1
00:00:05,209 --> 00:00:07,793
‫- NETFLIX מציגה -‬

2
00:01:07,626 --> 00:01:09,001
‫זה בהמשך הדרך.‬

3
00:01:09,084 --> 00:01:11,334
‫הרחוב הראשון שרואים מימין.‬

4
00:01:54,084 --> 00:01:55,709
‫המזוודות שלך, גברתי?‬

5
00:01:56,251 --> 00:01:58,584
‫קח אותן לכניסה הראשית, בבקשה.‬

6
00:02:05,876 --> 00:02:06,876
‫בוקר טוב.‬

7
00:02:09,043 --> 00:02:11,334
‫בוקר טוב.‬
‫-את העלמה סוזאנה?‬

8
00:02:12,459 --> 00:02:14,043
‫כן. ואת?‬

9
00:02:14,126 --> 00:02:18,043
‫מריה, העוזרת החדשה. נעים מאוד.‬

10
00:02:19,084 --> 00:02:21,043
‫אה, כן. הוא סיפר לי עלייך.‬

11
00:02:21,751 --> 00:02:23,334
‫מי?‬
‫-אבא שלי.‬

12
00:02:23,834 --> 00:02:26,793
‫כן?‬
‫-כן. במכתבים שלו.‬

13
00:02:27,376 --> 00:02:30,251
‫תשאיר את המזוודות כאן. ‬
‫אכניס אותן פנימה אחר כך.‬

14
00:02:35,293 --> 00:02:39,501
‫תודה. וחג מולד שמח.‬
‫-חג מולד שמח גם לך.‬

15
00:02:40,876 --> 00:02:42,334
‫ציפינו שתגיעי בצוהריים.‬

16
00:02:42,418 --> 00:02:46,334
‫אני יודעת, אבל הצלחתי לתפוס‬
‫את הרכבת המוקדמת יותר, אז הינה אני.‬

17
00:02:48,918 --> 00:02:49,959
‫אפשר להיכנס?‬

18
00:02:50,876 --> 00:02:51,709
‫בבקשה.‬

19
00:03:11,709 --> 00:03:13,626
‫רקלה…‬

20
00:03:13,709 --> 00:03:15,918
‫גברת רקלה…‬

21
00:03:16,001 --> 00:03:18,209
‫אני גובת המיסים.‬

22
00:03:20,084 --> 00:03:21,293
‫מטומטמת שכמוך!‬

23
00:03:22,209 --> 00:03:23,834
‫היי, סבתא.‬
‫-היי.‬

24
00:03:25,001 --> 00:03:29,334
‫כבר שהיית קטנה ידענו שאת מטומטמת,‬
‫מטומטמת שכמוך.‬

25
00:03:29,418 --> 00:03:30,626
‫מה שלומך?‬

26
00:03:30,709 --> 00:03:33,293
‫מה נראה לך? אני כאן.‬

27
00:03:33,918 --> 00:03:37,293
‫צופה ומחכה…‬
‫-למוות, כן, אנחנו יודעים.‬

28
00:03:37,376 --> 00:03:41,668
‫תמשיכי להקניט אותי.‬
‫נראה אותך כשתגיעי לגילי.‬

29
00:03:42,293 --> 00:03:43,834
‫יש לך עדיין כאבים ברגליים?‬

30
00:03:43,918 --> 00:03:48,209
‫אלה לא הרגליים שלי.‬
‫אני נטל על כולם, את מבינה.‬

31
00:03:48,293 --> 00:03:51,418
‫כל דבר אני צריכה לבקש.‬

32
00:03:51,501 --> 00:03:54,084
‫אני לא יכולה לעשות כלום לבד.‬

33
00:03:54,168 --> 00:03:57,626
‫מריה, אני רוצה לקחת את התרופות שלי. תודה.‬

34
00:03:57,709 --> 00:03:58,751
‫כן, גברתי.‬

35
00:04:00,709 --> 00:04:01,626
‫איך הולך?‬

36
00:04:01,709 --> 00:04:04,459
‫הולך.‬
‫-שום דבר לא משתנה, מה?‬

37
00:04:05,084 --> 00:04:05,918
‫אף פעם לא.‬

38
00:04:07,459 --> 00:04:09,959
‫אימא!‬
‫-סוזאנה. מה את עושה כאן?‬

39
00:04:10,043 --> 00:04:13,793
‫לא היית אמורה להגיע ברכבת של הצוהריים?‬
‫-כן. נסעתי ברכבת המוקדמת יותר.‬

40
00:04:14,709 --> 00:04:18,043
‫ומי הביא אותך לכאן?‬
‫-לקחתי מונית מתחנת הרכבת.‬

41
00:04:20,126 --> 00:04:21,334
‫איך השתנית.‬

42
00:04:21,876 --> 00:04:25,751
‫אימא, עברה חצי שנה מהביקור האחרון שלי.‬
‫-אני יודעת, אבל את נראית שונה.‬

43
00:04:26,668 --> 00:04:29,876
‫אולי זה בגלל מילאנו.‬
‫-כן. אולי זה בגלל מילאנו.‬

44
00:04:33,459 --> 00:04:35,209
‫עישנת.‬
‫-לא!‬

45
00:04:35,293 --> 00:04:36,751
‫כן, יש לך ריח של סיגריות.‬

46
00:04:36,834 --> 00:04:38,001
‫סיגריות?‬
‫-כן.‬

47
00:04:38,543 --> 00:04:43,251
‫זה כנראה בגלל נהג המונית.‬
‫הוא עישן כל הדרך לכאן.‬

48
00:04:45,293 --> 00:04:46,126
‫טוב…‬

49
00:04:47,543 --> 00:04:48,918
‫אבא בגינה?‬

50
00:04:49,001 --> 00:04:52,043
‫לא, מה פתאום בגינה.‬
‫הוא לא יצא מהבית כבר כמה ימים.‬

51
00:04:52,126 --> 00:04:53,084
‫למה? הוא חולה?‬

52
00:04:53,168 --> 00:04:57,376
‫לא, הוא לא חולה. הוא נהיה עצלן.‬
‫אבל לכי להעיר אותו אם את רוצה.‬

53
00:04:57,459 --> 00:04:59,626
‫טוב.‬
‫-הוא ישן שם.‬

54
00:04:59,709 --> 00:05:02,751
‫בחדר האורחים?‬
‫-כן, כבר התרגלנו.‬

55
00:05:02,834 --> 00:05:03,709
‫נכון.‬

56
00:05:04,251 --> 00:05:07,418
‫הוא נוחר בקולי קולות.‬
‫הוא הוציא אותי מדעתי.‬

57
00:05:08,418 --> 00:05:09,376
‫בבקשה, גברתי.‬
‫-תודה.‬

58
00:05:09,459 --> 00:05:12,543
‫הכרת את מריה?‬
‫-כן. היא פתחה לי את הדלת.‬

59
00:05:13,126 --> 00:05:15,501
‫היא איתנו כבר שלושה חודשים.‬

60
00:05:15,584 --> 00:05:18,251
‫גברתי, שאכין ארוחת בוקר לאדון מרצ'לו?‬

61
00:05:18,334 --> 00:05:21,084
‫לא. תני לו לנוח עוד קצת. תודה.‬

62
00:05:21,168 --> 00:05:26,001
‫האמת היא שלא אכלתי מהבוקר.‬
‫תוכלי להכין לי משהו?‬

63
00:05:26,084 --> 00:05:27,418
‫בוודאי.‬
‫-תודה.‬

64
00:05:31,876 --> 00:05:32,709
‫איך היא?‬

65
00:05:33,751 --> 00:05:38,959
‫טוב, בהתחשב בכך‬
‫ששכרנו אותה בחופזה כשאדל הלכה,‬

66
00:05:39,918 --> 00:05:41,293
‫היא בסדר.‬

67
00:05:41,376 --> 00:05:42,709
‫אבל הבישולים שלה…‬

68
00:05:42,793 --> 00:05:46,418
‫היא שמה יותר מדי מלח,‬
‫יותר מדי שמן, יותר מדי שום.‬

69
00:05:46,501 --> 00:05:48,209
‫אימא, היא מהדרום.‬
‫-בסדר.‬

70
00:05:48,293 --> 00:05:50,459
‫לא מפריע לך להעסיק מישהי כזאת?‬

71
00:05:50,543 --> 00:05:51,459
‫מהדרום?‬

72
00:05:51,543 --> 00:05:54,001
‫לא, אימא. היא יפהפייה.‬

73
00:05:54,584 --> 00:05:56,209
‫אז מה?‬
‫-לא יודעת.‬

74
00:05:56,293 --> 00:05:59,168
‫את מתעוררת בבוקר והיא שם, מול העיניים שלך.‬

75
00:05:59,793 --> 00:06:01,709
‫גם אדל הייתה אישה יפה.‬

76
00:06:01,793 --> 00:06:03,418
‫כן, אבל אדל הייתה בת 70.‬

77
00:06:03,501 --> 00:06:05,918
‫כן?‬
‫-מה קרה לה בעצם?‬

78
00:06:06,001 --> 00:06:08,876
‫היא פיתחה אובססיה לניקיון החלונות.‬

79
00:06:08,959 --> 00:06:09,918
‫החלונות?‬
‫-כן.‬

80
00:06:10,543 --> 00:06:14,668
‫וכל הזמן אמרנו לה, "תיזהרי, את תפלי"…‬

81
00:06:14,751 --> 00:06:15,918
‫ו…?‬
‫-היא נפלה.‬

82
00:06:17,001 --> 00:06:18,918
‫היא נפלה?‬
‫-ארוחת הבוקר מוכנה.‬

83
00:06:21,751 --> 00:06:25,626
‫מה יש לאכול?‬
‫-היי! אני לא מקבלת ארוחת בוקר?‬

84
00:06:30,793 --> 00:06:33,001
‫את הכנת את כל זה?‬
‫-כן, כמובן.‬

85
00:06:35,376 --> 00:06:36,959
‫אישה ברוכת כישרונות.‬

86
00:06:37,043 --> 00:06:39,459
‫את צריכה לראות איך היא מקלפת תפוחים.‬

87
00:06:40,043 --> 00:06:43,334
‫היא מורידה שני סנטימטר.‬
‫כמעט ולא נשאר תפוח.‬

88
00:06:43,418 --> 00:06:45,084
‫אבל היא לא זו שמשלמת עליהם.‬

89
00:06:46,376 --> 00:06:47,459
‫מי משלם עליהם, אימא?‬

90
00:06:48,334 --> 00:06:51,334
‫את רומזת משהו, יקירה?‬

91
00:06:51,418 --> 00:06:53,334
‫לא, מה פתאום.‬

92
00:06:53,418 --> 00:06:54,668
‫בונז'ור, אימא.‬

93
00:06:55,251 --> 00:06:56,709
‫דודה אגוסטינה!‬

94
00:06:56,793 --> 00:06:58,376
‫היי, סוזאנה. ברוכה הבאה.‬

95
00:06:59,043 --> 00:07:00,168
‫בוקר טוב, אחותי.‬

96
00:07:00,251 --> 00:07:01,084
‫בוקר טוב.‬

97
00:07:02,251 --> 00:07:03,084
‫מה שלומך?‬

98
00:07:05,084 --> 00:07:10,209
‫אחותך השאירה את המנורה דולקת‬
‫עד אמצע הלילה, ולא יכולתי לישון.‬

99
00:07:10,834 --> 00:07:14,084
‫דודה, עוד תגיעי לגיהינום בגלל השקרים האלה.‬
‫-קטרינה!‬

100
00:07:14,751 --> 00:07:17,793
‫את איומה.‬
‫-איך זה שהגעת כבר?‬

101
00:07:17,876 --> 00:07:21,126
‫נסעתי ברכבת המוקדמת יותר.‬
‫רציתי לבלות איתכם קצת.‬

102
00:07:21,751 --> 00:07:22,876
‫התגעגעתי אליכם.‬

103
00:07:23,501 --> 00:07:26,543
‫בכל מקרה, אם היית ישנה בלילות,‬
‫לא היית מוטרדת כל כך ממני.‬

104
00:07:27,418 --> 00:07:31,209
‫אם היית מכבה את המנורה בלילה,‬
‫הייתי יכולה לישון.‬

105
00:07:31,293 --> 00:07:34,584
‫אם לא היית הולכת לשירותים 25 פעם בלילה,‬
‫אולי היית מצליחה להירדם.‬

106
00:07:34,668 --> 00:07:35,918
‫תודה, אימא.‬

107
00:07:36,001 --> 00:07:38,084
‫אסור גם ללכת לשירותים בבית הזה?‬

108
00:07:38,668 --> 00:07:40,584
‫די, דודה. אל תתרגזי.‬

109
00:07:41,334 --> 00:07:42,709
‫זו הילדה הזו.‬

110
00:07:43,626 --> 00:07:46,084
‫היא נהנית לענות אותי.‬
‫היא השטן בהתגלמותו.‬

111
00:07:46,709 --> 00:07:48,876
‫טוב, זה בסדר. זה ערב חג המולד.‬

112
00:07:49,793 --> 00:07:51,834
‫אני כבר לא יכולה לחכות לחצות.‬

113
00:07:54,126 --> 00:07:56,793
‫טוב, הגיע הזמן להעיר את אבא שלכן.‬

114
00:07:56,876 --> 00:08:00,543
‫מריה, תוכלי להביא לו קפה, בבקשה?‬
‫ותאמרי לו שסוזאנה כאן.‬

115
00:08:01,751 --> 00:08:02,626
‫כן, גברתי.‬

116
00:08:28,043 --> 00:08:29,376
‫אדון מרצ'לו?‬

117
00:08:29,876 --> 00:08:34,334
‫אני רואה שדודה לא השתפרה במיוחד.‬
‫-לא. היא עדיין מאוד עוקצנית.‬

118
00:08:34,418 --> 00:08:35,626
‫נכון.‬
‫-הוא לא עונה.‬

119
00:08:36,126 --> 00:08:39,501
‫גברתי, הוא לא עונה.‬
‫-פשוט תיכנסי. הוא חצי חירש.‬

120
00:08:45,209 --> 00:08:46,043
‫מריה?‬

121
00:08:46,709 --> 00:08:48,293
‫מה קורה שם?‬
‫-מה זה היה?‬

122
00:08:48,376 --> 00:08:50,334
‫מה קרה?‬
‫-אדון מרצ'לו…‬

123
00:08:51,501 --> 00:08:53,084
‫הוא…‬
‫-הוא מה?‬

124
00:08:53,168 --> 00:08:54,334
‫הוא מת.‬

125
00:08:54,418 --> 00:08:55,543
‫על מה את מדברת?‬

126
00:08:56,126 --> 00:08:59,293
‫תקוע לו סכין בגב.‬

127
00:09:01,001 --> 00:09:02,043
‫דודה!‬
‫-לא…‬

128
00:09:05,001 --> 00:09:06,626
‫אימא, מרצ'לו…‬

129
00:09:07,709 --> 00:09:09,501
‫לא יכול להיות!‬
‫-תירגעו.‬

130
00:09:10,001 --> 00:09:11,501
‫לא ייתכן.‬

131
00:09:12,168 --> 00:09:14,251
‫אני לא מאמינה.‬
‫-אימא…‬

132
00:09:18,293 --> 00:09:19,126
‫אימא…‬

133
00:09:36,126 --> 00:09:37,084
‫הדלת לא נפתחת.‬

134
00:09:38,918 --> 00:09:39,793
‫נעלתי אותה.‬

135
00:09:39,876 --> 00:09:42,668
‫אסור שאף אחד ייכנס לחדר הזה‬
‫עד שהמשטרה תגיע.‬

136
00:09:43,543 --> 00:09:44,376
‫השתגעת?‬

137
00:09:44,459 --> 00:09:47,001
‫אסור לנו לזהם את זירת הפשע.‬
‫-קטרינה…‬

138
00:09:47,918 --> 00:09:50,376
‫תני לי את המפתח.‬
‫-לא.‬

139
00:09:51,293 --> 00:09:52,293
‫תני לי את המפתח!‬

140
00:09:52,376 --> 00:09:54,251
‫קטרינה…‬
‫-תני לי את המפתח.‬

141
00:09:57,293 --> 00:09:58,959
‫אולי אבא שלך עדיין זקוק לנו.‬

142
00:10:00,293 --> 00:10:02,168
‫אבא כבר לא זקוק לאף אחד.‬

143
00:10:03,543 --> 00:10:04,751
‫אבא מת.‬

144
00:10:19,001 --> 00:10:19,834
‫לא…‬

145
00:10:28,626 --> 00:10:30,459
‫אולי הרוצח עדיין כאן.‬

146
00:10:32,168 --> 00:10:33,001
‫דודה!‬

147
00:10:34,334 --> 00:10:35,418
‫דודה!‬

148
00:10:43,459 --> 00:10:44,293
‫דודה.‬

149
00:10:44,959 --> 00:10:48,043
‫דודה אגוסטינה?‬
‫-אגוסטינה, תתעוררי.‬

150
00:10:51,251 --> 00:10:52,459
‫נסי את זה.‬

151
00:10:57,501 --> 00:10:59,209
‫לא. היא לא מתעוררת.‬

152
00:11:02,709 --> 00:11:04,543
‫אלוהים אדירים! מה זה היה?‬

153
00:11:04,626 --> 00:11:07,501
‫מלחי הרחה, הם מחוללים פלאים.‬
‫-החדר מסתובב.‬

154
00:11:08,918 --> 00:11:11,043
‫מריה…‬
‫-לא, אני סוזאנה.‬

155
00:11:11,126 --> 00:11:12,001
‫סליחה.‬

156
00:11:13,293 --> 00:11:16,959
‫מריה, את יכולה להזעיק רופא, בבקשה?‬

157
00:11:17,543 --> 00:11:19,376
‫אני חוששת שהתעלפתי.‬

158
00:11:19,459 --> 00:11:21,293
‫כן.‬
‫-לא, זה מספיק.‬

159
00:11:21,376 --> 00:11:24,543
‫את מצפה שנמשיך לטפל בך‬
‫אפילו עכשיו כשמרצ'לו מת?‬

160
00:11:24,626 --> 00:11:25,626
‫אלוהים…‬

161
00:11:25,709 --> 00:11:27,293
‫מרצ'לו מת?‬

162
00:11:27,793 --> 00:11:29,793
‫אלוהים.‬
‫-עזבו אותה.‬

163
00:11:29,876 --> 00:11:31,459
‫לפחות יהיה לנו קצת שקט ממנה.‬

164
00:11:32,293 --> 00:11:36,668
‫מרצ'לו המסכן.‬
‫בתקופה האחרונה לא כל כך הלך לו בעסקים.‬

165
00:11:37,834 --> 00:11:41,668
‫אבל מעולם לא חשבתי שהוא ילך כל כך רחוק.‬

166
00:11:41,751 --> 00:11:45,918
‫ויתקע לעצמו סכין בגב?‬
‫אני לא חושבת שהוא עשה את זה בעצמו, אימא.‬

167
00:11:46,001 --> 00:11:50,918
‫קראתי איפשהו שדיכאון…‬

168
00:11:51,001 --> 00:11:53,959
‫גבירותיי, אני מבינה‬
‫שאתן לא רוצות לשמוע את זה.‬

169
00:11:54,043 --> 00:11:57,751
‫אבל מר מרצ'לו… נרצח.‬

170
00:11:58,293 --> 00:11:59,626
‫צריך להתקשר למשטרה.‬

171
00:12:01,001 --> 00:12:04,168
‫כן, מריה. מעולה. מזל שאת כאן.‬

172
00:12:04,251 --> 00:12:06,834
‫לפחות את מצליחה לחשוב בבהירות.‬

173
00:12:06,918 --> 00:12:09,251
‫יופי. כן. אימא! תפסיקי לשתות.‬

174
00:12:10,793 --> 00:12:12,209
‫מה הבעיה?‬

175
00:12:12,293 --> 00:12:14,251
‫הרגע איבדתי את חתני.‬

176
00:12:14,751 --> 00:12:16,459
‫אני אתקשר למשטרה.‬

177
00:12:17,584 --> 00:12:19,501
‫מישהו חתך את הכבל של הטלפון.‬
‫-מה?‬

178
00:12:20,918 --> 00:12:22,584
‫תקשיבו…‬
‫-מה זה היה?‬

179
00:12:23,168 --> 00:12:25,793
‫התריסים של קטרינה.‬
‫אזהה את הרעש הזה בכל מקום.‬

180
00:12:26,334 --> 00:12:28,459
‫אלך לסגור אותם.‬
‫-לא, קטרינה, חכי.‬

181
00:12:28,543 --> 00:12:31,084
‫זה מסוכן. אולי הרוצח עדיין כאן.‬

182
00:12:34,126 --> 00:12:39,793
‫אלוהים! התקף לב.‬
‫אלוהים. התקף…‬

183
00:12:39,876 --> 00:12:41,793
‫מישהי חייבת לעלות למעלה.‬

184
00:12:42,334 --> 00:12:44,751
‫כדי לסגור את התריסים!‬

185
00:12:46,501 --> 00:12:48,001
‫אתם שולחים את הצעירה?‬

186
00:12:48,084 --> 00:12:49,876
‫אני רק הגעתי הנה.‬
‫-אז?‬

187
00:12:50,959 --> 00:12:53,876
‫הייתי הולכת בשמחה, אבל…‬

188
00:13:01,543 --> 00:13:03,084
‫הבנתי. אני אלך.‬

189
00:13:05,626 --> 00:13:06,501
‫מריה.‬

190
00:13:07,918 --> 00:13:11,543
‫זה פסלון יחיד במינו.‬
‫אז תשתמשי בו רק אם זה הכרחי.‬

191
00:13:11,626 --> 00:13:12,793
‫אימא!‬
‫-מה?‬

192
00:13:13,834 --> 00:13:16,293
‫טוב, הוא משושלת מינג.‬

193
00:13:24,168 --> 00:13:26,293
‫די, אימא, מספיק.‬

194
00:13:26,376 --> 00:13:27,459
‫אימא…‬

195
00:13:29,834 --> 00:13:31,084
‫בואו נלך להציץ.‬

196
00:13:59,751 --> 00:14:01,001
‫זה בסדר, גבירותיי.‬

197
00:14:01,084 --> 00:14:02,418
‫אין פה אף אחד.‬

198
00:14:03,709 --> 00:14:05,501
‫בדקת גם בארונות?‬

199
00:14:06,084 --> 00:14:07,959
‫כן. ומתחת למיטות.‬

200
00:14:09,334 --> 00:14:11,209
‫מאחורי הדלתות?‬
‫-כן.‬

201
00:14:12,084 --> 00:14:13,168
‫בתוך תיבות האחסון?‬

202
00:14:13,251 --> 00:14:15,418
‫גברתי, את רוצה לעלות למעלה ולבדוק?‬

203
00:14:15,501 --> 00:14:16,626
‫רק שאלתי.‬

204
00:14:16,709 --> 00:14:19,584
‫האמת, גברתי, חשבתי על הכלבים.‬

205
00:14:19,668 --> 00:14:21,418
‫כלבים? אילו כלבים?‬

206
00:14:21,501 --> 00:14:24,376
‫הכלבים שלנו. הם לא נבחו כל הלילה.‬

207
00:14:24,459 --> 00:14:25,543
‫אה. אז מה?‬

208
00:14:25,626 --> 00:14:27,626
‫כל רעש קטן גורם להם לנבוח.‬

209
00:14:29,043 --> 00:14:33,793
‫ואם הם לא נבחו,‬
‫זה אומר שלא נכנסו זרים הביתה.‬

210
00:14:37,334 --> 00:14:39,459
‫אז הרוצח הכיר את הבית.‬

211
00:14:40,418 --> 00:14:42,584
‫כן.‬
‫-מריה, בבקשה.‬

212
00:14:43,084 --> 00:14:44,626
‫מה?‬
‫-ה"מינג".‬

213
00:14:45,834 --> 00:14:47,459
‫בבקשה.‬
‫-אלוהים.‬

214
00:14:49,168 --> 00:14:50,834
‫שנשתה תה?‬
‫-כן.‬

215
00:14:50,918 --> 00:14:52,334
‫אלך להכין.‬

216
00:14:54,126 --> 00:14:56,084
‫מה קרה אתמול בלילה?‬

217
00:14:57,043 --> 00:14:59,293
‫שום דבר יוצא דופן.‬

218
00:14:59,876 --> 00:15:02,793
‫לא הייתי אומרת את זה,‬
‫בהתחשב במה שקרה לאבא.‬

219
00:15:05,459 --> 00:15:07,959
‫בבקשה, עשו מאמץ. כל פרט חשוב.‬

220
00:15:12,126 --> 00:15:14,209
‫מי הייתה האחרונה שהשתמשה בטלפון?‬

221
00:15:14,293 --> 00:15:15,918
‫אני חושבת שאני.‬

222
00:15:16,001 --> 00:15:19,376
‫התקשרתי בשבע בבוקר למחסן העצים‬
‫כדי לעשות הזמנה.‬

223
00:15:19,459 --> 00:15:23,376
‫באיזו שעה העץ הגיע?‬
‫-הוא לא הגיע. הם חששו מהשלג.‬

224
00:15:25,001 --> 00:15:27,293
‫אז בשבע בבוקר הטלפון עדיין עבד.‬

225
00:15:27,376 --> 00:15:28,418
‫כן.‬

226
00:15:28,501 --> 00:15:30,418
‫זאת אומרת שהרוצח עדיין היה כאן.‬

227
00:15:31,418 --> 00:15:32,668
‫אלוהים, זה נורא.‬

228
00:15:33,418 --> 00:15:34,793
‫מי היה רוצה לפגוע באבא?‬

229
00:15:34,876 --> 00:15:37,043
‫עם מי הוא עשה עסקים בתקופה האחרונה?‬

230
00:15:37,626 --> 00:15:40,543
‫אני לא יודעת. הוא אף פעם לא דיבר על זה.‬

231
00:15:40,626 --> 00:15:42,584
‫סבתא?‬
‫-כן. מה?‬

232
00:15:42,668 --> 00:15:45,418
‫אמרת שלא הלך לו בעסקים בתקופה האחרונה.‬

233
00:15:45,501 --> 00:15:46,709
‫כן. הוא היה מרושש.‬

234
00:15:46,793 --> 00:15:48,001
‫לא!‬

235
00:15:48,084 --> 00:15:53,043
‫מה "לא"? הוא היה מרושש. עד כדי כך,‬
‫שהוא ביקש ממני את אגרות החוב שלי.‬

236
00:15:53,126 --> 00:15:55,043
‫לא ייתכן שהוא עשה את זה.‬

237
00:15:55,126 --> 00:15:56,751
‫הוא עשה.‬

238
00:15:56,834 --> 00:16:00,959
‫והוא התרגז כשסירבתי לתת לו אותן.‬

239
00:16:01,959 --> 00:16:05,084
‫ולמה לא נתת לו אותן,‬
‫אם הוא היה כל כך נואש?‬

240
00:16:05,168 --> 00:16:07,501
‫את סתם שומרת אותן מתחת למזרן.‬

241
00:16:08,293 --> 00:16:10,543
‫איך את יודעת איפה אני שומרת אותן?‬

242
00:16:10,626 --> 00:16:12,209
‫זה מקום ממש מקורי!‬

243
00:16:13,043 --> 00:16:15,543
‫בכל מקרה,‬
‫אגרות החוב שלך לא בדיוק שוות מיליונים.‬

244
00:16:15,626 --> 00:16:19,918
‫אולי לא מיליונים. אבל זה סכום נאה.‬

245
00:16:20,001 --> 00:16:23,459
‫אז למה לא נתת אותן‬
‫למשפחה שמארחת ומממנת אותך?‬

246
00:16:23,543 --> 00:16:25,918
‫את מטיחה לנו את האירוח שלכם בפנים?‬

247
00:16:26,001 --> 00:16:29,584
‫שבוע זה אירוח. עשר שנים זה התנחלות!‬

248
00:16:29,668 --> 00:16:30,543
‫אימא!‬

249
00:16:31,126 --> 00:16:33,793
‫מה?‬
‫-תסלחי לה. את יודעת שהיא לא מתכוונת לזה.‬

250
00:16:35,584 --> 00:16:37,543
‫אה. כן, סליחה.‬

251
00:16:38,209 --> 00:16:39,418
‫אני קצת נסערת.‬

252
00:16:42,334 --> 00:16:44,376
‫היו לו בעיות עם ספקים?‬

253
00:16:45,126 --> 00:16:47,209
‫למיטב ידיעתנו, לא.‬

254
00:16:47,793 --> 00:16:50,584
‫הוא היה ביחסים טובים עם כולם,‬
‫גם עם השותף החדש שלו.‬

255
00:16:50,668 --> 00:16:52,043
‫שותף חדש?‬

256
00:16:52,126 --> 00:16:55,168
‫כן. האדון המכובד ג'אנוטרי שנמצא בכל מקום.‬

257
00:16:55,251 --> 00:16:56,501
‫למה נמצא בכל מקום?‬

258
00:16:56,584 --> 00:16:59,168
‫הוא אף פעם לא מפספס הזדמנות‬
‫לבוא לארוחת ערב.‬

259
00:16:59,251 --> 00:17:02,668
‫במיוחד מאז שמריה מבשלת.‬
‫-אל תדברי שטויות.‬

260
00:17:03,334 --> 00:17:05,584
‫הוא היה מופיע ללא התראה‬
‫גם כשאני הייתי מבשלת.‬

261
00:17:05,668 --> 00:17:07,043
‫מתי בישלת בדיוק?‬

262
00:17:07,126 --> 00:17:08,418
‫קטרינה, בבקשה.‬

263
00:17:08,501 --> 00:17:10,793
‫הייתה לו סיבה לכעוס על אבא?‬

264
00:17:10,876 --> 00:17:12,418
‫הייתי שוללת את זה.‬

265
00:17:13,459 --> 00:17:18,334
‫למר ג'אנוטרי יש חתולים בבית.‬
‫כשהוא היה מגיע לכאן, הכלבים היו משתגעים.‬

266
00:17:18,876 --> 00:17:21,376
‫אם זה היה הוא, הם היו מריחים אותו.‬

267
00:17:21,459 --> 00:17:23,584
‫זה נכון. נכון, כל הכבוד, מריה.‬

268
00:17:23,668 --> 00:17:27,293
‫אז הוא לא מרוויח שום דבר מהמוות של אבא?‬
‫-לא.‬

269
00:17:27,876 --> 00:17:29,001
‫ומי מרוויח ממנו?‬

270
00:17:34,168 --> 00:17:35,834
‫מי יירש את הנכסים של אבא?‬

271
00:17:39,834 --> 00:17:41,209
‫אני מניחה שאני.‬

272
00:17:41,751 --> 00:17:46,168
‫כן. חצי הולך לאישה וחצי לילדים.‬

273
00:17:46,918 --> 00:17:49,209
‫אבל אני לא יודעת. אני לא נוטריונית.‬

274
00:17:49,793 --> 00:17:52,418
‫אלא אם ורוניקה מוזכרת בצוואה.‬

275
00:17:53,001 --> 00:17:53,876
‫מי זו ורוניקה?‬

276
00:17:54,626 --> 00:17:56,626
‫ורוניקה, אהבת האמת של אבא.‬

277
00:17:57,918 --> 00:18:00,084
‫כולנו יודעים שהם קרובים מאוד.‬

278
00:18:01,293 --> 00:18:03,751
‫הם חזרו לקשר, לא?‬
‫-כן, הם חזרו?‬

279
00:18:03,834 --> 00:18:06,084
‫כן, אבל רק כידידים.‬

280
00:18:07,543 --> 00:18:08,668
‫היא לא בפריז?‬

281
00:18:08,751 --> 00:18:11,584
‫לא, היא חזרה לכאן לתקופה. היא קנתה בית.‬

282
00:18:14,043 --> 00:18:16,543
‫זה נכון, מרגריטה?‬
‫-לא סיפרתי לך?‬

283
00:18:16,626 --> 00:18:18,459
‫לא.‬
‫-טוב, אז עכשיו סיפרתי לך.‬

284
00:18:18,543 --> 00:18:20,876
‫כן, היא קנתה בית ליד האגם.‬

285
00:18:21,668 --> 00:18:24,668
‫הם יוצאים יחד להליכות ולרכיבה על סוסים.‬

286
00:18:24,751 --> 00:18:27,584
‫אבל אני מתעבת סוסים,‬
‫אז אני מוותרת על התענוג.‬

287
00:18:29,168 --> 00:18:30,626
‫רכיבה על סוסים.‬

288
00:18:32,626 --> 00:18:33,793
‫את לא מקנאת?‬

289
00:18:34,376 --> 00:18:36,709
‫אני, מקנאת? לא. בוורוניקה? ממש.‬

290
00:18:36,793 --> 00:18:40,501
‫היא אישה כל כך משעממת, כל כך… חסרת חשיבות.‬

291
00:18:41,084 --> 00:18:42,084
‫חסרת חשיבות?‬

292
00:18:43,793 --> 00:18:45,918
‫אז מוזר שאבא חיבב אותה.‬

293
00:18:46,001 --> 00:18:48,751
‫את יודעת,‬
‫אלה טעויות של צעירים. זה לא סיפור.‬

294
00:18:48,834 --> 00:18:50,751
‫אני לא מבינה מה הוא ראה בה.‬

295
00:18:50,834 --> 00:18:52,001
‫עניין של טעם.‬

296
00:18:54,501 --> 00:18:56,793
‫באיזו שעה אבא הלך לישון אתמול?‬

297
00:19:00,793 --> 00:19:02,459
‫את שואלת אותי?‬
‫-כן.‬

298
00:19:02,543 --> 00:19:03,501
‫אני לא יודעת.‬

299
00:19:05,543 --> 00:19:07,793
‫אם היית ישנה איתו, היית יודעת.‬

300
00:19:07,876 --> 00:19:10,293
‫ואם את היית ישנה איתו, את היית יודעת.‬

301
00:19:10,376 --> 00:19:12,334
‫מה את רומזת, מרגריטה?‬

302
00:19:12,418 --> 00:19:15,709
‫אל תעמידי פנים, אגוסטינה.‬
‫את מאוהבת בו כבר שנים.‬

303
00:19:15,793 --> 00:19:17,709
‫מאוהבת בו?‬
‫-כן.‬

304
00:19:17,793 --> 00:19:20,126
‫איך את מעזה? אני אישה הגונה!‬

305
00:19:20,209 --> 00:19:22,168
‫כן, בגלל שאף אחד לא מתעניין בך!‬

306
00:19:22,251 --> 00:19:24,876
‫טוב, זה נכון.‬
‫-תודה, אימא.‬

307
00:19:24,959 --> 00:19:25,793
‫סליחה.‬

308
00:19:27,293 --> 00:19:28,459
‫אין לך מושג.‬

309
00:19:29,334 --> 00:19:35,918
‫אין לך מושג, את לא יודעת מה זה לגלות‬
‫שמתוך מיליארדי אנשים בעולם,‬

310
00:19:36,001 --> 00:19:40,418
‫הנפש התאומה שלך חיה בבית שלך‬
‫ונשואה לאחותך?‬

311
00:19:40,501 --> 00:19:43,793
‫ואת חייבת להדחיק ולהדחיק הכול!‬

312
00:19:45,126 --> 00:19:47,584
‫לאופרדי גר אצלנו בבית ולא שמנו לב.‬

313
00:19:49,626 --> 00:19:51,584
‫יש לך לב של אבן.‬

314
00:19:52,293 --> 00:19:53,584
‫את קרה כקרח, מרגריטה.‬

315
00:19:53,668 --> 00:19:56,334
‫ואנחנו מתפלאים שמרצ'לו מת?‬

316
00:20:00,334 --> 00:20:01,168
‫הוא היה לבד!‬

317
00:20:01,251 --> 00:20:05,751
‫יכולת להיות איתו אבל לא רצית,‬
‫ואני רציתי אבל לא יכולתי.‬

318
00:20:06,626 --> 00:20:08,418
‫דודה, את שומעת את עצמך?‬

319
00:20:08,501 --> 00:20:12,376
‫אימא אירחה אותך כאן במשך שנים‬
‫וככה את מודה לה?‬

320
00:20:12,459 --> 00:20:13,668
‫בכך שאת מפלרטטת עם אבא?‬

321
00:20:14,251 --> 00:20:19,251
‫מעולם, מעולם לא פלרטטתי עם אבא שלך,‬
‫מכשפה שכמוך!‬

322
00:20:21,918 --> 00:20:23,876
‫הרגשות שלי היו אפלטוניים.‬

323
00:20:25,584 --> 00:20:26,418
‫סיימת?‬

324
00:20:27,043 --> 00:20:27,876
‫כן.‬

325
00:20:29,793 --> 00:20:32,709
‫איך מצאתם אותה? המליצו עליה?‬

326
00:20:33,668 --> 00:20:35,959
‫אחותה היא העוזרת של ג'אנוטרי.‬

327
00:20:36,043 --> 00:20:38,793
‫היא עבדה בעיר, אבל לא היה לה טוב שם.‬

328
00:20:38,876 --> 00:20:41,834
‫כשאדל נפטרה, היא באה להתגורר איתנו.‬

329
00:20:42,418 --> 00:20:44,084
‫עכשיו גם אני חשודה?‬

330
00:20:44,959 --> 00:20:46,626
‫כולם חשודים.‬

331
00:20:47,251 --> 00:20:49,834
‫ואת, כמובן,‬
‫זו שאבא היה הכי פחות קרוב לליבה.‬

332
00:20:50,793 --> 00:20:54,334
‫לא הייתי מהמרת על זה.‬
‫למה שארצח אותו?‬

333
00:20:55,709 --> 00:20:58,334
‫משרתים מתוסכלים הם תמיד החשודים העיקריים.‬

334
00:20:58,959 --> 00:21:01,168
‫מה גורם לך לחשוב שהייתי מתוסכלת?‬

335
00:21:01,251 --> 00:21:03,084
‫היית בטוחה מדי בקשר לכלבים.‬

336
00:21:03,168 --> 00:21:05,459
‫איך את יודעת שהם לא נבחו כל הלילה?‬

337
00:21:05,543 --> 00:21:09,584
‫לא ישנתי כל כך טוב אתמול.‬
‫הייתה לי הרגשה לא טובה בקשר למשהו.‬

338
00:21:09,668 --> 00:21:10,501
‫למה?‬

339
00:21:11,043 --> 00:21:13,334
‫מר מרצ'לו היה מתוח אתמול בלילה.‬

340
00:21:14,293 --> 00:21:16,084
‫כשהבאתי לו תה צמחים…‬

341
00:21:17,376 --> 00:21:18,793
‫הבאת לו תה צמחים?‬

342
00:21:18,876 --> 00:21:20,543
‫כן, בסביבות חצות.‬

343
00:21:20,626 --> 00:21:22,876
‫איך נדע שלא את רצחת אותו?‬

344
00:21:22,959 --> 00:21:25,501
‫נראה שהיית האדם האחרון שראה אותו בחיים.‬

345
00:21:26,584 --> 00:21:27,459
‫למה את צוחקת?‬

346
00:21:28,209 --> 00:21:30,959
‫את יודעת על מישהו שראה אותו אחרייך?‬
‫-לא.‬

347
00:21:31,751 --> 00:21:34,168
‫בכל מקרה, לא היה לי מניע לרצוח אותו.‬

348
00:21:35,376 --> 00:21:37,084
‫וייתכן שאני היחידה שאין לה מניע.‬

349
00:21:39,543 --> 00:21:40,459
‫מריה!‬

350
00:21:41,209 --> 00:21:44,376
‫איך את מעזה לדבר ככה?‬

351
00:21:47,043 --> 00:21:50,001
‫אלוהים! אגרות החוב שלי נגנבו!‬

352
00:21:50,084 --> 00:21:51,418
‫אגרות החוב!‬
‫-אימא!‬

353
00:21:51,501 --> 00:21:54,043
‫מה את עושה?‬
‫-גנבו לי אותן!‬

354
00:21:54,126 --> 00:21:56,334
‫כל חסכונותיי!‬
‫-אלוהים אדירים. אגרות החוב!‬

355
00:21:56,959 --> 00:21:59,126
‫יש לנו כאן רוצח.‬
‫-דודה!‬

356
00:21:59,209 --> 00:22:00,751
‫וגם גנב!‬

357
00:22:01,751 --> 00:22:02,793
‫לא.‬
‫-אימא!‬

358
00:22:04,584 --> 00:22:06,334
‫את רוצה לשתות משהו, סבתא?‬

359
00:22:07,293 --> 00:22:09,459
‫כן, אולי נגרוני.‬

360
00:22:09,543 --> 00:22:11,376
‫מיד אכין לך, גברתי.‬

361
00:22:12,293 --> 00:22:15,876
‫שילכו לעזאזל!‬

362
00:22:16,418 --> 00:22:18,709
‫טוב, סבתא, שמרת אותן מתחת למזרן.‬

363
00:22:18,793 --> 00:22:20,126
‫מה?‬

364
00:22:20,209 --> 00:22:22,501
‫זה המקום הראשון שגנב יחפש בו.‬

365
00:22:23,834 --> 00:22:26,584
‫אולי אימא רצתה שיגנבו אותן.‬

366
00:22:26,668 --> 00:22:28,168
‫מה את מנסה לומר?‬

367
00:22:28,251 --> 00:22:29,959
‫שאת זו שהעלמת אותן.‬

368
00:22:30,043 --> 00:22:33,168
‫רצית למכור אותן בלי לתת לי חלק בירושה.‬

369
00:22:33,793 --> 00:22:36,459
‫איזו ירושה? אני עדיין בחיים, את יודעת.‬

370
00:22:36,543 --> 00:22:39,209
‫את באמת חושבת שאימא הייתה עושה כזאת הצגה?‬

371
00:22:39,709 --> 00:22:43,709
‫אגרות החוב האלה היו חשובות לה מדי.‬
‫-ישנתי עליהן.‬

372
00:22:44,959 --> 00:22:49,334
‫כל הלילה. בכלל לא יצאתי מהחדר.‬

373
00:22:49,418 --> 00:22:52,126
‫שקרנית. שמעתי אותך מסתובבת בלי הפסקה.‬

374
00:22:52,209 --> 00:22:55,043
‫את ישנה לפעמים?‬

375
00:22:55,126 --> 00:22:56,668
‫הנגרוני שלך, גברתי.‬

376
00:22:56,751 --> 00:22:57,626
‫תודה.‬

377
00:22:58,876 --> 00:23:00,334
‫יש לי עצבים רעועים.‬

378
00:23:01,709 --> 00:23:05,043
‫ושינה קלה.‬
‫-כמה משונה לאישה כבדה כל כך.‬

379
00:23:05,126 --> 00:23:07,459
‫החיים כל כך מצחיקים.‬
‫-מה זה אמור להביע, מרגריטה?‬

380
00:23:07,543 --> 00:23:08,834
‫הצילו! לא.‬
‫-כלום.‬

381
00:23:08,918 --> 00:23:10,584
‫לא, גברתי!‬

382
00:23:10,668 --> 00:23:11,668
‫אלוהים אדירים.‬

383
00:23:12,251 --> 00:23:13,084
‫זו הייתה את?‬

384
00:23:13,709 --> 00:23:15,834
‫מה?‬
‫-את גנבת את אגרות החוב של אימא?‬

385
00:23:15,918 --> 00:23:18,043
‫אה! חשבתי שהתכוונת לשאול‬
‫אם רצחתי את מרצ'לו.‬

386
00:23:18,126 --> 00:23:22,543
‫תתביישי לך. גנבת את אגרות החוב של אימא‬
‫כדי למכור אותן ולקחת את כל הכסף לעצמך.‬

387
00:23:22,626 --> 00:23:24,376
‫תשמעי, אגוסטינה.‬

388
00:23:24,459 --> 00:23:27,876
‫יש גבול לכמה שאני מוכנה לספוג. זה מספיק.‬

389
00:23:27,959 --> 00:23:32,418
‫כולם יודעים שהתחתנת עם מרצ'לו‬
‫מתוך תאוות בצע ורצית לרוקן אותו מכל כספו.‬

390
00:23:32,501 --> 00:23:34,834
‫אבל אף אחד לא יודע כמה שהוא קמצן!‬

391
00:23:34,918 --> 00:23:36,876
‫אני לא חושבת כך.‬
‫-לא?‬

392
00:23:36,959 --> 00:23:38,501
‫לא.‬
‫-כי את קמצנית ממנו.‬

393
00:23:38,584 --> 00:23:41,376
‫אבל… ראיתן את הבית הזה?‬

394
00:23:41,459 --> 00:23:42,709
‫מה לא בסדר בו?‬

395
00:23:45,126 --> 00:23:49,418
‫נאלצתי לחכות שמרצ'לו ימות‬
‫כדי להחליף את הטפטים המכוערים האלה!‬

396
00:23:49,501 --> 00:23:52,709
‫אימא, את מגזימה.‬
‫-בטח. את גרת במילאנו ממילא.‬

397
00:23:52,793 --> 00:23:53,626
‫אז מה?‬

398
00:23:53,709 --> 00:23:56,293
‫אז אני חייתי כאן, במוזאון הזה!‬

399
00:23:57,001 --> 00:23:58,293
‫אלוהים…‬

400
00:23:59,793 --> 00:24:03,043
‫עשרים וחמש שנים עם אדם שנוחר כמו חזיר.‬

401
00:24:03,126 --> 00:24:05,543
‫הבאתי לו שתי בנות,‬
‫ומה כבר ביקשתי ממנו?‬

402
00:24:05,626 --> 00:24:09,584
‫לצמוח ולהתפתח יחד.‬
‫אבל לא. הכול נשאר אותו דבר.‬

403
00:24:09,668 --> 00:24:12,126
‫הכול תקוע. לא זז. יום אחרי יום.‬

404
00:24:14,501 --> 00:24:17,293
‫ואת מאשימה אותי‬
‫שהתחתנתי עם מרצ'לו בשביל הכסף!‬

405
00:24:18,376 --> 00:24:19,626
‫את זו שצריכה להתבייש!‬

406
00:24:21,626 --> 00:24:23,126
‫אני הולכת למשטרה.‬

407
00:24:23,209 --> 00:24:26,501
‫אם יעצרו אחת מאיתנו,‬
‫אין ספק שזה מגיע לנו.‬

408
00:24:26,584 --> 00:24:27,668
‫אימא, אבל…‬

409
00:24:27,751 --> 00:24:28,584
‫בלי "אבל".‬

410
00:24:31,709 --> 00:24:32,543
‫הכובע שלך…‬

411
00:24:34,376 --> 00:24:37,209
‫שנלך לעגלת המשקאות?‬

412
00:24:38,459 --> 00:24:39,293
‫כן.‬

413
00:24:52,459 --> 00:24:55,668
‫האוטו לא מתניע. מישהו חתך את כבלי המנוע.‬

414
00:24:55,751 --> 00:24:57,168
‫אלוהים אדירים!‬
‫-כן…‬

415
00:24:57,751 --> 00:25:01,459
‫בוודאי תסכימו שזה מזכה את רובנו מאשמה.‬

416
00:25:01,543 --> 00:25:02,626
‫מה זאת אומרת?‬

417
00:25:03,793 --> 00:25:06,251
‫טוב, אני אפילו לא יודעת איפה המנוע נמצא.‬

418
00:25:06,334 --> 00:25:08,751
‫זה משפט כזה שקוראים ברומנים.‬

419
00:25:08,834 --> 00:25:11,584
‫"הם חתכו את כבלי המנוע".‬
‫אבל איך עושים את זה?‬

420
00:25:13,376 --> 00:25:16,168
‫אתן יכולות לדמיין את אימא עושה את זה?‬

421
00:25:16,668 --> 00:25:18,459
‫היא אפילו לא יכולה להגיע לרכב.‬

422
00:25:18,543 --> 00:25:21,793
‫למה לדבר עליי?‬
‫-למה את חותרת?‬

423
00:25:22,959 --> 00:25:24,293
‫לשום דבר.‬

424
00:25:24,376 --> 00:25:29,126
‫אבל אולי את ואחותך יודעות את הדברים האלה.‬

425
00:25:29,209 --> 00:25:30,043
‫בטח.‬

426
00:25:30,126 --> 00:25:33,376
‫הן נראות לך כמו מכונאיות?‬
‫-לי אפילו אין רישיון.‬

427
00:25:33,459 --> 00:25:38,293
‫דודה, לא אעמיד פנים שאני מטומטמת‬
‫כדי לצאת מרשימת החשודים שלך.‬

428
00:25:38,376 --> 00:25:41,918
‫כן, אני יודעת איך לפתוח מכסה מנוע.‬
‫אבל זה לא אומר שעשיתי את זה.‬

429
00:25:42,918 --> 00:25:46,043
‫מישהו כאן.‬
‫-איפה? אלוהים!‬

430
00:25:46,126 --> 00:25:47,334
‫אולי הרוצח חזר.‬

431
00:25:47,418 --> 00:25:49,709
‫בואו נתחבא למעלה.‬
‫-מריה, קחי את ה"מינג"!‬

432
00:25:49,793 --> 00:25:50,626
‫שקט.‬

433
00:25:50,709 --> 00:25:52,376
‫אתן משאירות אותי כאן?‬

434
00:25:52,459 --> 00:25:53,584
‫כן!‬
‫-כן!‬

435
00:25:54,126 --> 00:25:57,043
‫תביאי את האגרטל. ננפץ לו אותו על הראש.‬
‫-דודה!‬

436
00:25:58,876 --> 00:25:59,751
‫הצילו.‬

437
00:26:02,959 --> 00:26:03,918
‫יבוא.‬

438
00:26:09,709 --> 00:26:10,543
‫ורוניקה.‬

439
00:26:14,709 --> 00:26:15,793
‫הבהלתי אתכן?‬

440
00:26:19,501 --> 00:26:21,251
‫לא התכוונתי להבהיל.‬

441
00:26:23,043 --> 00:26:24,168
‫מה את עושה פה?‬

442
00:26:26,668 --> 00:26:27,584
‫מי שלח אותך?‬

443
00:26:29,126 --> 00:26:30,334
‫את מי את מחפשת?‬

444
00:26:31,793 --> 00:26:33,293
‫הגעתי בזמן לא טוב?‬

445
00:26:35,251 --> 00:26:38,584
‫כן, "חסרת חשיבות"‬
‫זה בהחלט התיאור הראשון שקופץ לראש.‬

446
00:26:38,668 --> 00:26:39,959
‫השני הוא "משעממת".‬

447
00:26:42,959 --> 00:26:45,584
‫אני יודעת שזה נראה סר טעם, אבל…‬

448
00:26:46,084 --> 00:26:48,501
‫לפני כשעה קיבלתי שיחת טלפון איומה.‬

449
00:26:50,043 --> 00:26:53,751
‫אמרו לי שמרצ'לו נרצח.‬

450
00:26:55,751 --> 00:26:57,918
‫מי ירצה למתוח אותי ככה?‬

451
00:26:58,959 --> 00:27:00,334
‫בצורה מורבידית כל כך.‬

452
00:27:01,084 --> 00:27:04,334
‫ועוד בחג המולד. זה מטריד מאוד.‬

453
00:27:04,418 --> 00:27:06,834
‫ניסיתי להתקשר שוב ושוב,‬

454
00:27:06,918 --> 00:27:08,751
‫אבל הקו היה מנותק.‬

455
00:27:09,543 --> 00:27:13,126
‫אז באתי לכאן כדי לבדוק בעצמי.‬

456
00:27:18,001 --> 00:27:19,459
‫איפה מרצ'לו?‬

457
00:27:27,584 --> 00:27:29,834
‫תשמעו, אני בהחלט מבינה בדיחות,‬

458
00:27:29,918 --> 00:27:31,584
‫אבל זו כבר עברה כל גבול.‬

459
00:27:37,834 --> 00:27:38,876
‫סליחה.‬

460
00:27:51,668 --> 00:27:52,501
‫מרצ'לו.‬

461
00:27:53,293 --> 00:27:54,584
‫זו אני, ורוניקה.‬

462
00:27:56,501 --> 00:27:58,584
‫מרצ'לו, תפתח.‬

463
00:28:03,251 --> 00:28:04,626
‫הוא נעל את עצמו בפנים?‬

464
00:28:09,376 --> 00:28:12,251
‫תפתחו את הדלת. אני רוצה לראות מה שלומו.‬

465
00:28:14,459 --> 00:28:15,501
‫מרצ'לו מת.‬

466
00:28:16,834 --> 00:28:17,668
‫מת?‬

467
00:28:22,376 --> 00:28:23,209
‫אז…‬

468
00:28:24,543 --> 00:28:27,293
‫מי זה היה בטלפון?‬

469
00:28:28,209 --> 00:28:29,834
‫זה היה גבר או אישה?‬

470
00:28:30,793 --> 00:28:31,668
‫אישה.‬

471
00:28:33,126 --> 00:28:34,334
‫איך הוא מת?‬

472
00:28:34,876 --> 00:28:36,543
‫עם סכין בגב.‬

473
00:28:41,501 --> 00:28:44,293
‫איך ידעת שזה החדר שלו?‬

474
00:28:44,876 --> 00:28:45,709
‫נכון!‬

475
00:28:55,251 --> 00:28:58,751
‫אני רוצה לראות אותו במו עיניי.‬
‫תפתחו את הדלת.‬

476
00:28:59,793 --> 00:29:01,709
‫לא אלך לפני שאראה אותו.‬

477
00:29:04,084 --> 00:29:05,501
‫טוב, אם את מתעקשת.‬

478
00:29:06,126 --> 00:29:08,084
‫המפתח שם, על הפסנתר.‬

479
00:29:14,459 --> 00:29:15,918
‫אני מכירה את הדרך.‬

480
00:29:58,959 --> 00:30:00,084
‫המפתח לא מסתובב.‬

481
00:30:00,959 --> 00:30:02,584
‫זה לא המפתח הנכון.‬

482
00:30:09,793 --> 00:30:10,793
‫אפשר?‬

483
00:30:10,876 --> 00:30:11,918
‫בבקשה.‬

484
00:30:20,501 --> 00:30:22,209
‫מישהו החליף את המפתח.‬

485
00:30:27,793 --> 00:30:28,626
‫מי?‬

486
00:30:30,793 --> 00:30:31,668
‫אולי את.‬

487
00:30:36,501 --> 00:30:38,668
‫לא ענית לאימא על השאלה.‬

488
00:30:38,751 --> 00:30:41,084
‫איך ידעת שאבא ישן שם?‬

489
00:30:42,501 --> 00:30:45,043
‫מפני שזה היה חדר השינה שלנו.‬

490
00:30:47,959 --> 00:30:51,126
‫אני יודעת שהוא ישן בחדר למעלה איתך,‬

491
00:30:51,209 --> 00:30:54,584
‫אבל אני גם יודעת‬
‫שהוא ישן בחדר הזה כבר תקופה.‬

492
00:30:58,334 --> 00:30:59,209
‫את טועה.‬

493
00:31:00,501 --> 00:31:03,876
‫מרצ'לו קנה את הבית הזה‬
‫עוד כשהיינו מאורסים.‬

494
00:31:03,959 --> 00:31:05,584
‫הלכתי איתו לנוטריון.‬

495
00:31:06,626 --> 00:31:08,626
‫הוא קנה אותו מסבתא שלי.‬

496
00:31:09,543 --> 00:31:10,376
‫מה?‬

497
00:31:12,001 --> 00:31:13,043
‫זה היה הבית שלך?‬

498
00:31:13,126 --> 00:31:15,418
‫כן, במשך דורות.‬

499
00:31:15,501 --> 00:31:18,376
‫סבא-רבא שלי בחר את הטפט הזה.‬

500
00:31:18,459 --> 00:31:24,126
‫שמעתי שהדוגמה הזו חזרה לאופנה.‬

501
00:31:24,709 --> 00:31:26,293
‫אני לא השתכנעתי עדיין.‬

502
00:31:30,876 --> 00:31:32,209
‫הייתי צעירה מאוד.‬

503
00:31:34,293 --> 00:31:37,126
‫אבא שלכן היה מדריך הרכיבה שלי.‬

504
00:31:38,918 --> 00:31:39,751
‫מה?‬

505
00:31:40,584 --> 00:31:42,501
‫מדריך הרכיבה שלך?‬

506
00:31:48,959 --> 00:31:51,834
‫טוב, זה הבית שלי עכשיו, לא שלך.‬

507
00:31:51,918 --> 00:31:52,918
‫הוא גם לא שלך.‬

508
00:31:53,001 --> 00:31:54,168
‫למה לא?‬

509
00:31:54,251 --> 00:31:56,293
‫כי כשהמשטרה תעצור אותך,‬

510
00:31:57,126 --> 00:31:59,043
‫לא יהיה לך זמן ליהנות ממנו.‬

511
00:31:59,584 --> 00:32:02,376
‫בהנחה שנהנית ממנו אי פעם.‬

512
00:32:10,543 --> 00:32:11,376
‫ורוניקה.‬

513
00:32:12,543 --> 00:32:14,876
‫באת לכאן הרבה בתקופה האחרונה?‬

514
00:32:15,626 --> 00:32:17,459
‫לא. בכלל לא.‬

515
00:32:18,668 --> 00:32:21,668
‫את משקרת. הכלבים לא נבחו.‬

516
00:32:21,751 --> 00:32:22,876
‫מספיק עם הכלבים!‬

517
00:32:23,459 --> 00:32:26,959
‫אלה כלבים מעורבים, לא כלבי ציד.‬
‫אי אפשר להסתמך עליהם יותר מדי.‬

518
00:32:28,126 --> 00:32:30,793
‫כלבים הם כלבים. והם מכירים אותך.‬

519
00:32:32,834 --> 00:32:34,793
‫את בוודאי דודה אגוסטינה.‬

520
00:32:34,876 --> 00:32:40,876
‫רק מפני שלאחותי יש שתי בנות,‬
‫כולם חייבים לקרוא לי "דודה אגוסטינה"?‬

521
00:32:40,959 --> 00:32:45,834
‫אגוסטינה, בבקשה.‬
‫זה לא הזמן לשיחות מהסוג הזה.‬

522
00:32:46,334 --> 00:32:47,168
‫אימא.‬

523
00:32:50,918 --> 00:32:52,959
‫מרצ'לו סיפר לי עלייך.‬

524
00:32:53,793 --> 00:32:54,626
‫כן?‬

525
00:32:57,168 --> 00:33:00,001
‫ומה הוא סיפר לך? את זוכרת?‬

526
00:33:01,126 --> 00:33:02,168
‫הרבה דברים.‬

527
00:33:03,751 --> 00:33:07,334
‫הוא סיפר לך על הדבקות שלנו?‬

528
00:33:08,001 --> 00:33:09,418
‫החלפנו הרבה ספרים.‬

529
00:33:09,501 --> 00:33:13,126
‫יותר נכון לומר שאת נתת לו ספרים.‬

530
00:33:15,251 --> 00:33:17,543
‫הסיפור של שיחת הטלפון לא נשמע לי אמין.‬

531
00:33:18,126 --> 00:33:19,709
‫למה שאשקר?‬

532
00:33:20,459 --> 00:33:22,376
‫כדי שיהיה לך תירוץ לבוא לכאן.‬

533
00:33:23,043 --> 00:33:24,793
‫עם מי יש לי העונג לדבר?‬

534
00:33:24,876 --> 00:33:27,001
‫אספוסיטו מריה קונצ'טה.‬

535
00:33:27,709 --> 00:33:28,959
‫העוזרת החדשה.‬

536
00:33:29,043 --> 00:33:32,376
‫האם העוזרות מקבלות את פני האורחים?‬

537
00:33:35,334 --> 00:33:38,043
‫ביום כמו היום,‬
‫רופפנו קצת את הגינונים הרשמיים.‬

538
00:33:38,126 --> 00:33:40,501
‫גבירותיי, היה לי לעונג.‬

539
00:33:40,584 --> 00:33:43,168
‫הלוואי שיכולתי לפגוש אתכן בנסיבות אחרות.‬

540
00:33:44,001 --> 00:33:45,418
‫נתראה בלוויה.‬

541
00:33:49,376 --> 00:33:50,709
‫לא, את לא יכולה ללכת.‬

542
00:33:54,959 --> 00:33:55,793
‫למה לא?‬

543
00:33:55,876 --> 00:33:58,084
‫כי גם את חשודה.‬

544
00:33:59,334 --> 00:34:00,168
‫חמוד.‬

545
00:34:15,376 --> 00:34:16,751
‫החשודה נשארת.‬

546
00:34:17,501 --> 00:34:20,251
‫לפחות עד תום הסערה.‬

547
00:34:26,251 --> 00:34:28,876
‫אכין את ארוחת הצוהריים.‬
‫-תני לי את ה"מינג".‬

548
00:34:42,501 --> 00:34:43,918
‫מי יכול להיות הרוצח?‬

549
00:34:46,084 --> 00:34:48,001
‫האישה שאינה שבורת לב במיוחד?‬

550
00:34:51,751 --> 00:34:53,293
‫המורדת הקטנה?‬

551
00:34:55,501 --> 00:34:57,168
‫הבכורה המסורה?‬

552
00:35:00,126 --> 00:35:04,543
‫או החמות השתיינית והקמצנית?‬
‫-אני לא קמצנית.‬

553
00:35:07,251 --> 00:35:09,626
‫או אולי הגיסה, הרווקה הזקנה?‬

554
00:35:11,501 --> 00:35:12,959
‫או המאהבת לשעבר?‬

555
00:35:15,084 --> 00:35:16,834
‫או העוזרת החדשה?‬

556
00:35:17,751 --> 00:35:19,793
‫או העוזרת החדשה…‬

557
00:35:19,876 --> 00:35:23,209
‫גם את חשודה, ורוניקה, כמו כולן.‬

558
00:35:23,709 --> 00:35:26,168
‫את שוכחת שהגעתי לכאן לפני זמן קצר.‬

559
00:35:27,001 --> 00:35:30,293
‫אז מה? ייתכן שחזרת כדי לשטות בנו.‬

560
00:35:31,751 --> 00:35:33,501
‫בכל מקרה, אין לי ספק.‬

561
00:35:34,001 --> 00:35:35,501
‫הרוצחת היא אחת מכן.‬

562
00:35:35,584 --> 00:35:37,793
‫גברתי הבלשית, את שוכחת אדם אחד.‬

563
00:35:37,876 --> 00:35:39,168
‫את מי?‬

564
00:35:40,376 --> 00:35:41,251
‫את עצמך.‬

565
00:35:41,876 --> 00:35:42,709
‫אני?‬

566
00:35:43,209 --> 00:35:45,834
‫אני מבינה שקשה לך‬
‫לראות את עצמך כאחת מאיתנו.‬

567
00:35:45,918 --> 00:35:50,293
‫את מתחקרת אותנו כבר שעות.‬
‫אבל אם אנחנו חשודות, גם את חשודה.‬

568
00:35:50,876 --> 00:35:52,251
‫אני רק הגעתי הבוקר.‬

569
00:35:53,418 --> 00:35:55,418
‫ייתכן שחזרת כדי לשטות בנו.‬

570
00:35:58,001 --> 00:36:00,209
‫היית כאן הערב, נכון, אחותי היקרה?‬

571
00:36:03,543 --> 00:36:04,543
‫בחדר של אבא.‬

572
00:36:05,668 --> 00:36:06,834
‫לא, על מה את מדברת?‬

573
00:36:06,918 --> 00:36:10,334
‫שמעתי אותך מאחורי הדלת.‬
‫זה היה בסביבות שלוש לפנות בוקר.‬

574
00:36:13,293 --> 00:36:15,043
‫סוזאנה, זה נכון?‬

575
00:36:20,376 --> 00:36:22,834
‫כן, זה נכון. הייתי כאן.‬

576
00:36:22,918 --> 00:36:25,376
‫אבל לא הרגתי אותו.‬
‫איך את יכולה לחשוב כזה דבר?‬

577
00:36:25,459 --> 00:36:27,876
‫היית כאן? אבל למה?‬

578
00:36:28,584 --> 00:36:30,168
‫ולמה העמדת פנים שרק הגעת?‬

579
00:36:30,251 --> 00:36:33,043
‫לא יודעת. חשבתי שזו תוכנית טובה.‬

580
00:36:33,126 --> 00:36:36,084
‫לרצוח אותו? ולהתחמק מעונש?‬
‫-לא, דודה.‬

581
00:36:36,168 --> 00:36:39,668
‫כדי שאוכל לדבר עם אבא בשקט,‬
‫בלי לערב אף אחת מכן.‬

582
00:36:39,751 --> 00:36:41,084
‫זה מגוחך!‬

583
00:36:41,168 --> 00:36:44,626
‫זה לא מגוחך, אימא!‬
‫את יודעת שהפרטיות היא מצרך נדיר כאן.‬

584
00:36:44,709 --> 00:36:48,584
‫אבל אנחנו משפחה. ואנחנו קרובים מאוד.‬

585
00:36:48,668 --> 00:36:51,459
‫ובני משפחה מספרים זה לזה הכול.‬

586
00:36:51,543 --> 00:36:52,793
‫זה לא צריך להיות כך.‬

587
00:36:53,543 --> 00:36:56,209
‫אם כל אחד היה שומר דברים לעצמו,‬

588
00:36:56,293 --> 00:36:58,209
‫בלי להעמיס הכול על אחרים,‬

589
00:36:58,293 --> 00:37:00,918
‫משפחות היו הרבה יותר נעימות.‬

590
00:37:04,918 --> 00:37:07,668
‫טוב. מה רצית לספר לו?‬

591
00:37:09,918 --> 00:37:12,543
‫הייתי זקוקה לעצתו.‬

592
00:37:13,501 --> 00:37:17,084
‫ולמצוא דרך לספר לך. הוא לא סיפר לך, נכון?‬

593
00:37:17,168 --> 00:37:19,709
‫לא, הוא לא סיפר לי. הוא מת.‬

594
00:37:24,918 --> 00:37:27,418
‫בקיצור, סוזאנה, את מתכוונת לספר לי?‬

595
00:37:29,668 --> 00:37:31,543
‫כן. סליחה.‬

596
00:37:33,001 --> 00:37:34,834
‫אני לא יודעת…‬

597
00:37:43,126 --> 00:37:45,168
‫תפתחי את המתנה.‬
‫-אבל עדיין לא חצות.‬

598
00:37:45,251 --> 00:37:46,084
‫דודה.‬

599
00:37:49,334 --> 00:37:51,543
‫אז אתן אומרות ש…‬

600
00:37:51,626 --> 00:37:57,043
‫רצח או לא רצח, זה עדיין ערב חג המולד.‬
‫וצריך לקיים את המסורת?‬

601
00:38:01,834 --> 00:38:03,251
‫מרצ'לו מצפה לתינוק.‬

602
00:38:03,334 --> 00:38:04,668
‫לא איתי.‬

603
00:38:04,751 --> 00:38:06,168
‫וגם לא איתי.‬

604
00:38:06,251 --> 00:38:07,751
‫אז עם מי?‬
‫-אימא.‬

605
00:38:07,834 --> 00:38:08,668
‫איתי?‬

606
00:38:08,751 --> 00:38:10,376
‫לא, אימא…‬
‫-לא.‬

607
00:38:10,459 --> 00:38:11,626
‫אני בהיריון.‬

608
00:38:12,334 --> 00:38:13,501
‫את בהיריון?‬

609
00:38:15,418 --> 00:38:16,251
‫כן.‬

610
00:38:16,334 --> 00:38:17,709
‫אוי, לא.‬

611
00:38:19,376 --> 00:38:21,709
‫איזה יום מחורבן.‬

612
00:38:24,293 --> 00:38:26,501
‫ארוחת הצוהריים מוכנה. שאגיש אותה?‬

613
00:38:27,793 --> 00:38:30,001
‫מריה, עדיין לא חג המולד.‬

614
00:38:31,293 --> 00:38:34,918
‫ואין לנו מה לחגוג.‬
‫-אבל אנחנו לא חוגגים.‬

615
00:38:35,001 --> 00:38:39,084
‫אנחנו מכבדים את זכרו של אדון מרצ'לו‬
‫בארוחה שהוא ביקש ממני להכין.‬

616
00:38:39,168 --> 00:38:42,584
‫מכיוון שמרצ'לו מת, כמובן שצריך לחגוג היום.‬

617
00:38:43,376 --> 00:38:44,418
‫שנתחיל?‬

618
00:38:46,584 --> 00:38:47,959
‫בסדר, בואו נתחיל.‬

619
00:38:51,084 --> 00:38:52,626
‫סלט אוליבייה.‬

620
00:39:06,793 --> 00:39:11,418
‫זה טעים, אבל קצת מכביד על הבטן.‬

621
00:39:12,376 --> 00:39:13,209
‫ממש נחמד.‬

622
00:39:13,293 --> 00:39:14,543
‫מעודן.‬

623
00:39:16,209 --> 00:39:18,293
‫קוקטייל חסילונים.‬

624
00:39:28,293 --> 00:39:30,251
‫רביולי דלעת.‬

625
00:39:30,751 --> 00:39:32,543
‫איזה יופי!‬

626
00:39:34,459 --> 00:39:35,334
‫נכון?‬

627
00:39:41,626 --> 00:39:42,543
‫מצוין.‬

628
00:39:43,126 --> 00:39:46,834
‫שליו צלוי ברוטב מוסטרדה די קרמונה.‬

629
00:40:04,251 --> 00:40:05,084
‫אלוהים.‬

630
00:40:08,626 --> 00:40:09,543
‫בואו נרים כוסית.‬

631
00:40:14,668 --> 00:40:16,209
‫הכול היה מצוין.‬

632
00:40:17,918 --> 00:40:19,043
‫כל הכבוד.‬

633
00:40:20,168 --> 00:40:21,334
‫תודה, גברתי.‬

634
00:40:21,418 --> 00:40:23,251
‫איפה למדת לבשל ככה?‬

635
00:40:24,084 --> 00:40:26,001
‫מסבתא שלי, מספרים.‬

636
00:40:26,084 --> 00:40:27,043
‫זה מרגיע אותי.‬

637
00:40:27,959 --> 00:40:31,126
‫לא קשה לך להיות תקועה כאן,‬

638
00:40:31,209 --> 00:40:32,668
‫רחוק מכולם?‬

639
00:40:33,626 --> 00:40:34,459
‫לא.‬

640
00:40:35,876 --> 00:40:36,918
‫לא היה לי קשה.‬

641
00:40:39,459 --> 00:40:40,376
‫אני מבינה.‬

642
00:40:41,793 --> 00:40:44,418
‫את מבינה? מה יש פה להבין?‬

643
00:40:44,501 --> 00:40:47,459
‫טוב, ברור שהיא לא עבדה כאן בשבילך.‬

644
00:40:48,376 --> 00:40:50,043
‫היו לה סיבות אחרות.‬

645
00:40:55,376 --> 00:40:56,418
‫כן, זה נכון.‬

646
00:40:57,209 --> 00:40:58,543
‫הייתי כאן למענו.‬

647
00:41:00,168 --> 00:41:01,959
‫אבל עכשיו כשמרצ'לו איננו,‬

648
00:41:03,751 --> 00:41:04,876
‫מוטב שאעזוב.‬

649
00:41:05,959 --> 00:41:07,001
‫סלחו לי.‬

650
00:41:11,834 --> 00:41:14,043
‫אני חוששת שאני לא מבינה.‬

651
00:41:16,043 --> 00:41:18,209
‫זאת אומרת שהיא ומרצ'לו…‬

652
00:41:21,834 --> 00:41:24,501
‫אלוהים, היא שוב איבדה את ההכרה.‬
‫-דודה.‬

653
00:41:24,584 --> 00:41:26,293
‫איזו מעצבנת.‬

654
00:41:34,834 --> 00:41:37,001
‫לא הייתי מנחשת לעולם.‬

655
00:41:38,251 --> 00:41:39,376
‫הסתרתם את זה היטב.‬

656
00:41:41,418 --> 00:41:42,793
‫אני מופתעת רק מדבר אחד.‬

657
00:41:44,709 --> 00:41:46,584
‫את אישה רגילה כל כך.‬

658
00:41:49,209 --> 00:41:51,543
‫אולי נמאס לו מנשים יוצאות מן הכלל.‬

659
00:41:54,709 --> 00:41:57,126
‫אני מתארת לעצמי שהוא שילם לך.‬

660
00:42:00,876 --> 00:42:04,001
‫כל מחשבה שיש לך עוסקת בכסף.‬

661
00:42:04,584 --> 00:42:05,459
‫בכל אופן, לא.‬

662
00:42:06,168 --> 00:42:08,793
‫אולי תופתעי לשמוע, אבל נהניתי לשכב איתו.‬

663
00:42:12,376 --> 00:42:13,209
‫טוב.‬

664
00:42:13,876 --> 00:42:18,709
‫אצטרך לומר למשטרה שנפגשת עם מישהו בלילות,‬
‫ושכולם ידעו.‬

665
00:42:18,793 --> 00:42:22,834
‫ואני אצטרך לספר למשטרה‬
‫שגם את נפגשת עם מישהו בלילות,‬

666
00:42:22,918 --> 00:42:24,126
‫ואף אחד לא ידע.‬

667
00:42:25,959 --> 00:42:30,001
‫תפסיקי להיאבק בי. בכל זאת, זה התאים גם לך.‬

668
00:42:31,376 --> 00:42:32,418
‫מה זאת אומרת?‬

669
00:42:34,001 --> 00:42:36,626
‫עשיתי את מה שאת כבר לא רצית לעשות.‬

670
00:42:37,376 --> 00:42:38,626
‫לא עם מרצ'לו, לפחות.‬

671
00:42:57,043 --> 00:42:58,751
‫למה נתת לה ללכת?‬

672
00:42:58,834 --> 00:43:00,459
‫היא עשויה להיות הרוצחת.‬

673
00:43:01,376 --> 00:43:03,043
‫לאן את חושבת שהיא הולכת?‬

674
00:43:03,126 --> 00:43:05,751
‫יש סערה בחוץ. היא תחזור.‬

675
00:43:11,168 --> 00:43:12,001
‫מי זה?‬

676
00:43:14,501 --> 00:43:15,334
‫לאט לאט.‬

677
00:43:17,084 --> 00:43:17,959
‫מריה.‬

678
00:43:22,459 --> 00:43:23,626
‫השער.‬

679
00:43:23,709 --> 00:43:26,543
‫מישהו נעל אותו עם שרשרת גדולה.‬

680
00:43:26,626 --> 00:43:27,793
‫אנחנו אסירות כאן.‬

681
00:43:29,084 --> 00:43:30,376
‫אימא.‬
‫-אלוהים אדירים!‬

682
00:43:31,126 --> 00:43:33,001
‫כמו בספרי מסתורין.‬

683
00:43:33,876 --> 00:43:35,709
‫יש בינינו רוצחת.‬

684
00:43:36,959 --> 00:43:40,543
‫אבל מה שעוזר לה להסתתר‬
‫הוא שגם האחרות משקרות,‬

685
00:43:41,209 --> 00:43:43,543
‫מסיבות שאינן קשורות לפשע.‬

686
00:43:44,959 --> 00:43:47,334
‫אז כדי לגלות מי עשתה את זה,‬

687
00:43:48,084 --> 00:43:50,543
‫נצטרך שכולן יצטרכו לחשוף את הסודות שלהן.‬

688
00:43:51,709 --> 00:43:52,834
‫מי רוצה להתחיל?‬

689
00:43:55,834 --> 00:43:58,501
‫טוב, אני חשפתי את הסוד שלי, נכון?‬
‫-גם אני.‬

690
00:43:59,043 --> 00:43:59,876
‫גם אני.‬

691
00:44:01,293 --> 00:44:02,751
‫אז אני אדבר.‬

692
00:44:07,126 --> 00:44:08,584
‫אבל זה לא הסוד שלי.‬

693
00:44:10,251 --> 00:44:12,209
‫זה הסוד של אגוסטינה.‬

694
00:44:13,793 --> 00:44:14,626
‫מה?‬

695
00:44:16,459 --> 00:44:17,793
‫אני מאמינה שזה שלך.‬

696
00:44:19,751 --> 00:44:22,959
‫או שאולי כתבת אותו למרצ'לו.‬

697
00:44:24,668 --> 00:44:27,543
‫היא השאירה את המכתב הזה בספר שנתנה לו.‬

698
00:44:27,626 --> 00:44:29,293
‫כאילו שהוא אי פעם קרא משהו.‬

699
00:44:29,918 --> 00:44:33,251
‫הוא נתן את הספר לי מבלי לפתוח אותו.‬

700
00:44:33,334 --> 00:44:35,709
‫הוא אפילו לא ידע שיש בפנים מכתב.‬

701
00:44:36,751 --> 00:44:38,626
‫אז מרצ'לו מעולם לא קרא את המכתב שלי?‬

702
00:44:38,709 --> 00:44:40,251
‫הוא קרא.‬

703
00:44:40,334 --> 00:44:43,543
‫אני נתתי לו אותו, וזה הצחיק אותו מאוד.‬

704
00:44:44,251 --> 00:44:45,084
‫הצחיק אותו?‬

705
00:44:46,001 --> 00:44:48,876
‫יקירתי, מרצ'לו היה אדם נאה.‬

706
00:44:48,959 --> 00:44:52,043
‫מקסים, מושך…‬

707
00:44:53,209 --> 00:44:55,168
‫אבל היה לו טקט של גניקולוג.‬

708
00:44:55,251 --> 00:44:58,376
‫אז, דודה… זו לא הייתה בדיוק אהבה אפלטונית.‬

709
00:44:58,459 --> 00:45:00,959
‫תתביישי לך. רצית לקחת מאיתנו את אבא.‬

710
00:45:01,043 --> 00:45:03,376
‫מה פתאום! לא.‬

711
00:45:04,001 --> 00:45:06,459
‫הלכתי לחדרו אתמול בלילה…‬

712
00:45:07,251 --> 00:45:09,793
‫כדי לומר לו שאני מתביישת במה שכתבתי לו.‬

713
00:45:09,876 --> 00:45:11,543
‫הלכתי לחדר שלו?‬

714
00:45:11,626 --> 00:45:12,459
‫כן.‬

715
00:45:14,334 --> 00:45:18,376
‫כדי לבקש ממנו לשכוח את המילים‬
‫הבלתי הולמות.‬

716
00:45:18,959 --> 00:45:21,918
‫מתי זה היה?‬
‫לפני או אחרי תה הצמחים של מריה?‬

717
00:45:23,668 --> 00:45:24,543
‫אני לא יודעת.‬

718
00:45:25,876 --> 00:45:28,126
‫אולי לפני. לא ראיתי את המגש.‬

719
00:45:28,209 --> 00:45:30,751
‫ואת מצפה שנאמין לך?‬
‫-כן.‬

720
00:45:32,209 --> 00:45:33,584
‫זו האמת.‬

721
00:45:40,501 --> 00:45:44,251
‫אני לא יכולה לנשום. אימא, הכדורים שלי!‬

722
00:45:44,334 --> 00:45:45,459
‫איפה הכדורים שלה?‬

723
00:45:45,543 --> 00:45:47,584
‫הם בקופסה על השידה שליד המיטה שלה.‬

724
00:45:47,668 --> 00:45:50,043
‫זו קופסה גדולה, היא תמיד שם. מהר.‬

725
00:45:53,876 --> 00:45:54,751
‫קדימה.‬

726
00:45:55,584 --> 00:45:56,626
‫מרגריטה.‬
‫-כן?‬

727
00:45:56,709 --> 00:45:59,751
‫סלחי לי.‬
‫-זה בסדר, אל תדאגי.‬

728
00:46:01,126 --> 00:46:02,584
‫אם אמות…‬

729
00:46:02,668 --> 00:46:05,959
‫לא תמותי, תאמיני לי.‬
‫יהיה לך עוד מספיק זמן להעיק עליי.‬

730
00:46:06,043 --> 00:46:08,251
‫הכדורים בדרך או לא?‬

731
00:46:10,501 --> 00:46:12,918
‫הם לא שם.‬
‫-מה? הם תמיד שם!‬

732
00:46:13,001 --> 00:46:17,168
‫הקופסה לא שם. אני לא יודעת.‬
‫-לעזאזל.‬

733
00:46:18,501 --> 00:46:20,626
‫אני אלך.‬
‫-אימא!‬

734
00:46:20,709 --> 00:46:21,626
‫אימא!‬

735
00:46:23,876 --> 00:46:25,709
‫נס של חג המולד.‬

736
00:46:25,793 --> 00:46:26,668
‫הינה הם!‬

737
00:46:28,126 --> 00:46:30,084
‫סבתא!‬
‫-כן, אני יכולה ללכת.‬

738
00:46:31,043 --> 00:46:33,918
‫אבל אני כל כך עייפה.‬

739
00:46:42,709 --> 00:46:45,501
‫איפה מצאת אותם? חיפשתי בכל החדרים.‬

740
00:46:45,584 --> 00:46:48,584
‫מצאתי אותם בחדר של אימא, מתחת למיטה שלה.‬

741
00:46:50,043 --> 00:46:52,584
‫מה? מתחת למיטה שלי?‬
‫-מרגריטה!‬

742
00:46:52,668 --> 00:46:55,209
‫אחות יקרה, אני מבינה.‬

743
00:46:55,293 --> 00:46:57,834
‫אם ניסית להרגני בוודאי, יש לכך סיבות רבות.‬

744
00:46:57,918 --> 00:46:59,418
‫תפסיקי!‬

745
00:47:00,334 --> 00:47:03,959
‫טוב, מישהו כאן מנסה להפליל אותי.‬

746
00:47:07,751 --> 00:47:08,751
‫למה את מסתכלת עליי?‬

747
00:47:09,334 --> 00:47:11,793
‫אני לא חושבת שאחת מהבנות שלי, או אימא שלי‬

748
00:47:11,876 --> 00:47:14,876
‫יסכנו את חייה של אגוסטינה‬

749
00:47:14,959 --> 00:47:16,418
‫רק כדי להפליל אותי.‬

750
00:47:17,001 --> 00:47:20,293
‫אנחנו משפחה, נכון? למרות הכול.‬

751
00:47:21,918 --> 00:47:23,001
‫ומריה…‬

752
00:47:23,084 --> 00:47:26,751
‫היא כבר לקחה את בעלי,‬
‫אני בטוחה שהיא רוצה לפגוע בי עוד.‬

753
00:47:26,834 --> 00:47:27,959
‫בהחלט לא, גברתי.‬

754
00:47:29,584 --> 00:47:30,418
‫אז…‬

755
00:47:32,001 --> 00:47:33,334
‫רק אני נשארתי.‬

756
00:47:34,418 --> 00:47:36,334
‫כן, רק את נשארת.‬

757
00:47:36,418 --> 00:47:39,793
‫ואני חושבת שאת יודעת‬
‫שמרצ'לו רצה להזכיר אותך בצוואה שלו.‬

758
00:47:40,543 --> 00:47:43,334
‫לא. לא ידעתי.‬

759
00:47:43,418 --> 00:47:45,001
‫היא ידעה.‬

760
00:47:46,459 --> 00:47:49,626
‫אתמול בלילה היית כאן. שמעתי אותך.‬
‫דיברתם על זה.‬

761
00:47:50,334 --> 00:47:53,084
‫כשחזרתי לקחת את ספל התה,‬

762
00:47:53,584 --> 00:47:55,834
‫שמעתי אותם מדברים ולא נכנסתי.‬

763
00:47:56,584 --> 00:48:00,043
‫אני מצטערת, אבל את‬
‫היית האדם האחרון שראה אותו בין החיים.‬

764
00:48:00,626 --> 00:48:02,626
‫זה נכון. הייתי כאן.‬

765
00:48:03,459 --> 00:48:04,668
‫אבל לא רצחתי אותו.‬

766
00:48:05,376 --> 00:48:07,459
‫רק את יכולה להרוויח מכך שאשלח לכלא.‬

767
00:48:08,043 --> 00:48:12,584
‫לדעתי, מפני שידעת‬
‫שמרצ'לו רוצה לכלול אותי בצוואה,‬

768
00:48:13,376 --> 00:48:16,584
‫עצרת אותו רגע לפני שעשה זאת.‬

769
00:48:18,209 --> 00:48:19,918
‫לא, זה לא נכון.‬

770
00:48:20,584 --> 00:48:24,209
‫לא ידעתי אם הוא כבר נפגש עם הנוטריון שלו.‬

771
00:48:25,126 --> 00:48:28,209
‫אז אם הוא שינה את הצוואה, ‬
‫אני החשודה העיקרית.‬

772
00:48:28,709 --> 00:48:32,709
‫אבל אם הוא לא שינה אותה,‬
‫את החשודה העיקרית.‬

773
00:48:34,334 --> 00:48:36,751
‫מי יכול לדעת על זה?‬

774
00:48:37,376 --> 00:48:40,584
‫אני יודעת.‬
‫הוא סיפר לי אתמול בלילה.‬

775
00:48:43,793 --> 00:48:47,334
‫הוא עדיין לא שינה את הצוואה שלו.‬
‫כשסיפרתי לו על התינוק,‬

776
00:48:47,418 --> 00:48:49,668
‫הוא אמר שטוב שסיפרתי לו,‬

777
00:48:49,751 --> 00:48:53,126
‫מפני שיש לו היום פגישה  עם הנוטריון‬
‫והוא יכלול את הילד שלי בצוואה.‬

778
00:48:54,293 --> 00:48:55,251
‫יפה מאוד.‬

779
00:48:57,209 --> 00:49:00,876
‫את מוצאת את קופסת התרופות של דודה אגוסטינה‬
‫מתחת למיטה שלי.‬

780
00:49:01,376 --> 00:49:05,251
‫את יודעת על הנוטריון. את מנסה לנקום בי?‬

781
00:49:06,251 --> 00:49:10,376
‫לא, אימא. אני רק אומרת את האמת.‬
‫-אני לא חושבת כך.‬

782
00:49:10,459 --> 00:49:13,626
‫ואיזו דרך אלגנטית להסיר מעליך את החשד,‬

783
00:49:13,709 --> 00:49:16,793
‫לומר שהיום אבא שלך‬
‫התכוון להגדיל את הנתח שלך בירושה.‬

784
00:49:16,876 --> 00:49:20,043
‫לא אכפת לי מהכסף.‬
‫-אה, לא?‬

785
00:49:20,126 --> 00:49:21,959
‫ומי יתמוך בתינוק שלך?‬

786
00:49:23,251 --> 00:49:27,584
‫אני לא רואה גבר לצידך, נכון?‬
‫או שאולי הוא פשוט בלתי נראה?‬

787
00:49:27,668 --> 00:49:32,751
‫תפסיקי להטיח בה האשמות.‬
‫אותו הדבר קרה גם לך.‬

788
00:49:32,834 --> 00:49:34,793
‫אימא, על מה את מדברת? את שתויה?‬

789
00:49:35,668 --> 00:49:39,043
‫את לא זוכרת שכשפגשת את הבחור הגבוה ההוא…‬

790
00:49:40,918 --> 00:49:41,793
‫אימא!‬

791
00:49:42,376 --> 00:49:43,543
‫זהו זה.‬

792
00:49:44,876 --> 00:49:47,126
‫בלתי אפשרי להרחיק אותה מהאלכוהול.‬

793
00:49:48,459 --> 00:49:50,293
‫היא אמרה שהיא עייפה מאוד.‬

794
00:50:02,084 --> 00:50:04,084
‫אה, טוב…‬

795
00:50:05,334 --> 00:50:06,543
‫אימא.‬
‫-כן?‬

796
00:50:08,501 --> 00:50:10,709
‫מה זאת אומרת שזה קרה לך גם?‬

797
00:50:11,251 --> 00:50:14,043
‫לא, זה חסר משמעות.‬

798
00:50:14,126 --> 00:50:18,376
‫לא צריך להקשיב לסבתא כשהיא פיכחת,‬
‫ובוודאי שלא כשהיא מבוסמת.‬

799
00:50:18,459 --> 00:50:19,293
‫אימא.‬

800
00:50:20,418 --> 00:50:21,959
‫אין מה לדעת.‬

801
00:50:22,043 --> 00:50:25,418
‫השאלה היא לא מתי אימא הרתה אותך,‬

802
00:50:26,376 --> 00:50:27,293
‫אלא עם מי.‬

803
00:50:27,376 --> 00:50:28,959
‫קטרינה, על מה את מקשקשת?‬

804
00:50:29,043 --> 00:50:30,918
‫למה? זה לא נכון?‬

805
00:50:33,251 --> 00:50:34,209
‫אבא…‬

806
00:50:35,626 --> 00:50:36,834
‫לא היה אבא שלי?‬

807
00:50:53,084 --> 00:50:54,168
‫אבא ידע את זה?‬

808
00:50:56,751 --> 00:50:57,918
‫בוודאי שהוא ידע.‬

809
00:50:59,751 --> 00:51:04,376
‫הכרנו כשהייתי בחודש השלישי להיריון,‬
‫ונישאנו זמן קצר לאחר מכן.‬

810
00:51:05,126 --> 00:51:06,376
‫למה הוא עשה כזה דבר?‬

811
00:51:10,709 --> 00:51:12,626
‫אני מניחה שמפני שהייתי יפה מאוד.‬

812
00:51:15,168 --> 00:51:19,251
‫טוב, לסבא שלך היה הרבה מאוד כסף בזמנו,‬

813
00:51:19,334 --> 00:51:22,834
‫ואבא היה זקוק לנדוניה יפה‬
‫כדי לקנות את בית חלומותיו.‬

814
00:51:27,376 --> 00:51:29,084
‫אבל הוא היה אבא טוב.‬

815
00:51:30,959 --> 00:51:32,834
‫הוא אהב אותך כאילו שהיית בתו האמיתית.‬

816
00:51:32,918 --> 00:51:35,876
‫הוא מעולם לא העניק לך יחס שונה‬
‫מזה שהעניק לקטרינה.‬

817
00:51:37,126 --> 00:51:39,501
‫אולי זו הסיבה שתמיד נכנעתי לכל גחמותיו.‬

818
00:51:41,626 --> 00:51:44,084
‫אז אבי האמיתי…‬

819
00:51:44,709 --> 00:51:45,584
‫מי הוא?‬

820
00:51:49,501 --> 00:51:50,668
‫האהבה הראשונה שלי.‬

821
00:51:52,293 --> 00:51:53,209
‫אומברטו.‬

822
00:51:56,209 --> 00:51:57,584
‫הוא מת בתאונה.‬

823
00:52:00,376 --> 00:52:02,668
‫אין יום שעובר בלי שאני חושבת עליו.‬

824
00:52:04,709 --> 00:52:06,584
‫במיוחד כשאת עומדת לנגד עיניי.‬

825
00:52:07,168 --> 00:52:10,293
‫כשאת מחייכת, את דומה לו כל כך.‬

826
00:52:13,709 --> 00:52:14,543
‫אז…‬

827
00:52:15,918 --> 00:52:17,709
‫מעציב אותך להסתכל עליי?‬

828
00:52:18,626 --> 00:52:20,918
‫לא, בכלל לא.‬

829
00:52:21,459 --> 00:52:23,668
‫את ההוכחה החיה לאהבה שלנו.‬

830
00:52:31,293 --> 00:52:34,751
‫כשנכנסת לחדר שלי, חיפשת מתחת למיטה.‬

831
00:52:34,834 --> 00:52:35,668
‫כן.‬

832
00:52:36,209 --> 00:52:37,668
‫כן, ראיתי את המזוודות.‬

833
00:52:40,834 --> 00:52:42,501
‫התכוונת לעזוב?‬

834
00:52:44,626 --> 00:52:47,418
‫טוב, חיכיתי לרגע הנכון.‬

835
00:52:48,793 --> 00:52:50,876
‫אבל התכוונתי לחכות עד סוף החגים.‬

836
00:53:05,251 --> 00:53:06,793
‫את תשברי את השיער.‬

837
00:53:06,876 --> 00:53:07,709
‫אלוהים.‬

838
00:53:08,626 --> 00:53:11,251
‫שיישבר. הוא ממילא יבש כמו קש.‬

839
00:53:12,251 --> 00:53:15,584
‫קש!‬

840
00:53:19,793 --> 00:53:21,126
‫אני בודדה כל כך.‬

841
00:53:22,459 --> 00:53:25,084
‫את לא בודדה. יש לך את המשפחה שלך.‬

842
00:53:25,876 --> 00:53:27,251
‫ממש משפחה מקסימה.‬

843
00:53:30,209 --> 00:53:33,418
‫אני מעדיפה לחיות בלי לב.‬
‫לפחות לא הייתי סובלת כך.‬

844
00:53:34,793 --> 00:53:37,334
‫אפילו סוזאנה מנוסה יותר ממני.‬

845
00:53:38,376 --> 00:53:43,251
‫עכשיו רק קטרינה נותרה.‬
‫בקרוב אהיה הבתולה האחרונה בחבורה.‬

846
00:53:47,876 --> 00:53:49,918
‫איך מפתים גבר?‬

847
00:53:51,334 --> 00:53:52,334
‫איך עושים את זה?‬

848
00:53:52,834 --> 00:53:54,168
‫מריה, תוכלי ללמד אותי?‬

849
00:53:55,626 --> 00:53:58,043
‫לא קשה לפתות גבר.‬

850
00:53:58,584 --> 00:54:01,626
‫החלק המאתגר הוא לדאוג‬
‫שחייך לא ייסובו סביבו.‬

851
00:54:02,126 --> 00:54:03,043
‫כמובן.‬

852
00:54:04,334 --> 00:54:06,293
‫אבל הייתי חושבת על זה בהמשך.‬

853
00:54:07,126 --> 00:54:10,626
‫כרגע אני רוצה לפתור את הבעיה הבסיסית יותר.‬

854
00:54:12,626 --> 00:54:16,043
‫את חייבת לצאת לבלות.‬
‫את תמיד כלואה כאן.‬

855
00:54:16,126 --> 00:54:17,001
‫נכון.‬

856
00:54:18,751 --> 00:54:19,834
‫לאן כדאי לי ללכת?‬

857
00:54:20,668 --> 00:54:21,709
‫צאי להליכה.‬

858
00:54:22,251 --> 00:54:25,793
‫תירשמי לקורס. שיעורי צרפתית, שיעורי ריקוד…‬

859
00:54:25,876 --> 00:54:29,209
‫מקום שבו תוכלי להכיר מישהו.‬

860
00:54:29,959 --> 00:54:32,834
‫איפה עוד תמצאי חבר?‬

861
00:54:34,668 --> 00:54:37,334
‫כאן.‬
‫-בדיוק. וזה לא רעיון טוב.‬

862
00:54:37,418 --> 00:54:38,876
‫לא, זה לא רעיון טוב.‬

863
00:54:42,001 --> 00:54:44,043
‫אבל אף אחד לא מסתכל עליי.‬

864
00:54:44,126 --> 00:54:47,709
‫אין לי את הקסם החמקמק המכונה "חן".‬

865
00:54:50,251 --> 00:54:51,334
‫אני לא מסכימה.‬

866
00:54:52,751 --> 00:54:54,959
‫את פשוט לא יודעת איך למכור את עצמך.‬

867
00:54:55,043 --> 00:54:55,959
‫באמת?‬

868
00:54:57,501 --> 00:54:58,751
‫טוב, אני לא יודעת.‬

869
00:55:00,084 --> 00:55:01,751
‫זה לא כמו בספרים,‬

870
00:55:01,834 --> 00:55:04,418
‫בהם האישה הכעורה מורידה את המשקפיים‬

871
00:55:04,501 --> 00:55:06,584
‫והופכת בבת אחת ליפהפייה.‬

872
00:55:07,376 --> 00:55:09,209
‫כשאני מורידה את המשקפיים…‬

873
00:55:17,043 --> 00:55:18,793
‫משקפיים או לא משקפיים…‬

874
00:55:20,001 --> 00:55:21,168
‫זה יותר…‬

875
00:55:21,959 --> 00:55:25,918
‫זה יותר עניין של חיוך, את מבינה?‬
‫חיוך נחמד, יציבה טובה…‬

876
00:55:27,668 --> 00:55:32,084
‫שכנוע. את חייבת להרגיש יפה, תמיד.‬
‫-תמיד.‬

877
00:55:32,168 --> 00:55:33,168
‫תמיד.‬

878
00:55:33,251 --> 00:55:34,084
‫תמיד.‬

879
00:55:36,251 --> 00:55:38,043
‫אפילו בטקס המיסה?‬

880
00:55:38,126 --> 00:55:40,501
‫במיוחד בטקס המיסה.‬

881
00:55:41,209 --> 00:55:44,209
‫מדוע, לדעתך, אנשים הולכים אליו?‬

882
00:55:45,418 --> 00:55:47,959
‫כדי להקשיב לכומר? לא.‬
‫-לא.‬

883
00:55:48,459 --> 00:55:49,543
‫הם הולכים כדי לצפות.‬

884
00:55:52,334 --> 00:55:53,793
‫טוב, האמת היא…‬

885
00:55:55,126 --> 00:55:57,959
‫שתמיד הרשיתי לעצמי להציץ קצת.‬

886
00:56:00,834 --> 00:56:02,084
‫את רואה?‬

887
00:56:03,251 --> 00:56:06,168
‫חייבים להתלבש בהידור‬
‫כשאנו מראים את עצמנו בפני האל.‬

888
00:56:07,001 --> 00:56:08,126
‫בהידור.‬

889
00:56:09,793 --> 00:56:11,918
‫תראי לי מה יש לך כאן.‬

890
00:56:16,376 --> 00:56:17,376
‫טוב…‬

891
00:56:18,959 --> 00:56:21,126
‫את חושבת שבתוך תוכי…‬

892
00:56:22,084 --> 00:56:24,251
‫יש פוטנציאל בלתי ממומש?‬

893
00:56:25,793 --> 00:56:26,793
‫הרבה ממנו.‬

894
00:56:27,418 --> 00:56:28,293
‫הרבה ממנו.‬

895
00:56:30,209 --> 00:56:31,501
‫הרבה ממנו.‬

896
00:56:32,626 --> 00:56:37,834
‫- לילות לבנים‬
‫פיודור דוסטוייבסקי -‬

897
00:56:47,084 --> 00:56:48,376
‫איפה ורוניקה?‬

898
00:56:50,793 --> 00:56:51,709
‫אני לא יודעת.‬

899
00:56:52,251 --> 00:56:55,084
‫לא ראיתי אותה כבר כמה זמן.‬
‫היא לא הייתה למעלה, איתכן?‬

900
00:56:55,168 --> 00:56:56,043
‫לא.‬

901
00:56:57,334 --> 00:56:58,709
‫אלוהים, היא ברחה?‬

902
00:57:00,334 --> 00:57:01,501
‫ידעתי שזו היא.‬

903
00:57:03,001 --> 00:57:05,334
‫אימא, זה התיק שלה.‬

904
00:57:10,251 --> 00:57:11,084
‫כן.‬

905
00:57:13,126 --> 00:57:14,209
‫חכי.‬

906
00:57:15,918 --> 00:57:18,376
‫תפתחי אותו, ותבדקי אם המפתח לחדר נמצא שם.‬

907
00:57:18,459 --> 00:57:19,834
‫אה, כן.‬
‫-קדימה.‬

908
00:57:21,501 --> 00:57:22,334
‫בשקט.‬

909
00:57:26,668 --> 00:57:28,834
‫אל תגעי בו. טביעות האצבעות יימחקו.‬

910
00:57:28,918 --> 00:57:30,168
‫מה זאת אומרת?‬

911
00:57:30,251 --> 00:57:31,876
‫לא יודעת, זה בא לי פתאום.‬

912
00:57:32,584 --> 00:57:33,834
‫ראית את זה?‬
‫-כן.‬

913
00:57:35,834 --> 00:57:37,001
‫דודה אגוסטינה.‬

914
00:57:41,876 --> 00:57:43,084
‫דודה אגוסטינה?‬

915
00:57:47,043 --> 00:57:49,584
‫קראו לי טינה.‬

916
00:57:58,168 --> 00:58:00,626
‫את נראית מדהים. מה עשית?‬

917
00:58:00,709 --> 00:58:02,918
‫נשים יודעות לחולל נסים.‬

918
00:58:03,001 --> 00:58:04,626
‫כן, שמנו לב.‬

919
00:58:05,918 --> 00:58:07,626
‫עשיתי עבודה טובה, נכון?‬

920
00:58:09,418 --> 00:58:10,501
‫כן.‬

921
00:58:11,251 --> 00:58:12,209
‫ממש טובה.‬

922
00:58:13,084 --> 00:58:15,293
‫אה, הינה את.‬

923
00:58:15,876 --> 00:58:17,084
‫לא הלכת.‬

924
00:58:17,626 --> 00:58:18,834
‫הייתי בשירותים.‬

925
00:58:18,918 --> 00:58:20,584
‫השארת כאן את התיק שלך.‬

926
00:58:21,918 --> 00:58:23,584
‫אני מניחה שאני בוטחת בכן.‬

927
00:58:24,168 --> 00:58:25,959
‫הצצנו בפנים.‬

928
00:58:26,043 --> 00:58:28,043
‫נו, באמת!‬

929
00:58:28,126 --> 00:58:30,584
‫כמה זמן נתתן לי תשומת לב? חצי דקה?‬

930
00:58:32,084 --> 00:58:33,459
‫ומה מצאתן?‬

931
00:58:34,001 --> 00:58:34,918
‫אקדח.‬

932
00:58:35,501 --> 00:58:36,501
‫אקדח?‬

933
00:58:38,501 --> 00:58:40,293
‫במי הייתי אמורה לירות?‬

934
00:58:40,376 --> 00:58:43,543
‫במרצ'לו, לדוגמה. אם לא היית מוצאת סכין.‬

935
00:58:43,626 --> 00:58:47,501
‫לא נגעתי באקדח מעולם.‬
‫לא ימצאו עליו את טביעות האצבעות שלי.‬

936
00:58:51,001 --> 00:58:54,501
‫קודם, הכדורים מתחת למיטה שלך.‬

937
00:58:55,418 --> 00:58:58,834
‫ועכשיו האקדח בארנק שלי.‬

938
00:59:00,376 --> 00:59:02,793
‫הרוצח מנסה להפליל אותנו.‬

939
00:59:03,834 --> 00:59:06,001
‫זו אחר זו.‬

940
00:59:07,334 --> 00:59:09,459
‫הרוצח כנראה משחק בנו.‬

941
00:59:11,709 --> 00:59:12,584
‫אלוהים!‬

942
00:59:12,668 --> 00:59:13,501
‫שכה אחיה.‬

943
00:59:14,209 --> 00:59:15,834
‫קחי את ה"מינג". עכשיו.‬

944
00:59:15,918 --> 00:59:17,626
‫איפה אמצא את המינג הזה עכשיו?‬

945
00:59:25,043 --> 00:59:25,959
‫גבירותיי.‬

946
00:59:26,459 --> 00:59:27,293
‫מספיק.‬

947
00:59:28,334 --> 00:59:30,876
‫אנחנו תקועות כאן בלי טלפון ובלי רכב.‬

948
00:59:30,959 --> 00:59:33,251
‫אין לנו איך להזעיק משטרה,‬
‫ועכשיו אנחנו גם באפלה.‬

949
00:59:33,334 --> 00:59:36,501
‫מספיק. אנחנו חייבות לצאת מכאן.‬
‫-אני מסכימה, אבל איך?‬

950
00:59:36,584 --> 00:59:38,543
‫לא אמרת שהשער נעול?‬

951
00:59:38,626 --> 00:59:40,126
‫אפשר לנסות לטפס מעליו.‬

952
00:59:40,209 --> 00:59:41,626
‫אלוהים אדירים. איך?‬

953
00:59:42,376 --> 00:59:44,293
‫בואו נלך לשם, ואז נראה.‬

954
00:59:44,793 --> 00:59:46,084
‫כן, בואו נלך.‬

955
00:59:47,001 --> 00:59:49,209
‫גם אני באה. אביא צעיף.‬

956
00:59:49,293 --> 00:59:50,251
‫אני נשארת כאן.‬

957
00:59:51,793 --> 00:59:53,709
‫תישארי כאן ותפקחי עליה עין.‬

958
01:00:09,001 --> 01:00:09,918
‫רוצה אחת?‬

959
01:00:14,001 --> 01:00:15,334
‫הן לא מורעלות.‬

960
01:00:32,959 --> 01:00:33,793
‫תודה.‬

961
01:00:36,043 --> 01:00:38,626
‫לא על זה את צריכה להודות לי.‬

962
01:00:40,751 --> 01:00:41,709
‫אז על מה?‬

963
01:00:42,918 --> 01:00:44,126
‫בתור התחלה,‬

964
01:00:44,793 --> 01:00:47,626
‫על כך שחשפתי את הסוד של אגוסטינה‬
‫ולא את שלך.‬

965
01:00:48,334 --> 01:00:49,334
‫מה זאת אומרת?‬

966
01:00:52,209 --> 01:00:53,501
‫יש לך מאהב.‬

967
01:00:56,668 --> 01:00:58,543
‫לי יש מאהב?‬
‫-כן.‬

968
01:00:59,043 --> 01:01:01,543
‫אני לא יודעת מי הוא, אבל אני בטוחה בכך.‬

969
01:01:03,626 --> 01:01:05,834
‫לכן את חושבת שאני זו שרצחה את מרצ'לו?‬

970
01:01:06,459 --> 01:01:07,959
‫זה לא מה שאמרתי.‬

971
01:01:08,043 --> 01:01:09,751
‫אז למה אמרת את זה?‬

972
01:01:11,043 --> 01:01:12,876
‫אני רוצה לראות אותך מודה בכך.‬

973
01:01:15,751 --> 01:01:16,709
‫זו סחיטה.‬

974
01:01:18,626 --> 01:01:19,668
‫סקרנות.‬

975
01:01:20,834 --> 01:01:23,293
‫את לא נראית כמו אלמנה מוכת צער.‬

976
01:01:25,418 --> 01:01:26,418
‫את טועה.‬

977
01:01:27,959 --> 01:01:29,459
‫אהבתי את מרצ'לו מאוד.‬

978
01:01:29,543 --> 01:01:30,584
‫אני מאמינה לך.‬

979
01:01:31,959 --> 01:01:33,793
‫אבל הוא לא היה אהבת חייך.‬

980
01:01:36,376 --> 01:01:38,001
‫אולי גם אני לא הייתי אהבת חייו.‬

981
01:01:46,626 --> 01:01:48,043
‫כבר ארזתי את המזוודות.‬

982
01:01:49,584 --> 01:01:51,709
‫התכוונתי לעזוב אותו לפני השנה החדשה.‬

983
01:01:52,543 --> 01:01:53,959
‫סיפרתי לו אתמול בלילה.‬

984
01:01:54,959 --> 01:01:55,918
‫מצחיק, לא?‬

985
01:02:07,959 --> 01:02:09,959
‫את עוזבת כדי לחיות עם המאהב שלך?‬

986
01:02:10,876 --> 01:02:11,876
‫מה פתאום.‬

987
01:02:14,418 --> 01:02:15,251
‫טוב, כן.‬

988
01:02:16,793 --> 01:02:17,793
‫יש לי מישהו.‬

989
01:02:19,084 --> 01:02:20,251
‫אני מרוצה.‬

990
01:02:21,459 --> 01:02:23,168
‫אבל אני עוזבת כדי לחיות לבדי.‬

991
01:02:23,834 --> 01:02:27,376
‫החלום הגדול ביותר שלי‬
‫הוא לחזור הביתה בערב ו…‬

992
01:02:28,501 --> 01:02:29,709
‫ולמצוא אותו ריק.‬

993
01:02:33,084 --> 01:02:35,709
‫אני לא יודעת איך החזקת מעמד 25 שנים.‬

994
01:02:35,793 --> 01:02:37,668
‫נישואין הם לא בשבילי.‬

995
01:02:38,334 --> 01:02:42,168
‫ברגע שהקשר התחיל להיות רציני,‬
‫ארזתי את המזוודות והלכתי.‬

996
01:02:42,251 --> 01:02:43,084
‫את פריז?‬

997
01:02:43,959 --> 01:02:44,959
‫ואת העולם כולו.‬

998
01:02:46,209 --> 01:02:48,084
‫ועכשיו? יש לך מישהו?‬

999
01:02:49,251 --> 01:02:53,043
‫אני מנהלת פרשת אהבים עם גבר.‬

1000
01:02:54,709 --> 01:02:59,293
‫הייתי שמחה לגלות לך מי זה,‬
‫אבל אולי לא כדאי.‬

1001
01:03:00,501 --> 01:03:01,793
‫ספרי לי קודם מי שלך.‬

1002
01:03:04,626 --> 01:03:05,876
‫אני מכירה אותו?‬

1003
01:03:07,543 --> 01:03:08,376
‫כן.‬

1004
01:03:09,293 --> 01:03:11,834
‫זה לא מרצ'לו, נכון?‬
‫-כמובן שלא.‬

1005
01:03:16,043 --> 01:03:17,209
‫ואני מכירה את שלך?‬

1006
01:03:18,334 --> 01:03:19,584
‫כן, אני מאמינה שכן.‬

1007
01:03:26,376 --> 01:03:27,459
‫ספרי לי את קודם.‬

1008
01:03:27,543 --> 01:03:29,168
‫לא. את ראשונה.‬

1009
01:03:31,459 --> 01:03:33,876
‫שנאמר את השם בו-זמנית?‬
‫-בסדר.‬

1010
01:03:33,959 --> 01:03:35,251
‫בואי נספור עד שלוש.‬

1011
01:03:36,668 --> 01:03:37,793
‫אחת…‬
‫-אחת…‬

1012
01:03:37,876 --> 01:03:38,876
‫שתיים…‬
‫-שתיים…‬

1013
01:03:38,959 --> 01:03:40,334
‫שלוש…‬
‫-שלוש…‬

1014
01:03:40,418 --> 01:03:42,209
‫מר ג'אנוטרי.‬
‫-מר ג'אנוטרי.‬

1015
01:03:44,543 --> 01:03:45,834
‫תראו אותה.‬

1016
01:03:53,084 --> 01:03:55,543
‫לכי לעזאזל. לכי…‬

1017
01:04:03,084 --> 01:04:06,251
‫את תמיד חייבת לגנוב לי את הגברים?‬
‫-אני הכרתי את מרצ'לו לפנייך.‬

1018
01:04:07,209 --> 01:04:08,209
‫עזבי אותי!‬

1019
01:04:10,334 --> 01:04:12,209
‫לדעתי אנחנו יכולות לעשות את זה.‬

1020
01:04:13,459 --> 01:04:14,626
‫גם אני חושבת כך.‬

1021
01:04:15,334 --> 01:04:16,668
‫שננסה לטפס מעליו?‬

1022
01:04:16,751 --> 01:04:17,834
‫בואו נטפס.‬

1023
01:04:24,709 --> 01:04:26,001
‫מי תעלה ראשונה?‬

1024
01:04:26,959 --> 01:04:27,876
‫אני אלך.‬

1025
01:04:29,834 --> 01:04:31,251
‫תיזהרי, קט.‬
‫-כן.‬

1026
01:04:38,751 --> 01:04:41,334
‫נפצעתי ביד.‬
‫-רדי, עלמתי.‬

1027
01:04:41,418 --> 01:04:42,876
‫רדי.‬
‫-רדי.‬

1028
01:04:42,959 --> 01:04:43,793
‫כן.‬

1029
01:04:43,876 --> 01:04:46,334
‫השלג כבד מדי. לעולם לא נצליח.‬

1030
01:04:46,418 --> 01:04:47,793
‫ננסה מחר בבוקר.‬

1031
01:04:48,501 --> 01:04:50,418
‫בסדר.‬
‫-שנחזור פנימה?‬

1032
01:04:50,501 --> 01:04:52,001
‫כן.‬
‫-אני קופאת מקור.‬

1033
01:04:54,168 --> 01:04:55,001
‫זו הייתה אימא?‬

1034
01:04:55,793 --> 01:04:56,793
‫אלוהים אדירים.‬

1035
01:04:57,376 --> 01:04:59,001
‫אולי הרוצח חזר.‬

1036
01:05:00,459 --> 01:05:01,334
‫בואו נלך.‬

1037
01:05:32,001 --> 01:05:34,168
‫כדאי שנפסיק לריב.‬

1038
01:05:36,543 --> 01:05:37,418
‫למה?‬

1039
01:05:39,376 --> 01:05:41,876
‫כי אין ספק שיש לנו טעם דומה.‬

1040
01:05:45,584 --> 01:05:47,209
‫גם אני מופתעת.‬

1041
01:05:48,084 --> 01:05:49,709
‫אנחנו כל כך שונות.‬

1042
01:05:56,168 --> 01:05:57,084
‫נשקי אותי.‬

1043
01:05:58,293 --> 01:05:59,126
‫מה?‬

1044
01:06:00,418 --> 01:06:01,751
‫נישקת פעם אישה?‬

1045
01:06:02,751 --> 01:06:03,584
‫לא.‬

1046
01:06:04,084 --> 01:06:04,959
‫גם אני לא.‬

1047
01:06:06,209 --> 01:06:07,168
‫אז נשקי אותי.‬

1048
01:06:08,709 --> 01:06:09,626
‫אבל למה?‬

1049
01:06:10,709 --> 01:06:13,334
‫מפני שאני רוצה לדעת איך זה לנשק אותך.‬

1050
01:06:15,293 --> 01:06:16,334
‫ננסה.‬

1051
01:06:28,001 --> 01:06:28,834
‫אימא!‬

1052
01:06:30,626 --> 01:06:32,168
‫חי שמים…‬

1053
01:06:33,418 --> 01:06:35,251
‫קטרינה, תוציאי את סבתא שלך.‬

1054
01:06:35,334 --> 01:06:36,376
‫מה?‬

1055
01:06:36,459 --> 01:06:37,501
‫מהמחסן.‬

1056
01:06:39,001 --> 01:06:40,043
‫היא עדיין שם?‬

1057
01:06:40,126 --> 01:06:41,251
‫כן, אני חושבת שכן.‬

1058
01:06:45,751 --> 01:06:46,668
‫בואו.‬

1059
01:07:04,668 --> 01:07:06,043
‫סבתא, הכול בסדר?‬

1060
01:07:07,084 --> 01:07:09,876
‫קצת כואב לי פה.‬

1061
01:07:11,001 --> 01:07:13,418
‫נשאר משהו לשתות?‬
‫-בואי נבדוק.‬

1062
01:07:14,043 --> 01:07:16,209
‫תקשיבי. אימא שלך היא רוצחת.‬

1063
01:07:25,293 --> 01:07:27,251
‫הבנתי מי עשתה את זה.‬

1064
01:07:28,084 --> 01:07:29,793
‫באמת?‬
‫-כן.‬

1065
01:07:33,334 --> 01:07:36,084
‫אני לא רוצה שתשמעו את זה ממני.‬

1066
01:07:37,543 --> 01:07:40,418
‫תצטרכי לעשות את זה בעצמך.‬
‫הגיע הזמן לספר את האמת.‬

1067
01:07:54,168 --> 01:07:55,043
‫בסדר.‬

1068
01:07:57,459 --> 01:07:59,126
‫סיפור לחג המולד.‬

1069
01:08:00,251 --> 01:08:04,084
‫מעשה בגבר שבחייו נכחו שבע נשים.‬

1070
01:08:05,959 --> 01:08:08,251
‫לילה אחד, המסכן שכב על משכבו.‬

1071
01:08:09,584 --> 01:08:12,251
‫ומחול השדים של גבירותיו החל.‬

1072
01:08:13,293 --> 01:08:14,709
‫כמו בכל ערב, אולי.‬

1073
01:08:16,709 --> 01:08:21,459
‫אך הפעם, בתו, קטרינה, הסתתרה מאחורי וילון.‬

1074
01:08:22,334 --> 01:08:24,376
‫היא ראתה ושמעה הכול.‬

1075
01:08:26,293 --> 01:08:27,709
‫זה מה שקרה.‬

1076
01:08:29,584 --> 01:08:30,626
‫בשעה עשר בערב…‬

1077
01:08:31,876 --> 01:08:32,834
‫סצנה ראשונה.‬

1078
01:08:33,543 --> 01:08:35,709
‫לא אתן לך אותן לעולם.‬

1079
01:08:35,793 --> 01:08:40,501
‫חמותו, שמתגוררת בביתו מעל לעשר שנים,‬

1080
01:08:40,584 --> 01:08:42,293
‫מסרבת לתת לו את אגרות החוב שלה.‬

1081
01:08:46,001 --> 01:08:47,084
‫סצנה שנייה.‬

1082
01:08:50,168 --> 01:08:51,043
‫מרצ'לו.‬

1083
01:08:51,126 --> 01:08:55,709
‫בשעה 22:30, גיסתו, אגוסטינה,‬
‫נכנסת לחדרו ומתחננת אליו שישכח‬

1084
01:08:55,793 --> 01:08:57,793
‫את מה שכתבה לו.‬

1085
01:08:58,459 --> 01:09:00,543
‫כאילו שהוא היה זוכר.‬

1086
01:09:03,584 --> 01:09:04,918
‫יש לו בעיה אחרת.‬

1087
01:09:05,918 --> 01:09:07,626
‫הוא רק רוצה להיפטר ממנה.‬

1088
01:09:08,584 --> 01:09:10,918
‫מרצ'לו, רק רציתי… מרצ'לו.‬

1089
01:09:11,001 --> 01:09:13,876
‫ובשעה 23:00, הטבח מתחיל.‬

1090
01:09:14,668 --> 01:09:16,751
‫אשתו ספרת לו שהיא עוזבת.‬

1091
01:09:17,584 --> 01:09:20,376
‫היא מחכה עד לאחר החגים למען בנותיה.‬

1092
01:09:20,959 --> 01:09:23,834
‫אחכה עד סוף החגים,‬
‫אבל אעזוב עד ערב השנה החדשה.‬

1093
01:09:24,334 --> 01:09:26,001
‫כבר ארזתי את המזוודות.‬

1094
01:09:26,584 --> 01:09:28,626
‫אני רוצה לעזוב. אני לא יכולה יותר.‬

1095
01:09:29,793 --> 01:09:32,251
‫אני מצטערת.‬
‫-יופי של מתנת חג מולד, אימא.‬

1096
01:09:36,418 --> 01:09:38,293
‫בחצות מגיע תה הצמחים,‬

1097
01:09:40,709 --> 01:09:42,709
‫ומריה איתו.‬

1098
01:09:44,584 --> 01:09:49,834
‫בשעה 1:00 בלילה, לאחר ביקור בשירותים‬
‫בפעם האלף, אגוסטינה מנסה שנית.‬

1099
01:09:50,501 --> 01:09:51,751
‫מרצ'לו.‬

1100
01:09:53,251 --> 01:09:55,584
‫אבל הפעם, אבא אפילו לא נותן לה להיכנס.‬

1101
01:09:58,709 --> 01:10:02,584
‫בשעה 1:30, ורוניקה מופיעה.‬
‫היא נכנסת כאוות נפשה מפני שיש לה מפתחות.‬

1102
01:10:03,418 --> 01:10:06,543
‫היא זקוקה לכסף. היא רוצה לחזור לפריז.‬

1103
01:10:06,626 --> 01:10:08,918
‫אני נשבעת שאחזיר לך את הכסף.‬
‫בחייך, אתה מכיר אותי.‬

1104
01:10:09,501 --> 01:10:10,793
‫הם מדברים על הצוואה.‬

1105
01:10:12,709 --> 01:10:15,834
‫לבסוף, בשעה 3:00 לפנות בוקר,‬
‫הדובדבן שבקצפת.‬

1106
01:10:16,918 --> 01:10:19,251
‫סוזאנה מגיעה‬
‫כדי לבשר לו את החדשות הטובות.‬

1107
01:10:19,334 --> 01:10:20,834
‫"אני בהיריון, אבא."‬

1108
01:10:21,334 --> 01:10:23,168
‫וזה לא היה מרוח הקודש.‬

1109
01:10:23,251 --> 01:10:24,834
‫אני מצטערת, אבא.‬

1110
01:10:26,584 --> 01:10:28,251
‫אני כל כך מצטערת.‬

1111
01:10:31,709 --> 01:10:33,584
‫ואז, נותרתי רק אני.‬

1112
01:10:34,876 --> 01:10:38,209
‫יצאתי ממחבואי מאחורי הווילון‬
‫וסיפרתי לו את כל מה ששמעתי.‬

1113
01:10:39,209 --> 01:10:40,584
‫ואמרתי שאגרום להן לשלם.‬

1114
01:10:40,668 --> 01:10:41,584
‫למי?‬

1115
01:10:41,668 --> 01:10:42,709
‫לכולכן.‬

1116
01:10:44,251 --> 01:10:45,418
‫אתן מכשפות.‬

1117
01:10:45,501 --> 01:10:46,418
‫היי.‬

1118
01:10:47,418 --> 01:10:50,376
‫אבא היה מותש. הוא לא עמד בזה יותר.‬

1119
01:10:52,084 --> 01:10:53,626
‫אתן יודעות מה הוא אמר לי?‬

1120
01:10:55,084 --> 01:10:57,084
‫"זה בטח נחמד להיות מת".‬

1121
01:10:59,834 --> 01:11:01,209
‫ככה הוא אמר?‬

1122
01:11:01,293 --> 01:11:02,376
‫כן.‬

1123
01:11:04,584 --> 01:11:06,584
‫והוא חזר על זה שוב ושוב.‬

1124
01:11:06,668 --> 01:11:09,626
‫ואז אמרתי: "טוב, אבא,‬
‫אם זה מה שאתה רוצה, אעזור לך".‬

1125
01:11:11,293 --> 01:11:12,334
‫אלוהים אדירים.‬

1126
01:11:13,543 --> 01:11:15,084
‫את רצחת אותו.‬

1127
01:11:19,584 --> 01:11:21,418
‫אף אחד לא רצח את מרצ'לו…‬

1128
01:11:22,584 --> 01:11:24,084
‫מפני שמרצ'לו לא מת.‬

1129
01:11:24,168 --> 01:11:27,501
‫פשוט השתעשענו בביום מותו.‬
‫-מה?‬

1130
01:11:27,584 --> 01:11:29,918
‫כדי שהוא יוכל לשמוע, מאחורי הדלת הזו,‬

1131
01:11:30,709 --> 01:11:32,709
‫מה אתן באמת חושבות עליו.‬

1132
01:11:33,918 --> 01:11:36,834
‫הוא רצה לדעת‬
‫מי מכן תבכה יותר מכולן…‬

1133
01:11:37,584 --> 01:11:39,584
‫מי תדבר יותר על הכסף שלו…‬

1134
01:11:40,293 --> 01:11:41,293
‫מי תדבר על אהבה.‬

1135
01:11:42,834 --> 01:11:46,793
‫מפני שהיום הייתה לו פגישה עם הנוטריון,‬
‫והוא רצה לדעת מה לשנות בצוואה.‬

1136
01:11:47,959 --> 01:11:49,709
‫והדרך היחידה לעשות זאת הייתה… ‬

1137
01:11:50,501 --> 01:11:51,334
‫למות.‬

1138
01:11:51,418 --> 01:11:53,876
‫ואת עזרת לו.‬

1139
01:11:54,751 --> 01:11:56,376
‫אף פעם אין לי משהו מעניין לעשות.‬

1140
01:11:58,209 --> 01:12:02,209
‫השתמשתי במרקורוכרום כדם מזויף‬
‫ובסכין עם להב שבור.‬

1141
01:12:05,459 --> 01:12:07,209
‫ואז צלצלתי לוורוניקה.‬

1142
01:12:09,543 --> 01:12:11,293
‫חתכתי את כבל הטלפון…‬

1143
01:12:13,459 --> 01:12:14,584
‫ואת כבלי המנוע…‬

1144
01:12:16,376 --> 01:12:18,209
‫ונעלתי את השער.‬

1145
01:12:21,168 --> 01:12:24,418
‫גם החבאתי את הכדורים של דודה אגוסטינה‬
‫מתחת למיטה של אימא.‬

1146
01:12:27,876 --> 01:12:29,543
‫גנבתי את אגרות החוב של סבתא…‬

1147
01:12:34,251 --> 01:12:36,918
‫ושתלתי אקדח מזויף בתיק של ורוניקה.‬

1148
01:12:38,668 --> 01:12:41,501
‫אה, אפילו החלפתי את המפתח לחדר.‬

1149
01:12:42,626 --> 01:12:45,459
‫כדי שאבא לא יצטרך לשכב על הבטן יום שלם.‬

1150
01:12:46,334 --> 01:12:47,501
‫חשבת על הכול.‬

1151
01:12:47,584 --> 01:12:50,209
‫חוץ מהעובדה שמישהו יראה אותו מבעד לחלון.‬

1152
01:12:51,543 --> 01:12:53,001
‫אז מרצ'לו עדיין חי.‬

1153
01:12:53,084 --> 01:12:54,043
‫הוא חי.‬

1154
01:12:54,126 --> 01:12:55,834
‫כן, הוא חי.‬

1155
01:12:55,918 --> 01:12:58,084
‫אבל עכשיו אני ארצח את הרפש הזה.‬

1156
01:12:58,668 --> 01:12:59,793
‫אני אעזור לך.‬

1157
01:13:10,251 --> 01:13:12,043
‫תפתח את הדלת, חלאה שכמוך!‬

1158
01:13:13,084 --> 01:13:14,793
‫עשית ממני צחוק, מה?‬

1159
01:13:14,876 --> 01:13:17,501
‫מנוול! עשית ממני צחוק!‬
‫-תפתח!‬

1160
01:13:17,584 --> 01:13:19,626
‫לעולם לא תקבל את אגרות החוב שלי!‬

1161
01:13:20,459 --> 01:13:21,751
‫תני לי את המפתח!‬

1162
01:13:21,834 --> 01:13:25,418
‫מתחסדת קטנה. הנוער של היום זה משהו נורא.‬

1163
01:13:25,501 --> 01:13:27,251
‫תפתח את הדלת המחורבנת!‬
‫-כן!‬

1164
01:13:27,334 --> 01:13:29,293
‫אתן לא חושבות שאנחנו מגזימות עם הגידופים?‬

1165
01:13:29,376 --> 01:13:33,959
‫את תשתקי! פרוצה.‬
‫את בהיריון ולא יודעת מי האב.‬

1166
01:13:35,418 --> 01:13:36,959
‫איפה הוא?‬
‫-שם.‬

1167
01:13:37,043 --> 01:13:38,543
‫הוא מסתתר במרפסת!‬

1168
01:13:41,209 --> 01:13:42,043
‫זהירות.‬

1169
01:13:46,501 --> 01:13:47,709
‫אבא.‬
‫-אוי, לא.‬

1170
01:13:49,918 --> 01:13:53,334
‫אלוהים אדירים. הוא שוב מת?‬

1171
01:13:54,959 --> 01:13:57,709
‫הלכנו לנסות לעצור בעדו,‬
‫אבל איחרנו את המועד.‬

1172
01:13:58,251 --> 01:14:00,959
‫הוא השליך את עצמו מהמרפסת.‬

1173
01:14:03,251 --> 01:14:06,834
‫ידוע לכן מה דחף אותו לשים קץ לחייו?‬

1174
01:14:06,918 --> 01:14:10,251
‫טוב, כולם יודעים‬
‫שהיו לו קשיים כלכליים רציניים.‬

1175
01:14:10,834 --> 01:14:14,334
‫אם לומר את האמת, מעולם לא היה לו חוש עסקי.‬

1176
01:14:14,418 --> 01:14:18,918
‫הוא אפילו ביקש ממני כסף.‬

1177
01:14:19,793 --> 01:14:21,293
‫מאישה זקנה וענייה.‬

1178
01:14:21,918 --> 01:14:23,168
‫איך הוא העז?‬

1179
01:14:25,084 --> 01:14:28,418
‫טוב. אם תיזכרו בעוד משהו,‬

1180
01:14:29,459 --> 01:14:30,376
‫זה המספר שלי.‬

1181
01:14:30,459 --> 01:14:31,459
‫תודה.‬

1182
01:14:34,876 --> 01:14:38,043
‫הבלש ג'ובאני ריגולדי.‬

1183
01:14:38,126 --> 01:14:40,001
‫ג'ובאני ריפולדי, כן.‬

1184
01:14:40,084 --> 01:14:41,668
‫אה, ריפולדי.‬

1185
01:14:42,834 --> 01:14:47,293
‫אז אם אזכר בפרט קטן כלשהו…‬

1186
01:14:48,168 --> 01:14:49,251
‫אוכל להתקשר אליך?‬

1187
01:14:49,334 --> 01:14:52,793
‫אם תיזכרי בכל דבר אחר,‬
‫את מוכרחה להתקשר אליי.‬

1188
01:14:52,876 --> 01:14:53,876
‫מוכרחה.‬

1189
01:14:57,293 --> 01:14:58,793
‫אגוסטינה קאצ'ה.‬

1190
01:14:59,459 --> 01:15:00,418
‫נעים מאוד.‬

1191
01:15:07,876 --> 01:15:12,668
‫אני מתארת לעצמי שאתה גר ליד הנהר.‬

1192
01:15:12,751 --> 01:15:15,209
‫כן, אני גר בעיר.‬

1193
01:15:15,918 --> 01:15:17,626
‫זה לא רחוק, אם כך.‬

1194
01:15:22,126 --> 01:15:23,293
‫טוב, אלך עכשיו.‬

1195
01:15:23,376 --> 01:15:24,959
‫כן.‬
‫-גבירותיי.‬

1196
01:15:26,168 --> 01:15:27,001
‫גברתי.‬

1197
01:15:27,084 --> 01:15:27,959
‫עלמתי.‬

1198
01:15:29,251 --> 01:15:30,084
‫עלמתי.‬

1199
01:15:32,626 --> 01:15:33,459
‫סלחי לי.‬

1200
01:15:35,626 --> 01:15:36,459
‫סלחו לי.‬

1201
01:15:37,293 --> 01:15:38,209
‫מה היא עושה?‬

1202
01:15:47,668 --> 01:15:49,626
‫זוזי. הוא ידרוס אותך.‬

1203
01:15:52,334 --> 01:15:53,709
‫נו?‬
‫-זוזי!‬

1204
01:15:55,501 --> 01:15:57,501
‫דודה.‬
‫-דודה.‬

1205
01:15:57,584 --> 01:15:59,918
‫דודה…‬
‫-בואי הנה.‬

1206
01:16:06,126 --> 01:16:06,959
‫קטרינה…‬

1207
01:16:08,668 --> 01:16:10,251
‫התנהגת לא יפה.‬

1208
01:16:11,459 --> 01:16:14,668
‫נשים עוזרות זו לזו, לא מסכסכות.‬

1209
01:16:16,376 --> 01:16:18,001
‫אפילו לא כשגבר מבקש?‬

1210
01:16:18,584 --> 01:16:21,043
‫במיוחד לא כשגבר מבקש.‬

1211
01:16:21,126 --> 01:16:23,918
‫במיוחד לא כשגבר מבקש.‬

1212
01:16:28,584 --> 01:16:31,459
‫טוב, אם גבר מבקש…‬

1213
01:16:32,126 --> 01:16:35,918
‫תסתכלי על עצמך. גידלתי פרוצה.‬

1214
01:16:39,876 --> 01:16:40,751
‫סליחה, אימא.‬

1215
01:16:42,376 --> 01:16:43,418
‫סלחו לי, כולכן.‬

1216
01:16:47,334 --> 01:16:50,251
‫בכל מקרה, הוא היה גבר נאה.‬

1217
01:16:50,334 --> 01:16:51,459
‫מי?‬
‫-מי?‬

1218
01:16:52,293 --> 01:16:54,043
‫הבלש.‬

1219
01:16:58,459 --> 01:17:01,876
‫אם תגעי בו, אפשוט את עורך בעודך בחיים‬
‫ואעשה ממך תיקי איפור.‬

1220
01:17:07,001 --> 01:17:08,209
‫ואני אעזור לה.‬

1221
01:17:14,293 --> 01:17:16,626
‫סוזאנה, תהיתי…‬

1222
01:17:17,126 --> 01:17:20,209
‫האם התינוק הוא של מר ג'אנוטרי?‬

1223
01:17:21,209 --> 01:17:23,334
‫ממש! מה את חושבת לעצמך?‬

1224
01:17:23,418 --> 01:17:25,626
‫מה את חושבת לעצמך?‬

1225
01:17:29,376 --> 01:17:33,876
‫לא?‬
‫-לא! אני לא עד כדי כך נואשת.‬

1226
01:17:41,501 --> 01:17:43,459
‫אני אהיה מקורקעת הרבה זמן?‬

1227
01:17:43,543 --> 01:17:44,418
‫כן!‬

1228
01:17:52,251 --> 01:17:53,459
‫מה נעשה עכשיו?‬

1229
01:17:54,209 --> 01:17:55,251
‫מאיזו בחינה?‬

1230
01:17:55,793 --> 01:17:58,543
‫טוב, אנחנו יכולים ללכת לשתות משהו, לא?‬

1231
01:17:58,626 --> 01:18:02,793
‫אנחנו, הבית… מה נעשה עכשיו כשאבא איננו?‬

1232
01:18:03,418 --> 01:18:07,418
‫אני חושבת שאחזור לפריז.‬
‫לא נשאר לי מה לעשות כאן.‬

1233
01:18:08,834 --> 01:18:10,918
‫אני לא יודעת. אצטרך לחשוב על זה.‬

1234
01:18:11,001 --> 01:18:11,876
‫גם אני.‬

1235
01:18:12,793 --> 01:18:14,168
‫אני חשבתי.‬

1236
01:18:14,251 --> 01:18:16,251
‫אני רוצה לראות את הבלש שוב.‬

1237
01:18:17,751 --> 01:18:19,251
‫כולנו יכולות להישאר כאן.‬

1238
01:18:20,376 --> 01:18:23,084
‫אני יודעת שזה לא הבית שלי ושאני רק העוזרת.‬

1239
01:18:23,918 --> 01:18:26,209
‫אבל יכול להיות נחמד לחיות יחד.‬

1240
01:18:26,876 --> 01:18:29,001
‫אני אוהבת לבשל, אתן אוהבות לאכול…‬

1241
01:18:29,084 --> 01:18:30,376
‫אני אוהבת לשתות.‬

1242
01:18:30,876 --> 01:18:33,418
‫אחרי הכול, יש לנו את הירושה של מרצ'לו. ו…‬

1243
01:18:34,418 --> 01:18:35,334
‫ואת הבית הזה.‬

1244
01:18:36,334 --> 01:18:39,876
‫אם כך, אולי אישאר אחרי הכול.‬

1245
01:18:40,626 --> 01:18:42,251
‫אקח את החדר שלי בחזרה.‬

1246
01:18:42,959 --> 01:18:47,834
‫כן. בואו נמלא את החור הזה בחיים.‬

1247
01:18:47,918 --> 01:18:50,793
‫יש לנו את הירושה. לי יש את אגרות החוב שלי.‬

1248
01:18:51,293 --> 01:18:53,918
‫ובקרוב יהיה לנו…‬

1249
01:18:54,501 --> 01:18:56,001
‫תינוק.‬

1250
01:18:57,793 --> 01:18:58,959
‫שנרים כוסית?‬

1251
01:23:07,168 --> 01:23:13,626
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬