1
00:00:40,168 --> 00:00:44,126
‫- אל מעבר לאוקיינוס -‬

2
00:00:44,126 --> 00:00:45,334
‫- מלון ספלנדיד‬
‫מארסיי -‬

3
00:00:49,918 --> 00:00:50,751
‫עוד אחד?‬

4
00:00:51,251 --> 00:00:52,251
‫לא, תודה.‬

5
00:00:55,209 --> 00:00:56,626
‫קפה, בבקשה.‬

6
00:01:03,251 --> 00:01:04,084
‫אני נשוי.‬

7
00:01:06,209 --> 00:01:10,084
‫אני מעריצה את הביטחון העצמי שלך,‬
‫אבל אני לא מנסה לפתות אותך.‬

8
00:01:12,834 --> 00:01:14,459
‫יש שמועות שמצאת דרך החוצה.‬

9
00:01:16,126 --> 00:01:19,543
‫רבים מחברינו הבריטים‬
‫נלכדו בצרפת אחרי הנסיגה בדנקירק.‬

10
00:01:20,251 --> 00:01:21,251
‫רבים מדי.‬

11
00:01:23,334 --> 00:01:24,334
‫הם זקוקים לעזרה.‬

12
00:01:25,376 --> 00:01:28,126
‫את מבקשת ממני‬
‫להבריח שבויי מלחמה בריטים מצרפת?‬

13
00:01:28,751 --> 00:01:29,584
‫אני אמריקאי.‬

14
00:01:29,584 --> 00:01:30,876
‫בדיוק.‬

15
00:01:36,209 --> 00:01:38,751
‫בריטניה במלחמה, והיא תחת מצור.‬

16
00:01:39,543 --> 00:01:42,043
‫אנחנו צריכים בני ברית‬
‫שיוכלו לפעול בחופשיות בצרפת.‬

17
00:01:42,043 --> 00:01:43,668
‫מיס...‬
‫-קרא לי מרגו.‬

18
00:01:44,168 --> 00:01:48,209
‫מרגו, עמדתה הרשמית‬
‫של המדינה שלי במלחמה הזו היא נייטרליות.‬

19
00:01:48,209 --> 00:01:52,168
‫קראתי את המאמרים שכתבת מברלין‬
‫ב"ניו יורק טיימס", מר פריי.‬

20
00:01:52,168 --> 00:01:55,084
‫אני יודעת מה אתה מרגיש‬
‫לגבי הנייטרליות האמריקאית.‬

21
00:02:02,043 --> 00:02:03,543
‫מה שאת מציעה‬

22
00:02:04,501 --> 00:02:05,418
‫זו הפרת אמונים.‬

23
00:02:07,626 --> 00:02:08,543
‫מר בנימין.‬

24
00:02:09,751 --> 00:02:14,709
‫סליחה, אני מקווה שאני לא מפריע.‬
‫יש לי רק שאלה בנוגע לעבודתך.‬

25
00:02:14,709 --> 00:02:15,959
‫מה מביא אותך לכאן?‬

26
00:02:17,126 --> 00:02:18,459
‫סקרנות.‬

27
00:02:22,293 --> 00:02:23,418
‫הנה.‬

28
00:02:23,418 --> 00:02:28,543
‫אם ההילה של עצמים נעלמת‬
‫כאשר הם מיוצרים בייצור המוני,‬

29
00:02:29,418 --> 00:02:30,418
‫לאן היא הולכת?‬

30
00:02:31,918 --> 00:02:34,043
‫השאלה המעניינת יותר תהיה‬

31
00:02:34,043 --> 00:02:39,751
‫מה קורה להילה של עצמים ייחודיים‬

32
00:02:39,751 --> 00:02:42,584
‫שמפוזרים על ידי כוחות הרשע,‬

33
00:02:43,584 --> 00:02:46,168
‫בזמן שהעולם המוכר לנו מושמד‬

34
00:02:46,168 --> 00:02:47,959
‫ונשבר לחתיכות?‬

35
00:02:49,834 --> 00:02:50,834
‫אבל יום אחד,‬

36
00:02:51,584 --> 00:02:55,834
‫אנחנו נחבר שוב את החתיכות, כמו בפאזל,‬

37
00:02:57,834 --> 00:03:00,751
‫והתהליך הזה נקרא "תיקון עולם".‬

38
00:03:00,751 --> 00:03:07,334
‫תיקון עולם.‬

39
00:03:07,334 --> 00:03:08,543
‫בדיוק.‬

40
00:03:08,543 --> 00:03:12,001
‫אנחנו מעוניינים לממן תאי התנגדות, כמו שלך.‬

41
00:03:12,668 --> 00:03:15,293
‫ועדת חילוץ החירום היא ארגון שמטרתו הקלה.‬

42
00:03:15,293 --> 00:03:17,626
‫אני פה כדי לעזור לאנשים לברוח מאלימות,‬

43
00:03:17,626 --> 00:03:19,876
‫לא לתרום לה.‬
‫-אז עזור לאנשינו לברוח.‬

44
00:03:19,876 --> 00:03:24,126
‫אני לא יכול לעזור לך.‬
‫-אתה רואה את האיש שם? עם המעיל, שהולך?‬

45
00:03:24,834 --> 00:03:28,418
‫זה מפקד משטרת מארסיי.‬
‫הוא מתכונן לפשיטה על הספלנדיד.‬

46
00:03:30,084 --> 00:03:30,918
‫מתי?‬

47
00:03:32,793 --> 00:03:34,251
‫בעוד חמש, עשר דקות.‬
‫-מה?‬

48
00:03:34,751 --> 00:03:38,084
‫האדם עם הכובע הירוק שקורא עיתון,‬
‫זה אחד האנשים שלו.‬

49
00:03:38,084 --> 00:03:41,668
‫וכך גם שני אלה שלובשים צעיף‬
‫ומנהלים שיחה ליד השולחן,‬

50
00:03:42,168 --> 00:03:45,584
‫והאדם הזה שמצחצחים את נעליו‬
‫בזמן שהוא מעשן סיגר.‬

51
00:03:48,334 --> 00:03:52,543
‫ארבעתם רק מחכם לסימן מהמפקד.‬
‫-את לא יכולה לדעת זאת.‬

52
00:03:54,334 --> 00:03:55,876
‫פשוט חכה פה ותראה.‬

53
00:04:06,459 --> 00:04:09,126
‫לערבי בן בארכ. ראית את ניצחונו האחרון?‬

54
00:04:09,126 --> 00:04:10,959
‫מי?‬
‫-לערבי בן בארכ.‬

55
00:04:11,543 --> 00:04:13,084
‫"הפנינה השחורה" של מארסיי.‬

56
00:04:13,834 --> 00:04:15,668
‫אתה לא אוהד כדורגל?‬
‫-לא.‬

57
00:04:17,084 --> 00:04:19,501
‫יש לי סיבה להאמין שתהיה פשיטה על המלון.‬

58
00:04:19,501 --> 00:04:21,626
‫מה?‬
‫-אנחנו חייבים להוציא את אנשינו.‬

59
00:04:21,626 --> 00:04:25,168
‫מר בנימין וכמה מהאחרים‬
‫אמורים לנסוע ברכבת לבניולס היום,‬

60
00:04:25,668 --> 00:04:27,376
‫ומעבר לפירנאים הלילה.‬

61
00:04:27,876 --> 00:04:32,043
‫תוכל לקחת אותו לליזה?‬
‫יש לי רעיון לאן לקחת את האחרים ללילה אחד.‬

62
00:04:32,043 --> 00:04:34,334
‫בכל מקרה, מרי ג'יין למעלה?‬

63
00:04:35,209 --> 00:04:36,376
‫נכון שהן נהדרות?‬

64
00:04:37,418 --> 00:04:39,043
‫אם כולם יתלבשו כעובדי כרם,‬

65
00:04:39,043 --> 00:04:41,709
‫ליזה תוכל לקחת אנשים‬
‫מעבר לפירנאים גם ביום.‬

66
00:04:41,709 --> 00:04:43,751
‫והן גם הרבה יותר נוחות‬

67
00:04:43,751 --> 00:04:46,418
‫מהמגפיים הישנים האלה שכולם מסתובבים איתם.‬

68
00:04:47,084 --> 00:04:49,543
‫לא אהבת?‬
‫-לא, הן פשוט לא מספיק גדולות.‬

69
00:04:50,959 --> 00:04:54,959
‫הן כה נוחות, שאולי לעולם לא אוריד אותן.‬
‫-כל עוד לא תברחי בהן לאמריקה.‬

70
00:04:54,959 --> 00:04:56,709
‫לא, אני לא הולכת לשום מקום.‬

71
00:04:57,209 --> 00:05:00,084
‫אפילו שאבי רותח עליי.‬

72
00:05:00,084 --> 00:05:03,834
‫הוא כל הזמן אומר,‬
‫"מארסיי היא לא מקום לאישה אמריקאית כמוך".‬

73
00:05:04,334 --> 00:05:06,418
‫מהי "אישה אמריקאית כמוך"?‬

74
00:05:11,168 --> 00:05:12,168
‫אתה יודע.‬

75
00:05:14,418 --> 00:05:18,709
‫זה נכון, לא רואים פה הרבה תיירים אמריקאים.‬
‫-סליחה, אני לא תיירת.‬

76
00:05:18,709 --> 00:05:19,709
‫לא.‬

77
00:05:19,709 --> 00:05:22,043
‫למה אתה צוחק? זה לא מצחיק.‬

78
00:05:22,043 --> 00:05:26,168
‫יש לי כאן אחריות אמיתית.‬
‫יש אנשים שסומכים עליי.‬

79
00:05:26,168 --> 00:05:28,001
‫כן. אני סומך עלייך.‬

80
00:05:29,751 --> 00:05:31,209
‫אתה צוחק עליי?‬

81
00:05:33,168 --> 00:05:34,876
‫לעולם לא אצחק עלייך.‬

82
00:05:46,168 --> 00:05:48,334
‫המשטרה פושטת על המלון.‬
‫-מה ל...?‬

83
00:05:54,709 --> 00:05:56,001
‫משטרה!‬

84
00:05:58,668 --> 00:05:59,668
‫המסמכים שלך!‬

85
00:06:03,751 --> 00:06:04,876
‫מה קורה פה?‬

86
00:06:06,251 --> 00:06:08,751
‫אתה מנהל המלון?‬
‫-לא. וריאן פריי,‬

87
00:06:08,751 --> 00:06:11,376
‫מנהל ועדת חילוץ החירום האמריקאית.‬

88
00:06:11,376 --> 00:06:14,126
‫יש במלון הזה מספר אורחים‬
‫שנמצאים תחת הגנתנו.‬

89
00:06:14,126 --> 00:06:17,001
‫האנשים האלה לא עברו מספיק?‬
‫אף אחד פה לא מפר חוק.‬

90
00:06:17,001 --> 00:06:19,001
‫כולם תושבי חוץ פושעים, מר פריי.‬

91
00:06:19,001 --> 00:06:20,168
‫הם פליטים!‬

92
00:06:20,168 --> 00:06:21,376
‫מה ההבדל?‬

93
00:06:24,793 --> 00:06:27,293
‫מר בנימין, תתלבש בבקשה.‬
‫-מה קורה?‬

94
00:06:27,293 --> 00:06:29,334
‫מהר. המשטרה כאן.‬

95
00:06:40,209 --> 00:06:41,251
‫משטרה!‬

96
00:06:42,501 --> 00:06:43,709
‫משטרה! פתחו את הדלת!‬

97
00:06:52,668 --> 00:06:54,043
‫משטרה! פתחו את הדלת!‬

98
00:06:54,626 --> 00:06:55,751
‫משטרה!‬

99
00:06:58,334 --> 00:06:59,459
‫פתחו את הדלת!‬

100
00:07:02,209 --> 00:07:05,501
‫החוצה! סוטה! צא מפה!‬

101
00:07:05,501 --> 00:07:07,001
‫צא מפה!‬

102
00:07:17,334 --> 00:07:21,043
‫תראי, אפשר להכניס לכאן‬
‫לפחות שלושה אנשים במקביל.‬

103
00:07:21,043 --> 00:07:22,668
‫אוכל להוריד אותם במעלית.‬

104
00:07:25,334 --> 00:07:27,959
‫אתה בטוח שנוכל להסתתר פה?‬
‫-אנחנו לא מסתתרים.‬

105
00:07:31,876 --> 00:07:32,876
‫שיט!‬

106
00:07:33,376 --> 00:07:34,459
‫נעלי האספדריל.‬

107
00:07:34,459 --> 00:07:35,709
‫אני כבר חוזר.‬

108
00:07:38,834 --> 00:07:42,168
‫אוקיי, הנה. אלה בשבילם,‬

109
00:07:42,168 --> 00:07:43,751
‫ואת השאר תסתיר, אוקיי?‬

110
00:07:43,751 --> 00:07:45,168
‫תודה.‬
‫-תודה לך.‬

111
00:07:45,168 --> 00:07:46,251
‫ואחר כך?‬

112
00:07:46,251 --> 00:07:48,834
‫אני אמצא אותך. איפה שלא תהיי.‬

113
00:07:49,418 --> 00:07:50,334
‫יופי.‬

114
00:07:54,126 --> 00:07:56,501
‫מה אתה עושה? לאן אנחנו הולכים?‬
‫-אתה תראה.‬

115
00:07:57,626 --> 00:08:01,376
‫אני לא יכול להמשיך.‬
‫לא סיימתי לכתוב את ספרי. אני צריך לכתוב.‬

116
00:08:02,001 --> 00:08:05,084
‫מר בנימין, הרעיונות שלך נמצאים כאן!‬

117
00:08:05,084 --> 00:08:08,043
‫וחייך שווים יותר‬
‫מכתב יד ארור אחד, אתה מבין?‬

118
00:08:09,168 --> 00:08:10,293
‫כן.‬

119
00:08:12,918 --> 00:08:13,876
‫שיט.‬

120
00:08:15,626 --> 00:08:16,501
‫קדימה.‬

121
00:08:17,584 --> 00:08:18,501
‫בוא איתי.‬

122
00:08:18,501 --> 00:08:21,209
‫רגע, אני לא רואה כלום.‬
‫-דממה! שקט!‬

123
00:08:30,793 --> 00:08:31,876
‫איפה אנחנו?‬

124
00:08:32,543 --> 00:08:34,251
‫ברוכים הבאים למארסיי האמיתית.‬

125
00:09:10,001 --> 00:09:11,293
‫תודה.‬
‫-אין בעד מה.‬

126
00:09:29,459 --> 00:09:30,501
‫קדימה!‬

127
00:09:51,626 --> 00:09:52,543
‫היי.‬

128
00:09:57,043 --> 00:09:59,793
‫תודה.‬
‫-ולטר בנימין, ג'וליוס ברגר, ליזה פיטקו.‬

129
00:09:59,793 --> 00:10:00,793
‫בואו איתי.‬

130
00:10:03,543 --> 00:10:05,126
‫כאן וכאן.‬

131
00:10:50,918 --> 00:10:53,793
‫אנדרה, מקס, ז'קלין, פשוט תישארו פה,‬

132
00:10:53,793 --> 00:10:55,626
‫ואני איכנס ראשון.‬

133
00:10:58,293 --> 00:10:59,834
‫מה זה המקום הזה?‬

134
00:11:00,626 --> 00:11:01,918
‫אתה חולם, מקס.‬

135
00:11:01,918 --> 00:11:04,293
‫חלמתי שאני מזוודה.‬

136
00:11:04,293 --> 00:11:07,168
‫זה לא היה חלום. זה קרה באמת.‬

137
00:11:10,626 --> 00:11:11,459
‫שלום?‬

138
00:11:16,959 --> 00:11:18,043
‫היי.‬

139
00:11:18,043 --> 00:11:19,001
‫וריאן.‬

140
00:11:19,001 --> 00:11:22,334
‫לא, באתי רק כדי לבקש טובה. זה מקרה חירום.‬

141
00:11:22,334 --> 00:11:23,626
‫לא באת לבד?‬

142
00:11:23,626 --> 00:11:27,084
‫שלום! אני מרי ג'יין גולד.‬
‫אני עובדת עם וריאן.‬

143
00:11:27,084 --> 00:11:29,043
‫לאבגרוב. תומאס לאבגרוב.‬

144
00:11:29,043 --> 00:11:31,293
‫משטרת מארסיי פשטה על המלון שלנו,‬

145
00:11:31,293 --> 00:11:33,251
‫ולא ידעתי לאן לקחת את הפליטים.‬

146
00:11:33,251 --> 00:11:35,168
‫זה הבית שלך?‬
‫-בינתיים.‬

147
00:11:35,168 --> 00:11:37,251
‫וכמה אנשים גרים פה?‬
‫-אחד.‬

148
00:11:37,251 --> 00:11:39,626
‫אחד? כמה חדרי שינה יש לך כאן?‬

149
00:11:39,626 --> 00:11:41,126
‫עשרה? חמישה עשר?‬

150
00:11:41,126 --> 00:11:43,334
‫לפחות.‬
‫-אז נוכל להישאר כאן הלילה?‬

151
00:11:43,918 --> 00:11:45,168
‫תישארו כאן כמה שתרצו.‬

152
00:11:45,168 --> 00:11:47,293
‫לא, לילה אחד זה כל מה שנצטרך.‬

153
00:11:47,293 --> 00:11:49,709
‫כמה תגבה מאיתנו?‬
‫-רק שנייה...‬

154
00:11:49,709 --> 00:11:53,501
‫וריאן, תחשוב על זה עד הסוף.‬
‫תחשוב כמה אנשים נוכל להסתיר פה.‬

155
00:11:53,501 --> 00:11:58,043
‫בני הזוג ברטון ומקס ארנסט כבר איתנו.‬
‫נוכל להכניס את המאהלרים, את המאנים,‬

156
00:11:58,043 --> 00:12:02,668
‫אפילו את הלוינים והילדים של פרייברג,‬
‫ולקח לנו רק 20 דקות להגיע הנה מהנמל.‬

157
00:12:02,668 --> 00:12:05,251
‫הוועדה לא תאפשר לנו לחיות בווילה פרטית.‬

158
00:12:05,251 --> 00:12:08,293
‫הוועדה בניו יורק!‬
‫הם לא צריכים לדעת איפה נגור.‬

159
00:12:08,293 --> 00:12:13,126
‫חלק מאנשינו מבוקשים על ידי המשטרה.‬
‫אולי גם אנחנו בעצמנו פליטים עכשיו.‬

160
00:12:13,126 --> 00:12:16,959
‫אז נסתתר לעיני כל.‬
‫הווילה הזאת מושלמת עבורנו.‬

161
00:12:16,959 --> 00:12:20,751
‫זה לא הוגן לסכן את תומאס‬
‫אם הוא לא מעורב בעבודתנו.‬

162
00:12:20,751 --> 00:12:23,126
‫נוח לי למדי עם סכנה, למען האמת.‬

163
00:12:24,418 --> 00:12:26,793
‫אני מתעקש שתישארו.‬
‫-מעולה, העניין סגור.‬

164
00:12:26,793 --> 00:12:28,793
‫אתה רוצה לערוך לנו סיור?‬
‫-אחרייך.‬

165
00:12:39,168 --> 00:12:43,793
‫חבקו את הקוצים הקהים, הדוקרניים שמתחת.‬

166
00:12:45,043 --> 00:12:48,626
‫בנעלי הבית שלו, חילזון איבד את שריונו,‬

167
00:12:49,376 --> 00:12:51,334
‫אבל הוא מצא תיבת דואר.‬

168
00:12:54,293 --> 00:12:56,043
‫הגשם יורד הפוך.‬

169
00:12:56,751 --> 00:12:59,876
‫הזרמים מעיפים אותו, כמו סרטי קישוט.‬

170
00:13:00,834 --> 00:13:04,876
‫העננים האפורים-שחורים‬
‫משתקפים על עור הסרדינים.‬

171
00:13:06,168 --> 00:13:10,251
‫מרומים, תחת השפעת כאביהם החולייתיים!‬

172
00:13:21,001 --> 00:13:22,001
‫הכול בסדר?‬

173
00:13:22,626 --> 00:13:23,459
‫אתה בסדר?‬

174
00:13:24,043 --> 00:13:25,668
‫הם פגעו בך?‬
‫-לא.‬

175
00:13:33,126 --> 00:13:34,334
‫הם ניקו את המקום.‬

176
00:13:35,001 --> 00:13:36,668
‫לא לגמרי.‬

177
00:14:21,293 --> 00:14:23,626
‫הכול מוכן?‬
‫-כולם הלכו לישון.‬

178
00:14:25,293 --> 00:14:26,126
‫מרי ג'יין.‬

179
00:14:26,876 --> 00:14:31,876
‫אני חושב שנצטרך אפילו יותר כסף ממה שחשבנו.‬

180
00:14:31,876 --> 00:14:34,959
‫אנחנו צריכים משרד חדש,‬
‫הסעות בתוך העיר ומחוצה לה...‬

181
00:14:34,959 --> 00:14:36,209
‫זו לא בעיה.‬

182
00:14:36,709 --> 00:14:38,418
‫את בטוחה?‬
‫-אל תדאג.‬

183
00:14:39,334 --> 00:14:40,918
‫אני אטפל בזה, וריאן.‬

184
00:14:41,418 --> 00:14:42,293
‫תודה.‬

185
00:14:44,584 --> 00:14:47,668
‫זה מרגיש ממש טוב שכולם ישנים במיטות הלילה,‬

186
00:14:47,668 --> 00:14:49,084
‫אז תודה, תומאס.‬

187
00:14:51,001 --> 00:14:54,584
‫תזכיר לי שוב איך אנחנו יודעים‬
‫שאתה לא מודיע של הגסטפו?‬

188
00:14:57,834 --> 00:14:58,709
‫אני?‬

189
00:14:59,501 --> 00:15:00,876
‫גדלתי בקיבוץ.‬

190
00:15:01,459 --> 00:15:06,043
‫טוב, פיה שמופיעה עם וילה ריקה בעת משבר‬

191
00:15:06,043 --> 00:15:07,876
‫עוד עלולה להתברר כזאב.‬

192
00:15:07,876 --> 00:15:11,459
‫לא, תומאס נתקע באירופה כמו כולם‬
‫כשהמלחמה התחילה.‬

193
00:15:12,043 --> 00:15:14,709
‫האיש הזה הוא לא מודיע של הגסטפו.‬

194
00:15:15,209 --> 00:15:16,293
‫פיה, אולי.‬

195
00:15:17,084 --> 00:15:18,293
‫לא, ברצינות,‬

196
00:15:19,293 --> 00:15:20,334
‫אני מכיר אותו.‬

197
00:15:20,334 --> 00:15:21,251
‫איך?‬

198
00:15:22,376 --> 00:15:24,376
‫איך שניכם מכירים?‬

199
00:15:28,501 --> 00:15:30,876
‫לפני חמש שנים, בברלין,‬

200
00:15:31,501 --> 00:15:34,834
‫יהודי חף מפשע‬
‫הותקף באכזריות על ידי נאצים בבר.‬

201
00:15:36,001 --> 00:15:40,334
‫היינו שני היחידים שניסו לעזור.‬
‫-הוא רק שתה בירה, והם תקעו לו סכין ביד.‬

202
00:15:40,334 --> 00:15:41,418
‫דם...‬

203
00:15:43,418 --> 00:15:46,418
‫האמת שכתבתי על זה לניו יורק טיימס,‬
‫והם קברו את זה.‬

204
00:15:48,168 --> 00:15:49,293
‫זה היה...‬

205
00:15:50,418 --> 00:15:52,959
‫הרגע בו הבנתי שהמלחמה הזאת תהיה...‬

206
00:15:54,209 --> 00:15:56,501
‫שונה מכל מלחמה אחרת.‬

207
00:16:23,293 --> 00:16:24,376
‫אפשר לעזור איכשהו?‬

208
00:16:24,376 --> 00:16:26,418
‫לא, תודה. הכול בסדר, שב.‬

209
00:16:27,626 --> 00:16:29,251
‫זה לא גדול, אבל זה נוח.‬

210
00:16:31,626 --> 00:16:34,668
‫הדבר היחיד שחסר אלה הבישולים של אימא שלנו.‬

211
00:16:36,793 --> 00:16:37,834
‫תודה, פול.‬

212
00:16:38,626 --> 00:16:40,584
‫אחי, לא הראית לו את החלק הכי טוב.‬

213
00:17:06,626 --> 00:17:08,001
‫היה לך יום ארוך.‬

214
00:17:11,084 --> 00:17:12,168
‫זה יותר טוב.‬

215
00:17:31,459 --> 00:17:33,543
‫אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות את זה.‬

216
00:17:34,751 --> 00:17:35,918
‫זה קשור לאשתך?‬

217
00:17:36,418 --> 00:17:39,876
‫לא. איילין יודעת בדיוק מי אני.‬

218
00:17:41,626 --> 00:17:45,626
‫זאת מרי ג'יין וכל שאר האנשים‬
‫שנמצאים ממש בחדרים הסמוכים‬

219
00:17:45,626 --> 00:17:47,918
‫ובחדרי שינה לאורך כל המסדרון הזה.‬

220
00:17:49,459 --> 00:17:52,834
‫אני צריך שתדע להפריד‬
‫בין שני הצדדים האלה של חיי.‬

221
00:17:56,459 --> 00:17:57,876
‫שני הצדדים של עצמך?‬

222
00:17:59,793 --> 00:18:05,418
‫אני מתכוון לצד האישי ולצד המקצועי.‬

223
00:18:07,293 --> 00:18:08,293
‫כי מה הם יחשבו?‬

224
00:18:11,543 --> 00:18:14,251
‫הקירות כאן עבים מאוד.‬

225
00:18:14,251 --> 00:18:15,334
‫לא, אני רציני.‬

226
00:18:19,334 --> 00:18:20,251
‫בסדר.‬

227
00:18:25,793 --> 00:18:30,751
‫מיס גולד, אני ממש מצטער, אבל הסכום בחשבונך‬
‫לא מכסה את הכמות שביקשת למשוך.‬

228
00:18:30,751 --> 00:18:34,751
‫אבל מועבר אליי כסף פעם בשבוע‬
‫מהבנק הלאומי השני בשיקגו.‬

229
00:18:35,668 --> 00:18:37,293
‫שום דבר לא הועבר השבוע.‬

230
00:18:37,293 --> 00:18:41,209
‫אה. טוב, אני בטוחה שזו רק אי הבנה.‬

231
00:18:41,209 --> 00:18:44,584
‫ובזמן שאפתור את זה,‬
‫אולי תוכל לתת לי במקדמה מזומן?‬

232
00:18:45,084 --> 00:18:46,959
‫חוששני שזה בלתי אפשרי.‬

233
00:18:48,043 --> 00:18:51,334
‫סליחה?‬
‫-אין לך כסף בחשבון.‬

234
00:18:51,834 --> 00:18:54,668
‫אני לקוחה מוערכת בבנק הזה כבר חודשים.‬

235
00:19:14,001 --> 00:19:16,793
‫בינתיים, זה כל מה שנשאר לך.‬

236
00:19:23,959 --> 00:19:24,876
‫בבקשה.‬

237
00:19:36,418 --> 00:19:37,376
‫תודה!‬

238
00:19:48,126 --> 00:19:48,959
‫אלוהים.‬

239
00:19:53,709 --> 00:19:56,584
‫נראה לך שהם מצאו את מה שהם חיפשו?‬
‫-אני מקווה שלא.‬

240
00:20:02,376 --> 00:20:03,376
‫כן.‬

241
00:20:08,959 --> 00:20:10,751
‫אתה יכול לעזור לי עם זה?‬
‫-כן.‬

242
00:20:11,376 --> 00:20:12,293
‫רק...‬

243
00:20:15,293 --> 00:20:16,126
‫מקס ארנסט.‬

244
00:20:22,084 --> 00:20:23,084
‫דרכונים.‬

245
00:20:33,709 --> 00:20:34,709
‫הרשימה?‬

246
00:20:36,168 --> 00:20:37,001
‫כן.‬

247
00:20:48,626 --> 00:20:51,834
‫לפני כמה שנים‬
‫טיילנו ברכבת לכל אורך הריביירה.‬

248
00:20:52,334 --> 00:20:55,334
‫מחלקה ראשונה.‬
‫משרד עורכי הדין שלי הצליח מאוד בעסקים.‬

249
00:20:55,334 --> 00:20:59,834
‫הרגשתי כאילו אני על גג העולם.‬
‫מי ידע שהכול יכול להידרדר כל כך?‬

250
00:20:59,834 --> 00:21:00,918
‫לא אני.‬

251
00:21:01,543 --> 00:21:04,959
‫הציעו לי עבודה בפלשתינה ב-1993,‬

252
00:21:04,959 --> 00:21:07,834
‫אבל סירבתי. לא רציתי לגור במדבר.‬

253
00:21:09,001 --> 00:21:10,459
‫אולי קיבלתי החלטה שגויה.‬

254
00:21:10,959 --> 00:21:15,501
‫הרבה החלטות שגויות‬
‫הובילו את כולנו לרגע הזה.‬

255
00:21:15,501 --> 00:21:16,751
‫החלטות שגויות,‬

256
00:21:18,376 --> 00:21:21,001
‫שפורשו שלא כהלכה כנרטיב של קידמה.‬

257
00:21:22,668 --> 00:21:24,543
‫אני מנסה לא להביט לאחור.‬

258
00:21:24,543 --> 00:21:26,459
‫אבל זה כל מה שאני יכול לעשות.‬

259
00:21:26,459 --> 00:21:28,668
‫כל עוד תלך קדימה!‬

260
00:21:28,668 --> 00:21:31,834
‫כשאנחנו הולכים קדימה,‬
‫אנחנו משאירים תילי הריסות.‬

261
00:21:33,293 --> 00:21:34,293
‫לא יותר מזה.‬

262
00:21:35,543 --> 00:21:36,376
‫ההיסטוריה‬

263
00:21:37,001 --> 00:21:40,834
‫היא הרוח שדוחפת אותנו קדימה,‬
‫והופכת את כל מה שנקרה בדרכה להריסות.‬

264
00:21:41,334 --> 00:21:42,293
‫בוא.‬

265
00:21:43,334 --> 00:21:44,418
‫תן לי לעזור לך.‬

266
00:21:45,668 --> 00:21:46,876
‫תודה.‬

267
00:21:54,376 --> 00:21:55,334
‫מאיפה אתה?‬

268
00:21:56,959 --> 00:21:59,084
‫ברלין, במקור.‬
‫-אה, ברלין.‬

269
00:21:59,084 --> 00:22:00,501
‫עזבתי ב-33'.‬

270
00:22:00,501 --> 00:22:01,626
‫לאן הלכת?‬

271
00:22:04,126 --> 00:22:07,084
‫בהתחלה אחותי הגדולה, אורסולה,‬
‫ואני נסענו לפריז,‬

272
00:22:07,084 --> 00:22:10,626
‫ואז לטריאסטה, לונדון, סביליה,‬

273
00:22:11,501 --> 00:22:13,293
‫ושוב חזרה לפריז.‬

274
00:22:13,959 --> 00:22:15,251
‫ושאר המשפחה שלכם?‬

275
00:22:18,459 --> 00:22:21,334
‫ובכן, אבי מת ממש לפני שהיטלר עלה לשלטון.‬

276
00:22:21,334 --> 00:22:24,751
‫ו... טוב, לפי מה ששמעתי בפעם האחרונה,‬

277
00:22:25,376 --> 00:22:28,334
‫אימי ואחותי הקטנה, אווה,‬
‫היו בדרכן ללונדון.‬

278
00:22:29,876 --> 00:22:32,418
‫אבל האמת היא...‬

279
00:22:34,126 --> 00:22:35,751
‫שאני לא יודע אם הן הגיעו.‬

280
00:22:37,459 --> 00:22:39,959
‫ואני גם לא יודע איך לברר.‬

281
00:22:42,876 --> 00:22:44,376
‫אולי אני לא רוצה לברר.‬

282
00:23:19,209 --> 00:23:22,584
‫אם תמשיך ככה,‬
‫לא נספיק לחצות לפני עלות השחר.‬

283
00:23:22,584 --> 00:23:24,668
‫מצטער, אני לא יכול ללכת מהר יותר.‬

284
00:23:25,709 --> 00:23:26,876
‫אז עדיף שנחזור.‬

285
00:23:27,376 --> 00:23:29,043
‫כל הדרך חזרה לבניולס?‬

286
00:23:29,668 --> 00:23:31,876
‫יש בית אבן שנוכל לישון בו.‬

287
00:23:32,376 --> 00:23:35,126
‫עברנו אותו לא מזמן. זה לא רחוק.‬

288
00:23:35,834 --> 00:23:40,334
‫אני לא יכול לחזור לבית ההוא.‬
‫אני מעדיף להישאר כאן בלילה.‬

289
00:23:41,918 --> 00:23:42,793
‫כאן?‬

290
00:23:47,626 --> 00:23:50,043
‫ממש כאן.‬

291
00:23:54,293 --> 00:23:55,876
‫נאסוף אותך עם עלות השחר.‬

292
00:24:05,668 --> 00:24:06,584
‫לילה טוב.‬

293
00:24:16,168 --> 00:24:18,668
‫זה אף פעם לא משפיע עליך?‬
‫-מה?‬

294
00:24:19,709 --> 00:24:23,126
‫יש אנשים שגוועים ברעב‬
‫וישנים על החוף עשרה מטרים מפה.‬

295
00:24:23,876 --> 00:24:27,043
‫המדינה הזאת מתחרבנת, סליחה על השפה.‬

296
00:24:28,126 --> 00:24:29,959
‫לא פלא שאביך רוצה אותך בבית.‬

297
00:24:35,834 --> 00:24:39,209
‫אין להם שמפניה כזאת בשיקגו.‬
‫-לכן את עדיין כאן?‬

298
00:24:42,543 --> 00:24:43,751
‫דיברת איתו?‬

299
00:24:45,918 --> 00:24:46,876
‫עדיין לא.‬

300
00:24:49,834 --> 00:24:51,543
‫מה הוא אמר כשלא הגעת?‬

301
00:24:52,709 --> 00:24:53,668
‫הוא ניתק אותי.‬

302
00:24:55,918 --> 00:24:59,501
‫אתה מוכן לדבר איתו, בבקשה?‬
‫תגיד לו שאין לו מה לדאוג.‬

303
00:25:03,376 --> 00:25:05,626
‫הבעיה היא שאני מסכים איתו.‬

304
00:25:05,626 --> 00:25:07,751
‫אתה באמת רוצה שאעזוב, גרהאם?‬

305
00:25:09,084 --> 00:25:10,709
‫אני?‬
‫-כן.‬

306
00:25:11,543 --> 00:25:13,459
‫לא תתגעגע אליי כשלא אהיה פה?‬

307
00:25:53,626 --> 00:25:54,626
‫מר בנימין.‬

308
00:25:57,501 --> 00:25:58,501
‫מר בנימין?‬

309
00:26:02,376 --> 00:26:03,334
‫מר בנימין!‬

310
00:26:03,334 --> 00:26:05,293
‫מה קורה פה?‬

311
00:26:05,293 --> 00:26:10,584
‫לקחתי קצת מורפיום,‬

312
00:26:11,834 --> 00:26:13,501
‫כדי להצליח להירדם.‬

313
00:26:14,626 --> 00:26:16,709
‫לא כדאי לך להתעסק עם החומר הזה.‬

314
00:26:16,709 --> 00:26:19,293
‫אל תדאגי, אני יודע בדיוק מה אני עושה.‬

315
00:26:20,918 --> 00:26:22,251
‫בוקר טוב.‬

316
00:26:25,043 --> 00:26:26,043
‫אז...‬

317
00:26:28,584 --> 00:26:29,668
‫בואו נלך.‬

318
00:26:58,168 --> 00:26:59,168
‫מר בנימין.‬

319
00:27:50,126 --> 00:27:51,209
‫איפה היית?‬

320
00:27:51,793 --> 00:27:52,626
‫עבדתי.‬

321
00:27:55,418 --> 00:27:56,501
‫איך הגעת לכאן?‬

322
00:27:57,084 --> 00:27:58,043
‫עם וריאן.‬

323
00:27:58,793 --> 00:27:59,668
‫אנחנו...‬

324
00:28:00,251 --> 00:28:01,584
‫מצאנו משרד אתמול.‬

325
00:28:02,168 --> 00:28:04,793
‫ריהטנו אותו והכול. הוא מוכן לעבודה.‬

326
00:28:04,793 --> 00:28:06,876
‫כבר התחלנו לקבוע ריאיונות.‬

327
00:28:07,876 --> 00:28:08,793
‫השמועה מתפשטת.‬

328
00:28:09,376 --> 00:28:10,376
‫מעולה.‬

329
00:28:12,334 --> 00:28:14,209
‫כן.‬
‫-אז אתה נכנס?‬

330
00:28:17,418 --> 00:28:20,043
‫את גרה כאן עכשיו, אבל לא היית כאן בלילה.‬

331
00:28:21,959 --> 00:28:24,876
‫אני גרה כאן, אלברט,‬
‫וגם אתה מוזמן לגור כאן.‬

332
00:28:24,876 --> 00:28:26,084
‫כן, ברור.‬

333
00:28:26,084 --> 00:28:29,834
‫באחוזה שנמצאת במרחק חצי שעה‬
‫מכל האנשים שאנחנו מנסים לעזור להם.‬

334
00:28:30,501 --> 00:28:33,376
‫אולי פשוט נוח לי יותר במקום כזה מאשר לך.‬

335
00:28:34,293 --> 00:28:37,668
‫כאן יש רק 26 חדרים,‬
‫ובבית בו גדלתי יש 30, אז...‬

336
00:28:42,793 --> 00:28:43,793
‫אם-ג'יי, היי.‬

337
00:28:44,501 --> 00:28:46,459
‫בבקשה. את יכולה פשוט...‬

338
00:28:48,584 --> 00:28:49,459
‫אני...‬

339
00:28:51,709 --> 00:28:53,501
‫באתי לכאן כדי לראות אותך.‬

340
00:28:57,459 --> 00:29:00,959
‫אני פשוט ממש חייבת להתרחץ עכשיו.‬
‫-אוקיי, ברור. כן.‬

341
00:29:11,834 --> 00:29:13,251
‫ויזות מעבר, בבקשה.‬

342
00:29:30,668 --> 00:29:32,709
‫משהו לא בסדר.‬

343
00:29:33,376 --> 00:29:34,584
‫תישאר רגוע.‬

344
00:29:45,584 --> 00:29:49,209
‫הגבול נסגר אתמול בבוקר. איך הגעתם הנה?‬

345
00:29:50,001 --> 00:29:51,668
‫הצרפתים נתנו לנו לעבור.‬

346
00:29:57,251 --> 00:30:00,584
‫יש מלון סמוך לכאן.‬
‫תישארו שם עד שהעניין ייפתר.‬

347
00:30:03,168 --> 00:30:04,043
‫קדימה!‬

348
00:30:08,126 --> 00:30:09,709
‫אלוהים, אני צריכה סיגריה.‬

349
00:30:10,376 --> 00:30:11,376
‫אפשר לקבל אחת?‬

350
00:30:16,709 --> 00:30:18,834
‫תודה.‬

351
00:30:29,501 --> 00:30:30,709
‫איך היה הלילה שלך?‬

352
00:30:34,001 --> 00:30:37,459
‫אל תעמידי פני ביישנית.‬
‫את נראית כמו אישה מודרנית.‬

353
00:30:39,459 --> 00:30:42,334
‫אישה מודרנית עם מצפון פרסביטריאני.‬

354
00:30:43,126 --> 00:30:45,626
‫אבי הקפיא את הקרן שלי. אין עוד כסף.‬

355
00:30:46,251 --> 00:30:48,626
‫למה?‬
‫-הוא מנסה להכריח אותי לחזור הביתה.‬

356
00:30:50,043 --> 00:30:51,668
‫הוא מתגעגע אלייך עד כדי כך?‬

357
00:30:53,418 --> 00:30:56,709
‫לא ממש. לא, הוא רק חושש למוניטין שלו.‬

358
00:30:56,709 --> 00:31:01,459
‫חס וחלילה שהבת שלו‬
‫תסתובב במארסיי עם ההמונים המלוכלכים.‬

359
00:31:06,543 --> 00:31:08,626
‫אתה יודע מה יקרה אם אחזור הביתה?‬

360
00:31:09,293 --> 00:31:12,001
‫אימא שלי תגרד את קרקעית אגם מישיגן‬

361
00:31:12,001 --> 00:31:17,709
‫כדי למצוא כל גופה או גרוש‬
‫שיהיה מוכן להתחתן עם בתה, הרווקה הזקנה.‬

362
00:31:18,793 --> 00:31:22,834
‫ואז אבלה את שארית חיי במועדון,‬

363
00:31:22,834 --> 00:31:24,126
‫ואשחק ברידג'.‬

364
00:31:30,293 --> 00:31:32,668
‫אבל אם אחזור הוא יפשיר את הקרן שלי,‬

365
00:31:34,293 --> 00:31:36,918
‫ואוכל לשלוח לווריאן כסף משיקגו.‬

366
00:31:37,751 --> 00:31:39,751
‫אוכל לעזור לשלם על המשרדים החדשים,‬

367
00:31:39,751 --> 00:31:44,126
‫אוכל להאכיל כאן את כולם,‬
‫אוכל לרכוש כרטיסי רכבת ו...‬

368
00:31:45,376 --> 00:31:49,043
‫לא יודעת, אולי ועדת החילוץ‬
‫צריכה כסף יותר משהיא צריכה אותי.‬

369
00:31:50,959 --> 00:31:52,876
‫אני לא ממש בטוח לגבי זה.‬

370
00:31:54,209 --> 00:31:55,543
‫בבקשה אל תגיד לווריאן.‬

371
00:31:55,543 --> 00:32:00,376
‫אני מבטיחה שאמצא פתרון כלשהו‬
‫לפני שאיאלץ לאכזב אותו.‬

372
00:32:00,376 --> 00:32:01,959
‫אולי את לא חייבת.‬

373
00:32:02,876 --> 00:32:04,043
‫לא חייבת מה?‬

374
00:32:06,918 --> 00:32:07,918
‫לחזור הביתה,‬

375
00:32:08,668 --> 00:32:10,001
‫או לאכזב מישהו.‬

376
00:32:15,043 --> 00:32:16,043
‫מר בנימין.‬

377
00:32:21,168 --> 00:32:22,418
‫כתב היד שלי...‬

378
00:32:24,543 --> 00:32:26,418
‫חייב להגיע לאמריקה.‬

379
00:32:28,709 --> 00:32:30,876
‫תשמרי על תיק המסמכים שלי, בסדר?‬

380
00:32:31,543 --> 00:32:34,959
‫אתה תיקח את תיק המסמכים הזה לאמריקה בעצמך,‬
‫מר בנימין.‬

381
00:32:39,334 --> 00:32:40,709
‫איתי או בלעדיי.‬

382
00:32:43,209 --> 00:32:44,293
‫את מבטיחה לי?‬

383
00:32:46,293 --> 00:32:47,334
‫אני מבטיחה.‬

384
00:33:17,584 --> 00:33:21,001
‫נולדתי בבולגריה,‬
‫אבל עברתי להמבורג אחרי התיכון.‬

385
00:33:22,084 --> 00:33:24,751
‫הכרתי את אשתי, יאנה, באוטובוס.‬

386
00:33:24,751 --> 00:33:27,626
‫הייתי צריכה לעזוב לצרפת, יחד עם שכניי,‬

387
00:33:28,543 --> 00:33:30,376
‫אבל עכשיו אני לא יודעת איפה הם.‬

388
00:33:30,376 --> 00:33:31,918
‫נולדתי בלי כלום.‬

389
00:33:32,418 --> 00:33:34,584
‫בכל עבודה בה עבדתי, הייתי הכי טוב.‬

390
00:33:34,584 --> 00:33:37,543
‫ואז בניתי מפעל משלי, ואז עוד אחד.‬

391
00:33:38,876 --> 00:33:41,126
‫התייחסתי לעובדיי בכבוד.‬

392
00:33:42,251 --> 00:33:43,626
‫שילמתי מיסים.‬

393
00:33:43,626 --> 00:33:46,209
‫גרתי עם אחותי. אני עובדת בבית.‬

394
00:33:47,334 --> 00:33:52,626
‫יום אחד אמרו לי שהם באים לחפש אותנו.‬
‫-בעלי ובני נהרגו בפלישה הנאצית.‬

395
00:33:54,668 --> 00:33:56,751
‫מסיבה כלשהי, הם הותירו אותי בחיים.‬

396
00:33:57,334 --> 00:34:00,001
‫וכולם מתו. אחי,‬

397
00:34:01,334 --> 00:34:02,251
‫אחותי,‬

398
00:34:03,543 --> 00:34:04,376
‫אימי.‬

399
00:34:04,376 --> 00:34:06,793
‫ואני לא יודעת מה קרה לאחי.‬

400
00:34:07,376 --> 00:34:11,709
‫את אמנית מקצועית,‬
‫פוליטיקאית או אקדמאית שפרסמה מאמרים?‬

401
00:34:12,668 --> 00:34:16,001
‫לא.‬
‫-אני אירופאי. כולנו אירופאים.‬

402
00:34:16,001 --> 00:34:17,001
‫אני תופרת.‬

403
00:34:17,001 --> 00:34:18,126
‫אני אימא.‬

404
00:34:18,126 --> 00:34:19,293
‫וההורים שלנו מתים.‬

405
00:34:19,293 --> 00:34:21,709
‫אין לי משפחה עכשיו.‬
‫-תוכל לעזור לי?‬

406
00:34:21,709 --> 00:34:23,709
‫תוכל לעזור לי?‬
‫-אני חייבת להגיע לאמריקה.‬

407
00:34:23,709 --> 00:34:25,876
‫אעשה שוב הכול כדי להציל את משפחתי.‬

408
00:34:25,876 --> 00:34:27,709
‫תוכל לעזור?‬
‫-תוכל לעזור לי?‬

409
00:34:27,709 --> 00:34:29,334
‫תוכל לעזור לי?‬
‫-עזור לי.‬

410
00:34:29,334 --> 00:34:33,168
‫אני רק צריך מקום בטוח‬
‫עד שכל הטירוף הזה יסתיים.‬

411
00:34:33,168 --> 00:34:34,418
‫תוכל לעזור לנו?‬

412
00:34:34,418 --> 00:34:39,209
‫אתה אמן מקצועי, פוליטיקאי‬
‫או אקדמאי שפרסם מאמרים?‬

413
00:34:39,209 --> 00:34:40,418
‫אפשר ללוות עיפרון?‬

414
00:34:41,959 --> 00:34:42,959
‫בבקשה.‬

415
00:35:07,418 --> 00:35:08,293
‫מה אתה חושב?‬

416
00:35:12,876 --> 00:35:14,251
‫זה מאוד מוצא חן בעיניי.‬

417
00:35:15,168 --> 00:35:18,334
‫אני לא מצייר רק קריקטורות.‬
‫אני יכול לצייר כל דבר.‬

418
00:35:22,459 --> 00:35:24,751
‫אני לא יודע אם נוכל לעזור לך.‬
‫-בבקשה.‬

419
00:35:26,001 --> 00:35:27,293
‫אולי אוכל לעזור לכם.‬

420
00:35:27,293 --> 00:35:30,043
‫למדתי בבית ספר לאמנות.‬
‫הייתי הכי טוב בכיתה.‬

421
00:35:31,626 --> 00:35:33,626
‫אני מצטער, אתה מוכן לסלוח לי לרגע?‬

422
00:35:53,709 --> 00:35:54,584
‫וריאן?‬

423
00:35:55,293 --> 00:35:57,751
‫כן?‬
‫-מישהו מהקונסוליה התקשר.‬

424
00:35:59,959 --> 00:36:01,126
‫פטרסון?‬

425
00:36:01,126 --> 00:36:02,418
‫אחד מסגניו.‬

426
00:36:03,501 --> 00:36:04,709
‫הוא אמר שזה דחוף.‬

427
00:36:13,751 --> 00:36:15,376
‫את בטוחה שזו לא מלכודת?‬

428
00:36:15,376 --> 00:36:16,876
‫הספרדים נותנים לנו ללכת.‬

429
00:36:16,876 --> 00:36:19,501
‫אנחנו חייבים לעלות על הרכבת‬
‫לפני שהם יתחרטו.‬

430
00:36:19,501 --> 00:36:20,834
‫איפה מר בנימין?‬

431
00:36:24,293 --> 00:36:25,334
‫מר בנימין!‬

432
00:36:26,084 --> 00:36:28,001
‫תתעורר! הם נותנים לנו ללכת!‬

433
00:36:35,168 --> 00:36:36,793
‫מר בנימין, תתעורר!‬

434
00:36:41,918 --> 00:36:43,293
‫מר בנימין, תתעורר!‬

435
00:36:48,501 --> 00:36:49,459
‫ולטר...‬

436
00:37:04,959 --> 00:37:07,584
‫"במצב בו אין מוצא נראה לעין,‬

437
00:37:07,584 --> 00:37:11,251
‫"אין לי ברירה אלא לשים לזה סוף."‬

438
00:37:11,918 --> 00:37:12,959
‫לעזאזל!‬

439
00:37:17,126 --> 00:37:19,501
‫"חיי הגיעו לקיצם‬

440
00:37:19,501 --> 00:37:23,293
‫"בכפר קטן בפירנאים,‬
‫בו איש אינו יודע מי אני."‬

441
00:37:23,876 --> 00:37:24,709
‫ליזה,‬

442
00:37:25,209 --> 00:37:26,209
‫הרכבת שלנו.‬

443
00:37:30,418 --> 00:37:31,501
‫אתה צודק.‬

444
00:37:45,918 --> 00:37:46,918
‫מר פריי.‬

445
00:37:47,626 --> 00:37:48,668
‫אני מזהה אותך.‬

446
00:37:48,668 --> 00:37:50,126
‫סגן הקונסול?‬

447
00:37:50,626 --> 00:37:52,751
‫בינגהאם. הייראם בינגהאם.‬

448
00:37:54,001 --> 00:37:57,834
‫תודה שאתה נפגש איתי כאן.‬
‫רציתי להבטיח שאיש לא יוכל לצותת לנו.‬

449
00:37:57,834 --> 00:38:00,376
‫איך אפשר לעזור? עליי לחזור לעבודה.‬
‫-כמובן.‬

450
00:38:01,293 --> 00:38:04,626
‫רציתי להסביר לך‬
‫את המדיניות החדשה שלנו באופן אישי.‬

451
00:38:04,626 --> 00:38:05,584
‫מדיניות חדשה?‬

452
00:38:05,584 --> 00:38:08,418
‫אלוהים, אנחנו מתקשים להסתדר עם הקודמת.‬

453
00:38:08,418 --> 00:38:09,543
‫רק תקשיב לי.‬

454
00:38:09,543 --> 00:38:12,709
‫אנחנו מאוד עמוסים.‬
‫החדשות הטובות היחידות שיש לי‬

455
00:38:12,709 --> 00:38:16,376
‫הן שהוצאנו אמש את ולטר בנימין.‬
‫-ובכן, אלה חדשות טובות מאוד.‬

456
00:38:19,126 --> 00:38:21,126
‫מר פטרסון לא יודע שאני כאן.‬

457
00:38:25,251 --> 00:38:26,293
‫מעתה והלאה,‬

458
00:38:26,293 --> 00:38:29,209
‫מדיניות הוויזה החדשה שלנו‬
‫היא שתבוא ישירות אליי.‬

459
00:38:30,334 --> 00:38:31,293
‫למה?‬

460
00:38:32,168 --> 00:38:37,084
‫פטרסון לא מזדהה עם המטרה שלכם.‬
‫הבוקר הוא אמר לי, ואני מצטט,‬

461
00:38:37,584 --> 00:38:42,001
‫"בלי תומכי קומוניזם, שבויי מלחמה בריטים‬
‫או יהודים. אני צריך לאיית לך את זה?"‬

462
00:38:43,543 --> 00:38:46,001
‫אני לא יודע מה אתה שומע מניו יורק.‬

463
00:38:48,334 --> 00:38:52,334
‫ובכן, אני יודע שמשלוח הילדים לאנגליה בוטל.‬

464
00:38:53,126 --> 00:38:56,834
‫ואין כל רצון מצד המדינה‬
‫לקלוט ילדים פליטים.‬

465
00:38:58,543 --> 00:39:03,668
‫אשתי הייתה באיזו מסיבה בוושינגטון לאחרונה,‬
‫ואחד מאנשי החברה הגבוהה שם התבדח על כך.‬

466
00:39:04,793 --> 00:39:06,251
‫"אלף ילדים יהודים?‬

467
00:39:06,251 --> 00:39:09,376
‫"טוב, הם פשוט יגדלו להיות‬
‫1,000 מבוגרים מכוערים",‬

468
00:39:10,043 --> 00:39:10,918
‫היא אמרה.‬

469
00:39:14,501 --> 00:39:18,376
‫אתה יודע, ממשלת גרמניה מתעכבת בכוונה,‬

470
00:39:18,376 --> 00:39:20,834
‫כי לאיש לא אכפת שנפרצו שערי הגיהינום.‬

471
00:39:20,834 --> 00:39:23,543
‫תצטרך לעבוד מהר‬
‫ולהוציא מייד כמה שיותר אנשים.‬

472
00:39:23,543 --> 00:39:24,793
‫כן, ספר לי על זה.‬

473
00:39:25,543 --> 00:39:28,584
‫טוב לדעת שעדיין‬
‫נותרו לנו כמה חברים בקונסוליה.‬

474
00:39:28,584 --> 00:39:30,334
‫לא חברים, מר פריי.‬

475
00:39:31,834 --> 00:39:32,709
‫רק אני.‬

476
00:40:22,418 --> 00:40:23,543
‫אל תהיי לחוצה.‬

477
00:40:24,459 --> 00:40:26,668
‫הבוס שלי יענה על כל השאלות שלך.‬

478
00:40:28,876 --> 00:40:29,876
‫איפה הוא?‬

479
00:40:31,001 --> 00:40:32,001
‫ממש כאן.‬

480
00:40:35,084 --> 00:40:35,918
‫מרי ג'יין,‬

481
00:40:36,668 --> 00:40:37,584
‫תכירי את מרגו.‬

482
00:40:38,293 --> 00:40:39,251
‫שלום.‬

483
00:40:46,126 --> 00:40:46,959
‫את מעשנת?‬

484
00:40:47,626 --> 00:40:48,543
‫לא, תודה.‬

485
00:40:50,043 --> 00:40:51,376
‫חבל.‬

486
00:40:58,043 --> 00:40:59,751
‫יש עוד במקום ממנו זה בא.‬

487
00:41:01,334 --> 00:41:02,334
‫תעבדי איתנו.‬

488
00:41:05,251 --> 00:41:06,376
‫לעבוד איתכם?‬

489
00:41:06,376 --> 00:41:07,543
‫כמרגלת?‬

490
00:41:07,543 --> 00:41:09,043
‫לא הוכשרתי לכך.‬

491
00:41:09,043 --> 00:41:10,126
‫לא?‬

492
00:41:12,209 --> 00:41:14,459
‫את בהחלט יודעת לכופף את עצמך סביב גבר‬

493
00:41:14,459 --> 00:41:16,918
‫כך שהוא ירגיש בנוח, אפילו אם את לא.‬

494
00:41:19,168 --> 00:41:20,376
‫סליחה, מה?‬

495
00:41:22,543 --> 00:41:26,126
‫לוודא לחלוטין‬
‫שלא תתפסי יותר מדי מקום בחדר?‬

496
00:41:27,876 --> 00:41:31,043
‫מה לגבי לבלוע את רגשותייך כשהם לא נוחים,‬

497
00:41:31,043 --> 00:41:33,626
‫או לנצור את לשונך כשאת רותחת מזעם?‬

498
00:41:34,543 --> 00:41:37,209
‫אני מנחשת שאת זוכרת‬
‫תאריכי יום הולדת של אנשים,‬

499
00:41:37,209 --> 00:41:41,293
‫את השירים האהובים עליהם‬
‫וכל מיני פרטים אישיים אחרים,‬

500
00:41:41,293 --> 00:41:43,126
‫בלי שביקשו ממך לעשות זאת.‬

501
00:41:44,793 --> 00:41:45,668
‫אני טועה?‬

502
00:41:46,251 --> 00:41:47,209
‫תודה.‬

503
00:41:49,709 --> 00:41:53,334
‫ואם תנסי להגיד לי‬
‫שאת לא מסתירה את האינטליגנציה שלך‬

504
00:41:53,334 --> 00:41:56,376
‫במצבים בהם היא עלולה להיתפס כמאיימת,‬

505
00:41:56,376 --> 00:41:57,459
‫ובכן...‬

506
00:41:59,209 --> 00:42:00,376
‫לא אאמין לך.‬

507
00:42:05,251 --> 00:42:08,626
‫הייתי אומרת שבילית את כל חייך‬
‫בהכשרה לזה, מיס גולד.‬

508
00:42:11,834 --> 00:42:12,876
‫כמו כולנו, לא?‬

509
00:42:26,793 --> 00:42:28,626
‫- אל מעבר לאוקיינוס -‬

510
00:42:41,584 --> 00:42:44,251
‫- בהשראת הרומן מאת ג'ולי אורינגר -‬

511
00:43:37,168 --> 00:43:44,168
‫- סדרה זו היא יצירה בדיונית‬
‫בהשראת אנשים ואירועים אמיתיים. -‬

512
00:47:09,918 --> 00:47:14,918
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬