1
00:00:10,053 --> 00:00:11,512
‫אז אנחנו מקוללים.‬
‫-כן.‬

2
00:00:11,596 --> 00:00:12,430
‫מה התוכנית?‬

3
00:00:13,556 --> 00:00:16,434
‫טוב, בפעם הקודמת שהטילו עליי קללה…‬
‫אני לא יודעת!‬

4
00:00:16,517 --> 00:00:19,270
‫את תותחית בפתירת בעיות.‬
‫-אני באמת מדהימה.‬

5
00:00:19,353 --> 00:00:20,521
‫לא, את כמו תותח.‬

6
00:00:20,605 --> 00:00:22,774
‫כשאת נתקלת בבעיה, את מפגיזה אותה.‬

7
00:00:22,857 --> 00:00:23,816
‫לא הפעם.‬

8
00:00:23,900 --> 00:00:27,278
‫זו קללה קבוצתית, אז צריך פתרון קבוצתי.‬

9
00:00:27,361 --> 00:00:29,489
‫יופי, כי שמעתי על מכשפה מקומית,‬

10
00:00:29,572 --> 00:00:33,034
‫עם הרבה עוקבים בטיקטוק…‬
‫-לא נפתור את זה בטיקטוק, סתומה.‬

11
00:00:34,494 --> 00:00:35,912
‫קראת לי "סתומה"?‬

12
00:00:35,995 --> 00:00:37,830
‫לא, דמי.‬

13
00:00:37,914 --> 00:00:40,750
‫אל תהיי סתומה.‬
‫אבל טיקטוק הוא לא משאב אמיתי.‬

14
00:00:40,833 --> 00:00:43,252
‫צריך תוכנית אמיתית כדי להסיר את הקללה.‬

15
00:00:43,336 --> 00:00:48,174
‫אז לכו הביתה, תישנו קצת‬
‫ותתכוננו לחלוק בנטל,‬

16
00:00:48,257 --> 00:00:51,094
‫כי לי יש כבר מספיק על הראש.‬

17
00:00:51,177 --> 00:00:52,386
‫למשל?‬

18
00:00:53,054 --> 00:00:55,598
‫סרטן. לאבא שלי יש סרטן!‬

19
00:00:55,681 --> 00:00:58,768
‫אוהבת אתכם. ביי.‬
‫ובבקשה קחו את הקופסה איתכם.‬

20
00:00:58,851 --> 00:01:01,270
‫יש כאן כבר מספיק אנרגיה רעה. עכשיו…‬

21
00:01:07,318 --> 00:01:08,194
‫יש לי פיפי.‬

22
00:01:13,616 --> 00:01:14,659
‫אינס!‬

23
00:01:16,619 --> 00:01:18,788
‫אלוהים.‬
‫-אני יודעת, כולנו סתומים.‬

24
00:01:18,871 --> 00:01:22,667
‫כן, אבל טוניו ענה לשיחה במקום אבא.‬
‫אבא לא יודע שיש לו סרטן.‬

25
00:01:24,043 --> 00:01:25,503
‫שיט.‬
‫-כן.‬

26
00:01:27,463 --> 00:01:28,506
‫איך תספרי לו?‬

27
00:01:31,217 --> 00:01:32,802
‫- פרירידג' -‬

28
00:01:40,017 --> 00:01:40,935
‫אני אמזוג לך.‬

29
00:01:41,018 --> 00:01:44,147
‫לא, אני טובה יותר במזיגה.‬
‫-לא, את מוזגת בקמצנות.‬

30
00:01:45,815 --> 00:01:47,984
‫מה עובר עליכן?‬

31
00:01:48,734 --> 00:01:51,362
‫זה הפרצוף המאוכזב האהוב עליי.‬
‫תעשה אותו שוב?‬

32
00:01:57,326 --> 00:01:59,954
‫אני הולך להחליף בגדים.‬
‫-אתה צריך עזרה?‬

33
00:02:00,037 --> 00:02:02,290
‫לא.‬

34
00:02:07,837 --> 00:02:11,090
‫אז שנדבר על פריסת תשלומים לחוב שלכן?‬

35
00:02:11,174 --> 00:02:13,342
‫מחקת את החוב שלנו אתמול בלילה.‬

36
00:02:13,426 --> 00:02:15,386
‫אמרתי את זה רק בגלל ההלם מהסרטן.‬

37
00:02:15,469 --> 00:02:18,306
‫ואיך את מעיזה‬
‫להשתמש במילים שלי נגדי כשאני נסער?‬

38
00:02:18,389 --> 00:02:20,016
‫בדיוק גיליתי שלאחי יש סרטן!‬

39
00:02:21,058 --> 00:02:24,353
‫שיט! הוא לא יודע, כי אני עניתי לטלפון ו…‬

40
00:02:24,437 --> 00:02:26,772
‫מי יספר לו, ואיך?‬

41
00:02:26,856 --> 00:02:29,692
‫כל יום שהוא לא יודע‬
‫הוא יום שהוא לא מקבל טיפול,‬

42
00:02:29,775 --> 00:02:31,944
‫יום שהוא לא ממצה את החיים עד תומם.‬

43
00:02:32,028 --> 00:02:34,572
‫יום שהוא שותה מיץ ממותק, מוות נוזלי.‬

44
00:02:34,655 --> 00:02:39,160
‫ויום שאנחנו בצרות כי לא סיפרנו לו.‬
‫את יודעת מה קורה כשהוא לוקח את הטלפון שלי.‬

45
00:02:39,243 --> 00:02:40,328
‫אני לוקחת את שלך.‬

46
00:02:40,411 --> 00:02:43,164
‫אנחנו צריכים להפסיק לדבר ולהתחיל לספר.‬

47
00:02:46,375 --> 00:02:48,252
‫ביי, טוניו!‬
‫-תספר לנו איך הלך.‬

48
00:02:54,425 --> 00:02:57,678
‫אני אוהבת את הבנות,‬
‫אבל שנינו יודעים שגלוריה קראה לי סתומה.‬

49
00:02:57,762 --> 00:03:01,224
‫ואני יודעת שיש עליה הרבה לחץ,‬
‫אבל היא צריכה להיעזר בי.‬

50
00:03:01,307 --> 00:03:02,767
‫העולם הבא הוא התחום שלי.‬

51
00:03:02,850 --> 00:03:07,146
‫למה אנחנו צריכים למצוא פתרון קבוצתי?‬
‫או לתת לגלוריה להכתיב מה עלינו לעשות?‬

52
00:03:07,230 --> 00:03:09,315
‫זה כאילו יש שרפה בבניין,‬

53
00:03:09,398 --> 00:03:11,442
‫ובמקום להתקשר למכבי האש,‬

54
00:03:11,525 --> 00:03:12,944
‫מתקשרים למאמן דולפינים.‬

55
00:03:13,027 --> 00:03:16,322
‫אני אכזרי לאנדרה? את יודעת, מושך אותו באף?‬

56
00:03:16,405 --> 00:03:19,200
‫אני מרגישה שהיא מזלזלת במומחיות שלי.‬

57
00:03:19,283 --> 00:03:23,079
‫אפילו מכשפת כוכבים שלמדה כישוף מיוטיוב‬
‫יודעת שכדי להסיר קללה,‬

58
00:03:23,162 --> 00:03:24,830
‫צריך לדעת באיזו קללה מדובר.‬

59
00:03:24,914 --> 00:03:26,332
‫לא כל הקללות זהות.‬

60
00:03:26,415 --> 00:03:29,001
‫יש קללות נקמה, קנאה,‬

61
00:03:29,085 --> 00:03:32,255
‫חתולים שטניים, דיבוק,‬
‫קללות דתיות, קללות אדמה.‬

62
00:03:32,338 --> 00:03:34,257
‫אלוהים, יש כל כך הרבה.‬

63
00:03:34,340 --> 00:03:36,509
‫כן, זה מסובך.‬

64
00:03:36,592 --> 00:03:40,805
‫זה מדע, אבל אפילו מסובך יותר,‬
‫כי זה באמת חשוב.‬

65
00:03:40,888 --> 00:03:42,556
‫לעולם לא נמצא פתרון.‬
‫-אולי לא.‬

66
00:03:42,640 --> 00:03:44,225
‫לכן עדיף שגלוריה תטפל בזה.‬

67
00:03:44,308 --> 00:03:46,185
‫בוקר טוב, הולכי רגל.‬

68
00:03:48,521 --> 00:03:49,480
‫ביי, אימא.‬

69
00:03:49,563 --> 00:03:51,065
‫בסדר, מותק. ביי.‬

70
00:03:53,025 --> 00:03:54,360
‫למה אתם רציניים כל כך?‬

71
00:03:56,612 --> 00:03:58,739
‫הלו? מה?‬

72
00:03:58,823 --> 00:04:01,659
‫הבית עולה באש, ויש מקרה חירום של דולפינים?‬

73
00:04:02,410 --> 00:04:04,328
‫מצטער, זו שיחה פרטית.‬

74
00:04:04,412 --> 00:04:06,289
‫אבל ניפגש בביה"ס, בסדר?‬

75
00:04:08,624 --> 00:04:11,794
‫הוא שוב הולך‬
‫ומוסיף עוד לבנה לחומה הרגשית שלו.‬

76
00:04:11,877 --> 00:04:13,129
‫הוא בהחלט מבוצר.‬

77
00:04:13,212 --> 00:04:15,756
‫נכון? אני מת לדבר עם מישהו על זה.‬

78
00:04:15,840 --> 00:04:16,799
‫את וקם קרובים.‬

79
00:04:16,882 --> 00:04:19,343
‫אם הוא מתרחק, איך אחזיר אותו אליי?‬

80
00:04:19,427 --> 00:04:21,429
‫אולי תנסה לתת לו מרחב.‬

81
00:04:21,512 --> 00:04:24,932
‫לשחרר אותו כדי שיחזור אליי.‬
‫אהבתי, אבל הבעיות שלנו עמוקות יותר.‬

82
00:04:25,016 --> 00:04:26,100
‫אפשר לספר לך?‬

83
00:04:26,767 --> 00:04:30,229
‫נשביתי בקסמו של קם,‬
‫והקסם יתפוגג רק באמצעות נשיקת אהבה,‬

84
00:04:30,313 --> 00:04:32,440
‫וזה לא יקרה, כי הוא לא באמת אוהב אותי.‬

85
00:04:32,523 --> 00:04:33,441
‫אנחנו עובדים על זה.‬

86
00:04:33,524 --> 00:04:36,277
‫אני צריך לשחרר אותו‬
‫מהאדם שהוא עדיין תקוע עליו.‬

87
00:04:36,360 --> 00:04:40,156
‫אה, זה. כן, זה מסובך.‬

88
00:04:40,239 --> 00:04:41,532
‫מה הוא סיפר לך?‬

89
00:04:41,615 --> 00:04:44,076
‫לא הרבה. הוא עדיין תקוע על מישהו לפנ"א.‬

90
00:04:45,870 --> 00:04:47,997
‫לפני אנדרה. לדעתי הם עדיין מדברים.‬

91
00:04:48,748 --> 00:04:49,957
‫אני יודעת במי מדובר.‬

92
00:04:50,041 --> 00:04:53,544
‫ברור, את החברה הכי טובה שלו.‬
‫אלוהים, אני כל כך מרחם עליו.‬

93
00:04:53,627 --> 00:04:54,545
‫למה?‬

94
00:04:54,628 --> 00:04:57,757
‫כי האדם הזה צילק אותו,‬
‫ועכשיו הוא לא בוטח באף אחד, גם לא בי.‬

95
00:04:57,840 --> 00:04:59,842
‫את יכולה לדמיין? אני בוטח בכולם.‬

96
00:04:59,925 --> 00:05:00,968
‫צילק אותו?‬

97
00:05:02,011 --> 00:05:06,349
‫אולי אני לא יודעת במי מדובר?‬
‫אז במי מדובר? ולמה אני לא יודעת?‬

98
00:05:06,432 --> 00:05:10,019
‫אם תגלי, אל תגידי לי,‬
‫כי אני ארעיל את האדם הזה.‬

99
00:05:11,687 --> 00:05:14,565
‫סוף סוף קלטתי‬
‫שגלוריה לא תיתן לי את הפיקוד,‬

100
00:05:14,648 --> 00:05:16,650
‫כי ברמה מסוימת היא לא בוטחת בי,‬

101
00:05:16,734 --> 00:05:19,320
‫והיא לא בוטחת בי כי אני לא ישירה מספיק.‬

102
00:05:19,403 --> 00:05:20,863
‫אני לא עומדת על שלי.‬

103
00:05:20,946 --> 00:05:21,822
‫תובנה חזקה.‬

104
00:05:21,906 --> 00:05:23,074
‫אתה בוטח בי?‬

105
00:05:23,657 --> 00:05:25,076
‫את אשת הקשר שלי לשעת חירום.‬

106
00:05:25,159 --> 00:05:27,953
‫אם מישהו צילק אותך, היית מספר לי?‬

107
00:05:28,037 --> 00:05:30,790
‫כי צלקות מחלימות‬
‫רק בעזרת ויטמין אי ודיבורים.‬

108
00:05:30,873 --> 00:05:33,292
‫הוא לעולם לא יספר.‬
‫אני אצטרך לעשות את זה במקומו.‬

109
00:05:33,376 --> 00:05:36,420
‫מה את עושה?‬
‫-מתברר שהכול. שוב.‬

110
00:05:37,129 --> 00:05:39,256
‫אולי לוסיה? שניים במחיר אחד.‬

111
00:05:39,340 --> 00:05:42,218
‫היא תספר לו,‬
‫והוא יזרוק אותה כי היא סיפרה לו.‬

112
00:05:42,301 --> 00:05:44,678
‫גאוני.‬
‫-כל הכבוד, גלוריה. עשית את זה שוב.‬

113
00:05:44,762 --> 00:05:47,223
‫מה עשית? לוסיה זה קוד לקללה?‬

114
00:05:47,306 --> 00:05:48,265
‫היא קללה.‬

115
00:05:48,349 --> 00:05:50,684
‫אנחנו מדברים על הקללה.‬
‫תעמדי על שלך! זה הזמן!‬

116
00:05:50,768 --> 00:05:54,271
‫גלוריה! אני רוצה‬
‫לתפוס פיקוד על המשימה שלנו,‬

117
00:05:54,355 --> 00:05:56,565
‫כי אני מרגישה שיש לי הכי הרבה ניסיון.‬

118
00:05:56,649 --> 00:06:00,236
‫זה די מדויק. את מדכאת באופן טבעי.‬
‫-ואבא שלנו כבר שונא אותך.‬

119
00:06:00,319 --> 00:06:02,488
‫שונא אותי?‬
‫-אולי עדיף שקם יספר לו.‬

120
00:06:02,571 --> 00:06:05,991
‫הוא לא מסוגל אפילו להיפרד מאנדרה.‬
‫-צריך עוד אפשרויות.‬

121
00:06:06,075 --> 00:06:09,286
‫בואי, אינס. אני חושבת הכי טוב בהליכה.‬
‫-על האסלה, לא?‬

122
00:06:09,370 --> 00:06:11,497
‫לכן אנחנו הולכות לשירותים!‬

123
00:06:12,790 --> 00:06:14,583
‫אני לא מאמינה שהיא נפנפה אותי.‬

124
00:06:14,667 --> 00:06:17,253
‫אין לה זכות לנפנף אותי.‬
‫בולשיט. אני מנפנפת אותה.‬

125
00:06:17,336 --> 00:06:20,047
‫אני חושב שהיא דיברה על הסרטן של אבא שלה.‬

126
00:06:20,131 --> 00:06:22,591
‫לא. היא נפנפה אותי.‬

127
00:06:22,675 --> 00:06:24,510
‫אז נעשה הפרד ומשול.‬

128
00:06:24,593 --> 00:06:27,972
‫אנחנו נמשול ו/או נפריד,‬
‫נגלה באיזו קללה מדובר ונסיר אותה.‬

129
00:06:28,055 --> 00:06:29,014
‫נשמע נהדר!‬

130
00:06:29,849 --> 00:06:31,100
‫מה זאת אומרת?‬

131
00:06:31,183 --> 00:06:32,518
‫אנחנו צריכים עוד מידע.‬

132
00:06:32,601 --> 00:06:35,521
‫נמצא את ההספד של רוח הרפאים,‬
‫ונגלה עליה הכול!‬

133
00:06:36,981 --> 00:06:38,232
‫- מריסול מרטינז‬
‫הספד -‬

134
00:06:38,315 --> 00:06:41,110
‫אין פה כלום. ההספד הזה גרוע.‬
‫-אני יודעת.‬

135
00:06:41,193 --> 00:06:43,654
‫גילינו רק ששמה היה מריסול מרטינז,‬

136
00:06:43,737 --> 00:06:46,615
‫שלא היו לה קרובי משפחה‬
‫מלבד בנה והמשפחה שלו,‬

137
00:06:46,699 --> 00:06:48,701
‫ושהיא הייתה אהובה, בלה-בלה-בלה…‬

138
00:06:48,784 --> 00:06:51,036
‫היא הייתה אהובה והיו לה הרבה מאהבים.‬

139
00:06:51,120 --> 00:06:52,496
‫כמוך?‬

140
00:06:52,580 --> 00:06:53,747
‫כמוני?‬

141
00:06:53,831 --> 00:06:57,418
‫אני מן הסתם לא יודעת הכול,‬
‫אז אני מניחה שהיו לך לא מעט.‬

142
00:06:57,501 --> 00:06:58,711
‫אני רק בן 15.‬

143
00:06:58,794 --> 00:07:01,505
‫ואיך אנחנו מגדירים מאהבים? מר ואפלס נחשב?‬

144
00:07:01,589 --> 00:07:03,757
‫מה אתה עושה עם מר ואפלס?‬

145
00:07:03,841 --> 00:07:04,675
‫אוהב אותו?‬

146
00:07:05,593 --> 00:07:07,595
‫אלוהים, אני לא נוגע בכלב שלי.‬

147
00:07:07,678 --> 00:07:10,848
‫אני רק מלטף אותו,‬
‫ולפעמים מנשק אותו על הפה,‬

148
00:07:10,931 --> 00:07:12,725
‫אבל חמאת הבוטנים נשארת על הכף.‬

149
00:07:12,808 --> 00:07:14,977
‫כבר ידעתי את זה. אז אני יודעת הכול.‬

150
00:07:15,060 --> 00:07:16,812
‫לא נכון.‬
‫-אבל אני צריכה לדעת.‬

151
00:07:17,563 --> 00:07:20,983
‫רק למקרה שאצטרך‬
‫לכתוב את ההספד שלך ביום מן הימים.‬

152
00:07:21,066 --> 00:07:22,485
‫לא כוללים מאהבים בהספד.‬

153
00:07:22,568 --> 00:07:25,613
‫האמת, לא מוזר בעינייך‬
‫שהם כתבו את זה בהספד של הזקנה?‬

154
00:07:25,696 --> 00:07:29,033
‫קם, מה אתה מסתיר?‬
‫אני יודעת שיש משהו שאתה לא מספר לי.‬

155
00:07:29,116 --> 00:07:31,535
‫ברור. יותר מדבר אחד.‬

156
00:07:31,619 --> 00:07:33,787
‫זה לא הוגן! אני מספרת לך הכול!‬

157
00:07:33,871 --> 00:07:34,997
‫לא ביקשתי שתספרי.‬

158
00:07:35,498 --> 00:07:37,500
‫יש דברים שהייתי מעדיף לא לדעת.‬

159
00:07:37,583 --> 00:07:38,834
‫למשל?‬

160
00:07:40,377 --> 00:07:41,337
‫לעולם לא אספר.‬

161
00:07:43,923 --> 00:07:44,757
‫היי, מה קורה?‬

162
00:07:44,840 --> 00:07:46,926
‫הדודן שלך עדיין עובד כמברק מזמר?‬

163
00:07:47,009 --> 00:07:49,094
‫לא. הוא הפיץ קורונה.‬
‫-לעזאזל.‬

164
00:07:49,178 --> 00:07:53,849
‫מצאנו את ההספד של רוח הרפאים.‬
‫זה מאשר שהזקנה שראינו לא בחיים. היא מתה.‬

165
00:07:53,933 --> 00:07:57,728
‫כן, אנחנו יודעים. זה לא מידע חדש.‬
‫האישה מהמכירה אמרה לנו את זה.‬

166
00:07:57,811 --> 00:08:00,648
‫בגלל זה יש לה הספד. מה עוד?‬
‫-אנחנו…‬

167
00:08:00,731 --> 00:08:03,317
‫הולכים לבית של המשפחה של רוח הרפאים.‬

168
00:08:03,400 --> 00:08:06,362
‫נחקור אותם ונשיג עוד מידע‬
‫על האישה המתה/רוח הרפאים.‬

169
00:08:06,445 --> 00:08:07,446
‫שיהיה.‬

170
00:08:09,990 --> 00:08:11,242
‫אני צריכה לסיים.‬

171
00:08:14,245 --> 00:08:15,955
‫כבר אמרת לאבא שיש לו סרטן?‬

172
00:08:16,038 --> 00:08:17,456
‫לא.‬
‫-ברור.‬

173
00:08:17,540 --> 00:08:19,041
‫כי כמו תמיד,‬

174
00:08:19,124 --> 00:08:21,752
‫אתה מתחמק מאחריות ומפיל את זה עליי.‬

175
00:08:21,835 --> 00:08:24,380
‫אבל זה באחריותך. אתה ענית לטלפון.‬

176
00:08:24,463 --> 00:08:25,548
‫בשבילך.‬

177
00:08:25,631 --> 00:08:27,883
‫זה לא רלוונטי.‬
‫-אני אטפל בזה.‬

178
00:08:27,967 --> 00:08:28,968
‫באמת?‬
‫-כן.‬

179
00:08:29,051 --> 00:08:31,220
‫הקדמתי אותך. התוכנית כבר יצאה לדרך.‬

180
00:08:31,303 --> 00:08:32,179
‫סירת פיצה?‬

181
00:08:34,723 --> 00:08:37,518
‫מה לעזאזל הוא עושה כאן?‬

182
00:08:37,601 --> 00:08:39,103
‫הוא העוזר של טוניו.‬

183
00:08:40,271 --> 00:08:44,900
‫בשביל מה אתה צריך עוזר? אין לך עבודה.‬
‫-אתה לא צריך עבודה כדי שיהיה לך עוזר.‬

184
00:08:44,984 --> 00:08:47,903
‫אני ראסטי.‬
‫-אנחנו כבר מכירים.‬

185
00:08:47,987 --> 00:08:50,197
‫היא תעשה את זה! היא באמת תעשה את זה!‬

186
00:08:50,281 --> 00:08:51,532
‫עוד עשר שניות!‬

187
00:08:51,615 --> 00:08:54,118
‫קדימה!‬

188
00:08:58,539 --> 00:08:59,415
‫תמסרי בחזרה.‬

189
00:09:00,416 --> 00:09:01,959
‫סליחה, אני לא זוכר.‬

190
00:09:02,042 --> 00:09:03,043
‫זה קרה ממש עכשיו.‬

191
00:09:03,877 --> 00:09:05,421
‫היום!‬

192
00:09:06,005 --> 00:09:07,131
‫אלוהים, אתה כזה…‬

193
00:09:08,799 --> 00:09:13,012
‫רגע, לא נתת לדוד שלי‬
‫את מספר הזהות שלך, נכון?‬

194
00:09:13,804 --> 00:09:14,972
‫עדיין לא.‬

195
00:09:15,598 --> 00:09:16,849
‫אז אל תיתן לו.‬

196
00:09:16,932 --> 00:09:19,184
‫היי! לא יפה להתחצף לאדם שהלווה לך כסף.‬

197
00:09:19,268 --> 00:09:23,480
‫אני לא משלם לו. אתן משלמות.‬
‫תשלמו לראסטי עד שתחזירו לי את החוב.‬

198
00:09:23,564 --> 00:09:25,691
‫זה מגוחך. ראסטי צריך ללכת.‬

199
00:09:25,774 --> 00:09:29,069
‫בסדר. אז הוא לא יגיד לאבא שלך שיש לו סרטן.‬

200
00:09:34,283 --> 00:09:35,576
‫מה התוכנית?‬

201
00:09:37,036 --> 00:09:40,205
‫אל תתנהג כמו גלוריה.‬
‫אני לא חייבת דין וחשבון לך או לה.‬

202
00:09:40,289 --> 00:09:43,208
‫אנחנו עומדים כאן כבר עשר דקות,‬
‫אז רק רציתי לדעת…‬

203
00:09:43,292 --> 00:09:46,128
‫אם יש לי תוכנית? כן, יש לי.‬

204
00:09:46,754 --> 00:09:49,131
‫רוצה לספר לי?‬
‫-אני לא יודעת.‬

205
00:09:49,214 --> 00:09:52,635
‫אולי זה סוד,‬
‫כי מתברר שאני מספרת יותר מדי סודות.‬

206
00:09:52,718 --> 00:09:55,220
‫אולי הגיע הזמן שאשמור כמה סודות בכספת שלי.‬

207
00:09:59,266 --> 00:10:00,643
‫בדיוק בזמן.‬

208
00:10:03,520 --> 00:10:04,480
‫מה עכשיו?‬

209
00:10:06,440 --> 00:10:07,816
‫להסתער!‬

210
00:10:09,443 --> 00:10:11,028
‫הם מסתערים עלינו!‬
‫-מה?‬

211
00:10:13,781 --> 00:10:14,615
‫מה אתם רוצים?‬

212
00:10:14,698 --> 00:10:18,077
‫מידע.‬
‫-רגע, אתם הילדים שחיפשו את מריסול.‬

213
00:10:18,160 --> 00:10:19,995
‫כן.‬
‫-מה אתם רוצים מאימא שלי?‬

214
00:10:20,079 --> 00:10:22,665
‫אנחנו רק מנסים להבין למה היא רודפת אותנו.‬

215
00:10:22,748 --> 00:10:23,832
‫זה קשקוש.‬

216
00:10:23,916 --> 00:10:26,168
‫אני צריכה להכניס את הגלידה למקפיא.‬

217
00:10:27,378 --> 00:10:30,631
‫גם אתם ראיתם אותה?‬
‫חשבתי שראיתי אותה כמה פעמים.‬

218
00:10:30,714 --> 00:10:34,760
‫בחצר האחורית.‬
‫מחוץ לחלון חדר השינה שלי. בסניף של טומי'ס!‬

219
00:10:34,843 --> 00:10:35,678
‫מה ראיתם?‬

220
00:10:36,345 --> 00:10:37,930
‫רק אותה. היא רוצה את הקופסה.‬

221
00:10:38,013 --> 00:10:42,059
‫לפני שנחזיר לה אותה,‬
‫אנחנו צריכים עוד מידע, כי היא קיללה אותנו.‬

222
00:10:42,142 --> 00:10:44,687
‫שלא נחזיר את הקופסה ונישאר עם הקללה, יודע?‬

223
00:10:45,562 --> 00:10:46,397
‫איזו קופסה?‬

224
00:10:46,480 --> 00:10:49,233
‫הקופסה שקניתי במכירת החצר שלכם,‬
‫עם הכיתוב מ"מ…‬

225
00:10:49,316 --> 00:10:53,070
‫חני! מכרת את הקופסה של אימא שלי?‬
‫אמרתי לך לא למכור אותה!‬

226
00:10:54,029 --> 00:10:54,863
‫לא.‬

227
00:10:55,572 --> 00:10:57,783
‫אם אימא שלי רוצה את הקופסה,‬

228
00:10:58,534 --> 00:11:00,077
‫תנו לי אותה, ותקבלו החזר.‬

229
00:11:00,160 --> 00:11:03,080
‫אל תחשוב שאני מניאק, אבל אתה לא אימא שלך.‬

230
00:11:03,163 --> 00:11:05,791
‫אם ניתן לך את הקופסה,‬
‫לא נוכל להחזיר לה אותה.‬

231
00:11:05,874 --> 00:11:08,711
‫אנחנו לא רוצים אותה.‬
‫תשמרו את הקופסה ואת הקללה.‬

232
00:11:08,794 --> 00:11:11,714
‫חני! זה כבר לא עניינך! זה לא נוגע לך!‬

233
00:11:11,797 --> 00:11:13,298
‫אל תדבר אליי ככה.‬

234
00:11:13,382 --> 00:11:15,759
‫ביקשתי ממך לא למכור!‬
‫-אתה שומע את עצמך?‬

235
00:11:15,843 --> 00:11:18,387
‫אתה נשמע מטורף!‬
‫-ביקשתי רק דבר אחד!‬

236
00:11:20,723 --> 00:11:22,099
‫בוא הצידה, עכשיו!‬

237
00:11:24,393 --> 00:11:26,895
‫הוא אידיוט, והאידיוט לא יספר לאבא.‬

238
00:11:26,979 --> 00:11:28,731
‫הוא אפילו לא מכיר את אבא.‬

239
00:11:28,814 --> 00:11:31,358
‫לכן הוא האדם המושלם לתפקיד.‬

240
00:11:31,442 --> 00:11:33,986
‫אין מטען רגשי. הוא יספר לו וזהו.‬

241
00:11:34,069 --> 00:11:36,697
‫"יספר לו וזהו"? זה ימוטט אותו.‬

242
00:11:36,780 --> 00:11:41,285
‫זה דורש עדינות והגינות,‬
‫ולילד הזה אין לא את זה ולא את זה.‬

243
00:11:41,368 --> 00:11:46,165
‫הוא אדיש, אנוכי,‬
‫חסר רגישות ולא יודע לזרוק בגרוש.‬

244
00:11:46,248 --> 00:11:48,375
‫העבודה האת מבלבלת אותי.‬

245
00:11:48,459 --> 00:11:51,170
‫מפטרים אותי? כי אפילו עוד לא התחלתי.‬

246
00:11:51,253 --> 00:11:52,755
‫לא!‬
‫-כן!‬

247
00:11:52,838 --> 00:11:54,715
‫עדיין לא ברור.‬
‫-תבין רמז, ראסטי.‬

248
00:11:54,798 --> 00:11:56,008
‫אני מנסה.‬

249
00:11:56,842 --> 00:11:59,261
‫אל תזוז. עוד לא סיימתי לדבר איתך!‬

250
00:11:59,344 --> 00:12:02,264
‫תירגעי, אחות. את הורסת הזדמנות פז.‬

251
00:12:02,347 --> 00:12:04,641
‫לתת לאידיוט הזה לספר לאבא‬
‫זו לא הזדמנות פז.‬

252
00:12:04,725 --> 00:12:07,603
‫אני לא מדברת על אבא. אני מדברת עליי.‬

253
00:12:08,604 --> 00:12:09,480
‫ראסטי.‬

254
00:12:13,734 --> 00:12:15,527
‫זו ההזדמנות שלי לצאת עם תלמיד י"א.‬

255
00:12:15,611 --> 00:12:19,198
‫אני די בטוחה שהוא חבר של אדי,‬
‫והמסיבות של אדי מעולות.‬

256
00:12:20,282 --> 00:12:22,326
‫אפשר לסיים? יש לי קקי.‬

257
00:12:22,409 --> 00:12:25,162
‫איכס.‬
‫-אל תזוזי. עוד לא סיימנו.‬

258
00:12:26,914 --> 00:12:29,541
‫מה את רוצה?‬
‫-יש לי תוכנית שתסיר את הקללה.‬

259
00:12:29,625 --> 00:12:31,126
‫שיט!‬

260
00:12:31,210 --> 00:12:33,921
‫חשבתי רק על הסרטן. שכחתי לגמרי מהקללה.‬

261
00:12:34,922 --> 00:12:35,756
‫נדבר בחדר שלי.‬

262
00:12:37,090 --> 00:12:41,136
‫כל השאר, לא לזוז. אני כבר חוזרת.‬

263
00:12:44,723 --> 00:12:46,475
‫מה התוכנית?‬
‫-סליחה?‬

264
00:12:46,558 --> 00:12:49,645
‫לא אסביר לך את כל הפרטים של "מבצע הסתערות"‬

265
00:12:49,728 --> 00:12:52,105
‫אם לא תדברי אליי בכבוד.‬

266
00:12:52,689 --> 00:12:56,235
‫לא עשית היום כלום בקשר לקללה.‬

267
00:12:56,819 --> 00:13:01,198
‫אבל את לא באמת צריכה לעשות משהו,‬
‫כי זה העולם שלי והתחום שלי,‬

268
00:13:01,281 --> 00:13:04,576
‫ואני לא שמוקית חסרת אחריות כמו אחותך, טוב?‬

269
00:13:04,660 --> 00:13:07,246
‫כן. אני אוהבת את הגישה החדשה שלך.‬

270
00:13:07,830 --> 00:13:10,123
‫ואני נותנת לך אחריות וסמכות מלאה‬

271
00:13:10,207 --> 00:13:12,459
‫להוביל אותנו אל מחוץ לאפלה ואל האור,‬

272
00:13:12,543 --> 00:13:15,462
‫בייחוד עם כל מה שקורה‬
‫בצד השני של הדלת כרגע. אז…‬

273
00:13:15,546 --> 00:13:17,172
‫מה הלאה? מה צריך לעשות?‬

274
00:13:18,048 --> 00:13:20,968
‫טקס מסירה.‬

275
00:13:21,552 --> 00:13:22,678
‫זה לא דבר אמיתי.‬

276
00:13:22,761 --> 00:13:25,472
‫את ברצינות מפקפקת בי כרגע?‬

277
00:13:25,556 --> 00:13:27,266
‫זה ידע רוחות רפאים בסיסי.‬

278
00:13:27,349 --> 00:13:29,977
‫אי אפשר פשוט לזרוק את הקופסה באוויר.‬

279
00:13:30,060 --> 00:13:31,395
‫רוחות רפאים לא תופסות.‬

280
00:13:32,479 --> 00:13:34,356
‫עכשיו זה הגיוני. מה הטקס?‬

281
00:13:35,023 --> 00:13:35,858
‫אז ככה…‬

282
00:13:36,483 --> 00:13:41,029
‫המשפחה של הרוח אישרה שהקופסה חשובה לרוח,‬
‫ושאנחנו צריכים להחזיר אותה.‬

283
00:13:41,780 --> 00:13:44,783
‫נערוך את טקס המסירה,‬
‫כי כמו שאמרתי, רוחות לא תופסות.‬

284
00:13:44,867 --> 00:13:45,951
‫וגם יש עלינו קללה,‬

285
00:13:46,034 --> 00:13:49,580
‫אז הטקס יבטיח‬
‫שלא נחזיר את הקופסה אבל נישאר עם הקללה.‬

286
00:13:49,663 --> 00:13:53,542
‫ולפני שתשאלי, התשובה היא ידע קללות בסיסי.‬

287
00:13:53,625 --> 00:13:55,919
‫האמת שזה יותר ידע קללות מתקדם,‬

288
00:13:56,003 --> 00:13:59,423
‫אבל אני מסבירה את זה במונחים פשוטים,‬
‫אז זה די בסיסי.‬

289
00:14:01,592 --> 00:14:03,218
‫יופי. נערוך את הטקס.‬

290
00:14:03,302 --> 00:14:04,887
‫תביאי את קם ואת הקופסה.‬
‫-סגור.‬

291
00:14:06,889 --> 00:14:09,433
‫מה גלוריה אמרה?‬
‫-בוא הנה. נעשה טקס מסירה.‬

292
00:14:10,058 --> 00:14:11,310
‫תמסרי שאני לא בא.‬

293
00:14:11,393 --> 00:14:13,353
‫חוץ מזה, זה לא דבר אמיתי.‬
‫-בטח שכן.‬

294
00:14:13,437 --> 00:14:15,731
‫תביא את הקופסה.‬
‫-היא לא אצלי. היא אצלך.‬

295
00:14:15,814 --> 00:14:17,983
‫באמת?‬
‫-כן. גלוריה אמרה לנו לקחת אותה.‬

296
00:14:18,066 --> 00:14:20,152
‫אני לא לקחתי אותה, אז את לקחת אותה.‬
‫-צודק.‬

297
00:14:20,235 --> 00:14:22,821
‫כן, בהחלט לקחתי את הקופסה.‬

298
00:14:22,905 --> 00:14:24,156
‫מגניב, נתראה בקרוב.‬

299
00:14:26,116 --> 00:14:32,289
‫אני פשוט לא זוכרת,‬
‫אז היא בטח עדיין כאן איפשהו.‬

300
00:14:42,341 --> 00:14:44,468
‫יש לך מה שאני צריכה.‬
‫-ברור, מגיל אפס.‬

301
00:14:44,551 --> 00:14:47,429
‫תמיד היה לי מה שצריך.‬
‫אבל לא בגלל זה התקשרתי.‬

302
00:14:47,512 --> 00:14:51,224
‫יש לי עדכון חשוב לגבי הנושא שדיברנו עליו.‬
‫-גילית מי צילק את קם?‬

303
00:14:51,308 --> 00:14:55,520
‫לא, את צריכה לגלות.‬
‫אבל כשתגלי, החלטתי שאני רוצה לדעת.‬

304
00:14:55,604 --> 00:14:57,356
‫אני חושב שאעמוד בזה.‬

305
00:14:57,439 --> 00:14:59,775
‫סליחה, לא יכולה לדבר. הקופסה עושה לי צרות.‬

306
00:14:59,858 --> 00:15:02,110
‫איכס. אני לא יכול לעזור בזה. ביי!‬

307
00:15:04,738 --> 00:15:06,156
‫איפה את, קופסה?‬

308
00:15:07,699 --> 00:15:11,453
‫אני לא יודעת, דמי. טקס קדם-מסירה?‬

309
00:15:11,536 --> 00:15:12,371
‫כן.‬

310
00:15:12,454 --> 00:15:16,875
‫מרוב ההתרגשות שלי מטקס המסירה,‬
‫שכחתי את השלב הראשון.‬

311
00:15:16,959 --> 00:15:20,963
‫זה יטהר מאיתנו את האנרגיה הרעה,‬
‫והרוח תרגיש בטוחה.‬

312
00:15:21,046 --> 00:15:22,089
‫לרוח יש רגשות?‬

313
00:15:22,798 --> 00:15:25,008
‫ברור.‬
‫-כמה זמן ייקח הטיהור?‬

314
00:15:25,092 --> 00:15:30,097
‫אני צריכה בערך 24 שעות, אולי 48,‬

315
00:15:30,180 --> 00:15:31,473
‫כדי למצוא את ה…‬

316
00:15:32,391 --> 00:15:37,062
‫החוכמה שנצטרך כדי להרגיש בטוחים‬
‫לפני שנמסור את הקופסה.‬

317
00:15:37,145 --> 00:15:40,357
‫זה מבוסס על ידע קללות מתקדם,‬

318
00:15:40,440 --> 00:15:42,734
‫אבל אני לא יודעת הכול.‬

319
00:15:42,818 --> 00:15:45,028
‫אני עדיין לומדת.‬

320
00:15:45,112 --> 00:15:46,947
‫טוב, איך מתחילים?‬

321
00:15:47,572 --> 00:15:50,117
‫אנחנו חושפים סודות,‬

322
00:15:50,200 --> 00:15:52,995
‫עדיף סודות כמוסים ואפלים, כמו…‬

323
00:15:53,829 --> 00:15:54,663
‫לא יודעת.‬

324
00:15:54,746 --> 00:15:59,543
‫למשל, למה אבא שלך שונא‬
‫אחת מהחברות הקרובות שלך. או…‬

325
00:15:59,626 --> 00:16:05,090
‫אם חוויתם אהבה מצלקת שמונעת מכם לאהוב שוב,‬
‫תחשפו מי עשה לכם את זה.‬

326
00:16:05,173 --> 00:16:07,092
‫קם, אתה תתחיל.‬
‫-לא. אני אתחיל.‬

327
00:16:07,175 --> 00:16:09,344
‫כמעט הרגתי בטעות את אוגר המחמד שלי.‬

328
00:16:11,930 --> 00:16:15,267
‫בסדר, לא את האוגר. את גלוריה.‬
‫-תודה ששיתפת.‬

329
00:16:15,350 --> 00:16:16,768
‫קם?‬
‫-כן.‬

330
00:16:16,852 --> 00:16:20,022
‫יש לי סיפור טרגי על אהבה נכזבת‬
‫שאף אחד לא יודע עליה.‬

331
00:16:20,105 --> 00:16:21,398
‫כן, תמשיך לדבר.‬
‫-גלוריה…‬

332
00:16:21,481 --> 00:16:22,899
‫לא עכשיו, חאבי!‬

333
00:16:22,983 --> 00:16:24,651
‫הגיע הזמן שכולם ילכו הביתה.‬

334
00:16:25,152 --> 00:16:26,361
‫סליחה, מר סלזר.‬

335
00:16:26,445 --> 00:16:28,989
‫לא התכוונתי להתחצף.‬
‫-לילה טוב.‬

336
00:16:33,618 --> 00:16:36,163
‫אנחנו ממש צריכים לדבר על בחירת החברים שלך.‬

337
00:16:36,246 --> 00:16:39,166
‫כן, אנחנו בהחלט צריכים לנהל שיחה קשה.‬

338
00:16:42,085 --> 00:16:46,339
‫בסדר, מתוקה. כולי אוזן.‬
‫מה את רוצה להגיד לי?‬

339
00:16:47,382 --> 00:16:48,550
‫אבא, יש לך…‬

340
00:16:51,636 --> 00:16:53,722
‫זה בסדר. תגידי לי.‬

341
00:16:58,101 --> 00:17:02,105
‫טוניו ענה לטלפון, והתקשרו להודיע לך ש…‬

342
00:17:04,566 --> 00:17:06,068
‫לאט-לאט.‬

343
00:17:06,610 --> 00:17:07,778
‫אולי עם מים.‬

344
00:17:08,361 --> 00:17:09,362
‫כן.‬

345
00:17:09,446 --> 00:17:10,405
‫אני כבר חוזרת.‬

346
00:17:16,078 --> 00:17:19,790
‫היי, למה יש פה עוגה?‬
‫-זו העוגה שאבא אוהב. עוגת שוקולד מקסיקנית.‬

347
00:17:19,873 --> 00:17:21,708
‫ראסטי הביא אותה.‬
‫-זה גאוני.‬

348
00:17:21,792 --> 00:17:25,504
‫ובדיוק בזמן. התחלתי להתחרפן,‬
‫כי חשבתי שאצטרך לספר לו לבד.‬

349
00:17:25,587 --> 00:17:28,924
‫אבל עכשיו אני לא צריכה, כי נספר לו יחד,‬

350
00:17:29,007 --> 00:17:31,510
‫אחרי שהוא יאכל את העוגה האהובה עליו.‬
‫-או…‬

351
00:17:32,761 --> 00:17:33,845
‫עם העוגה.‬

352
00:17:33,929 --> 00:17:36,473
‫- מזל טוב, יש לך סרטן -‬

353
00:17:38,058 --> 00:17:39,226
‫זה כל כך דפוק.‬

354
00:17:39,309 --> 00:17:42,521
‫נלחצנו נורא כי צריך לספר לו,‬

355
00:17:42,604 --> 00:17:45,690
‫ולגמרי שכחנו מהעובדה שהוא חולה.‬

356
00:17:45,774 --> 00:17:49,945
‫אבא שלנו חולה. ולא בשפעת, אלא בסרטן.‬

357
00:17:53,698 --> 00:17:55,534
‫לאף אחד לא מגיע להיות במצבך.‬

358
00:17:55,617 --> 00:17:56,910
‫או במצבו.‬

359
00:17:57,577 --> 00:18:02,082
‫זו אירוניה אכזרית שיש לו סרטן‬
‫אחרי שהסרטן לקח ממנו את אשתו.‬

360
00:18:02,916 --> 00:18:05,127
‫ברצינות, זה אתגר עצום ל…‬
‫-להישאר לבד.‬

361
00:18:07,754 --> 00:18:10,048
‫לגדל שתי ילדות קטנות לבד.‬

362
00:18:10,132 --> 00:18:11,758
‫הוא גיבור.‬

363
00:18:11,842 --> 00:18:13,218
‫הוא הגיבור שלי.‬

364
00:18:15,137 --> 00:18:17,430
‫את בטח נושאת את משקל העולם על כתפייך,‬

365
00:18:17,514 --> 00:18:20,267
‫דואגת ותוהה איך תתאוששי אם משהו יקרה לו.‬

366
00:18:23,603 --> 00:18:26,815
‫ואני מצטער שאת עוברת את זה, גלוריה.‬

367
00:18:32,904 --> 00:18:33,905
‫גם אני.‬

368
00:18:41,621 --> 00:18:45,750
‫תודה שאמרת מה שאמרת וראית מה אני מרגישה.‬

369
00:18:46,501 --> 00:18:47,627
‫כן.‬

370
00:18:51,715 --> 00:18:54,092
‫אני ממש מוצפת.‬

371
00:18:55,051 --> 00:18:56,511
‫כמו כל אחד במצבך.‬

372
00:18:58,638 --> 00:19:00,891
‫סליחה. הייתי ממש כלבה.‬

373
00:19:01,850 --> 00:19:02,976
‫טעיתי.‬

374
00:19:03,059 --> 00:19:06,354
‫אתה בהחלט צריך להיות האדם‬
‫שיספר לאבא שלי שיש לו סרטן.‬

375
00:19:06,438 --> 00:19:07,480
‫אני לא צריך.‬

376
00:19:08,481 --> 00:19:09,316
‫כרגע אמרת לו.‬

377
00:19:15,280 --> 00:19:17,490
‫תודה.‬
‫-זו הפרוסה השלישית שלך?‬

378
00:19:17,574 --> 00:19:20,702
‫אל תשפטי אותי. יש לי סרטן, זוכרת?‬

379
00:19:21,578 --> 00:19:22,495
‫מוקדם מדי.‬

380
00:19:22,996 --> 00:19:24,748
‫אז כמה זמן אתה כבר יודע?‬

381
00:19:25,749 --> 00:19:28,835
‫חודש, פחות או יותר.‬
‫-ולא סיפרת לנו?‬

382
00:19:28,919 --> 00:19:30,337
‫לא רציתי שתדאגו.‬

383
00:19:30,420 --> 00:19:34,299
‫תקשיבו, הרופא אמר‬
‫שהסרטן גדל לאט ושהוא לא אגרסיבי.‬

384
00:19:34,382 --> 00:19:35,675
‫יהיה בסדר.‬

385
00:19:36,301 --> 00:19:38,803
‫אבל יש שאלה חשובה אחת‬
‫שאני רוצה עליה תשובה.‬

386
00:19:39,721 --> 00:19:40,555
‫מי אתה?‬

387
00:19:43,308 --> 00:19:45,727
‫"אני סתומה. אסון מהלך.‬

388
00:19:45,810 --> 00:19:48,480
‫"אני לא זוכרת איפה השארתי את הקופסה.‬

389
00:19:48,563 --> 00:19:52,108
‫"אל תהרגי אותי. הרוח כבר תהרוג אותי‬
‫כשהיא תבוא לחפש את הקופסה!"‬

390
00:19:53,401 --> 00:19:55,320
‫עם סימן קריאה או בלי סימן קריאה?‬

391
00:20:01,284 --> 00:20:03,870
‫גלו, חדשות רעות.‬
‫-אני אתחיל. יש לי חדשות טובות.‬

392
00:20:03,954 --> 00:20:07,749
‫הסרטן של אבא שלי לא קטלני.‬
‫אנחנו לא מקוללים. לא צריך להסיר שום קללה.‬

393
00:20:07,832 --> 00:20:09,125
‫יש!‬

394
00:20:09,209 --> 00:20:11,586
‫תודה שתפסת פיקוד היום בזמן שהייתי עסוקה.‬

395
00:20:11,670 --> 00:20:14,506
‫אני מעריכה את התמיכה שלך.‬

396
00:20:14,589 --> 00:20:16,967
‫ואני מעריכה את ההערכה שלך.‬

397
00:20:17,050 --> 00:20:19,010
‫לילה טוב.‬
‫-לילה טוב.‬

398
00:20:20,887 --> 00:20:21,930
‫מחק.‬

399
00:20:23,932 --> 00:20:24,849
‫היי.‬

400
00:20:25,642 --> 00:20:27,727
‫שמעת על הסרטן ועל הקללה?‬

401
00:20:28,353 --> 00:20:30,772
‫היא התקשרה אליך קודם?‬
‫-ברור.‬

402
00:20:33,233 --> 00:20:34,401
‫שדדו אותך?‬

403
00:20:34,484 --> 00:20:37,821
‫חיפשתי משהו,‬
‫אבל אני כבר לא צריכה למצוא אותו.‬

404
00:20:38,488 --> 00:20:41,574
‫אני אחזיר הכול למקום.‬
‫-יופי, כי זה ממש לא מתאים לך.‬

405
00:20:41,658 --> 00:20:42,993
‫איך אתה יודע? אולי כן.‬

406
00:20:43,076 --> 00:20:45,120
‫אולי זה סוד שאתה לא יודע עליי,‬

407
00:20:45,203 --> 00:20:49,249
‫כי נדמה לך שאתה יודע הכול, אבל אתה לא.‬
‫-אני לא יודע שאת מבולגנת בסתר?‬

408
00:20:50,542 --> 00:20:52,877
‫באמת תכריחי אותי לדבר על רגשות עכשיו?‬

409
00:20:55,755 --> 00:20:58,508
‫בסדר. את מעמידה פנים שלא אכפת לך,‬
‫אבל אכפת לך.‬

410
00:21:01,052 --> 00:21:04,180
‫למה את עושה לי את זה? טוב, בסדר.‬

411
00:21:04,264 --> 00:21:07,642
‫תקשיבי, אני יודע‬
‫שאת רוצה לדעת את כל הסודות שלי,‬

412
00:21:07,726 --> 00:21:11,354
‫והאמת היא שאת יודעת.‬
‫את יודעת את כל הסודות שאני מוכן לחלוק.‬

413
00:21:11,438 --> 00:21:15,483
‫אבל יש סודות שנמצאים בכספת,‬
‫ושם נוח לי לשמור אותם.‬

414
00:21:15,567 --> 00:21:17,902
‫וזה לא קשור אלייך, זה קשור אליי.‬

415
00:21:18,570 --> 00:21:23,241
‫לך חשוב לספר לי הכול על עצמך‬
‫ולדעת הכול עליי, אבל…‬

416
00:21:23,908 --> 00:21:25,493
‫אני לא את.‬

417
00:21:26,077 --> 00:21:27,871
‫אני מעריכה את הפתיחות שלך.‬

418
00:21:29,622 --> 00:21:32,125
‫אני יודעת שזה היה לך קשה.‬
‫-נכון.‬

419
00:21:32,208 --> 00:21:33,543
‫כן, אבל…‬

420
00:21:34,085 --> 00:21:37,047
‫אני גם תוהה מה היה התוקף‬
‫של המאפה שאכלתי לפני שבאתי הנה.‬

421
00:21:37,130 --> 00:21:38,506
‫אפשר לשכב? תודה.‬

422
00:21:40,258 --> 00:21:41,843
‫לא, עדיף שאלך הביתה.‬

423
00:21:43,511 --> 00:21:47,057
‫סליחה. היה אנוכי מצידי‬
‫להתעקש שתגלה לי הכול.‬

424
00:21:50,727 --> 00:21:55,065
‫לפעמים אני מרגישה‬
‫שאני בשוליים של קבוצת החברים שלנו,‬

425
00:21:55,148 --> 00:21:58,526
‫ואני נהיית רגישה,‬

426
00:21:58,610 --> 00:22:00,153
‫ואולי מקנאת קצת.‬

427
00:22:01,821 --> 00:22:04,908
‫טוב, אני מקנאת מאוד כשנדמה לי ש…‬

428
00:22:05,992 --> 00:22:08,119
‫שמישהו מכיר אותך יותר טוב ממני.‬

429
00:22:10,121 --> 00:22:14,959
‫ושיש בינינו סודות.‬

430
00:22:17,087 --> 00:22:18,630
‫אף אחד לא מכיר אותי טוב ממך.‬

431
00:22:20,256 --> 00:22:22,717
‫ולאף אחד לא אכפת ממך יותר ממני.‬

432
00:22:26,388 --> 00:22:30,350
‫לא. אל תבכי. אני לא מתמודד עם זה.‬

433
00:22:30,433 --> 00:22:31,684
‫אני לא מתמודד עם בכי.‬

434
00:22:34,062 --> 00:22:37,148
‫בסדר. שאלה אחת, דמי.‬
‫יש לך שאלה אחת. רק אחת.‬

435
00:22:37,232 --> 00:22:40,360
‫תשאלי מה שאת רוצה לשאול‬
‫על הדבר שנדמה לך שאת לא יודעת,‬

436
00:22:40,443 --> 00:22:41,569
‫אבל רק כי את בוכה.‬

437
00:22:41,653 --> 00:22:43,405
‫ובלי דיון או שאלת המשך.‬

438
00:22:44,906 --> 00:22:47,325
‫לדעתך למר מרטין יש רעמת שיער מתחת לכובע?‬

439
00:22:47,409 --> 00:22:48,576
‫אין מצב. הוא קירח.‬

440
00:22:50,245 --> 00:22:53,790
‫אבל זאת לא השאלה שאת רוצה לשאול.‬

441
00:22:56,167 --> 00:22:59,796
‫בסדר. אנדרה אמר‬
‫שאתה עדיין תקוע על מישהו שצילק אותך.‬

442
00:23:01,172 --> 00:23:02,132
‫מי?‬

443
00:23:04,634 --> 00:23:05,468
‫את.‬

444
00:23:09,472 --> 00:23:11,558
‫אין באמת סרטן.‬
‫-ואין באמת קללה.‬

445
00:23:11,641 --> 00:23:13,351
‫אני כל כך שמחה.‬
‫-גם אני.‬

446
00:23:13,435 --> 00:23:16,813
‫אני לא מאמינה‬
‫שדמי שכנעה אותנו שהקופסה מקוללת.‬

447
00:23:18,523 --> 00:23:21,860
‫בואי נלך לישון.‬
‫יש לנו יום נטול קללות לכבוש מחר.‬

448
00:23:22,444 --> 00:23:23,403
‫עוד עשר דקות.‬

449
00:23:24,320 --> 00:23:25,405
‫בסדר.‬
‫-יש!‬

450
00:23:26,114 --> 00:23:27,282
‫אינס.‬

451
00:23:28,575 --> 00:23:29,993
‫כן, הנה.‬

452
00:23:53,641 --> 00:23:56,519
‫- אני רוצה את הקופסה שלי, ביץ' -‬