1 00:00:15,473 --> 00:00:16,975 ‫- הסיפור שלא סופר -‬ 2 00:00:24,274 --> 00:00:26,275 ‫מוקד חירום, איך אפשר לעזור?‬ 3 00:00:26,276 --> 00:00:28,152 ‫האנשים האלה משוגעים.‬ 4 00:00:28,153 --> 00:00:30,905 ‫הם עוקבים אחרינו. הם מטרידים אותנו.‬ 5 00:00:31,656 --> 00:00:32,906 ‫מה שמך?‬ 6 00:00:32,907 --> 00:00:34,116 ‫מייקל בריסון.‬ 7 00:00:34,117 --> 00:00:36,286 ‫ב-ר-י-ס-ו-ן.‬ 8 00:00:37,829 --> 00:00:39,913 ‫ירו לי בלב!‬ ‫-בסדר...‬ 9 00:00:39,914 --> 00:00:41,623 ‫וסטמיל דרייב 411.‬ 10 00:00:41,624 --> 00:00:42,708 ‫מספר 411.‬ 11 00:00:42,709 --> 00:00:46,378 {\an8}‫ספורטאי אולימפי לשעבר‬ ‫מואשם בשני סעיפי ניסיון לרצח.‬ 12 00:00:46,379 --> 00:00:50,549 {\an8}‫הוא ירה ברוכבת שחיה והתאמנה בחווה שלו‬ ‫ופצע אותה אנושות.‬ 13 00:00:50,550 --> 00:00:53,302 {\an8}‫זאת מלחמה, והיא תטופל ברגע זה.‬ 14 00:00:53,303 --> 00:00:54,678 {\an8}‫אנחנו תחת מצור כאן.‬ 15 00:00:54,679 --> 00:00:58,474 ‫מהמשטרה נמסר שכאשר השוטרים הגיעו‬ ‫הם מצאו אישה שנורתה מספר פעמים‬ 16 00:00:58,475 --> 00:01:01,101 ‫ואת הספורטאי האולימפי לשעבר מייקל בריסון.‬ 17 00:01:01,102 --> 00:01:04,021 ‫למייקל בריסון מצפות שישים שנה בכלא.‬ 18 00:01:04,022 --> 00:01:08,067 {\an8}‫עורכי הדין שלו מתכוונים‬ ‫להשתמש בהגנת אי שפיות.‬ 19 00:01:08,068 --> 00:01:09,401 {\an8}‫אסטרטגיה נדירה.‬ 20 00:01:09,402 --> 00:01:13,072 ‫הוא טוען שלורן השתמשה ברשתות החברתיות‬ ‫כדי לדחוק בו עד שנשבר.‬ 21 00:01:13,073 --> 00:01:15,199 {\an8}‫הם לקוחות של אורוות הסוסים שלנו.‬ 22 00:01:15,200 --> 00:01:17,785 {\an8}‫המצב הולך ומחמיר יותר ויותר.‬ 23 00:01:17,786 --> 00:01:19,661 ‫אנחנו חוששים לחיינו.‬ 24 00:01:19,662 --> 00:01:24,501 {\an8}‫מייקל בריסון נדחק אל מעבר לקצה‬ ‫על ידי לורן קאנרק.‬ 25 00:01:25,293 --> 00:01:27,837 ‫האם הרשתות החברתיות‬ ‫יכולות להיות נשק במובן מסוים?‬ 26 00:01:28,421 --> 00:01:31,840 {\an8}‫הדברים שלורן קאנרק עשתה לו היו נוראים!‬ 27 00:01:31,841 --> 00:01:36,095 ‫הוא לא זכר דבר ממה שקרה בתקרית הזאת.‬ 28 00:01:36,096 --> 00:01:39,598 ‫קשה לי להאמין‬ ‫שאפשר לירות במישהי ולא לזכור.‬ 29 00:01:39,599 --> 00:01:41,975 ‫הוא צייר ציור בבית המשפט.‬ 30 00:01:41,976 --> 00:01:44,520 ‫זה משחק. אתם צופים בתאטרון.‬ 31 00:01:44,521 --> 00:01:48,857 ‫אין הפרעת זיכרון‬ ‫שקורית בדיוק כשמישהו מבצע פשע.‬ 32 00:01:48,858 --> 00:01:52,028 ‫כשהוא פתח את הכספת ולקח את הנשק הוא ידע‬ 33 00:01:52,695 --> 00:01:55,657 ‫בדיוק מה הוא מתכוון לעשות.‬ 34 00:01:59,744 --> 00:02:01,037 ‫אני לוקח את חיי בחזרה.‬ 35 00:02:04,791 --> 00:02:06,083 ‫אני מאבדת המון דם.‬ 36 00:02:06,084 --> 00:02:07,751 ‫בסדר, גברת...‬ ‫-וושינגטון טאונשיפ.‬ 37 00:02:07,752 --> 00:02:11,255 ‫בסדר, את בווסטמיל 411‬ ‫בוושינגטון טאונשיפ. בסדר?‬ 38 00:02:11,256 --> 00:02:13,632 ‫אני...‬ ‫-בסדר, גברת, איפה...?‬ 39 00:02:13,633 --> 00:02:15,552 ‫- הירי בהות'ורן היל -‬ 40 00:02:16,719 --> 00:02:20,556 ‫ב-7 באוגוסט, 2019,‬ ‫אישה נורתה בחוות סוסים בניו ג'רזי‬ 41 00:02:20,557 --> 00:02:23,350 ‫בתקרית אלימה שטלטלה‬ ‫את ענף הרכיבה האמנותית.‬ 42 00:02:23,351 --> 00:02:25,853 ‫הצדדים המעורבים עדיין עוסקים בנושא‬ 43 00:02:25,854 --> 00:02:27,772 ‫וטרם הצליחו לסגור את המעגל.‬ 44 00:02:29,566 --> 00:02:34,237 ‫רוב האנשים יודעים כבר בגיל ארבע או חמש‬ 45 00:02:35,446 --> 00:02:38,408 ‫אם הם אנשים של סוסים או לא.‬ 46 00:02:41,536 --> 00:02:44,830 {\an8}‫אני ידעתי בדיוק בגיל הזה.‬ 47 00:02:44,831 --> 00:02:45,832 {\an8}‫אני אדם של סוסים.‬ 48 00:02:46,416 --> 00:02:48,376 ‫סימפוני!‬ 49 00:02:50,128 --> 00:02:51,546 ‫יש לי שישה סוסים.‬ 50 00:02:52,255 --> 00:02:55,758 ‫לכל אחד מהם יש אישיות נפרדת לגמרי.‬ 51 00:02:57,719 --> 00:02:59,721 ‫איווי, בואי הנה.‬ 52 00:03:00,305 --> 00:03:04,433 ‫ברגע שאת נכנסת לאסם, הם תמיד מחכים לך.‬ 53 00:03:04,434 --> 00:03:05,852 ‫מי הילד הטוב שלי?‬ 54 00:03:06,352 --> 00:03:09,980 ‫אני חושבת שאפילו מישהו‬ ‫שלא היה אף פעם קרוב לסוס,‬ 55 00:03:09,981 --> 00:03:11,481 ‫אם תביאו אותו אליי,‬ 56 00:03:11,482 --> 00:03:13,984 ‫אני אראה לו נס.‬ 57 00:03:13,985 --> 00:03:16,321 ‫אני אראה לו למה סוסים הם מיוחדים.‬ 58 00:03:18,489 --> 00:03:20,533 ‫כשאלוהים ברא את הסוס,‬ 59 00:03:21,367 --> 00:03:23,536 ‫הוא אמר ליצור המופלא,‬ 60 00:03:24,370 --> 00:03:26,539 ‫"יצרתי אותך שונה מכל יצור אחר".‬ 61 00:03:28,958 --> 00:03:30,793 ‫הם משהו מתוך ספר סיפורים.‬ 62 00:03:32,420 --> 00:03:33,922 ‫הם כמו אגדה.‬ 63 00:03:34,631 --> 00:03:36,548 ‫סוסים הם חיות נפלאות, נפלאות.‬ 64 00:03:36,549 --> 00:03:38,008 ‫הם מלווים את בני האדם‬ 65 00:03:38,009 --> 00:03:41,011 ‫מזה אין-לדעת-כמה אלפי שנים.‬ 66 00:03:41,012 --> 00:03:43,931 ‫אוהבי סוסים הם אנשים שמבינים‬ 67 00:03:43,932 --> 00:03:46,225 ‫שסוסים הם לא סתם דברים שאפשר לראות‬ 68 00:03:46,226 --> 00:03:48,435 ‫אוכלים עשב בשטח של מישהו.‬ 69 00:03:48,436 --> 00:03:51,230 ‫"נערת סוסים" היא מישהי שאוהבת סוסים?‬ 70 00:03:51,231 --> 00:03:53,775 {\an8}‫כן, אבל זאת אנרגיה...‬ ‫-או שאוהבת לרכוב על סוסים?‬ 71 00:03:54,275 --> 00:03:55,235 ‫שלום.‬ 72 00:03:57,153 --> 00:03:59,988 ‫באמריקה יש יותר משמונה מיליון סוסים,‬ 73 00:03:59,989 --> 00:04:02,158 ‫וייתכן שפי שניים רוכבים.‬ 74 00:04:04,494 --> 00:04:05,995 ‫אבא שלי תמיד היה שואל,‬ 75 00:04:06,663 --> 00:04:09,581 ‫"לא משעמם לך לעלות על סוס ולרכוב עליו?"‬ 76 00:04:09,582 --> 00:04:11,250 ‫ואני כזה, "מה?‬ 77 00:04:11,251 --> 00:04:14,003 ‫"לרכוב על סוס זה הדבר הכי מרגש בעולם!"‬ 78 00:04:15,838 --> 00:04:16,714 ‫בואי.‬ 79 00:04:17,715 --> 00:04:19,050 ‫נראה שהיא הולכת.‬ 80 00:04:19,550 --> 00:04:23,887 ‫אני מסוג האנשים שאנשים מיד אוהבים אותך,‬ 81 00:04:23,888 --> 00:04:26,224 ‫ואומרים, "כן, אני מסתדר איתך, בטח".‬ 82 00:04:29,018 --> 00:04:30,852 ‫אבל יש אחרים‬ 83 00:04:30,853 --> 00:04:35,315 ‫שאני נראית להם קצת חזקה לפעמים.‬ 84 00:04:35,316 --> 00:04:37,901 ‫"למה היא נשמעת כל כך פריבילגית?"‬ 85 00:04:37,902 --> 00:04:39,945 ‫הם תמיד משתמשים במילה "פריבילגית".‬ 86 00:04:39,946 --> 00:04:42,447 ‫אין בי שום דבר פריבילגי.‬ 87 00:04:42,448 --> 00:04:45,617 ‫אני עובדת קשה מאוד במה שאני עושה.‬ 88 00:04:45,618 --> 00:04:47,244 ‫אני אעשה את זה, תודה.‬ 89 00:04:47,245 --> 00:04:48,370 ‫רוצה לעשות את זה?‬ ‫-רגע.‬ 90 00:04:48,371 --> 00:04:50,330 ‫תגלגל את זה יותר הדוק מהרגיל.‬ 91 00:04:50,331 --> 00:04:52,667 ‫כאילו, תתחיל לגלגל יותר הדוק מהרגיל.‬ 92 00:04:53,710 --> 00:04:56,503 ‫נראה לי שאני צריכה לבדוק את זה שוב.‬ ‫-מה?‬ 93 00:04:56,504 --> 00:04:58,547 ‫נראה לי שאני צריכה לבדוק את זה שוב.‬ 94 00:04:58,548 --> 00:05:02,260 ‫אם משקיעים במשהו מספיק זמן,‬ ‫אז משתפרים בו יותר ויותר.‬ 95 00:05:02,844 --> 00:05:06,180 ‫ובענף הזה, אם יש לך סבלנות,‬ 96 00:05:07,056 --> 00:05:09,267 ‫האנשים הנכונים יגיעו ויעזרו לך.‬ 97 00:05:11,853 --> 00:05:13,479 ‫במרץ 2018,‬ 98 00:05:13,980 --> 00:05:16,273 ‫המאמנת שלי באותו זמן הזכירה את השם,‬ 99 00:05:16,274 --> 00:05:19,276 ‫"אני הולכת לקליניקה אצל מייקל בריסון".‬ 100 00:05:19,277 --> 00:05:22,864 ‫בתחרות הגרנד פרי ספיישל,‬ ‫ספיר ומייקל בריסון.‬ 101 00:05:23,698 --> 00:05:25,073 ‫חיפשתי אותו בגוגל‬ 102 00:05:25,074 --> 00:05:28,661 ‫וראיתי שהוא היה בנבחרת האולימפית ב-2008.‬ 103 00:05:29,287 --> 00:05:32,205 ‫אני לא אומרת שאני מצפה להיות באולימפיאדה.‬ 104 00:05:32,206 --> 00:05:34,834 ‫המטרה שלי כרוכבת הייתה המסע עצמו.‬ 105 00:05:35,626 --> 00:05:38,713 ‫רציתי לרכוב על הסוסים שלי כל יום,‬ 106 00:05:39,213 --> 00:05:42,049 ‫וללמוד כל מה שאפשר ללמוד‬ 107 00:05:42,050 --> 00:05:44,427 ‫ממישהו שיודע יותר ממך.‬ 108 00:05:48,639 --> 00:05:50,767 ‫התחלתי לעסוק ברכיבה כשהייתי ילד.‬ 109 00:05:51,434 --> 00:05:53,393 {\an8}‫הייתי כישלון די אדיר בקפיצות.‬ 110 00:05:53,394 --> 00:05:56,521 {\an8}‫ורכיבה אמנותית הייתה הדבר שנמשכתי אליו,‬ 111 00:05:56,522 --> 00:05:57,899 {\an8}‫כי הייתי טוב בו.‬ 112 00:05:58,733 --> 00:06:01,318 {\an8}‫"דרסאז'" היא מילה צרפתית‬ ‫שפירושה "אימונים".‬ 113 00:06:01,319 --> 00:06:03,278 {\an8}‫זה יופי בתנועה.‬ 114 00:06:03,279 --> 00:06:05,280 ‫נשים על סוסים, וגם גברים.‬ 115 00:06:05,281 --> 00:06:07,116 ‫יש לענף היסטוריה ארוכה מאוד.‬ 116 00:06:08,451 --> 00:06:12,080 ‫הרכיבה האמנותית מבוססת על רכיבה בשדה הקרב,‬ 117 00:06:12,830 --> 00:06:15,791 ‫שם הסוס היה צריך ללמוד‬ ‫לנוע הצידה, קדימה ואחורה‬ 118 00:06:15,792 --> 00:06:19,212 ‫ולמלא בצייתנות את פקודות הרוכב.‬ 119 00:06:20,254 --> 00:06:23,466 {\an8}‫עושים את זה במנח מסוים של הראש,‬ 120 00:06:23,966 --> 00:06:25,426 {\an8}‫מנח מסוים של הגוף.‬ 121 00:06:26,928 --> 00:06:30,431 ‫הכול חייב להיות הרמוני וקצבי.‬ 122 00:06:31,641 --> 00:06:34,602 ‫וצריך קודם כול להנחיל לסוס את הדברים האלה.‬ 123 00:06:35,436 --> 00:06:40,233 ‫העניין באילוף סוס‬ ‫הוא ללמד את הסוס לקבל את העזרים שלך,‬ 124 00:06:41,025 --> 00:06:43,319 ‫את הרגליים שלך, את הידיים שלך,‬ 125 00:06:43,903 --> 00:06:47,740 ‫כך שהסוס ילמד להגיב ולקבל את הרוכב.‬ 126 00:06:48,533 --> 00:06:50,243 ‫זאת עבודה קשה מאוד.‬ 127 00:06:50,743 --> 00:06:52,577 ‫אנחנו מבקשים מסוסים לתפקד‬ 128 00:06:52,578 --> 00:06:55,498 ‫בשיא יכולת ההתעמלות והאתלטיות שלהם.‬ 129 00:06:56,666 --> 00:06:59,501 ‫אך הם צריכים לעשות זאת‬ ‫כפי שרקדנית אמורה לקפוץ,‬ 130 00:06:59,502 --> 00:07:01,003 ‫כך שזה ייראה קל.‬ 131 00:07:07,343 --> 00:07:09,594 ‫האולימפיאדה היא תחרות מעניינת מאוד,‬ 132 00:07:09,595 --> 00:07:12,306 ‫ובפרט כשמדובר בענף הרכיבה.‬ 133 00:07:13,349 --> 00:07:15,475 ‫יש 25 אולימפיאדות בכל מאה.‬ 134 00:07:15,476 --> 00:07:17,687 ‫ארבעה אנשים משתתפים ברכיבה אמנותית.‬ 135 00:07:18,229 --> 00:07:22,357 ‫זה אומר שיש לכל היותר‬ ‫מאה אנשים בכל מאה שנה‬ 136 00:07:22,358 --> 00:07:24,943 ‫שמייצגים את ארצם‬ ‫ברכיבה אמנותית באולימפיאדה.‬ 137 00:07:24,944 --> 00:07:27,362 ‫שתיים, אחת, הצתה.‬ 138 00:07:27,363 --> 00:07:31,075 ‫זה בערך מספר האנשים שטסו בטיל לחלל.‬ 139 00:07:31,576 --> 00:07:34,035 ‫אבל אני רואה בעצמי מתחרה סביר.‬ 140 00:07:34,036 --> 00:07:36,413 ‫אני חושב שאני מאלף סוסים מצוין.‬ 141 00:07:36,414 --> 00:07:40,751 ‫האם זה הוגן והגיוני כלפי הסוס,‬ 142 00:07:41,294 --> 00:07:44,546 ‫והאם הוא יבין מבחינה מנטלית‬ ‫מה אני מבקש ממנו?‬ 143 00:07:44,547 --> 00:07:47,424 ‫רוב אנשי הסוסים המקצועיים, כולל אותי,‬ 144 00:07:47,425 --> 00:07:49,384 ‫מתפרנסים בדרכים שונות.‬ 145 00:07:49,385 --> 00:07:52,472 ‫אנחנו לוקחים רוכבים וסוסים‬ ‫לאימון באורוות שלנו.‬ 146 00:07:53,055 --> 00:07:54,723 ‫מישהו מביא אליך את הסוס שלו.‬ 147 00:07:54,724 --> 00:07:57,184 ‫אני אומר, "אני אחזיק את הסוס באורווה שלי".‬ 148 00:07:57,185 --> 00:07:59,394 ‫יש לקוחות שאני רוכב על הסוס,‬ ‫והם לא רוכבים.‬ 149 00:07:59,395 --> 00:08:03,023 ‫אחרים רוצים שאלמד אותם כל יום,‬ ‫אני או מישהו מהצוות שלי.‬ 150 00:08:03,024 --> 00:08:04,983 ‫זה העניין במגע ובדחיפה.‬ 151 00:08:04,984 --> 00:08:07,569 ‫אם הם מתנהגים לא נכון,‬ ‫את מרגישה את זה קודם.‬ 152 00:08:07,570 --> 00:08:08,862 ‫הבנת אותי?‬ 153 00:08:08,863 --> 00:08:12,532 ‫העברתי סמינר‬ ‫לאחת מרוכבות הגרנד פרי המובילות שלי‬ 154 00:08:12,533 --> 00:08:14,993 ‫בתחילת 2018.‬ 155 00:08:14,994 --> 00:08:19,080 ‫והיא אמרה, "דרך אגב, אני אבוא בחודש מרץ.‬ 156 00:08:19,081 --> 00:08:24,378 ‫"אני רוצה להביא איתי תלמידה‬ ‫שתתאמן במשך חודש.‬ 157 00:08:24,962 --> 00:08:26,631 ‫"קוראים לה לורן קאנרק".‬ 158 00:08:27,840 --> 00:08:29,216 ‫לורן קאנרק התקשרה אליי,‬ 159 00:08:29,217 --> 00:08:32,260 ‫והשתפכה על זה שהיא יודעת מי אני‬ 160 00:08:32,261 --> 00:08:33,930 ‫ושהיא קראה על ההצלחות שלי.‬ 161 00:08:35,348 --> 00:08:38,684 ‫היא רצתה לבוא להתאמן,‬ ‫ואמרה שזה יהיה כבוד גדול.‬ 162 00:08:39,185 --> 00:08:41,394 ‫הוא אמר, "את צריכה‬ ‫להתאמן עם הטובים מכולם.‬ 163 00:08:41,395 --> 00:08:45,732 ‫"את צריכה להיות במקומות הכי טובים‬ ‫עם המאמן הכי טוב בנמצא.‬ 164 00:08:45,733 --> 00:08:48,193 ‫"יש לך כל מה שצריך כדי להגיע לאולימפיאדה.‬ 165 00:08:48,194 --> 00:08:49,945 ‫"הסוסים שלך נהדרים.‬ 166 00:08:49,946 --> 00:08:52,364 ‫"יש לך אמביציה ומוטיבציה".‬ 167 00:08:52,365 --> 00:08:55,283 ‫הוא פשוט מדבר מצוין.‬ 168 00:08:55,284 --> 00:08:57,619 ‫בסוף השיחה כבר אמרתי לו,‬ 169 00:08:57,620 --> 00:08:59,580 ‫כאילו, "איפה אני נרשמת?"‬ 170 00:09:01,874 --> 00:09:05,294 ‫הות'ורן היל הייתה המפלט שלי.‬ 171 00:09:06,379 --> 00:09:08,464 ‫זה היה המקום השלו שלי.‬ 172 00:09:09,882 --> 00:09:12,842 ‫החווה הייתה בעמק יפהפה,‬ ‫שעת נסיעה מניו יורק,‬ 173 00:09:12,843 --> 00:09:15,053 ‫והיית חושב שאתה איפשהו בטנסי.‬ 174 00:09:15,054 --> 00:09:16,055 ‫מקום ציורי.‬ 175 00:09:16,556 --> 00:09:19,182 ‫ובניתי חלק גדול ממנו במו ידיי.‬ 176 00:09:19,183 --> 00:09:21,811 ‫השקעתי בו מהזיעה, הדם והלב שלי.‬ 177 00:09:23,479 --> 00:09:25,940 ‫הוא תוכנן כמעין קמפוס.‬ 178 00:09:26,941 --> 00:09:29,777 ‫אני הייתי מפקח על האימונים.‬ 179 00:09:31,737 --> 00:09:36,158 {\an8}‫מי שקיבל אותי, קיבל את הצוות שלי.‬ ‫הוא קיבל את ג'סטין הרדין, יד ימיני.‬ 180 00:09:36,909 --> 00:09:38,618 ‫הוא קיבל את מרי הסקינס גריי.‬ 181 00:09:38,619 --> 00:09:42,540 {\an8}‫היא הייתה רוכבת אמנותית והחברה שלי בזמנו.‬ 182 00:09:43,249 --> 00:09:44,666 ‫אני גרתי בחווה.‬ 183 00:09:44,667 --> 00:09:47,545 ‫מרי הסקינס גריי גרה איתי ברוב הזמן.‬ 184 00:09:48,129 --> 00:09:51,382 {\an8}‫ולורן גרה בדירה עם החבר שלה, רוב.‬ 185 00:09:52,133 --> 00:09:54,175 {\an8}‫אבא שלה היה מעורב מאוד.‬ 186 00:09:54,176 --> 00:09:56,344 {\an8}‫הוא אמר, "שלח לי את החשבונות, ואני אשלם".‬ 187 00:09:56,345 --> 00:10:00,515 {\an8}‫ללורן היו אז שני סוסים,‬ ‫שמייקל היה אמור לאלף.‬ 188 00:10:00,516 --> 00:10:05,021 {\an8}‫מייקל הזמין אותה ואמר, "במקרה יש לי מקום.‬ 189 00:10:05,605 --> 00:10:08,481 ‫"הוא מרוהט בריהוט יפהפה,‬ ‫ולורן יכולה לגור שם".‬ 190 00:10:08,482 --> 00:10:10,609 ‫אז אמרתי, "יופי, היא תהיה בחווה".‬ 191 00:10:10,610 --> 00:10:14,195 ‫היא במרחק של שבע דקות הליכה מהאסם,‬ ‫שנמצא באותה כתובת.‬ 192 00:10:14,196 --> 00:10:16,072 ‫וקבענו הכול.‬ 193 00:10:16,073 --> 00:10:18,908 ‫ללורן היה מקום לגור,‬ ‫והיו לה שני סוסים שקיבלו אילוף.‬ 194 00:10:18,909 --> 00:10:20,202 ‫כולם היו מאושרים.‬ 195 00:10:21,579 --> 00:10:22,996 ‫בסדר, תישעני.‬ 196 00:10:22,997 --> 00:10:25,790 ‫אל תיתני לה למשוך את המתג למטה. תעלי אותה.‬ 197 00:10:25,791 --> 00:10:28,877 ‫שינוי נפלא. עוד אחד.‬ 198 00:10:28,878 --> 00:10:33,298 ‫יש רמה ברורה של אמון שחייבת להתקיים‬ 199 00:10:33,299 --> 00:10:36,259 ‫בין המאלף לבין הסוס.‬ 200 00:10:36,260 --> 00:10:38,011 ‫ולמייקל ולי היה אמון כזה.‬ 201 00:10:38,012 --> 00:10:40,681 ‫תסגרי את הרגל ותישעני.‬ ‫קחי את האף שלו למעלה והחוצה.‬ 202 00:10:41,182 --> 00:10:43,475 ‫וואו! הללויה!‬ 203 00:10:43,476 --> 00:10:46,436 ‫הללויה!‬ ‫-ג'וזי, תראי איך לורן משחקת אותה!‬ 204 00:10:46,437 --> 00:10:50,023 ‫ראיתי שהוא פותר בעיות במהירות.‬ 205 00:10:50,024 --> 00:10:52,567 ‫יופי. ידיים ביחד, תשמרי על המגע.‬ 206 00:10:52,568 --> 00:10:55,446 ‫יופי. תמשיכי קדימה, לתוך המגע.‬ 207 00:10:55,946 --> 00:10:59,491 ‫הוא באמת עשה מה שהוא הבטיח לעשות.‬ 208 00:10:59,492 --> 00:11:01,702 ‫הוא הפך אותי לרוכבת יותר טובה.‬ 209 00:11:03,496 --> 00:11:07,749 ‫אבל מהר מאוד למדתי שפחות או יותר כולם שם‬ 210 00:11:07,750 --> 00:11:10,752 ‫היו... כמעט כת,‬ 211 00:11:10,753 --> 00:11:13,129 ‫הייתה להם אובססיה של‬ 212 00:11:13,130 --> 00:11:15,548 ‫"בזכותו אני אגיע לאולימפיאדה".‬ 213 00:11:15,549 --> 00:11:19,386 ‫הוא אמר,‬ ‫"האולימפיאדה היא לא יעד, היא חלום".‬ 214 00:11:19,387 --> 00:11:23,264 ‫כאילו, "זה החלום של כל אחד מהאנשים פה".‬ 215 00:11:23,265 --> 00:11:26,017 ‫אז חשבתי, "יופי להם.‬ 216 00:11:26,018 --> 00:11:28,979 ‫"יש להם חלום.‬ ‫לי יש חלום. לכולנו יש חלומות".‬ 217 00:11:29,563 --> 00:11:32,357 ‫זה מראה של סמכות.‬ 218 00:11:32,358 --> 00:11:35,902 ‫אני מסתכל עלייך ואת שעונה אחורה,‬ ‫וההתנהלות שלך אומרת לי‬ 219 00:11:35,903 --> 00:11:37,696 ‫שאת בשליטה.‬ 220 00:11:37,697 --> 00:11:39,614 ‫זאת סמכות.‬ 221 00:11:39,615 --> 00:11:43,493 ‫ברכיבה אמנותית,‬ ‫יש שלושה דברים שנחוצים בשביל לנצח.‬ 222 00:11:43,494 --> 00:11:46,579 ‫צריך מאמן טוב, רוכב טוב‬ 223 00:11:46,580 --> 00:11:47,998 ‫וסוס טוב.‬ 224 00:11:48,666 --> 00:11:51,543 ‫ובנוסף לכל שאר הדברים,‬ 225 00:11:51,544 --> 00:11:53,045 ‫צריך הרבה כסף.‬ 226 00:11:54,922 --> 00:11:57,341 ‫יש סיבה לכך שהענף מכונה "ספורט המלכים".‬ 227 00:11:57,842 --> 00:12:02,554 ‫הנסיעות לתחרויות באירופה חיוניות‬ ‫לכל מי שמתחרה בספורט הסוסים הבינלאומי.‬ 228 00:12:02,555 --> 00:12:06,307 ‫הטיסות הלוך ושוב‬ ‫עולות 25,000 דולר לכל תחרות,‬ 229 00:12:06,308 --> 00:12:10,395 ‫וזה לא כולל את הטיפול בסוס,‬ ‫את הדברים שלך ואת דמי ההשתתפות.‬ 230 00:12:10,396 --> 00:12:13,314 ‫ואז אתה חוזר, ואם יש לך משאית סוסים משלך,‬ 231 00:12:13,315 --> 00:12:15,942 ‫ציוד ראוי לשמו עולה 125,000 דולר.‬ 232 00:12:15,943 --> 00:12:18,820 ‫והסוס צריך פרסות בכל ארבעה שבועות,‬ 233 00:12:18,821 --> 00:12:20,906 ‫שעולות 500 או 700 דולר.‬ 234 00:12:21,407 --> 00:12:22,907 ‫אנחנו אומרים דברים כמו‬ 235 00:12:22,908 --> 00:12:25,660 ‫"זה סוס זול. כמה?" חמישים אלף.‬ 236 00:12:25,661 --> 00:12:27,371 ‫העלות מדהימה.‬ 237 00:12:30,499 --> 00:12:34,962 ‫ג'יי-טי הוא סוס שרכשתי ב-2006.‬ 238 00:12:36,088 --> 00:12:38,883 ‫הוא היה אתלט מדהים.‬ 239 00:12:39,925 --> 00:12:41,844 ‫הוא היה סוס שלי ושל אשתי לשעבר.‬ 240 00:12:42,636 --> 00:12:44,971 ‫והיה בינינו הסכם.‬ 241 00:12:44,972 --> 00:12:48,684 ‫אני ארכב ואתחרה על הסוס בעצמי,‬ 242 00:12:49,310 --> 00:12:50,770 ‫ואני אמכור אותו.‬ 243 00:12:52,438 --> 00:12:53,272 ‫ג'יי-ג'יי!‬ 244 00:12:55,775 --> 00:12:57,193 ‫שלום, ילד טוב שלי.‬ 245 00:12:57,693 --> 00:13:02,238 ‫נפוץ מאוד אצלנו כמאלפי סוסים‬ 246 00:13:02,239 --> 00:13:06,618 ‫לתת לרוכב פחות מיומן‬ ‫לשבת על סוס יותר מיומן,‬ 247 00:13:06,619 --> 00:13:08,745 ‫לזמן מה, מדי פעם.‬ 248 00:13:08,746 --> 00:13:11,039 ‫אתה שם אותם על הסוס ונותן להם להרגיש משהו.‬ 249 00:13:11,040 --> 00:13:14,209 ‫אתה נותן להם להרגיש קצת‬ ‫מה אמור להיות בעתיד‬ 250 00:13:14,210 --> 00:13:15,544 ‫ולאן פניהם מועדות.‬ 251 00:13:16,045 --> 00:13:18,171 ‫ג'סטין הרדין עשה את זה עם ג'יי-טי.‬ 252 00:13:18,172 --> 00:13:20,341 ‫הוא שם אותה על הסוס ונתן לה לרכוב עליו.‬ 253 00:13:21,008 --> 00:13:22,759 ‫אז ג'סטין אמר, "יש לנו סוס,‬ 254 00:13:22,760 --> 00:13:24,969 ‫"ואנחנו ממש חושבים שהוא ימצא חן בעינייך.‬ 255 00:13:24,970 --> 00:13:26,471 ‫"אני רוצה שתתנסי איתו.‬ 256 00:13:26,472 --> 00:13:29,349 ‫"אנחנו לא נותנים לכל אחד‬ ‫לרכוב עליו, כי למען האמת,‬ 257 00:13:29,350 --> 00:13:31,811 ‫"לפעמים הוא קצת קשה".‬ 258 00:13:32,645 --> 00:13:34,354 ‫וברגע הראשון שעליתי עליו,‬ 259 00:13:34,355 --> 00:13:36,981 ‫הם אמרו, "פשוט תיזהרי, ויהיה בסדר".‬ 260 00:13:36,982 --> 00:13:39,400 ‫עליתי עליו. הרגשתי שהוא מדהים.‬ 261 00:13:39,401 --> 00:13:42,946 ‫יכולתי להרגיש מין כדור אנרגיה‬ 262 00:13:42,947 --> 00:13:45,241 ‫עולה מתחת לגוף שלי.‬ 263 00:13:46,033 --> 00:13:49,161 ‫חשבתי, "כן, יום אחד הוא יהיה שלי".‬ 264 00:13:49,954 --> 00:13:51,038 ‫ילד טוב שלי.‬ 265 00:13:52,164 --> 00:13:53,623 ‫יחסית לסוסים שלה,‬ 266 00:13:53,624 --> 00:13:57,294 ‫הסוסים שלה היו כמו טויוטה קורולה.‬ 267 00:13:58,879 --> 00:14:00,589 ‫ג'יי-טי היה קורבט.‬ 268 00:14:01,715 --> 00:14:05,552 ‫נתנו לה לנהוג פעם אחת בקורבט.‬ 269 00:14:05,553 --> 00:14:09,181 ‫ולמרבה הצער, זה גלגל כדור שלג במורד ההר.‬ 270 00:14:10,641 --> 00:14:13,060 ‫פנייה חדה וישר לצד השני של הזירה.‬ 271 00:14:14,311 --> 00:14:15,937 ‫יומיים אחרי שהיא רכבה על הסוס,‬ 272 00:14:15,938 --> 00:14:20,442 ‫לורן פרסמה דברים ברשת,‬ ‫סרטונים שלה רוכבת על הסוס שלי.‬ 273 00:14:21,026 --> 00:14:22,945 ‫ג'יי-ג'יי! ג'יי-טי!‬ 274 00:14:23,445 --> 00:14:25,446 ‫רוב, אתה נראה קטנטן לידו.‬ 275 00:14:25,447 --> 00:14:28,659 ‫ואז, ביולי 2018,‬ 276 00:14:29,285 --> 00:14:32,161 ‫לורן קאנרק נרשמה לתחרויות עם סוס שלי.‬ 277 00:14:32,162 --> 00:14:35,707 ‫היא הלכה ושכרה קורבט עם גג נפתח,‬ 278 00:14:35,708 --> 00:14:38,377 ‫ואז החליטה שהיא יכולה לנהוג בה כל החיים.‬ 279 00:14:39,336 --> 00:14:43,756 ‫היא החרימה בפועל את הסוס שלי לצרכיה,‬ 280 00:14:43,757 --> 00:14:46,426 ‫וזה היה אסון.‬ 281 00:14:46,427 --> 00:14:48,344 ‫- ג'יי-טי‬ ‫רישום סוס לכל חייו -‬ 282 00:14:48,345 --> 00:14:49,847 ‫- לורן שיי קאנרק -‬ 283 00:14:50,723 --> 00:14:54,018 ‫היא פגעה בערך שלו,‬ ‫וזה פשוט לא יכול להמשיך.‬ 284 00:14:55,811 --> 00:14:58,564 ‫אמרתי להם,‬ ‫"אתם לא יכולים להתחרות עם הסוס הזה".‬ 285 00:14:59,064 --> 00:15:02,692 ‫והם חיפשו אותי באורווה,‬ 286 00:15:02,693 --> 00:15:05,445 ‫צרחו עליי וכל זה.‬ 287 00:15:05,446 --> 00:15:06,822 ‫פחדתי מהם פחד מוות.‬ 288 00:15:07,323 --> 00:15:10,326 ‫אני פחדן. אף פעם לא השתתפתי בקטטה.‬ 289 00:15:10,826 --> 00:15:13,036 ‫ובאותו זמן שבו הם איימו עליי,‬ 290 00:15:13,037 --> 00:15:15,038 ‫האבא שלח לי כל מיני הודעות.‬ 291 00:15:15,039 --> 00:15:19,083 ‫"אני ארושש אותך ואתקע אותך בבית משפט.‬ ‫אני אשבור אותך", וכל זה.‬ 292 00:15:19,084 --> 00:15:21,669 ‫ואני צפיתי עוד חשבון מעורך דין,‬ 293 00:15:21,670 --> 00:15:24,923 ‫ואני מתגרש וגם שם יש לי חשבונות מעורך דין.‬ 294 00:15:24,924 --> 00:15:28,886 ‫הייתי בפניקה.‬ ‫רציתי לא לקבל מכות ולא לקבל תביעה.‬ 295 00:15:29,386 --> 00:15:30,387 ‫אז נכנעתי.‬ 296 00:15:30,888 --> 00:15:33,641 ‫איימו עליי, דחפו אותי,‬ 297 00:15:34,141 --> 00:15:37,977 ‫למעשה סחטו אותי‬ ‫כדי שאמכור את הסוס שלי במחיר הפסד.‬ 298 00:15:37,978 --> 00:15:43,149 ‫הסיפור על התעמרות כדי לקנות סוס‬ ‫הוא השקר הכי גדול ששמעתי בכל החיים.‬ 299 00:15:43,150 --> 00:15:44,944 ‫בסדר? נקודה.‬ 300 00:15:46,111 --> 00:15:50,198 ‫הייתי בדרך לתחרות שמייקל אימן אותי לקראתה,‬ 301 00:15:50,199 --> 00:15:54,619 ‫ורוב אמר לי שהורידו את ג'יי-טי מהמשאית,‬ 302 00:15:54,620 --> 00:15:56,496 ‫ומייקל אמר שהוא לא יכול לנסוע.‬ 303 00:15:56,497 --> 00:15:59,916 ‫אז רצתי מיד למשרד.‬ 304 00:15:59,917 --> 00:16:04,379 ‫שאלתי את מייקל, "מה קורה עם ג'יי-טי?‬ ‫למה הוא לא במשאית?"‬ 305 00:16:04,380 --> 00:16:06,339 ‫הוא נכנס לפניקה, הוא התחרפן.‬ 306 00:16:06,340 --> 00:16:08,174 ‫אף פעם לא ראיתי אותו ככה.‬ 307 00:16:08,175 --> 00:16:11,469 ‫הוא רק אמר,‬ ‫"ג'יי-טי לא יכול לנסוע לתחרות".‬ 308 00:16:11,470 --> 00:16:14,055 ‫הוא היה צריך למכור את הסוס בהקדם האפשרי.‬ 309 00:16:14,056 --> 00:16:16,557 ‫שאלתי, "למה? מה קורה פה?"‬ 310 00:16:16,558 --> 00:16:18,394 ‫והוא אמר, "בגלל הגירושים".‬ 311 00:16:19,269 --> 00:16:21,188 ‫אז אמרתי, "אולי אני אקנה אותו?‬ 312 00:16:21,772 --> 00:16:23,272 ‫"זה יעזור קצת?"‬ 313 00:16:23,273 --> 00:16:25,442 ‫ופתאום הוא נרגע.‬ 314 00:16:25,943 --> 00:16:28,319 ‫הוא היה שמח מאוד לקבל את הצ'ק.‬ 315 00:16:28,320 --> 00:16:29,488 ‫הסוס היה שלי.‬ 316 00:16:30,322 --> 00:16:31,322 ‫הכול הסתדר.‬ 317 00:16:31,323 --> 00:16:32,240 {\an8}‫- מוסכם. -‬ 318 00:16:32,241 --> 00:16:33,951 ‫או ככה לפחות חשבתי.‬ 319 00:16:34,618 --> 00:16:35,536 ‫היי.‬ 320 00:16:38,789 --> 00:16:39,957 ‫ילד טוב, ג'יי.‬ 321 00:16:41,041 --> 00:16:42,959 ‫תלך איתו. החגורה עליו?‬ ‫-כן.‬ 322 00:16:42,960 --> 00:16:44,168 ‫מספיק הדוקה?‬ ‫-כן.‬ 323 00:16:44,169 --> 00:16:46,462 ‫עצור, עצור. אלוהים, רוב.‬ 324 00:16:46,463 --> 00:16:49,215 ‫מה?‬ ‫-תעצור בבקשה. תראה מה קרה פה.‬ 325 00:16:49,216 --> 00:16:50,383 ‫חכי.‬ ‫עצור. תירגע!‬ 326 00:16:50,384 --> 00:16:51,968 ‫תני לי למשוך...‬ ‫-תעזוב אותו!‬ 327 00:16:51,969 --> 00:16:54,805 ‫מה אמרתי? עזוב את המושכות. תירגע!‬ 328 00:16:57,850 --> 00:16:58,683 ‫רוב?‬ 329 00:16:58,684 --> 00:17:00,226 ‫כן?‬ ‫-אני צריכה שוט.‬ 330 00:17:00,227 --> 00:17:01,310 ‫תבדקי על השולחן.‬ 331 00:17:01,311 --> 00:17:04,064 ‫אני לא יכולה לבדוק כלום.‬ ‫אני צריכה שוט מיד.‬ 332 00:17:05,399 --> 00:17:07,984 ‫היי, תירגע! וואו, הוא ממש מבוהל.‬ 333 00:17:07,985 --> 00:17:10,696 ‫בסדר. תתמקדי ותעשי את זה שוב.‬ ‫-מבאס.‬ 334 00:17:12,489 --> 00:17:16,326 ‫לא ממש התייחסנו לרמה שלה כרוכבת.‬ 335 00:17:16,827 --> 00:17:17,953 ‫נשווה את זה לבייסבול.‬ 336 00:17:19,663 --> 00:17:22,833 {\an8}‫אני שיחקתי בקבוצה שהגיעה לגמר.‬ 337 00:17:23,876 --> 00:17:27,336 {\an8}‫מרי הסקינס גריי וג'סטין הרדין היו שחקנים‬ 338 00:17:27,337 --> 00:17:30,631 ‫בקבוצת בייסבול בליגה השנייה,‬ 339 00:17:30,632 --> 00:17:36,304 ‫והיו כמעט מוכנים לקפוץ‬ ‫ולשחק עונה ראשונה בליגה הבכירה.‬ 340 00:17:36,305 --> 00:17:37,305 ‫הבנת אותי?‬ 341 00:17:37,306 --> 00:17:40,142 ‫לורן קאנרק היא...‬ 342 00:17:43,520 --> 00:17:46,147 ‫בליגה לילדים בני תשע.‬ 343 00:17:46,148 --> 00:17:49,401 ‫פליינג צ'יינג'. זה היה מאוחר.‬ ‫אני אעשה את זה שוב.‬ 344 00:17:50,277 --> 00:17:51,819 ‫רוב, עכשיו! אתה מבין?‬ 345 00:17:51,820 --> 00:17:53,529 ‫מה? יותר לאט.‬ ‫-כבר שש וחצי.‬ 346 00:17:53,530 --> 00:17:56,616 ‫תירגע! רוב, אתה מקשיב לי?‬ 347 00:17:56,617 --> 00:17:57,700 ‫רוב!‬ ‫-כן, קדימה.‬ 348 00:17:57,701 --> 00:17:59,994 ‫אתה מקשיב לי?‬ ‫-לעזאזל, אני בשיחה.‬ 349 00:17:59,995 --> 00:18:02,538 ‫איזו גסות. אני שואלת אותך...‬ ‫יודע מה? לא משנה.‬ 350 00:18:02,539 --> 00:18:04,083 ‫אתה לא יכול לבחור עכשיו.‬ 351 00:18:04,875 --> 00:18:07,795 ‫אני מלמד רוכבים אולימפיים,‬ ‫לא רוכבים סוג ב'.‬ 352 00:18:08,837 --> 00:18:12,298 ‫באותה תקופה,‬ ‫מרי הסקינס לימדה את לורן מדי פעם.‬ 353 00:18:12,299 --> 00:18:16,094 ‫מרי הסקינס, לדעתי, הייתה הכי טיפשה,‬ 354 00:18:16,095 --> 00:18:18,805 ‫האישה שידעה הכי פחות על רכיבה.‬ 355 00:18:18,806 --> 00:18:22,517 ‫בשלב כלשהו התחלתי לקבל מלורן הודעות‬ 356 00:18:22,518 --> 00:18:25,353 ‫שאנשי הצוות לא עושים‬ ‫את העבודה שלהם כמו שצריך,‬ 357 00:18:25,354 --> 00:18:30,192 ‫ושהחברה של מייקל, מרי הסקינס,‬ ‫מעודדת אותם לא לעשות את העבודה כמו שצריך.‬ 358 00:18:32,277 --> 00:18:35,613 ‫באפריל, הלכתי לפגישה עם רוב ולורן‬ 359 00:18:35,614 --> 00:18:37,949 ‫והחברה של מייקל, מרי הסקינס.‬ 360 00:18:37,950 --> 00:18:40,785 ‫לורן התחילה לצעוק‬ ‫על הדברים שכולם לא עושים,‬ 361 00:18:40,786 --> 00:18:44,747 ‫ומרי הסקינס אמרה לה,‬ ‫"את אפילו לא באה לרכוב,‬ 362 00:18:44,748 --> 00:18:47,959 ‫"אז אל תדברי על מה שאנשים לא עושים בשבילך.‬ ‫את צריכה לעבוד".‬ 363 00:18:47,960 --> 00:18:50,294 ‫התחיל קרב צעקות בין שתי הבנות.‬ 364 00:18:50,295 --> 00:18:52,797 ‫ג'ונתן וגודווין ניסו להשתלט עליה,‬ 365 00:18:52,798 --> 00:18:55,091 ‫אני ניסיתי להשתלט על מרי הסקינס.‬ 366 00:18:55,092 --> 00:18:58,219 ‫באותה פגישה, מרי הסקינס אמרה את המילים,‬ 367 00:18:58,220 --> 00:18:59,595 ‫"אתם צריכים ללכת".‬ 368 00:18:59,596 --> 00:19:03,141 ‫מייקל אמר למרי הסקינס,‬ ‫"תסתמי את הפה, מרי הסקינס.‬ 369 00:19:03,142 --> 00:19:04,517 ‫"עשיתי איתם עסק".‬ 370 00:19:04,518 --> 00:19:08,771 ‫"תסתמי את הפה",‬ ‫זה משפט שלא אמרתי לאף אישה בחיים.‬ 371 00:19:08,772 --> 00:19:13,401 {\an8}‫הוא אפשר לחברה שלו לעשות את זה,‬ 372 00:19:13,402 --> 00:19:16,988 {\an8}‫במקום פשוט להגיד לחברה שלו,‬ ‫"תקשיבי, די עם השטויות".‬ 373 00:19:16,989 --> 00:19:21,200 ‫מייקל, לכל אורך הדרך,‬ ‫ניסה לשרוף את הנר משני צדדיו,‬ 374 00:19:21,201 --> 00:19:24,329 ‫עד שבסופו של דבר הנר נשרף עד לאמצע.‬ 375 00:19:26,039 --> 00:19:29,333 ‫רוז, משמאל, האחוריים הימניים שלך נפוחים?‬ 376 00:19:29,334 --> 00:19:31,837 ‫תמצמצי פעם אחת אם כן, פעמיים אם לא.‬ 377 00:19:34,631 --> 00:19:36,175 ‫בסדר, עכשיו נחזור.‬ 378 00:19:39,469 --> 00:19:42,973 {\an8}‫הכרתי את מייקל ב-2018.‬ 379 00:19:43,640 --> 00:19:47,477 ‫הבת שלי נרשמה אצלו לקליניקת שליטה בסוסים.‬ 380 00:19:52,024 --> 00:19:53,941 ‫אנשי סוסים הם מוזרים.‬ 381 00:19:53,942 --> 00:19:57,320 ‫וזה לא יוצא דופן שיש לך לקוחות קשים.‬ 382 00:19:57,321 --> 00:19:58,696 ‫כן, זה נדבק.‬ 383 00:19:58,697 --> 00:20:03,284 ‫אנחנו נוטים די להתעלם מזה,‬ 384 00:20:03,285 --> 00:20:05,787 ‫כי זה פשוט האופי של העסק.‬ 385 00:20:07,831 --> 00:20:11,959 ‫פגשתי את לורן בפעם הראשונה‬ ‫בתחרות בפארק הסוסים בניו ג'רזי.‬ 386 00:20:11,960 --> 00:20:14,253 ‫ילדה טובה. כן, את ילדה טובה.‬ 387 00:20:14,254 --> 00:20:16,048 ‫ברגע שפגשתי אותה,‬ 388 00:20:16,924 --> 00:20:18,800 ‫ידעתי שמשהו לא בסדר איתה.‬ 389 00:20:20,219 --> 00:20:22,512 ‫רוב, מה לעזאזל קרה לתיק?‬ 390 00:20:23,138 --> 00:20:26,599 ‫רוב, אני חושבת שלא השתמשנו ברסן ללא מתג.‬ 391 00:20:26,600 --> 00:20:27,851 ‫רוב?‬ 392 00:20:28,435 --> 00:20:29,852 ‫רוב, אתה שומע אותי?‬ 393 00:20:29,853 --> 00:20:33,982 ‫האנרגיה שלה הייתה כל כך תזזיתית, מאנית,‬ 394 00:20:34,608 --> 00:20:38,486 ‫שממש קיבלתי מיגרנה ונאלצתי להתרחק ממנה.‬ 395 00:20:38,487 --> 00:20:44,200 ‫זה ממש הפריע לי, פשוט מורט עצבים.‬ 396 00:20:44,201 --> 00:20:45,369 ‫זה היה נורא.‬ 397 00:20:49,122 --> 00:20:52,501 {\an8}‫- התחברות -‬ 398 00:20:53,585 --> 00:20:58,464 ‫- סאן טסו: אמנות המלחמה, המאה ה-6 לפנה"ס:‬ ‫סדר פעולות: הימנע ממלחמה. -‬ 399 00:20:58,465 --> 00:21:03,803 {\an8}‫- אם לא ניתן להימנע ממלחמה,‬ ‫על הלוחם לנצח קודם כול, -‬ 400 00:21:03,804 --> 00:21:05,930 {\an8}‫- ורק אז לצאת למלחמה. -‬ 401 00:21:05,931 --> 00:21:07,348 ‫- פרסום -‬ 402 00:21:07,349 --> 00:21:10,142 ‫בהות'ורן היל היה הרבה מתח‬ 403 00:21:10,143 --> 00:21:12,895 ‫בין לורן לבין מרי הסקינס.‬ 404 00:21:12,896 --> 00:21:17,733 ‫לורן הייתה יורה דרישות‬ ‫ומתעקשת על דברים מסוימים.‬ 405 00:21:17,734 --> 00:21:20,279 ‫היה שם פשוט בלגן.‬ 406 00:21:21,321 --> 00:21:24,533 ‫- המפלצת... עוד לא פגשה‬ ‫את המפלצת שמנמנמת בתוכי... -‬ 407 00:21:25,993 --> 00:21:27,785 ‫היא ביקשה ממני חברות בפייסבוק,‬ 408 00:21:27,786 --> 00:21:32,207 ‫אז ראיתי את הפוסטים שלה כשהם עלו.‬ 409 00:21:33,667 --> 00:21:37,545 ‫- אולי הגיע הזמן לצאת למלחמה. -‬ 410 00:21:37,546 --> 00:21:41,299 ‫- כל מי שבועט שוב ושוב במפלצת שנחה‬ ‫יעיר אותה בסופו של דבר ! -‬ 411 00:21:41,300 --> 00:21:44,385 ‫אי אפשר לסרב לכל לקוח קשה,‬ 412 00:21:44,386 --> 00:21:47,180 ‫אבל כשמשהו מתחיל לעבור את הגבול‬ 413 00:21:48,056 --> 00:21:50,517 ‫ולהפוך מקשה למסוכן...‬ 414 00:21:51,977 --> 00:21:54,603 ‫הרבה מהם משתמשים בדימויי שחמט.‬ 415 00:21:54,604 --> 00:21:56,939 ‫"המלך נתפס ונהרג.‬ 416 00:21:56,940 --> 00:22:00,568 ‫"יש להקריב את המלכה כדי להגן על הטירה.‬ 417 00:22:00,569 --> 00:22:02,988 ‫"הטירה מתפוררת."‬ 418 00:22:04,156 --> 00:22:08,076 ‫למי יש זמן או כוח לפרסם דברים כאלה?‬ 419 00:22:10,329 --> 00:22:11,704 ‫בקהילת הרכיבה האמנותית,‬ 420 00:22:11,705 --> 00:22:16,250 ‫אנשים ראו את מה שנאמר ונחרדו.‬ 421 00:22:16,251 --> 00:22:18,127 ‫עם הדברים שכתבתי,‬ 422 00:22:18,128 --> 00:22:21,005 ‫זה היה כדי שהוא יבין שהבעיה‬ 423 00:22:21,006 --> 00:22:23,257 ‫היא שהחברה שלך שולטת בך.‬ 424 00:22:23,258 --> 00:22:26,218 ‫היא לא אפשרה לי לרכוב באסם.‬ 425 00:22:26,219 --> 00:22:28,804 ‫אני זה שהשם שלו כתוב בראש נייר המכתבים.‬ 426 00:22:28,805 --> 00:22:31,807 ‫יש לי נשים מתוקות שרוכבות איתי‬ 427 00:22:31,808 --> 00:22:34,643 ‫ואנשים מבוגרים וילדים.‬ 428 00:22:34,644 --> 00:22:37,313 ‫הבת של לארה הייתה נערה בת 16 שגרה איתי.‬ 429 00:22:37,314 --> 00:22:39,315 ‫הייתי אחראי עליה.‬ 430 00:22:39,316 --> 00:22:43,195 ‫דאגתי מאוד בגלל המצב בהות'ורן היל.‬ 431 00:22:46,406 --> 00:22:48,616 ‫- אני אמיצה. אני פצועה. -‬ 432 00:22:48,617 --> 00:22:50,117 ‫- אני מי שנועדתי להיות -‬ 433 00:22:50,118 --> 00:22:51,577 ‫- זאת אני -‬ 434 00:22:51,578 --> 00:22:55,039 ‫- תיזהר כי אני בדרך -‬ 435 00:22:55,040 --> 00:22:58,125 ‫הייתה עוינות בין שתי הנשים.‬ 436 00:22:58,126 --> 00:23:00,836 ‫יכול להיות שלא קל אם יש לך גם לקוחה חשובה‬ 437 00:23:00,837 --> 00:23:02,797 ‫וגם בת זוג,‬ 438 00:23:02,798 --> 00:23:06,635 ‫אבל מייקל היה חייב להסתדר עם זה‬ ‫או למצוא פתרון כלשהו.‬ 439 00:23:09,721 --> 00:23:11,014 ‫זה לא יעבוד.‬ 440 00:23:11,515 --> 00:23:15,684 ‫את לא יכולה להיכנס לאינטרנט‬ ‫ולכתוב עלינו דברים רעים.‬ 441 00:23:15,685 --> 00:23:20,731 ‫הוא ירד למטה פשוט כדי לצעוק עליי.‬ 442 00:23:20,732 --> 00:23:22,483 ‫מי את חושבת שאת?‬ 443 00:23:22,484 --> 00:23:26,112 ‫אני אהיה מחוקה בענף הזה.‬ ‫הוא יעשה שיחת טלפון אחת.‬ 444 00:23:26,113 --> 00:23:28,448 ‫הקריירה שלי תיגמר.‬ 445 00:23:29,783 --> 00:23:35,163 ‫הוא היה שם כדי להראות לי מי מנהל את הענף.‬ 446 00:23:36,415 --> 00:23:38,291 ‫אבל מי מנהל את האסם שלו?‬ 447 00:23:39,126 --> 00:23:42,795 ‫מי מנהל את העניינים? מיהם האנשים החזקים?‬ 448 00:23:42,796 --> 00:23:44,840 ‫ומה הם יכולים לעשות?‬ 449 00:23:45,966 --> 00:23:47,217 ‫בעולם הסוסים,‬ 450 00:23:48,427 --> 00:23:53,014 ‫המוניטין חיוני להצלחה.‬ 451 00:23:54,558 --> 00:23:58,145 ‫צריך לזכות במוניטין. זה לא דבר שמקבלים.‬ 452 00:24:00,021 --> 00:24:03,150 ‫כל החיים שלך סובבים סביב דבר אחד.‬ 453 00:24:05,277 --> 00:24:08,989 ‫אם הוא אומר,‬ ‫"אני אהרוס לך את הקריירה בטלפון אחד",‬ 454 00:24:09,781 --> 00:24:11,533 ‫זה לא משהו שמתייחסים אליו בקלות ראש.‬ 455 00:24:12,492 --> 00:24:17,121 ‫כי לחברים של מייקל‬ ‫באמת יש את היכולת לחסום אותי,‬ 456 00:24:17,122 --> 00:24:18,915 ‫לגרום לי להיות מורחקת מהענף.‬ 457 00:24:19,416 --> 00:24:23,377 ‫החיים שלי, הפרנסה שלי וקריירת הרכיבה שלי‬ 458 00:24:23,378 --> 00:24:25,130 ‫הועמדו בסכנה.‬ 459 00:24:26,173 --> 00:24:28,215 ‫את חושבת לעצמך, "פשוט תהרוג אותי".‬ 460 00:24:28,216 --> 00:24:30,759 ‫אולי את לא באמת חושבת שאת רוצה למות,‬ 461 00:24:30,760 --> 00:24:33,012 ‫אבל את חושבת, "פשוט תגמור עם זה,‬ 462 00:24:33,013 --> 00:24:33,972 ‫"תהרוג אותי וזהו".‬ 463 00:24:34,723 --> 00:24:37,558 ‫- איפוק. רק עוד קצת. -‬ 464 00:24:37,559 --> 00:24:42,563 ‫לורן קאנרק נהייתה‬ ‫מאוד מוזרה ומאוד לא יציבה.‬ 465 00:24:42,564 --> 00:24:45,609 ‫בשעה 2:45 או שלוש לפנות בוקר,‬ 466 00:24:46,276 --> 00:24:51,155 ‫היא הסתובבה בין העצים שמאחורי האורווה‬ 467 00:24:51,156 --> 00:24:53,741 ‫ופרסמה פוסטים מסתוריים ברשתות החברתיות.‬ 468 00:24:53,742 --> 00:24:55,659 ‫לורן לא יצאה למתקפה.‬ 469 00:24:55,660 --> 00:24:57,161 ‫לורן נכנסה למגננה‬ 470 00:24:57,162 --> 00:24:59,497 ‫באמצעות פוסטים בפייסבוק, "זה מה שקורה".‬ 471 00:24:59,498 --> 00:25:01,874 ‫למייקל היו חברים בחלונות הגבוהים,‬ 472 00:25:01,875 --> 00:25:03,542 ‫רוכבים אולימפיים לשעבר,‬ 473 00:25:03,543 --> 00:25:06,879 ‫וללורן היה רק את פייסבוק כדי לספר מה קורה.‬ 474 00:25:06,880 --> 00:25:08,632 ‫היא פרסמה הודעות פומביות.‬ 475 00:25:09,216 --> 00:25:12,259 ‫- יולי 2019‬ ‫חודש לפני התקרית -‬ 476 00:25:12,260 --> 00:25:14,553 ‫מוקד חירום. מה כתובת האירוע?‬ 477 00:25:14,554 --> 00:25:17,431 ‫עשיתי מה שהייתי אמור לעשות.‬ 478 00:25:17,432 --> 00:25:19,892 ‫מה שלימדו אותנו מאז שהיינו ילדים, נכון?‬ 479 00:25:19,893 --> 00:25:20,936 ‫להתקשר לרשויות.‬ 480 00:25:21,645 --> 00:25:25,898 ‫אני צריך פה שוטר‬ ‫שיכריח את האנשים האלה להתאפס על עצמם‬ 481 00:25:25,899 --> 00:25:27,733 ‫ושלא יטרידו אותנו.‬ 482 00:25:27,734 --> 00:25:29,610 ‫אנחנו אנשים הגונים.‬ 483 00:25:29,611 --> 00:25:31,820 ‫בסדר.‬ ‫-זה הולך לכיוון נורא.‬ 484 00:25:31,821 --> 00:25:33,656 ‫הם מהווים סכנה לחברה.‬ 485 00:25:33,657 --> 00:25:36,910 ‫אם אצטרך להוציא הערב צו הרחקה,‬ ‫אני אוציא אותו.‬ 486 00:25:37,410 --> 00:25:39,912 ‫זאת מלחמה, והיא תטופל ברגע זה.‬ 487 00:25:39,913 --> 00:25:42,666 ‫נמאס לי מהאנשים האלה.‬ ‫אני צריך שהם לא יהיו פה.‬ 488 00:25:43,959 --> 00:25:45,585 ‫זה סכסוך אזרחי.‬ 489 00:25:46,127 --> 00:25:50,756 ‫הוא משתמש במשטרה כנשק‬ ‫בשביל משהו שאסור להם בכלל לעשות.‬ 490 00:25:50,757 --> 00:25:53,008 ‫הם אפילו אמרו לו, "תפסיק להתקשר אלינו.‬ 491 00:25:53,009 --> 00:25:55,678 ‫"אנחנו לא הפתרון לסכסוך אזרחי".‬ 492 00:25:55,679 --> 00:25:58,514 ‫לורן הייתה באסם ושמעה לחישות‬ 493 00:25:58,515 --> 00:26:02,476 ‫על חיפוש אחרי מישהו‬ ‫שירביץ להם או משהו דומה,‬ 494 00:26:02,477 --> 00:26:03,561 ‫והיא הייתה מדואגת.‬ 495 00:26:03,562 --> 00:26:05,145 ‫אז דיברתי עם לורן ואמרתי,‬ 496 00:26:05,146 --> 00:26:07,774 ‫"אני חושב שצריך סוג של מכשיר הקלטה".‬ 497 00:26:09,693 --> 00:26:12,653 ‫מרי הסקינס, זאת הבעיה.‬ ‫השוטר לא רוצה לקחת אחריות.‬ 498 00:26:12,654 --> 00:26:15,406 ‫הוא אומר שזה עניין אזרחי.‬ 499 00:26:15,407 --> 00:26:18,826 ‫בגלל זה אני אומרת שצריך להמשיך להתקשר,‬ 500 00:26:18,827 --> 00:26:23,163 ‫כי צריך להעביר את האחריות למשטרה.‬ 501 00:26:23,164 --> 00:26:25,792 ‫היא משחקת כמו פעם.‬ ‫-היא צריכה ללמוד לקח.‬ 502 00:26:29,212 --> 00:26:32,548 ‫עשינו את זה במחשבה שעומד להתבצע פשע.‬ 503 00:26:32,549 --> 00:26:34,383 ‫ואם ככה,‬ 504 00:26:34,384 --> 00:26:38,554 ‫היינו רוצים שיהיו לנו ראיות‬ ‫לכך שהם תכננו לבצע את הפשע.‬ 505 00:26:38,555 --> 00:26:40,472 ‫- אוגוסט 2018‬ ‫שבוע לפני התקרית -‬ 506 00:26:40,473 --> 00:26:42,224 ‫אני הולך... אני אטפל בזה.‬ 507 00:26:42,225 --> 00:26:44,351 ‫צריך לאסור עליה להיכנס למחוז הזה.‬ 508 00:26:44,352 --> 00:26:47,187 ‫אף אחד לא יכול‬ ‫להרחיק מישהי מהענף לכל החיים‬ 509 00:26:47,188 --> 00:26:48,564 ‫חוץ מ"ספורט בטוח". זהו.‬ 510 00:26:48,565 --> 00:26:50,650 ‫כן.‬ ‫-והם שמים...‬ 511 00:26:51,526 --> 00:26:54,528 ‫- גבר בגובה 1.88‬ ‫מתעמר בי עד כדי כך שאני פוחדת. -‬ 512 00:26:54,529 --> 00:26:57,406 ‫- זה מסובך מאוד.‬ ‫אני לא בטוחה מה לכתוב פה. -‬ 513 00:26:57,407 --> 00:27:00,159 ‫- אבל נראה ש"ספורט בטוח"‬ ‫הוקם בדיוק בשביל זה. -‬ 514 00:27:00,160 --> 00:27:01,661 ‫- פרסום -‬ 515 00:27:03,913 --> 00:27:07,291 ‫אי אפשר להתקשר למשטרה ולהגיד,‬ ‫"היי, אני רוצה להגיש תלונה.‬ 516 00:27:07,292 --> 00:27:10,502 ‫"מישהו מאיים לזרוק אותי מהענף שאני אוהבת.‬ 517 00:27:10,503 --> 00:27:13,339 ‫"תעצרו אותו בבקשה". זה לא התפקיד שלהם.‬ 518 00:27:13,340 --> 00:27:16,383 ‫התפקיד של "ספורט בטוח" הוא לדאוג‬ 519 00:27:16,384 --> 00:27:22,807 ‫שאנשים שיש להם כוחות מהסוג הזה‬ ‫לא יוכלו לעשות דברים כאלה.‬ 520 00:27:24,017 --> 00:27:26,394 ‫יש בעיה גדולה בספורט סוסים.‬ 521 00:27:27,354 --> 00:27:30,690 ‫הרבה מאמנים הורחקו לכל החיים‬ ‫על ידי "ספורט בטוח".‬ 522 00:27:31,691 --> 00:27:35,194 ‫הפחד הכי גדול של מייקל‬ ‫היה שהוא לא יוכל להתחרות.‬ 523 00:27:35,195 --> 00:27:36,862 ‫- דיווח על בעיה -‬ 524 00:27:36,863 --> 00:27:40,909 ‫התקשרתי לקו החם,‬ ‫ודיווחתי עליו ל"ספורט בטוח".‬ 525 00:27:41,910 --> 00:27:46,247 ‫התלוננתי על התעמרות,‬ ‫הטרדה ושימוש לרעה בכוח.‬ 526 00:27:47,749 --> 00:27:51,835 ‫אבל באותו זמן, המתשאלת כל הזמן שאלה אותי,‬ 527 00:27:51,836 --> 00:27:53,796 ‫"יש בחווה קטינים?‬ 528 00:27:53,797 --> 00:27:55,924 ‫"איפה הם גרים? מה הם עושים?"‬ 529 00:27:57,676 --> 00:28:01,513 ‫שמעתי את המשאית מגיעה‬ ‫ונעצרת ממש מול האורווה.‬ 530 00:28:02,013 --> 00:28:05,392 ‫לורן קאנרק דיברה בטלפון שלה וצעדה מצד לצד.‬ 531 00:28:06,976 --> 00:28:09,603 ‫"אני אעשה כל מה שביכולתי‬ 532 00:28:09,604 --> 00:28:14,109 ‫"כדי להרוס כל מה שמרי הסקינס אוהבת‬ ‫וכל מה שחשוב לה!"‬ 533 00:28:15,694 --> 00:28:18,279 ‫למרי הסקינס היו שני ילדים קטנים.‬ 534 00:28:18,780 --> 00:28:21,073 ‫התייחסתי אליהם כאילו שהם ילדים שלי.‬ 535 00:28:21,074 --> 00:28:24,369 ‫היא אמרה, "אני לא מרוצה‬ ‫מזה שהאנשים האלה פה עם הילדים שלי".‬ 536 00:28:25,245 --> 00:28:27,788 ‫- קולם של מייקל בריסון ומרי הסקינס גריי -‬ 537 00:28:27,789 --> 00:28:29,456 ‫אם יקרה משהו, אני...‬ 538 00:28:29,457 --> 00:28:31,792 ‫יודע מה? אתה...‬ ‫-את כבר מדברת...‬ 539 00:28:31,793 --> 00:28:34,921 ‫כבר דיברת בימים האחרונים על עזיבה.‬ 540 00:28:35,922 --> 00:28:37,674 ‫אני לא עוזבת אותך, מייקל.‬ 541 00:28:38,174 --> 00:28:39,341 ‫אני לא עוזבת אותך.‬ 542 00:28:39,342 --> 00:28:41,469 ‫ניהלנו כל מיני שיחות.‬ 543 00:28:41,970 --> 00:28:45,640 ‫ואז הייתי מקבל הודעות מתגרות,‬ ‫כאילו שהם ידעו מה אמרתי.‬ 544 00:28:47,892 --> 00:28:49,185 ‫לורן אמרה לי,‬ 545 00:28:50,270 --> 00:28:55,024 ‫"עכשיו אתה יודע‬ ‫שהגברת המקסימה לא תעזוב אותך".‬ 546 00:28:55,900 --> 00:28:59,404 ‫אמרתי למרי, "אני בטוח שמצותתים לנו,‬ 547 00:29:00,905 --> 00:29:01,990 ‫"ואני לא יודע איך.‬ 548 00:29:03,491 --> 00:29:04,992 ‫"איך הם שומעים אותנו?‬ 549 00:29:04,993 --> 00:29:08,412 ‫"מישהו שתל מיקרופון?‬ ‫בטלפון של ג'סטין? אל תדברי בטלפון.‬ 550 00:29:08,413 --> 00:29:10,372 ‫"הם מנסים לגלות מה אני עושה?"‬ 551 00:29:10,373 --> 00:29:12,000 ‫למה צריך לעשות דבר כזה?‬ 552 00:29:13,668 --> 00:29:17,964 ‫אתה מתחיל לחשוב‬ ‫שלקירות יש אוזניים ושלחשכה יש עיניים.‬ 553 00:29:19,924 --> 00:29:21,176 ‫מצאתי איזה פוסט,‬ 554 00:29:21,926 --> 00:29:23,761 ‫ואז הבנתי‬ 555 00:29:23,762 --> 00:29:27,306 ‫שלורן קאנרק מספקת לך‬ ‫פירוט של מה שהיא עושה.‬ 556 00:29:27,307 --> 00:29:31,477 ‫היא חייבת לספר למישהו‬ ‫אילו דברים רעים היא עשתה,‬ 557 00:29:31,478 --> 00:29:33,646 ‫או אילו דברים רעים היא תעשה.‬ 558 00:29:34,439 --> 00:29:35,814 ‫והיא כותבת...‬ 559 00:29:35,815 --> 00:29:39,735 ‫אתה קורא כל מיני ממים‬ ‫על אושר ועל זה שכל יום הוא יום יפהפה.‬ 560 00:29:39,736 --> 00:29:41,529 ‫ואז היא כותבת,‬ 561 00:29:42,030 --> 00:29:45,365 ‫"אבל בניגוד למה שמר רוג'רס אומר,‬ 562 00:29:45,366 --> 00:29:49,328 ‫"לא כל יום בשכונה הוא יום יפהפה.‬ 563 00:29:49,329 --> 00:29:52,290 ‫"לפעמים השכנים אפלים,‬ 564 00:29:53,458 --> 00:29:57,337 ‫"והם משתמשים במכשירי הקלטה סודיים‬ 565 00:29:57,879 --> 00:30:02,175 ‫"שיום אחד הם ישתמשו בהם‬ ‫כדי להרוס לך את החיים".‬ 566 00:30:03,051 --> 00:30:07,095 ‫- ארבעה ימים לפני התקרית -‬ 567 00:30:07,096 --> 00:30:10,224 ‫אתמול קיבלתי הודעות שבהן...‬ 568 00:30:10,225 --> 00:30:12,684 ‫נראה שהם מצותתים לשיחות שלי‬ 569 00:30:12,685 --> 00:30:15,813 ‫בבניין אחר שלי פה,‬ ‫שם אנחנו יושבים ומסתתרים,‬ 570 00:30:15,814 --> 00:30:17,147 ‫כמו בני ערובה.‬ 571 00:30:17,148 --> 00:30:19,150 ‫המשטרה הוזעקה, שוב.‬ 572 00:30:21,069 --> 00:30:24,197 ‫זה לא נראה טוב. אנחנו תחת מצור פה.‬ 573 00:30:24,697 --> 00:30:28,700 ‫אנחנו מטרידים אותם, אנחנו מציקים להם.‬ ‫פגשת אותנו?‬ 574 00:30:28,701 --> 00:30:31,078 ‫אם הם יגיעו הנה, אני לא יודע מה לעשות.‬ 575 00:30:31,079 --> 00:30:33,540 ‫היו מעורבות או אזכור של כלי נשק?‬ ‫-לא.‬ 576 00:30:34,123 --> 00:30:35,791 ‫- שלושה ימים לפני התקרית -‬ 577 00:30:35,792 --> 00:30:38,836 ‫המשטרה הוזעקה בגלל סוג כלשהו של הטרדה,‬ 578 00:30:38,837 --> 00:30:40,712 {\an8}‫כשאפילו לא הייתי באסם,‬ 579 00:30:40,713 --> 00:30:42,881 {\an8}‫אבל החלטתי שצריך להקליט את זה,‬ 580 00:30:42,882 --> 00:30:44,467 {\an8}‫וכרגע אני מקליטה.‬ 581 00:30:45,176 --> 00:30:47,262 {\an8}‫תישארי פה. אל תלכי מכאן.‬ 582 00:30:47,762 --> 00:30:49,596 {\an8}‫בסדר, אדוני. אל תגיב אליהם, בסדר?‬ 583 00:30:49,597 --> 00:30:51,099 {\an8}‫לא, אני מדבר עם חברה.‬ 584 00:30:51,641 --> 00:30:55,310 {\an8}‫רות קוקס הייתה לקוחה וחברה.‬ 585 00:30:55,311 --> 00:30:58,565 {\an8}‫היא הייתה השותפה של מרי הסקינס‬ ‫בבעלות על כמה סוסים.‬ 586 00:31:00,483 --> 00:31:03,902 ‫אז רות קוקס הייתה בדרך מצפון קרוליינה‬ 587 00:31:03,903 --> 00:31:05,697 ‫בליל ה-2 באוגוסט.‬ 588 00:31:07,156 --> 00:31:10,826 ‫אמרתי לרות, "הבאת את האקדח?"‬ 589 00:31:10,827 --> 00:31:14,914 ‫כי אני יודע שהיא נוסעת עם אקדח 9 מ"מ.‬ 590 00:31:15,498 --> 00:31:16,582 ‫היא אמרה, "כן".‬ 591 00:31:16,583 --> 00:31:19,793 ‫אמרתי, "תביאי אותו,‬ ‫הוא חייב להיות בכספת. זה לא מקום בטוח.‬ 592 00:31:19,794 --> 00:31:22,297 ‫"השוטר אמר לא להשאיר שום דבר במכוניות".‬ 593 00:31:24,048 --> 00:31:25,174 ‫היא הביאה אוותו,‬ 594 00:31:26,467 --> 00:31:29,387 ‫נכנסנו ישר למשרד שלי, ושמנו אותו בכספת.‬ 595 00:31:31,389 --> 00:31:34,516 ‫הסיפור הזה הסלים ויצא משליטה,‬ 596 00:31:34,517 --> 00:31:38,103 ‫ואני כל הזמן התקשרתי‬ ‫לפדרציה, למשטרה, לעורכי דין,‬ 597 00:31:38,104 --> 00:31:40,648 ‫ופשוט אמרתי, "תשתלטו על המצב".‬ 598 00:31:42,275 --> 00:31:44,276 ‫המצב כל כך יצא משליטה,‬ 599 00:31:44,277 --> 00:31:46,904 ‫בליל ה-2 באוגוסט ובבוקר ה-3 באוגוסט,‬ 600 00:31:46,905 --> 00:31:51,825 ‫שהיא הייתה בין העצים, הסתובבה סביב האורווה‬ ‫בלילה, לבושה כמו נינג'ה, כך נודע לנו.‬ 601 00:31:51,826 --> 00:31:54,244 ‫אני הייתי פשוט בפניקה מוחלטת,‬ 602 00:31:54,245 --> 00:31:56,413 ‫לא ידעתי מה לעזאזל יקרה.‬ 603 00:31:56,414 --> 00:31:58,999 ‫הם יהרגו מישהו? הם ישרפו את האסם?‬ 604 00:31:59,000 --> 00:32:00,334 ‫מה הולך לקרות?‬ 605 00:32:00,335 --> 00:32:02,294 ‫הם משוגעים. הם מטרידים אותנו.‬ 606 00:32:02,295 --> 00:32:04,254 ‫הם... הם מציקים לנו.‬ 607 00:32:04,255 --> 00:32:06,965 ‫אתמול היה פוסט בפייסבוק.‬ ‫-חכה רגע.‬ 608 00:32:06,966 --> 00:32:09,968 ‫זה פוסט מטריד בפייסבוק‬ ‫שנמצא שם עכשיו, נכון?‬ 609 00:32:09,969 --> 00:32:11,303 ‫אתמול בלילה הוא היה.‬ 610 00:32:11,304 --> 00:32:13,513 ‫"כולם צריכים לדאוג.‬ 611 00:32:13,514 --> 00:32:16,767 ‫"אני לא אחראית על מה שאישיות אחרת שלי עושה‬ 612 00:32:16,768 --> 00:32:18,018 ‫"כשמאיימים עליה."‬ 613 00:32:18,019 --> 00:32:19,353 ‫זה לא שפוי.‬ 614 00:32:19,354 --> 00:32:20,771 ‫יש לי משפחה.‬ 615 00:32:20,772 --> 00:32:23,483 ‫ניסיתי לעשות הכול כמו שצריך.‬ 616 00:32:24,651 --> 00:32:25,485 ‫הכול.‬ 617 00:32:26,235 --> 00:32:27,653 ‫זעקתי לעזרה.‬ 618 00:32:27,654 --> 00:32:29,656 ‫אנחנו חוששים לחיינו.‬ 619 00:32:30,281 --> 00:32:31,782 ‫תגיעו הנה ותסדרו את זה.‬ 620 00:32:31,783 --> 00:32:34,034 ‫זה מה שאזרח אחראי עושה.‬ 621 00:32:34,035 --> 00:32:36,663 ‫והם אמרו לי ללכת לעזאזל.‬ 622 00:32:37,372 --> 00:32:40,375 ‫זאת פעם שלישית. ואני לא מקבל פתרון.‬ 623 00:32:41,417 --> 00:32:45,588 ‫אני חי את חיי בקהילה שלי, בקהילה שיצרתי.‬ 624 00:32:49,133 --> 00:32:52,052 ‫אנשים באו והלכו.‬ ‫הכרנו חברים, חגגנו בחג המולד,‬ 625 00:32:52,053 --> 00:32:53,261 ‫חגגנו בחג ההודיה.‬ 626 00:32:53,262 --> 00:32:57,349 ‫יכולתי לשים עצי הסקה בתנור‬ ‫ולהסתכל על הלברדור ישן מולו.‬ 627 00:32:57,350 --> 00:32:59,643 ‫יכולתי לצאת ולחטוב עצי הסקה בעצמי.‬ 628 00:32:59,644 --> 00:33:00,895 ‫זה היה ציורי.‬ 629 00:33:01,396 --> 00:33:03,522 ‫ואז הנוודים האלה הגיעו.‬ 630 00:33:03,523 --> 00:33:06,108 ‫וקראתי להם טרוריסטים. זה בדיוק מה שזה היה.‬ 631 00:33:06,109 --> 00:33:07,777 ‫הם עשו לי פיגוע.‬ 632 00:33:10,697 --> 00:33:12,156 ‫אני לוקח את חיי בחזרה.‬ 633 00:33:17,620 --> 00:33:20,580 ‫- 7 באוגוסט, 2019‬ ‫יום התקרית -‬ 634 00:33:20,581 --> 00:33:24,002 ‫עמדתי בחצר וראיתי ואן אפור מתקרב.‬ 635 00:33:26,504 --> 00:33:29,047 ‫הוא עצר בתוך החצר ממש לידי,‬ 636 00:33:29,048 --> 00:33:30,925 ‫וזאת הייתה אישה עם שיער כהה.‬ 637 00:33:31,801 --> 00:33:35,763 ‫והיא אמרה, "אני מהשירות להגנת הילד".‬ 638 00:33:38,516 --> 00:33:41,309 ‫היא רצתה לדבר,‬ ‫אז הלכתי למשרד והבאתי שני כיסאות.‬ 639 00:33:41,310 --> 00:33:43,979 ‫ישבתי בכיסא. היא ומרי הסקינס ישבו.‬ 640 00:33:43,980 --> 00:33:47,399 ‫"מר בריסון, אני לא צריכה אותך,‬ ‫אני צריכה את גברת גריי", והן סגרו את הדלת.‬ 641 00:33:47,400 --> 00:33:49,527 ‫עמדתי בחדר המועדון.‬ 642 00:33:50,611 --> 00:33:54,782 ‫אני יכול להישבע שעמדתי שם‬ ‫ושמעתי את המילים "התעללות מינית".‬ 643 00:33:55,658 --> 00:34:01,455 ‫ואני זוכר שהגוף שלי היה באלף מעלות.‬ 644 00:34:01,456 --> 00:34:04,332 ‫כאילו שמבער התפוצץ עליי.‬ 645 00:34:04,333 --> 00:34:06,918 ‫כל סנטימטר בגוף שלי הזיע ונשרף.‬ 646 00:34:06,919 --> 00:34:10,172 ‫הרגשתי שמישהו‬ ‫כרך חבל סביב הצוואר שלי והידק אותו.‬ 647 00:34:10,173 --> 00:34:12,132 ‫לא יכולתי לנשום. כאילו...‬ 648 00:34:12,133 --> 00:34:15,052 ‫אני זוכר שלקחתי את הטלפון. "למי להתקשר?‬ 649 00:34:15,053 --> 00:34:18,055 ‫"אני אתקשר למשטרה. לא, הם לא יעזרו.‬ ‫אף אחד לא יכול לעזור."‬ 650 00:34:18,056 --> 00:34:20,891 ‫אני זוכר שהייתה לי סחרחורת, והאורות, ככה...‬ 651 00:34:20,892 --> 00:34:23,101 ‫ופשוט איבדתי את שיווי המשקל ובום...‬ 652 00:34:23,102 --> 00:34:26,856 ‫אני זוכר שאיבדתי את שיווי המשקל,‬ ‫שהיה חושך, ואז זה נגמר.‬ 653 00:34:37,075 --> 00:34:40,244 ‫התחלתי לשמוע חלוקי נחל.‬ 654 00:34:40,995 --> 00:34:42,955 ‫בהתחלה בקושי,‬ 655 00:34:43,831 --> 00:34:45,833 ‫ואז יותר ויותר חזק.‬ 656 00:34:46,334 --> 00:34:50,463 ‫אז מיד רצתי למעלה במדרגות וקראתי לרוב.‬ 657 00:34:52,006 --> 00:34:53,341 ‫מייקל פה.‬ 658 00:34:54,258 --> 00:34:55,926 ‫לא ידעתי למה. אני...‬ 659 00:34:55,927 --> 00:34:59,639 ‫לא החלפנו מילים ולא דיברנו כבר כמה ימים.‬ 660 00:35:01,349 --> 00:35:04,768 ‫רוב ירד בשתי המדרגות הקטנות במרפסת.‬ 661 00:35:04,769 --> 00:35:07,813 ‫הוא אמר, "מייקל, מה אתה רוצה?"‬ 662 00:35:07,814 --> 00:35:11,484 ‫הוא אמר, "איך נסיים את זה?‬ ‫אני לא רוצה מלחמה".‬ 663 00:35:13,486 --> 00:35:15,113 ‫אז ניגשתי אליו.‬ 664 00:35:15,947 --> 00:35:20,326 ‫והוא פשוט בהה בי.‬ 665 00:35:22,036 --> 00:35:23,913 ‫משהו היה פשוט לא בסדר.‬ 666 00:35:25,123 --> 00:35:28,500 ‫ואז, מיד, מייקל שלף אקדח,‬ 667 00:35:28,501 --> 00:35:30,878 ‫וירה בי. בום, בום.‬ 668 00:35:31,671 --> 00:35:34,464 ‫מוקד חירום. מה הכתובת...?‬ ‫-ירו לי בלב.‬ 669 00:35:34,465 --> 00:35:36,800 ‫בסדר.‬ ‫-וסטמיל דרייב 411...‬ 670 00:35:36,801 --> 00:35:38,802 ‫וסטמיל דרייב 411.‬ ‫-גברתי, איפה את?‬ 671 00:35:38,803 --> 00:35:40,470 ‫אני מאבדת המון דם.‬ 672 00:35:40,471 --> 00:35:42,306 ‫מייקל בריסון ירה בי.‬ 673 00:35:43,391 --> 00:35:45,101 ‫תפסיק לזוז!‬ 674 00:35:45,643 --> 00:35:47,436 ‫תפסיק לזוז!‬ 675 00:35:48,020 --> 00:35:49,521 ‫הלו?‬ ‫-אדוני?‬ 676 00:35:49,522 --> 00:35:51,273 ‫יש אמבולנס בדרך?‬ 677 00:35:51,274 --> 00:35:54,026 ‫השוטרים בדרך, בסדר?‬ 678 00:35:59,157 --> 00:36:00,783 ‫הייתי בסיור תנועה.‬ 679 00:36:01,576 --> 00:36:04,244 {\an8}‫בזמן המשמרת, קיבלנו דיווח על ירי‬ 680 00:36:04,245 --> 00:36:05,788 {\an8}‫בווסטמיל דרייב 411.‬ 681 00:36:06,831 --> 00:36:08,373 ‫השיחה הייתה לחוצה,‬ 682 00:36:08,374 --> 00:36:11,877 ‫והמוקד לא היה יכול לספק הרבה מידע.‬ 683 00:36:11,878 --> 00:36:15,088 ‫כשנכנסתי לשביל הגישה,‬ ‫פתחתי את הדלת בצד הנהג,‬ 684 00:36:15,089 --> 00:36:16,966 ‫ושלפתי את האקדח שלי.‬ 685 00:36:18,217 --> 00:36:21,553 ‫אם תזוז, אני ארצח אותך!‬ 686 00:36:21,554 --> 00:36:23,471 ‫הבנת אותי?‬ ‫-ירו בי!‬ 687 00:36:23,472 --> 00:36:25,016 ‫הבנת אותי?‬ 688 00:36:25,516 --> 00:36:29,186 ‫ראיתי גבר אחד על הרצפה עם הפנים למטה,‬ ‫וגבר אחר על הגב שלו,‬ 689 00:36:29,187 --> 00:36:30,145 ‫גם עם הפנים למטה,‬ 690 00:36:30,146 --> 00:36:32,397 {\an8}‫ואישה מטרים ספורים שמאלה מהם,‬ 691 00:36:32,398 --> 00:36:34,025 {\an8}‫שנראתה כאילו היא נורתה.‬ 692 00:36:34,525 --> 00:36:36,277 ‫צעקתי, "איפה היורה?"‬ 693 00:36:36,861 --> 00:36:38,612 ‫הוא היורה, הנה!‬ 694 00:36:38,613 --> 00:36:39,779 ‫הנה!‬ 695 00:36:39,780 --> 00:36:41,073 ‫האקדח מתחתיו.‬ 696 00:36:41,574 --> 00:36:44,618 ‫הפכתי את מר בריסון.‬ ‫היד שלו הייתה מתחת לגוף.‬ 697 00:36:44,619 --> 00:36:48,371 {\an8}‫היה שם אקדח 9 מ"מ עם המנגנון נעול מאחור‬ 698 00:36:48,372 --> 00:36:49,665 {\an8}‫ממש ליד כף היד שלו.‬ 699 00:36:50,166 --> 00:36:51,458 {\an8}‫אבטחתי את הנשק.‬ 700 00:36:51,459 --> 00:36:54,378 ‫ואז הפניתי את תשומת לבי לגברת קאנרק.‬ 701 00:36:56,464 --> 00:36:57,423 ‫אטמי חזה!‬ 702 00:36:57,924 --> 00:36:58,925 ‫תביא אטמי חזה!‬ 703 00:36:59,425 --> 00:37:00,760 ‫ירו בך רק פעם אחת?‬ 704 00:37:04,055 --> 00:37:07,098 ‫היא הייתה אפורה מאוד ולא ממש דיברה הרבה.‬ 705 00:37:07,099 --> 00:37:08,808 ‫היא אמרה, "תעזור לי", כמה פעמים.‬ 706 00:37:08,809 --> 00:37:12,437 ‫על סמך המראה שלה, היה סיכוי סביר‬ 707 00:37:12,438 --> 00:37:14,649 ‫שהיא לא תשרוד את הפציעה.‬ 708 00:37:18,277 --> 00:37:21,739 ‫כששוטרים נוספים הגיעו לזירה,‬ ‫הרחקנו את מר בריסון.‬ 709 00:37:23,866 --> 00:37:26,702 ‫הושבנו אותו כנגד נגרר עם ציוד גינון,‬ 710 00:37:27,203 --> 00:37:28,788 ‫שם הוא חיכה לטיפול רפואי.‬ 711 00:37:29,705 --> 00:37:32,123 ‫בזמן שהוא ישב שם עם גבו לנגרר,‬ 712 00:37:32,124 --> 00:37:34,542 ‫הוא פשוט בהה למרחקים‬ 713 00:37:34,543 --> 00:37:38,172 ‫ואמר שלוש פעמים, "היו לי חיים טובים".‬ 714 00:37:43,803 --> 00:37:47,098 ‫הגעתי לבית החולים, ולא היה לי מושג מה קרה.‬ 715 00:37:48,015 --> 00:37:49,975 ‫איזה רופא בא ואמר,‬ 716 00:37:49,976 --> 00:37:52,686 ‫"אנחנו לא מצליחים‬ ‫להרים את לחץ הדם שלה. נצטרך..."‬ 717 00:37:52,687 --> 00:37:54,521 ‫אני לא זוכר בדיוק מה הוא אמר,‬ 718 00:37:54,522 --> 00:37:58,566 ‫אבל הם היו צריכים להכניס אותה לניתוח‬ ‫ולתת לצוות הטראומה לעבוד.‬ 719 00:37:58,567 --> 00:38:00,527 ‫עכשיו הבנו שזה רציני,‬ 720 00:38:00,528 --> 00:38:02,988 ‫וזה היה ביום רביעי, נדמה לי,‬ 721 00:38:02,989 --> 00:38:06,033 ‫ויכולנו לראות אותה, נדמה לי, והיו לה...‬ 722 00:38:09,870 --> 00:38:14,125 ‫המון צינורות בפה ובאף, תחבושות ו...‬ 723 00:38:16,043 --> 00:38:18,629 ‫פשוט לא ידענו אם היא תשרוד או לא.‬ 724 00:38:21,590 --> 00:38:23,175 ‫פתחתי את העיניים.‬ 725 00:38:25,386 --> 00:38:28,764 ‫לא ידעתי איפה אני... בכלל.‬ 726 00:38:29,640 --> 00:38:35,520 ‫ראיתי צינורות יוצאים מצד שמאל של הבטן שלי,‬ 727 00:38:35,521 --> 00:38:37,355 ‫וראיתי מכונות.‬ 728 00:38:37,356 --> 00:38:39,150 ‫ראיתי מכונות בכל מקום.‬ 729 00:38:39,650 --> 00:38:41,444 ‫ואז התחלתי לחשוב,‬ 730 00:38:42,028 --> 00:38:46,614 ‫"אולי אני לא בלימבו‬ ‫או באיזה מקום בין העולמות.‬ 731 00:38:46,615 --> 00:38:50,745 ‫"אולי אני בבית חולים.‬ ‫אבל למה אני לא זוכרת כלום?‬ 732 00:38:51,329 --> 00:38:55,249 ‫"למה אני לא זוכרת איך...‬ ‫למה אני לא זוכרת איך הגעתי הנה?"‬ 733 00:38:56,167 --> 00:38:58,294 ‫אז אמא שלי נכנסת עם חיוך.‬ 734 00:38:59,253 --> 00:39:01,630 ‫היא אמרה, "עברת ניתוח.‬ 735 00:39:02,757 --> 00:39:06,635 ‫"עכשיו התעוררת, והיית בתרדמת.‬ 736 00:39:07,178 --> 00:39:08,636 ‫"הרופאים תכף ייכנסו".‬ 737 00:39:08,637 --> 00:39:14,018 ‫ואת מתחילה להיזכר לאט לאט‬ ‫בחלקים קטנים ממה שקרה.‬ 738 00:39:15,394 --> 00:39:18,980 ‫רציתי להגיע כבר לבית המשפט‬ ‫ולהעיד על מה שקרה.‬ 739 00:39:18,981 --> 00:39:20,899 ‫זה תיק קל.‬ 740 00:39:20,900 --> 00:39:22,735 ‫מה כבר יכול להשתבש?‬ 741 00:39:25,321 --> 00:39:28,406 ‫ספורטאי אולימפי אמריקאי נאשם בניסיון לרצח.‬ 742 00:39:28,407 --> 00:39:30,992 ‫הוא היה חבר‬ ‫במשלחת האולימפית לבייג'ינג ב-2008‬ 743 00:39:30,993 --> 00:39:34,996 ‫וזכה בפרס רוכב הסוסים הבינלאומי לשנת 2009.‬ 744 00:39:34,997 --> 00:39:37,833 ‫מהמשטרה נמסר שחקירת התקרית עדיין בעיצומה.‬ 745 00:39:39,960 --> 00:39:41,253 ‫העירו אותי.‬ 746 00:39:42,296 --> 00:39:45,173 ‫ואני זוכר שהסתכלתי על הזרוע שלי,‬ 747 00:39:45,174 --> 00:39:49,512 ‫והיא הייתה עטופה במשהו מהכתף עד כף היד.‬ 748 00:39:50,012 --> 00:39:52,807 ‫לא יכולתי לכופף אותה,‬ ‫והסתכלתי ואמרתי, "מה נסגר?"‬ 749 00:39:54,642 --> 00:39:56,018 ‫"אני רוצה את עורך הדין שלי."‬ 750 00:39:59,355 --> 00:40:02,400 {\an8}‫אני חושב שאני הכי טוב שיש במה שאני עושה.‬ 751 00:40:03,484 --> 00:40:05,610 ‫אני לא מפרסם את עצמי.‬ 752 00:40:05,611 --> 00:40:07,571 ‫אין לי אתר.‬ 753 00:40:08,280 --> 00:40:14,412 ‫יש לי רק 43 שנה‬ ‫בהן השקעתי את לבי ונשמתי בכל תיק.‬ 754 00:40:15,287 --> 00:40:18,164 ‫הם משתלטים על המוח שלי, על הנשמה שלי,‬ 755 00:40:18,165 --> 00:40:21,793 ‫ואני נותן את כל מה שיש לי,‬ 756 00:40:21,794 --> 00:40:26,966 ‫כי בכל פעם שאני מייצג במשפט,‬ ‫אני מחזיק חיים של מישהו בידיים שלי.‬ 757 00:40:28,968 --> 00:40:31,386 ‫נסעתי לבית המעצר במחוז מוריס,‬ 758 00:40:31,387 --> 00:40:34,140 ‫והכניסו אותי לחדר.‬ 759 00:40:35,391 --> 00:40:38,269 ‫פתאום הדלת נפתחה,‬ 760 00:40:38,853 --> 00:40:41,522 ‫ומייקל דידה פנימה.‬ 761 00:40:42,898 --> 00:40:44,107 ‫הוא סיפר לי...‬ 762 00:40:44,108 --> 00:40:46,068 ‫אני לא זוכר שהייתי בזירה.‬ 763 00:40:46,569 --> 00:40:51,448 ‫מישהי הרסה לי את החיים,‬ ‫והיא עשתה את זה בכוונה.‬ 764 00:40:51,449 --> 00:40:55,743 ‫בהתחלה לא הייתי בטוח שאני מאמין,‬ 765 00:40:55,744 --> 00:41:00,833 ‫אבל הוא התחיל לספר לי‬ ‫על האישה הזאת, לורן קאנרק.‬ 766 00:41:01,584 --> 00:41:04,002 ‫היא התחילה לתקוף אותי בפייסבוק.‬ 767 00:41:04,003 --> 00:41:06,629 ‫וזאת הייתה מתקפה ללא הפסקה.‬ 768 00:41:06,630 --> 00:41:10,341 ‫היא אמרה, "המלך צריך למות,‬ ‫המלכה צריכה למות, הנשק חם".‬ 769 00:41:10,342 --> 00:41:12,135 ‫מי מצותת למישהו אחר?‬ 770 00:41:12,136 --> 00:41:14,138 ‫מה את מתכננת לעשות לנו?‬ 771 00:41:15,222 --> 00:41:18,641 ‫התקשרתי לכולם,‬ ‫מפדרציית הרכיבה ועד ולמשטרה,‬ 772 00:41:18,642 --> 00:41:20,685 ‫ביקשתי את המפקד, ביקשתי בלשים,‬ 773 00:41:20,686 --> 00:41:21,728 ‫אימיילים, טלפונים,‬ 774 00:41:21,729 --> 00:41:23,730 ‫משטרת וושינגטון טאונשיפ.‬ 775 00:41:23,731 --> 00:41:27,234 ‫אני יודע את המספר בעל-פה, 908-876-3232.‬ 776 00:41:28,444 --> 00:41:32,238 ‫כשחשבתי איך לגשת למקרה של מייקל,‬ 777 00:41:32,239 --> 00:41:38,370 ‫היה ברור שהגנה פסיכיאטרית‬ ‫היא בין הדברים שצריך לבדוק.‬ 778 00:41:39,246 --> 00:41:42,540 ‫רק אחוז קטן מאוד מבין הנאשמים בפשע‬ 779 00:41:42,541 --> 00:41:44,584 ‫משתמש בהצלחה בהגנת אי שפיות.‬ 780 00:41:44,585 --> 00:41:47,504 ‫הגנת אי שפיות, הטענה שבשעת ביצוע הפשע,‬ 781 00:41:47,505 --> 00:41:50,048 ‫הנאשם לא ידע שההתנהגות שלו אינה תקינה‬ 782 00:41:50,049 --> 00:41:52,759 ‫כתוצאה ממחלה או פגם נפשי חמור,‬ 783 00:41:52,760 --> 00:41:57,222 {\an8}‫מועלית רק באחוז אחד‬ ‫מכלל התיקים הפליליים במדינה.‬ 784 00:41:57,223 --> 00:42:00,683 {\an8}‫ג'פרי דאהמר טען לאי שפיות,‬ ‫והמושבעים דחו את הטענה...‬ 785 00:42:00,684 --> 00:42:03,645 {\an8}‫אף שהוא הודה באכילת קורבנותיו.‬ 786 00:42:03,646 --> 00:42:05,522 ‫ג'ון ויין גייסי רצח 33 ילדים.‬ 787 00:42:05,523 --> 00:42:08,483 ‫המושבעים סירבו לקבל את הגנת אי השפיות שלו.‬ 788 00:42:08,484 --> 00:42:10,819 {\an8}‫מדוע הגנת אי שפיות מצליחה לעתים כה נדירות?‬ 789 00:42:11,487 --> 00:42:14,365 {\an8}‫אולי כי רק לעתים נדירות היא אמינה.‬ 790 00:42:15,282 --> 00:42:18,744 {\an8}‫כריס דיינינגר הוא המוח המשפטי של הצוות.‬ 791 00:42:19,245 --> 00:42:21,621 {\an8}‫הבסיס להגנת אי שפיות‬ 792 00:42:21,622 --> 00:42:24,707 ‫הוא שאתה סובל ממחלה או פגם נפשי‬ 793 00:42:24,708 --> 00:42:26,417 ‫בזמן המעשה,‬ 794 00:42:26,418 --> 00:42:29,254 ‫מה שגורם לך לאי מסוגלות להבחין בין טוב לרע‬ 795 00:42:29,255 --> 00:42:31,130 ‫או לאי מסוגלות לשלוט בהתנהגות שלך.‬ 796 00:42:31,131 --> 00:42:37,554 ‫עמדתנו הייתה שלורן קאנרק‬ ‫גרמה למייקל בריסון לאבד את שפיותו.‬ 797 00:42:37,555 --> 00:42:40,014 ‫בזמן הירי,‬ 798 00:42:40,015 --> 00:42:42,684 ‫מייקל סבל ממחשבות שווא,‬ 799 00:42:42,685 --> 00:42:46,896 ‫ועל כן לא היה יכול להיות אחראי למעשיו.‬ 800 00:42:46,897 --> 00:42:49,524 {\an8}‫אסטרטגיה נדירה, הגנת אי שפיות,‬ 801 00:42:49,525 --> 00:42:53,528 {\an8}‫וטענה שלורן השתמשה ברשתות חברתיות‬ ‫כדי להביא אותו אל סף שבירה.‬ 802 00:42:53,529 --> 00:42:56,489 {\an8}‫נשמע מאוד לא סביר‬ 803 00:42:56,490 --> 00:42:59,242 {\an8}‫שאיזה גבר בן חמישים מפתח פתאום מחלת נפש.‬ 804 00:42:59,243 --> 00:43:02,537 {\an8}‫הוא עשוי להיענש בעד שישים שנות מאסר.‬ 805 00:43:02,538 --> 00:43:04,497 {\an8}‫מי לוקח תיק כזה?‬ 806 00:43:04,498 --> 00:43:07,750 ‫מי מעלה את טענות ההגנה בתיק כזה?‬ 807 00:43:07,751 --> 00:43:10,545 ‫האמנתי שאוכל לעמוד במשימה.‬ 808 00:43:10,546 --> 00:43:13,881 ‫- נאומי פתיחה‬ ‫28 במרץ, 2002 -‬ 809 00:43:13,882 --> 00:43:18,094 {\an8}‫תודה לחבר המושבעים.‬ ‫אנחנו מוכנים לפתוח את המשפט,‬ 810 00:43:18,095 --> 00:43:20,097 {\an8}‫ונתחיל בנאומי הפתיחה.‬ 811 00:43:20,598 --> 00:43:22,266 ‫בסדר, שקט בסט!‬ 812 00:43:23,058 --> 00:43:27,729 {\an8}‫אין דרך לתאר את הלחץ‬ ‫ואת העוצמה שאתה מרגיש.‬ 813 00:43:27,730 --> 00:43:29,606 {\an8}‫אתה נכנס לאולם בית המשפט,‬ 814 00:43:29,607 --> 00:43:34,611 {\an8}‫והשופט אומר לי‬ ‫שזה הזמן לשאת את נאום הפתיחה.‬ 815 00:43:34,612 --> 00:43:39,074 ‫הרגע הזה לא דומה לאף רגע אחר בחיים שלי.‬ 816 00:43:39,783 --> 00:43:42,494 ‫אני נעמד, הולך אל המושבעים,‬ 817 00:43:43,412 --> 00:43:46,248 ‫ואומר את המילים הראשונות שלי.‬ 818 00:43:48,292 --> 00:43:50,960 ‫"הצילו! אני..."‬ 819 00:43:50,961 --> 00:43:52,879 ‫"...חושש לחיי."‬ 820 00:43:52,880 --> 00:43:54,214 ‫"מישהו..."‬ 821 00:43:55,049 --> 00:43:58,093 ‫"...לא משנה מי, בבקשה, תעזרו לי!"‬ 822 00:43:59,553 --> 00:44:03,515 {\an8}‫אלה הקריאות לעזרה של מייקל בריסון.‬ 823 00:44:05,392 --> 00:44:06,851 ‫זו טרגדיה,‬ 824 00:44:06,852 --> 00:44:11,106 ‫טרגדיה, שלורן קאנרק נורתה באותו יום.‬ 825 00:44:11,899 --> 00:44:13,150 ‫ועם זאת,‬ 826 00:44:13,817 --> 00:44:15,735 ‫ישנה טרגדיה נוספת,‬ 827 00:44:15,736 --> 00:44:20,783 ‫סיפורו הטרגי של מייקל בריסון.‬ 828 00:44:21,408 --> 00:44:25,204 ‫לכל אדם יש סף שבירה.‬ 829 00:44:26,747 --> 00:44:29,708 ‫הנושא האמיתי של התיק הזה‬ 830 00:44:30,417 --> 00:44:33,920 ‫הוא העובדה שלורן קאנרק והחבר שלה‬ 831 00:44:33,921 --> 00:44:40,469 ‫זממו להרוס את האיש הזה ולהוציא אותו מדעתו.‬ 832 00:44:41,345 --> 00:44:42,971 ‫בסדר, תודה, מר בילינקס.‬ 833 00:44:43,472 --> 00:44:44,682 {\an8}‫מר שלהורן?‬ 834 00:44:45,974 --> 00:44:48,394 ‫אני צריך להקרין יותר?‬ 835 00:44:49,019 --> 00:44:49,977 {\an8}‫אני כריס שלהורן.‬ 836 00:44:49,978 --> 00:44:53,773 {\an8}‫אני עוזר תובע במשרד התובע במחוז מוריס.‬ 837 00:44:53,774 --> 00:44:59,570 ‫חלק מתפקידו של תובע‬ ‫הוא לייצג את קורבנות הפשע‬ 838 00:44:59,571 --> 00:45:02,908 ‫ובשאיפה, לבקש בשמם צדק כשאנו מגיעים למשפט.‬ 839 00:45:03,867 --> 00:45:04,784 ‫בוקר טוב.‬ 840 00:45:04,785 --> 00:45:08,621 ‫שוב תודה על שהגעתם הנה היום‬ ‫ועל השירות שלכם כמושבעים.‬ 841 00:45:08,622 --> 00:45:12,291 ‫זה בהחלט מלחיץ מאוד לשאת את נאום הפתיחה‬ 842 00:45:12,292 --> 00:45:15,211 ‫באופן שבו אתה רוכש את אמון המושבעים‬ 843 00:45:15,212 --> 00:45:18,715 ‫אבל גם נשמע משכנע בדברים שאתה אומר להם.‬ 844 00:45:18,716 --> 00:45:22,301 ‫אנחנו נמצאים פה בגלל הבחירה שהנאשם קיבל‬ 845 00:45:22,302 --> 00:45:24,554 ‫ב-7 באוגוסט, 2019.‬ 846 00:45:24,555 --> 00:45:26,473 ‫הבחירה שלו להביא אקדח,‬ 847 00:45:27,099 --> 00:45:29,559 ‫לכוון אוותו אל לורן ולסחוט את ההדק פעמיים,‬ 848 00:45:29,560 --> 00:45:32,645 ‫ואז להפנות אותו אל רוב ולסחוט את ההדק שוב.‬ 849 00:45:32,646 --> 00:45:35,398 ‫ידענו שהתכוננו‬ 850 00:45:35,399 --> 00:45:39,193 ‫ושיש לנו תיאוריה עקבית לגבי מה שקרה,‬ 851 00:45:39,194 --> 00:45:41,237 ‫למה הירי התרחש כאשר הוא התרחש.‬ 852 00:45:41,238 --> 00:45:44,700 ‫מה קרה בין האנשים האלה שהוביל לירי.‬ 853 00:45:45,284 --> 00:45:48,077 ‫האיש הזה, הנאשם, הוא מי שעומד למשפט.‬ 854 00:45:48,078 --> 00:45:50,329 ‫ייתכן שתשמעו דברים שלא ימצאו חן בעיניכם‬ 855 00:45:50,330 --> 00:45:54,334 ‫על לורן, רוב, מרי הסקינס‬ ‫או על מישהו מהאחרים.‬ 856 00:45:55,002 --> 00:45:58,546 ‫אבל אף אחד מהדברים האלה לא מצדיק ירי.‬ 857 00:45:58,547 --> 00:46:00,006 ‫הסתכלנו על האישומים,‬ 858 00:46:00,007 --> 00:46:03,509 ‫וידאנו שיש לנו מספיק ראיות למסור למושבעים‬ 859 00:46:03,510 --> 00:46:06,012 ‫כדי לבסס את הפשעים מעבר לכל ספק סביר.‬ 860 00:46:06,013 --> 00:46:09,057 ‫הרגשנו שיש לנו די ראיות כדי להוכיח את זה.‬ 861 00:46:11,185 --> 00:46:13,060 {\an8}‫- ההגנה -‬ 862 00:46:13,061 --> 00:46:15,646 {\an8}‫כדי להשתמש בהגנת אי שפיות‬ 863 00:46:15,647 --> 00:46:17,857 {\an8}‫צריך עד מומחה,‬ 864 00:46:17,858 --> 00:46:21,486 ‫פסיכיאטר שבדק את הלקוח שלך.‬ 865 00:46:21,487 --> 00:46:25,783 ‫האבחנה שלו היא שהמצב תואם להגדרה החוקית.‬ 866 00:46:26,575 --> 00:46:27,658 ‫קרא לעד הבא שלך.‬ 867 00:46:27,659 --> 00:46:31,204 ‫ההגנה מזמנת את העד ד"ר סטיבן סימרינג.‬ 868 00:46:31,205 --> 00:46:35,416 ‫ניסיתי להוכיח שללורן קאנרק הייתה תוכנית‬ 869 00:46:35,417 --> 00:46:38,045 ‫להרוס את מייקל בריסון.‬ 870 00:46:38,629 --> 00:46:41,547 {\an8}‫דוקטור, אילו דעות‬ 871 00:46:41,548 --> 00:46:45,384 {\an8}‫גיבשת כאשר בחנת את הנושא בכללותו?‬ 872 00:46:45,385 --> 00:46:49,055 ‫למר בריסון, לדעתי, יש שתי אבחנות.‬ 873 00:46:49,056 --> 00:46:52,558 ‫הראשונה היא הפרעת מחשבות שווא.‬ 874 00:46:52,559 --> 00:46:57,231 ‫והשנייה היא הפרעת דיכאון מתמשכת.‬ 875 00:46:57,981 --> 00:46:59,774 ‫ד"ר סימרינג הסכים,‬ 876 00:46:59,775 --> 00:47:06,656 ‫וגם הוא חשב שמייקל בריסון‬ ‫נדחק אל מעבר לקצה על ידי לורן קאנרק,‬ 877 00:47:06,657 --> 00:47:09,951 ‫ושהוא לא היה אחראי למעשיו.‬ 878 00:47:09,952 --> 00:47:11,702 ‫כשאתה סובל ממחשבות שווא,‬ 879 00:47:11,703 --> 00:47:14,413 ‫אי אפשר לשכנע אותך שהאמונה שלך שגויה.‬ 880 00:47:14,414 --> 00:47:16,958 ‫אמונת השווא שבליבה‬ 881 00:47:16,959 --> 00:47:20,753 ‫היא שלורן קאנרק עמדה להשמיד אותו,‬ 882 00:47:20,754 --> 00:47:22,713 ‫והוא עשה כל מה שביכולתו‬ 883 00:47:22,714 --> 00:47:26,509 ‫כדי לנסות להגן על עצמו‬ ‫מפני מחשבת השווא הזאת.‬ 884 00:47:26,510 --> 00:47:29,178 ‫אז בכל הנוגע לתקרית עצמה,‬ 885 00:47:29,179 --> 00:47:32,682 ‫הוא לא הצליח לספק לך פרטים ספציפיים...‬ 886 00:47:32,683 --> 00:47:36,395 ‫נכון. הוא לא סיפק לי פרטים,‬ ‫ולא סיפק פרטים לרשויות החוק.‬ 887 00:47:37,062 --> 00:47:39,856 ‫הוא הבחין בין טוב לרע?‬ 888 00:47:39,857 --> 00:47:42,150 ‫בזמן התקרית, הוא לא הבחין. לא.‬ 889 00:47:43,569 --> 00:47:46,696 ‫למייקל בריסון אין מושג לגבי מה שקרה.‬ 890 00:47:46,697 --> 00:47:48,323 ‫די קשה למושבעים להאמין לזה.‬ 891 00:47:48,991 --> 00:47:52,243 ‫אפשר להישבר עד כדי כך שלא זוכרים שום דבר?‬ 892 00:47:52,244 --> 00:47:55,037 ‫יש לנו חוות דעת רפואית‬ ‫שקובעת שהוא היה שבור.‬ 893 00:47:55,038 --> 00:47:56,497 ‫התחלנו להציג ראיות‬ 894 00:47:56,498 --> 00:48:01,295 ‫של אנשים שראו ביטויים פיזיים‬ ‫לכך שמייקל נשבר.‬ 895 00:48:02,045 --> 00:48:04,797 {\an8}‫ראית אי פעם את מייקל נשבר‬ 896 00:48:04,798 --> 00:48:08,594 ‫בתגובה למה שהוא ראה‬ ‫בפוסטים האלה ברשתות החברתיות?‬ 897 00:48:09,928 --> 00:48:13,807 ‫הוא המשיך לפחד יותר ויותר,‬ 898 00:48:14,308 --> 00:48:17,852 ‫להתפרק, להיכנס לפניקה. ממש פניקה.‬ 899 00:48:17,853 --> 00:48:20,855 ‫אתה יכול לתאר את הדברים שראית‬ 900 00:48:20,856 --> 00:48:23,774 ‫ביומיים-שלושה האחרונים‬ 901 00:48:23,775 --> 00:48:25,193 {\an8}‫לפני הירי?‬ 902 00:48:25,819 --> 00:48:28,572 {\an8}‫הייתי אומר שהוא היה במצב כמעט קטטוני,‬ 903 00:48:29,406 --> 00:48:31,366 {\an8}‫הוא לא ישן, לא אכל...‬ 904 00:48:33,702 --> 00:48:35,412 ‫המבט בעיניו היו מזוגג.‬ 905 00:48:37,956 --> 00:48:41,293 ‫בכל משפט יש עליות ומורדות.‬ 906 00:48:42,169 --> 00:48:45,254 ‫כל יום הוא קרב בפני עצמו.‬ 907 00:48:45,255 --> 00:48:47,966 ‫בסוף, הדבר היחיד שחשוב‬ 908 00:48:48,467 --> 00:48:51,136 ‫הוא לנצח במלחמה.‬ 909 00:48:54,640 --> 00:48:56,307 ‫התביעה מזמנת את לורן קאנרק.‬ 910 00:48:56,308 --> 00:48:58,017 ‫בסדר, לורן קאנרק.‬ 911 00:48:58,018 --> 00:49:02,396 ‫האם את נשבעת בפני האל הכול יכול‬ ‫שהעדות שתמסרי בבית המשפט תהיה...‬ 912 00:49:02,397 --> 00:49:04,774 ‫גילוי הראיות מתחיל, במשפט רגיל,‬ 913 00:49:04,775 --> 00:49:06,776 ‫זאת בדרך כלל תיקייה קטנה.‬ 914 00:49:06,777 --> 00:49:12,491 ‫אבל במקרה הזה היה ספר‬ ‫של שלושים או ארבעים תקליטורי די-וי-די.‬ 915 00:49:13,200 --> 00:49:16,119 {\an8}‫היו הרים של הודעות טקסט.‬ 916 00:49:17,162 --> 00:49:18,955 ‫חשבון הפייסבוק של לורן קאנרק,‬ 917 00:49:18,956 --> 00:49:21,708 ‫שהיו בו 19,800 עמודים.‬ 918 00:49:22,542 --> 00:49:25,169 {\an8}‫בסדר. חקירה נגדית, מר בילינקס.‬ 919 00:49:25,170 --> 00:49:27,589 {\an8}‫אחר צהריים טובים, גברת קאנרק.‬ ‫-אחר צהריים טובים.‬ 920 00:49:28,590 --> 00:49:30,717 ‫בנוגע לחשבון הפייסבוק שלך,‬ 921 00:49:32,010 --> 00:49:34,513 ‫פרסמת בו דברים מדי יום, נכון?‬ 922 00:49:35,263 --> 00:49:36,098 ‫נכון.‬ 923 00:49:36,598 --> 00:49:40,226 ‫השקעתי יותר ממאה שעות‬ 924 00:49:40,227 --> 00:49:42,812 ‫בעיון בכל הפוסטים שלה ברשתות החברתיות.‬ 925 00:49:42,813 --> 00:49:45,315 ‫הרגשתי שאני יכול להרוס אותה.‬ 926 00:49:46,483 --> 00:49:48,818 ‫"פעם הורסת בתים, תמיד הורסת בתים."‬ 927 00:49:48,819 --> 00:49:52,780 ‫"היא לא הרבה יותר מטינופת שלוליות",‬ ‫"הנשק חם".‬ 928 00:49:52,781 --> 00:49:54,115 ‫את אמרת את זה?‬ 929 00:49:54,116 --> 00:49:57,618 ‫כנראה.‬ ‫-" אולי הגיע הזמן לצאת למלחמה."‬ 930 00:49:57,619 --> 00:50:00,371 ‫תחזור לפוסט מלפני רגע, על...‬ 931 00:50:00,372 --> 00:50:02,332 ‫אני ממשיך. יש לנו עוד הרבה.‬ ‫-בסדר.‬ 932 00:50:03,083 --> 00:50:04,710 ‫מה שאד ואני ניסינו לעשות‬ 933 00:50:05,293 --> 00:50:08,713 ‫היה להוציא מהעדה את האמת‬ 934 00:50:08,714 --> 00:50:10,173 ‫שהיא ניסתה להסתיר.‬ 935 00:50:10,757 --> 00:50:14,635 ‫את זוכרת שאמרת משהו כמו, "המלך ייהרג,‬ 936 00:50:14,636 --> 00:50:16,804 ‫"המלכה תוקרב"?‬ 937 00:50:16,805 --> 00:50:19,849 ‫למען האמת, אני לא יודעת.‬ ‫דיברתי על משחק שח,‬ 938 00:50:19,850 --> 00:50:21,851 ‫ואולי זאת הייתה אנלוגיה, אבל...‬ 939 00:50:21,852 --> 00:50:23,602 ‫אבל האנלוגיה הייתה מכוונת‬ 940 00:50:23,603 --> 00:50:26,230 ‫למייקל בריסון ולמרי הסקינס, נכון?‬ 941 00:50:26,231 --> 00:50:27,274 ‫בהחלט.‬ 942 00:50:27,774 --> 00:50:30,568 ‫הדברים שלורן קאנרק עשתה‬ 943 00:50:30,569 --> 00:50:35,573 ‫היו מספיקים כדי לשגע כל אחד.‬ 944 00:50:35,574 --> 00:50:37,992 ‫אמרת משהו כמו,‬ 945 00:50:37,993 --> 00:50:42,621 ‫"זאת אני. תיזהרו, כי אני באה"?‬ 946 00:50:42,622 --> 00:50:44,331 ‫ואני כזה, "כן".‬ 947 00:50:44,332 --> 00:50:45,708 ‫"זאת אני‬ 948 00:50:45,709 --> 00:50:47,960 {\an8}‫"תיזהרו, כי אני באה"‬ 949 00:50:47,961 --> 00:50:51,465 ‫נדמה לי שזה היה פוסט מ"האמן הגדול מכולם".‬ 950 00:50:53,258 --> 00:50:56,093 ‫הוא היה כל כך מלוכלך שהוא לקח משהו‬ 951 00:50:56,094 --> 00:51:00,139 ‫שבבירור לא היה קשור לרצח,‬ 952 00:51:00,140 --> 00:51:02,267 ‫מריבות או עוינות.‬ 953 00:51:04,102 --> 00:51:05,812 ‫אני לא זוכר דבר כזה.‬ 954 00:51:07,397 --> 00:51:11,609 ‫הצגתי רק את הדברים שחשבתי שיעזרו למושבעים.‬ 955 00:51:11,610 --> 00:51:15,822 ‫אחרי שהצגתי אין ספור מסמכים‬ 956 00:51:16,406 --> 00:51:19,617 ‫שהצביעו על כך שהיא אמרה דבר כזה או אחר,‬ 957 00:51:19,618 --> 00:51:22,037 ‫שאלתי אותה את השאלה המכרעת.‬ 958 00:51:22,621 --> 00:51:26,792 ‫האם הייתה לך תוכנית להרוס את מייקל בריסון?‬ 959 00:51:28,585 --> 00:51:29,711 ‫בשלב כלשהו, כן.‬ 960 00:51:31,296 --> 00:51:35,133 ‫כשהיא אמרה את זה, חשבתי שהמשחק נגמר.‬ 961 00:51:36,259 --> 00:51:38,469 ‫גבירותיי ורבותיי, נעצור פה להיום.‬ 962 00:51:38,470 --> 00:51:40,305 ‫אנא אל תשוחחו על התיק.‬ 963 00:51:40,889 --> 00:51:43,141 ‫את יכולה לרדת, גברתי. תחכי בחוץ.‬ 964 00:51:43,725 --> 00:51:45,476 ‫עם שאלות ותשובות כאלה,‬ 965 00:51:45,477 --> 00:51:47,311 ‫ממש יש לך תחושה‬ 966 00:51:47,312 --> 00:51:50,397 ‫שהיה מאמץ מתוזמר לשבור אותו.‬ 967 00:51:50,398 --> 00:51:54,819 ‫בילינקס השתמש במילה שאני מפרשת בצורה אחרת.‬ 968 00:51:54,820 --> 00:51:56,905 ‫בראש שלי חשבתי,‬ 969 00:51:57,447 --> 00:52:02,785 ‫שהוא לא עשה שום דבר‬ ‫חוץ מלהטריד אותי ולנסות להרוס לי את החיים.‬ 970 00:52:02,786 --> 00:52:05,955 ‫לא רציתי להרוס אותו, רציתי לעצור אותו.‬ 971 00:52:05,956 --> 00:52:08,041 ‫מייקל בריסון‬ 972 00:52:09,751 --> 00:52:13,255 ‫נדחק אל מעבר לקצה‬ 973 00:52:13,839 --> 00:52:16,091 ‫על ידי לורן קאנרק.‬ 974 00:52:17,884 --> 00:52:20,637 ‫רשע טהור.‬ 975 00:52:22,097 --> 00:52:26,183 ‫מר שלהורן, יש למדינה עדויות נגדיות?‬ 976 00:52:26,184 --> 00:52:27,102 ‫כן, כבודו.‬ 977 00:52:27,853 --> 00:52:31,064 ‫התאוריה שלנו במשפט‬ ‫הייתה שאסור לך לירות במישהי.‬ 978 00:52:31,982 --> 00:52:35,568 ‫ומייקל בריסון נקט צעד משמעותי‬ 979 00:52:35,569 --> 00:52:38,279 ‫והתתנהג באופן שנועד להרוג את לורן קאנרק.‬ 980 00:52:38,280 --> 00:52:40,115 ‫זאת הייתה המטרה שלו.‬ 981 00:52:41,867 --> 00:52:43,868 ‫המדינה מזמנת את ד"ר לואיס שלזינגר.‬ 982 00:52:43,869 --> 00:52:45,828 ‫בסדר, ד"ר שלזינגר.‬ 983 00:52:45,829 --> 00:52:47,121 ‫במקרה הזה,‬ 984 00:52:47,122 --> 00:52:48,998 {\an8}‫האם מצאת ראיות למחשבות שווא‬ 985 00:52:48,999 --> 00:52:51,167 {\an8}‫על סמך הבדיקה שערכת למייקל בריסון?‬ 986 00:52:51,168 --> 00:52:54,712 {\an8}‫לא, לא מצאתי שום ראיות.‬ 987 00:52:54,713 --> 00:52:58,966 ‫ד"ר שלזינגר לא אבחן הפרעת מחשבות שווא‬ 988 00:52:58,967 --> 00:53:01,385 ‫ולא מצא שום ראיה למחשבות שווא בתיק.‬ 989 00:53:01,386 --> 00:53:04,263 ‫אני חושב שזה אובדן זיכרון מומצא.‬ 990 00:53:04,264 --> 00:53:09,018 ‫הוא טען שהוא לא זוכר‬ ‫רק את ההתנהגות הפלילית.‬ 991 00:53:09,019 --> 00:53:12,063 ‫הזיכרון שלו מכל דבר אחר‬ ‫הוא מצוין. אתה רציני?‬ 992 00:53:13,356 --> 00:53:16,025 ‫אם יש לך זיכרון טוב כמו שלו,‬ 993 00:53:16,026 --> 00:53:19,862 ‫והדבר היחיד שאתה שוכח הוא התנהגות פלילית,‬ 994 00:53:19,863 --> 00:53:21,156 ‫זה דגל אדום.‬ 995 00:53:22,824 --> 00:53:25,659 ‫הם הציגו אותו כמין ספורטאי אולימפי גדול‬ 996 00:53:25,660 --> 00:53:26,995 ‫שהפך לאדם שבור.‬ 997 00:53:27,871 --> 00:53:29,079 ‫"למה זה ככה?‬ 998 00:53:29,080 --> 00:53:31,207 ‫"בטח בגלל האנשים האלה.‬ 999 00:53:31,208 --> 00:53:33,876 ‫"כי כשאנחנו הכרנו אותו, הוא היה כזה,‬ 1000 00:53:33,877 --> 00:53:35,837 ‫"ועכשיו הוא כזה."‬ 1001 00:53:36,880 --> 00:53:40,591 ‫הוא מעין קליפה ריקה,‬ ‫ובודק מתי המושבעים נמצאים‬ 1002 00:53:40,592 --> 00:53:42,718 ‫כדי לדאוג שהוא נראה משוגע במיוחד,‬ 1003 00:53:42,719 --> 00:53:46,264 ‫וכשהם לא נמצאים, הוא רושם לו הערות.‬ 1004 00:53:46,848 --> 00:53:50,392 ‫היה רגע במשפט שדיברנו בו על פוסט בטוויטר.‬ 1005 00:53:50,393 --> 00:53:52,102 ‫מייקל פרסם,‬ 1006 00:53:52,103 --> 00:53:54,939 ‫"כשאתה מגיע לאולימפיאדה, יש לך המון כוח.‬ 1007 00:53:54,940 --> 00:53:57,775 ‫"אני אעשה מה שאני רוצה". לעודד אדם כזה...‬ 1008 00:53:57,776 --> 00:54:00,569 ‫הוא כתב בטוויטר,‬ ‫"אני אוכל לעשות מה שאני רוצה"?‬ 1009 00:54:00,570 --> 00:54:04,365 ‫משהו כזה.‬ ‫אני עושה פרפרזה על רוב הדברים האלה.‬ 1010 00:54:04,366 --> 00:54:08,577 ‫אתה יודע, קצת כמו שאתה עשית, אבל כן.‬ 1011 00:54:08,578 --> 00:54:11,331 ‫הוא מקבל פתק ממייקל,‬ 1012 00:54:12,040 --> 00:54:16,086 ‫מייקל המשוגע שיושב שם‬ ‫ודופק את הראש בשולחן,‬ 1013 00:54:16,795 --> 00:54:18,420 ‫עושה כל מיני פרצופים,‬ 1014 00:54:18,421 --> 00:54:21,423 ‫אבל יש לו מספיק היגיון‬ 1015 00:54:21,424 --> 00:54:24,803 ‫וברור שהוא עדיין מספיק מחובר למציאות‬ 1016 00:54:25,303 --> 00:54:28,514 ‫כדי לכתוב פתק ולתת לעורך הדין שלו.‬ 1017 00:54:28,515 --> 00:54:29,807 ‫"תזכור להוסיף את זה."‬ 1018 00:54:29,808 --> 00:54:31,850 ‫תופתעי לדעת‬ 1019 00:54:31,851 --> 00:54:35,187 ‫שלמייקל בריסון אין חשבון טוויטר?‬ 1020 00:54:35,188 --> 00:54:37,899 ‫הוא לא נשאר בלתי שפוי. זה לא היה העניין.‬ 1021 00:54:38,858 --> 00:54:40,944 ‫הוא טען שהוא היה לא שפוי באותו זמן.‬ 1022 00:54:41,444 --> 00:54:43,363 ‫למה הוא עדיין נראה כמו משוגע?‬ 1023 00:54:44,239 --> 00:54:46,157 ‫אתה רואה את מר בריסון באולם?‬ 1024 00:54:46,741 --> 00:54:49,868 ‫נדמה לי שזה מייקל, ליד עורך הדין שלו.‬ 1025 00:54:49,869 --> 00:54:52,663 ‫אבל אני אומר‬ ‫שהוא נראה לגמרי אחרת כשפגשתי אותו.‬ 1026 00:54:52,664 --> 00:54:55,958 ‫כשפגשתי אותו הוא היה מטופח ובעל מראה הולם,‬ 1027 00:54:55,959 --> 00:54:58,377 ‫ועכשיו הוא נראה... שיער ארוך ומבולגן.‬ 1028 00:54:58,378 --> 00:55:00,296 ‫הוא לא נראה ככה כשפגשתי אותו.‬ 1029 00:55:00,297 --> 00:55:02,589 ‫זה משחק. אתם צופים בתאטרון.‬ 1030 00:55:02,590 --> 00:55:07,512 ‫אם אתה לא מספיק חכם כדי להבין את זה,‬ ‫אתה לא אמור להיות בחבר המושבעים, נקודה.‬ 1031 00:55:08,555 --> 00:55:13,642 ‫אחד מהאתגרים היה שהם עבדו ביחד.‬ 1032 00:55:13,643 --> 00:55:16,061 ‫הם גרו באותו מקום.‬ 1033 00:55:16,062 --> 00:55:19,107 ‫לכל אחד מהם היו מטרות משלו, אולי.‬ 1034 00:55:19,733 --> 00:55:23,235 ‫האם בשלב כלשהו מייקל בריסון שלח לך הודעה‬ 1035 00:55:23,236 --> 00:55:27,365 ‫וכתב שהוא יאמלל אותם אם הם יישארו?‬ 1036 00:55:28,158 --> 00:55:30,326 {\an8}‫"אני אדאג שהם יהיו כל כך אומללים פה‬ 1037 00:55:30,327 --> 00:55:32,578 {\an8}‫"שהם יתחננו לעבור למקום אחר...‬ 1038 00:55:32,579 --> 00:55:35,290 {\an8}‫"חכי ותראי. אני ממש טוב בזה."‬ 1039 00:55:35,957 --> 00:55:36,791 ‫כן.‬ 1040 00:55:37,876 --> 00:55:40,919 ‫טוב, לורן משגעת את מייקל,‬ 1041 00:55:40,920 --> 00:55:43,881 ‫כי היא אומרת עליו כל מיני דברים רעים‬ 1042 00:55:43,882 --> 00:55:45,966 ‫ומדווחת עליו ל"ספורט בטוח",‬ 1043 00:55:45,967 --> 00:55:50,637 ‫ובאותו זמן, זה בדיוק‬ ‫מה שמייקל בריסון ומרי הסקינס‬ 1044 00:55:50,638 --> 00:55:52,307 ‫עושים ללורן.‬ 1045 00:55:53,058 --> 00:55:54,016 {\an8}‫- מייקל בריסון -‬ 1046 00:55:54,017 --> 00:55:56,769 {\an8}‫- אני צריך את כל מי שנדפק אי פעם -‬ 1047 00:55:56,770 --> 00:55:59,813 {\an8}‫- על ידי לורן, רוב ואבא של לורן...‬ ‫חוואים, וטרינרים, מאמנים. -‬ 1048 00:55:59,814 --> 00:56:00,898 {\an8}‫- כל אחד ואחד. -‬ 1049 00:56:00,899 --> 00:56:03,484 ‫- אני אדאג‬ ‫שהיא תורחק מתחרויות לכל החיים. -‬ 1050 00:56:03,485 --> 00:56:05,944 ‫האם את או הנאשם, בשלב כלשהו,‬ 1051 00:56:05,945 --> 00:56:10,115 ‫הגשתם תלונה נגד לורן קאנרק‬ ‫לפדרציית הרכיבה?‬ 1052 00:56:10,116 --> 00:56:11,200 ‫כן.‬ 1053 00:56:11,201 --> 00:56:14,495 ‫טענו בפני המושבעים שחלק גדול מההתנהגות שלו‬ 1054 00:56:14,496 --> 00:56:17,206 ‫לא התאים לאדם מפוחד.‬ 1055 00:56:17,207 --> 00:56:22,044 {\an8}‫הוא ביקש מעורך הדין שלו לשלוח‬ ‫הודעות פינוי שקריות כדי להפחיד אותה.‬ 1056 00:56:22,045 --> 00:56:25,298 ‫מייקל לא רצה להתחיל תהליך פינוי.‬ 1057 00:56:25,965 --> 00:56:29,635 ‫הוא רצה להפחיד אותה כדי שתעזוב. אז הוא...‬ 1058 00:56:29,636 --> 00:56:33,597 ‫הסיבה לכך שלא עזבנו וזהו היא שלא יכולנו,‬ 1059 00:56:33,598 --> 00:56:37,309 ‫כי הם התקשרו לאורוות ולכלכו עלינו.‬ 1060 00:56:37,310 --> 00:56:40,729 ‫האורוות שעמדו לקבל את הסוסים שלי‬ ‫פתאום לא הסכימו.‬ 1061 00:56:40,730 --> 00:56:45,025 ‫מייקל בריסון פשוט לא רצה‬ ‫אף פעם לומר ללורן את המילים‬ 1062 00:56:45,026 --> 00:56:47,528 ‫"את לא רצויה פה, את צריכה לעזוב",‬ 1063 00:56:47,529 --> 00:56:53,450 ‫ובמקום זה ניסה כל מיני דרכים‬ ‫עקיפות וערמומיות לגרום לה לעזוב,‬ 1064 00:56:53,451 --> 00:56:56,413 ‫וכשזה לא עבד, הוא נקט באלימות.‬ 1065 00:56:58,998 --> 00:57:01,709 ‫יש תאוריות שונות‬ ‫על האופן שבו צריך לנהל משפט.‬ 1066 00:57:02,627 --> 00:57:05,380 ‫יש תיקים שדורשים דרמה בהתחלה.‬ 1067 00:57:07,590 --> 00:57:10,426 ‫לפעמים אתה רוצה‬ ‫להגביר את הדרמה לכל אורך הדרך.‬ 1068 00:57:10,427 --> 00:57:13,345 ‫אנא צייני את שמך‬ ‫ואייתי את שם המשפחה לפרוטוקול.‬ 1069 00:57:13,346 --> 00:57:16,640 ‫רות פיניקס קוקס.‬ ‫שם המשפחה שלי הוא ק-ו-ק-ס.‬ 1070 00:57:16,641 --> 00:57:17,599 ‫תודה.‬ 1071 00:57:17,600 --> 00:57:19,643 ‫את יכולה לשבת, גברת קוקס.‬ ‫-תודה.‬ 1072 00:57:19,644 --> 00:57:22,229 ‫דברי בבקשה בקול רק כדי שנוכל לשמוע...‬ 1073 00:57:22,230 --> 00:57:25,858 {\an8}‫ד"ר קוקס הייתה שותפה‬ ‫של מרי הסקינס גריי בבעלות על סוס‬ 1074 00:57:25,859 --> 00:57:27,985 {\an8}‫שהתאמן עם מרי הסקינס‬ 1075 00:57:27,986 --> 00:57:31,321 ‫בחווה, בהדרכת מייקל בריסון.‬ 1076 00:57:31,322 --> 00:57:34,199 ‫ב-4 באוגוסט, האם קיימת שיחה‬ 1077 00:57:34,200 --> 00:57:36,952 ‫עם הנאשם באורוות שבחווה?‬ 1078 00:57:36,953 --> 00:57:39,413 ‫כן, אדוני.‬ ‫-האם הוא ביקש ממך משהו?‬ 1079 00:57:39,414 --> 00:57:41,415 ‫כן, אדוני.‬ ‫-מה הוא ביקש?‬ 1080 00:57:41,416 --> 00:57:44,710 ‫הוא רצה לראות אקדח שהיה לי במכונית.‬ 1081 00:57:44,711 --> 00:57:46,879 ‫זכור לך איזה מין אקדח זה היה?‬ 1082 00:57:46,880 --> 00:57:49,674 ‫אקדח רוגר בקוטר 9 מ"מ.‬ 1083 00:57:50,341 --> 00:57:53,218 ‫האם חששת לתת לו את האקדח באותו רגע?‬ 1084 00:57:53,219 --> 00:57:56,054 ‫בהחלט לא היו לי, אדוני.‬ 1085 00:57:56,055 --> 00:57:58,140 ‫ד"ר קוקס נתנה לו את האקדח.‬ 1086 00:57:58,141 --> 00:58:00,185 ‫הוא היה פרוק. הוא היה בתוך תיק.‬ 1087 00:58:01,686 --> 00:58:04,606 ‫מייקל בריסון הכניס אותו לכספת הנשק שלו.‬ 1088 00:58:06,149 --> 00:58:08,860 ‫זה היה שלושה ימים לפני תקרית הירי,‬ 1089 00:58:09,777 --> 00:58:13,614 ‫מה שמצביע על תכנון של רצח‬ 1090 00:58:13,615 --> 00:58:15,408 ‫או הכנה לרצח.‬ 1091 00:58:17,452 --> 00:58:20,163 ‫זאת לא הייתה החלטה של אותו רגע‬ 1092 00:58:21,331 --> 00:58:23,082 ‫אלא החלטה שהלכה ונבנתה.‬ 1093 00:58:24,334 --> 00:58:27,336 ‫זאת לא הייתה תוצאה‬ ‫של מחשבות שווא אלא תגובה‬ 1094 00:58:27,337 --> 00:58:30,339 ‫לכך שאף צד לא קיבל את מה שהוא רצה.‬ 1095 00:58:30,340 --> 00:58:32,508 ‫והעימות הגיע לשיא ב-7 באוגוסט‬ 1096 00:58:32,509 --> 00:58:36,261 ‫כשעובדת סוציאלית מהשירות להגנת הילד‬ 1097 00:58:36,262 --> 00:58:37,889 ‫הגיעה לחווה.‬ 1098 00:58:39,265 --> 00:58:42,726 {\an8}‫כמה דקות אחר כך,‬ ‫מייקל בריסון נכנס למכונית שלו‬ 1099 00:58:42,727 --> 00:58:45,103 {\an8}‫ונסע כקילומטר כדי להתעמת עם לורן,‬ 1100 00:58:45,104 --> 00:58:49,776 ‫בלי לדעת או להבין‬ ‫למה העובדת הסוציאלית הגיעה לחווה.‬ 1101 00:58:50,360 --> 00:58:53,278 ‫באת במיוחד כדי לחפש את מייקל בריסון?‬ 1102 00:58:53,279 --> 00:58:54,197 ‫לא.‬ 1103 00:58:54,781 --> 00:58:57,199 ‫העובדת נשלחה לשם‬ 1104 00:58:57,200 --> 00:58:59,785 ‫בגלל תלונה על הזנחה שהתקבלה ב"ספורט בטוח",‬ 1105 00:58:59,786 --> 00:59:04,706 ‫בנוגע לאפשרות של הזנחה‬ ‫בהקשר של מרי הסקינס והילדים שלה.‬ 1106 00:59:04,707 --> 00:59:06,041 {\an8}‫כשהגשתי את התלונה,‬ 1107 00:59:06,042 --> 00:59:08,877 {\an8}‫"ספורט בטוח" כל הזמן שאלו אותי,‬ ‫"יש בחווה קטינים?"‬ 1108 00:59:08,878 --> 00:59:10,754 ‫אני לא מהגנת הילד, אין לי ילדים,‬ 1109 00:59:10,755 --> 00:59:13,006 ‫אז אני לא יודעת מה הם חושבים על זה‬ 1110 00:59:13,007 --> 00:59:14,091 ‫או למה זה חשוב.‬ 1111 00:59:14,092 --> 00:59:16,760 ‫אני התלוננתי עליו בגלל מה שהוא עשה.‬ 1112 00:59:16,761 --> 00:59:21,683 ‫התלוננתי רק על הטרדה,‬ ‫התעמרות וניצול לרעה של כוח.‬ 1113 00:59:22,684 --> 00:59:26,853 ‫בזמן שמרי הסקינס‬ ‫והעובדת הסוציאלית דיברו בפרטיות,‬ 1114 00:59:26,854 --> 00:59:28,981 ‫הוא נכנס והפריע להן שלוש פעמים.‬ 1115 00:59:28,982 --> 00:59:31,400 ‫בפעם השלישית הוא אמר להן‬ 1116 00:59:31,401 --> 00:59:33,319 ‫שהוא צריך להשתמש במשרד,‬ 1117 00:59:33,945 --> 00:59:36,572 ‫כאשר המשרד הוא המקום שבו הייתה כספת הנשק.‬ 1118 00:59:36,573 --> 00:59:41,326 ‫המומחה שלו העיד‬ ‫שהוא זוכר שהוא "לקח את האקדח,‬ 1119 00:59:41,327 --> 00:59:44,496 ‫"טען אותו ונסע להתעמת איתה".‬ 1120 00:59:44,497 --> 00:59:46,915 ‫אז זכור לך שבשלב כלשהו,‬ 1121 00:59:46,916 --> 00:59:49,418 ‫בזמן שתשאלת את מייקל בריסון,‬ 1122 00:59:49,419 --> 00:59:51,253 ‫הוא אמר לך שהוא זוכר‬ 1123 00:59:51,254 --> 00:59:54,673 ‫שהוא לקח את האקדח מהכספת לפני הנסיעה לבית?‬ 1124 00:59:54,674 --> 00:59:57,134 ‫כן.‬ ‫-ואתה מסכים שזה לא כתוב בדוח שלך?‬ 1125 00:59:57,135 --> 01:00:00,137 ‫אני לא אעיין בו‬ ‫ואבזבז את זמנם של המושבעים.‬ 1126 01:00:00,138 --> 01:00:01,889 ‫אני מקבל את התיאור שלך.‬ 1127 01:00:02,390 --> 01:00:05,892 ‫הוא קיבל החלטה מודעת להיכנס למשרד שלו,‬ 1128 01:00:05,893 --> 01:00:08,353 ‫לקחת את האקדח, לטעון אותו,‬ 1129 01:00:08,354 --> 01:00:10,440 ‫להכניס אותו לכיס, להסתיר אותו.‬ 1130 01:00:11,024 --> 01:00:15,820 ‫ואז הוא נסע לשם בידיעה שזה הסוף.‬ 1131 01:00:21,409 --> 01:00:24,244 ‫היינו צריכים לקשר את התוכנית הבוקר‬ 1132 01:00:24,245 --> 01:00:25,746 ‫לנאומי הסיכום‬ 1133 01:00:25,747 --> 01:00:28,333 ‫במשפט ניסיון הרצח של מייקל בריסון.‬ 1134 01:00:29,667 --> 01:00:31,377 ‫בסדר, נכניס את המושבעים.‬ 1135 01:00:33,087 --> 01:00:35,172 ‫היה קשר עם המושבעים.‬ 1136 01:00:35,173 --> 01:00:39,092 ‫אני חושב שהם העריכו את התשוקה שלי.‬ 1137 01:00:39,093 --> 01:00:41,595 ‫הוא היה יכול להמציא סיפור הרבה יותר טוב.‬ 1138 01:00:41,596 --> 01:00:43,722 ‫"לקאנרק היה אקדח. יריתי בה.‬ 1139 01:00:43,723 --> 01:00:46,016 ‫"חטפתי מכות רצח!"‬ 1140 01:00:46,017 --> 01:00:49,561 ‫הטענה "אני לא זוכר" לא עוזרת לו.‬ 1141 01:00:49,562 --> 01:00:55,275 ‫הם האמינו שאני מאמין שמייקל בריסון לא אשם.‬ 1142 01:00:55,276 --> 01:00:57,944 ‫אין לי בשבילכם משפטי מחץ.‬ 1143 01:00:57,945 --> 01:00:59,739 ‫אני לא מתכוון לבכות.‬ 1144 01:01:00,281 --> 01:01:03,992 ‫אני אבקש רק שתעקבו אחרי העובדות‬ ‫ותיישמו את החוק.‬ 1145 01:01:03,993 --> 01:01:06,203 ‫כשהגיע הזמן לנאום הסיכום,‬ 1146 01:01:06,204 --> 01:01:10,749 ‫ביקשתי מהם להסתמך‬ ‫על הראיות שהגשנו להם ולחזור עם הרשעה,‬ 1147 01:01:10,750 --> 01:01:13,001 {\an8}‫שיבטחו בתיק שהצגנו להם.‬ 1148 01:01:13,002 --> 01:01:16,546 ‫רק על סמך העובדה שהנאשם השתמש בנשק קטלני‬ 1149 01:01:16,547 --> 01:01:20,551 ‫אפשר להסיק שכוונתו הייתה להרוג.‬ 1150 01:01:21,135 --> 01:01:24,388 ‫כשהוא פתח את הכספת ולקח את האקדח הוא ידע‬ 1151 01:01:24,389 --> 01:01:27,224 ‫בדיוק מה הוא מתכוון לעשות.‬ 1152 01:01:27,225 --> 01:01:31,562 ‫הדברים שלורן קאנרק עשתה לו היו נוראים!‬ 1153 01:01:32,897 --> 01:01:33,939 ‫נוראים!‬ 1154 01:01:33,940 --> 01:01:39,945 ‫מי מרחיק לכת במידה שלורן קאנרק‬ ‫ורוברט גודווין הרחיקו לכת?‬ 1155 01:01:39,946 --> 01:01:42,239 ‫מר בילינקס אמר את זה על לורן קאנרק‬ 1156 01:01:42,240 --> 01:01:44,491 ‫שוב ושוב ושוב.‬ 1157 01:01:44,492 --> 01:01:45,659 ‫"מי עושה דבר כזה?"‬ 1158 01:01:45,660 --> 01:01:50,872 ‫הנאשם עשה לה את אותו דבר בדיוק.‬ 1159 01:01:50,873 --> 01:01:54,836 ‫מייקל בריסון היה לא שפוי בזמן התקרית.‬ 1160 01:01:55,586 --> 01:01:58,505 ‫הוא סבל מפגם נפשי.‬ 1161 01:01:58,506 --> 01:02:01,675 ‫אין הפרעת זיכרון שבה אדם שוכח‬ 1162 01:02:01,676 --> 01:02:06,471 ‫רק את הזמן שבו הוא מבצע פעולה פלילית‬ ‫עד הרגע שבו הוא מסיים את הפעולה הפלילית.‬ 1163 01:02:06,472 --> 01:02:09,683 ‫הייתה להם תוכנית להרוס את מייקל בריסון.‬ 1164 01:02:09,684 --> 01:02:12,269 ‫אל תיתנו להם להשתמש בכם!‬ 1165 01:02:12,270 --> 01:02:15,689 ‫אני מבקש שלא תחזירו פסק דין‬ 1166 01:02:15,690 --> 01:02:19,234 ‫על סמך סימפטיה, גועל או רגש.‬ 1167 01:02:19,235 --> 01:02:22,280 ‫תקבעו שמייקל בריסון זכאי!‬ 1168 01:02:23,030 --> 01:02:27,076 ‫זה הדבר הנכון והצודק לעשות.‬ 1169 01:02:28,202 --> 01:02:30,036 ‫- פסק הדין -‬ 1170 01:02:30,037 --> 01:02:32,622 ‫יש לנו חדשות מניו ג'רזי לחלוק איתכם,‬ 1171 01:02:32,623 --> 01:02:34,374 ‫פסק הדין התקבל.‬ 1172 01:02:34,375 --> 01:02:38,712 ‫נמסר פסק הדין בתיק הניסיון לרצח‬ ‫של הספורטאי האולימפי לשעבר מייקל בריסון.‬ 1173 01:02:38,713 --> 01:02:41,174 {\an8}‫פסק הדין של מייקל בריסון הגיע.‬ 1174 01:02:42,175 --> 01:02:44,177 ‫המושבעים דנו במשך ימים.‬ 1175 01:02:44,927 --> 01:02:48,013 ‫הלחץ שוב הלך וגבר.‬ 1176 01:02:48,014 --> 01:02:50,807 ‫אף פעם אי אפשר לדעת מה חבר המושבעים יעשה.‬ 1177 01:02:50,808 --> 01:02:52,058 ‫- מתחם מחוז מוריס -‬ 1178 01:02:52,059 --> 01:02:53,852 ‫כמו שאני אומר כמעט לכל קורבן,‬ 1179 01:02:53,853 --> 01:02:56,688 ‫היה לי ביטחון גדול בהוכחות שהיו בידינו,‬ 1180 01:02:56,689 --> 01:03:01,611 ‫אבל כשהתיק עובר לדיון, הכול אפשרי.‬ 1181 01:03:02,320 --> 01:03:03,862 ‫אדוני הפרקליט, מר בריסון.‬ 1182 01:03:03,863 --> 01:03:05,989 {\an8}‫המושבעים שלחו פתק לפני כעשר דקות,‬ 1183 01:03:05,990 --> 01:03:09,118 {\an8}‫והודיעו שהם הגיעו, למעשה, לפסק דין.‬ 1184 01:03:10,286 --> 01:03:13,122 {\an8}‫הייתי משוכנע שמייקל עלול לקבל התקף לב.‬ 1185 01:03:14,624 --> 01:03:16,125 ‫לא יכולתי אפילו להיות בחדר.‬ 1186 01:03:16,626 --> 01:03:20,128 ‫יצאתי והלכתי לשבת על המדרגות‬ 1187 01:03:20,129 --> 01:03:21,756 ‫עם הראש על כפות הידיים.‬ 1188 01:03:23,925 --> 01:03:27,845 ‫בכל תיק, הרגע שבו‬ ‫פסק הדין מגיע הוא רגע לחוץ מאוד,‬ 1189 01:03:28,429 --> 01:03:31,264 ‫והלחץ רק מתגבר כשהמושבעים נכנסים לאולם,‬ 1190 01:03:31,265 --> 01:03:35,770 ‫וגורל התיק נתון בידיהם, פשוטו כמשמעו.‬ 1191 01:03:37,647 --> 01:03:38,940 ‫שבו, כולם.‬ 1192 01:03:42,527 --> 01:03:45,071 {\an8}‫בסדר, אדוני יושב הראש, קום, בבקשה.‬ 1193 01:03:47,031 --> 01:03:51,159 ‫אדוני יושב הראש, האם חבר המושבעים‬ ‫הגיע להסכמה על פסק הדין בתיק?‬ 1194 01:03:51,160 --> 01:03:52,078 ‫הגענו להסכמה.‬ 1195 01:03:52,578 --> 01:03:56,248 ‫בנוגע לסעיף הראשון,‬ ‫ניסיון לרצח של לורן קאנרק,‬ 1196 01:03:56,249 --> 01:03:57,499 ‫מה פסק הדין שלכם?‬ 1197 01:03:57,500 --> 01:03:59,836 ‫זכאי בשל אי שפיות.‬ 1198 01:04:03,506 --> 01:04:05,842 ‫בנוגע לסעיף השני...‬ 1199 01:04:07,718 --> 01:04:12,390 ‫אני לא זוכר מתי לאחרונה‬ ‫שמעתי פסק דין של "זכאי בשל אי שפיות".‬ 1200 01:04:13,641 --> 01:04:15,016 ‫זאת לא אי שפיות זמנית.‬ 1201 01:04:15,017 --> 01:04:18,228 ‫אם זה היה זמני, למה הוא ישב כל יום באולם‬ 1202 01:04:18,229 --> 01:04:19,980 ‫כשהוא נראה כמו משוגע?‬ 1203 01:04:19,981 --> 01:04:21,898 ‫כי הוא הציג הצגה,‬ 1204 01:04:21,899 --> 01:04:24,402 ‫והמושבעים בלעו אותה בלי מלח.‬ 1205 01:04:25,111 --> 01:04:26,570 ‫יש הרבה השערות,‬ 1206 01:04:26,571 --> 01:04:28,947 ‫כמו הרעיון שהוא שיחק תפקיד, נכון?‬ 1207 01:04:28,948 --> 01:04:32,117 ‫אבל לדעתי זאת צריכה להיות‬ ‫הופעה שמזכה אותו באוסקר‬ 1208 01:04:32,118 --> 01:04:34,453 ‫אם הוא משחק ככה במשך שמונה שעות.‬ 1209 01:04:36,414 --> 01:04:39,207 ‫אנשים אומרים, "זאת הצגה",‬ 1210 01:04:39,208 --> 01:04:42,711 ‫"אמרת לו להתנהג ככה",‬ ‫"אמרת לו להתנהג אחרת".‬ 1211 01:04:42,712 --> 01:04:46,507 ‫לכו להזדיין. זה לא קרה.‬ 1212 01:04:47,967 --> 01:04:52,013 ‫זה היה רגש אנושי גולמי.‬ 1213 01:04:54,307 --> 01:04:57,142 ‫הכריזו על פסק הדין ברמקול‬ 1214 01:04:57,143 --> 01:04:59,519 ‫בתחרות בפלורידה.‬ 1215 01:04:59,520 --> 01:05:02,731 ‫אנשים בתחרות הריעו ובכו.‬ 1216 01:05:02,732 --> 01:05:05,275 ‫האשטג "שחררו את מייקל".‬ 1217 01:05:05,276 --> 01:05:09,237 ‫אנשים כתבו לי, "אלוהים,‬ ‫את חייבת לראות את התגובות".‬ 1218 01:05:09,238 --> 01:05:12,490 ‫אנשים שלחו לי צילומי מסך.‬ 1219 01:05:12,491 --> 01:05:15,995 ‫רק מעטים תמכו בה במידה כלשהי.‬ 1220 01:05:16,704 --> 01:05:19,414 ‫טוב, חברי חבר המושבעים, שמעתם את פסק הדין‬ 1221 01:05:19,415 --> 01:05:21,959 ‫כפי שיושב הראש שלכם דיווח עליו.‬ 1222 01:05:22,752 --> 01:05:26,088 {\an8}‫הנאשם, מר בריסון, יאושפז באשפוז אזרחי.‬ 1223 01:05:27,256 --> 01:05:28,841 ‫אתה לא יכול לירות במישהי,‬ 1224 01:05:29,425 --> 01:05:32,720 ‫ולדעתי זה עדיין נכון.‬ 1225 01:05:33,346 --> 01:05:35,389 ‫מנקודת מבט מתורבתת,‬ 1226 01:05:36,140 --> 01:05:37,934 ‫גם אם לורן לא מוצאת חן בעיניך,‬ 1227 01:05:38,559 --> 01:05:40,645 ‫גם אם המעשים שלה לא מוצאים חן בעיניך,‬ 1228 01:05:41,145 --> 01:05:43,730 ‫פשוט קשה לי מאוד להבין‬ 1229 01:05:43,731 --> 01:05:47,068 ‫שמישהו יטען שזה בסדר לירות בה.‬ 1230 01:05:47,652 --> 01:05:51,029 ‫כשאתה מגיע לנקודת שבירה,‬ ‫אתה לא הורג אף אחד.‬ 1231 01:05:51,030 --> 01:05:53,698 ‫אתה מתפטר מהעבודה, מתגרש מאשתך,‬ 1232 01:05:53,699 --> 01:05:56,076 ‫זורק את הילד מהבית,‬ ‫עובר לצד השני של המדינה.‬ 1233 01:05:56,077 --> 01:06:00,164 ‫העולם יודע שלא הורגים אנשים‬ ‫כי כועסים עליהם.‬ 1234 01:06:02,541 --> 01:06:06,461 ‫- זיכוי בשל אי שפיות‬ ‫אינו קביעה שהנאשם חף מפשע, -‬ 1235 01:06:06,462 --> 01:06:09,005 ‫- אלא קביעה שבשל מחלה או פגם נפשי, -‬ 1236 01:06:09,006 --> 01:06:11,717 ‫- הנאשם או הנאשמת‬ ‫לא נושאים באחריות פלילית. -‬ 1237 01:06:13,886 --> 01:06:18,015 ‫- שנה מאוחר יותר -‬ 1238 01:06:19,350 --> 01:06:21,059 ‫סוף סוף, חופש!‬ 1239 01:06:21,060 --> 01:06:22,435 ‫צדק!‬ 1240 01:06:22,436 --> 01:06:24,229 ‫סוף סוף! לכולם!‬ 1241 01:06:24,230 --> 01:06:26,649 ‫מייקל בריסון הוא אדם חופשי!‬ 1242 01:06:31,320 --> 01:06:32,320 ‫תודה רבה.‬ ‫-יופי.‬ 1243 01:06:32,321 --> 01:06:34,240 ‫לך הביתה לחבק...‬ ‫-אני הולך להשתכר.‬ 1244 01:06:34,740 --> 01:06:35,741 ‫אני לא.‬ 1245 01:06:36,951 --> 01:06:39,996 ‫אחרי הזיכוי בשל אי שפיות,‬ 1246 01:06:40,621 --> 01:06:43,707 ‫מייקל אושפז במוסד לחולי נפש.‬ 1247 01:06:43,708 --> 01:06:47,293 ‫הרופאים שם ביצעו אבחנה מקיפה,‬ 1248 01:06:47,294 --> 01:06:51,881 ‫וקבעו שהוא לא סובל מפגם נפשי,‬ 1249 01:06:51,882 --> 01:06:54,802 ‫ושיש לשחרר אותו בחזרה לקהילה.‬ 1250 01:06:59,306 --> 01:07:02,893 ‫הייתי פיזית במשפט כל יום ויום.‬ 1251 01:07:03,519 --> 01:07:05,603 ‫לכל אורך הדרך, היחסים בינינו צמחו,‬ 1252 01:07:05,604 --> 01:07:09,482 ‫והיו לנו רגשות הדדיים.‬ 1253 01:07:09,483 --> 01:07:13,778 ‫עם פסק הדין הגיעה הקלה עצומה, עצומה,‬ 1254 01:07:13,779 --> 01:07:16,866 ‫כי ידעתי שיהיה לנו עתיד.‬ 1255 01:07:23,205 --> 01:07:27,167 ‫אני יושב כאן כי מישהו אמר,‬ ‫"זאת לא הייתה אשמתו, הוא נשבר".‬ 1256 01:07:27,168 --> 01:07:30,170 ‫אם עשיתי משהו לא בסדר, או לא,‬ 1257 01:07:30,171 --> 01:07:31,629 ‫בלי קשר לכל זה,‬ 1258 01:07:31,630 --> 01:07:35,092 ‫קיבלתי הזדמנות לחיים חדשים,‬ ‫ואני רוצה לחיות אותם טוב.‬ 1259 01:07:38,804 --> 01:07:39,930 ‫עצור.‬ 1260 01:07:41,182 --> 01:07:42,183 ‫תודה.‬ 1261 01:07:42,933 --> 01:07:44,310 ‫בסדר. לך.‬ 1262 01:07:46,854 --> 01:07:48,647 ‫איך את מתאוששת מזה?‬ 1263 01:07:49,148 --> 01:07:51,816 ‫הדרך הייתה ארוכה,‬ 1264 01:07:51,817 --> 01:07:56,489 ‫דרך ארוכה וקשה מאוד, שלא נגמרת.‬ 1265 01:07:58,407 --> 01:08:02,369 ‫ברגע ששני קליעים‬ ‫ממוטטים את הריאה שלך לגמרי,‬ 1266 01:08:03,579 --> 01:08:07,333 ‫הגוף שלך כבר לא יהיה אותו דבר לעולם.‬ 1267 01:08:09,043 --> 01:08:14,256 ‫אני לא חושבת‬ ‫שמייקל בריסון לא שפוי, אפילו לא קצת.‬ 1268 01:08:15,216 --> 01:08:18,051 ‫קרה פה משהו רע להדהים.‬ 1269 01:08:18,052 --> 01:08:21,054 ‫אני חושב שלכל המעורבים יש הזדמנות‬ 1270 01:08:21,055 --> 01:08:23,431 ‫לנסות להתחיל לחיות שוב את חייהם.‬ 1271 01:08:23,432 --> 01:08:26,768 ‫אנשים אומרים,‬ ‫"קיבלת את החיים שלך בחזרה". לא, לא!‬ 1272 01:08:26,769 --> 01:08:30,563 ‫הפסדתי סכום עצום, וקיבלתי בחזרה הרבה,‬ 1273 01:08:30,564 --> 01:08:34,901 ‫אבל זה עדיין עניין טראומתי עם סטיגמה.‬ 1274 01:08:34,902 --> 01:08:37,987 ‫תהיה כוכבית ליד השם שלי עד סוף חיי.‬ 1275 01:08:37,988 --> 01:08:41,825 ‫אני רוצה להראות לך משהו.‬ ‫הדפסנו הכול, כל דבר ודבר.‬ 1276 01:08:41,826 --> 01:08:43,910 ‫שני טרה-בייט שלמים שהודפסו.‬ 1277 01:08:43,911 --> 01:08:47,205 ‫לא יודעת אם הכול פה.‬ ‫כן, גם אלה הודעות חשובות.‬ 1278 01:08:47,206 --> 01:08:50,250 ‫כל אלה הודעות סמס מודפסות.‬ 1279 01:08:50,251 --> 01:08:53,211 ‫אל תיתנו לאנשים האלה‬ ‫למשוך אתכם למחילת הארנב.‬ 1280 01:08:53,212 --> 01:08:56,132 ‫אם תרצו את חילופי הדברים,‬ ‫אני אשמח לספק אותם.‬ 1281 01:09:01,011 --> 01:09:04,264 ‫אומרים לי שוב ושוב,‬ ‫"מייקל, תשאיר את זה מאחוריך".‬ 1282 01:09:04,265 --> 01:09:06,099 ‫אסור לי להשאיר את זה מאחוריי.‬ 1283 01:09:06,100 --> 01:09:08,476 ‫זה תמליל של ארבע דקות.‬ 1284 01:09:08,477 --> 01:09:11,020 ‫רק בערימה הזאת יש מאות עמודים.‬ 1285 01:09:11,021 --> 01:09:13,398 ‫רוב, איפה התצהיר של ד"ר חסן...?‬ 1286 01:09:13,399 --> 01:09:16,109 ‫איך בדיוק מישהו אמור לשרוד דבר כזה?‬ 1287 01:09:16,110 --> 01:09:21,197 ‫הייתי אדם שומר חוק‬ ‫שלא היו לו אף פעם בעיות.‬ 1288 01:09:21,198 --> 01:09:23,533 ‫היא פרסמה עמוד אחרי עמוד...‬ ‫-מייקל, צריך...‬ 1289 01:09:23,534 --> 01:09:25,410 ‫שתה. תירגע.‬ 1290 01:09:25,411 --> 01:09:26,578 ‫אנחנו נטפל בזה.‬ 1291 01:09:26,579 --> 01:09:29,122 ‫אז הוא חשב שאני אשרוף את האורווה?‬ 1292 01:09:29,123 --> 01:09:31,583 ‫שטויות. אני לא אתגונן בגלל פוסט‬ 1293 01:09:31,584 --> 01:09:33,084 ‫שהוא המציא בראש שלו...‬ 1294 01:09:33,085 --> 01:09:37,839 ‫פשט לא ייאמן‬ ‫שחבר המושבעים קיבל פסק דין כזה.‬ 1295 01:09:37,840 --> 01:09:39,757 ‫היא חייבת לצפות בזה שוב ושוב.‬ 1296 01:09:39,758 --> 01:09:42,218 ‫אני מעדיף שהיא תפסיק, כי זה כואב מאוד.‬ 1297 01:09:42,219 --> 01:09:45,471 ‫לורן קאנרק ישבה על הדוכן באולם בית המשפט‬ 1298 01:09:45,472 --> 01:09:50,102 ‫ואמרה, "יזמתי מזימה להרוס את חייו".‬ 1299 01:09:50,769 --> 01:09:53,771 ‫לורן, ניסית להרוס לי את החיים, ונכשלת.‬ 1300 01:09:53,772 --> 01:09:58,276 ‫אם באמת אגיע‬ ‫למשחקים האולימפיים או לגמר גביע העולם,‬ 1301 01:09:58,277 --> 01:10:01,529 ‫זה יהיה סיפור החזרה הגדול אי פעם.‬ 1302 01:10:01,530 --> 01:10:03,865 ‫מייקל בריסון.‬ ‫-מייקל בריסון.‬ 1303 01:10:03,866 --> 01:10:04,867 ‫מייקל בריסון.‬ 1304 01:10:05,910 --> 01:10:07,619 ‫וזה היעד שלי.‬ 1305 01:10:07,620 --> 01:10:10,830 ‫אני לא הטיפוס שהולך לבכות בפינה.‬ 1306 01:10:10,831 --> 01:10:14,752 ‫אני אמשיך בענף הזה, ויהי מה.‬ 1307 01:10:15,252 --> 01:10:17,837 ‫ומי שרוצה לסלק אותי ממנו יצטרך להרוג אותי,‬ 1308 01:10:17,838 --> 01:10:19,548 ‫כמו שמייקל ניסה לעשות.‬ 1309 01:10:20,674 --> 01:10:23,593 ‫מייקל ולורן סיפקו למפיקים‬ ‫מגוון מסמכים נוספים‬ 1310 01:10:23,594 --> 01:10:25,929 ‫שפירטו מערכת יחסים שהלכה ונעשתה מתוחה.‬ 1311 01:10:25,930 --> 01:10:29,016 ‫מרי הסקינס גריי וג'סטין הרדין‬ ‫לא הגיבו לבקשה להתראיין.‬ 1312 01:10:30,059 --> 01:10:33,853 ‫ב-15 בדצמבר, 2025, מייקל בריסון‬ ‫הורחק לצמיתות על ידי "ספורט בטוח"‬ 1313 01:10:33,854 --> 01:10:35,480 ‫ונאסר עליו להשתתף בתחרויות רשמיות.‬ 1314 01:10:35,481 --> 01:10:39,442 ‫העבירות המיוחסות לו הן הטרדה מינית,‬ ‫התנהגות שאינה הולמת והפרת תקנונים.‬ 1315 01:10:39,443 --> 01:10:40,819 ‫ניתן לערער על ההחלטה.‬ 1316 01:10:41,654 --> 01:10:43,655 ‫נציג מטעמו של מר בריסון‬ ‫מסר את ההצהרה הבאה:‬ 1317 01:10:43,656 --> 01:10:46,074 ‫"השעייתו התמידית של מייקל בריסון‬ ‫מספורט הרכיבה‬ 1318 01:10:46,075 --> 01:10:48,534 ‫"הפרה את זכויותיו החוקתיות‬ ‫ואת זכויות האדם שלו,‬ 1319 01:10:48,535 --> 01:10:50,495 ‫"כפי שנעשה לאין ספור אמריקאים נוספים.‬ 1320 01:10:50,496 --> 01:10:54,791 ‫"אנו נערער על ההחלטה השגויה, נזכה את מייקל‬ ‫ונשיב לו את מקומו הראוי בעולם הסוסים.‬ 1321 01:10:54,792 --> 01:10:57,044 ‫"ההליך יכלול בוררות ותביעה אזרחית."‬ 1322 01:10:58,087 --> 01:11:00,630 ‫בתגובה לשאלה‬ ‫בנוגע להרחקתו של מייקל בריסון,‬ 1323 01:11:00,631 --> 01:11:03,174 ‫ג'ון קאנרק מסר בין השאר את הדברים הבאים:‬ 1324 01:11:03,175 --> 01:11:06,761 ‫"...מייקל בריסון ניסה לרצוח את בתי‬ ‫כשירה בה בחזה מטווח אפס...‬ 1325 01:11:06,762 --> 01:11:10,056 ‫"היא שהתה חודש במחלקת טיפול נמרץ‬ ‫כשהיא מחוברת למנשם...‬ 1326 01:11:10,057 --> 01:11:12,393 ‫"אף אישה לא צריכה לעבור חוויה כזאת."‬ 1327 01:11:53,017 --> 01:11:58,022 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬