1
00:00:06,340 --> 00:00:09,218
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:10,553 --> 00:00:12,263
‫אלוהים.‬

3
00:00:12,346 --> 00:00:14,807
‫אנשים משתגעים על הכדים שלך.‬

4
00:00:14,891 --> 00:00:18,853
‫מחצית מהפריטים שלך כבר נמכרו.‬
‫זה לקח רק 25 דקות.‬

5
00:00:18,936 --> 00:00:21,564
‫אלוהים. אני עומדת להתעלף.‬

6
00:00:23,024 --> 00:00:23,900
‫איפה דין?‬

7
00:00:24,442 --> 00:00:27,528
‫בבית עם הילדים. היו להם שיעורים ו…‬

8
00:00:27,612 --> 00:00:30,823
‫כן, עדיין לא נוח לנו להשאיר אותם לבד.‬

9
00:00:32,033 --> 00:00:35,495
‫אבל הוא ואת…‬

10
00:00:35,578 --> 00:00:36,996
‫אתם בסדר?‬

11
00:00:37,997 --> 00:00:38,873
‫סביר להניח.‬

12
00:00:40,958 --> 00:00:42,418
‫תשאלי שוב בעוד חמש דקות.‬

13
00:00:43,920 --> 00:00:46,422
‫אולי זה יפתור את העניין.‬

14
00:00:46,964 --> 00:00:52,303
‫חזרו אליי מבאזל מיאמי ובאזל ז'נבה.‬

15
00:00:52,386 --> 00:00:56,099
‫זוכרת? לא הייתי בטוחה לאן תוזמני?‬

16
00:00:56,182 --> 00:00:58,309
‫מתברר שאל שניהם.‬

17
00:01:01,646 --> 00:01:03,606
‫באמת? אלוהים.‬

18
00:01:03,689 --> 00:01:06,609
‫הצלחת. פרצת אל הסצנה, נורה.‬

19
00:01:07,360 --> 00:01:09,403
‫ככה זה נראה כשסוף סוף מצליחים.‬

20
00:01:09,987 --> 00:01:11,989
‫אני מרגישה כאילו עובדים עליי.‬

21
00:01:12,782 --> 00:01:16,452
‫אלוהים. וואו.‬

22
00:01:16,536 --> 00:01:17,578
‫זה…‬

23
00:01:21,249 --> 00:01:24,460
‫אני… נאלמתי דום.‬

24
00:01:25,044 --> 00:01:27,338
‫נורה, לאן נעלמת?‬

25
00:01:28,381 --> 00:01:31,467
‫מצטערת. זה… זה דין.‬

26
00:01:33,678 --> 00:01:37,140
‫מאז שעזבנו את הבית,‬
‫הוא משוכנע שהוא כישלון,‬

27
00:01:38,057 --> 00:01:41,561
‫והנה אני, עושה את כל זה.‬

28
00:01:43,479 --> 00:01:44,397
‫זה קשה.‬

29
00:01:48,776 --> 00:01:50,528
‫כן. ברוס, זו נורה.‬

30
00:01:51,237 --> 00:01:53,364
‫סליחה שמאוחר כל כך. אני פשוט…‬

31
00:01:54,490 --> 00:01:55,449
‫האם קיבלת…‬

32
00:01:56,742 --> 00:01:59,203
‫טוב, אפילו לא הצעה אחת?‬

33
00:02:01,747 --> 00:02:04,458
‫מה? כן, חלפו שבועיים.‬

34
00:02:07,253 --> 00:02:08,254
‫טוב, אז…‬

35
00:02:10,173 --> 00:02:11,674
‫תוריד את המחיר.‬

36
00:02:12,717 --> 00:02:14,051
‫כן, חייבים להיפטר ממנו.‬

37
00:02:22,226 --> 00:02:23,227
‫הנה…‬

38
00:02:24,187 --> 00:02:25,021
‫היי.‬

39
00:02:25,104 --> 00:02:26,939
‫זה לא כפי שזה נראה, טוב?‬

40
00:02:27,023 --> 00:02:30,151
‫פשוט לא יכולתי לישון.‬
‫המחשבות שלי לא הפסיקו לנדוד.‬

41
00:02:30,234 --> 00:02:32,862
‫התחלתי לחשוב על ג'ון גראף ועלה לי רעיון.‬

42
00:02:32,945 --> 00:02:35,323
‫לא.‬
‫-תקשיבי לי לרגע.‬

43
00:02:35,406 --> 00:02:39,035
‫לא, לא אקשיב, לא.‬
‫-יש דבר אחד שלא חשבנו עליו.‬

44
00:02:44,790 --> 00:02:45,625
‫טוב.‬

45
00:02:45,708 --> 00:02:48,502
‫טוב. האמת, זה משהו שאמרת.‬

46
00:02:48,586 --> 00:02:49,462
‫מה זה היה?‬

47
00:02:50,004 --> 00:02:51,714
‫תאודורה צדקה, טוב?‬

48
00:02:51,797 --> 00:02:54,425
‫פגשתי בחור, נכון? הוא אמר לי ששמו ג'ון.‬

49
00:02:54,508 --> 00:02:57,678
‫ובהמשך, כשתאודורה סיפרה לי על ג'ון גראף,‬

50
00:02:57,762 --> 00:03:00,681
‫דמיינתי את הבחור הזה, נכון?‬
‫כלומר, זה הגיוני.‬

51
00:03:00,765 --> 00:03:03,517
‫סביר להניח שמעתה והלאה,‬
‫תמיד אדמיין אותו, אבל…‬

52
00:03:05,019 --> 00:03:07,271
‫מה אם הוא ג'ון ג'ונסון?‬

53
00:03:07,813 --> 00:03:09,023
‫זה שם מטומטם.‬

54
00:03:09,106 --> 00:03:11,609
‫אבל את מבינה אותי, נכון?‬
‫-זה חייב להיפסק.‬

55
00:03:11,692 --> 00:03:14,111
‫מה אם את צודקת? הוא סתם בחור, נכון?‬

56
00:03:14,195 --> 00:03:15,780
‫סתם בחור, סתם מתחזה,‬

57
00:03:15,863 --> 00:03:18,407
‫מישהו ששלחו אותו לעשות את זה, כן?‬

58
00:03:18,491 --> 00:03:22,620
‫הוא לא יסתתר‬
‫כי הוא לא ג'ון גראף, נכון? אם כך…‬

59
00:03:24,664 --> 00:03:28,000
‫מה אם נשלם לצייר קלסתרונים לצייר אותו?‬

60
00:03:28,084 --> 00:03:29,252
‫לא, דין.‬
‫-תקשיבי לי.‬

61
00:03:29,335 --> 00:03:31,879
‫ואז נתלה עלונים בכל רחבי העיירה‬

62
00:03:31,963 --> 00:03:34,173
‫ונראה אם השכנים מזהים אותו.‬

63
00:03:34,257 --> 00:03:36,884
‫דין, זה חייב להיפסק! טוב?‬

64
00:03:36,968 --> 00:03:38,970
‫פשוט תודה שהפסדנו. הפסדנו.‬

65
00:03:39,053 --> 00:03:40,554
‫כן, אני יודע.‬
‫-לא, אתה לא.‬

66
00:03:40,638 --> 00:03:45,601
‫איכשהו, אתה חושב שזה לא נגמר,‬
‫ואני אומרת לך עכשיו, זה נגמר.‬

67
00:03:49,563 --> 00:03:52,692
‫נסעת היום ברכבת התחתית?‬
‫-מה?‬

68
00:03:52,775 --> 00:03:57,446
‫זה היה דפוק כל כך.‬
‫עיכובים של שעתיים. יודעת למה?‬

69
00:03:58,447 --> 00:04:02,076
‫עומס הבוקר של רחוב קנאל, רכבת ה-A התקרבה‬

70
00:04:02,159 --> 00:04:07,790
‫ואיזה פסיכי דחף‬
‫שני זרים אל המסילה. מתו, ככה.‬

71
00:04:11,836 --> 00:04:13,004
‫העיר המזוינת הזאת.‬

72
00:04:15,047 --> 00:04:17,258
‫משהו קורה.‬

73
00:04:17,341 --> 00:04:21,971
‫זה כמו מחלה וניסיתי לקחת אותנו למקום בטוח,‬

74
00:04:22,054 --> 00:04:24,223
‫והנה אנחנו, חזרנו אל ביתנו הישן,‬

75
00:04:24,307 --> 00:04:25,599
‫ואני לא מסוגל להשלים עם זה.‬

76
00:04:25,683 --> 00:04:27,018
‫היה לנו את זה.‬
‫-לא נכון.‬

77
00:04:27,101 --> 00:04:28,644
‫היה לנו הבית…‬
‫-מעולם לא.‬

78
00:04:28,728 --> 00:04:31,439
‫…היו לנו החיים האלה‬
‫ומישהו חטף אותם מאיתנו,‬

79
00:04:31,522 --> 00:04:33,482
‫ואני אחזיר לנו אותם.‬

80
00:04:33,566 --> 00:04:35,443
‫אי אפשר.‬
‫-אין הצעות על הבית.‬

81
00:04:35,526 --> 00:04:38,195
‫פשוט נוריד אותו מהשוק.‬
‫-לא. לא, דין!‬

82
00:04:38,279 --> 00:04:40,823
‫היינו קרובים ככה לפתרון. ידענו!‬

83
00:04:40,906 --> 00:04:43,868
‫לא נכון! לא היה לנו שמץ של מושג מזוין!‬

84
00:04:45,745 --> 00:04:46,996
‫לעולם לא נדע.‬

85
00:04:47,079 --> 00:04:49,874
‫לעולם לא נדע.‬

86
00:04:50,791 --> 00:04:57,131
‫זה… אדם אקראי שדוחף אנשים. זה מה שקרה לנו.‬

87
00:04:57,923 --> 00:05:00,801
‫סתם מעשה אלימות אקראי.‬

88
00:05:00,885 --> 00:05:01,719
‫זה הכול.‬

89
00:05:04,597 --> 00:05:06,640
‫צריך להשלים עם זה עכשיו, טוב?‬

90
00:05:06,724 --> 00:05:09,769
‫להשלים עם זה ולהמשיך עם חיינו.‬

91
00:05:12,355 --> 00:05:13,230
‫טוב?‬

92
00:05:15,983 --> 00:05:17,568
‫- מספר חסוי -‬

93
00:05:22,365 --> 00:05:23,491
‫מה אתם עושים פה?‬

94
00:05:24,158 --> 00:05:27,119
‫הם יפהפיים. תודה.‬
‫-כן.‬

95
00:05:27,203 --> 00:05:28,037
‫היי.‬

96
00:05:28,120 --> 00:05:29,747
‫אני מקווה שלא אכפת לך שבאנו.‬

97
00:05:29,830 --> 00:05:33,459
‫בתך התקשרה לומר שהמצב החמיר, אז…‬

98
00:05:34,251 --> 00:05:35,586
‫כן, הם…‬

99
00:05:36,629 --> 00:05:38,422
‫הוציאו אותי מהניסוי.‬

100
00:05:39,006 --> 00:05:41,634
‫חזרו כמה בדיקות וזה התפשט לכל מקום.‬

101
00:05:41,717 --> 00:05:44,345
‫אלוהים ישמור. אני מצטער.‬

102
00:05:47,973 --> 00:05:53,229
‫תראי, אם יש משהו…‬
‫כל דבר שאת צריכה, כל דבר שהוא.‬

103
00:05:53,312 --> 00:05:54,355
‫כן.‬

104
00:05:55,981 --> 00:05:58,359
‫האמת שיש.‬

105
00:05:58,442 --> 00:06:01,237
‫כן, אם לא אכפת לכם,‬

106
00:06:01,320 --> 00:06:03,948
‫יש מכולת ממש ליד הדלת הצדדית של המקום הזה.‬

107
00:06:04,031 --> 00:06:05,116
‫כן?‬

108
00:06:05,199 --> 00:06:10,121
‫אני רוצה קולה קרה כקרח‬
‫וחפיסה של פרלמנט לייט.‬

109
00:06:11,205 --> 00:06:13,207
‫נראה לי שאסור לעשן פה.‬

110
00:06:14,291 --> 00:06:16,168
‫על הזין שלי.‬

111
00:06:16,252 --> 00:06:18,087
‫אין בעיה. מייד.‬
‫-כן.‬

112
00:06:20,756 --> 00:06:22,049
‫בואי הנה.‬

113
00:06:23,259 --> 00:06:24,552
‫אפשר?‬
‫-כן.‬

114
00:06:29,723 --> 00:06:31,684
‫אני רואה שמשהו מציק לך.‬

115
00:06:34,812 --> 00:06:38,274
‫כן. זה הבית. הוא לא נמכר.‬

116
00:06:38,357 --> 00:06:40,609
‫מה זה אומר? פשיטת רגל נוספת?‬

117
00:06:40,693 --> 00:06:44,947
‫לא. נראה לי שמבחינה כלכלית נהיה בסדר.‬

118
00:06:45,030 --> 00:06:47,450
‫האמנות שלי סוף סוף מצליחה.‬

119
00:06:48,159 --> 00:06:50,744
‫יש לי תערוכה שמכרתי בה הכול,‬
‫ועוד שתיים בדרך.‬

120
00:06:51,328 --> 00:06:53,622
‫תראי אותך, גברת נורה בראנוק.‬

121
00:06:56,375 --> 00:06:57,251
‫זה…‬

122
00:06:58,210 --> 00:06:59,503
‫זה דין.‬

123
00:06:59,587 --> 00:07:02,339
‫הוא ממש-ממש יורד מהפסים.‬

124
00:07:03,257 --> 00:07:06,594
‫הוא העלה שוב את כל קיר החשודים בדירה.‬

125
00:07:09,096 --> 00:07:10,806
‫כבר ראיתי את זה קורה.‬

126
00:07:10,890 --> 00:07:14,268
‫תעלומה שלא מצליחים לפתור מחרפנת.‬

127
00:07:14,810 --> 00:07:17,062
‫ככה זה בני אנוש.‬

128
00:07:17,646 --> 00:07:21,192
‫הצורך לדעת. לא לדעת, זה מה שהורג.‬

129
00:07:24,236 --> 00:07:25,529
‫הגיבור שלי.‬

130
00:07:26,405 --> 00:07:28,115
‫פתחתי אותה למענך.‬
‫-כן?‬

131
00:07:28,199 --> 00:07:29,033
‫כן.‬

132
00:07:29,617 --> 00:07:31,035
‫תדליק לי, חתיך.‬

133
00:07:36,165 --> 00:07:37,541
‫אבל זה היה שווה את זה.‬

134
00:07:43,172 --> 00:07:44,006
‫- ג'ון גראף -‬

135
00:07:44,089 --> 00:07:45,174
‫- אנדרו פירס -‬

136
00:07:45,257 --> 00:07:47,134
‫- נמכר‬
‫דארן דאן - קארן קלהון -‬

137
00:07:47,718 --> 00:07:51,096
‫דין! היי, ראית את זה? עמוד הרכילות?‬

138
00:07:51,180 --> 00:07:53,724
‫"טוויסט חדש בתעלומת בית הרצח."‬

139
00:07:54,475 --> 00:07:55,351
‫נהדר.‬

140
00:07:55,935 --> 00:07:58,521
‫"מקורות מספרים שסבב חדש של מכתבים מאיימים‬

141
00:07:58,604 --> 00:08:03,400
‫"הטיל ספק כבד בטענות הבעלים בנוגע להטרדה.‬

142
00:08:03,484 --> 00:08:07,196
‫"לפחות שלושה מכתבים מ'הצופה' נשלחו לשכנים,‬

143
00:08:07,279 --> 00:08:10,616
‫"שכל אחד מהם נחשב בעבר לחשוד.‬

144
00:08:10,699 --> 00:08:12,243
‫"מה עוד חשוד?‬

145
00:08:12,326 --> 00:08:16,956
‫"המכתבים החדשים‬
‫נשלחו ממתקן מיון בדרום מנהטן,‬

146
00:08:17,039 --> 00:08:21,669
‫"קרוב מאוד אל המקום שאליו‬
‫הבעלים הנוכחיים של 657 עברו לאחרונה.‬

147
00:08:22,253 --> 00:08:26,257
‫"סימנים שהצביעו פעם על הטרדה‬
‫מצביעים כעת על תרמית."‬

148
00:08:29,134 --> 00:08:31,720
‫דין, שלחת להם את המכתבים?‬

149
00:08:33,681 --> 00:08:34,557
‫אולי.‬

150
00:08:35,808 --> 00:08:38,394
‫אתה סתם מחמיר את המצב כל כך.‬

151
00:08:38,477 --> 00:08:40,938
‫זה לא מגיע להם? להשיב להם כגמולם?‬

152
00:08:41,021 --> 00:08:43,649
‫טוב, אני לא עושה את זה.‬

153
00:08:43,732 --> 00:08:45,776
‫אני לא עושה את זה או את זה.‬

154
00:08:45,859 --> 00:08:47,570
‫הבהרתי את עצמי?‬

155
00:08:47,653 --> 00:08:50,114
‫אני אגלה מי עולל לנו את זה, טוב?‬

156
00:08:50,197 --> 00:08:52,449
‫אני השלמתי עם זה. תעשי כמוני.‬

157
00:08:52,533 --> 00:08:55,244
‫אני אגלה מי הרס את המשפחה הזאת.‬

158
00:08:55,327 --> 00:08:59,123
‫זה אתה. אתה זה שהורס‬
‫את המשפחה הזאת בכך שאתה לא משחרר,‬

159
00:08:59,206 --> 00:09:02,668
‫בכך שאתה מאבד את מה שבאמת חשוב!‬

160
00:09:05,212 --> 00:09:07,047
‫אם חשוב לך להיות נשוי לי,‬

161
00:09:07,131 --> 00:09:08,424
‫אתה תיסע לווסטפילד,‬

162
00:09:08,507 --> 00:09:11,885
‫ותתנצל בפני כל אדם ואדם שכתבת לו מכתב.‬

163
00:09:12,428 --> 00:09:13,345
‫אתה שומע אותי?‬

164
00:09:14,638 --> 00:09:15,723
‫אני לא יכול.‬

165
00:09:17,016 --> 00:09:21,228
‫לא שאלתי אם אתה יכול. שאלתי אם שמעת אותי.‬

166
00:09:36,869 --> 00:09:38,454
‫היי.‬
‫-היי.‬

167
00:09:39,622 --> 00:09:40,831
‫את נראית יפה.‬

168
00:09:42,124 --> 00:09:43,208
‫אני יוצאת.‬

169
00:09:44,293 --> 00:09:47,254
‫לא תאכלי ארוחת ערב עם הילדים?‬
‫-לא, אתה תאכל.‬

170
00:09:47,338 --> 00:09:52,926
‫אני אהיה אדם נורמלי‬
‫ואצא למשקאות וארוחה עם מרג'ורי.‬

171
00:09:58,349 --> 00:09:59,725
‫עשית מה שביקשתי?‬

172
00:10:00,726 --> 00:10:03,228
‫לא, מתי הייתי אמור לעשות את זה?‬

173
00:10:04,021 --> 00:10:07,941
‫טוב. במקומך הייתי מטפלת בזה.‬

174
00:10:12,029 --> 00:10:13,197
‫אימא, את יוצאת?‬

175
00:10:13,947 --> 00:10:16,116
‫כן, אבוא לתת לכם נשיקה.‬

176
00:10:16,200 --> 00:10:17,034
‫ביי, אימא.‬

177
00:10:24,625 --> 00:10:25,876
‫- תאודורה -‬

178
00:10:27,628 --> 00:10:28,462
‫היי.‬

179
00:10:30,631 --> 00:10:35,636
‫תרגיש איך שבא לך בנוגע לאדם הזה,‬

180
00:10:35,719 --> 00:10:39,473
‫אבל תבטיח לי שלא תנקום בסובבים אותו?‬

181
00:10:40,599 --> 00:10:43,268
‫כן. בטח.‬

182
00:10:44,687 --> 00:10:47,147
‫דין, יהיה קשה לך לשמוע את זה.‬

183
00:10:47,981 --> 00:10:50,401
‫גילית מי עשה את זה?‬

184
00:10:51,652 --> 00:10:53,987
‫הבעלים הקודמים של הבית…‬

185
00:10:56,198 --> 00:10:57,408
‫זו הייתי אני.‬

186
00:10:59,868 --> 00:11:01,578
‫על מה לעזאזל את מדברת?‬

187
00:11:02,121 --> 00:11:03,622
‫אני מכרתי לכם את הבית.‬

188
00:11:07,000 --> 00:11:08,627
‫למה לא סיפרת לי את זה?‬

189
00:11:09,586 --> 00:11:11,004
‫למה אתה חושב?‬

190
00:11:15,384 --> 00:11:16,802
‫כי את הצופה?‬

191
00:11:19,304 --> 00:11:21,056
‫אספר לך סיפור אחד אחרון.‬

192
00:11:22,141 --> 00:11:25,310
‫ביום שנפגשנו, סיפרתי לך על בעלי,‬
‫על זה שהוא בגד,‬

193
00:11:25,394 --> 00:11:27,396
‫אבל ברגע שגיליתי את זהות האישה,‬

194
00:11:27,479 --> 00:11:31,233
‫ברגע שידעתי, הוא ואני חיינו באושר ובעושר.‬

195
00:11:32,735 --> 00:11:35,487
‫זה היה נכון לכמה שנים,‬

196
00:11:35,571 --> 00:11:38,657
‫אבל התגרשנו.‬

197
00:11:38,741 --> 00:11:41,034
‫פשוט התרחקנו,‬

198
00:11:41,118 --> 00:11:47,332
‫ומשום שהייתי המפרנסת העיקרית‬
‫והוא היה הפרזיט,‬

199
00:11:48,500 --> 00:11:50,669
‫נאלצתי לשלם לו מזונות,‬

200
00:11:50,753 --> 00:11:53,297
‫אז חזרתי להופיע.‬

201
00:11:53,380 --> 00:11:57,384
‫מפעם לפעם יצאתי למסע הופעות,‬
‫עדיין עבדתי מן הצד כחוקרת פרטית,‬

202
00:11:57,468 --> 00:12:00,429
‫ולמרות שנתתי לו מחצית מהכסף שלי,‬

203
00:12:00,512 --> 00:12:04,516
‫הצלחתי לחסוך סכום נחמד לעתיד.‬

204
00:12:21,241 --> 00:12:25,454
‫לפני שמונה שנים, הוא עבר שבץ ומת.‬

205
00:12:27,039 --> 00:12:30,042
‫פתאום לא רוששו אותי בכל חודש,‬

206
00:12:30,125 --> 00:12:32,628
‫אבל לא הצלחתי למצוא בית.‬

207
00:12:32,711 --> 00:12:37,007
‫חיפשתי במשך ארבע-חמש שנים.‬
‫לא מצאתי משהו שאני אוהבת, אתה יודע?‬

208
00:12:39,009 --> 00:12:42,346
‫ידעתי את זה ברגע שראיתי אותו.‬

209
00:12:42,429 --> 00:12:46,391
‫הגשתי הצעה על המקום.‬
‫כעבור 30 ימים הוא היה שלי.‬

210
00:12:48,560 --> 00:12:50,395
‫אפילו הצטרפתי למועדון הקאנטרי.‬

211
00:12:52,523 --> 00:12:54,274
‫ואז אבחנו אצלי סרטן.‬

212
00:12:55,943 --> 00:12:56,944
‫הוא כבר התפשט.‬

213
00:12:57,027 --> 00:12:59,446
‫הרופאים פה אמרו שאין מה לעשות,‬

214
00:12:59,530 --> 00:13:04,743
‫אבל היה אונקולוג במקסיקו שחשב אחרת.‬

215
00:13:05,911 --> 00:13:09,748
‫אבל הוא היה יקר, אז לא הייתה לי ברירה.‬

216
00:13:09,832 --> 00:13:11,458
‫נאלצתי למכור את הבית.‬

217
00:13:17,256 --> 00:13:21,760
‫הרגשתי שהכול היה מתיחה, אתה יודע?‬

218
00:13:21,844 --> 00:13:28,100
‫כאילו זכיתי לטעימה מגן עדן,‬
‫והכול נגזל ממני.‬

219
00:13:33,063 --> 00:13:37,025
‫ואז, ואני לא עובדת עליך,‬

220
00:13:38,026 --> 00:13:42,614
‫קיבלתי שיחת טלפון מבית דין‬
‫לקיום צוואות בסרסוטה, פלורידה.‬

221
00:13:43,699 --> 00:13:46,451
‫הסתבר שהטפיל שלי,‬

222
00:13:47,870 --> 00:13:50,789
‫מתחילת ימי הקשר שלנו,‬

223
00:13:50,873 --> 00:13:52,040
‫הסתיר‬

224
00:13:53,375 --> 00:13:56,545
‫תמלוגים בשווי 1.4 מיליון דולרים.‬

225
00:13:57,296 --> 00:14:00,549
‫לא הייתי צריכה למכור.‬

226
00:14:01,174 --> 00:14:03,844
‫- האחים קולינס -‬

227
00:14:06,680 --> 00:14:08,056
‫ידעתי שאהבתם אותו.‬

228
00:14:08,932 --> 00:14:10,684
‫כמעט כפי שאני אהבתי.‬

229
00:14:11,602 --> 00:14:16,023
‫פשוט הייתי צריכה לעשות דבר אחד‬
‫ואז אוכל להחזיר אותו.‬

230
00:14:17,649 --> 00:14:19,234
‫לשכנע אותנו למכור.‬

231
00:14:20,569 --> 00:14:23,947
‫תבין. קיבלתי מכתב של "שיר הלל לבית"‬

232
00:14:24,031 --> 00:14:25,574
‫בחודש הראשון שגרתי שם.‬

233
00:14:32,039 --> 00:14:33,832
‫שדרה 657 היקר,‬

234
00:14:33,916 --> 00:14:38,795
‫האוכל לומר שאתה הבית‬
‫הכי אצילי שראיתי מימיי?‬

235
00:14:39,713 --> 00:14:43,967
‫הוא הקסים אותי כל כך, אך לא ידעתי מהו.‬

236
00:14:45,093 --> 00:14:47,012
‫אז גיגלתי אותו.‬

237
00:14:48,847 --> 00:14:52,643
‫ראיתי מיהו רוג'ר קפלן‬
‫וכל התלמידים שעשו את העבודה.‬

238
00:14:52,726 --> 00:14:55,228
‫וכמה הם אהבו אותו.‬

239
00:14:56,271 --> 00:14:58,941
‫וגם ראיתי מכתב של הצופה‬

240
00:14:59,024 --> 00:15:02,736
‫שקרול פלנגן פרסמה‬
‫והאשימה את רוג'ר בכך ששלח אותו.‬

241
00:15:02,819 --> 00:15:06,073
‫לא הקדשתי לזה מחשבה. האמת היא ששכחתי מזה.‬

242
00:15:06,740 --> 00:15:08,492
‫אבל אז נזכרתי.‬

243
00:15:09,076 --> 00:15:10,452
‫זו הייתה תוכנית מושלמת.‬

244
00:15:11,203 --> 00:15:16,792
‫מצאתי מכונת כתיבה ישנה באי-ביי‬
‫עם אותו הדפוס כמו המכתבים האחרים.‬

245
00:15:16,875 --> 00:15:18,502
‫זה לא היה קשה בכלל.‬

246
00:15:19,127 --> 00:15:22,798
‫שכנים חדשים יקרים בשדרה 657.‬

247
00:15:25,842 --> 00:15:29,513
‫הרשו לי לברך אתכם עם בואכם לשכונה.‬

248
00:15:30,764 --> 00:15:32,182
‫אם את דוברת אמת…‬

249
00:15:35,852 --> 00:15:38,689
‫נמלטת מעונש. למה את מודה בזה עכשיו?‬

250
00:15:38,772 --> 00:15:40,691
‫טשטשתי את העקבות שלי, דין.‬

251
00:15:43,276 --> 00:15:46,029
‫לא היה סיכוי שאי פעם תגלה את האמת,‬

252
00:15:46,113 --> 00:15:48,323
‫וידעתי שזה ישגע אותך.‬

253
00:15:49,408 --> 00:15:50,784
‫וזה לא מגיע לך.‬

254
00:15:51,994 --> 00:15:53,912
‫מה עם ג'ון גראף?‬

255
00:15:58,709 --> 00:16:00,377
‫זה לא צירוף מקרים‬

256
00:16:00,460 --> 00:16:04,381
‫שהייתי האדם היחיד שמצא ראיה‬
‫לכך שג'ון גראף היה קיים.‬

257
00:16:05,841 --> 00:16:08,635
‫כי הוא לא היה קיים. המצאתי אותו.‬

258
00:16:09,970 --> 00:16:11,138
‫הראיות המוצקות?‬

259
00:16:13,765 --> 00:16:17,811
‫אני כתבתי את המכתבים‬
‫שהוא קיבל, לכאורה, מהצופה.‬

260
00:16:17,894 --> 00:16:19,813
‫התמונות מזירת הפשע,‬

261
00:16:20,856 --> 00:16:23,775
‫הן היו מרצח בקולורדו.‬

262
00:16:23,859 --> 00:16:27,904
‫והבחור שדיברת איתו‬
‫שהעמיד פנים שהוא ג'ון גראף,‬

263
00:16:29,156 --> 00:16:30,574
‫אני העסקתי אותו.‬

264
00:16:33,827 --> 00:16:35,120
‫וקוקיות?‬

265
00:16:37,164 --> 00:16:39,916
‫היא הייתה אמנית מיצגים,‬
‫אם אתה יכול להאמין.‬

266
00:16:40,000 --> 00:16:45,255
‫שמתי לב כשהייתי שם במשך היום‬
‫שלא הפעלתם את האזעקה.‬

267
00:16:45,338 --> 00:16:49,926
‫אז ביקשתי שתתחפש לגננת‬
‫ותיכנס מבעד לחלון היחיד‬

268
00:16:50,010 --> 00:16:53,013
‫שהמצלמות של דקוטה לא ממש צילמו.‬

269
00:16:53,722 --> 00:16:56,516
‫היא התחבאה במרתף עד שהלכתם לישון.‬

270
00:16:59,936 --> 00:17:02,773
‫לא ידעתי על המנהרות במרתף.‬

271
00:17:03,482 --> 00:17:06,485
‫כשהזכרת שמצאתם אותן, זה היה חדש לי.‬

272
00:17:06,568 --> 00:17:11,198
‫אולי ככה ג'ספר נכנס ונסע במעלית המזון,‬

273
00:17:11,281 --> 00:17:15,786
‫מה, שדרך אגב, לא היה לי קשר אליו.‬
‫הוא עשה את זה לבד.‬

274
00:17:21,166 --> 00:17:24,377
‫אנדרו פירס כן גר בבית,‬

275
00:17:25,128 --> 00:17:30,008
‫אבל הוא היה פסיכי, נרקומן, ונתון להשפעה.‬

276
00:17:30,092 --> 00:17:31,843
‫והנה היא מוצצת לו את האצבע.‬

277
00:17:31,927 --> 00:17:34,429
‫זה אומר שהוא ייהפך לערפד?‬

278
00:17:34,513 --> 00:17:40,310
‫אנדרו, אני רוצה לדבר‬
‫על המכתבים שאתה ואשתך קיבלתם,‬

279
00:17:40,393 --> 00:17:42,437
‫ממישהו בשם הצופה.‬

280
00:17:43,730 --> 00:17:44,898
‫אילו מכתבים?‬

281
00:17:46,024 --> 00:17:49,069
‫על מה את מדברת? בחיים לא ראיתי אותם.‬

282
00:17:52,197 --> 00:17:56,076
‫המשטרה מצאה אותם בזירה כשאשתך התאבדה.‬

283
00:17:56,159 --> 00:17:58,328
‫הם היו בתיק שלה. לא אמרו לך?‬

284
00:17:58,411 --> 00:17:59,329
‫לא.‬

285
00:18:01,748 --> 00:18:03,416
‫אבל זה לא מפתיע אותי.‬

286
00:18:03,500 --> 00:18:07,170
‫כל השוטרים האלה… וסטפילד, ניו יורק,‬

287
00:18:07,254 --> 00:18:08,880
‫הם מגינים זה על זה.‬

288
00:18:09,464 --> 00:18:11,049
‫אבל רגע, חכה.‬

289
00:18:12,551 --> 00:18:14,302
‫אז אשתך מעולם לא הזכירה אותם?‬

290
00:18:14,386 --> 00:18:15,929
‫לא.‬

291
00:18:18,598 --> 00:18:20,100
‫כלומר, לא נראה לי.‬

292
00:18:20,183 --> 00:18:21,893
‫רגע, אני זוכר שקיבלנו מכתבים,‬

293
00:18:23,353 --> 00:18:26,731
‫אבל הם לא היו מאיימים. הם היו…‬

294
00:18:27,649 --> 00:18:30,068
‫הם היו מחמיאים.‬

295
00:18:30,694 --> 00:18:34,239
‫הם התחילו במשפט, "שיר הלל לבית"?‬

296
00:18:34,322 --> 00:18:36,825
‫כן. עכשיו אני זוכר. כן.‬

297
00:18:36,908 --> 00:18:39,369
‫"שיר הלל לבית". קיבלנו כמה כאלה.‬

298
00:18:46,751 --> 00:18:50,672
‫באשר למיץ' ומו, מי יודע?‬

299
00:18:50,755 --> 00:18:54,676
‫צ'מברלנד לא היה חלק מזה. גם קארן לא.‬

300
00:18:54,759 --> 00:18:57,095
‫אף אחד מהם לא ידע שגרתי בבית,‬

301
00:18:57,179 --> 00:18:58,930
‫או בווסטפילד, אם כבר.‬

302
00:19:00,599 --> 00:19:01,725
‫הבלש צ'מברלנד.‬

303
00:19:01,808 --> 00:19:04,853
‫התקשרתי אליו ביום ששלחתי את המכתב הראשון‬

304
00:19:04,936 --> 00:19:07,355
‫כדי שלא ישכח אותי‬

305
00:19:07,439 --> 00:19:10,275
‫כשהרעיון של חוקר פרטי יעלה.‬

306
00:19:10,358 --> 00:19:14,779
‫תאודורה? מובן שאני זוכר אותך. מה שלומך?‬

307
00:19:18,074 --> 00:19:20,535
‫אתה מעולם לא היית העניין פה, דין.‬

308
00:19:22,704 --> 00:19:23,580
‫אתה…‬

309
00:19:24,414 --> 00:19:27,042
‫אתה איש טוב עם משפחה נהדרת.‬

310
00:19:29,711 --> 00:19:31,087
‫הבית היה העניין.‬

311
00:19:32,881 --> 00:19:35,926
‫זה היה כזה בית טוב.‬

312
00:19:55,487 --> 00:19:59,032
‫אני לא מבינה. אני עומדת להקיא.‬

313
00:19:59,616 --> 00:20:00,533
‫אני יודע.‬

314
00:20:02,035 --> 00:20:05,080
‫בטחנו בה. היא הייתה בבית שלנו.‬

315
00:20:05,163 --> 00:20:06,957
‫חלקנו איתה הכול,‬

316
00:20:07,040 --> 00:20:09,209
‫והיא הייתה…‬

317
00:20:09,876 --> 00:20:11,294
‫היא הייתה חברה שלנו.‬

318
00:20:11,378 --> 00:20:12,337
‫היי, אני יודע.‬

319
00:20:13,630 --> 00:20:15,382
‫בואי הנה. אני יודע. בואי הנה.‬

320
00:20:16,466 --> 00:20:18,218
‫אני יודע.‬

321
00:20:21,596 --> 00:20:23,890
‫היי. תיכנס.‬

322
00:20:24,516 --> 00:20:25,350
‫טוב.‬

323
00:20:33,566 --> 00:20:38,989
‫תראי, פשוט רציתי לומר‬
‫שאני מצטער ששלחתי לך את המכתב הזה,‬

324
00:20:39,072 --> 00:20:40,782
‫ואני די מתבייש בעצמי.‬

325
00:20:42,617 --> 00:20:43,618
‫למי אכפת?‬

326
00:20:43,702 --> 00:20:46,037
‫לא. זה היה מעשה מטומטם, טוב?‬

327
00:20:46,121 --> 00:20:47,455
‫אני יכול להודות בטמטום.‬

328
00:20:47,998 --> 00:20:52,335
‫העניין הוא שממש כעסתי על כולם,‬

329
00:20:52,419 --> 00:20:54,170
‫אבל לא היה לי מושג בנוגע למיץ'.‬

330
00:20:54,254 --> 00:20:57,173
‫אילו ידעתי, אני נשבע,‬
‫לא הייתי שולח את המכתב הזה.‬

331
00:20:58,091 --> 00:20:58,925
‫כן.‬

332
00:21:01,845 --> 00:21:03,471
‫כשבעלך מת ממפרצת,‬

333
00:21:03,555 --> 00:21:06,725
‫והבן שלך בבית משוגעים‬
‫כי הוא הרג שני אנשים,‬

334
00:21:06,808 --> 00:21:09,769
‫זה די מכניס הכול לפרופורציה.‬

335
00:21:10,687 --> 00:21:12,897
‫אז למה שינית את דעתך?‬

336
00:21:13,481 --> 00:21:15,108
‫כי אנחנו יודעים מי אשם.‬

337
00:21:15,191 --> 00:21:16,568
‫מה, המכתבים?‬
‫-כן.‬

338
00:21:16,651 --> 00:21:18,653
‫המכתבים, כל הדברים המשונים.‬

339
00:21:20,447 --> 00:21:24,409
‫זו הייתה החוקרת הפרטית שהעסקנו,‬
‫תאודורה בירץ', השכנה שלכם מפעם.‬

340
00:21:24,492 --> 00:21:25,952
‫השכנה איפה?‬

341
00:21:27,454 --> 00:21:30,123
‫השכנה פה, בבית שלנו.‬

342
00:21:30,832 --> 00:21:32,834
‫תאודורה בירץ', שחורה יפהפייה,‬

343
00:21:32,917 --> 00:21:36,046
‫עטתה כל הזמן כפפות,‬
‫הייתה חברה במועדון הקאנטרי.‬

344
00:21:36,129 --> 00:21:39,132
‫נאלצה למכור את הבית‬
‫כי הזדקקה לכסף בגלל סרטן…‬

345
00:21:39,215 --> 00:21:40,342
‫חכה רגע.‬

346
00:21:40,425 --> 00:21:44,095
‫סמנתה וטד פורסט, הם מכרו לכם את הבית.‬

347
00:21:45,221 --> 00:21:50,727
‫זוג מבוגר, חובבי פרטיות,‬
‫אנחנו נתקלים בהם בסנט אוגוסטין.‬

348
00:21:51,686 --> 00:21:54,481
‫מעולם לא גרה שם אישה שחורה,‬

349
00:21:54,564 --> 00:21:57,233
‫לפחות לא במהלך 25 השנים שאני גרה פה.‬

350
00:21:57,317 --> 00:21:59,819
‫והיא מעולם לא הייתה חברה במועדון הקאנטרי.‬

351
00:22:00,570 --> 00:22:04,491
‫אני מכירה את כל השחורים שחברים שם,‬

352
00:22:04,574 --> 00:22:07,577
‫ואתה יודע, אין פה במה להתגאות…‬

353
00:22:07,660 --> 00:22:09,037
‫אין יותר מדי.‬

354
00:22:09,120 --> 00:22:11,748
‫אז תאודורה בירץ'?‬

355
00:22:12,540 --> 00:22:14,626
‫לא, הייתי זוכרת את זה.‬

356
00:22:23,718 --> 00:22:26,721
‫שלום, נינה. אני מצטערת כל כך.‬

357
00:22:26,805 --> 00:22:29,099
‫אנחנו דין ונורה בראנוק.‬

358
00:22:30,100 --> 00:22:31,142
‫היי.‬
‫-היי.‬

359
00:22:31,226 --> 00:22:32,727
‫תודה רבה שבאתם היום.‬

360
00:22:32,811 --> 00:22:34,938
‫נחמד לפגוש אתכן באופן אישי.‬

361
00:22:35,021 --> 00:22:37,273
‫זו ודאי סובי. שלום, סובי.‬

362
00:22:38,483 --> 00:22:39,401
‫תגידי שלום?‬

363
00:22:41,444 --> 00:22:43,780
‫סבתך דיברה עלייך כל הזמן.‬

364
00:22:45,365 --> 00:22:46,658
‫היא אהבה את סבתא, אה?‬

365
00:22:50,495 --> 00:22:53,581
‫תראי, אני לא יודעת איך לומר את זה,‬

366
00:22:53,665 --> 00:22:55,708
‫אבל האם אימא שלך…‬

367
00:22:55,792 --> 00:22:57,794
‫אי פעם אמרה משהו על המקרה שלנו?‬

368
00:22:57,877 --> 00:22:59,629
‫אפילו דיברה קצת?‬

369
00:22:59,712 --> 00:23:01,256
‫קצת, כן.‬

370
00:23:01,339 --> 00:23:03,508
‫זה יישמע מטורף, אבל אימא שלך,‬

371
00:23:04,717 --> 00:23:07,303
‫היא אמרה לי לקראת הסוף,‬

372
00:23:08,388 --> 00:23:10,098
‫שהיא עמדה מאחורי זה מההתחלה.‬

373
00:23:10,723 --> 00:23:12,225
‫שהיא כתבה את המכתבים,‬

374
00:23:12,308 --> 00:23:14,436
‫שהיא הייתה הבעלים של הבית לפנינו.‬

375
00:23:16,312 --> 00:23:18,022
‫כן, זה לא נכון.‬

376
00:23:18,606 --> 00:23:19,482
‫מה?‬

377
00:23:21,401 --> 00:23:24,696
‫בשבועות האחרונים לפני שמתה,‬
‫ראיתי שעבדה על משהו.‬

378
00:23:24,779 --> 00:23:27,240
‫זה היה כמעט כאילו היא כתבה סיפור,‬

379
00:23:27,323 --> 00:23:28,783
‫אבל היא סירבה לתת לי לקרוא.‬

380
00:23:29,909 --> 00:23:31,661
‫אחת, שתיים, שלוש…‬

381
00:23:36,708 --> 00:23:38,251
‫ובסוף היא אמרה…‬

382
00:23:38,835 --> 00:23:41,963
‫בסדר. אספר לך את האמת.‬

383
00:23:42,714 --> 00:23:43,548
‫טוב.‬

384
00:23:45,842 --> 00:23:48,928
‫היא אמרה שהיא רצתה להעניק לכם שלווה.‬

385
00:23:50,096 --> 00:23:51,681
‫לדעתי גם היא רצתה שלווה.‬

386
00:23:52,348 --> 00:23:54,601
‫היא לא רצתה שחקירתה האחרונה לא תפוענח.‬

387
00:23:55,685 --> 00:23:58,188
‫היא רצתה לדעת את סוף הסיפור, אז היא…‬

388
00:24:00,064 --> 00:24:01,483
‫הכניסה את עצמה לתוכו.‬

389
00:24:09,949 --> 00:24:12,827
‫כן, טוב. אז כמה זה?‬

390
00:24:16,080 --> 00:24:16,956
‫טוב.‬

391
00:24:17,040 --> 00:24:19,918
‫- דקוטה‬
‫היי - אני מתגעגע אלייך -‬

392
00:24:20,001 --> 00:24:20,835
‫טוב.‬

393
00:24:23,129 --> 00:24:24,005
‫כן.‬

394
00:24:25,131 --> 00:24:26,799
‫אצטרך לדבר איתו.‬

395
00:24:27,759 --> 00:24:28,968
‫מה, הכול, או…‬

396
00:24:29,511 --> 00:24:30,345
‫חזרנו!‬

397
00:24:30,428 --> 00:24:33,723
‫זהירות, בבקשה. למישהו יש חדשות.‬
‫-הם פה. מה?‬

398
00:24:33,848 --> 00:24:35,850
‫התקבלתי לקבוצת הכדורסל!‬
‫-אלוהים!‬

399
00:24:35,934 --> 00:24:37,018
‫מה? איך זה קרה?‬

400
00:24:37,101 --> 00:24:39,562
‫שנייה.‬
‫-היי, מה עם "מזל טוב"?‬

401
00:24:39,646 --> 00:24:41,773
‫לא, כלומר… הוא נמוך כל כך.‬

402
00:24:41,856 --> 00:24:44,359
‫אהיה רכז.‬
‫-תשובה טובה. בבקשה.‬

403
00:24:44,442 --> 00:24:46,152
‫זה נשמע טוב. אחזור אליך.‬

404
00:24:46,236 --> 00:24:48,446
‫מה את עושה?‬
‫-תן לי חמש דקות.‬

405
00:24:48,530 --> 00:24:49,489
‫תודה.‬

406
00:24:50,114 --> 00:24:51,908
‫מה עם ספאד וב פה?‬
‫-מה?‬

407
00:24:51,991 --> 00:24:53,451
‫אלוהים!‬

408
00:24:53,535 --> 00:24:55,537
‫אני גאה בך כל כך.‬
‫-כן.‬

409
00:24:55,620 --> 00:24:58,373
‫ויש לי חדשות.‬

410
00:24:58,957 --> 00:25:00,166
‫קיבלנו הצעה.‬

411
00:25:00,250 --> 00:25:03,336
‫הכול מזומן, בלי תנאים, הם ממש רוצים אותו.‬

412
00:25:03,920 --> 00:25:06,089
‫מה המספר?‬
‫-זה 2.75.‬

413
00:25:06,172 --> 00:25:07,757
‫אני יודעת, לא מדהים,‬

414
00:25:08,591 --> 00:25:11,427
‫אבל ברוס חושב שאם נוסיף את הריהוט,‬

415
00:25:11,511 --> 00:25:13,263
‫נקבל עוד 125, 150.‬

416
00:25:13,346 --> 00:25:14,597
‫ומי הקונה?‬

417
00:25:15,473 --> 00:25:17,767
‫לא יודעת. חברה בע"מ.‬

418
00:25:18,351 --> 00:25:19,352
‫בטח. כמובן.‬

419
00:25:19,435 --> 00:25:22,313
‫כן, ותקשיב. הדבר היחיד שהם רוצים לשנות‬

420
00:25:22,397 --> 00:25:23,273
‫זה המטבח.‬

421
00:25:23,356 --> 00:25:25,191
‫מה? את צוחקת עליי?‬

422
00:25:25,275 --> 00:25:27,652
‫כנראה לא כולם מתלהבים ממשטחי עץ מזוויעים.‬

423
00:25:27,735 --> 00:25:29,988
‫היי, בחייך. לאנשים האלה אין טעם.‬

424
00:25:30,071 --> 00:25:32,156
‫אחת אפס!‬
‫-בסדר, משפחת בראנוק.‬

425
00:25:33,283 --> 00:25:34,784
‫מה אנחנו אומרים?‬

426
00:25:38,162 --> 00:25:39,289
‫אני אומר כן.‬

427
00:25:39,372 --> 00:25:40,498
‫אני אומרת כן.‬

428
00:25:43,376 --> 00:25:44,794
‫כן.‬
‫-כן.‬

429
00:25:44,877 --> 00:25:46,462
‫כן!‬
‫-כן!‬

430
00:25:47,046 --> 00:25:50,550
‫זה תענוג גדול לכנס את הישיבה‬

431
00:25:50,633 --> 00:25:54,470
‫של האגודה הגדולה והמורחבת לשימור וסטפילד.‬

432
00:25:57,223 --> 00:26:01,811
‫כן, והאם נוכל להציג את עצמנו? מו?‬

433
00:26:02,395 --> 00:26:03,438
‫אה, אני?‬

434
00:26:04,939 --> 00:26:10,236
‫טוב. היי, אני מורין.‬
‫חבריי קוראים לי מו הגדולה.‬

435
00:26:11,321 --> 00:26:15,700
‫אני גרה בהמשך הרחוב‬
‫ולצערי התאלמנתי לאחרונה,‬

436
00:26:15,783 --> 00:26:19,120
‫אז אני אסירת תודה על כך שפרל כללה אותי.‬

437
00:26:19,704 --> 00:26:21,956
‫את יודעת מה אומרים, בטלה זה רע.‬

438
00:26:25,960 --> 00:26:30,673
‫שלום. אני רוג'ר קפלן, ובאמת,‬

439
00:26:30,757 --> 00:26:35,720
‫אני אוהב בתים ישנים עוד מהילדות‬

440
00:26:36,554 --> 00:26:38,139
‫ואני שמח מאוד להיות פה.‬

441
00:26:38,848 --> 00:26:40,850
‫אנחנו שמחים מאוד לארח אותך.‬

442
00:26:41,726 --> 00:26:44,312
‫ואני פרל וינסלו, כמובן.‬

443
00:26:44,395 --> 00:26:47,607
‫וזה ג'ספר, המזכיר שלנו.‬

444
00:26:47,690 --> 00:26:50,568
‫ו… ויליאם?‬

445
00:26:54,030 --> 00:26:59,077
‫שלום. אני ויליאם ובסטר.‬
‫לפעמים קוראים לי ביל.‬

446
00:26:59,786 --> 00:27:05,083
‫עברתי לווסטפילד בסביבות 1995.‬

447
00:27:05,166 --> 00:27:06,959
‫בשנת 1995?‬

448
00:27:07,043 --> 00:27:08,503
‫כן, טוב, אני פשוט…‬

449
00:27:10,838 --> 00:27:14,967
‫מעוניין מאוד בשמירה על צביון העיירה.‬

450
00:27:15,593 --> 00:27:16,427
‫אז…‬

451
00:27:18,346 --> 00:27:19,514
‫תודה.‬

452
00:27:19,597 --> 00:27:21,099
‫שמך ביל?‬

453
00:27:22,392 --> 00:27:24,102
‫אתה מוכר לי מאוד.‬

454
00:27:24,894 --> 00:27:30,024
‫ביל עובד בספרייה הציבורית,‬
‫אז אתה בטח מזהה אותו משם.‬

455
00:27:31,859 --> 00:27:34,529
‫אני חושב שאני יודע מאיפה אני מזהה אותך.‬

456
00:27:34,612 --> 00:27:37,990
‫אני חושב שאתה מכיר אותי מהספרייה הציבורית.‬

457
00:27:39,575 --> 00:27:40,785
‫איך המשפחה, ביל?‬

458
00:27:48,209 --> 00:27:50,253
‫לבית הסמוך יש בעלים חדשים.‬

459
00:27:50,336 --> 00:27:52,588
‫לבית הסמוך יש בעלים חדשים. תודה, ג'ספר.‬

460
00:27:52,672 --> 00:27:55,758
‫ג'ספר, אולי תספר לנו מה אתה חושב שראית.‬

461
00:27:55,842 --> 00:27:57,844
‫פלטות גדולות של…‬

462
00:28:00,096 --> 00:28:02,432
‫שיש ורוד למטבח.‬

463
00:28:04,475 --> 00:28:08,020
‫שיש ורוד. לא ידעתי שיש דבר כזה.‬

464
00:28:08,104 --> 00:28:12,150
‫זה שיפור גדול לעומת משטחי העץ, לא?‬

465
00:28:12,817 --> 00:28:13,651
‫נכון?‬

466
00:28:14,652 --> 00:28:16,237
‫תקשיבו, סליחה, אם אוכל.‬

467
00:28:16,320 --> 00:28:19,866
‫אני מבין את הצורך בשימור‬

468
00:28:21,159 --> 00:28:23,536
‫החזית של בניינים היסטוריים,‬

469
00:28:23,619 --> 00:28:28,875
‫אבל יש לנו סמכות לקבוע‬
‫איך אנשים יעצבו את פנים הבית?‬

470
00:28:29,542 --> 00:28:33,087
‫טוב, רשמית לא,‬

471
00:28:34,297 --> 00:28:38,843
‫אבל אנחנו כן ממליצים על דברים בחום,‬

472
00:28:38,926 --> 00:28:43,556
‫ומה שאנחנו מרגישים‬
‫שהוא החומר המתאים למשטחי עבודה‬

473
00:28:43,639 --> 00:28:46,100
‫שישתמשו בו במטבח כמו זה שב…‬

474
00:28:46,184 --> 00:28:47,059
‫657.‬

475
00:28:47,143 --> 00:28:49,479
‫כן, 657.‬

476
00:28:49,562 --> 00:28:50,605
‫למעשה,‬

477
00:28:51,689 --> 00:28:55,026
‫הייתי בבית לפני המון, המון שנים.‬

478
00:28:55,109 --> 00:28:58,321
‫אני זוכר שמשטחי העבודה היו מקוריים.‬

479
00:28:58,404 --> 00:29:01,949
‫הם היו מעץ אגוז שחור מבריק,‬

480
00:29:02,033 --> 00:29:03,618
‫אם אתם מסוגלים להאמין,‬

481
00:29:03,701 --> 00:29:07,830
‫מה שהיה שכיח מאוד בבית ויקטוריאני‬
‫שנבנה בסביבות 1920.‬

482
00:29:08,414 --> 00:29:12,168
‫זה עוזר מאוד. תודה.‬

483
00:29:13,503 --> 00:29:18,758
‫ג'ספר, עץ אגוז שחור מבריק. כתוב את זה.‬

484
00:29:21,260 --> 00:29:26,349
‫תמשיכי, תמשיכי, ו…‬

485
00:29:26,432 --> 00:29:27,600
‫תפתחי עיניים.‬

486
00:29:29,101 --> 00:29:33,898
‫הו, ג'ורג'יה. אלוהים.‬

487
00:29:35,233 --> 00:29:37,860
‫ממש הצלחת להעביר את המהות שלי.‬

488
00:29:40,404 --> 00:29:42,949
‫אני חושבת שאהיה ממש מאושרת פה.‬

489
00:29:45,326 --> 00:29:46,869
‫תודה רבה.‬
‫-אין בעד מה.‬

490
00:29:46,953 --> 00:29:48,329
‫נדבר מחר.‬
‫-כן!‬

491
00:29:48,412 --> 00:29:49,497
‫טוב, ביי-ביי.‬

492
00:29:51,082 --> 00:29:52,208
‫אה, וואו.‬

493
00:29:55,711 --> 00:29:57,004
‫וואו. היי, חבר'ה.‬

494
00:29:58,339 --> 00:30:00,591
‫זה מטופח כל כך.‬

495
00:30:00,675 --> 00:30:03,553
‫וואו. נחמד. תודה.‬

496
00:30:03,636 --> 00:30:04,887
‫הוא מתאים לי כל כך.‬

497
00:30:04,971 --> 00:30:08,474
‫וואו. רווקה שדואגת לעצמה.‬

498
00:30:10,476 --> 00:30:12,812
‫תודה. נתראה מחר.‬

499
00:30:27,869 --> 00:30:29,829
‫חשבתי שהרגע הזה יקרה בבוא היום.‬

500
00:30:30,872 --> 00:30:32,456
‫להביא לך משהו לשתות?‬

501
00:30:32,540 --> 00:30:35,084
‫אולי ויספרינג איינג'ל קר?‬

502
00:30:35,167 --> 00:30:37,211
‫יש לי סנאפל.‬

503
00:30:37,295 --> 00:30:40,590
‫יש לי מקרר שעמוס ב… אלוהים,‬

504
00:30:41,841 --> 00:30:42,758
‫בכול.‬

505
00:30:53,644 --> 00:30:57,023
‫אז זו היית את מההתחלה.‬

506
00:30:59,567 --> 00:31:02,028
‫זה די ברור בדיעבד, אבל…‬

507
00:31:04,447 --> 00:31:07,867
‫תמיד דחקת בנו למכור את הבית.‬

508
00:31:07,950 --> 00:31:10,453
‫אני הייתי מה?‬

509
00:31:11,037 --> 00:31:14,123
‫באמת נלך שוב בדרך הזאת, נורה?‬

510
00:31:14,206 --> 00:31:15,291
‫את עשית את זה.‬

511
00:31:15,374 --> 00:31:19,754
‫את עשית סיפור ענק ממכתבים מטומטמים‬

512
00:31:19,837 --> 00:31:21,213
‫שאפילו לא היו מפחידים.‬

513
00:31:21,297 --> 00:31:22,924
‫ואז ה… אלוהים.‬

514
00:31:23,007 --> 00:31:26,510
‫מישהו דרך על הבונה או נברן המחמד של בנך,‬

515
00:31:26,594 --> 00:31:27,803
‫מה שהוא לא היה.‬

516
00:31:27,887 --> 00:31:31,390
‫את זו שהרסה את ערך הבית שלך.‬

517
00:31:31,474 --> 00:31:32,308
‫נכון, נורה.‬

518
00:31:32,391 --> 00:31:36,604
‫אני חטפתי את הבית המזוין שלך!‬
‫כי זו עסקה טובה!‬

519
00:31:38,773 --> 00:31:42,109
‫את וצ'מברלנד רציתם אותו לעצמכם, נכון?‬

520
00:31:42,193 --> 00:31:44,445
‫הוא מי שראינו למטה במנהרות.‬

521
00:31:45,529 --> 00:31:49,116
‫בחייך. יצאנו דקה ונפרדנו.‬

522
00:31:51,577 --> 00:31:53,871
‫צר לי שאני חיה את חייך הטובים ביותר.‬

523
00:31:54,455 --> 00:31:57,124
‫אבל זו לא אשמתי. זו אשמתך.‬

524
00:31:59,502 --> 00:32:02,004
‫ועכשיו אני רוצה לומר לך משהו ישר לפרצוף.‬

525
00:32:02,755 --> 00:32:05,967
‫עופי מהבית שלי.‬

526
00:32:10,179 --> 00:32:14,350
‫את יודעת, יש לי הרגשה שהדברים לא יתקדמו‬

527
00:32:14,433 --> 00:32:16,018
‫כפי שאת רוצה.‬

528
00:32:18,562 --> 00:32:19,897
‫אז כדאי שתיזהרי.‬

529
00:32:28,364 --> 00:32:29,824
‫מה, את מאיימת עליי?‬

530
00:32:31,951 --> 00:32:33,160
‫לא…‬

531
00:32:35,663 --> 00:32:37,081
‫אבל אני אצפה.‬

532
00:32:52,513 --> 00:32:53,347
‫שלום!‬

533
00:32:53,431 --> 00:32:56,517
‫היי! אנחנו השכנות החדשות שלך.‬

534
00:32:56,600 --> 00:33:00,062
‫רק רצינו לבוא ולהציג את עצמנו.‬

535
00:33:00,146 --> 00:33:03,274
‫אני פרל ונראה לי שאת מכירה את מורין.‬

536
00:33:03,357 --> 00:33:07,153
‫היי, אני קארן קלהון. נעים מאוד.‬

537
00:33:07,236 --> 00:33:08,738
‫וזה ברון הקטן.‬

538
00:33:09,530 --> 00:33:10,698
‫אה, כלב.‬

539
00:33:11,532 --> 00:33:13,534
‫לא הצלחנו להחליט מה להכין לך‬

540
00:33:13,617 --> 00:33:17,079
‫אז הכנתי את ממתקי הקרמל המפורסמים שלי.‬

541
00:33:17,163 --> 00:33:19,331
‫אפשר להקפיא אותם בהצלחה.‬

542
00:33:19,415 --> 00:33:23,878
‫ואני הכנתי פאי אגוזי מלך אנגלי קלאסי,‬
‫אם את יכולה להאמין.‬

543
00:33:24,962 --> 00:33:26,130
‫טוב, רד.‬

544
00:33:26,213 --> 00:33:28,049
‫לך. תמצא את הבובה שלך.‬

545
00:33:28,674 --> 00:33:29,717
‫כן, תמצא אותה.‬

546
00:33:31,719 --> 00:33:33,179
‫תקשיבו, גבירותיי,‬

547
00:33:33,262 --> 00:33:37,975
‫אני עושה עכשיו דיאטת קטו, אז לא אקח אותם,‬

548
00:33:38,809 --> 00:33:40,728
‫אבל נראה לי ששתיכן ודאי תיהנו מהם.‬

549
00:33:42,021 --> 00:33:42,897
‫טוב.‬

550
00:33:45,441 --> 00:33:46,400
‫אלוהים.‬

551
00:33:49,904 --> 00:33:54,825
‫ק-א-ר-ן. קארן.‬

552
00:34:01,999 --> 00:34:03,334
‫זה הטלפון הקווי?‬

553
00:34:20,893 --> 00:34:21,769
‫הלו?‬

554
00:34:26,273 --> 00:34:27,108
‫הלו?‬

555
00:34:31,403 --> 00:34:32,238
‫הלו?‬

556
00:34:41,330 --> 00:34:42,832
‫מה הקטע?‬

557
00:35:00,808 --> 00:35:03,978
‫לא!‬

558
00:35:07,439 --> 00:35:08,399
‫אלוהים.‬

559
00:35:12,736 --> 00:35:14,113
‫אלוהים!‬

560
00:35:14,655 --> 00:35:16,115
‫שיט!‬

561
00:35:17,158 --> 00:35:19,493
‫כלבה מזוינת שכמותך!‬

562
00:35:26,125 --> 00:35:27,042
‫הלו.‬

563
00:35:27,126 --> 00:35:28,752
‫היי. מה נשמע?‬

564
00:35:28,836 --> 00:35:30,296
‫למה את מתקשרת, קארן?‬

565
00:35:30,379 --> 00:35:33,340
‫תהיתי אם תוכל לקפוץ לפה‬

566
00:35:33,424 --> 00:35:37,803
‫או שתשלח מישהו שיבוא ויבדוק את הבית.‬

567
00:35:37,887 --> 00:35:39,680
‫נראה לי שאולי יש פה מישהו‬

568
00:35:40,389 --> 00:35:41,307
‫ואני פשוט…‬

569
00:35:43,559 --> 00:35:45,728
‫נראה לי שזו אולי נורה.‬

570
00:35:46,520 --> 00:35:47,354
‫מה?‬

571
00:35:47,438 --> 00:35:49,398
‫אולי תוכל לבדוק את הבית,‬

572
00:35:49,899 --> 00:35:52,234
‫ופשוט לראות אם היה פה מישהו.‬

573
00:35:52,318 --> 00:35:54,445
‫לא. זה לא יקרה.‬

574
00:35:55,279 --> 00:35:58,407
‫לא, אני לא אבוא ולא אשלח אף אחד.‬

575
00:35:58,490 --> 00:36:01,535
‫אני לא אוהב שמביישים אותי‬
‫על אין האונות שלי.‬

576
00:36:01,619 --> 00:36:04,163
‫מה?‬
‫-את ואני, אנחנו לא חברים.‬

577
00:36:04,246 --> 00:36:07,166
‫לא אחרי איך שזה נגמר, ויש לי הרבה חברים,‬

578
00:36:07,249 --> 00:36:09,543
‫וגם הם לא מרוצים מאיך שהתנהגת.‬

579
00:36:09,627 --> 00:36:12,254
‫אפילו אל תטרחי להתקשר למשטרה. טוב?‬

580
00:36:12,838 --> 00:36:14,882
‫כי אמרת שאת רוצה להיות לבד,‬

581
00:36:14,965 --> 00:36:16,508
‫וזה מה שתקבלי.‬

582
00:36:17,343 --> 00:36:18,594
‫חכה.‬

583
00:36:19,929 --> 00:36:20,846
‫אוי, פאק.‬

584
00:36:29,063 --> 00:36:30,314
‫ברון, חמודי?‬

585
00:36:33,651 --> 00:36:35,069
‫על מה אתה נובח?‬

586
00:36:36,362 --> 00:36:37,446
‫היי, ברון.‬

587
00:36:50,876 --> 00:36:51,752
‫טוב.‬

588
00:36:54,838 --> 00:36:55,923
‫מה הקטע?‬

589
00:36:58,092 --> 00:37:00,094
‫ברון, מישהו נכנס מכאן?‬

590
00:37:05,766 --> 00:37:06,600
‫אוי, שיט.‬

591
00:37:14,858 --> 00:37:18,362
‫ברון. בוא. בוא אליי.‬

592
00:37:18,445 --> 00:37:20,948
‫ברון, בוא. בוא אליי, כן.‬

593
00:37:21,031 --> 00:37:22,116
‫בוא. כלב טוב.‬

594
00:37:28,289 --> 00:37:31,834
‫אז אתם תבואו על הבוקר, נכון?‬

595
00:37:31,917 --> 00:37:34,712
‫כן, נגיע ב-6:30, 6:45.‬

596
00:37:34,795 --> 00:37:39,091
‫טוב, נהדר. הבעיה האמיתית היא העובש השחור.‬

597
00:37:39,174 --> 00:37:41,802
‫כן, לא, אנחנו מביאים סופחי לחות.‬
‫כל מה שצריך.‬

598
00:37:41,885 --> 00:37:45,431
‫יופי. תודה. לילה טוב!‬

599
00:39:25,114 --> 00:39:27,032
‫- מיס קלהון‬
‫שדרה 657 -‬

600
00:39:38,168 --> 00:39:42,381
‫מיס קלהון, ברוכה הבאה אל הסיוט שלך!‬

601
00:39:42,464 --> 00:39:45,134
‫שמך הולך לפנייך.‬

602
00:39:45,217 --> 00:39:48,429
‫657 קורא זה זמן מה.‬

603
00:39:49,054 --> 00:39:50,806
‫מתי שמעת אותו לראשונה?‬

604
00:39:50,889 --> 00:39:53,142
‫שמעתי את קריאתו הראשונה של הבית.‬

605
00:39:53,225 --> 00:39:55,686
‫הוא ביקש שאביא אליו אנשים כמוך,‬

606
00:39:55,769 --> 00:39:58,772
‫כאלה ששמים חמדנות לפני הכול.‬

607
00:40:05,863 --> 00:40:08,490
‫זו לא תהיה הפעם האחרונה שתשמעי ממני.‬

608
00:40:09,199 --> 00:40:12,953
‫אבקש רק לברך אותך על ביתך החדש והנפלא,‬

609
00:40:30,596 --> 00:40:34,308
‫ואין לי ספק שחברותנו תתחזק עם הזמן.‬

610
00:40:34,391 --> 00:40:37,144
‫אני רוצה לדעת עלייך הכול.‬

611
00:40:37,227 --> 00:40:42,691
‫יש הרבה כל כך סודות בתוך 657 שוודאי תחשפי.‬

612
00:40:42,774 --> 00:40:45,027
‫אני מחכה לחלוק אותם איתך.‬

613
00:40:45,611 --> 00:40:47,404
‫אני הצופה.‬

614
00:40:50,908 --> 00:40:54,661
‫סליחה על השבועות האחרונים.‬
‫כל הזמן התבלבלתי בימים.‬

615
00:40:55,287 --> 00:40:57,748
‫זאת לא בעיה. איך אתה מרגיש?‬

616
00:40:58,957 --> 00:41:01,084
‫כן, טוב… טוב.‬

617
00:41:01,168 --> 00:41:03,504
‫אתה יודע, אני מרגיש שאני סוף סוף…‬

618
00:41:03,587 --> 00:41:06,298
‫האמת, כל המשפחה…‬

619
00:41:06,381 --> 00:41:10,219
‫אני מרגיש שסוף סוף התגברנו על זה.‬

620
00:41:10,302 --> 00:41:12,179
‫ממש טוב לשמוע על זה.‬
‫-כן.‬

621
00:41:13,222 --> 00:41:14,723
‫מצבו של קרטר נהדר.‬

622
00:41:14,806 --> 00:41:16,099
‫אלי…‬

623
00:41:16,183 --> 00:41:18,644
‫אלי מתלהבת ללמוד בבראון,‬

624
00:41:18,727 --> 00:41:21,647
‫אז ניסע לשם בשבוע הבא לביקור.‬

625
00:41:21,730 --> 00:41:22,940
‫וואו.‬
‫-כן, נכון?‬

626
00:41:23,857 --> 00:41:25,317
‫כלומר, אילו אמרת לי‬

627
00:41:25,400 --> 00:41:27,528
‫שילדה שלי אולי תלמד בבי"ס יוקרתי,‬

628
00:41:27,611 --> 00:41:32,074
‫הייתי אומר, "לא, זו בטח טעות פקידותית".‬

629
00:41:32,824 --> 00:41:33,700
‫ונורה?‬

630
00:41:34,618 --> 00:41:38,288
‫טוב, הייתה לה תערוכה נוספת ביום שישי.‬
‫זה לא ייאמן.‬

631
00:41:38,372 --> 00:41:41,875
‫היא כאילו… תראה, כלומר, אני לא בעולם הזה,‬

632
00:41:41,959 --> 00:41:45,295
‫אבל מסתבר שהיא הדבר החדש והאופנתי.‬

633
00:41:45,379 --> 00:41:46,713
‫אז זה ענק.‬

634
00:41:47,881 --> 00:41:51,009
‫ואיך אתה ונורה? הקשר שלכם?‬

635
00:41:51,802 --> 00:41:53,720
‫כן, מצבנו טוב.‬

636
00:41:53,804 --> 00:41:55,180
‫התגברנו על זה, אני חושב.‬

637
00:41:56,098 --> 00:41:59,351
‫זו בהחלט הייתה שנה קשה, נכון?‬

638
00:42:00,727 --> 00:42:03,438
‫אבל התקדמנו, אתה יודע… מהבית,‬

639
00:42:03,522 --> 00:42:07,067
‫מכל הדברים האלה. זו נחלת העבר.‬

640
00:42:07,150 --> 00:42:10,904
‫אגב הבית, קארן נאלצה למכור.‬

641
00:42:11,738 --> 00:42:14,157
‫כלומר, משהו ודאי קרה, נכון?‬

642
00:42:14,241 --> 00:42:17,202
‫כי היא גרה בבית איזה 48 שעות.‬

643
00:42:17,744 --> 00:42:19,830
‫אולי היא שיפצה ומכרה, אבל אני לא יודע.‬

644
00:42:19,913 --> 00:42:20,872
‫אם זו הייתה התוכנית,‬

645
00:42:20,956 --> 00:42:24,084
‫היא ממש לא העריכה את השוק כראוי‬
‫כי היא מכרה אותו.‬

646
00:42:24,167 --> 00:42:27,129
‫תנחש בכמה. ברצינות, תנחש.‬

647
00:42:28,088 --> 00:42:28,964
‫שתיים נקודה שש.‬

648
00:42:31,008 --> 00:42:32,175
‫שתיים נקודה שש!‬

649
00:42:32,926 --> 00:42:34,344
‫היא התרוששה לגמרי.‬

650
00:42:34,428 --> 00:42:36,263
‫אני לא יודע מי קנה אותו, אבל הקונה,‬

651
00:42:36,346 --> 00:42:38,015
‫הוא זכה במציאת המאה, בנאדם.‬

652
00:42:39,683 --> 00:42:41,560
‫אתה שוב מדבר על הבית.‬

653
00:42:43,645 --> 00:42:45,647
‫כן, טוב, אתה שאלת עליו.‬

654
00:42:46,231 --> 00:42:48,108
‫אני לא.‬

655
00:42:56,533 --> 00:42:58,076
‫אני לא מסוגל להרפות.‬

656
00:42:59,119 --> 00:43:01,121
‫אני לא מסוגל להתגבר על זה.‬

657
00:43:04,207 --> 00:43:07,002
‫אני מרגיש שמישהו מתח אותנו‬

658
00:43:07,085 --> 00:43:09,129
‫ולעולם לא אדע מדוע.‬

659
00:43:09,212 --> 00:43:12,924
‫בשלב הזה, אני אפילו לא יודע‬
‫איך עשו את זה, אבל עשו את זה.‬

660
00:43:16,261 --> 00:43:19,931
‫ואני אמור לעשות מה… פשוט להתגבר?‬

661
00:43:20,015 --> 00:43:21,433
‫אני לא יודע איך.‬

662
00:43:24,061 --> 00:43:25,687
‫אז אני חייב להמשיך…‬

663
00:43:25,771 --> 00:43:26,980
‫אני ממשיך לנסות‬

664
00:43:28,398 --> 00:43:30,442
‫להעניק לסיפור הזה סוף טוב,‬

665
00:43:31,985 --> 00:43:33,153
‫אבל זה לא יקרה.‬

666
00:43:34,404 --> 00:43:36,907
‫לפני חמש דקות, כשדיברת על משפחתך,‬

667
00:43:37,783 --> 00:43:40,077
‫זה באמת נשמע כמו סוף טוב.‬

668
00:43:40,661 --> 00:43:42,788
‫אבל לא כך אתה מרגיש את זה, נכון?‬

669
00:44:05,185 --> 00:44:07,312
‫- ונגארד פתרונות אבטחה -‬

670
00:44:16,571 --> 00:44:19,032
‫- התקשרו לדקוטה להצעת מחיר -‬

671
00:44:32,629 --> 00:44:34,131
‫היי, ג'ספר!‬

672
00:44:34,214 --> 00:44:35,674
‫ג'ספר, בוא הנה.‬

673
00:44:36,925 --> 00:44:39,010
‫בוא. קדימה.‬

674
00:44:39,094 --> 00:44:40,804
‫בוא.‬

675
00:45:23,722 --> 00:45:25,474
‫תפיסה טובה!‬

676
00:45:30,562 --> 00:45:31,563
‫אפשר לעזור לך?‬

677
00:45:36,651 --> 00:45:37,611
‫לא, אני פשוט…‬

678
00:45:39,070 --> 00:45:40,363
‫בית יפהפה.‬

679
00:45:41,281 --> 00:45:43,909
‫תודה. בדיוק עברנו לכאן.‬

680
00:45:43,992 --> 00:45:47,037
‫באמת? בשעה טובה.‬

681
00:45:48,538 --> 00:45:49,372
‫בן.‬

682
00:45:50,290 --> 00:45:51,124
‫בן.‬

683
00:45:52,959 --> 00:45:53,835
‫ג'ון.‬

684
00:45:53,919 --> 00:45:56,755
‫נעים להכיר, ג'ון. אתה גר באזור, או…‬

685
00:45:57,380 --> 00:46:00,091
‫כן, במרחק כמה רחובות לשם.‬

686
00:46:00,175 --> 00:46:01,009
‫מגניב.‬

687
00:46:03,094 --> 00:46:04,179
‫אז נתראה?‬

688
00:46:08,725 --> 00:46:09,684
‫בהחלט.‬

689
00:46:50,767 --> 00:46:51,601
‫היי.‬

690
00:46:52,435 --> 00:46:53,478
‫היי, איפה אתה?‬

691
00:46:54,312 --> 00:46:56,398
‫סתם תקוע בפקקים.‬

692
00:46:57,774 --> 00:47:00,694
‫יש פקק במנהרת הולנד. אני בטור ארוך.‬

693
00:47:03,947 --> 00:47:05,240
‫איך היה הריאיון?‬

694
00:47:07,367 --> 00:47:10,370
‫את יודעת, היה טוב. נראה.‬

695
00:47:13,039 --> 00:47:13,957
‫היי, מותק.‬

696
00:47:15,375 --> 00:47:17,711
‫אולי לא אמרתי את זה מספיק, אבל…‬

697
00:47:18,587 --> 00:47:19,462
‫פשוט…‬

698
00:47:20,714 --> 00:47:24,050
‫אני ממש-ממש מעריכה את כל העבודה שאתה עושה.‬

699
00:47:25,051 --> 00:47:26,428
‫הטיפול הפסיכולוגי והכול…‬

700
00:47:27,929 --> 00:47:29,806
‫יש לזה השפעה רבה.‬

701
00:47:32,058 --> 00:47:34,811
‫אני ממש מאושרת. אני מקווה שגם אתה.‬

702
00:47:38,607 --> 00:47:39,566
‫כן, תודה.‬

703
00:47:42,152 --> 00:47:43,194
‫אני אכן מאושר.‬

704
00:47:45,238 --> 00:47:46,656
‫אני אוהבת אותך כל כך.‬

705
00:47:50,452 --> 00:47:51,494
‫גם אני אוהב אותך.‬

706
00:47:54,205 --> 00:47:55,206
‫תכף אגיע הביתה.‬

707
00:48:52,305 --> 00:48:58,812
‫- תעלומת הצופה מעולם לא פוענחה. -‬

708
00:50:26,691 --> 00:50:31,696
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬