיש בבוצ'ר בלוק.‬

247
00:13:37,818 --> 00:13:40,737
‫זה מצחיק. כולם מתקינים עכשיו איים.‬

248
00:13:40,821 --> 00:13:42,114
‫אנחנו טובעים באיים.‬

249
00:13:45,534 --> 00:13:49,580
‫אחזור בעוד כמה ימים כשזה יהיה גמור, אבל…‬

250
00:13:51,081 --> 00:13:53,584
‫כן, הכול נראה טוב.‬

251
00:13:53,667 --> 00:13:54,835
‫יופי.‬

252
00:13:58,839 --> 00:14:01,675
‫היה לכם מזל שמצאתם קבלן.‬

253
00:14:03,594 --> 00:14:05,137
‫כן? למה?‬

254
00:14:06,013 --> 00:14:08,098
‫בכל מקום, עסקי הקבלנות פורחים.‬

255
00:14:08,181 --> 00:14:10,767
‫התעשייה לא עומדת בקצב הביקוש.‬

256
00:14:11,310 --> 00:14:13,395
‫עם איך שהעולם עכשיו,‬

257
00:14:13,478 --> 00:14:18,358
‫כשכל הציוויליזציה פשוט נהרסת,‬
‫אנשים לא רוצים לצאת.‬

258
00:14:18,442 --> 00:14:22,029
‫הם רוצים לשפץ את בתיהם.‬
‫הם רוצים להפוך אותם למבצרים.‬

259
00:14:22,946 --> 00:14:25,073
‫כן, אנשים עוזבים את העיר.‬

260
00:14:25,157 --> 00:14:26,116
‫אני מניח.‬

261
00:14:26,783 --> 00:14:28,327
‫מצחיק שזה קורה.‬

262
00:14:30,746 --> 00:14:31,997
‫זה המחזור הרביעי.‬

263
00:14:33,290 --> 00:14:34,207
‫סליחה?‬

264
00:14:34,291 --> 00:14:35,500
‫אירועים היסטוריים.‬

265
00:14:35,584 --> 00:14:37,419
‫הם לא סתם מתרחשים.‬

266
00:14:37,502 --> 00:14:42,633
‫הם קורים בזכות אנשים דגולים,‬
‫נפשות פועלות בכל דור ודור.‬

267
00:14:44,217 --> 00:14:48,764
‫וכל אלה משחררים מחזור שנמשך כ…‬

268
00:14:49,848 --> 00:14:51,975
‫עשרים שנים, פחות או יותר.‬

269
00:14:53,727 --> 00:14:57,981
‫וכל ארבעה מחזורים הם סקולום,‬

270
00:14:58,065 --> 00:15:00,317
‫מספר השנים כבחיי אדם.‬

271
00:15:00,400 --> 00:15:03,820
‫ובסוף כל סקולום, יש משבר.‬

272
00:15:05,864 --> 00:15:09,868
‫בארץ הזאת, המשבר הוא תמיד מלחמה.‬

273
00:15:10,410 --> 00:15:12,204
‫המהפכה,‬

274
00:15:12,287 --> 00:15:14,456
‫כעבור 80 שנים, מלחמת האזרחים,‬

275
00:15:14,539 --> 00:15:17,876
‫כעבור 80 שנים, מלחמת העולם השנייה,‬

276
00:15:19,419 --> 00:15:22,381
‫ומאז עברו כמעט 80 שנים, אז…‬

277
00:15:29,179 --> 00:15:30,764
‫משהו עומד לקרות.‬

278
00:15:36,937 --> 00:15:38,897
‫אתה יודע, האמת היא שאני לא רעב.‬

279
00:15:43,944 --> 00:15:46,571
‫מתי תסיים את הבדיקה?‬

280
00:15:47,447 --> 00:15:51,118
‫הבת שלך, היא… בת 18?‬

281
00:15:51,201 --> 00:15:54,329
‫לא, היא… היא בת 16. במה זה קשור…‬

282
00:15:54,413 --> 00:15:55,455
‫טוב…‬

283
00:15:56,832 --> 00:15:58,917
‫אני לא יודע אם אני אמור לומר את זה,‬

284
00:15:59,001 --> 00:16:02,921
‫ובבקשה, סלח לי אם אני עובר פה גבול,‬

285
00:16:04,089 --> 00:16:06,425
‫אבל לו הייתי אביה, הייתי רוצה לדעת.‬

286
00:16:07,217 --> 00:16:08,135
‫לדעת מה?‬

287
00:16:11,138 --> 00:16:12,514
‫ראיתי את בתך‬

288
00:16:14,057 --> 00:16:16,601
‫מדברת עם האפרו-אמריקני הצעיר,‬

289
00:16:16,685 --> 00:16:19,187
‫זה שמתקין את המצלמות,‬

290
00:16:19,271 --> 00:16:23,066
‫ולפי איך שהם דיברו, נגעו זה בזה,‬

291
00:16:23,150 --> 00:16:27,237
‫ברור שיש ביניהם קשר אינטימי.‬

292
00:16:29,197 --> 00:16:31,033
‫סליחה, מה?‬

293
00:16:32,826 --> 00:16:34,161
‫חשבתי שאתה צריך לדעת.‬

294
00:16:34,953 --> 00:16:37,330
‫אני מאמין שאב צריך לדעת דבר כזה.‬

295
00:16:40,584 --> 00:16:43,170
‫עלבתי בך. אני מתנצל.‬

296
00:16:44,755 --> 00:16:49,259
‫היא פשוט מזכירה לי מאוד את בתי‬
‫כשהייתה בת גילה.‬

297
00:16:51,887 --> 00:16:53,889
‫היא הייתה פעילה מינית…‬

298
00:16:55,348 --> 00:16:56,558
‫בגיל צעיר מאוד.‬

299
00:16:57,309 --> 00:16:58,560
‫הזונה של ביה"ס.‬

300
00:16:59,227 --> 00:17:04,357
‫טיפלנו בבעיה,‬
‫אבל זה היה טראומטי לכל המשפחה.‬

301
00:17:05,192 --> 00:17:07,110
‫סליחה, אמרת ששמך ג'ון?‬

302
00:17:09,362 --> 00:17:10,322
‫אני חייב לומר לך,‬

303
00:17:10,405 --> 00:17:13,325
‫לא נוח לי לנהל את השיחה הזאת איתך.‬

304
00:17:14,034 --> 00:17:15,327
‫לא תראה אותי שוב.‬

305
00:17:16,495 --> 00:17:18,789
‫חשבתי שאמרת שתחזור בעוד כמה ימים.‬

306
00:17:21,374 --> 00:17:22,209
‫כן.‬

307
00:17:32,928 --> 00:17:34,387
‫היי, מה אתה…‬

308
00:17:39,059 --> 00:17:41,561
‫איך פתרת את הבעיה עם הבת שלך?‬

309
00:17:44,356 --> 00:17:47,901
‫די בכך שנאמר שהיא לא לבשה עוד חולצות בטן.‬

310
00:17:52,614 --> 00:17:53,865
‫זה בית יפהפה.‬

311
00:17:53,949 --> 00:17:55,992
‫כשהייתי ילד, לא נעלנו דלתות.‬

312
00:17:56,076 --> 00:17:56,952
‫איש לא נעל.‬

313
00:17:58,745 --> 00:18:00,288
‫כולם הלכו לכנסייה.‬

314
00:18:00,372 --> 00:18:04,417
‫עכשיו איש לא הולך לכנסייה‬
‫וכולם נועלים את דלתותיהם.‬

315
00:18:05,961 --> 00:18:07,629
‫לא נראה לי שזה מקרי.‬

316
00:18:07,712 --> 00:18:08,547
‫תקשיב…‬

317
00:18:10,590 --> 00:18:11,925
‫היה טוב לדבר איתך.‬

318
00:18:13,218 --> 00:18:15,762
‫יש כנסייה לותרנית נחמדה בהמשך הרחוב.‬

319
00:18:15,846 --> 00:18:18,640
‫אולי תשקול לפקוד אותה עם משפחתך.‬

320
00:18:19,891 --> 00:18:20,851
‫זה יעזור.‬

321
00:18:23,353 --> 00:18:24,729
‫תודה על הכריך.‬

322
00:18:29,109 --> 00:18:31,069
‫היי, המפקח ההוא,‬

323
00:18:31,153 --> 00:18:33,405
‫הוא פסיכי ואני לא רוצה שיחזור לכאן.‬

324
00:18:33,488 --> 00:18:34,906
‫על מה אתה מדבר?‬

325
00:18:34,990 --> 00:18:38,618
‫מפקח הבנייה. ג'ון, בחור דתי.‬

326
00:18:38,702 --> 00:18:40,453
‫תפסתי אותו מכין כריך במטבח.‬

327
00:18:40,537 --> 00:18:43,456
‫נאלצתי לסבול איזה נאום בזמן שחיטט פה.‬

328
00:18:43,540 --> 00:18:45,125
‫אין שום מפקח בשם ג'ון.‬

329
00:18:45,208 --> 00:18:46,626
‫לא בווסטפילד.‬

330
00:18:46,710 --> 00:18:51,047
‫המפקחים של העירייה הם גארי ואלן,‬
‫והם מגיעים רק כשאנחנו מסיימים.‬

331
00:18:51,131 --> 00:18:53,175
‫מה? אז עם מי דיברתי?‬

332
00:18:54,009 --> 00:18:57,012
‫אין לי מושג, אבל הוא לא היה מהבחורים שלי.‬

333
00:18:57,095 --> 00:18:58,513
‫והוא לא היה המפקח.‬

334
00:18:59,973 --> 00:19:02,517
‫- חברות אבטחה בווסטפילד -‬

335
00:19:11,860 --> 00:19:12,819
‫היי.‬

336
00:19:12,903 --> 00:19:16,364
‫היי. איפה היית? חיפשתי אותך מהבוקר.‬

337
00:19:16,448 --> 00:19:18,074
‫הייתי בקאנטרי עם קארן.‬

338
00:19:28,293 --> 00:19:29,211
‫אתה בסדר?‬

339
00:19:29,294 --> 00:19:32,672
‫כן, נראה לי.‬
‫אני פשוט מחפש חברות אבטחה אחרות.‬

340
00:19:33,215 --> 00:19:34,424
‫- סייף לייף אבטחה -‬

341
00:19:35,217 --> 00:19:39,554
‫טוב… אל תיתן לי להפריע לך.‬

342
00:19:40,138 --> 00:19:41,056
‫מה?‬

343
00:19:45,769 --> 00:19:46,645
‫טוב.‬

344
00:20:07,832 --> 00:20:10,502
‫מותק, רציתי את זה.‬

345
00:20:13,255 --> 00:20:15,423
‫פאק, מותק.‬
‫-טוב…‬

346
00:20:15,507 --> 00:20:17,300
‫רגע. אפעיל את האזעקה.‬
‫-מה?‬

347
00:20:17,384 --> 00:20:19,386
‫מה? עכשיו?‬
‫-כולם בבית.‬

348
00:20:19,469 --> 00:20:22,389
‫צריך להתרגל לזה‬
‫שמפעילים את האזעקה כשאנחנו בבית.‬

349
00:20:22,889 --> 00:20:23,765
‫רגע, פשוט…‬

350
00:20:29,854 --> 00:20:32,065
‫אבדוק במהירות. תכף אשוב.‬

351
00:20:32,148 --> 00:20:34,442
‫אפעיל… אני חוזר. פשוט תחכי שם, ככה.‬

352
00:20:34,526 --> 00:20:36,278
‫לא משנה.‬
‫-אני רץ למטה.‬

353
00:20:36,361 --> 00:20:37,862
‫אני חוזר.‬
‫-זה בסדר.‬

354
00:20:37,946 --> 00:20:40,365
‫לאן את הולכת?‬
‫-רוצה לדעת משהו?‬

355
00:20:40,448 --> 00:20:42,742
‫שבועות לא שכבנו.‬

356
00:20:42,826 --> 00:20:45,745
‫בחייך, דעתי מוסחת, טוב? את במוטל.‬

357
00:20:45,829 --> 00:20:46,913
‫זה בסדר. הכול טוב.‬

358
00:20:48,748 --> 00:20:51,084
‫מותק…‬
‫-רד ותיפרד מהילדים.‬

359
00:20:53,920 --> 00:20:56,548
‫תישן טוב הלילה, בסדר, חבר? נתראה מחר.‬

360
00:20:56,631 --> 00:20:58,091
‫ביי, אבא! נתראה מחר!‬

361
00:20:58,174 --> 00:20:59,050
‫אוהב אותך.‬

362
00:20:59,592 --> 00:21:01,177
‫היי. אנחנו בסדר?‬

363
00:21:07,559 --> 00:21:08,393
‫חכי, אלי.‬

364
00:21:12,272 --> 00:21:15,567
‫משהו קורה בינך לבין הדקוטה הזה?‬

365
00:21:15,650 --> 00:21:16,735
‫מה? לא!‬

366
00:21:16,818 --> 00:21:18,278
‫אלי, את משקרת לי?‬

367
00:21:18,361 --> 00:21:20,196
‫כי מישהו ראה אתכם יחד.‬

368
00:21:20,280 --> 00:21:21,323
‫אלוהים, אבא…‬

369
00:21:21,406 --> 00:21:24,200
‫ואני לא אוהב שזרים מספרים לי על בתי.‬

370
00:21:24,284 --> 00:21:26,161
‫אז עכשיו ארגנת שיעקבו אחריי?‬

371
00:21:26,244 --> 00:21:29,622
‫לא, אלי. דקוטה בן 19, טוב?‬

372
00:21:29,706 --> 00:21:32,042
‫אם משהו קורה, אני צריך לדעת.‬

373
00:21:32,125 --> 00:21:34,252
‫אבא, לא קורה כלום, טוב? אז הנה לך.‬

374
00:21:36,171 --> 00:21:39,049
‫מה? אלי. אלי!‬

375
00:21:41,176 --> 00:21:42,010
‫דין!‬

376
00:21:43,428 --> 00:21:45,805
‫זה בסדר. סעו. טוב. נתראה מחר.‬

377
00:21:46,598 --> 00:21:47,557
‫ביי.‬

378
00:21:58,234 --> 00:21:59,361
‫- תאודורה בירץ' -‬

379
00:22:03,656 --> 00:22:04,783
‫דין?‬
‫-פשוט…‬

380
00:22:07,285 --> 00:22:08,119
‫הלו.‬

381
00:22:08,203 --> 00:22:11,247
‫אז גיליתי משהו פשוט לא ייאמן.‬

382
00:22:11,331 --> 00:22:12,374
‫מה העניין?‬

383
00:22:12,457 --> 00:22:14,334
‫אני בהמשך הרחוב. נוכל להיפגש?‬

384
00:22:21,007 --> 00:22:25,136
‫מה שאני עומדת לספר לך‬
‫כולל הרבה סייגים, טוב?‬

385
00:22:26,054 --> 00:22:27,389
‫גיליתי משהו.‬

386
00:22:28,515 --> 00:22:30,642
‫אבל צריך להיזהר עם מה שנעשה עם זה‬

387
00:22:30,725 --> 00:22:34,270
‫כי יכול להיות שנעצבן את משטרת וסטפילד‬

388
00:22:34,354 --> 00:22:37,023
‫או את העיר וסטפילד כולה.‬

389
00:22:37,774 --> 00:22:39,526
‫אבל אני עובדת בשבילך.‬

390
00:22:41,444 --> 00:22:43,530
‫אני לא מבין על מה את מדברת.‬

391
00:22:43,613 --> 00:22:47,909
‫חשבתי על ג'ספר וינסלו‬
‫כי משהו קרה לו, נכון?‬

392
00:22:48,618 --> 00:22:49,953
‫בלש, יש לי שאלה.‬

393
00:22:50,537 --> 00:22:52,664
‫אני תוהה אם יש היסטוריה לבית הזה,‬

394
00:22:52,747 --> 00:22:55,500
‫למשל, רשומות ישנות שיש אצלכם‬

395
00:22:55,583 --> 00:22:57,919
‫שאוכל אולי לבדוק.‬

396
00:22:58,002 --> 00:23:02,048
‫כל דבר שאולי קשור לבעלים קודמים של הבית.‬

397
00:23:02,132 --> 00:23:05,927
‫היה לו מבט מוזר ביותר.‬

398
00:23:06,010 --> 00:23:07,554
‫לא הצלחתי להבין אותו.‬

399
00:23:07,637 --> 00:23:11,558
‫אבל אז הוא הזדקף,‬
‫הביט לי ישר בעיניים ואמר…‬

400
00:23:11,641 --> 00:23:13,643
‫חיכיתי שתבקשי את זה ממני.‬

401
00:23:19,232 --> 00:23:24,028
‫אין לי מושג מה תמצאי פה, אבל… לכי על זה.‬

402
00:23:24,779 --> 00:23:25,613
‫תודה.‬

403
00:23:28,867 --> 00:23:31,870
‫שמתי לב שמישהו נגע בקופסה.‬

404
00:23:31,953 --> 00:23:35,165
‫החותם היה שבור. לא ניתן לדעת מתי נשבר.‬

405
00:23:35,957 --> 00:23:36,958
‫דין.‬

406
00:23:38,668 --> 00:23:41,963
‫משפחה קנתה את הבית בשדרה 657‬

407
00:23:42,046 --> 00:23:45,133
‫וגרה בו עד 1995.‬

408
00:23:46,509 --> 00:23:48,470
‫משפחת גראף.‬

409
00:23:49,095 --> 00:23:52,807
‫לפני שאספר לך הכול…‬

410
00:23:54,767 --> 00:23:56,561
‫אני צריכה שתבין‬

411
00:23:56,644 --> 00:24:01,983
‫שאין שום רשומות ציבוריות‬
‫שמתעדות שזה באמת קרה, טוב?‬

412
00:24:02,066 --> 00:24:06,613
‫הסיפור הזה לא מופיע‬
‫בשום כתבה בעיתון, בשום אתר.‬

413
00:24:06,696 --> 00:24:08,656
‫בסדר. אז…‬

414
00:24:11,409 --> 00:24:12,827
‫מה הסיפור?‬

415
00:24:12,911 --> 00:24:13,786
‫טוב.‬

416
00:24:17,749 --> 00:24:19,709
‫האב, ג'ון גראף,‬

417
00:24:19,792 --> 00:24:21,878
‫הוא היה הבחור הכי נורמלי שיש.‬

418
00:24:21,961 --> 00:24:24,339
‫הוא אהב שני דברים: המשפחה והכנסייה שלו.‬

419
00:24:24,422 --> 00:24:27,884
‫חייל משוחרר, נעשה רואה חשבון,‬
‫דירה צנועה באפר איסט סייד.‬

420
00:24:27,967 --> 00:24:30,094
‫כנסייה כל יום ראשון.‬

421
00:24:39,103 --> 00:24:40,855
‫לילה אחד הוא עבד עד מאוחר,‬

422
00:24:40,939 --> 00:24:43,858
‫לא תפס מונית, החליט לנסוע ברכבת התחתית.‬

423
00:25:04,504 --> 00:25:09,050
‫אבל למרבה המזל, אמו בדיוק ירשה קצת כסף.‬

424
00:25:09,133 --> 00:25:11,302
‫היא אמרה לו, "אתם תעזבו את העיר.‬

425
00:25:11,386 --> 00:25:13,304
‫"זה לא מקום לגדל בו משפחה.‬

426
00:25:13,388 --> 00:25:15,682
‫"אעזור לכם לקנות בית בפרברים".‬

427
00:25:21,229 --> 00:25:22,855
‫היה לו בן, דייל.‬

428
00:25:22,939 --> 00:25:26,234
‫בבת עינו, ספורטאי, תלמיד מצטיין…‬

429
00:25:26,317 --> 00:25:28,152
‫בחיים לא עשיתי דבר כזה.‬

430
00:25:28,236 --> 00:25:29,070
‫פט!‬

431
00:25:30,655 --> 00:25:31,698
‫חייבת לסיים, מותק.‬

432
00:25:32,365 --> 00:25:35,243
‫בתו הבכורה הייתה בת 17,‬
‫אבל 17 על סף 30, טוב?‬

433
00:25:35,326 --> 00:25:38,121
‫היא הדאיגה אותו.‬
‫הוא דיבר על זה עם הכומר שלו,‬

434
00:25:38,204 --> 00:25:41,749
‫על כך שחשב שהיא קצת חולת בנים.‬

435
00:25:46,754 --> 00:25:48,506
‫מי יברך על המזון?‬

436
00:25:50,717 --> 00:25:51,718
‫אני.‬

437
00:25:53,136 --> 00:25:54,679
‫הו, ישוע היקר,‬

438
00:25:54,762 --> 00:25:57,932
‫אבקש להודות לך על כך שהכנת ארוחת ערב ו…‬

439
00:25:59,851 --> 00:26:03,646
‫רגע. אני הכנתי את ארוחת הערב המזוינת.‬

440
00:26:03,730 --> 00:26:06,024
‫הפה שלך! תחזרי בך!‬

441
00:26:06,608 --> 00:26:11,738
‫ואשתו, הלן, אהבה להשפיל אותו בפומבי.‬

442
00:26:11,821 --> 00:26:14,365
‫היא שתתה. כולם חשבו שהיא טיפה פסיכית.‬

443
00:26:17,076 --> 00:26:20,538
‫ילדים, תדיחו את הכלים המזוינים.‬

444
00:26:21,164 --> 00:26:23,625
‫עכשיו, אימו עזרה לו לקנות את הבית,‬

445
00:26:23,708 --> 00:26:25,918
‫והמשמעות הייתה שגם היא תגור שם.‬

446
00:26:26,002 --> 00:26:29,213
‫זה מביך, ג'ון. זה עלבון למשפחה הזאת.‬

447
00:26:29,797 --> 00:26:33,009
‫אני לא יכול פשוט להיכנס ולבקש העלאה.‬

448
00:26:33,092 --> 00:26:36,471
‫אתה עובד שם כבר 12 שנים.‬
‫אתה אמור לנהל את המחלקה.‬

449
00:26:37,347 --> 00:26:38,640
‫כן, אימא, אני יודע.‬

450
00:26:40,600 --> 00:26:43,770
‫יום אחד הוא הלך לעבודה.‬
‫הבוס אמר לו שהוא מפוטר.‬

451
00:26:43,853 --> 00:26:46,064
‫הבוס אמר שהוא בכה.‬

452
00:26:46,147 --> 00:26:49,067
‫בחיים לא ראה גבר בוכה ככה.‬

453
00:26:49,150 --> 00:26:51,277
‫אבל הוא היה רואה חשבון, נכון?‬

454
00:26:51,361 --> 00:26:55,198
‫אז הוא ניהל את הכספים של המשפחה ושל אמו,‬

455
00:26:56,699 --> 00:26:59,077
‫אבל לא סיפר למשפחה שלו.‬

456
00:26:59,619 --> 00:27:02,497
‫הוא פשוט העמיד פנים שהלך בכל בוקר לעבודה,‬

457
00:27:02,580 --> 00:27:04,582
‫ואז הוא הלך לבנק,‬

458
00:27:04,666 --> 00:27:07,210
‫והתחיל להוציא כסף מהחשבונות של אמו,‬

459
00:27:07,293 --> 00:27:08,753
‫סכומים קטנים וזניחים.‬

460
00:27:08,836 --> 00:27:11,964
‫הוא שילם עם הכסף משכנתה, מים וחשמל…‬

461
00:27:12,048 --> 00:27:14,676
‫למשפחה לא היה מושג שפוטר.‬

462
00:27:16,928 --> 00:27:19,972
‫יום אחד הוא חזר הביתה‬
‫והעמיד פנים שהיה בעבודה.‬

463
00:27:23,142 --> 00:27:25,395
‫- מר/גב' גראף‬
‫שדרה 657, וסטפילד -‬

464
00:27:25,478 --> 00:27:28,731
‫הוא מצא מכתב בתיבת הדואר.‬

465
00:27:36,322 --> 00:27:38,241
‫שלום, מר גראף.‬

466
00:27:38,783 --> 00:27:42,745
‫זה זמן מה שיש לי העונג לצפות במשפחה שלך.‬

467
00:27:42,829 --> 00:27:46,791
‫לבתך קוראים פט, נכון?‬

468
00:27:47,834 --> 00:27:51,504
‫היא פרחה ונעשתה צעירה יפהפייה.‬

469
00:27:51,587 --> 00:27:54,465
‫אתה יודע לאן היא הולכת בלילה?‬

470
00:27:55,341 --> 00:27:56,217
‫אני כן.‬

471
00:27:59,721 --> 00:28:02,807
‫ולאן אתה הולך בבקרים?‬

472
00:28:03,391 --> 00:28:05,268
‫אתה לא הולך לעבודה.‬

473
00:28:05,351 --> 00:28:06,853
‫האם אשתך יודעת?‬

474
00:28:06,936 --> 00:28:09,981
‫אני צופה בה מתפשטת כשאתה לא שם…‬

475
00:28:10,064 --> 00:28:12,734
‫והוא ממשיך לקבל אותם. מכתב אחר מכתב.‬

476
00:28:12,817 --> 00:28:14,527
‫אין לו מושג מי שולח אותם.‬

477
00:28:14,610 --> 00:28:17,238
‫זו חמדנות, מר גראף.‬

478
00:28:17,321 --> 00:28:19,615
‫חמדנות הביאה אתכם לכאן.‬

479
00:28:19,699 --> 00:28:22,118
‫במה אתה מתוודה באוזני הכומר, ג'ון?‬

480
00:28:22,201 --> 00:28:23,077
‫- אני הצופה -‬

481
00:28:23,161 --> 00:28:28,416
‫דם צעיר הוא מה שהבית חושק בו.‬
‫מדוע לא לתת לו את מבוקשו?‬

482
00:28:29,208 --> 00:28:30,668
‫אבל הוא לא מספר לאיש.‬

483
00:28:30,752 --> 00:28:33,087
‫הוא לא מספר לאשתו או לילדיו.‬

484
00:28:33,171 --> 00:28:34,630
‫הוא לא מספר למשטרה.‬

485
00:28:34,714 --> 00:28:37,425
‫הוא ממשיך להעמיד פנים שהוא הולך לעבודה…‬

486
00:28:37,508 --> 00:28:38,551
‫- בישופ בנקאות -‬

487
00:28:38,634 --> 00:28:41,262
‫גונב כסף מהחשבונות של אמו.‬

488
00:28:49,145 --> 00:28:50,980
‫ממתק או ברדק!‬

489
00:29:01,157 --> 00:29:02,366
‫ברחוב הבא!‬

490
00:29:02,450 --> 00:29:03,785
‫לילה אחד הוא חוזר הביתה,‬

491
00:29:03,868 --> 00:29:06,245
‫ובתו עורכת מסיבת ליל כל הקדושים.‬

492
00:29:25,056 --> 00:29:26,015
‫מה את עושה?‬

493
00:29:26,849 --> 00:29:29,185
‫סתם הלכנו לבקש ממתקים מהשכנים.‬

494
00:29:31,229 --> 00:29:32,647
‫אתה המורה שלה.‬

495
00:29:32,730 --> 00:29:34,148
‫הוזמנתי…‬

496
00:29:34,232 --> 00:29:36,818
‫תתרחק ממנה. תסתלק מהבית שלי!‬

497
00:29:39,028 --> 00:29:40,822
‫אבא, תפסיק!‬

498
00:29:42,615 --> 00:29:43,950
‫את לבושה כמו זונה.‬

499
00:29:44,617 --> 00:29:46,285
‫מה לעזאזל קורה?‬

500
00:29:46,369 --> 00:29:49,080
‫מישהו צופה!‬

501
00:29:49,163 --> 00:29:50,623
‫סליחה, אני חייב לשאול…‬

502
00:29:53,334 --> 00:29:54,877
‫הוא היה ככה לפני כן?‬

503
00:29:56,295 --> 00:29:57,129
‫או…‬

504
00:29:59,549 --> 00:30:01,717
‫או שהבית שינה אותו?‬

505
00:30:02,802 --> 00:30:04,512
‫מה? כאילו הוא היה רדוף?‬

506
00:30:04,595 --> 00:30:05,847
‫אני…‬

507
00:30:06,764 --> 00:30:08,349
‫אני לא מאמינה בדברים כאלה.‬

508
00:30:09,350 --> 00:30:13,521
‫הייתי אומרת שחש שהחיים שלו קורסים‬

509
00:30:13,604 --> 00:30:16,274
‫כי הכול היה הצגה, אתה יודע?‬

510
00:30:16,858 --> 00:30:18,401
‫חייו היו שקר,‬

511
00:30:18,484 --> 00:30:21,070
‫ומי שכתב את המכתבים האלה, האדם הזה ידע.‬

512
00:30:21,654 --> 00:30:26,534
‫- תחנת אוטובוס -‬

513
00:30:27,118 --> 00:30:31,581
‫חמדנות היא החטא שלך, ג'ון,‬
‫וחוסר סבלנות החטא שלי.‬

514
00:30:31,664 --> 00:30:35,418
‫מדוע שלא תיתן לבית את מבוקשו?‬

515
00:30:35,501 --> 00:30:40,673
‫תן לו את הדם, ואני אתן לך‬
‫לשמור את כל מה שיש לך, ועוד.‬

516
00:30:41,257 --> 00:30:44,010
‫אתה רואה לאן דרכיהם מובילות עכשיו, לא?‬

517
00:30:44,093 --> 00:30:44,927
‫אני רואה.‬

518
00:30:46,095 --> 00:30:48,264
‫עשה מה שהבית מבקש ממך,‬

519
00:30:48,347 --> 00:30:51,517
‫ואתה יודע שהם ילכו למקום טוב יותר.‬

520
00:30:51,601 --> 00:30:54,270
‫אני אצפה בהם משם, ג'ון.‬

521
00:30:54,353 --> 00:30:57,106
‫לעולם לא אפסיק לצפות.‬

522
00:31:09,327 --> 00:31:10,578
‫כולנו נמות.‬

523
00:31:12,413 --> 00:31:13,497
‫אתם יודעים, נכון?‬

524
00:31:14,790 --> 00:31:16,375
‫מה הקטע?‬

525
00:31:17,084 --> 00:31:18,502
‫לא, הוא צודק.‬

526
00:31:18,586 --> 00:31:21,380
‫עלינו להיות מוכנים, בכל יום,‬
‫לפגוש את בוראנו.‬

527
00:31:21,464 --> 00:31:22,298
‫כן.‬

528
00:31:23,591 --> 00:31:26,218
‫עלינו להיות מוכנים ליום הזה כשהוא יבוא.‬

529
00:31:27,428 --> 00:31:29,388
‫אני רוצה לראות אתכם שוב בגן עדן.‬

530
00:31:30,640 --> 00:31:33,976
‫עלינו להכיר בחטאינו ולהתפלל למחילה.‬

531
00:31:36,979 --> 00:31:40,399
‫ואז הוא מתכנן תוכנית.‬

532
00:31:40,483 --> 00:31:42,401
‫הוא מתקשר למנהל בית הספר של הילדים…‬

533
00:31:42,485 --> 00:31:46,364
‫כן, אנחנו צריכים לעזוב את העיר‬
‫לכמה חודשים.‬

534
00:31:46,447 --> 00:31:47,698
‫נבקר קרובים.‬

535
00:31:49,116 --> 00:31:50,910
‫אביה של רעייתי חולה.‬

536
00:31:58,334 --> 00:32:01,963
‫הוא גזר את פניו מכל תמונה משפחתית…‬

537
00:32:02,588 --> 00:32:03,965
‫ג'ון, מה אתה עושה?‬

538
00:32:06,342 --> 00:32:08,219
‫נו, באמת.‬

539
00:32:09,845 --> 00:32:13,265
‫אני נשבעת,‬
‫בימינו המוח שלך גרוע כמו הזין שלך, יקירי.‬

540
00:32:16,143 --> 00:32:17,687
‫אני מנהלת רומן, ג'ון.‬

541
00:32:17,770 --> 00:32:20,731
‫טוב, אני אנהל רומן, ג'ון.‬

542
00:32:21,649 --> 00:32:22,733
‫לא שאכפת לך.‬

543
00:32:24,235 --> 00:32:26,028
‫את צריכה להפסיק לדבר.‬

544
00:32:26,112 --> 00:32:31,617
‫אני צריכה… אני צריכה זין, ג'ון.‬

545
00:32:33,244 --> 00:32:35,121
‫אני צריכה מישהו לזיין.‬

546
00:32:37,665 --> 00:32:38,582
‫ג'ון?‬

547
00:32:39,625 --> 00:32:42,503
‫ג'ון, מה היה הרעש הזה?‬

548
00:32:52,930 --> 00:32:54,015
‫הלו?‬

549
00:33:11,741 --> 00:33:16,037
‫ואז הוא יורד למטה ומכין לעצמו כריך.‬

550
00:33:16,871 --> 00:33:17,955
‫והוא…‬

551
00:33:20,207 --> 00:33:21,042
‫סליחה.‬

552
00:33:24,503 --> 00:33:27,631
‫ואז הוא הולך למשחק הכדורסל של בנו.‬

553
00:33:45,566 --> 00:33:47,526
‫יש לך משהו על המשקפיים.‬

554
00:33:49,111 --> 00:33:50,112
‫תודה.‬

555
00:33:51,947 --> 00:33:53,282
‫פשוט צבעתי קצת.‬

556
00:34:35,366 --> 00:34:36,200
‫בן…‬

557
00:34:37,076 --> 00:34:38,327
‫לא… אבא!‬

558
00:34:44,125 --> 00:34:45,709
‫ואז הוא מארגן את הזירה.‬

559
00:34:47,628 --> 00:34:49,004
‫הוא מדליק את כל האורות.‬

560
00:34:51,173 --> 00:34:53,592
‫משמיע מוזיקה באינטרקום.‬

561
00:34:55,845 --> 00:34:57,429
‫"גוטרדמרונג" של וגנר.‬

562
00:34:58,013 --> 00:35:00,307
‫המשמעות היא "דמדומי האלים".‬

563
00:35:00,391 --> 00:35:02,101
‫המחזור האחרון ב"טבעת הניבלונג".‬

564
00:35:06,647 --> 00:35:07,857
‫אני מכיר את המוזיקה.‬

565
00:35:09,066 --> 00:35:11,402
‫הגופות שוכבות שם במשך שבועיים שלמים.‬

566
00:35:11,485 --> 00:35:13,112
‫איש אינו יודע שיש בעיה.‬

567
00:35:13,195 --> 00:35:17,533
‫ואז השכן מהבית הסמוך,‬
‫בחור מוזר שמיודד עם הבן…‬

568
00:35:17,616 --> 00:35:19,702
‫הוא שומע מוזיקה שבוקעת מבפנים.‬

569
00:35:34,091 --> 00:35:36,218
‫והוא שם לב לריח.‬

570
00:35:36,927 --> 00:35:37,887
‫הלו?‬

571
00:35:38,512 --> 00:35:40,306
‫ג'ספר וינסלו. אלוהים אדירים.‬

572
00:35:48,522 --> 00:35:51,817
‫הגופות נראות כמו מומיות, יבשות לחלוטין.‬

573
00:35:51,901 --> 00:35:53,319
‫כאילו נוקזו מדמן.‬

574
00:36:06,624 --> 00:36:09,752
‫ועל הרצפה במרתף יש קנקני חלב ריקים.‬

575
00:36:10,836 --> 00:36:14,381
‫מילאו אותם בדם, ועכשיו הם היו ריקים.‬

576
00:36:15,883 --> 00:36:18,344
‫אבל לא הרגו אותם למטה.‬

577
00:36:18,427 --> 00:36:21,430
‫לא. סבתא למעלה, הרעיה בסלון,‬

578
00:36:21,513 --> 00:36:23,766
‫הבת באמבטיה, הבן בכניסה.‬

579
00:36:25,017 --> 00:36:26,894
‫אז מה? אז הוא התאבד?‬

580
00:36:27,478 --> 00:36:30,689
‫איפה הייתה הגופה? זה נעשה אפילו מוזר יותר.‬

581
00:36:30,773 --> 00:36:35,027
‫אחד עשר ימים לפני שהגופות נמצאו,‬
‫כלומר, שלושה ימים אחרי שנרצחו,‬

582
00:36:35,110 --> 00:36:38,489
‫המורה המגעיל ההוא,‬
‫זה ממסיבת ליל כל הקדושים?‬

583
00:36:44,703 --> 00:36:46,580
‫מצאו אותו בתוך המכונית שלו,‬

584
00:36:46,664 --> 00:36:49,667
‫הצד של הנהג מפוצץ, נורה בראש…‬

585
00:36:51,710 --> 00:36:53,003
‫מאקדח אחר.‬

586
00:36:53,087 --> 00:36:55,506
‫הכדורים לא תאמו. מה הקטע?‬

587
00:36:56,090 --> 00:36:58,801
‫ותקשיב, כל הזמן הזה, 14 ימים,‬

588
00:36:58,884 --> 00:37:01,637
‫הגופות האלה שכבו מתות בשדרה 657…‬

589
00:37:04,473 --> 00:37:07,935
‫מישהו עדיין צפה בבית.‬

590
00:37:10,104 --> 00:37:13,357
‫ג'ון גראף שכח לעצור את הדואר.‬

591
00:37:13,440 --> 00:37:15,526
‫אבל הדואר לא נערם.‬

592
00:37:15,609 --> 00:37:17,987
‫הדוור אמר שבכל יום התיבה הייתה ריקה.‬

593
00:37:18,070 --> 00:37:21,740
‫נער העיתונים מביא את העיתון,‬
‫מישהו בא ואוסף אותו.‬

594
00:37:28,455 --> 00:37:32,543
‫עכשיו, יהיה קשה לצפות בזה.‬

595
00:37:40,175 --> 00:37:41,510
‫- אני הצופה -‬

596
00:37:42,845 --> 00:37:44,763
‫- מר/גב' גראף‬
‫שדרה 657, וסטפילד -‬

597
00:37:49,393 --> 00:37:52,146
‫אלה בדיוק אותם המכתבים שאני מקבל.‬

598
00:37:52,730 --> 00:37:55,691
‫הנה התמונות מזירת הפשע של משפחת גראף.‬

599
00:38:00,112 --> 00:38:02,489
‫למה, לעזאזל, לא שמעתי על זה?‬

600
00:38:03,824 --> 00:38:05,784
‫למה זה לא הוזכר במכירה?‬

601
00:38:06,327 --> 00:38:08,162
‫למה אף אחד לא יודע על זה?‬

602
00:38:08,245 --> 00:38:11,457
‫השוטרים הסתירו את זה,‬
‫ואי אפשר להאשים את צ'מברלנד.‬

603
00:38:11,540 --> 00:38:14,043
‫הוא התגייס למשטרה רק ב-2005, כעבור עשור.‬

604
00:38:14,126 --> 00:38:17,171
‫אף אחד בעיר לא ידע? באמת? אף אחד בעיר?‬

605
00:38:17,254 --> 00:38:20,257
‫דין, העיר לא רוצה שהסיפור יתפרסם.‬

606
00:38:20,341 --> 00:38:24,136
‫יש הרבה קבוצות אינטרסנטיות‬
‫שאכפת להן מערך הנכסים שלהם,‬

607
00:38:24,219 --> 00:38:27,890
‫והדימוי של העיירה כאחד המקומות‬
‫הכי בטוחים שניתן לגור בהם.‬

608
00:38:31,685 --> 00:38:35,105
‫מה עם… מיץ' ומו?‬

609
00:38:35,189 --> 00:38:38,233
‫בנם, נכון? הם גרו בבית הסמוך, נכון?‬

610
00:38:38,317 --> 00:38:39,693
‫אז אולי הוא יודע משהו?‬

611
00:38:39,777 --> 00:38:44,823
‫לא. מיץ' ומו‬
‫עברו לווסטפילד ב-96', כעבור שנה.‬

612
00:38:45,741 --> 00:38:46,575
‫פאק.‬

613
00:38:49,953 --> 00:38:51,747
‫אז מה קרה לו?‬

614
00:38:52,331 --> 00:38:53,665
‫לג'ון גראף?‬
‫-כן.‬

615
00:38:53,749 --> 00:38:55,501
‫הוא מת? הוא חי? מי יודע?‬

616
00:38:56,585 --> 00:38:59,254
‫אין לו כל זכר אחרי זה. פשוט נעלם.‬

617
00:39:00,255 --> 00:39:01,382
‫למרות שאני מניחה…‬

618
00:39:03,675 --> 00:39:06,261
‫שלא היית יודע במי אתה מביט‬

619
00:39:06,345 --> 00:39:07,930
‫אילו היה צץ משום מקום,‬

620
00:39:08,013 --> 00:39:11,725
‫בהתחשב בזה שהוא גזר את פניו‬
‫מכל התמונות ושרף אותן.‬

621
00:39:12,684 --> 00:39:14,561
‫אז אף אחד לא יודע איך הוא נראה.‬

622
00:39:14,645 --> 00:39:15,479
‫לא.‬

623
00:39:20,776 --> 00:39:21,652
‫רק שנייה.‬

624
00:39:23,862 --> 00:39:26,407
‫איזו כנסייה ג'ון גראף פקד?‬

625
00:39:27,658 --> 00:39:30,744
‫סנט מארק'ס. וסטפילד. כנסייה לותרנית.‬

626
00:39:31,829 --> 00:39:35,332
‫הייתי פה קודם. ג'ון. אני מפקח הבנייה.‬

627
00:39:35,416 --> 00:39:36,834
‫טיפלנו בבעיה,‬

628
00:39:38,127 --> 00:39:40,254
‫אבל זה היה טראומטי לכל המשפחה.‬

629
00:39:40,337 --> 00:39:43,006
‫יש כנסייה לותרנית נחמדה בהמשך הרחוב.‬

630
00:39:43,090 --> 00:39:45,175
‫אולי תשקול לפקוד אותה עם משפחתך.‬

631
00:39:46,135 --> 00:39:47,010
‫מה העניין?‬

632
00:39:48,178 --> 00:39:49,096
‫פגשתי אותו.‬

633
00:39:50,681 --> 00:39:51,598
‫את ג'ון גראף.‬

634
00:39:54,101 --> 00:39:55,227
‫הוא היה בבית שלי.‬

635
00:39:56,854 --> 00:39:59,189
‫רגע, אז זה כאילו, גמור-גמור?‬

636
00:39:59,273 --> 00:40:02,651
‫המרתף צריך איזה שבועיים, אבל המטבח גמור.‬

637
00:40:03,652 --> 00:40:06,697
‫המצלמות הותקנו ואזעקות אורגנו, אז…‬

638
00:40:06,780 --> 00:40:08,198
‫אז חוזרים לגור בבית?‬

639
00:40:08,282 --> 00:40:09,158
‫כן.‬

640
00:40:11,743 --> 00:40:13,328
‫שנקנה אוכל?‬
‫-כן.‬

641
00:40:13,412 --> 00:40:15,330
‫כן. אני גווע ברעב.‬

642
00:40:23,130 --> 00:40:25,799
‫לא, ג'ספר! לא אפגע בך.‬

643
00:40:25,883 --> 00:40:27,759
‫אני מצטער על היחס שלי כלפיך.‬

644
00:40:27,843 --> 00:40:30,137
‫ג'ספר, מי זה?‬
‫-לא, תביט בי.‬

645
00:40:30,220 --> 00:40:32,097
‫יש לי רק שאלה אחת.‬

646
00:40:32,723 --> 00:40:35,267
‫אתה מכיר את ג'ון גראף?‬

647
00:40:37,895 --> 00:40:39,229
‫ג'ספר? אל תדבר איתו.‬

648
00:40:39,313 --> 00:40:40,439
‫ג'ספר, אני מצטער…‬

649
00:40:40,522 --> 00:40:41,940
‫אין לנו מה לומר לך.‬

650
00:40:42,733 --> 00:40:43,817
‫ורק שתדע,‬

651
00:40:43,901 --> 00:40:47,196
‫אנחנו ניכנס בך בגלל מעלית המזון.‬

652
00:40:47,279 --> 00:40:50,407
‫אגודת השימור כועסת נורא.‬

653
00:40:50,491 --> 00:40:54,703
‫הם הזמינו בדיקה ונוכל להיכנס מתי שבא לנו.‬

654
00:40:54,786 --> 00:40:55,704
‫לא נכון, גברת.‬

655
00:40:55,787 --> 00:40:58,832
‫בדוק את זה! מתי שבא לנו.‬

656
00:40:59,958 --> 00:41:01,543
‫מה? לא…‬

657
00:41:06,423 --> 00:41:11,303
‫וזו התנהגות שלא יאה לשכנים,‬
‫לא לבוא ללוויה של מיץ' ומו.‬

658
00:41:13,055 --> 00:41:14,556
‫לא ידעתי מתי היא הייתה.‬

659
00:41:14,640 --> 00:41:17,559
‫לא ידעתי איפה… גברת, לא הכרתי אותם.‬

660
00:41:17,643 --> 00:41:20,646
‫הכרת אותם מספיק כדי לגרום להם להתאבד.‬

661
00:41:22,272 --> 00:41:23,524
‫לא יאה לשכנים.‬

662
00:41:37,746 --> 00:41:39,206
‫וואו, כמו בקטלוג.‬

663
00:41:40,666 --> 00:41:42,084
‫נחמד, נכון?‬

664
00:41:42,167 --> 00:41:44,878
‫כן, בדיוק סיימנו לפרוק. נחמד להיות בבית.‬

665
00:41:44,962 --> 00:41:47,422
‫הו, מותק… איפה אבא?‬

666
00:41:47,965 --> 00:41:50,050
‫דין?‬
‫-היי, כן! אני פה.‬

667
00:41:50,133 --> 00:41:51,677
‫הרגע נכנסת?‬

668
00:41:51,760 --> 00:41:52,928
‫כן. היי.‬

669
00:41:53,011 --> 00:41:54,054
‫היי.‬

670
00:41:55,222 --> 00:41:57,140
‫זה מדהים. אנחנו בבית.‬

671
00:42:30,382 --> 00:42:32,884
‫קרטר? בוא, נזוז.‬

672
00:42:33,385 --> 00:42:35,304
‫היי, אלי. בואי.‬

673
00:42:36,430 --> 00:42:38,265
‫צריך לצאת כמה דקות קודם.‬

674
00:42:38,348 --> 00:42:40,809
‫אימא נוסעת לגלריה ואני אקח אתכם לביה"ס,‬

675
00:42:40,892 --> 00:42:42,185
‫אבל שלא אפספס את הרכבת.‬

676
00:42:42,269 --> 00:42:43,353
‫אני אקח אותם.‬

677
00:42:43,437 --> 00:42:45,564
‫מה? לא. תעשי מה שאת צריכה.‬

678
00:42:46,148 --> 00:42:47,274
‫עכשיו נחמד פה.‬

679
00:42:48,025 --> 00:42:49,943
‫עשינו את הדבר הנכון, כן?‬

680
00:42:50,027 --> 00:42:50,902
‫כשנשארנו?‬

681
00:42:51,778 --> 00:42:52,821
‫כן, נכון.‬

682
00:42:54,239 --> 00:42:55,157
‫אני אוהב אותך.‬

683
00:42:55,741 --> 00:42:56,992
‫אני אוהבת אותך.‬

684
00:43:00,579 --> 00:43:02,789
‫אני יוצא. קדימה!‬

685
00:43:10,631 --> 00:43:12,132
‫ביי, מותק.‬
‫-ביי, אימא.‬

686
00:43:12,215 --> 00:43:13,300
‫ביי, אימא.‬

687
00:43:33,779 --> 00:43:35,864
‫- מר/גב' בראנוק‬
‫שדרה 657, וסטפילד -‬

688
00:43:43,872 --> 00:43:46,208
‫מר וגברת בראנוק,‬

689
00:43:46,291 --> 00:43:48,543
‫עכשיו יש מצלמות בכל מקום,‬

690
00:43:49,294 --> 00:43:52,547
‫אבל לא ניתן להיות מוגנים בעולם הזה, נכון?‬

691
00:43:52,631 --> 00:43:55,050
‫אני עדיין צופה.‬

692
00:45:35,233 --> 00:45:40,238
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬