1
00:00:06,382 --> 00:00:09,385
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:18,061 --> 00:00:20,772
‫- דין ונורה בראנוק‬
‫תוכנית משפחתית -‬

3
00:00:28,071 --> 00:00:29,363
‫לא.‬

4
00:00:30,740 --> 00:00:33,743
‫- מספר שחויג -‬

5
00:00:49,050 --> 00:00:50,426
‫- 01:04 בבוקר -‬

6
00:01:14,408 --> 00:01:16,369
‫טיידס מוטור אין. מדברת תמי.‬

7
00:01:19,247 --> 00:01:21,707
‫הלו? יש שם מישהו?‬

8
00:01:36,889 --> 00:01:37,890
‫הלו.‬

9
00:01:37,974 --> 00:01:40,017
‫כן, מדברת נורה בראנוק,‬

10
00:01:40,101 --> 00:01:43,396
‫ואני חייבת להיפגש איתך מייד.‬

11
00:01:58,369 --> 00:02:00,788
‫נורה, מה שלומך?‬

12
00:02:02,081 --> 00:02:03,040
‫לא משהו.‬

13
00:02:04,208 --> 00:02:08,504
‫אני מניחה שדין אמר לך‬
‫שהוא לא גר כרגע בבית.‬

14
00:02:10,214 --> 00:02:13,217
‫כן. הנערה בסרטון בחדר השינה.‬

15
00:02:13,301 --> 00:02:15,636
‫הוא אמר לי שהוא לא יודע מי היא.‬

16
00:02:15,720 --> 00:02:17,388
‫הוא אומר שהוא לא שכב איתה.‬

17
00:02:17,930 --> 00:02:19,432
‫זה גם מה שהוא אמר לי.‬

18
00:02:20,725 --> 00:02:21,893
‫ואת מאמינה לו?‬

19
00:02:23,394 --> 00:02:25,313
‫כלומר, האמנתי.‬

20
00:02:28,482 --> 00:02:30,318
‫זה פשוט לא מתאים לו.‬

21
00:02:30,401 --> 00:02:34,113
‫אני חייבת לומר, אני מחבבת את דין מאוד.‬

22
00:02:35,698 --> 00:02:36,782
‫אבל הסרטון הזה…‬

23
00:02:37,742 --> 00:02:40,703
‫חדר השינה שלכם, נערה בת 17 עם קוקיות.‬

24
00:02:40,786 --> 00:02:42,496
‫זה די מדבר בעד עצמו.‬

25
00:02:44,874 --> 00:02:45,708
‫מה?‬

26
00:02:45,791 --> 00:02:47,460
‫המילה הזאת, "קוקיות".‬

27
00:02:48,753 --> 00:02:49,879
‫מה איתה?‬

28
00:02:49,962 --> 00:02:52,298
‫היא פשוט ספציפית כל כך,‬

29
00:02:52,924 --> 00:02:56,802
‫ובדיוק שמעתי את חברתי, קארן,‬
‫אומרת אותה במועדון לפני כמה שבועות,‬

30
00:02:56,886 --> 00:02:58,221
‫ועכשיו גם את.‬

31
00:02:58,304 --> 00:03:01,682
‫לפני כן, נראה לי ש-20 שנים לא שמעתי אותה.‬

32
00:03:01,766 --> 00:03:04,101
‫אבל זאת לא הסיבה שהתקשרת אליי, נכון?‬

33
00:03:06,562 --> 00:03:07,396
‫נכון.‬

34
00:03:11,192 --> 00:03:14,654
‫אז רציתי לבדוק את רישומי השיחות שלו,‬

35
00:03:16,072 --> 00:03:19,158
‫כדי לראות אם אולי יש מספר שאני לא מזהה.‬

36
00:03:19,242 --> 00:03:21,244
‫את שלה. של הנערה.‬

37
00:03:21,327 --> 00:03:23,412
‫לא היה כלום בטלפון הנייד שלו,‬

38
00:03:23,496 --> 00:03:29,043
‫אז חשבתי, "שיט, אולי התקשר אליה מהבית,‬

39
00:03:29,126 --> 00:03:30,378
‫"מהטלפון הקווי".‬

40
00:03:31,963 --> 00:03:33,589
‫אבל זה לא מה שמצאתי.‬

41
00:03:34,257 --> 00:03:37,718
‫את זוכרת שאמרנו לך שהתקשרו אליי אל המוטל‬

42
00:03:37,802 --> 00:03:39,720
‫כשהייתי שם לבד עם הילדים?‬

43
00:03:39,804 --> 00:03:40,638
‫הלו?‬

44
00:03:42,265 --> 00:03:43,891
‫בסביבות 1:00 בבוקר…‬

45
00:03:43,975 --> 00:03:44,892
‫הלו?‬

46
00:03:44,976 --> 00:03:46,018
‫אני זוכרת.‬

47
00:03:47,144 --> 00:03:50,773
‫אז בדקתי את רישומי השיחות, ושם זה מופיע.‬

48
00:03:50,856 --> 00:03:52,400
‫ממש שם.‬

49
00:03:52,483 --> 00:03:57,697
‫ב-01:04 אל המוטל מהטלפון הקווי שלנו.‬

50
00:04:01,575 --> 00:04:02,994
‫לא ייאמן.‬

51
00:04:03,869 --> 00:04:08,624
‫מיס בירץ', נראה לי שבעלי הוא זה‬
‫שכותב את המכתבים ההם.‬

52
00:04:08,708 --> 00:04:10,876
‫נראה לי שהוא התחרפן.‬

53
00:04:10,960 --> 00:04:12,586
‫לא היה לנו כסף לבית.‬

54
00:04:12,670 --> 00:04:14,880
‫הוא רצה שנוותר, אבל לא היה מסוגל לומר לי.‬

55
00:04:14,964 --> 00:04:18,092
‫אז הוא חשב, "אם פשוט אפחיד אותה,‬

56
00:04:18,175 --> 00:04:20,970
‫"אפחיד מספיק, היא תרצה למכור את הבית".‬

57
00:04:26,934 --> 00:04:29,437
‫אני חושבת שזה דין. הוא הצופה.‬

58
00:04:46,162 --> 00:04:48,497
‫היי! אני קארן.‬

59
00:04:48,581 --> 00:04:51,334
‫קארן קלהון מנדל"ן דארן דאן.‬

60
00:04:51,417 --> 00:04:52,835
‫נוכל לפטפט שנייה?‬

61
00:04:55,171 --> 00:04:57,173
‫כלומר, השמועות משתוללות‬

62
00:04:57,256 --> 00:04:59,800
‫ואני פשוט רציתי שתדעו‬

63
00:04:59,884 --> 00:05:02,678
‫שלא אבקש פרטים, בסדר?‬

64
00:05:03,846 --> 00:05:06,182
‫בעלי ואני לא מוכנים לדבר על זה.‬

65
00:05:06,265 --> 00:05:07,266
‫את מבינה?‬

66
00:05:08,601 --> 00:05:11,395
‫לכן אמרתי שלא אבקש פרטים.‬

67
00:05:11,479 --> 00:05:12,563
‫כן.‬

68
00:05:13,230 --> 00:05:18,361
‫כלומר, גם אם רציתם שאדע מה באמת קרה,‬

69
00:05:18,444 --> 00:05:20,780
‫למשל, זהות הגופות…‬

70
00:05:20,863 --> 00:05:22,990
‫אתם יודעים, הייתי פשוט אומרת,‬

71
00:05:24,575 --> 00:05:26,660
‫"בבקשה, לא רוצה לשמוע". אתם יודעים?‬

72
00:05:28,287 --> 00:05:29,580
‫לא רוצים לדבר על זה.‬

73
00:05:30,164 --> 00:05:33,000
‫כן, בדיוק. כן.‬

74
00:05:33,834 --> 00:05:35,002
‫כן, טוב, תראו.‬

75
00:05:35,711 --> 00:05:38,381
‫אני עוסקת בנדל"ן, כן?‬

76
00:05:39,173 --> 00:05:43,260
‫ופשוט רציתי לומר שהבית שלכם מהמם‬

77
00:05:43,344 --> 00:05:48,557
‫ושאתם גרים בול מול הפרס האמיתי.‬

78
00:05:48,641 --> 00:05:51,435
‫הבית של נורה ודין פשוט מדהים,‬

79
00:05:51,519 --> 00:05:53,396
‫וכולם רוצים את הבית הזה.‬

80
00:05:54,230 --> 00:05:57,066
‫בכל מקרה, האם אוכל לקחת רגע‬

81
00:05:57,149 --> 00:06:00,486
‫ופשוט לומר כל הכבוד‬

82
00:06:00,569 --> 00:06:04,990
‫על כך שטיפלתם יפה כל כך‬
‫בנכס הקטן והמדהים הזה,‬

83
00:06:05,074 --> 00:06:07,410
‫כי אני יודעת ששניכם…‬

84
00:06:08,285 --> 00:06:11,580
‫בגיל מסוים ו…‬

85
00:06:11,664 --> 00:06:14,166
‫אני יודעת שיש לכם דירה בפלורידה.‬

86
00:06:14,708 --> 00:06:15,918
‫איך את יודעת את זה?‬

87
00:06:16,001 --> 00:06:17,753
‫אתם בטח חושבים ומתלבטים,‬

88
00:06:17,837 --> 00:06:20,506
‫"מתי צפוניים שכמונו ישיקו את כנפיהם הקטנות‬

89
00:06:20,589 --> 00:06:22,341
‫"ויעברו דרומה לתמיד?"‬

90
00:06:22,425 --> 00:06:23,551
‫את לא יודעת את זה.‬

91
00:06:25,136 --> 00:06:27,888
‫טוב, מה שאני כן יודעת‬

92
00:06:28,639 --> 00:06:34,437
‫זה שעכשיו הבית שלכם‬
‫הוא מה שנקרא נכס מוכתם.‬

93
00:06:34,520 --> 00:06:36,147
‫זה בגלל הרציחות.‬

94
00:06:36,230 --> 00:06:40,276
‫פשוט, הבית שלכם יימכר בפחות ממחיר השוק,‬

95
00:06:40,359 --> 00:06:41,861
‫עד 50 אחוזים פחות.‬

96
00:06:41,944 --> 00:06:43,654
‫אז מה את רוצה?‬

97
00:06:46,240 --> 00:06:48,951
‫אני רוצה למכור את הבית שלכם למענכם.‬

98
00:06:49,034 --> 00:06:50,119
‫לא נפרסם אותו.‬

99
00:06:51,245 --> 00:06:53,998
‫אין צורך. פשוט תמכרו אותו לי.‬

100
00:06:54,582 --> 00:06:56,834
‫מכירים את דארן דאן מנדל"ן דארן דאן?‬

101
00:06:56,917 --> 00:06:58,294
‫הוא הבוס שלי,‬

102
00:06:58,377 --> 00:07:01,505
‫ומה שאנחנו עושים, אנחנו עובדים יחד.‬

103
00:07:01,589 --> 00:07:05,342
‫הקמנו חברה בע"מ ואנחנו קונים בתים,‬

104
00:07:05,426 --> 00:07:07,178
‫משפצים ומוכרים אותם.‬

105
00:07:07,261 --> 00:07:09,805
‫ואנשים תמיד מרוצים מאוד.‬

106
00:07:10,890 --> 00:07:14,685
‫המשפחה שלי עוברת תקופה קשה מאוד.‬
‫את רואה את זה.‬

107
00:07:14,768 --> 00:07:18,147
‫אין לך אמפתיה, אין לך כבוד?‬

108
00:07:18,939 --> 00:07:20,733
‫אני משיגה את מבוקשי, את יודעת?‬

109
00:07:40,169 --> 00:07:42,796
‫היה חכם מצדך לפנות אליי, נורה.‬

110
00:07:42,880 --> 00:07:45,341
‫דיברתי עם המכר שלי בבולשת.‬

111
00:07:45,424 --> 00:07:47,176
‫הוא מכיר גרפולוג.‬

112
00:07:47,259 --> 00:07:48,761
‫בחור שהוא בוטח בו.‬

113
00:07:48,844 --> 00:07:51,514
‫הראיתי לבחור את המעטפה השלישית,‬

114
00:07:51,597 --> 00:07:54,767
‫וצילומים של השתיים הראשונות‬
‫והדוגמאות שנתת לי‬

115
00:07:54,850 --> 00:07:58,479
‫של כתב היד של דין,‬
‫ברכות לימי הולדת, יום האהבה.‬

116
00:07:58,562 --> 00:08:03,567
‫הוא הזהיר אותי שזו לא הדוגמה הכי טובה.‬

117
00:08:04,568 --> 00:08:09,740
‫יש לנו 30 אותיות,‬
‫שמונה ספרות, לוכסן ופסיק.‬

118
00:08:10,282 --> 00:08:12,660
‫אין הרבה עם מה לעבוד, נכון?‬

119
00:08:14,662 --> 00:08:18,457
‫הוא מתקשה לומר בוודאות‬
‫אם כל המכתבים נכתבו על ידי אדם אחד.‬

120
00:08:18,541 --> 00:08:19,875
‫ברור שהם דומים,‬

121
00:08:19,959 --> 00:08:24,463
‫אבל יש מספיק הבדלים‬
‫בחלק ממשיכות העט בין המעטפות.‬

122
00:08:25,464 --> 00:08:28,092
‫שתי השורות האלה, למשל.‬

123
00:08:28,175 --> 00:08:31,762
‫אחת נכתבת כלפי מעלה, והשנייה כלפי מטה,‬

124
00:08:31,845 --> 00:08:36,141
‫כך שהוא לא יכול לדעת‬
‫אם זה אדם אחד שכותב לוכסן בשתי דרכים,‬

125
00:08:36,225 --> 00:08:39,395
‫או אם יש אדם שני שמעתיק את הראשון.‬

126
00:08:40,354 --> 00:08:43,357
‫אבל הנה משהו שהוא כן שם לב אליו.‬

127
00:08:43,440 --> 00:08:45,067
‫המעטפה השלישית.‬

128
00:08:47,945 --> 00:08:49,530
‫רואה את האות קיי ב"בראנוק"?‬

129
00:08:50,406 --> 00:08:51,490
‫רואה את הלולאה?‬

130
00:08:52,408 --> 00:08:54,368
‫הוא אמר, בהתבסס על הניסיון שלו,‬

131
00:08:56,036 --> 00:08:58,872
‫שרק אחד מעשרה אנשים עושה את זה.‬

132
00:09:00,332 --> 00:09:01,166
‫תראי פה.‬

133
00:09:02,042 --> 00:09:05,379
‫בעלך בדרך כלל לא כותב רק באותיות גדולות,‬

134
00:09:05,462 --> 00:09:09,883
‫אבל הוא כן כתב רק באותיות גדולות‬
‫ביום האהבה לפני חמש שנים.‬

135
00:09:11,510 --> 00:09:13,887
‫בשורה האחרונה כתוב,‬

136
00:09:13,971 --> 00:09:16,348
‫"אני אוהב אותך, גברת בראנוק".‬

137
00:09:16,432 --> 00:09:18,350
‫תסתכלי על הקיי האחרונה.‬

138
00:09:19,768 --> 00:09:22,438
‫עכשיו, לא הצלחתי לגרום לבחור להתחייב.‬

139
00:09:22,521 --> 00:09:25,232
‫הוא כל הזמן דיבר על זה שזו לא דוגמה טובה.‬

140
00:09:26,275 --> 00:09:29,236
‫אבל שאלתי אותו, רק הדעה שלו,‬

141
00:09:30,404 --> 00:09:33,240
‫מה הסיכוי שהאדם שכתב את ברכת יום האהבה‬

142
00:09:33,324 --> 00:09:35,451
‫כתב גם את המילים על המעטפה הזאת.‬

143
00:09:35,534 --> 00:09:36,452
‫מה הוא אמר?‬

144
00:09:38,162 --> 00:09:41,624
‫הוא אמר שהוא בטוח ב-70 עד 80 אחוזים‬
‫שזה אותו אדם.‬

145
00:09:51,008 --> 00:09:53,677
‫למה הוא עולל דבר כזה למשפחה שלו?‬

146
00:09:54,553 --> 00:09:56,013
‫זה היה בית החלומות שלו.‬

147
00:09:56,096 --> 00:10:00,726
‫הוא התלהב מהמטבח, מהעיירה…‬
‫וזה לא שהכרחתי אותו.‬

148
00:10:00,809 --> 00:10:02,978
‫הוא התלהב בדיוק כמוני.‬

149
00:10:03,062 --> 00:10:05,272
‫הוא אולי רצה לרצות אותך, נורה.‬

150
00:10:05,356 --> 00:10:10,778
‫נראה לי שהוא עדיין רוצה,‬
‫ולכן הוא לא מסוגל להודות בזה.‬

151
00:10:10,861 --> 00:10:13,197
‫נראה לי שזה היה גדול עליו.‬

152
00:10:14,740 --> 00:10:18,160
‫הוא חשב שיוכל לשלם על משהו,‬
‫ואז הבין שלא יצליח.‬

153
00:10:19,161 --> 00:10:21,538
‫למעשה, אני יודעת שזה מה שקרה.‬

154
00:10:22,706 --> 00:10:23,540
‫מה?‬

155
00:10:25,042 --> 00:10:27,419
‫הלכתי לבנק שקיבלתם ממנו הלוואה.‬

156
00:10:27,503 --> 00:10:29,505
‫דיברתי עם הבחור, שלא לפרוטוקול.‬

157
00:10:30,089 --> 00:10:31,840
‫החבר שלו, סטיב,‬

158
00:10:31,924 --> 00:10:34,802
‫הוא סיפר על שבעת מדורי הגיהינום‬
‫שעבר מול הבוס שלו‬

159
00:10:34,885 --> 00:10:36,220
‫כדי להשיג לכם את הבית.‬

160
00:10:36,887 --> 00:10:42,184
‫דין פדה כמעט את כל ההשקעות שלכם‬
‫כדי לקבל את ההלוואה.‬

161
00:10:42,267 --> 00:10:45,020
‫מניות, איגרות חוב, פנסיה.‬

162
00:10:47,398 --> 00:10:52,027
‫אבל ודאי ידעת את זה, נכון?‬

163
00:10:52,611 --> 00:10:54,947
‫כי היית צריכה לאשר את זה בחתימה.‬

164
00:10:55,030 --> 00:10:57,783
‫טוב, אני… אני מניחה שאני…‬

165
00:10:59,368 --> 00:11:01,412
‫חתמנו על הרבה דברים…‬

166
00:11:01,495 --> 00:11:04,415
‫טוב. זה הכול… כן, עוד אחד.‬

167
00:11:04,498 --> 00:11:06,875
‫…ואני מניחה שלא קראתי את האותיות הקטנות…‬

168
00:11:07,376 --> 00:11:08,460
‫מה אלה?‬

169
00:11:08,544 --> 00:11:11,046
‫סתם דברים שקשורים לפנסיה.‬

170
00:11:11,964 --> 00:11:14,800
‫קופת הגמל. תחתמי שם, ושם בראשי תיבות.‬

171
00:11:14,883 --> 00:11:16,093
‫…נתתי לו לקחת פיקוד.‬

172
00:11:16,176 --> 00:11:17,010
‫כן.‬

173
00:11:18,470 --> 00:11:22,307
‫וידעתי שכל הכסף שלנו יושקע בבית. אני…‬

174
00:11:22,391 --> 00:11:26,395
‫ממש כל הכסף שלכם, נורה.‬

175
00:11:26,478 --> 00:11:27,813
‫מלבד כרטיס אמקס שלכם‬

176
00:11:27,896 --> 00:11:30,441
‫וחשבון עו"ש עם כ-10,000 דולרים.‬

177
00:11:30,524 --> 00:11:35,988
‫אז כשהחלטתם לשפץ את המטבח והמרתף‬

178
00:11:36,071 --> 00:11:38,157
‫בנוסף למשכנתה,‬

179
00:11:38,240 --> 00:11:42,661
‫לא היה לכם כסף. אז הוא חזר לחברו סטיב,‬

180
00:11:43,287 --> 00:11:49,084
‫אבל סטיב אמר,‬
‫"אין סיכוי שאוכל לאשר הלוואה שנייה,‬

181
00:11:49,668 --> 00:11:52,379
‫"אבל יש אנשים‬

182
00:11:53,589 --> 00:11:55,090
‫"שילוו לך כסף‬

183
00:11:55,883 --> 00:11:58,343
‫"כל עוד תחזיר להם אותו".‬

184
00:11:59,970 --> 00:12:01,555
‫זה לא היה מיחזור משכנתה.‬

185
00:12:02,181 --> 00:12:06,477
‫זו הייתה הלוואה‬
‫של 150,000 דולר בריבית גבוהה.‬

186
00:12:06,560 --> 00:12:08,187
‫לא ייאמן.‬

187
00:12:09,646 --> 00:12:12,191
‫אני יודעת. זה קשה.‬

188
00:12:13,066 --> 00:12:14,359
‫טוב, רגע.‬

189
00:12:14,985 --> 00:12:19,323
‫זאת בעיה רק עד שיתמנה כשותף, נכון?‬

190
00:12:19,865 --> 00:12:20,824
‫מתוקה…‬

191
00:12:22,659 --> 00:12:24,745
‫מינו מישהו אחר על פניו.‬

192
00:12:27,956 --> 00:12:29,875
‫מתי?‬
‫-אני לא יודעת.‬

193
00:12:29,958 --> 00:12:32,669
‫הוא סיפר לסטיב לפני כמה שבועות,‬

194
00:12:32,753 --> 00:12:35,839
‫אבל סטיב לא בטוח מתי זה קרה.‬

195
00:12:36,465 --> 00:12:40,761
‫אז פתאום, לא רק שדין מבין‬
‫שהוא קנה בית שלא יוכל לשלם עליו,‬

196
00:12:40,844 --> 00:12:44,473
‫כעת יש לו הלוואה בריבית גבוהה‬
‫מאנשים מפוקפקים‬

197
00:12:44,556 --> 00:12:47,392
‫ואין סיכוי שהוא יוכל לשלם להם‬

198
00:12:47,476 --> 00:12:48,852
‫בעתיד הקרוב.‬

199
00:12:50,187 --> 00:12:51,396
‫הוא הזדקק לדרך מילוט.‬

200
00:12:55,108 --> 00:12:55,943
‫כן.‬

201
00:12:58,570 --> 00:13:05,035
‫נורה, אני מצטערת כל כך שנאלצנו לגלות ככה.‬

202
00:13:08,163 --> 00:13:09,957
‫אבל אני חייבת לומר לך משהו.‬

203
00:13:10,999 --> 00:13:13,418
‫עכשיו אנחנו יודעות מי הצופה.‬

204
00:13:46,493 --> 00:13:47,411
‫היי, אנדרו.‬

205
00:13:49,496 --> 00:13:51,164
‫מה… לאן אתה הולך?‬

206
00:13:51,290 --> 00:13:52,833
‫לאן לעזאזל אתה הולך?‬

207
00:13:52,916 --> 00:13:54,376
‫היי! היי, בן זונה!‬

208
00:13:59,423 --> 00:14:01,133
‫עזוב אותי!‬
‫-זה בסדר!‬

209
00:14:01,216 --> 00:14:04,094
‫הכול בסדר! למה אתה בורח ממני, אחי?‬

210
00:14:04,177 --> 00:14:05,262
‫למה אתה רודף אחריי?‬

211
00:14:05,345 --> 00:14:07,139
‫כי שיקרת לי.‬
‫-לא נכון!‬

212
00:14:07,222 --> 00:14:08,724
‫שיקרת לי. אתה שחקן.‬

213
00:14:08,807 --> 00:14:11,393
‫לא אמרת לי שאתה שחקן.‬
‫-לא שאלת!‬

214
00:14:11,476 --> 00:14:13,520
‫אתה משקר לי? גרת בבית שלי?‬

215
00:14:13,604 --> 00:14:15,355
‫כן, מניאק!‬
‫-טוב.‬

216
00:14:16,315 --> 00:14:18,191
‫מה עם הזיבולים על מיץ' ומו?‬

217
00:14:18,275 --> 00:14:20,694
‫אתה עדיין חושב שהם חברים בכת דמים שכונתית?‬

218
00:14:20,777 --> 00:14:21,862
‫הזיבולים על הבן שלך?‬

219
00:14:21,945 --> 00:14:24,364
‫לך לעזאזל! כל מה שסיפרתי לך הוא אמת.‬

220
00:14:24,448 --> 00:14:26,491
‫אם אתה לא רוצה להאמין, בעיה שלך.‬

221
00:14:26,575 --> 00:14:29,953
‫אבל תתרחק ממני, חתיכת פסיכופת מזוין.‬

222
00:14:33,957 --> 00:14:34,791
‫פאק.‬

223
00:15:06,323 --> 00:15:08,784
‫- נורה בראנוק -‬

224
00:15:37,437 --> 00:15:38,522
‫נורה?‬

225
00:15:39,439 --> 00:15:41,858
‫לא ידעתי שאת באה. היית צריכה ליידע אותי.‬

226
00:15:41,942 --> 00:15:42,859
‫היי.‬

227
00:15:42,943 --> 00:15:43,944
‫מה קרה?‬

228
00:15:44,027 --> 00:15:47,447
‫כלום. אני פשוט…‬

229
00:15:48,240 --> 00:15:51,910
‫נראה שכמעט כל הפריטים נמכרו.‬

230
00:15:52,786 --> 00:15:54,246
‫שבי, בבקשה.‬
‫-אני לא מאמינה.‬

231
00:15:54,329 --> 00:15:55,622
‫אביא לך מים.‬

232
00:16:07,009 --> 00:16:08,260
‫תודה.‬

233
00:16:12,014 --> 00:16:14,641
‫אני בטח לא אמורה לדעת את זה,‬

234
00:16:15,892 --> 00:16:21,314
‫אבל בימינו לאנשים אין מה לעשות מלבד לרכל,‬

235
00:16:21,398 --> 00:16:23,859
‫ושמעתי מה קורה בינך לבין דין.‬

236
00:16:23,942 --> 00:16:28,530
‫כן. כל נישואים עוברים תקופות קשות, נכון?‬

237
00:16:28,613 --> 00:16:32,117
‫חשבתי שעברנו את שלנו, אבל זה לא התקרב לזה.‬

238
00:16:32,784 --> 00:16:37,122
‫אם כך, אוכל רק לומר, התערוכה…‬

239
00:16:38,248 --> 00:16:41,585
‫היא ממש פקחה את עיניי, כי היא אומרת לי,‬

240
00:16:41,668 --> 00:16:46,757
‫"היי, אם לא יסתדר בינך לבין דין,‬
‫תוכלי לפרנס את המשפחה שלך".‬

241
00:16:48,300 --> 00:16:50,385
‫כמה אמנים יכולים לומר את זה בימינו?‬

242
00:16:51,636 --> 00:16:52,554
‫ברצינות.‬

243
00:16:53,305 --> 00:16:56,141
‫אני רוצה שתחזרי הנה‬
‫עם תערוכה נוספת בחודש הבא.‬

244
00:16:57,017 --> 00:16:58,185
‫איך זה נשמע?‬

245
00:17:02,397 --> 00:17:04,775
‫כלומר, כן, כמובן.‬

246
00:17:05,400 --> 00:17:07,069
‫יופי.‬

247
00:17:15,869 --> 00:17:17,871
‫- דין -‬

248
00:17:32,177 --> 00:17:33,011
‫הלו?‬

249
00:17:40,852 --> 00:17:41,895
‫ראיתי אותך!‬

250
00:17:51,780 --> 00:17:53,740
‫דין! זה אתה?‬

251
00:18:00,122 --> 00:18:00,956
‫אלוהים.‬

252
00:18:01,790 --> 00:18:03,416
‫מישהי טיפה עצבנית.‬

253
00:18:03,500 --> 00:18:05,335
‫מה הפתגם ההוא?‬

254
00:18:05,418 --> 00:18:07,671
‫"פילגש שלא קל לה‬

255
00:18:08,213 --> 00:18:10,757
‫"שומרת סודות בלילה."‬

256
00:18:11,383 --> 00:18:14,386
‫סליחה. פשוט הבהלת אותי.‬

257
00:18:14,469 --> 00:18:15,846
‫לא ידעתי אם שמעת,‬

258
00:18:15,929 --> 00:18:18,473
‫אבל מיץ' ומו, השכנים שלכם שגרו מעבר לרחוב…‬

259
00:18:18,557 --> 00:18:21,393
‫מסתבר שהם לא נרצחו‬
‫באמצעות ירי לפרצוף ברובה ציד.‬

260
00:18:21,476 --> 00:18:23,895
‫אני לא יודעת לאיזו לוויה הלכתי.‬

261
00:18:23,979 --> 00:18:26,523
‫רגע, אבל מישהו נורה.‬

262
00:18:26,606 --> 00:18:31,278
‫כלומר, ראינו שהוציאו משם גופות‬
‫ובעלי שמע יריות, אז…‬

263
00:18:31,361 --> 00:18:34,781
‫לא ממש נראה לי שאפשר בשלב הזה לבטוח בבעלך.‬

264
00:18:34,865 --> 00:18:35,740
‫טוב.‬

265
00:18:36,533 --> 00:18:39,369
‫מה בדיוק את צריכה ממני?‬

266
00:18:39,452 --> 00:18:42,414
‫מחר אערוך ארוחת צהריים לכבוד מו,‬

267
00:18:42,497 --> 00:18:45,250
‫פשוט כדי להיות שכנה טובה.‬

268
00:18:45,333 --> 00:18:47,919
‫ערב-רב בסגנון אמריקני.‬

269
00:18:48,003 --> 00:18:49,713
‫נראה לי שכדאי שתבואי.‬

270
00:18:49,796 --> 00:18:52,090
‫בשעה 12:00. לא אסכים לסירוב.‬

271
00:18:53,633 --> 00:18:54,718
‫טוב.‬
‫-טוב.‬

272
00:18:54,801 --> 00:18:57,762
‫תסכימי להביא קדרה? יש לך מתכון?‬

273
00:18:58,263 --> 00:19:00,015
‫אין לי בשלוף, אבל…‬

274
00:19:00,098 --> 00:19:01,349
‫אז עוף ניקסון.‬

275
00:19:02,475 --> 00:19:04,186
‫חממי את התנור ל-220,‬

276
00:19:04,269 --> 00:19:05,645
‫תשחימי עוף בלי עצמות,‬

277
00:19:05,729 --> 00:19:07,856
‫תכניסי לתבנית בגודל 20 על 30.‬

278
00:19:07,939 --> 00:19:10,984
‫תוסיפי ברוקולי, פחית מרק פטריות,‬

279
00:19:11,067 --> 00:19:13,904
‫פזרי מעל גבינה, מה שבא לך…‬

280
00:19:13,987 --> 00:19:16,615
‫אני מעדיפה צ'דר חריפה וטעימה,‬

281
00:19:16,698 --> 00:19:20,035
‫ואז תאפי במשך 35 דקות.‬

282
00:19:20,911 --> 00:19:22,454
‫בסדר.‬
‫-טוב?‬

283
00:19:22,537 --> 00:19:23,788
‫עוף ניקסון.‬

284
00:19:24,831 --> 00:19:25,999
‫נתראה מחר.‬

285
00:19:28,877 --> 00:19:31,504
‫את יודעת, פרל, זה מצחיק. נראה לי שאני לא…‬

286
00:19:32,505 --> 00:19:36,718
‫הייתי בתוך הבית שלך כבר איזה 20 שנים?‬

287
00:19:38,595 --> 00:19:40,847
‫אבל הוא… בדיוק כפי שזכרתי אותו.‬

288
00:19:41,431 --> 00:19:47,604
‫הוריי קנו את הבית הזה‬
‫עם נישואיהם בשנות ה-40,‬

289
00:19:47,687 --> 00:19:49,606
‫ומעולם לא שיפצו אותו,‬

290
00:19:50,106 --> 00:19:52,359
‫אז גם אני לא שיפצתי.‬

291
00:19:52,943 --> 00:19:55,737
‫פשוט רציתי לשמר אותו כפי שהוא.‬

292
00:20:12,796 --> 00:20:15,048
‫אני יודעת מה הסיבה האמיתית לארוחה הזו.‬

293
00:20:19,552 --> 00:20:22,973
‫כשבני היה בתיכון, הוא הסתבך בסמים‬

294
00:20:23,556 --> 00:20:26,810
‫וזה יכול לעשות את זה, זה מעורר מחלות נפש.‬

295
00:20:26,893 --> 00:20:29,437
‫הפרנויה… הוא שומע קולות.‬

296
00:20:30,105 --> 00:20:31,606
‫מזמן לא התראינו,‬

297
00:20:31,690 --> 00:20:34,985
‫ובפעם האחרונה שדיברנו,‬
‫זה היה כדי לספר לו על הסרטן שלי,‬

298
00:20:35,068 --> 00:20:37,195
‫שהוא בר טיפול,‬

299
00:20:37,279 --> 00:20:40,699
‫אבל מי יודע כמה זמן נותר לי,‬

300
00:20:41,533 --> 00:20:43,743
‫ושמיץ' ואני נוסעים לפלורידה.‬

301
00:20:45,203 --> 00:20:47,580
‫אבל בזמן שהיינו בחופשה,‬

302
00:20:48,748 --> 00:20:53,211
‫הוא הלך למקלט לדרי רחוב בניו הייבן‬
‫ומצא שני קשישים…‬

303
00:20:58,466 --> 00:21:03,263
‫עם אותו מבנה הגוף שיש לאביו ולי,‬

304
00:21:05,348 --> 00:21:08,226
‫והוא הביא אותם אל הבית שלנו,‬

305
00:21:09,561 --> 00:21:12,439
‫והוא ירה בהם והוא הרג אותם.‬

306
00:21:15,483 --> 00:21:16,651
‫אלוהים.‬

307
00:21:17,569 --> 00:21:19,154
‫בשביל דמי הביטוח.‬

308
00:21:20,280 --> 00:21:22,615
‫ואז… טוב, אני צריכה לומר את זה.‬

309
00:21:23,575 --> 00:21:26,369
‫השמועה אומרת שקיבלתם מכתבים גועליים, נורה,‬

310
00:21:27,370 --> 00:21:30,582
‫וברגע ששמעתי, מייד חשבתי,‬

311
00:21:30,665 --> 00:21:32,751
‫"אוי, לא, זה כריסטופר".‬

312
00:21:34,127 --> 00:21:39,424
‫מו, מוזר כל כך שאמרת את זה,‬
‫כי כל הזמן הזה,‬

313
00:21:40,133 --> 00:21:43,219
‫חשבתי שג'ספר כתב את המכתבים.‬

314
00:21:43,970 --> 00:21:47,349
‫את צוחקת עליי.‬
‫-לא. כלומר, אין לי ראיות.‬

315
00:21:47,432 --> 00:21:49,059
‫זו פשוט הרגשה שיש לי.‬

316
00:21:49,768 --> 00:21:52,604
‫הוא מחובר כל כך אל הבית שלכם,‬

317
00:21:52,687 --> 00:21:55,648
‫ולפני כמה שבועות,‬

318
00:21:55,732 --> 00:21:59,652
‫נזכרתי במשהו שקרה לפני איזה חמש שנים.‬

319
00:22:02,447 --> 00:22:04,407
‫אני קיבלתי מכתב בדואר.‬

320
00:22:06,368 --> 00:22:07,577
‫הוא לא היה ארוך.‬

321
00:22:09,412 --> 00:22:12,123
‫"שיר הלל לבית", כך נכתב,‬

322
00:22:12,791 --> 00:22:14,459
‫ואז היה כתוב שם משהו כמו,‬

323
00:22:16,002 --> 00:22:19,172
‫"מיס וינסלו היקרה, אני אוהב את ביתך.‬

324
00:22:19,255 --> 00:22:24,886
‫"אני אוהב להביט בו,‬
‫אני אוהב כמה שהוא שונה.‬

325
00:22:26,471 --> 00:22:28,640
‫"הבית שלך מיוחד כל כך.‬

326
00:22:29,641 --> 00:22:32,769
‫"אני שמח כל כך שלא שינית בו דבר".‬

327
00:22:33,561 --> 00:22:35,772
‫הוא עדיין אצלך? אוכל לראות אותו?‬

328
00:22:35,855 --> 00:22:37,357
‫לא, זרקתי אותו.‬

329
00:22:38,066 --> 00:22:39,401
‫אבל אני…‬

330
00:22:39,484 --> 00:22:44,114
‫משום מה, תמיד חשבתי שג'ספר כתב אותו.‬

331
00:22:44,197 --> 00:22:47,826
‫כלומר, בזמנו דיברנו על כך שנצבע את הבית,‬

332
00:22:47,909 --> 00:22:51,371
‫וחשבתי שזו דרכו לומר שהוא לא רוצה את זה.‬

333
00:22:51,454 --> 00:22:53,581
‫וכתב היד? זה הכתב שלו?‬

334
00:22:53,665 --> 00:22:55,125
‫הוא היה מודפס.‬

335
00:22:56,000 --> 00:22:59,295
‫אבל הוא אוהב ללכת לספרייה,‬
‫ויש שם מכונות כתיבה.‬

336
00:23:00,255 --> 00:23:04,759
‫הוא אומר שזה לא הוא,‬
‫אבל אני לא משתחררת מהתחושה הזו.‬

337
00:23:13,059 --> 00:23:14,894
‫ג'ספר פה?‬

338
00:23:14,978 --> 00:23:18,773
‫לא, הוא בשיעור מלאכת יד במתנ"ס.‬

339
00:23:27,907 --> 00:23:29,868
‫יש פה אדם נוסף?‬

340
00:23:31,453 --> 00:23:33,746
‫אני מקווה שזה אדון שבא לבקר.‬

341
00:23:36,332 --> 00:23:40,170
‫רק משום שאישה עברה את גיל 50,‬
‫זה לא אומר שאין לה צרכים נשיים.‬

342
00:23:41,629 --> 00:23:43,089
‫נכון, פרלי?‬

343
00:23:44,674 --> 00:23:46,259
‫כן, מו, זה נכון.‬

344
00:23:53,808 --> 00:23:56,478
‫- הכנס סיסמה‬
‫אנטר -‬

345
00:24:09,324 --> 00:24:10,158
‫אימא?‬

346
00:24:11,826 --> 00:24:13,453
‫סליחה, את…‬
‫-אפשר לדבר איתך?‬

347
00:24:14,412 --> 00:24:15,580
‫כן, בטח.‬

348
00:24:20,543 --> 00:24:21,544
‫מה העניין, מתוקה?‬

349
00:24:22,545 --> 00:24:25,215
‫אני יודעת שפישלתי עם אבא.‬

350
00:24:27,800 --> 00:24:28,927
‫אני מבינה, כאילו,‬

351
00:24:30,386 --> 00:24:32,055
‫כשמישהו מרגיז אותי,‬

352
00:24:32,847 --> 00:24:35,767
‫אומר הכול כדי לפגוע בו.‬

353
00:24:37,310 --> 00:24:38,561
‫אעשה הכול.‬

354
00:24:41,648 --> 00:24:43,358
‫גם אם אני יודעת שאתחרט.‬

355
00:24:52,367 --> 00:24:53,368
‫זה בסדר, מתוקה.‬

356
00:24:55,370 --> 00:24:56,538
‫אנחנו נתגבר על זה.‬

357
00:25:04,546 --> 00:25:05,797
‫שיר הלל לבית.‬

358
00:25:10,218 --> 00:25:13,263
‫השכנה שלנו, פרל, היא קיבלה מכתב לפני שנים,‬

359
00:25:13,346 --> 00:25:16,099
‫וזו הייתה הכותרת, "שיר הלל לבית".‬

360
00:25:16,891 --> 00:25:20,436
‫זה היה מכתב אהבה, בעצם, אבל לבית שלהם.‬

361
00:25:21,396 --> 00:25:23,189
‫והיא חשבה שאחיה כתב אותו.‬

362
00:25:23,273 --> 00:25:25,024
‫ומורין,‬

363
00:25:26,442 --> 00:25:28,736
‫היא חושבת שבנה כותב לנו את המכתבים.‬

364
00:25:30,321 --> 00:25:31,948
‫אבל את חושבת שזה אבא.‬

365
00:25:32,031 --> 00:25:32,949
‫לא, אני…‬

366
00:25:39,122 --> 00:25:40,373
‫אני לא מאמינה שזה הוא.‬

367
00:25:59,100 --> 00:26:00,143
‫פשוט תקשיב לי.‬

368
00:26:03,688 --> 00:26:06,941
‫טוב, אמרת שלא שכבת‬
‫עם הנערה ההיא בחדר השינה שלך‬

369
00:26:07,025 --> 00:26:09,235
‫ולא האמנתי לך, נכון?‬
‫-נכון.‬

370
00:26:09,902 --> 00:26:12,113
‫אז סקרן אותי לדעת מי היא.‬

371
00:26:12,196 --> 00:26:13,990
‫אז עברתי על הסרטונים‬

372
00:26:14,073 --> 00:26:16,618
‫כדי לחפש את לוחית הרישוי על הרכב שלה,‬

373
00:26:16,701 --> 00:26:18,828
‫ודרכה את זהותה,‬
‫כי לא היה היגיון במה שאמרת.‬

374
00:26:18,911 --> 00:26:20,079
‫אבל תראה איזה קטע.‬

375
00:26:20,163 --> 00:26:22,498
‫לא רק שהיא לא מגיעה אליכם במכונית,‬

376
00:26:22,582 --> 00:26:23,916
‫היא לא מגיעה בכלל.‬

377
00:26:25,460 --> 00:26:29,422
‫עברתי על כל שנייה של הסרטונים מכל זווית,‬

378
00:26:29,505 --> 00:26:32,675
‫אחורה בזמן עד ליום התקנת המצלמות, טוב?‬

379
00:26:32,759 --> 00:26:35,136
‫והיא לא מופיעה בשום סרטון.‬

380
00:26:36,137 --> 00:26:38,139
‫היא מופיעה רק בחדר השינה שלך.‬

381
00:26:38,806 --> 00:26:39,891
‫מה זאת אומרת?‬

382
00:26:40,933 --> 00:26:43,478
‫אחי, אני לא מבין איך היא נכנסה לבית שלכם.‬

383
00:27:00,620 --> 00:27:01,496
‫מה קורה?‬

384
00:27:02,246 --> 00:27:03,164
‫היי, אבא.‬

385
00:27:08,294 --> 00:27:09,128
‫נוכל לדבר?‬

386
00:27:12,215 --> 00:27:13,049
‫היי.‬

387
00:27:20,765 --> 00:27:21,766
‫אז מה אנחנו אומרים?‬

388
00:27:22,517 --> 00:27:25,144
‫שהנערה בשמלת הדובדבנים היא רוח רפאים?‬

389
00:27:26,813 --> 00:27:28,815
‫לא. כלומר, זה טיפה מטורף,‬

390
00:27:28,898 --> 00:27:32,026
‫אבל המצלמות מסקרות‬
‫את כל הצד החיצוני של הבית, נכון?‬

391
00:27:32,110 --> 00:27:33,194
‫ואת חדר השינה שלנו.‬

392
00:27:33,820 --> 00:27:34,862
‫הוצאתי אותה.‬

393
00:27:35,530 --> 00:27:37,073
‫היא ראתה שהוצאתי.‬
‫-זה נכון.‬

394
00:27:39,575 --> 00:27:41,911
‫אלי. שיעורים.‬

395
00:27:45,331 --> 00:27:48,793
‫העניין הוא שאין שום תיעוד‬
‫של הכניסה של הנערה לבית שלכם.‬

396
00:27:48,876 --> 00:27:50,795
‫אין. היא לא מגיעה לכאן.‬

397
00:27:50,878 --> 00:27:51,879
‫ובדקת פעמיים?‬

398
00:27:51,963 --> 00:27:56,300
‫גברת בראנוק, עברתי על זה שוב ושוב ושוב…‬

399
00:27:57,093 --> 00:27:59,595
‫כי זה מוזר. נכון?‬

400
00:27:59,679 --> 00:28:02,223
‫או שהיא צנחה על הגג‬

401
00:28:02,306 --> 00:28:05,893
‫וירדה דרך הארובה,‬
‫או שהיא כל הזמן בתוך הבית.‬

402
00:28:06,686 --> 00:28:07,603
‫מסתתרת.‬

403
00:28:08,479 --> 00:28:12,024
‫או שיש כניסה אחרת שאנחנו לא יודעים עליה.‬

404
00:28:13,526 --> 00:28:15,319
‫זה פשוט מפחיד כל כך.‬

405
00:28:17,029 --> 00:28:19,073
‫תראי, כשבעלך אמר לי לראשונה‬

406
00:28:19,157 --> 00:28:22,243
‫שהוא לא ידע מי הנערה ושטומנים לו פח,‬

407
00:28:22,326 --> 00:28:23,411
‫לא האמנתי לו.‬

408
00:28:24,746 --> 00:28:25,580
‫כעת אני מאמין.‬

409
00:28:26,664 --> 00:28:27,707
‫אם זה שווה משהו.‬

410
00:28:40,970 --> 00:28:42,388
‫אתה יכול לתת לנו דקה?‬

411
00:28:42,472 --> 00:28:44,056
‫כן, כמובן.‬

412
00:29:00,364 --> 00:29:02,116
‫אשאל אותך כמה שאלות,‬

413
00:29:02,825 --> 00:29:06,621
‫ואם תשקר לי,‬
‫אני נשבעת באלוהים שהקשר בינינו ייגמר.‬

414
00:29:07,497 --> 00:29:08,915
‫אתה מבין אותי? ייגמר.‬

415
00:29:08,998 --> 00:29:10,291
‫לא אשקר לך.‬

416
00:29:11,876 --> 00:29:13,169
‫שאלי מה שאת רוצה.‬

417
00:29:18,591 --> 00:29:20,218
‫זיינת את הנערה הזאת?‬

418
00:29:20,301 --> 00:29:21,135
‫לא.‬

419
00:29:22,386 --> 00:29:24,263
‫בחיים לא ראיתי אותה.‬

420
00:29:25,515 --> 00:29:28,184
‫אני לא יודע איך היא נכנסה לחדר.‬
‫לא התעוררתי.‬

421
00:29:29,101 --> 00:29:33,105
‫אני לא יודע איך,‬
‫אבל אני נשבע באלוהים שאני דובר אמת.‬

422
00:29:34,982 --> 00:29:35,817
‫טוב.‬

423
00:29:39,695 --> 00:29:41,364
‫אתה כותב את המכתבים ההם?‬

424
00:29:51,999 --> 00:29:52,875
‫ענה לי.‬

425
00:29:52,959 --> 00:29:55,628
‫רק את האחרון. אני מצטער.‬

426
00:29:56,170 --> 00:29:58,256
‫מצטער. נתפסתי לבהלה.‬
‫-אלוהים…‬

427
00:29:58,339 --> 00:30:02,093
‫נתפסתי לבהלה. אני מתחרט‬
‫על זה כל כך, אבל לא ידעתי מה לעשות.‬

428
00:30:03,094 --> 00:30:04,720
‫זה היה בגלל ההלוואה?‬

429
00:30:05,972 --> 00:30:09,684
‫למה, בשם האלוהים,‬
‫לא יכולת לומר לי שלא נעשית שותף?‬

430
00:30:09,767 --> 00:30:10,810
‫לא ידעתי איך.‬

431
00:30:11,561 --> 00:30:13,521
‫לא ידעתי איך. הייתי בהלם.‬

432
00:30:13,604 --> 00:30:16,148
‫ובגללך אישרתי ופדיתי את כל החסכונות שלנו,‬

433
00:30:16,232 --> 00:30:17,775
‫הפנסיה המזוינת שלנו!‬

434
00:30:17,859 --> 00:30:19,360
‫אני יודע. אני מצטער.‬

435
00:30:19,443 --> 00:30:21,028
‫אני יודע שזה נראה רע.‬
‫-לא.‬

436
00:30:21,112 --> 00:30:23,281
‫אני מצטער. לא ידעתי מה לעשות.‬

437
00:30:25,324 --> 00:30:27,076
‫מותק, את חייבת להאמין לי.‬

438
00:30:28,661 --> 00:30:30,746
‫לא כתבתי את שני המכתבים הראשונים.‬

439
00:30:32,164 --> 00:30:33,165
‫בסדר.‬

440
00:30:36,711 --> 00:30:37,628
‫אלוהים.‬

441
00:30:43,759 --> 00:30:44,594
‫נורה.‬

442
00:30:47,471 --> 00:30:49,682
‫בבקשה אל תתגרשי ממני בגלל זה.‬

443
00:30:52,143 --> 00:30:53,019
‫בבקשה.‬

444
00:30:59,650 --> 00:31:03,446
‫אני לא אומרת שאתגרש ממך.‬

445
00:31:05,573 --> 00:31:06,949
‫ואני לא אומרת שלא אתגרש.‬

446
00:31:09,994 --> 00:31:10,995
‫קח את המעיל שלך.‬

447
00:31:13,414 --> 00:31:15,791
‫למה? לאן הולכים?‬
‫-אל הבלש צ'מברלנד.‬

448
00:31:15,875 --> 00:31:19,045
‫תוצאות הדנ"א מהמכתבים הראשונים‬
‫אמורות להיות מוכנות.‬

449
00:31:19,128 --> 00:31:20,838
‫לדעתי הוא לא משחרר אותן.‬

450
00:31:20,922 --> 00:31:23,299
‫התקשרתי ואמרתי שאם לא יגיעו עד סוף היום,‬

451
00:31:23,382 --> 00:31:25,968
‫אתבע את המשטרה.‬

452
00:31:30,306 --> 00:31:31,682
‫יודעים מה, סיפור מצחיק.‬

453
00:31:32,350 --> 00:31:35,561
‫מתברר שהתוצאות הגיעו‬
‫לפני כמה ימים, שבוע גג,‬

454
00:31:35,645 --> 00:31:38,981
‫ואני מתנצל, אבל איזה טמבל‬
‫שם אותן במגירת הדואר שלי‬

455
00:31:39,065 --> 00:31:42,401
‫מתחת לכמה קטלוגים מטומטמים‬
‫שלא התכוונתי להביט בהם,‬

456
00:31:42,485 --> 00:31:43,653
‫אז לא ראיתי אותן.‬

457
00:31:43,736 --> 00:31:47,740
‫תראו, "רסטוריישן הארדוור",‬
‫חברת פינבול, משחקי וינטג'.‬

458
00:31:48,282 --> 00:31:49,825
‫זה היה פה, ממש מתחת.‬

459
00:31:50,451 --> 00:31:52,286
‫אז שוב, אני מתנצל.‬

460
00:31:52,370 --> 00:31:54,330
‫ועדיין לא פתחת את זה?‬

461
00:31:55,081 --> 00:31:57,458
‫לא. חיכיתי שאתם תגיעו.‬

462
00:32:00,002 --> 00:32:00,962
‫הנה.‬

463
00:32:03,422 --> 00:32:04,256
‫טוב.‬

464
00:32:05,591 --> 00:32:06,926
‫תשאירו אותן אצלכם.‬

465
00:32:08,427 --> 00:32:09,553
‫ו…‬

466
00:32:11,472 --> 00:32:12,473
‫הנה.‬

467
00:32:18,980 --> 00:32:22,233
‫לצערי אין כל התאמה עם אף אחד במסד שלנו.‬

468
00:32:24,735 --> 00:32:28,239
‫מה שדגימת הדנ"א לא כללה זה כרומוזום ואי,‬

469
00:32:28,322 --> 00:32:32,576
‫משמע שהצופה שלכם היא אישה.‬

470
00:32:51,762 --> 00:32:53,014
‫אז חזרת לתמיד?‬

471
00:32:53,848 --> 00:32:55,766
‫לא תעזוב שוב?‬

472
00:32:59,520 --> 00:33:00,354
‫לעת עתה.‬

473
00:33:02,940 --> 00:33:05,067
‫לא כזה קל להיות נשואה לאבא שלכם.‬

474
00:33:10,781 --> 00:33:12,158
‫אבא, אני שמחה שחזרת.‬

475
00:33:27,423 --> 00:33:31,093
‫אז איפה זה מותיר אותנו? מי החשודות שלנו?‬

476
00:33:31,844 --> 00:33:36,098
‫פרל, מו, מו הגדולה וקוקיות.‬

477
00:33:36,182 --> 00:33:38,851
‫אבל אומר את זה שוב.‬
‫אנדרו תמיד חשב שאלה מיץ' ומו.‬

478
00:33:38,934 --> 00:33:43,147
‫ועכשיו עם כל הקטע של הבן והרציחות,‬
‫זה רק נעשה מוזר יותר, נכון?‬

479
00:33:43,230 --> 00:33:45,566
‫מו חושבת שבנה, כריסטופר, כותב את המכתבים,‬

480
00:33:45,649 --> 00:33:48,110
‫אבל זה לא מתאים לדנ"א.‬
‫-נכון.‬

481
00:33:48,694 --> 00:33:51,989
‫ופרל חושבת שג'ספר כותב את המכתבים,‬

482
00:33:52,073 --> 00:33:53,991
‫אבל, שוב, עניין הדנ"א.‬

483
00:33:54,700 --> 00:33:55,951
‫כן, עניין הדנ"א.‬

484
00:33:56,035 --> 00:33:58,913
‫לדעתי צריך לקחת רגע הפסקה מכל עניין הדנ"א.‬

485
00:33:59,455 --> 00:34:01,749
‫אני לא בטוח שהדנ"א על המעטפה‬

486
00:34:01,832 --> 00:34:03,626
‫שייך לאדם שכתב את המכתבים.‬

487
00:34:03,709 --> 00:34:05,461
‫למה לא?‬
‫-אני לא יודע. פשוט…‬

488
00:34:06,545 --> 00:34:07,963
‫מי שכותב את המכתבים, כן?‬

489
00:34:08,047 --> 00:34:10,591
‫המאמצים שהוא עושה כדי לחרפן אותנו…‬

490
00:34:10,674 --> 00:34:12,676
‫למה לא לנקוט בצעד הקטן הנוסף‬

491
00:34:13,594 --> 00:34:16,847
‫של עטיית כפפות בזמן כתיבת המכתב, נכון?‬

492
00:34:16,931 --> 00:34:21,602
‫לתת למישהי אחרת ללקק את המעטפות:‬
‫אימא, אחות, חברה.‬

493
00:34:21,685 --> 00:34:23,395
‫בום, דנ"א נשי, כן?‬

494
00:34:23,479 --> 00:34:25,815
‫ועכשיו אנחנו שוב רודפים אחרי הזנב שלנו.‬

495
00:34:25,898 --> 00:34:28,859
‫זה מה שאני הייתי עושה.‬
‫-טוב, אתה מבין בזה, נכון?‬

496
00:34:35,741 --> 00:34:38,077
‫טוב. יופי, זה הגיע לי.‬

497
00:34:39,745 --> 00:34:41,163
‫טוב, אז מה זה אומר?‬

498
00:34:41,247 --> 00:34:42,206
‫אתה אומר‬

499
00:34:42,706 --> 00:34:45,668
‫שכל הקטע של הדנ"א הנשי לא יעזור לנו?‬

500
00:34:45,751 --> 00:34:46,877
‫לדעתי הוא לא עוזר.‬

501
00:34:46,961 --> 00:34:49,213
‫כל מה שזה אומר לי זה שהמכתבים נכתבו‬

502
00:34:49,296 --> 00:34:51,215
‫ע"י אישה או מישהו שמכיר אישה,‬

503
00:34:51,298 --> 00:34:55,219
‫מה שמצמצם את זה לכל אוכלוסיית כדור הארץ.‬

504
00:34:56,470 --> 00:34:57,721
‫חזרנו לנקודת ההתחלה.‬

505
00:35:06,313 --> 00:35:10,276
‫זה ג'ון גראף. ראיתי אותו, דיברתי איתו.‬

506
00:35:11,152 --> 00:35:14,321
‫לא, דיברת עם מישהו שאתה חושב שהיה הוא.‬

507
00:35:14,864 --> 00:35:16,282
‫כן, בבית הזה.‬

508
00:35:17,366 --> 00:35:18,284
‫הבית שבו…‬

509
00:35:18,909 --> 00:35:21,745
‫הבית שבו הוא גר ורצח את כל משפחתו.‬

510
00:35:22,329 --> 00:35:24,123
‫ואז איזו נערה פשוט צצה בבית,‬

511
00:35:24,206 --> 00:35:25,875
‫בסרטון, לבושה באותה השמלה‬

512
00:35:25,958 --> 00:35:28,627
‫שבתו של גראף נרצחה בה? כשלראשה קוקיות?‬

513
00:35:28,711 --> 00:35:30,254
‫נראה לך שזה צירוף מקרים?‬

514
00:35:30,337 --> 00:35:35,092
‫לא, אבל לא נראה לי שזה אומר שזה ג'ון גראף.‬

515
00:35:39,221 --> 00:35:40,306
‫לא תפסו אותו.‬

516
00:35:44,268 --> 00:35:48,564
‫הוא גזר את פניו מכל התמונות שלו‬
‫כדי שלא יזהו אותו.‬

517
00:35:48,647 --> 00:35:50,858
‫אז למה שהוא יצוץ במקום היחיד‬

518
00:35:50,941 --> 00:35:53,194
‫שבו כולם כן יודעים איך הוא נראה?‬

519
00:35:54,570 --> 00:35:56,572
‫זה נראה מטומטם, נכון?‬

520
00:35:56,655 --> 00:36:00,242
‫כלומר, למה לו לעשות את זה?‬
‫רק כדי להטריד אותנו?‬

521
00:36:00,784 --> 00:36:02,578
‫זה חסר היגיון.‬

522
00:36:02,661 --> 00:36:04,622
‫ואני מצטערת, אבל אני לא מאמינה‬

523
00:36:04,705 --> 00:36:08,876
‫שנערה בת 17 היא המוח מאחורי כל זה.‬

524
00:36:08,959 --> 00:36:12,463
‫אני אולי פסיכית או סקסיסטית,‬
‫אבל היא לא הצופה.‬

525
00:36:14,089 --> 00:36:15,341
‫מישהו שילם לה.‬

526
00:36:20,095 --> 00:36:21,555
‫תערו של אוקאם.‬

527
00:36:22,139 --> 00:36:24,099
‫מה הפתרון הכי פשוט?‬

528
00:36:25,726 --> 00:36:28,312
‫מה מניע מישהו לכתוב את המכתבים האלה?‬

529
00:36:29,021 --> 00:36:30,147
‫אני לא יודע.‬

530
00:36:30,231 --> 00:36:32,358
‫אתה כתבת אחד. מה ניסית לעשות?‬

531
00:36:33,651 --> 00:36:36,111
‫לגרום לך לוותר על הבית?‬
‫-בדיוק.‬

532
00:36:36,195 --> 00:36:39,156
‫ומי שעושה את זה, ממש רוצה את הבית.‬

533
00:36:39,240 --> 00:36:42,785
‫הוא רצה אותו מזמן ורוצה אותו לעצמו.‬

534
00:36:43,994 --> 00:36:47,581
‫היי, סקסי. רק רציתי לאשר את ארוחת הצהריים.‬

535
00:36:47,665 --> 00:36:50,417
‫נותר לי עניין עסקי אחרון להיום‬

536
00:36:50,501 --> 00:36:53,337
‫ואז… נתראה שם.‬

537
00:36:54,338 --> 00:36:55,172
‫הלו?‬

538
00:36:55,256 --> 00:36:56,548
‫היי, מותק.‬
‫-היי.‬

539
00:36:56,632 --> 00:36:58,092
‫יש לי חדשות נהדרות.‬

540
00:36:58,175 --> 00:36:59,551
‫קיבלתם הצעה!‬

541
00:36:59,635 --> 00:37:02,263
‫באמת? יופי.‬

542
00:37:02,346 --> 00:37:03,305
‫את לא…‬

543
00:37:03,389 --> 00:37:05,599
‫קודם כול, אנחנו יודעים מי זה?‬

544
00:37:05,683 --> 00:37:07,893
‫לא, זו חברה בע"מ,‬

545
00:37:07,977 --> 00:37:11,647
‫אבל זה לא משנה, כי הם ישלמו הכול במזומן.‬

546
00:37:11,730 --> 00:37:13,774
‫טוב, כמה הם הציעו?‬

547
00:37:13,857 --> 00:37:14,817
‫את מוכנה?‬

548
00:37:14,900 --> 00:37:19,280
‫מדובר ב-1.9 מיליון דולרים במזומן.‬

549
00:37:19,363 --> 00:37:21,532
‫נראה לי שכדאי שתלכו על זה!‬

550
00:37:21,615 --> 00:37:25,744
‫מה? לא! שילמנו 3.3 מיליון.‬

551
00:37:25,828 --> 00:37:27,788
‫לא נמכור ב-1.9, קארן.‬

552
00:37:27,871 --> 00:37:30,541
‫בחייך. על מה את מדברת?‬

553
00:37:31,041 --> 00:37:33,377
‫זה בטח בגלל המכתבים.‬

554
00:37:33,460 --> 00:37:35,212
‫יש מי שחושב שהוא רדוף…‬

555
00:37:35,296 --> 00:37:38,882
‫שיהיה, אבל התאוריה שלי היא שזה בטח יזם‬

556
00:37:38,966 --> 00:37:40,134
‫שממש אוהב את השטח.‬

557
00:37:40,217 --> 00:37:44,013
‫הוא יהרוס את הבית, יטהר הכול, ויבנה מחדש.‬

558
00:37:44,096 --> 00:37:48,309
‫קארן, איש לא יקנה את הבית הזה‬
‫רק כדי להרוס אותו.‬

559
00:37:48,392 --> 00:37:51,603
‫נורה, באמת כדאי שתחשבי על זה.‬

560
00:37:51,687 --> 00:37:54,356
‫את צריכה לדבר עם דין ו…‬

561
00:37:54,440 --> 00:37:58,277
‫את יודעת מה?‬
‫אולי נגיש הצעת-נגד בגובה שני מיליון?‬

562
00:37:58,360 --> 00:38:02,740
‫אבל תראי, את צריכה להכניס לעניין‬
‫את רווחתך הרגשית.‬

563
00:38:02,823 --> 00:38:04,074
‫באמת.‬

564
00:38:04,158 --> 00:38:05,701
‫לא נקבל משהו טוב מזה.‬

565
00:38:05,784 --> 00:38:09,121
‫בסדר, אחשוב על זה.‬

566
00:38:09,204 --> 00:38:11,040
‫טוב. תחזרי אליי.‬

567
00:38:11,123 --> 00:38:12,666
‫היי.‬
‫-היי.‬

568
00:38:12,750 --> 00:38:13,792
‫מי זה היה?‬

569
00:38:14,460 --> 00:38:16,045
‫זה כלום. היי.‬

570
00:38:17,046 --> 00:38:20,507
‫היי. חשבתי אולי לבשל ארוחת ערב,‬

571
00:38:21,425 --> 00:38:23,177
‫כי אני ממש טוב בזה.‬

572
00:38:23,260 --> 00:38:24,720
‫כן. בטח.‬
‫-כן?‬

573
00:38:26,055 --> 00:38:29,850
‫אפשר לקבל את המפתחות?‬
‫אני צריכה לקפוץ למועדון הקאנטרי.‬

574
00:38:30,642 --> 00:38:31,477
‫כן.‬

575
00:38:32,728 --> 00:38:35,731
‫היי, אני רוצה לדבר עם קת'י במחלקת חברות.‬

576
00:38:35,814 --> 00:38:38,400
‫אני רוצה לברר למה ביטלו את החברות שלנו.‬

577
00:38:38,484 --> 00:38:41,445
‫בטח, אנסה להשיג אותה.‬
‫-נהדר. תודה.‬

578
00:39:00,381 --> 00:39:02,466
‫אני חייבת שתבוא לכאן עכשיו.‬

579
00:39:03,050 --> 00:39:05,177
‫אני לא יודעת. סע באובר.‬

580
00:39:06,011 --> 00:39:08,972
‫היי, חבר. פנה כאן ימינה, בבקשה. סליחה.‬

581
00:39:09,807 --> 00:39:12,684
‫רגע, אז הוא הבחור‬
‫שהיא מזדיינת איתו כל הזמן הזה?‬

582
00:39:12,768 --> 00:39:14,311
‫כן. הוא חייב להיות.‬

583
00:39:14,395 --> 00:39:16,021
‫והבולשיט על גראף נשמע הגיוני.‬

584
00:39:16,105 --> 00:39:19,817
‫הייתה לה גישה לכל המידע‬
‫שהמשטרה ניסתה להסתיר.‬

585
00:39:19,900 --> 00:39:21,193
‫לא ייאמן.‬

586
00:39:21,276 --> 00:39:22,903
‫וזוכר שהוא אמר,‬

587
00:39:22,986 --> 00:39:25,697
‫"אנחנו יודעים שהייתם צריכים‬
‫לשלם הרבה על הבית".‬

588
00:39:26,198 --> 00:39:28,242
‫כן, כך הוא ידע.‬

589
00:39:28,325 --> 00:39:29,410
‫אני תכף שם.‬

590
00:39:32,621 --> 00:39:34,790
‫אגב, נוכל לקנות מכונית נוספת?‬

591
00:39:36,375 --> 00:39:39,420
‫ואמרתי, "טוב, תודה".‬

592
00:39:44,925 --> 00:39:47,678
‫היי. מה לעזאזל אתם עושים פה?‬

593
00:39:47,761 --> 00:39:49,638
‫לא היה לי מושג שאתם זוג.‬

594
00:39:49,721 --> 00:39:50,973
‫היי. אנחנו לא.‬

595
00:39:51,056 --> 00:39:56,145
‫לא, אנחנו פשוט…‬
‫אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת.‬

596
00:39:57,312 --> 00:39:59,731
‫אפילו לא ידענו שאתם מכירים.‬

597
00:39:59,815 --> 00:40:02,234
‫כי מעולם לא הזכרתם את זה, מה שמוזר.‬

598
00:40:02,317 --> 00:40:04,862
‫מה קורה פה? אתם נכנסים לכאן, מפריעים לנו.‬

599
00:40:05,696 --> 00:40:07,489
‫זה אתה. אתה הצופה.‬

600
00:40:07,573 --> 00:40:10,284
‫אולי שניכם. אחד מכם.‬

601
00:40:10,367 --> 00:40:12,578
‫נורה, את לא יכולה לומר דבר כזה.‬

602
00:40:12,661 --> 00:40:15,914
‫מי שהצופה לא יהיה,‬
‫הוא רוצה שנצא מהבית הזה, נכון?‬

603
00:40:15,998 --> 00:40:20,210
‫מי אומרת לי למכור את הבית‬
‫מהיום שעברנו אליו? את.‬

604
00:40:20,294 --> 00:40:22,754
‫כי אמרת שיש לכם בעיות כספיות.‬

605
00:40:22,838 --> 00:40:24,465
‫וככה הוא ידע את זה, נכון?‬

606
00:40:25,007 --> 00:40:26,884
‫קשקושי "הייתם צריכים לשלם הרבה"?‬

607
00:40:26,967 --> 00:40:29,553
‫הנחה הגיונית. הבית עולה שלושה מיליון דולר.‬

608
00:40:29,636 --> 00:40:32,347
‫והיא ניסתה לשכנע אותי שאתה מנהל רומן,‬

609
00:40:32,431 --> 00:40:34,099
‫ממש בשולחן הזה.‬
‫-מה?‬

610
00:40:34,183 --> 00:40:35,434
‫"נערה עם קוקיות."‬

611
00:40:35,517 --> 00:40:38,270
‫משפט שמוזר לומר שבועות מעטים‬

612
00:40:38,353 --> 00:40:41,315
‫לפני שנערה בקוקיות צצה בביתנו,‬
‫בחדר השינה שלנו,‬

613
00:40:41,398 --> 00:40:43,150
‫לבושה כמו הנערה שנרצחה.‬

614
00:40:43,233 --> 00:40:44,485
‫שמה היה פט גראף.‬

615
00:40:44,568 --> 00:40:47,654
‫השם מוכר לך, בלש?‬
‫-לא.‬

616
00:40:47,738 --> 00:40:48,864
‫לא, באמת?‬

617
00:40:48,947 --> 00:40:49,990
‫זה מטורף.‬

618
00:40:50,073 --> 00:40:51,200
‫אבטחה!‬

619
00:40:51,283 --> 00:40:53,285
‫זו שערורייה. לא, זו לשון הרע.‬

620
00:40:53,368 --> 00:40:56,121
‫באמת. ואת יודעת מה? חשבתי שאנחנו חברות.‬

621
00:40:56,205 --> 00:40:58,081
‫עוד אאבד את הרישיון שלי בגלל זה.‬

622
00:40:58,749 --> 00:41:00,918
‫רצית את הבית, אבל לא היה לך כסף,‬

623
00:41:01,001 --> 00:41:05,088
‫אז הוא עוזר לך בכך שהוא מטריד אותנו‬
‫כדי שנמכור אותו בזול.‬

624
00:41:05,172 --> 00:41:07,007
‫וזה כמעט עבד.‬

625
00:41:07,090 --> 00:41:09,259
‫יכולת לקנות אותו ב-1.9, נכון?‬

626
00:41:09,343 --> 00:41:12,930
‫אפילו גרמת לנו לשפץ קצת‬
‫כדי שתוכלי למכור אותו.‬

627
00:41:13,680 --> 00:41:16,934
‫עכשיו תגידי לי, קארן.‬
‫מי עומד מאחורי החברה בע"מ? את?‬

628
00:41:17,518 --> 00:41:19,102
‫או הוא? או שניכם?‬

629
00:41:19,186 --> 00:41:20,604
‫והקטלוגים המוזרים ההם.‬

630
00:41:20,687 --> 00:41:23,899
‫מה אתה עושה עם קטלוג‬
‫למשחקי פינבול על השולחן שלך?‬

631
00:41:23,982 --> 00:41:27,361
‫אני יודע, כי מכונת פינבול‬
‫תיראה נפלא במאורת גברים.‬

632
00:41:27,444 --> 00:41:29,404
‫בסדר. זה פשוט…‬

633
00:41:31,198 --> 00:41:32,741
‫מדבר הבלש צ'מברלנד.‬

634
00:41:32,824 --> 00:41:35,327
‫תשלחו ניידת אל מועדון הקאנטרי בווסטפילד.‬

635
00:41:35,410 --> 00:41:37,871
‫פישלת ואתה יודע שפישלת, טוב?‬

636
00:41:37,955 --> 00:41:40,707
‫שילמת לבחור שיעמיד פנים שהוא פקח בניין,‬

637
00:41:40,791 --> 00:41:42,960
‫שיעמיד פנים שרצח את כל משפחתו?‬

638
00:41:43,043 --> 00:41:45,879
‫והמלצת על תאודורה בירץ'.‬
‫גם היא מעורבת בזה?‬

639
00:41:45,963 --> 00:41:47,965
‫סליחה, הם יצטרפו אליכם?‬

640
00:41:48,048 --> 00:41:49,299
‫אתם יודעים מה?‬

641
00:41:51,009 --> 00:41:54,054
‫הכול מתרסק סביבך. טוב? הכול, אחי.‬

642
00:41:54,137 --> 00:41:56,223
‫תצפה לתביעה כי זה הסוף שלך. בואי.‬

643
00:41:57,015 --> 00:41:58,016
‫זה הסוף שלך.‬
‫-כן.‬

644
00:42:00,519 --> 00:42:03,105
‫אולי אתקשר לחברה שלי בעמוד הרכילות‬

645
00:42:03,981 --> 00:42:06,650
‫כי הגיע הזמן שכל העולם ידע‬

646
00:42:06,733 --> 00:42:08,235
‫מה קורה בבית שלכם!‬

647
00:42:13,657 --> 00:42:16,743
‫אי אפשר לחיות ככה. אנחנו משתגעים.‬

648
00:42:16,827 --> 00:42:19,413
‫אני יודע, אבל תראי, הכול מתחבר, נכון?‬

649
00:42:19,496 --> 00:42:21,498
‫זה לא שאמרנו משהו לא נכון.‬

650
00:42:21,582 --> 00:42:24,293
‫הם מנסים לתמרן אותנו‬
‫ולגרום לנו להרגיש משוגעים,‬

651
00:42:24,376 --> 00:42:27,129
‫אבל זה כי עלינו על משהו.‬

652
00:42:27,212 --> 00:42:30,591
‫כן, אבל מה? מה נוכל לעשות?‬
‫לא נוכל להוכיח שום דבר מזה.‬

653
00:42:30,674 --> 00:42:33,343
‫טוב, עדיין לא, אבל ברגע שנדבר עם תאודורה?‬

654
00:42:33,427 --> 00:42:36,597
‫אם צ'מברלנד מעורב בזה, אז גם היא.‬

655
00:42:38,348 --> 00:42:39,182
‫נכון?‬

656
00:42:41,852 --> 00:42:43,687
‫זה פשוט לא בריא.‬

657
00:42:45,063 --> 00:42:47,357
‫אני כבר לא מזהה אותנו.‬

658
00:42:48,609 --> 00:42:52,487
‫טוב, קודם צריך להחזיר‬
‫את ההלוואה שסיבכת אותנו בה,‬

659
00:42:53,864 --> 00:42:56,575
‫ואז נמכור את הבית.‬

660
00:42:57,326 --> 00:43:01,663
‫ניקח את ההצעה הכי טובה שתגיע,‬
‫ופשוט נחזיר לעצמנו את חיינו.‬

661
00:43:06,168 --> 00:43:07,502
‫כל התערוכה נמכרה.‬

662
00:43:09,254 --> 00:43:10,297
‫נהיה בסדר.‬

663
00:43:10,380 --> 00:43:13,133
‫רגע, מה… מכרת את הכול?‬

664
00:43:15,969 --> 00:43:18,430
‫כן. מכרתי.‬

665
00:43:20,766 --> 00:43:22,517
‫אז נראה לי שבדיוק מצאתי משהו.‬

666
00:43:25,020 --> 00:43:27,064
‫זוכרת שסיפרת לי על "שיר הלל לבית"?‬

667
00:43:27,147 --> 00:43:29,274
‫המכתב שהשכנים שלנו קיבלו?‬
‫-כן.‬

668
00:43:29,358 --> 00:43:32,694
‫חיפשתי את זה במדיה החברתית.‬
‫תראי את הדבר הראשון שצץ.‬

669
00:43:33,779 --> 00:43:36,657
‫את צוחקת עליי.‬
‫-זאת קבוצה שלמה.‬

670
00:43:36,740 --> 00:43:38,533
‫כולם למדו בתיכון וסטפילד.‬

671
00:43:38,617 --> 00:43:40,327
‫כולם למדו אצל אותו המורה לאנגלית,‬

672
00:43:40,410 --> 00:43:43,413
‫שאני מניחה שנתן להם‬
‫לכתוב עבודה שכולם אהבו.‬

673
00:43:43,497 --> 00:43:45,123
‫מה הייתה העבודה?‬

674
00:43:45,207 --> 00:43:48,418
‫הם היו אמורים למצוא בית שכולם אוהבים‬

675
00:43:48,502 --> 00:43:50,921
‫וכנראה להשקיע זמן בחקירתו או משהו.‬

676
00:43:51,004 --> 00:43:53,131
‫ואז הם כתבו לו מכתב. מכתב אהבה.‬

677
00:43:53,215 --> 00:43:54,925
‫אלוהים אדירים, אלי.‬

678
00:43:55,008 --> 00:43:56,510
‫תראו, מישהו פרסם את שלו.‬

679
00:43:57,010 --> 00:44:00,097
‫"הוליהוק רידג' 89 היקר. אתה בית מדהים."‬

680
00:44:00,180 --> 00:44:01,098
‫- ליינה רוברטס -‬

681
00:44:01,181 --> 00:44:04,142
‫"שחוק וחזק, עמדת במקומך במשך 99 שנים.‬

682
00:44:04,226 --> 00:44:07,104
‫"האם נראה לך שתעמוד שם גם בעוד 99 שנים?"‬

683
00:44:08,105 --> 00:44:12,067
‫אז רגע, מי המורה ומתי הוא מת?‬

684
00:44:12,150 --> 00:44:14,528
‫מי אמר שהוא מת? הוא בקבוצה.‬

685
00:44:14,611 --> 00:44:16,988
‫שמו רוג'ר קפלן. בדיוק חיפשתי עליו מידע.‬

686
00:44:17,072 --> 00:44:19,032
‫הוא גר בווסטפילד, רחוב אוק 71.‬

687
00:44:20,534 --> 00:44:22,202
‫ראיתי את הפנים האלה.‬

688
00:44:22,285 --> 00:44:23,578
‫מה זאת אומרת?‬

689
00:44:23,662 --> 00:44:25,914
‫כאן, בבית הפתוח.‬

690
00:44:27,249 --> 00:44:28,208
‫סליחה על ההפרעה.‬

691
00:44:29,251 --> 00:44:32,504
‫יש למטה משהו שתרצו לראות.‬

692
00:44:33,213 --> 00:44:34,047
‫אוויר קר.‬

693
00:44:34,631 --> 00:44:38,135
‫הוא נכנס מפה, מה שהיה חסר היגיון.‬

694
00:44:38,719 --> 00:44:40,846
‫וכשהורדנו את קיר הגבס…‬
‫-כן?‬

695
00:44:40,929 --> 00:44:43,557
‫לא הבנתי מאיפה הוא מגיע.‬

696
00:44:43,640 --> 00:44:46,393
‫לבנים מוצקות, אין נזילות.‬

697
00:44:46,476 --> 00:44:49,187
‫אבל אז אחד הבחורים שלי מצא את הבעיה.‬

698
00:44:54,025 --> 00:44:55,026
‫תראו.‬

699
00:44:56,987 --> 00:44:58,029
‫אלוהים.‬

700
00:44:58,572 --> 00:44:59,781
‫זאת מנהרה.‬

701
00:45:00,782 --> 00:45:03,118
‫היא מגיעה לחלק אחר בנכס?‬

702
00:45:03,201 --> 00:45:05,287
‫אין לי מושג. בדיוק מצאנו אותה.‬
‫-לא.‬

703
00:45:05,370 --> 00:45:09,124
‫הן די שכיחות בבתים ישנים כמו זה‬
‫בצפון מזרח ארה"ב.‬

704
00:45:10,041 --> 00:45:12,836
‫השתמשו בהן כדי להבריח‬
‫אלכוהול בתקופת היובש.‬

705
00:45:13,545 --> 00:45:15,130
‫אנדרו אמר שהיו מנהרות.‬

706
00:45:17,883 --> 00:45:19,593
‫לעזאזל עם זה. אני נכנס.‬

707
00:45:20,677 --> 00:45:22,429
‫רגע, אני באה איתך.‬

708
00:45:23,305 --> 00:45:24,723
‫תזדקקו לקסדה.‬

709
00:45:31,521 --> 00:45:32,481
‫לא ייאמן.‬

710
00:45:33,940 --> 00:45:34,983
‫לא ייאמן.‬

711
00:45:37,194 --> 00:45:38,904
‫מותק, פשוט נחזור.‬

712
00:45:40,197 --> 00:45:42,157
‫אני לא מאמינה.‬

713
00:45:45,827 --> 00:45:46,953
‫את בסדר? זהירות.‬

714
00:45:47,621 --> 00:45:48,997
‫מסריח פה.‬

715
00:45:50,624 --> 00:45:52,793
‫רגע. אלוהים.‬

716
00:45:53,376 --> 00:45:55,378
‫בבקשה, בוא נסתלק מפה.‬
‫-את בסדר!‬

717
00:45:56,922 --> 00:45:58,465
‫אלוהים!‬

718
00:45:59,216 --> 00:46:00,717
‫מה המקום הזה?‬

719
00:46:03,053 --> 00:46:03,970
‫רגע.‬

720
00:46:07,724 --> 00:46:09,267
‫שיט. הלו?‬

721
00:46:10,393 --> 00:46:11,394
‫מי אתה?‬

722
00:46:13,146 --> 00:46:13,980
‫שיט.‬

723
00:46:14,064 --> 00:46:15,524
‫מי אתה?‬

724
00:47:46,698 --> 00:47:51,703
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬